ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס׳ · אות ו׳ · חלק 2 מתוך 2 (חלוקת האתר)אֶחָד – כִּי כְּמוֹ שֶׁמְּרַפְּאִין אֶת הָעִוֵּר, צְרִיכִין לְסָגְרוֹ, שֶׁלֹּא יִרְאֶה אֶת הָאוֹר פִּתְאֹם. וּצְרִיכִין לְצַמְצֵם לוֹ אֶת הָאוֹר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַזִּיק לוֹ מַה שֶּׁיִּרְאֶה פִּתְאֹם. כְּמוֹ כֵן לָזֶה שֶׁהָיָה בְּשֵׁנָה וּבְחֹשֶׁךְ זְמַן רַב, כְּשֶׁרוֹצִין לְהַרְאוֹת לוֹ פָּנָיו וּלְעוֹרְרוֹ, צְרִיכִין לְהַלְבִּישׁ לוֹ אֶת הַפָּנִים בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַזִּיק לוֹ פִּתְאֹם הָאוֹר.
וְזֶה בְּחִינַת (תהילים י״ז:ט״ו): אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ. צֶדֶק הוּא בְּחִינַת לְבוּשִׁין, בְּחִינַת (איוב כ״ט:י״ד): צֶדֶק לָבַשְׁתִּי. אֲזַי: אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ; כִּי אָז יָכוֹל לִרְאוֹת אַחַר־כָּךְ בְּהָקִיץ, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁמְּקִיצִין וּמְעוֹרְרִין אוֹתוֹ מֵהַשֵּׁנָה, כִּי לֹא יַזִּיק לוֹ הָאוֹר פִּתְאֹם כַּנַּ"ל.
וְהַטַּעַם הַשֵּׁנִי – כִּי צָרִיךְ לְהַלְבִּישׁ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְאַחֲזוּ הַחִיצוֹנִים בּוֹ.
וְהַטַּעַם הַשְּׁלִישִׁי – כִּי הַחִיצוֹנִים הָאוֹחֲזִין בּוֹ, לֹא יַנִּיחוּ אוֹתוֹ לָצֵאת, עַל כֵּן צָרִיךְ לְהַלְבִּישׁ אֶת פָּנָיו, כְּדֵי לְשַׁנּוֹתוֹ, שֶׁלֹּא יִהְיוּ מַכִּירִין בּוֹ, בִּבְחִינַת (איוב י״ד:כ׳): מְשַׁנֶּה פָנָיו וַתְּשַׁלְּחֵהוּ.
וְיֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת בָּזֶה שֶׁמַּלְבִּישִׁין אֶת הַפָּנִים, כִּי יֵשׁ שֶׁמַּלְבִּישִׁין אֶת הַפָּנִים שֶׁלּוֹ, בְּסִפּוּר מַעֲשֶׂה. וְיֵשׁ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְעוֹרְרוֹ בַּפָּנִים שֶׁלּוֹ, וְצָרִיךְ לְהַרְאוֹת לוֹ פָּנִים גָּבוֹהַּ. וְלִפְעָמִים מַלְבִּישִׁין גַּם כֵּן בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, דְּהַיְנוּ שֶׁאוֹמְרִים תּוֹרָה גָּבוֹהַּ, וְאִי אֶפְשָׁר לְאָמְרָהּ כָּךְ כְּמוֹת שֶׁהִיא, וּמַלְבִּישִׁין אוֹתָהּ בְּתוֹרָה נְמוּכָה וּקְטַנָּה מִמֶּנָּה.
וְזֶה בְּחִינַת (חבקוק ג׳:ב׳): ה' פָּעָלְךָ בְּקֶרֶב שָׁנִים חַיֵּיהוּ. חַיֵּיהוּ, פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: עוֹרְרֵהוּ. וְזֶהוּ: פָּעָלְךָ, הַיְנוּ סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת. בְּקֶרֶב שָׁנִים, הַיְנוּ בְּחִינַת מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל הַשִּׁבְעִים פָּנִים, שֶׁהֵם שִׁבְעִים שָׁנִים כַּנַּ"ל. הַיְנוּ שֶׁמְּעוֹרְרִין אוֹתוֹ עַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת, שֶׁהֵן בְּקֶרֶב שָׁנִים, הַיְנוּ הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁל הַשִּׁבְעִים פָּנִים כַּנַּ"ל.
אֲבָל יֵשׁ שֶׁנָּפַל מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְעוֹרְרוֹ בְּשׁוּם פָּנִים, כִּי אִם עַל־יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, שֶׁכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים, שִׁבְעִים שָׁנִים, מְקַבְּלִין חִיּוּת מִשָּׁם. וְזֶה בְּחִינַת עַתִּיק, בְּחִינַת זָקֵן, בְּחִינַת הַדְרַת פָּנִים, שֶׁכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים מְקַבְּלִין חִיּוּת וְהִדּוּר מִשָּׁם.
וְזֶה בְּחִינַת: וְרַב חֶסֶד; כִּי הַלּוֹמֵד אֶת תַּלְמִידוֹ הֲלָכָה אַחַת, הוּא עוֹשֶׂה עִמּוֹ חֶסֶד, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות צו): כָּל הַמּוֹנֵעַ תַּלְמִידוֹ מִלְּשַׁמְּשׁוֹ, כְּאִלּוּ מוֹנֵעַ מִמֶּנּוּ חֶסֶד. וְשִׁמּוּשׁ חֲכָמִים, זֶה בְּחִינַת הֲלָכוֹת שֶׁהַתַּלְמִיד מְקַבֵּל מֵהָרַב. נִמְצָא שֶׁמַּה שֶּׁהָרַב לוֹמֵד עִם תַּלְמִידוֹ, זֶה בְּחִינַת חֶסֶד. וְעַל כֵּן כְּשֶׁמְּעוֹרְרוֹ עִם אֵיזֶה פָּנִים שֶׁל הַשִּׁבְעִים פָּנִים, שֶׁמַּלְבִּישׁ אוֹתוֹ בִּבְחִינַת: ה' פָּעָלְךָ בְּקֶרֶב שָׁנִים חַיֵּיהוּ כַּנַּ"ל, הוּא בְּחִינַת חֶסֶד סְתָם, אֲבָל כְּשֶׁמְּעוֹרְרוֹ עַל־יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, הוּא בְּחִינַת: וְרַב חֶסֶד, כִּי כָּל הַפָּנִים וְכָל הַחֲסָדִים מְקַבְּלִין מִשָּׁם:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס׳ · אות ז׳ז וּכְשֶׁעוֹסֵק לְעוֹרֵר בְּנֵי אָדָם, הוּא צָרִיךְ לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מִתַּלְמִידִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא נִדְבָּק בּוֹ מֵהָרַע שֶׁלָּהֶם, שֶׁלֹּא יַזִּיק לוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין קלג): כָּל הַמְלַמֵּד לְתַלְמִיד שֶׁאֵינוֹ הָגוּן וְכוּ'.
וְכֵן אָסְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קח) לִכְתֹּב עַל עוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ – מִן הַמֻּתָּר לְפִיךָ. וּכְשֶׁלּוֹמֵד עִם אַחֵר, הוּא בְּחִינַת כְּתִיבָה. כִּי הַלָּשׁוֹן הוּא בְּחִינַת (תהילים מ״ה:ב׳): לְשׁוֹנִי עֵט סוֹפֵר מָהִיר, שֶׁנֶּחֱקָק וְנִכְתָּב עַל לֵב הַתַּלְמִיד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ג׳:ג׳): כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ. וְעַל כֵּן צָרִיךְ שֶׁלֹּא יִהְיוּ דְּבָרָיו נִכְתָּבִין עַל בְּחִינַת עוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה, הַיְנוּ תַּלְמִיד שֶׁאֵינוֹ הָגוּן.
אַךְ אִי אֶפְשָׁר לְבָשָׂר וָדָם לִהְיוֹת נִשְׁמָר בְּעַצְמוֹ, שֶׁלֹּא יִשְׁמְעוּ תַּלְמִידִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים מִמֶּנּוּ. וְלָזֶה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לִמּוּדוֹ, לִלְמֹד וּלְלַמֵּד וְלִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת, דְּהַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי לִמּוּדוֹ עִם תַּלְמִידוֹ, יִהְיֶה כְּאִלּוּ עֲשָׂאוֹ לַחֲבֵרוֹ, וּכְאִלּוּ עֲשָׂאוֹ לְדִבְרֵי תּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צט:): כָּל הַמְלַמֵּד בֶּן חֲבֵרוֹ תּוֹרָה, כְּאִלּוּ עֲשָׂאוֹ וְכוּ', וּכְאִלּוּ עֲשָׂאוֹ לְדִבְרֵי תּוֹרָה וְכוּ'. וּכְשֶׁלּוֹמֵד בְּכַוָּנָה זוֹ, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵר אוֹתוֹ, שֶׁלֹּא יִהְיוּ דְּבָרָיו נִכְתָּבִין בְּכֹחַ הַזִּכָּרוֹן שֶׁל הַתַּלְמִיד שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, רַק יִהְיוּ נִשְׁכָּחִין מִמֶּנּוּ.
וּכְשֶׁעוֹסֵק לְעוֹרֵר עַל־יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה שִׂיחָתוֹ וְסִפּוּרָיו גַּם כֵּן בִּבְחִינַת הַלִּמּוּד הַנַּ"ל, דְּהַיְנוּ לִלְמֹד וְלַעֲשׂוֹת כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת (ע"ז יט:): שִׂיחָתָן שֶׁל תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים צְרִיכִין לִמּוּד, דְּהַיְנוּ שֶׁכָּל מַה שֶּׁצְּרִיכִין אֶל הַלִּמּוּד, צְרִיכִין גַּם כֵּן אֶל שִׂיחָתוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת כַּנַּ"ל.
וְזֶהוּ (יחזקאל מ״ז:י״ב): וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה. וְעָלֵהוּ, זֶה בְּחִינַת שִׂיחַת תַּלְמִיד־חָכָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם בע"ז): וְעָלֵהוּ לֹא יִבֹּל – אֲפִלּוּ שִׂיחַת תַּלְמִיד־חָכָם וְכוּ'. וְזֶהוּ: לִתְרוּפָה – לְהַתִּיר פֶּה; הַיְנוּ בְּחִינַת מִן הַמֻּתָּר לְפִיךָ. כִּי כְּשֶׁשִּׂיחָתוֹ הִיא בִּבְחִינַת שִׂיחַת תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים צְרִיכִין לִמּוּד, הַיְנוּ לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת כַּנַּ"ל, אֲזַי נִשְׁמָר מִן תַּלְמִידִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מִן הַמֻּתָּר לְפִיךָ כַּנַּ"ל, מִנַּיִן שֶׁאֵין כּוֹתְבִין וְכוּ' כַּנַּ"ל: