בין המצרים
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: ימים שבין המצרים
"קִנּוֹ"ת" יִתְהַפְּכוּ לֶעָתִיד לְ"תִקּוּ"ן". בְּסִימָן רמ"ז בְּלִקּוּטֵי חֵלֶק א':
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום ראשון, ג׳ באב ה׳תשפ״ב · 31 ביולי 2022
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה י״ב · אות א׳ – אות ב׳
כ־9 דק׳ · כ־920 מילים · 83% מהספר עד סוף היום
כְּשֶׁאָדָם הוֹלֵךְ אַחַר שִׂכְלוֹ וְחָכְמָתוֹ, יוּכַל לִפֹּל בְּטָעוּתִים וּמִכְשׁוֹלוֹת רַבִּים, וְלָבוֹא לִידֵי רָעוֹת גְּדוֹלוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְיֵשׁ שֶׁקִּלְקְלוּ הַרְבֵּה, כְּגוֹן הָרְשָׁעִים הַגְּדוֹלִים מְאֹד הַמְפֻרְסָמִים, שֶׁהִטְעוּ אֶת הָעוֹלָם, וְהַכֹּל הָיָה עַל־יְדֵי חָכְמָתָם וְשִׂכְלָם. וְעִקָּר הַיַּהֲדוּת הוּא רַק לֵילֵךְ בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת, בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת, וּלְהִסְתַּכֵּל בְּכָל דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה, שֶׁיִּהְיֶה שָׁם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלִבְלִי לְהַשְׁגִּיחַ כְּלָל עַל כְּבוֹד עַצְמוֹ. רַק אִם יֵשׁ בָּזֶה כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעֲשֶׂה, וְאִם לָאו – לָאו, וַאֲזַי בְּוַדַּאי לֹא יִכָּשֵׁל לְעוֹלָם. וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁנּוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, לִסְפֵקוֹת, וְיֵשׁ שֶׁנְּפִילָתוֹ גְּדוֹלָה מְאֹד מְאֹד, רַחֲמָנָא לִצְלָן, שֶׁנּוֹפֵל לִסְפֵקוֹת וְהִרְהוּרִים, וּמְהַרְהֵר אַחַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הַנְּפִילָה וְהַיְרִידָה הִיא תַּכְלִית הָעֲלִיָּה. כִּי דַּע, כִּי שֹׁרֶשׁ כָּל הַבְּרִיאָה הוּא הַכָּבוֹד. כִּי כָל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לֹא בְּרָאוֹ אֶלָּא לִכְבוֹדוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: כֹּל הַנִּקְרָא בִּשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו וְכוּ' (יומא לח). וּמֵאַחַר שֶׁהַכֹּל נִבְרָא בִּשְׁבִיל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, נִמְצָא שֶׁכְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַבְּרִיאָה. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁכֻּלּוֹ אֶחָד, עַל כָּל זֶה בְּהַבְּרִיאָה יֵשׁ חֲלָקִים, וּבְכָל חֵלֶק וְחֵלֶק מֵהַבְּרִיאָה יֵשׁ בּוֹ בְּחִינַת כָּבוֹד מְיֻחָד, שֶׁהוּא שָׁרְשׁוֹ כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת (אבות פ"ה): בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וַהֲלֹא בְּמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא בִּשְׁבִיל שָׂכָר וָעֹנֶשׁ נִבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת. וּבְכָל מַאֲמָר וּמַאֲמָר יֵשׁ בּוֹ בְּחִינַת כָּבוֹד מְיֻחָד, שֶׁהוּא שָׁרְשׁוֹ, כִּי הַכָּבוֹד הוּא שֹׁרֶשׁ הַכֹּל כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת (תהילים כ״ט:ט׳): וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד – שֶׁבְּכָל מַאֲמָר מְלֻבָּשׁ בּוֹ כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִבְרָא הָעוֹלָם, כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ (ישעיהו ו׳:ג׳). וַאֲפִלּוּ בַּעֲבֵרוֹת וּדְבָרִים רָעִים, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁשָּׁם אֵין כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת (ישעיהו מ״ב:ח׳): וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן, שֶׁיֵּשׁ גְּבוּל לְהַכָּבוֹד שֶׁלֹּא יִתְפַּשֵּׁט לְשָׁם, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, עִם כָּל זֶה יֵשׁ גְּבוּל כְּשֶׁמַּגִּיעַ לַמְּקוֹמוֹת הַנַּ"ל, שֶׁלֹּא יֵצֵא לְשָׁם, בִּבְחִינַת: וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן כַּנַּ"ל. וְיֵשׁ גְּבוּל לְכָל כָּבוֹד וְכָבוֹד, שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל מַאֲמָר וּמַאֲמָר מֵעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת כַּנַּ"ל, שֶׁלֹּא יִתְפַּשֵּׁט לַמְּקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִים כַּנַּ"ל. אֲבָל דַּע, כִּי אַף־עַל־פִּי־כֵן בְּוַדַּאי גַּם הֵם מְקַבְּלִים חִיּוּת מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וַאֲפִלּוּ מְקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים אוֹ בָּתֵּי עֲבוֹדָה־זָרָה צְרִיכִין גַּם כֵּן לְקַבֵּל חִיּוּת מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ. אַךְ דַּע, כִּי הֵם מְקַבְּלִים מִבְּחִינַת מַאֲמָר סָתוּם, שֶׁהוּא בְּרֵאשִׁית מַאֲמָר סָתוּם (ע' חא"ג שבת ק"ד ד"ה מם סתומה מאמר סתום), שֶׁהוּא כּוֹלֵל כָּל הַמַּאֲמָרוֹת, וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חִיּוּת מִמֶּנּוּ. וְהַכָּבוֹד שֶׁל הַמַּאֲמָר סָתוּם הוּא סָתוּם וְנֶעְלָם בְּתַכְלִית הַהַסְתָּרָה, וּמִשָּׁם הֵם מְקַבְּלִין חִיּוּת.
כִּי מִבְּחִינַת הַכָּבוֹד וְהַמַּאֲמָרוֹת הַמִּתְגַּלִּים אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְקַבֵּל חִיּוּת מִשָּׁם, בִּבְחִינַת: וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן כַּנַּ"ל, רַק מֵהַמַּאֲמָר סָתוּם, שֶׁהוּא נִסְתָּר בְּתַכְלִית הַהַסְתָּרָה, מִשָּׁם מְקַבְּלִין חִיּוּת. וְדָבָר זֶה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין, וְאָסוּר לְהַרְהֵר בָּזֶה כְּלָל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁאָדָם נוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, לִבְחִינַת מְקוֹמוֹת אֵלּוּ, דְּהַיְנוּ לִבְחִינַת מְקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים, וְנוֹפֵל לִסְפֵקוֹת וְהִרְהוּרִים וּבִלְבּוּלִים גְּדוֹלִים, וַאֲזַי מַתְחִיל לְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ, וְרוֹאֶה שֶׁרָחוֹק מְאֹד מִכְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשׁוֹאֵל וּמְבַקֵּשׁ אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, מֵאַחַר שֶׁרוֹאֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁרָחוֹק מִכְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, מֵאַחַר שֶׁנָּפַל לִמְקוֹמוֹת כָּאֵלּוּ, רַחֲמָנָא לִצְלָן, וְזֶה זֶה עִקָּר תִּקּוּנוֹ וַעֲלִיָּתוֹ, בִּבְחִינַת יְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה, הַמּוּבָא בִּסְפָרִים. כִּי "אַיֵּה" מְקוֹם כְּבוֹדוֹ – זֶה בְּחִינַת הַכָּבוֹד עֶלְיוֹן שֶׁל הַמַּאֲמָר הָעֶלְיוֹן, דְּהַיְנוּ הַמַּאֲמָר סָתוּם בְּרֵאשִׁית כַּנַּ"ל, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ חִיּוּת לַמְּקוֹמוֹת הָאֵלּוּ. נִמְצָא כְּשֶׁמְּבַקֵּשׁ וּמְחַפֵּשׂ "אַיֵּה" מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, בָּזֶה בְּעַצְמוֹ הוּא חוֹזֵר וְעוֹלֶה אֶל הַכָּבוֹד הָעֶלְיוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת "אַיֵּה", שֶׁמִּגֹּדֶל הַסְתָּרָתוֹ וְהֶעְלֵמוֹ הוּא מְחַיֶּה מְקוֹמוֹת הַלָּלוּ, וְעַכְשָׁו, עַל־יְדֵי שֶׁהוּא נָפַל לְשָׁם, וַאֲזַי מְבַקֵּשׁ "אַיֵּה" מְקוֹם כְּבוֹדוֹ. וּבָזֶה חוֹזֵר וּמְדַבֵּק עַצְמוֹ לְשָׁם, וּמְחַיֶּה אֶת נְפִילָתוֹ, וְעוֹלֶה בְּתַכְלִית הָעֲלִיָּה. וְזֶה בְּחִינַת קָרְבָּן עוֹלָה, שֶׁמְּכַפֵּר עַל הִרְהוּר הַלֵּב, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מ"ר ויקרא פ"ז), כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְהָעוֹלֶה עַל רוּחֲכֶם – שֶׁעוֹלָה מְכַפֵּר הַהִרְהוּר. כִּי יֵשׁ בְּחִינַת (תהלים לח): לִבִּי סְחַרְחַר, כִּי יֵשׁ קְלִפָּה, שֶׁהִיא מְעַקֶּמֶת וּמְסַבֶּבֶת הַלֵּב בְּעִקּוּמִים וְסִבּוּבִים וּבִלְבּוּלִים הַרְבֵּה, וְהִיא בְּחִינַת קְלִפַּת נֹגַהּ. וְעַל־כֵּן נִקְרָא סְחַרְחַר, תַּרְגּוּם שֶׁל סָבִיב: סְחוֹר סְחוֹר, בְּחִינַת (יחזקאל א): וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב, כִּי הִיא בְּחִינַת תַּרְגּוּם, כַּמּוּבָא (ע' בליקוטי א' סי' י"ט), וְעַל־כֵּן כְּתִיב בִּלְשׁוֹן תַּרְגּוּם. וּכְשֶׁאָדָם נוֹפֵל לְשָׁם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים, וַאֲזַי מְבַקֵּשׁ וְצוֹעֵק "אַיֵּה" מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, וְזֶה בְּעַצְמוֹ תִּקּוּנוֹ, כִּי חוֹזֵר וְשָׁב אֶל הַכָּבוֹד הָעֶלְיוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת "אַיֵּה" כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינוֹת עוֹלָה, בְּחִינַת (בראשית כב): ו"אַיֵּה" הַשֶּׂה לְעוֹלָה. שֶׁבְּחִינַת "אַיֵּה" הִיא בְּחִינוֹת שֶׂה לְעוֹלָה, לְתַקֵּן וּלְכַפֵּר הִרְהוּר הַלֵּב, שֶׁבָּא מִמְּקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים כַּנַּ"ל. כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינוֹת "אַיֵּה" נִתְתַּקֵּן וְעוֹלֶה מִשָּׁם כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינוֹת מַה שֶּׁמּוּבָא בְּסוֹף תִּקּוּנִים (תיקון תנינא דף א): בְּרֵאשִׁית – בָּרָא תַּיִשׁ; דְּהַיְנוּ הַשֶּׂה לְעוֹלָה, שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי בְּחִינַת "אַיֵּה", שֶׁהוּא בְּחִינוֹת בְּרֵאשִׁית מַאֲמָר סָתוּם כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינוֹת תְּשׁוּבָה, כִּי זֶה עִקָּר הַתְּשׁוּבָה, כְּשֶׁאָדָם מְבַקֵּשׁ וּמְחַפֵּשׂ אַחַר כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, וְרוֹאֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁרָחוֹק מִכְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, וּמִתְגַּעְגֵּעַ וְשׁוֹאֵל וּמִצְטַעֵר "אַיֵּה" מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ תְּשׁוּבָתוֹ וְתִקּוּנוֹ כַּנַּ"ל, וְהָבֵן הֵיטֵב. וְיֵשׁ בָּזֶה עוֹד הַרְבֵּה דְּבָרִים. כִּי כְּשֶׁאָדָם הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ אוֹ כְּשֶׁהוֹלֵךְ בַּדְּרָכִים בְּרוּחָנִיּוּת, אֲזַי הַתּוֹרָה הוֹלֶכֶת לְפָנָיו, בִּבְחִינוֹת (משלי ו׳:כ״ב): בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ, כִּי יֵשׁ בָּזֶה כַּמָּה בְּחִינוֹת, כִּי כָל אֶחָד לְפִי תּוֹרָתוֹ. וְלִפְנֵי כָּל תּוֹרָה יֵשׁ בְּחִינוֹת סְפֵקוֹת הַנַּ"ל, כְּגוֹן בְּחִדּוּשֵׁי־תוֹרָה, קֹדֶם שֶׁמְּחַדְּשִׁין יֵשׁ כַּמָּה סְפֵקוֹת וּבִלְבּוּלִים קֹדֶם שֶׁמְּבָרֵר וּמְלַבֵּן הַדָּבָר כָּרָאוּי. וְאֵלּוּ הַסְּפֵקוֹת הֵם בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, שֶׁהוּא בְּחִינַת נֹגַהּ, וּכְשֶׁמַּגִּיעַ אֶל הַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ, זֶה בְּחִינַת עֵץ הַחַיִּים וְכוּ': (שַׁיָּךְ לְעֵיל:)
וְזֶהוּ בְּחִינוֹת: אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם, הֵיכָן אֱלֹקֶיךָ – תֹּאמַר לוֹ: בִּכְרַךְ גָּדוֹל שֶׁל רוֹמִי (ירושלמי תענית פ"א) – שֶׁגַּם שָׁם, שֶׁמְּלֵאִים גִּלּוּלִים וַעֲבוֹדָה־זָרָה, גַּם שָׁם מֻסְתָּר הוּא יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל. וְהַכְּלָל – כְּשֶׁנּוֹפֵל לְשָׁם, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי כְּשֶׁמַּתְחִיל לְבַקֵּשׁ אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, בָּזֶה הוּא מְחַיֶּה אֶת עַצְמוֹ מֵחִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה. כִּי חִיּוּת הַקְּלִפּוֹת הוּא רַק מֵהַהַסְתָּרָה, מַה שֶּׁנִּסְתָּר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שָׁם בְּתַכְלִית הַהַסְתָּרָה, עַד שֶׁאֵין יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל. אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁמְּבַקְּשִׁין אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, נִמְצָא שֶׁיּוֹדְעִין עַל־כָּל־פָּנִים שֶׁיֵּשׁ אֱלוֹקַ יִתְבָּרַךְ, רַק שֶׁהוּא נִסְתָּר וְנֶעְלָם, וְעַל־כֵּן מְבַקְּשִׁין אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ. וּבָזֶה בְּעַצְמוֹ מְחַיֶּה עַצְמוֹ בִּמְקוֹם נְפִילָתוֹ, כִּי אַיֵּה הוּא בְּחִינוֹת מַאֲמָר סָתוּם, שֶׁהֵם מְקַבְּלִין חִיּוּת מִשָּׁם, רַק שֶׁחִיּוּת הַקְּלִפּוֹת הוּא מֵהַהַסְתָּרָה, אֲבָל הוּא מְחַיֶּה אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינוֹת חִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה בִּמְקוֹם נְפִילָתוֹ, עַל־יְדֵי הַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ שֶׁמְּחַפֵּשׂ אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ כַּנַּ"ל. וְאַחַר־כָּךְ זוֹכֶה לַעֲלוֹת מִשָּׁם לְגַמְרֵי אֶל הַקְּדֻשָּׁה בְּעַצְמָהּ, דְּהַיְנוּ בִּמְקוֹם הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי עִקָּר הַקְּדֻשָּׁה – שֶׁיִּתְגַּלֶּה כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ. בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות רמ״ה – אות רמ״ו
כ־2 דק׳ · כ־170 מילים · 84% מהספר עד סוף היום
גַּם זֶה פֶּלֶא וְחִדּוּשׁ גָּדוֹל; הַיְנוּ, כְּשֶׁאֲפִלּוּ אֵין מוֹצִיאִין אֶלָּא דִּבּוּר אֶחָד בְּדֹחַק גָּדוֹל, גַּם זֶה פִּלְאוֹת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, כִּי מֵהֵיכָן לוֹקְחִין אֲפִלּוּ זֶה הַדִּבּוּר. וּבֶאֱמֶת מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ לֵב לְהָבִין וְחָפֵץ בֶּאֱמֶת יוּכַל לִרְאוֹת מִזֶּה אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ עַיִן בְּעַיִן. לֹא מִבַּעֲיָא מִי שֶׁזּוֹכֶה לְחַדֵּשׁ בְּעַצְמוֹ, הוּא בְּוַדַּאי רוֹאֶה וּמֵבִין בְּדַעְתּוֹ הִתְגַּלּוּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וְכַּנַּ”ל, אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ בַּר הָכִי לְחַדֵּשׁ בְּעַצְמוֹ, גַּם הוּא יָכוֹל לִרְאוֹת אֲמִתָּתוֹ וּגְדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה הַנִּפְלָאִים שֶׁרוֹאֶה בִּסְפָרִים קְדוֹשִׁים. וְעַל כֵּן הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא עֵדוּת נֶאֱמָנָה עָלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים יט): “עֵדוּת ה’ נֶאֱמָנָה” (וְעַיֵּן מִזֶּה בְּסֵפֶר “לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת” בְּהִלְכוֹת עֵדוּת הֲלָכָה ה’ וּבְהִלְכוֹת פֶּסַח הֲלָכָה ט’):
הָיִיתִי מִסְתַּכֵּל עַל אֲכִילָתוֹ, וְהָיָה מִתְכַּוֵּן שֶׁלֹּא לְהַכְנִיס הַדָּבָר שֶׁאוֹכֵל לְתוֹךְ הַפֶּה וְהַחֵךְ, רַק הָיָה מַכְנִיס בֵּין שִׁנָּיו וְהָיָה לוֹעֲסוֹ שָׁם בְּלִי סִיּוּעַ הַחֵךְ. וּמִי שֶׁאוֹכֵל כָּךְ, כִּמְעַט שֶׁאֵין מַרְגִּישׁ שׁוּם טַעַם בַּאֲכִילָתוֹ. וְאִי אֶפְשָׁר לְצַיֵּר עִנְיָן זֶה בִּכְתָב, אַךְ הַמְעַיֵּן יָבִין זֹאת מֵעַצְמוֹ. וּמִי שֶׁרוֹצֶה לִשְׁבֹּר תַּאֲוַת אֲכִילָה בְּתַכְלִית, שֶׁלֹּא יְקַבֵּל שׁוּם תַּעֲנוּג מֵאֲכִילָתוֹ, עַל יְדֵי עֵצָה זֹאת בְּנָקֵל יִזְכֶּה לָזֶה:
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות כ״ה
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 86% מהספר עד סוף היום
וברוך ה' שהיה רוח סערה ונשא הספינה במהירות לקהלת קדש סטנבול.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ואף על פי שהיה להם ייסורים מחמת זעפת הים ומחמת שפרחה הספינה כל כך במהירות, אך אף על פי כן היה להם לטובה שעברו במהירות ובאו ביום השלישי לקהלת קדש סטנבול. והיו שם עשרה ימים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות תפ״ג – אות תפ״ט
כ־3 דק׳ · כ־250 מילים · 80% מהספר עד סוף היום
(מ) פַּעַם אַחַת הָיוּ יִסּוּרִים בְּאֵיזֶה חֹדֶשׁ שֶׁלֹּא הָיְתָה הַלְּבָנָה, וְכִמְדֻמֶּה שֶׁלֹּא קִדְּשׁוּ אוֹתָהּ אָז כְּלָל. אַחַר־כָּךְ אָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁצְּרִיכִין לִרְאוֹת לְהַקְדִּים אֶת עַצְמוֹ לְהַתְחִיל לְקַדֵּשׁ אֶת הַלְּבָנָה קֹדֶם שִׁבְעָה יָמִים. וְצִוָּה לְעַיֵּן בַּפּוֹסְקִים וְרָאִינוּ שֶׁרֹב הַפּוֹסְקִים מַסְכִּימִים לְקַדְּשָׁהּ מִקֹּדֶם כְּפִי הַדִּין מִדִּינָא דִּגְמָרָא כַּמּוּבָא בְּטוּרֵי זָהָב וּבְמָגֵן־אַבְרָהָם בְּסִימָן תכ"ו. וְעַיֵּן בְּמִשְׁבְּצוֹת זָהָב שָׁם. פַּעַם אַחַת נִתְאַחַרְתִּי בְּקִדּוּשׁ הַלְּבָנָה וְצִוָּה עָלַי שֶׁכַּאֲשֶׁר אֶרְאֶה מִתּוֹךְ הָעֲנָנִים כְּפִי מַה שֶׁהִיא, תֵּכֶף כְּשֶׁאֶרְאֶה אוֹתָהּ אֲקַדֵּשׁ אוֹתָהּ מִיָּד, וְכַוָּנָתוֹ שֶׁלֹּא אֲדַקְדֵּק עַל חֻמְרוֹת כְּלָל, כִּי כֵּיוָן שֶׁרוֹאִין אוֹתָהּ מִתּוֹךְ הָעֲנָנִים כְּפִי מַה שֶּׁהִיא מִצְוָה לְקַדְּשָׁהּ. (אָמַר הַמַּעְתִּיק פָּשׁוּט דִּרְצוֹנוֹ לוֹמַר מִתּוֹךְ עֲנָנִים דַּקִּים וּקְלוּשִׁים כַּדִּינָא וְעַיֵּן בְּסִדּוּר יַעְבֵּ"ץ):
(מא) שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר שֶׁהוּא יֵצֶר הָרָע גָּדוֹל אֵצֶל הַלּוֹמְדִים לְהַמְצִיא חֲדָשׁוֹת, הַיְנוּ מַה שֶּׁכָּל אֶחָד רוֹצֶה דַּיְקָא לְהַמְצִיא דִּין חָדָשׁ:
(מב) אָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: "אַגִיט קַפִּיטְל תְּהִלִּים אַז מֶע זָאגְט אִיז אַזוֹי וִויא אַפָּאנְטְשׁ" [כְּשֶׁאוֹמְרִים טוֹב מִזְּמוֹר תְּהִלִּים הֲרֵי הוּא כְּמוֹ מַשְׁקֶה טָעִים]:
(מג) אָמַר הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁיֵּשׁ לָנוּ בְּזֶה הָעוֹלָם כְּשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לִפְעָמִים, אֵין לְשַׁעֵר:
(מד) אָמַר הַצַּדִּיקִים שׁוֹגִים בָּזֶה בַּמֶּה שֶׁמְּאַחֲרִים זְמַן תְּפִלָּה:
(מה) כַּף קֶלַע בְּגִימַטְרִיָּא שִׁין שָׁנָה שֶׁהָיָה הֶחָתָן נָע וָנָד. וְיֵשׁ בָּזֶה מַעֲשֶׂה מֵעִנְיַן הֶחָתָן שֶׁכְּשֶׁיָּצָא מִבֵּית הַחֻפָּה נִתְעָה מִבַּיִת לְבַיִת וּמֵעִיר לְעִיר וְכוּ'. וְשָׁמַעְתִּי שֶׁמַּעֲשֶׂה זֹאת סִפְּרָהּ בְּשֵׁם הַצַּדִּיקִים הַזְּקֵנִים, כִּמְדֻמֶּה שֶׁסִּפְּרָהּ בְּשֵׁם הָרַב הַקָּדוֹשׁ מוֹרֵנוּ הָרַב יַעֲקֹב יוֹסֵף זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, מַגִּיד־מֵישָׁרִים דִּקְהִלַּת קֹדֶשׁ אוֹסְטְרָא:
(מו) שָׁמַעְתִּי שֶׁפַּעַם אַחַת נִכְנַס אֶחָד אֶצְלוֹ, וְאָמַר לוֹ: בְּזוֹ הַשָּׁעָה הָיָה אֶצְלִי הַשַּׂר שֶׁל יָוָן וְהַשַּׂר שֶׁל צָרְפַת וּבִקְשׁוּ אוֹתִי וְשָׁאֲלוּ מִי מֵהֶם יִכְבֹּשׁ, וְהֵשַׁבְתִּי לָהֶם מִי שֶׁיַּחֲזִיק יוֹתֵר עִם יִשְׂרָאֵל הוּא יִכְבֹּשׁ:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · קרי · חלק שני · אות ד׳ – אות ה׳
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 85% מהספר עד סוף היום
ד. הַבָּנִים מֵתִים, חַס וְשָׁלוֹם, עַל יְדֵי רְאִיַּת קֶרִי.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ה. תִּקּוּן גָּדוֹל לְמִקְרֶה, חַס וְשָׁלוֹם, לוֹמַר אֵלּוּ עֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, שֶׁקָּרָה לוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְאֵלּוּ הֵן: ט"ז "מִכְתָּם לְדָוִד", ל"ב "לְדָוִד מַשְׂכִּיל אַשְׁרֵי", מ"א "אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל", מ"ב "כְּאַיָּל תַּעֲרג", נ"ט "לַמְנַצֵּחַ אַל תַּשְׁחֵת", ע"ז "עַל יְדוּתוּן", צ' "תְּפִילָּה לְמשֶׁה", ק"ה "הוֹדוּ לַה' קִרְאוּ", קל"ז "עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל", ק"נ "הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ". וְתֵדַע נֶאֱמָנָה, שֶׁאֵלּוּ עֲשָׂרָה קַפִּיטְלִיךְ מְסֻגָּלִים מְאד מְאד. לְתִקּוּן עָווֹן זֶה, וְהַנִּזְהָר בָּזֶה לוֹמַר אוֹתָם כַּנַּ"ל, אֵין צָרִיךְ לְהִתְיָרֵא עוֹד כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי יְתֻקַּן בָּזֶה, כִּי הֵם תִּקּוּן גָּדוֹל מְאד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״ג · אות י״ז
כ־2 דק׳ · כ־240 מילים · 85% מהספר עד סוף היום
וְאָמַר לָהֶם: [הַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל הַנַּ"ל] אֲנִי אֲפָרֵשׁ לָכֶם אֶת הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁסִּפְּרוּ כָּל הַנַּ"ל כִּי זֶה שֶׁסִּפֵּר שֶׁהוּא זוֹכֵר גַּם כְּשֶׁחָתְכוּ אֶת הַתַּפּוּחַ מִן הֶעָנָף הַיְנוּ שֶׁהוּא זוֹכֵר גַּם כְּשֶׁחָתְכוּ אֶת טַבּוּרוֹ [הַיְנוּ שֶׁגַּם אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַזּאת שֶׁנַּעֲשָׂה עִמּוֹ תֵּכֶף בְּעֵת הַהוֹלָדָה, בְּעֵת שֶׁחָתְכוּ אֶת טַבּוּרוֹ, גַּם אֶת זֶה הוּא זוֹכֵר] וְהַשֵּׁנִי שֶׁאָמַר שֶׁזּוֹכֵר בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה הַנֵּר דּוֹלֵק הַיְנוּ שֶׁהוּא זוֹכֵר גַּם כְּשֶׁהָיָה בְּעִבּוּר, שֶׁהָיָה נֵר דּוֹלֵק עַל ראשׁוֹ וְזֶה שֶׁאָמַר שֶׁזּוֹכֵר גַּם בְּעֵת שֶׁהִתְחִיל רִקּוּם הַפְּרִי הַיְנוּ שֶׁזּוֹכֵר גַּם כְּשֶׁהִתְחִיל לְהִתְרַקֵּם הַגּוּף, דְּהַיְנוּ בְּעֵת יְצִירַת הַוָּלָד וְזֶה שֶׁזּוֹכֵר בְּעֵת שֶׁהָיוּ מוֹלִיכִים הַגַּרְעִין לִנְטעַ הַפְּרִי הַיְנוּ שֶׁזּוֹכֵר גַּם כְּשֶׁנִּמְשְׁכָה הַטִּפָּה בְּעֵת הַזִּוּוּג וְזֶה שֶׁזּוֹכֵר אֶת הַחֲכָמִים שֶׁהָיוּ מַמְצִיאִים אֶת הַגַּרְעִין הַיְנוּ שֶׁזּוֹכֵר גַּם כְּשֶׁהָיָה הַטִּפָּה עֲדַיִן בַּמּחַ [כִּי הַמּחִין מַמְצִיאִים אֶת הַטִּפָּה] וְזֶה שֶׁזּוֹכֵר אֶת הַטַּעַם הַיְנוּ הַנֶּפֶשׁ וְהָרֵיחַ הַיְנוּ הָרוּחַ וְהַמַּרְאֶה הַיְנוּ הַנְּשָׁמָה וְהַתִּינוֹק אָמַר שֶׁזּוֹכֵר לָאו כְּלוּם, כִּי הוּא לְמַעְלָה מִן הַכּל וְזוֹכֵר אֲפִלּוּ מַה שֶּׁהוּא קדֶם מִנֶּפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת "אָיִן" וְאָמַר לָהֶם: חִזְרוּ אֶל הַסְּפִינוֹת שֶׁלָּכֶם שֶׁהֵם הַגּוּפִים שֶׁלָּכֶם שֶׁנִּשְׁבְּרוּ, שֶׁיַּחַזְרוּ וְיִבָּנוּ עַתָּה חִזְרוּ אֲלֵיהֶם וּבֵרֵךְ אוֹתָם וְלִי [הַיְנוּ זֶה הַקבצן הָעִוֵּר שֶׁהָיָה תִּינוֹק אָז, שֶׁהוּא מְסַפֵּר כָּל זֶה] אָמַר הַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל הַנַּ"ל. אַתָּה בּוֹא עִמִּי, כִּי אַתָּה כְּמוֹתִי כִּי אַתָּה "זָקֵן מְאד וַעֲדַיִן אַתָּה יַנִּיק מְאד" וַעֲדַיִן לא הִתְחַלְתָּ לִחְיוֹת כְּלָל וְאַף עַל פִּי כֵן אַתָּה זָקֵן מְאד וְגַם אֲנִי כָּךְ, כִּי אֲנִי זָקֵן וַעֲדַיִן אֲנִי יַנִּיק וְכוּ' נִמְצָא, שֶׁיֵּשׁ לִי הַסְכָּמָה מֵאוֹתוֹ הַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל [שֶׁאֲנִי חַי חַיִּים אֲרֻכִּים כַּנַּ"ל].
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · תפלה · קטע י״א – קטע י״ד
כ־2 דק׳ · כ־220 מילים · 87% מהספר עד סוף היום
מְאֹד מְאֹד צְרִיכִין לִזָּהֵר לְפַנּוֹת אֶת הַמֹּחַ מֵחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וּמִמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, מֵחָמֵץ, שֶׁלֹּא יַחֲמִיץ אֶת חָכְמָתוֹ בְּחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וּבְתַאֲווֹת, כִּי הֵם מְטַמְטְמִין וּמְטַמְּאִין מֹחוֹ וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְכַוֵּן בִּתְפִלָּתוֹ וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִשְׂמֹחַ. גַּם צָרִיךְ לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מְאֹד שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ יִרְאָה חִיצוֹנִיּוּת, שֶׁלֹּא יִירָא מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, כִּי גַּם עַל־יְדֵי יִרְאוֹת חִיצוֹנִיּוּת אִי אֶפְשָׁר לְכַוֵּן בִּתְפִלָּתוֹ וּמוֹנֵעַ הַשִּׂמְחָה. וְהָעִקָּר לִשְׁמֹר מֹחוֹ שֶׁלֹּא יַחְמִיץ, שֶּׁלֹּא יְהַרְהֵר בְּהִרְהוּרִים רָעִים וּבְתַאֲווֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת חָמֵץ, שֶׁהֵם סִטְרָא דְּמוֹתָא. וְצָרִיךְ לִגְעֹר בְּאֵלּוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁהֵם (סִטְרָא דְּמוֹתָא) סִטְרִין אָחֲרָנִין, וּלְגָרְשָׁם מִדַּעְתּוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁלֹּא יִתְקָרְבוּ אֵלָיו, וְלִשְׁמֹר עַצְמוֹ מְאֹד שֶׁלֹּא יִכְנֹס בְּמֹחוֹ אֵלּוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת חַ"ו. גַּם צָרִיךְ לְשַׁתֵּף הָאַהֲבָה עִם הַיִּרְאָה, וְאָז דַּיְקָא יוּכַל לְזַכֵּךְ מֹחוֹ שֶׁיִּתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה גְדוֹלָה בְּכָל הַכֹּחוֹת עַד שֶׁתִּהְיֶה תְּפִלָּתוֹ בְּחִינַת רְעָמִים, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְשִׂמְחָה וְכוּ' כַּנַּ"ל: (שם אות ד')
תְּפִלָּה וֶאֱמוּנָה וְנִסִּים וְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אַחַת וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה. וּכְפִי הַפְּגָם שֶׁפּוֹגְמִין בָּהֶם חַ"ו, מַאֲרִיכִין הַגָּלוּת. וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכִין לַעֲסֹק בָּהֶם וּלְתַקְּנָם כְּמוֹ־כֵן מְקָרְבִין הַגְּאֻלָּה: (לק"א סי' ז' אות א')
הַתְּפִלָּה הִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וּמְסֻגָּל לְזִכָּרוֹן, וְנִצּוֹל מִשִּׁכְחָה שֶׁהִיא תְּלוּיָה בִּפְגַם אֱמוּנָה: (שם בסוף)
מַעְיַן חָכְמַת הַתּוֹרָה יוֹצֵא מִתְּפִלָּה, עַל־כֵּן עִקַּר בֵּרוּר פְּסַק־הַהֲלָכָה זוֹכִין עַל־יְדֵי תְּפִלָּה, וְנֶחֱשָׁב כְּאִלּוּ חִדֵּשׁ אֶת הָעוֹלָם, וְזוֹכֶה לְבָרֵר הַטּוֹב מֵהָרָע שֶׁבְּכָל הָד' יְסוֹדוֹת שֶׁהוּא תִּקּוּן הַכֹּל, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהַשְׁפִּיל הַחוֹלְקִים עֲדֵי אָרֶץ: (לק"א סי' ח' אות ו' ז')
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה כ״ו · קטע א׳ – קטע ג׳
כ־4 דק׳ · כ־440 מילים · 86% מהספר עד סוף היום
אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְרוֹמַמְתָּנוּ מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת וְקִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְקֵרַבְתָּנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עָלֵינוּ קָרָאתָ וַתִּתֶּן לָנוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה עַל יְדֵי משֶׁה נְבִיאֶךָ נֶאֱמַן בֵּיתֶךָ, וְצִוִּיתָ אוֹתָנוּ לִבְלִי לָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לָנוּ הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים חוֹנַנְתָּ אוֹתָנוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר כַּמָּה צַדִּיקִים וַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, אֲשֶׁר הוֹרוּ אֶת יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הַיָּשָׁר וְהָאֱמֶת, וְהִשְׁאִירוּ אַחֲרֵיהֶם בְּרָכָה סְפָרִים קְדוֹשִׁים וְנוֹרָאִים לְהָאִיר פְּנֵי תֵבֵל, לְגַלּוֹת לָנוּ דַרְכֵי תוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּאַהֲבָה, לְמַעַן נִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד קְדֻשַּׁת רוּחוֹ שֶׁל מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, אֲשֶׁר רוּחוֹ מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמַּיִם עַל אַנְפֵּי אוֹרַיְתָא, עַל הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר רוּחוֹ הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה שֶׁל מָשִׁיחַ מְלֻבָּשׁ בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ וְטָהֳרָתוֹ וְעִקָּר קְדֻשָּׁתוֹ הוּא קְדֻשַּׁת הַבְּרִית, כִּי רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ הוֹלֵךְ וּמְקַנֵּא עַל שְׁמִירַת הַבְּרִית, וַאֲפִלּוּ עַל רֵיחַ נִיאוּף הוּא הוֹלֵךְ וּמְקַנֵּא לְגדֶל קְדֻשָּׁתוֹ וְטָהֳרָתוֹ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִסְבּל שׁוּם פְּגָם מִפְּגַם הַבְּרִית אֲפִלּוּ דַּק מִן הַדַּק כִּי "רוּחַ אַפֵּנוּ מְשִׁיחַ יְהוָה" מִתְקַנֵּא בְּיוֹתֵר עַל פְּגַם הַבְּרִית, כִּי כָל יִשְׁעוֹ וְכָל חֶפְצוֹ לְהַטּוֹת לֵב יִשְׂרָאֵל אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּזְכּוּ לִהְיוֹת שׁוֹמְרֵי הַבְּרִית בֶּאֱמֶת, כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְעַתָּה אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, אָב הָרַחֲמָן, הַמָּלֵא רַחֲמִים בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע, הוֹרֵנִי וְלַמְּדֵנִי דֶרֶךְ עֵצָה נְכוֹנָה וַאֲמִתִּיִּית שֶׁאֶזְכֶּה לְקַיְּמָהּ, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לִשְׁמִירַת הַבְּרִית בֶּאֱמֶת, וְלִבְלִי לִפְגּם שׁוּם פְּגַם חַס וְשָׁלוֹם אֲפִלּוּ בְּהֶתֵּר וְתַעַזְרֵנִי וְתוֹשִׁיעֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, שֶׁאֶזְכֶּה לְתַקֵּן בְּחַיַּי מְהֵרָה כָּל הַפְּגָמִים שֶׁפָּגַמְתִּי בִּפְגַּם הַבְּרִית מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, בְּשׁוֹגֵג וּבְמֵזִיד בְּאנֶס וּבְרָצוֹן וּתְרַחֵם עָלַי וְתִשְׁמְרֵנִי מֵעַתָּה מִכָּל מִינֵי פְּגַם הַבְּרִית, בְּמַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה "לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים, וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי הָשִׁיבָה לִּי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ, וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי אַל תַּשְׁלִיכֵנִי מִלְּפָנֶיךָ, וְרוּחַ קָדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּנִּי" עָזְרֵנִי וְזַכֵּנִי שֶׁיָּאִיר עָלַי קְדֻשַּׁת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ הַשּׁוֹרֶה וּמְרַחֵף עַל הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבִזְכוּתוֹ וְכחוֹ אֶזְכֶּה לָצֵאת מִתַּאֲוַת נִיאוּף לְגַמְרֵי, וְלֹא אָבוֹא לִידֵי שׁוּם הִרְהוּר כְּלָל, וְלֹא לְשׁוּם הִסְתַּכְּלוּת הַנּוֹגֵעַ לְתַאֲוָה זאת וְתַעֲצִים עֵינַי מֵרְאוֹת בְּרָע, "הַעֲבֵר עֵינַי מֵרְאוֹת שָׁוְא בִּדְרָכֶךָ חַיֵּנִי" וְתַצִּילֵנִי מִכָּל מִינֵי פְּגַם הַבְּרִית, וְתִשְׁמְרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אֲפִלּוּ מֵרֵיחַ שֶׁל נִיאוּף מָלֵא רַחֲמִים, שׁוֹמֵר עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לָעַד, שָׁמְרֵנִי וְהַצִּילֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, "שָׁמְרֵנִי אֵל כִּי חָסִיתִי בָךְ".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּתְרַחֵם עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְתַעַזְרֵנִי וְתוֹשִׁיעֵנִי שֶׁיִּתְפַּשְּׁטוּ בָּעוֹלָם כָּל הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל כָּל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ, רִבּוֹנוֹ דְעָלְמָא כּלָּא, כַּמָּה וְכַמָּה סְפָרִים קְדוֹשִׁים וִיקָרִים שֶׁל גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים, אָבוֹת הָעוֹלָם וּנְבִיאִים רִאשׁוֹנִים וְאַחֲרוֹנִים וְתַנָּאִים וַאֲמוֹרָאִים, וּשְׁאָר צַדִּיקֵי יְסוֹדֵי עוֹלָם שֶׁהָיוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, שֶׁרֻבָּם כְּכֻלָּם חִבְּרוּ וְיָסְדוּ סְפָרִים רַבִּים יְקָרִים וּקְדוֹשִׁים, וּבַעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים נֶאֶבְדוּ וְנִתְעַלְּמוּ מִן הָעוֹלָם חֲמוֹל בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עַל מְעַט הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל הַצַּדִּיקִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מְעַט מֵהַרְבֵּה, וְזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁיִּתְפַּשְּׁטוּ בָּעוֹלָם וְיָאִירוּ פְּנֵי תֵבֵל, לְמַעַן יָשׁוּבוּ כָּל יִשְׂרָאֵל אֵלֶיךָ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת כָּל יְמֵיהֶם לְעוֹלָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות צא · פסקה 1
כ־1 דק׳ · כ־140 מילים · 86% מהספר עד סוף היום
מְבֹאָר בְּדִבְרֵי אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, (לִקּוּטֵי א' סִימָן ב') שֶׁעִקַּר הַכְּלֵי זַיִן שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי הוּא הַתְּפִלָּה וּמִי שֶׁזָּכָה לְחֶרֶב הַתְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:
"בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י, 'בִּתְפִלָּתִי וּבַקָּשָׁתִי' - צָרִיךְ לֵידַע אֵיךְ לִלְחֹם עִם הַחֶרֶב לִהְיוֹת קוֹלֵעַ אֶל הַשַּׂעֲרָה וְלֹא יַחֲטִיא, שֶׁלֹּא יַטֶּה לְיָמִין אוֹ לִשְׂמֹאל עַיֵּן שָׁם, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִטְעֶה חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהַתְּפִלּוֹת הֵם לָרִיק חַס וְשָׁלוֹם, מֵחֲמַת שֶׁזֶּה כַּמָּה שֶׁצּוֹעֲקִים וְאֵינָם נוֹשָׁעִים שֶׁזֶּה בְּחִינַת נוֹטֶה לִשְׂמֹאל.
וְכֵן אַל יִטְעֶה לוֹמַר, מַה לָּנוּ לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה מֵאַחַר שֶׁעִקַּר הַיְשׁוּעָה הוּא רַק בְּחַסְדּוֹ לְבַד, אִם כֵּן נִסְמֹךְ רַק עַל חַסְדּוֹ שֶׁזֶּה בְּחִינַת נוֹטֶה לְיָמִין שֶׁלֹּא כָּרָאוּי. כִּי בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְהַרְבּוֹת מְאֹד בִּתְפִלָּה תָּמִיד וְלֵידַע הָאֱמֶת שֶׁאֵין אָנוּ כַּדָּאִים לִפְעֹל בִּתְפִלָּתֵנוּ, כִּי אִם בְּחַסְדּוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אָנוּ צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלָּנוּ לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה תָּמִיד וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעֲשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ וְיַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ חַסְדּוֹ לְמַעֲנוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמוֹ (וְעַיֵּן לְעֵיל בְּאוֹת מ"ז).
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · חלק שני · אות קה · פסקה 2
כ־1 דק׳ · כ־120 מילים · 84% מהספר עד סוף היום
אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אוֹי לוֹ מִיִּצְרוֹ אוֹי לוֹ מִיּוֹצְרוֹ, כִּי אֵימַת הַדִּין עָלָיו, מַה יַּעֲשֶׂה לְיוֹם פְּקֻדָּה.
אַךְ כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁמַּתְחִיל כַּמָּה פְּעָמִים לִמְשֹׁךְ עַצְמוֹ קְצָת לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד בְּשׁוּם נִסָּיוֹן קַל, אֲזַי מוֹצֵא לְעַצְמוֹ תֵּרוּץ לוֹמַר, מָה אֶעֱשֶׂה, בֶּאֱמֶת הָיִיתִי רוֹצֶה לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲבָל יִצְרִי מִתְגַּבֵּר עָלַי בְּכָל פַּעַם וּמַה כֹּחִי כִּי אֲיַחֵל עוֹד, כִּי כְּבָר נִתְפַּסְתִּי בְּגָלוּת גָּדוֹל עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָשׁוּב עוֹד חַס וְשָׁלוֹם.
אֲבָל בֶּאֱמֶת כָּל זֶה הוּא פִּתּוּי הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסָּתַת הַבַּעַל דָּבָר מֵעֹצֶם הָרָע שֶׁבְּטִבְעוֹ שֶׁרוֹצֶה לִפְטֹר עַצְמוֹ וְלִפְרֹשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי דְּחִיָּה וְטָעוּת זֶה. וּבֶאֱמֶת הוּא מַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ, כִּי סוֹף כָּל סוֹף מַה יִּהְיֶה בְּסוֹפוֹ, כִּי אֵין חֹשֶׁךְ וְאֵין צַלְמָוֶת לְהִסָּתֵר שָׁם כָּל פּוֹעֲלֵי אָוֶן.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · תפלה · אות י
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 88% מהספר עד סוף היום
צָעַק לִבָּם אֶל הַשֵּׁם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תְּפִלָּה בְּלַחַשׁ, שֶׁתִּקְּנוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, בִּשְׁבִיל קְטַנִּים שֶׁבַּקְּטַנִּים וְגַם בִּשְׁבִיל גְּדוֹלִים שֶׁבַּגְּדוֹלִים, כִּי הַקְּטַנִּים מְאֹד, כָּל תְּפִלָּתָם הִיא בְּחִינַת תְּפִלָּה בְּלַחַשׁ כַּנַּ"ל, וְכָל תִּקּוּנָם - עַל־יְדֵי גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים, שֶׁמִּתְפַּלְּלִים גַּם כֵּן בְּלַחַשׁ, כִּי עוֹלִים בִּתְפִלָּתָם עַד בְּחִינַת עַתִּיקָא, שֶׁשָּׁם בְּחִינַת לַחַשׁ, בְּחִינַת:
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ד · מכתב תנב · פסקה 1 – פסקה 7
כ־6 דק׳ · כ־620 מילים · 87% מהספר עד סוף היום
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם א' וַיִּקְרָא תר"ד לפ"ק בְּרֶסְלֶב.
בַּעַל הַיְשׁוּעוֹת וּבַעַל הַנֶּחָמוֹת יוֹשִׁיעַ וִינַחֵם אֶת יְדִיד נַפְשִׁי הָרַבָּנִי הַנָּגִיד הַוָּתִיק הַנָּדִיב מוֹרֵנוּ הָרַב אַבְרָהָם בֶּער שֶׁיִּחְיֶה עִם כָּל יוֹצְאֵי חֲלָצָיו שֶׁיִּחְיוּ וְיַאֲרִיכוּ יָמִים וְשָׁנִים, וִיגַדְּלֵם בְּנַחַת לְאֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים טוֹבוֹת. וְיִזְכֶּה לְהוֹלִיד עוֹד בָּנִים וּבָנוֹת חַיִּים וְקַיָּמִים וְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת. עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה טוֹבָה וִיקֻיַּם בָּהֶם וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת וְכוּ'. אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
דַּע יְדִידִי מַחְמַד נַפְשִׁי כִּי קִבַּלְתִּי מִכְתָּבְךָ בְּיוֹם ב' פָּרָשַׁת פְּקוּדֵי הֶעָבַר שֶׁנִּתְעַכֵּב עַד אוֹתוֹ הַיּוֹם בְּאוּמַאן וּבְטוּלְטְשִׁין. כִּי בִּהְיוֹתִי בְּאוּמַאן עַד עֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר לֹא הִגִּיעַ לְיָדִי, וְגֹדֶל הַתַּעֲנוּג שֶׁקִּבַּלְתִּי מִמִּכְתָּבְךָ תּוּכַל לְהָבִין מֵעַצְמְךָ. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְשַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ. וְהִנֵּה מִקֹּדֶם סָמוּךְ לְבִיאָתִי מִדַּרְכִּי לְפֹה שָׁלַחְתִּי אִגֶּרֶת אֲלֵיכֶם וְיִחַדְתִּי הַדִּבּוּר לִידִידֵנוּ רַבִּי אַבֶּילֶי נֵרוֹ יָאִיר מֵחֲמַת שֶׁהָיָה עָלַי לִבִּי דָּוֶה מֵחֻלְשַׁת בִּתּוֹ זַ"ל וְיָדַעְתִּי שֶׁהָיְתָה קְרוֹבָה לְמִיתָה יוֹתֵר מֵחַיִּים. אַךְ אַף עַל פִּי כֵן לֹא יָדַעְתִּי בֵּרוּרוֹ שֶׁל דָּבָר. עַל כֵּן יִחַדְתִּי הַדִּבּוּר לְר' אַבֶּילֶי נֵרוֹ יָאִיר כַּאֲשֶׁר כָּתַבְתִּי שָׁם. וְרָמַזְתִּי לְךָ שָׁם גַּם כֵּן שֶׁאָסוּר לְהַרְהֵר אַחַר מִדּוֹתָיו שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי צַדִּיק ה' וְיָשָׁר מִשְׁפָּטָיו, וְהַכֹּל בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים. אַךְ תְּפִלּוֹתֵנוּ לַה' שֶׁיּוֹסִיף רַחֲמִים וַחֲסָדִים גְּדוֹלִים וִיקֻיַּם וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים וְכוּ'. שֶׁיִּמְסוֹר הָרַחֲמָנוּת בְּיָדֵינוּ שֶׁתִּזְכֶּה אַתָּה וְכֻלָּנוּ לְגַדֵּל בָּנֵינוּ וּבְנוֹתֵינוּ, וּלְהִתְפַּרְנֵס בְּעֹשֶׁר וְכָבוֹד וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת וְכוּ'.
וְהִנֵּה עַתָּה אֲסַפֵּר לְךָ צָרוֹתֵנוּ וּתְלָאוֹתֵנוּ אֲשֶׁר עָבַר בְּבֵיתִי בָּעִתִּים הַלָּלוּ. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם מֵעַתָּה, הֱיוֹת כְּבָר שָׁמַעְתָּ שֶׁנִּפְטַר בְּנוֹ הַקָּטָן הַנֶּחְמָד שֶׁל בְּנִי דָּוִד צְבִי שֶׁיִּחְיֶה כַּאֲשֶׁר סִפַּרְתִּי לְךָ בִּטְשֶׁעהרִין וְהוּא שֶׁבֶר גָּדוֹל אֶצְלוֹ. כִּי הוּא חוֹלֶה וּבַעַל חֲטוֹטֶרֶת, וְעָנִי וְאֶבְיוֹן וְאֵין לוֹ שׁוּם נָדָן אֲפִלּוּ פְּרוּטָה אַחַת רַק מַה שֶּׁאֲנִי בַּעֲנִיּוּתִי מַחֲזִיק אוֹתוֹ זֶה תִּשְׁעָה שָׁנִים, וְהָיָה כָּל חַיּוּתוֹ וְנֶחָמָתוֹ בְּנוֹ הַנַּ"ל שֶׁהָיָה יְפֵה עֵינַיִם. וּבַחֹרֶף הַזֶּה נִשְׁבַּת מְשׂוֹשׂ לִבּוֹ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְנַחֲמֵהוּ.
עַתָּה הָיִיתִי בְּלִיפֶּוִויץ וְהִגְבַּלְתִּי זְמַן נִשּׂוּאֵי בְּנִי נַחְמָן שֶׁיִּחְיֶה בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן, וּבָאתִי לְבֵיתִי עַל שַׁבַּת פָּרָשַׁת זָכוֹר וְהָיִיתִי רוֹצֶה לְהָכִין עַצְמִי עַל הַחֲתֻנָּה. בְּתוֹךְ כָּךְ נֶחְלְשָׁה מְאֹד כַּלָּתִי אֵשֶׁת בְּנִי דָּוִד צְבִי שֶׁיִּחְיֶה. וְגַם הָיְתָה מְעֻבֶּרֶת בְּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי. וְהָיִינוּ מְצַפִּים שֶׁתֵּלֵד זֶרַע שֶׁל קַיָּמָא. וְזֹאת תִּהְיֶה נֶחָמָתֵנוּ בִּפְרָט נֶחָמוֹת בְּנִי הַנַּ"ל. וּבְתוֹךְ כָּךְ נֶחְלְשָׁה מְאֹד, כִּי הָיָה לָהּ חוֹלַאַת וּמַכָּה בְּתוֹךְ פִּיהָ. וּבְיוֹם ד' פָּרָשַׁת פְּקוּדֵי הֶעָבַר נִפְטְרָה לְעוֹלָמָהּ וְשָׁבְקָה לָן חַיִּים. וְהוֹלִידָה הַוָּלָד אַחַר מִיתָתָהּ כַּנָּהוּג בְּיִשְׂרָאֵל.
וְזוּגָתִי וּבָנַי וּבִפְרָט בְּנִי דָּוִד צְבִי שֶׁיִּחְיֶה הֵם עַתָּה אֲבֵלִים בְּבֵיתִי. וְגֹדֶל הַמְּרִירוּת שֶׁעָבַר עָלֵינוּ תּוּכַל לְהָבִין מֵעַצְמְךָ. עַל מִי לָנוּ לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. בַּעַל הַחֶסֶד בַּעַל הַנֶּחָמוֹת וְהַיְשׁוּעוֹת יְנַחֵם וְיוֹשִׁיעַ אֶת בְּנִי דָּוִד צְבִי שֶׁיִּחְיֶה. וִינַחֵם אֶת כָּל הָאֲבֵלִים שֶׁבְּבֵיתִי וְיַהֲפֹךְ אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן. הָרַחֲמָן הוּא יִגְדֹּר פִּרְצוֹתֵנוּ וּפִרְצוֹתֶיךָ וּפִרְצוֹת כָּל יִשְׂרָאֵל וִינַחֵם כֻּלָּם בְּתוֹךְ אֲבֵלֵי צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם.
וְעַתָּה אָשִׁיב לִדְבָרַי עִמְּךָ יְדִיד נַפְשִׁי וּלְבָבִי מַה שֶּׁכָּתַבְתָּ לִי צַעַרְךָ בְּקוּבְלָנָא רַבָּא יָפֶה עָשִׂיתָ. כִּי כָּךְ חוֹבָתֵנוּ לִשְׁמֹעַ צַעַר חֶבְרָתֵנוּ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹשִׁיעַ שֶׁלֹּא יִשָּׁמַע עוֹד שׁוּם צַעַר וּצְוָחָה בִּרְחוֹבוֹתֵינוּ, וּבִפְרָט שֶׁאַתָּה גֶּזַע קֹדֶשׁ צֶמַח צַדִּיק אַדִּירֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ אוֹר חַיֵּינוּ לָנֶצַח. בְּוַדַּאי חוֹבָה עָלַי לִשְׁמֹעַ קוֹל צַעֲקָתְךָ, וּלְהִתְפַּלֵּשׁ בֶּעָפָר לְאַפּוּשֵׁי בְּרַחֲמֵי לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עֲבוּר יְשׁוּעָתְךָ. אֲבָל אֲהוּבִי בְּנִי וְתַלְמִידִי פְּרִי צַדִּיק עֵץ חַיִּים, מֵרֹב צַעַרְךָ רַחֲמָנָא לִצְלַן שָׁגִיתָ מְאֹד בְּכַמָּה דְּבָרִים שֶׁכָּתַבְתָּ לִי כְּמוֹ שַׂעַר בְּנַפְשִׁי. שֶׁכָּתַבְתָּ שֶׁאַתָּה הֶפְקֵר אֶצְלִי, וְגַם כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג עוֹלָמוֹ בְּחֶסֶד נִזְרְקוּ בְּמִכְתָּבְךָ דְּבָרִים אֲשֶׁר לֹא כָּרָאוּי, שֶׁכָּתַבְתָּ, מֶען אִיז נָאר בַּשַׁאפֶען גִּיוָוארֶען אוֹיף דֶער וֶועלְט מֶען זָאל דֶּעם מֶענְטְשְׁען מוּטְשֶׁען [מַה שֶּׁנִּבְרֵאנוּ בָּעוֹלָם כְּדֵי לְיַגֵע בְּנֵי הָאָדָם], מְאֹד הִסְכַּלְתָּ בִּדְבָרֶיךָ. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִסְלַח לְךָ כִּי מֵרֹב שִׂיחֲךָ וְצַעַרְךָ כָּתַבְתָּ שֶׁלֹּא כָּרָאוּי. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ גֹּדֶל צַעֲרִי מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, אֲפִלּוּ מֵהַקְּטַנִּים וְהָעֲנִיִּים וְכוּ'. מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן מִזֶּרַע קֹדֶשׁ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁכֻּלָּם תְּקוּעִים בְּלִבִּי יוֹתֵר מִבָּנַי וְיוֹצְאֵי חֲלָצַי, כִּי הֵם חַיֵּינוּ. וּבִפְרָט אַתָּה שֶׁתְּהִלָּה לָאֵל עָזַרְתָּ לִי הַרְבֵּה בִּישׁוּעַת ה' וּבִפְרָט עַל עִסְקֵנוּ וְכוּ'. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹשִׁיעֲךָ שֶׁתּוֹסִיף עוֹד כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה כִּי שְׂכָרְךָ לֹא יְקֻפַּח לָנֶצַח, וְצִדְקָתְךָ תַּעֲמֹד לָעַד, וְרַק זֶה נִשְׁאָר לְהָאָדָם.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · ראשונים ואחרונים · פסקה 4
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 87% מהספר עד סוף היום
ר' נָתָן, רַבּוֹ שֶׁל הָרא"ש. ר' יְרוּחָם בְּרַב מְשׁוּלָם, בַּעַל סֵפֶר מֵישָׁרִים" וְ"אָדָם וְחַוָה". רַבֵּינוּ שְׁמוּאֵל בְּר' צָדוֹק, בַּעַל הָ"אַגוּדָה".
ר' אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הַנִּקְרָא רָא"ה. ר' יִצְחָק מִדוּרָא, בַּעַל הַ"שַׁעֲרֵי דּוּרָא". הָרַב ר' דָּוִד אַבּוּדְרְהַם.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן קס״ז · סעיף י״ב – סעיף ז׳
כ־6 דק׳ · כ־570 מילים · 83% מהספר עד סוף היום
אָסוּר לְהַזְכִּיר שֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה, בֵּין לְצֹרֶךְ, כְּגוֹן לוֹמַר לַחֲבֵרוֹ, הַמְתֵּן לִי בְּצַד עֲבוֹדָה זָרָה פְּלוֹנִית, בֵּין שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר, וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירו. וְאָסוּר לִגְרֹם לַגּוֹי, שֶיַזְכִּיר שֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר, לֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ, לֹא יִשָּׁמַע בִּגְרָמָא שֶׁלָּךְ. וְאִם נִתְחַיֵב לוֹ הַגּוֹי שְׁבוּעָה, יֵשׁ מְקִלִּין לְהַנִּיחַ לוֹ לִשָּׁבֵע (עַיֵּן אוֹרַח חַיִּים סִימָן קנו). שֵׁם הַחַגִּים שֶׁלָּהֶם שֶׁהֵם כִּשְׁמוֹת בְּנֵי אָדָם, אֵין חֲשָׁשׁ לְהַזְכִּירָם. וְהוּא, שֶׁלֹּא יִקְרָאֵם כְּמוֹ שֶׁהַגּוּיִם מַזְכִּירִים אוֹתָם בִּלְשׁוֹן חֲשִׁיבוּת.
כָּל לֵצְנוּתָא אֲסִירָא, חוּץ מִלֵּצָנוּתָא דַעֲבוֹדָה זָרָה דְשַׁרְיָא.
אָסוּר לִתֵּן מַתְּנַת חִנָם לְגוֹי שֶׁאֵינוֹ מַכִּירוֹ, דִּכְתִיב, וְלֹא תְחָנֵם, וְדָרְשֵׁינָן לֹא תִתֵּן לָהֶם מַתְּנַת חִנָם. אֲבָל אִם הוּא מַכִּירוֹ, לֹא הֲוֵי מַתְּנַת חִנָּם, שֶׁגַּם הוּא יְשַּׁלֵּם גְּמוּלוֹ, אוֹ כְּבָר שִׁלַּם לוֹ, וַהֲוֵי כְּמוֹ מְכִירָה.
אָסוּר לְסַפֵּר בְּשִׁבְחָן, אֲפִלּוּ לוֹמַר, כַּמָּה נָאָה גּוֹי זֶה בְּצוּרָתוֹ. וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לְספֵּר בְּשֶׁבַח מַעֲשָׂיו אוֹ שֶׁיְחַבֵב דָּבָר מִדְבָרָיו, שֶׁזֶּהוּ גַם כֵּן בִּכְלַל וְלֹא תְחָנֵם, לֹא תִתֵּן לָהֶם חֵן. אֲבָל אִם מְכַוֵּן בְּשִׁבְחוֹ לְהוֹדוֹת לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁבָּרָא בְּרִיָה נָאָה כָּזוֹ, מֻתָּר.
מֻתָּר לְפַרְנֵס עֲנִיֵיהֶם וּלְבַקֵּר חוֹלֵיהֶם וְלִקְבּוֹר מֵתֵיהֶם וּלְהַסְפִּידָן וּלְנַחֵם אֲבֵלֵיהֶם, מִשּׁוּם דַּרְכֵי שָלוֹם.
לֹא יִתְיַחֵד יִשְֹרָאֵל עִם גּוֹי, מִפְּנֵי שֶׁהֵם חֲֹשוּדִים עַל שְׁפִיכוּת דָמִים (וְעַיֵּן יוֹרֶה דֵעָה סִימָן קנג)
גּוֹיָה לֹא תַנִיק לְיֶלֶד יִשְֹרָאֵל בְּבֵיתָה, וַאֲפִלּוּ אֲחֵרִים עוֹמְדִים עַל גַּבָּהּ. אֲבָל בְּבֵית יִשְֹרָאֵל, מֻתֶּרֶת לְהֵנִיקוֹ (וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן קסה סָעִיף ח) אִם אֲחֵרִים עוֹמְדִים עַל גַּבָּהּ אוֹ נִכְנָסִים וְיוֹצְאִים. וְהוּא שֶׁלֹּא יַנִּיחֶנּוּ עִמָּה לְבַדּוֹ בַּלָיְלָה.
יִשְֹרָאֵלית לֹא תְיַלֵּד לַגּוֹיָה, אֶלָּא אִם כֵּן הִיא יְדוּעָה לִמְיַלֶּדֶת, שֶׁאָז מֻתֶּרֶת (מִשּׁוּם אֵיבָה). וְדַוְקָא בְּשָׂכָר וּבְחֹל. וְלֹא תֵנִיק יִשְֹרָאֵלית לְבֶן גוֹיָה אֲפִלּוּ בְּשָׂכָר, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ לָהּ חָלָב הַרְבֵּה וּמְצַעֵר אוֹתָהּ, אָז מֻתֶּרֶת לְהֵנִיקוֹ.
אָסוּר לְלַמֵּד אֻמָּנוּת לַגוֹי.
כְּתִיב, לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וְגוֹ', וְקִבְּלוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, דְּזוֹהִי אַזְהָרָה שֶׁלֹּא לְצַיֵר צוּרוֹת שֶׁבַּמָּדוֹר הָעֶלְיוֹן וְשֶבַּמָּדוֹר הַתַּחְתּוֹן, וְהַיְנוּ, לֹא תַעֲשׂוּן כִּדְמוּת שַׁמָּשַי הַמְשַׁמְּשִׁין לְפָנָי. וְלָכֵן אָסוּר לְצַיֵר צוּרוֹת אַרְבָּעָה פָנִים שֶׁבַּמֶּרְכָּבָה וְצוּרוֹת שְׂרָפִים וְאוֹפַנִים וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, וְכֵן אָסוּר לְצַיֵר צוּרוֹת חַמָּה וּלְבָנָה וְכוֹכָבִים. וַאֲפִלּוּ אֵינָן בּוֹלְטוֹת, אָסוּר לַעֲשׂוֹתָן, וַאֲפִלּוּ בִּשְׁבִיל גּוֹי. אֲבָל לְהַשְׁהוֹתָן בַּבַּיִת, אִם אֵינָן בּוֹלְטוֹת, מֻתָּר, רַק שֶׁלֹּא יֹאמַר לַגּוֹי לַעֲשׂוֹתָן. מִשּׁוּם דַאֲמִירָה לַגּוֹי, אֲסוּרָה בְּכָל הָאִסּוּרִין כְּמוֹ בְּאִסּוּרֵי שַׁבָּת.
וְכֵן אָסוּר לְצַיֵר צוּרַת אָדָם. וַאֲפִלּוּ רַק פַּרְצוּף פְּנֵי אָדָם לְחוּד, נַמִּי אָסוּר. וַאֲפִלּוּ לְהַשְׁהוֹתָהּ, אָסוּר, עַד שֶׁיְקַלְקֵל אוֹתָה קְצָת. וְדַוְקָא בְּצוּרָה שְׁלֵמָה, דְּהַיְנוּ בִּשְׁתֵּי עֵינַיִם וְחֹטֶם שָׁלֵם. אֲבָל אִם אֵינָהּ רַק חֲצִי הַצוּרָה מִצַד אֶחָד, כְּדֶרֶךְ קְצָת הַמְצַיְרִים צַד אֶחָד שֶׁל הַצּוּרָה, זֶה אֵינוֹ אָסוּר.
טַבַּעַת שֶׁיֵשׁ עָלֶיהָ חוֹתָם שֶׁהוּא צוּרַת אָדָם, אִם הָיְתָה הַצּוּרָה בּוֹלֶטֶת, אָסוּר לְהַשְׁהוֹתָה, וּמֻתָּר לַחְתֹּם בָּהּ, מִפְּנֵי שֶׁנַעֲשֵׂית שְׁקוּעָה. וְאִם הָיְתָה הַצּוּרָה שׁוֹקַעַת, מֻתָּר לְהַשְׁהוֹתָהּ, וְאָסוּרּ לַחְתֹּם בָּה, מִפְּנֵי שֶׁנַעֲשֵׂית בּוֹלֶטֶת.
אָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בְּצוּרַת אָדָם, שֶׁהֲרֵי נִקְרָא פֶסֶל, וְעוֹבֵר מִשּׁוּם, אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִים. אֲבָל בְּצוּרוֹת שֶׁעַל הַמַּטְבְּעוֹת, כֵּיוָן שֶׁרְגִילִין בָּהֶן, מֻתָּר. וְהֶחָסִיד נִזְהָר גַּם בָּזֶה
אָסוּר לַעֲשׂוֹת בַּיִת תַּבְנִית הֵיכָל כְּשִׁעוּר אָרְכּוֹ וְגָּבְהוֹ וְרָחְבּוֹ, אַכְסַדְרָה תַּבְנִית אוּלָם, חָצֵר תַּבְנִית עֲזָרָה, שֻׁלְחָן תַּבְנִית הַשֻּׁלְחָן שֶׁהָיָה בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, מְנוֹרָה תַּבְנִית הַמְּנוֹרָה שֶׁהָיְתָה בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. אֲבָל עושֶׁה שֶׁל חֲמִשָּׁה קָנִים אוֹ שֶל שִׁשָּׁה אוֹ שֶׁל שְׁמוֹנָה. אֲבָל שֶׁל שִׁבְעָה לֹא יַעֲשֶׂה, אֲפִלּוּ מִשְׁאָר מִינֵי מַתָּכוֹת, וַאֲפִלּוּ בְּלֹא גְבִיעִים וְכַפְתּוֹרִים וּפְרָחִים, וַאֲפִלּוּ אֵינָהּ גְּבוֹהָה שְׁמוֹנָה עָשָׂר טְפָחִים, מִשּׁוּם דְּכָל אֵלּוּ הַדְּבָרִים, גַּם בַּמְּנוֹרָה שֶׁבַּמִּקְדָּש לֹא הָיוּ מְעַכְּבִין.
יֵשׁ נוֹהֲגִין לַעֲשׂוֹת מְנוֹרָה לְשִׁבְעָה נֵרוֹת, דְּהַיְנוּ שִׁשָׁה בְּעִגּוּל וְאֶחָד בָּאֶמְצַע. אֲבָל הַרְבֵּה פּוֹסְקִים אוֹסְרִים זֹאת. וְיֵשׁ לְהַחְמִיר בִּסְפֵק אִסּוּר דְאוֹרָיְתָא.
הָעושֶׁה שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה בְּמַעֲשֶׂה וּבְמִשְׁקָל הָאָמוּר בַּתּוֹרָה, חַיָב כָּרֵת. וּבְשׁוֹגֵג, חַיָּב חַטָּאת, וְהוּא שֶׁעוֹשֶׂה אוֹתוֹ כְּדֵי לְהִמָּשֵׁחַ. וְהָעוֹשֶׂה קְטֹרֶת מֵאַחַד עָשָׂר סַמְמָנִין שֶׁבַּתּוֹרָה לְפִי הַמִּשְׁקָל, אֲפִלּוּ לֹא עָשָׂה אֶלָּא חֶצְיָהּ אוֹ שְׁלִיֹשִיתָהּ, חַיָּב כָּרֵת. עָשָׂה לְהִתְלַמֵּד בָּהּ, פָּטוּר.
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה כ״ו
אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְרוֹמַמְתָּנוּ מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת וְקִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְקֵרַבְתָּנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עָלֵינוּ קָרָאתָ וַתִּתֶּן לָנוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה עַל יְדֵי משֶׁה נְבִיאֶךָ נֶאֱמַן בֵּיתֶךָ, וְצִוִּיתָ אוֹתָנוּ לִבְלִי לָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לָנוּ הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים חוֹנַנְתָּ אוֹתָנוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר כַּמָּה צַדִּיקִים וַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, אֲשֶׁר הוֹרוּ אֶת יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הַיָּשָׁר וְהָאֱמֶת, וְהִשְׁאִירוּ אַחֲרֵיהֶם בְּרָכָה סְפָרִים קְדוֹשִׁים וְנוֹרָאִים לְהָאִיר פְּנֵי תֵבֵל, לְגַלּוֹת לָנוּ דַרְכֵי תוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּאַהֲבָה, לְמַעַן נִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד קְדֻשַּׁת רוּחוֹ שֶׁל מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, אֲשֶׁר רוּחוֹ מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמַּיִם עַל אַנְפֵּי אוֹרַיְתָא, עַל הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר רוּחוֹ הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה שֶׁל מָשִׁיחַ מְלֻבָּשׁ בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ וְטָהֳרָתוֹ וְעִקָּר קְדֻשָּׁתוֹ הוּא קְדֻשַּׁת הַבְּרִית, כִּי רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ הוֹלֵךְ וּמְקַנֵּא עַל שְׁמִירַת הַבְּרִית, וַאֲפִלּוּ עַל רֵיחַ נִיאוּף הוּא הוֹלֵךְ וּמְקַנֵּא לְגדֶל קְדֻשָּׁתוֹ וְטָהֳרָתוֹ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִסְבּל שׁוּם פְּגָם מִפְּגַם הַבְּרִית אֲפִלּוּ דַּק מִן הַדַּק כִּי "רוּחַ אַפֵּנוּ מְשִׁיחַ יְהוָה" מִתְקַנֵּא בְּיוֹתֵר עַל פְּגַם הַבְּרִית, כִּי כָל יִשְׁעוֹ וְכָל חֶפְצוֹ לְהַטּוֹת לֵב יִשְׂרָאֵל אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּזְכּוּ לִהְיוֹת שׁוֹמְרֵי הַבְּרִית בֶּאֱמֶת, כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְעַתָּה אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, אָב הָרַחֲמָן, הַמָּלֵא רַחֲמִים בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע, הוֹרֵנִי וְלַמְּדֵנִי דֶרֶךְ עֵצָה נְכוֹנָה וַאֲמִתִּיִּית שֶׁאֶזְכֶּה לְקַיְּמָהּ, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לִשְׁמִירַת הַבְּרִית בֶּאֱמֶת, וְלִבְלִי לִפְגּם שׁוּם פְּגַם חַס וְשָׁלוֹם אֲפִלּוּ בְּהֶתֵּר וְתַעַזְרֵנִי וְתוֹשִׁיעֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, שֶׁאֶזְכֶּה לְתַקֵּן בְּחַיַּי מְהֵרָה כָּל הַפְּגָמִים שֶׁפָּגַמְתִּי בִּפְגַּם הַבְּרִית מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, בְּשׁוֹגֵג וּבְמֵזִיד בְּאנֶס וּבְרָצוֹן וּתְרַחֵם עָלַי וְתִשְׁמְרֵנִי מֵעַתָּה מִכָּל מִינֵי פְּגַם הַבְּרִית, בְּמַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה "לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים, וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי הָשִׁיבָה לִּי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ, וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי אַל תַּשְׁלִיכֵנִי מִלְּפָנֶיךָ, וְרוּחַ קָדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּנִּי" עָזְרֵנִי וְזַכֵּנִי שֶׁיָּאִיר עָלַי קְדֻשַּׁת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ הַשּׁוֹרֶה וּמְרַחֵף עַל הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבִזְכוּתוֹ וְכחוֹ אֶזְכֶּה לָצֵאת מִתַּאֲוַת נִיאוּף לְגַמְרֵי, וְלֹא אָבוֹא לִידֵי שׁוּם הִרְהוּר כְּלָל, וְלֹא לְשׁוּם הִסְתַּכְּלוּת הַנּוֹגֵעַ לְתַאֲוָה זאת וְתַעֲצִים עֵינַי מֵרְאוֹת בְּרָע, "הַעֲבֵר עֵינַי מֵרְאוֹת שָׁוְא בִּדְרָכֶךָ חַיֵּנִי" וְתַצִּילֵנִי מִכָּל מִינֵי פְּגַם הַבְּרִית, וְתִשְׁמְרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אֲפִלּוּ מֵרֵיחַ שֶׁל נִיאוּף מָלֵא רַחֲמִים, שׁוֹמֵר עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לָעַד, שָׁמְרֵנִי וְהַצִּילֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, "שָׁמְרֵנִי אֵל כִּי חָסִיתִי בָךְ".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּתְרַחֵם עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְתַעַזְרֵנִי וְתוֹשִׁיעֵנִי שֶׁיִּתְפַּשְּׁטוּ בָּעוֹלָם כָּל הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל כָּל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ, רִבּוֹנוֹ דְעָלְמָא כּלָּא, כַּמָּה וְכַמָּה סְפָרִים קְדוֹשִׁים וִיקָרִים שֶׁל גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים, אָבוֹת הָעוֹלָם וּנְבִיאִים רִאשׁוֹנִים וְאַחֲרוֹנִים וְתַנָּאִים וַאֲמוֹרָאִים, וּשְׁאָר צַדִּיקֵי יְסוֹדֵי עוֹלָם שֶׁהָיוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, שֶׁרֻבָּם כְּכֻלָּם חִבְּרוּ וְיָסְדוּ סְפָרִים רַבִּים יְקָרִים וּקְדוֹשִׁים, וּבַעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים נֶאֶבְדוּ וְנִתְעַלְּמוּ מִן הָעוֹלָם חֲמוֹל בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עַל מְעַט הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל הַצַּדִּיקִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מְעַט מֵהַרְבֵּה, וְזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁיִּתְפַּשְּׁטוּ בָּעוֹלָם וְיָאִירוּ פְּנֵי תֵבֵל, לְמַעַן יָשׁוּבוּ כָּל יִשְׂרָאֵל אֵלֶיךָ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת כָּל יְמֵיהֶם לְעוֹלָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 328 מתוך 384 במחזור של שנת ה׳תשפ״ב
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־39 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת ט׳ באב): דברים
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־31 ביולי 2022, בשעה 19:37 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: ימים שבין המצרים
"קִנּוֹ"ת" יִתְהַפְּכוּ לֶעָתִיד לְ"תִקּוּ"ן". בְּסִימָן רמ"ז בְּלִקּוּטֵי חֵלֶק א':
שנה מעוברת: הסדר מחולק ל־384 ימים.
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה, אחרי שאישרת שמירה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.