ניסן ופסח
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ניסן ופסח
בְּפֶסַח צוֹעֲקִין בַּתְּפִלָּה: (לק"א סי' ר"א)
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום רביעי, ז׳ בניסן ה׳תשפ״ג · 29 במרץ 2023
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ע׳ · אות א׳
כ־5 דק׳ · כ־490 מילים · 47% מהספר עד סוף היום
וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל: (ויקרא ט׳:א׳) כִּי כָּל הַדְּבָרִים הֵם עַל הָאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין בְּחוּשׁ, שֶׁהַכֹּל גָּדֵל מִן הָאָרֶץ, וְכָל הַדְּבָרִים וְהַבְּרִיּוֹת הוֹלְכִים וּמֻנָּחִים עַל הָאָרֶץ, וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּפָּסְקוּ וְיִתְרַחֲקוּ מֵהָאָרֶץ. אִם לֹא עַל־יְדֵי כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁיֵּשׁ מִי שֶׁמַּכְרִיחַ הַדָּבָר, וְנוֹטְלוֹ מִמְּקוֹמוֹ מֵהָאָרֶץ, וּמַרְחִיקוֹ מִמֶּנָּה. וּכְפִי כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, כֵּן נִתְרַחֵק הַדָּבָר מֵהָאָרֶץ. וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁנִּפְסָק כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, חוֹזֵר הַדָּבָר לְהָאָרֶץ. כְּגוֹן: אִם זוֹרֵק אָדָם דָּבָר לְמַעְלָה, אֲזַי עַל־יְדֵי כֹּחוֹ מַכְרִיחַ הַדָּבָר וּמַפְסִיקוֹ מֵהָאָרֶץ. וּכְפִי כֹּחוֹ, כֵּן מַכְרִיחַ הַדָּבָר וְזוֹרְקוֹ לְמַעְלָה יוֹתֵר. וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁנִּפְסָק כֹּחוֹ, שֶׁהוּא כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, חוֹזֵר הַדָּבָר וְנוֹפֵל לְהָאָרֶץ. כִּי הָאָרֶץ יֵשׁ לָהּ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, וּמַמְשֶׁכֶת כָּל הַדְּבָרִים לְעַצְמָהּ. כִּי אִם לָאו, לֹא הָיוּ יְכוֹלִים לְהִתְקַיֵּם עָלֶיהָ, כִּי הָיָה רָאוּי לִפֹּל מִמֶּנָּה, מֵחֲמַת שֶׁהִיא כַּדּוּרִית, וְכָל בְּנֵי הָעוֹלָם עוֹמְדִים סְבִיבָהּ כַּיָּדוּעַ, אַךְ שֶׁיֵּשׁ לָהּ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ. וְעַל כֵּן כְּשֶׁנִּפְסָק כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, וְחוֹזֵר הַדָּבָר וְנוֹפֵל לְמַטָּה לְהָאָרֶץ, כָּל מַה שֶּׁמִּתְקָרֵב יוֹתֵר לְמַטָּה, הוּא פּוֹרֵחַ וְנוֹפֵל לְמַטָּה בִּמְהִירוּת יוֹתֵר, זֶה מֵחֲמַת שֶׁמִּתְקָרֵב לְהַכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ שֶׁל הָאָרֶץ, עַל־כֵּן נוֹפֵל בִּמְהִירוּת יוֹתֵר לְמַטָּה. וְהַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת עָפָר הַנַּ"ל, כִּי הַצַּדִּיק הוּא יְסוֹד עוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי י׳:כ״ה): וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם; וְכָל הַדְּבָרִים עוֹמְדִים עָלָיו, וְיֵשׁ לוֹ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, לְהַמְשִׁיךְ כָּל הַדְּבָרִים אֵלָיו. כִּי זֶה הַצַּדִּיק הוּא רַק יָחִיד בָּעוֹלָם, שֶׁהוּא יְסוֹד עוֹלָם, שֶׁכָּל הַדְּבָרִים נִמְשָׁכִים מִמֶּנּוּ, וַאֲפִלּוּ כָּל הַצַּדִּיקִים הֵם רַק עֲנָפִים מִמֶּנּוּ, כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ. יֵשׁ שֶׁהוּא בְּחִינוֹת עָנָף, מִמֶּנּוּ, וְיֵשׁ שֶׁהוּא בְּחִינוֹת עָנָף מִן הֶעָנָף. כִּי זֶה הַצַּדִּיק הַיָּחִיד בָּעוֹלָם, הוּא עָנָו וְשָׁפָל, וּמֵשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר, בִּבְחִינוֹת (בראשית י״ח:כ״ז): וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר, וְעַל־כֵּן הוּא יְסוֹד עוֹלָם, הַיְנוּ בְּחִינַת עָפָר, שֶׁכָּל הַדְּבָרִים הֵם עָלָיו כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים: וְנַפְשִׁי כְּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה; הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה לָהּ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, לְהַמְשִׁיךְ הַכֹּל אֵלָיו כְּעָפָר כַּנַּ"ל. וְזֶה הַצַּדִּיק מַמְשִׁיךְ כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת לָעוֹלָם, בִּבְחִינוֹת (איוב כ״ח:ו׳): וְעַפְרוֹת זָהָב; שֶׁכָּל הַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינוֹת עָפָר, מֵהַצַּדִּיק הַנַּ"ל. וְעַל כֵּן אִם נוֹתְנִין צְדָקָה לְזֶה הַצַּדִּיק, הוּא מִתְבָּרֵךְ מִיָּד, כִּי הוּא בְּחִינַת זְרִיעָה עַל הֶעָפָר, שֶׁמַּצְמַחַת כֶּפֶל כִּפְלַיִם, בִּבְחִינוֹת (הושע י׳:י״ב): זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה וְקִצְרוּ לְפִי חָסֶד. אֲבָל אִם נוֹתֵן צְדָקָה לְמִי שֶׁאֵינוֹ בְּחִינַת עָפָר כְּלָל, אֵינוֹ עוֹשֶׂה פֵּרוֹת. וְזֶה שֶׁקִּלֵּל יִרְמְיָה אֶת אַנְשֵׁי עֲנָתוֹת:
בְּעֵת אַפְּךָ עֲשֵׂה בָּהֶם – הַכְשִׁילֵם בַּעֲנִיִּים שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים (בבא קמא טז:), הַיְנוּ שֶׁאֵינָם בִּבְחִינַת עָפָר כְּלָל, וְעַל כֵּן הַצְּדָקָה שֶׁנּוֹתְנִים לָהֶם אֵינָהּ בְּחִינַת זְרִיעָה כְּלָל. וְהִנֵּה הָיָה רָאוּי שֶׁיִּמָּשְׁכוּ כָּל בְּנֵי אָדָם לְזֶה הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא בְּחִינַת עָפָר, שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ כַּנַּ"ל. אַךְ עַל־יְדֵי כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, מַפְסִיקִין וּמַרְחִיקִין מִמֶּנּוּ. הַיְנוּ, שֶׁיֵּשׁ בְּנֵי אָדָם, שֶׁעַל־יְדֵי דִּבּוּרָם וּמַעֲשֵׂיהֶם הֵם מַכְרִיחִים אֶת בְּנֵי אָדָם לְהַפְסִיקָם וּלְהַרְחִיקָם מֵהַצַּדִּיק הַנַּ"ל. וּלְפִי כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, כֵּן מַרְחִיק מֵהַצַּדִּיק כַּנַּ"ל, וְאַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁיַּפְסִיק כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, יַחֲזֹר וְיַמְשִׁיךְ עַצְמוֹ וְיִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת עָפָר כַּנַּ"ל, כִּי כְּשֶׁיַּפְסִיק הַמַּכְרִיחַ, יָשׁוּב לְהֶעָפָר, לְהַצַּדִּיק הַנַּ"ל, שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁהֵם רְחוֹקִים מְאֹד מֵהַצַּדִּיק, מֵחֲמַת שֶׁהֵם עֲדַיִן בַּכֹּחַ הַמַּכְרִיחַ הַמַּרְחִיק אוֹתָם, אֲבָל אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁיַּפְסִיק כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, יַחְזְרוּ וְיִתְקָרְבוּ כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁאָנוּ רוֹאִין, כְּשֶׁאָדָם נוֹסֵעַ לְהַצַּדִּיק, כָּל מַה שֶּׁמִּתְקָרֵב לִמְקוֹם הַצַּדִּיק יוֹתֵר, יֵשׁ לוֹ חֵשֶׁק יוֹתֵר, מֵחֲמַת שֶׁמִּתְקָרֵב יוֹתֵר לְהַכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ כַּנַּ"ל:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות קל״ט – אות ק״מ
כ־1 דק׳ · כ־140 מילים · 51% מהספר עד סוף היום
ספר לי אחד מאנשיו שפעם אחד ספר לרבנו זכרונו לברכה שדברו לו איזה שדוך, ואמר האיש הנ"ל לפניו, זכרונו לברכה, ששם אין מקום לפניו. השיב לו: כשיש להאדם לב של ישראלי אין שיך אצלו מקום וכו', כי הלב הוא אלקות וכו' וכו' (כנדפס בלקוטי תנינא סימן נ"ו):
כשאמר לי ענין הנדפס בלקוטי תנינא סימן פ"ו על פסוק "מקצר רוח ומעבודה קשה", שעל ידי קטנות אמונה צריכין לעבדות קשות וכו', עין שם, עמדתי לפניו כמשתומם, ומחשבותי היו תמהים בענין זה, כי נדמה לי שיש לי אמונה קצת. ענה ואמר בלשון גערה קצת, כאומר: "ואם יש לך אמונה – אין לך אמונה בעצמך" (האסטי אין דיר קיין אמונה ניט), והזכיר מיד מאמר רבותינו זכרונם לברכה "כי מי בז ליום קטנות" (זכריה ד י) – מי גרם לצדיקים שיתבזבז שלחנם לעתיד לבוא? ״קטנות״ שהיה בהם בעצמן, שלא האמינו בהם בעצמן. ורש"י זכרונו לברכה פרש שם כפשוטו:
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות ט״ז
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 50% מהספר עד סוף היום
ובא אל רבנו זכרונו לברכה, ואמר לו שיש שירה לילך עמם לטבריה. והשיב לו יש לך כסופים לטבריה. לך שכר חמורים ועשה כן. ונתן להם אדרוף (דמי קדימה). ובחזירתו מהבעל חמורים אמר לו תכף שכרת חמורים? השיב לו הן.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רי״ט
כ־2 דק׳ · כ־220 מילים · 38% מהספר עד סוף היום
וְהִתְחַלְתִּי לְדַבֵּר עִמּוֹ הֲלֹא גַּם כְּשֶׁבָּאתֶם מִלֶּמְבֶּרְגְּ הָיָה גַּם־כֵּן בִּלְתִּי דֶּרֶךְ הַטֶּבַע שֶׁתֹּאמְרוּ אָז תּוֹרָה, כִּי גַּם אָז הָיָה חַלָּשׁ מְאֹד, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אֲמַרְתֶּם תּוֹרָה אָז הַרְבֵּה בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה. וְעוֹד כַּיּוֹצֵא בָּזֶה דִּבַּרְתִּי עִמּוֹ. עָנָה וְאָמַר אִם־כֵּן אֶמְסֹר נַפְשִׁי. וְהֵרִים יָדָיו כִּמְדַבֵּר הֲרֵינִי מוּכָן לִמְסֹר נַפְשִׁי בִּשְׁבִיל לוֹמַר תּוֹרָה. וְשָׁלַח אוֹתִי לַעֲשׂוֹת לוֹ מָקוֹם שָׁם לְהַעֲמִיד הַכִּסֵּא סָמוּךְ לַפֶּתַח. כִּי אוּלַי יִהְיֶה הַהֶכְרֵחַ לְהוֹצִיאוֹ בְּאֶמְצַע חַס וְשָׁלוֹם, וְכֵן עָשִׂינוּ. וְאַחַר־כָּךְ נִכְנַס בַּחֲלִישׁוּת גָּדוֹל מְאֹד וְעָלָה וְיָשַׁב עַל הַכִּסֵּא הַגָּבוֹהַּ שֶׁעָשׂוּ בִּשְׁבִיל אֲמִירַת הַתּוֹרָה וְיָשַׁב קְצָת. וְאַחַר־כָּךְ אָמַר תּוֹרָה נִפְלָאָה הַנַּ"ל בְּקוֹל נָמֹךְ. וּכְשֶׁהִתְחִיל לוֹמַר לֹא הָיָה שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע שֶׁיּוּכַל לְסַיֵּם כִּי כִּמְעַט לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לְדַבֵּר אֲפִלּוּ דִּבּוּר אֶחָד מֵעֹצֶם חֲלִישׁוּתוֹ, מִכָּל־שֶׁכֵּן לוֹמַר תּוֹרָה גְּבוֹהָה וּגְדוֹלָה כָּזוֹ. אַךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הָיָה בְּעֶזְרוֹ וְגָמַר כָּל הַתּוֹרָה בִּשְׁלֵמוּת בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם עַד הַסּוֹף. רַק סִיּוּם הַפֵּרוּשׁ עַל הַפָּסוּק תִּקְעוּ לֹא אָמַר אָז רַק אַחַר יוֹם־כִּפּוּר. גַּם הָיָה שָׁם דֹּחַק גָּדוֹל וְרַעַשׁ גָּדוֹל בְּעֵת אֲמִירַת הַתּוֹרָה, כִּי מִגֹּדֶל רִבּוּי הָעָם לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְהַשְׁקִיטָם לְגַמְרֵי מַה שֶׁלֹּא הָיָה כֵּן בְּשׁוּם פַּעַם. כִּי תָּמִיד בְּכָל עֵת שֶׁאָמַר תּוֹרָה, הָיוּ שׁוֹתְקִים וְשׁוֹקְטִים כֻּלָּם כַּנָּהוּג, אֲבָל אָז אַף־עַל־פִּי שֶׁהִשְׁקִיטוּם וְהִשְׁתִּיקוּ אוֹתָם בִּתְחִלָּה כַּנָּהוּג, אַף עַל־פִּי־כֵן בְּכָל פַּעַם נִתְעוֹרְרוּ בְּאֶמְצַע מֵעֹצֶם הַדֹּחַק שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר לִסְבֹּל. וְכַמָּה אֲנָשִׁים הָיוּ בְּסַכָּנָה אָז וְכִמְעַט שֶׁנָּפְלוּ חַלָּשׁוֹת וְיָצְאוּ בִּמְהֵרָה לַחוּץ. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן זָכִינוּ שֶׁגָּמַר אָז כָּל הַתּוֹרָה בַּאֲרִיכוּת גָּדוֹל מְאֹד, אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה זֹאת:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · מריבה · חלק ראשון · אות צ״ח – אות ק״ג
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 52% מהספר עד סוף היום
צח. מִי שֶׁאֵין בִּטְחוֹנוֹ בֶּאֱלקָיו, עַל־יְדֵי זֶה בָּאִים מִלְחָמוֹת וּמְרִיבוֹת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗צט. עַל־יְדֵי לִמּוּד תּוֹרָה נוֹפֵל פַּחַד עַל הָאֻמּוֹת, שֶׁלּא יִלָּחֲמוּ עִם יִשְׂרָאֵל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ק. לְמַחֲלקֶת תּאמַר: "וַיּאמֶר ה' אֱלקֵי אֲבוֹתֵינוּ" עַד "כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ" מַה שֶׁאָמַר יְהוֹשָׁפָט.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗קא. בִּשְׁעַת מִלְחָמָה צָרִיךְ לְהָכִין כְּלֵי מִלְחָמָה כַּנָּהוּג, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יַעֲשֶׂה מַה שֶּׁבִּרְצוֹנוֹ, וְאֵין לִסְמוֹךְ עַל הַנֵּס.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗קב. הַקּוֹבֵעַ מָקוֹם לִתְפִלָּתוֹ, אוֹיְבָיו נוֹפְלִים תַּחְתָּיו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗קג. אֵין לְהִתְפַּלֵּל עַל שׁוּם אָדָם שֶׁיָּמוּת אֲפִלּוּ עַל מִין, כִּי יוֹתֵר טוֹב לַהֲרג אוֹתָם בִּידֵי אָדָם וְלא בִּידֵי שָׁמַיִם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות כ״ה
כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 53% מהספר עד סוף היום
וְאָמַר לוֹ: [הַיְנוּ אָדָם הַיַּעַר לְבֶן הַמֶּלֶךְ הָאֱמֶת] מָה אַתָּה עוֹשֶׂה כָּאן ? הֵשִׁיב לוֹ שֶׁהוּא רוֹדֵף אַחַר הַבְּהֵמוֹת כַּנַּ"ל אָמַר לוֹ הָאָדָם הַנַּ"ל: חֲדַל לְךָ לִרְדּף אַחֲרֵי הָעֲווֹנוֹת! כִּי אֵין זֶה בְּהֵמוֹת כְּלָל רַק הָעֲווֹנוֹת שֶׁלְּךָ הֵם מוֹלִיכִים אוֹתְךָ כָּךְ דַּי לְךָ כְּבָר קִבַּלְתָּ אֶת שֶׁלְּךָ הַיְנוּ הָענֶשׁ שֶׁלְּךָ כְּבָר קִבַּלְתָּ וְעַתָּה חֲדַל לְךָ מִלְּרָדְפָם עוֹד בּוֹא עִמִּי וְתָבוֹא לְמַה שֶּׁיָּאוּת לְךָ וְהָלַךְ עִמּוֹ וְנִתְיָרֵא לְדַבֵּר עִמּוֹ וּלְשָׁאֲלוֹ כִּי אָדָם כָּזֶה פֶּן יִפְתַּח פִּיו וְיִבְלָעֶנוּ [הַיְנוּ שֶׁזֶּה הַבֶּן הַמֶּלֶךְ הָאֱמֶת הָלַךְ עִם הָאָדָם הַיַּעַר הַזֶּה וְהָיָה מִתְיָרֵא לְדַבֵּר עִמּוֹ וְלִשְׁאל אוֹתוֹ דָּבָר פֶּן יִפְתַּח פִּיו וְיִבְלָעֶנּוּ כִּי הֵבִין שֶׁאֵין זֶה אָדָם כְּלָל] וְהָלַךְ אַחֲרָיו
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · מועדי ה' · שבת · אות א׳ – אות ו׳
כ־3 דק׳ · כ־280 מילים · 52% מהספר עד סוף היום
רְחִיצַת חַמִּין בְּעֶרֶב שַׁבָּת הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, וְכֵן קְרִיאַת הַפָּרָשָׁה שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם הוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית: (לק"א סי' י"ט אות ה')
עַל־יְדֵי שְׁמִירַת שַׁבָּת זוֹכִין לֶאֱמוּנָה. וְכָל הַצְּדָקָה שֶׁעוֹשִׂין, אֵין לָהּ שְׁלֵמוּת אוֹר כִּי אִם עַל־יְדֵי שַׁבָּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה. וְכָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת הַנִּמְשָׁכִין עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה, אֵין לָהֶם שְׁלֵמוּת כִּי אִם בְּשַׁבָּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהִיא מְקוֹר הַבְּרָכוֹת, וְהִיא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם חֲסֵרִים וְאֵין לָהֶם שְׁלֵמוּת כִּי אִם בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ שֶׁהִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה. וְכֵן הַדַּעַת וְהַתּוֹרָה, כָּל שְׁלֵמוּתָם הוּא רַק עַל־יְדֵי שַׁבָּת וֶאֱמוּנָה: (לק"א סי' ל"א אות ב')
עִקַּר קְדֻשַּׁת שַׁבָּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, מַמְשִׁיכִין עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית. עַל־כֵּן נוֹסְעִים לְצַדִּיקִים עַל שַׁבָּת, כִּי עִקַּר קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים הוּא שְׁמִירַת הַבְּרִית בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל הַבְּחִינוֹת, עַל־כֵּן נוֹסְעִים אֲלֵיהֶם עַל שַׁבָּת, כְּדֵי לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת שַׁבָּת וֶאֱמוּנָה שֶׁהוּא שְׁלֵמוּת הַכֹּל כַּנַּ"ל: (שם אות ג')
צָרִיךְ כָּל אָדָם לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לְקַדֵּשׁ יְמֵי הַחֹל. וּלְפִי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁמְּקַדֵּשׁ יְמֵי הַחֹל כֵּן נִדְחֶה זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, קֵץ כָּל בָּשָׂר, רוּחַ סְעָרָה, וְעַל־יְדֵי זֶה עוֹלֶה הַדִּבּוּר: (לק"א סי' ל"ח אות ז')
עַל־יְדֵי נֶדֶר, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּדֹּר אֵיזֶהוּ נֶדֶר וִיקַיֵּם מִיָּד, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְעֹנֶג שַׁבָּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה. וּכְשֶׁזּוֹכֶה לִבְחִינַת עֹנֶג שַׁבָּת אָז אֵין צָרִיךְ לָצוּם, כִּי פּוֹעֵל בַּאֲכִילָתוֹ מַה שֶּׁפּוֹעֵל עַל־יְדֵי הַצּוֹם, הַיְנוּ לְהַכְנִיעַ הַכַּעַס וּלְהַחֲזִיר לְעַצְמוֹ חָכְמָתוֹ, שֶׁהוּא צֶלֶם אֱלֹקִים הַמֵּאִיר בְּפָנָיו, וְעַל־יְדֵי זֶה אוֹיְבָיו נוֹפְלִים לְפָנָיו: (לק"א סי' נ"ז אות ב' ד' ה' ו')
אֲכִילַת שַׁבָּת יְקָרָה וּקְדוֹשָׁה מְאֹד. כִּי אֲכִילַת שַׁבָּת נַעֲשָׂה קְדֻשָּׁה וְאֱלֹהוּת גָּמוּר בְּלֹא תַּעֲרֹבֶת סִיגִים כְּלָל, וְאֵין חֵלֶק לְהַסִּטְרָא אַחֲרָא מֵאֲכִילַת שַׁבָּת כְּלָל וּכְלָל, כִּי אֲכִילַת שַׁבַּת קֹדֶשׁ הוּא. וְעַל־יְדֵי אֲכִילַת שַׁבָּת נִכְנָע וְנִתְבַּטֵּל הַכַּעַס כַּנַּ"ל, וְכָל שׁוּלְטָנָא רוּגְזִין כֻּלְּהוּ עַרְקִין וְאִתְעַבְּרוּ, וְאָז כֻּלָּא אַהֲבָה וְשָׁלוֹם: (שם אות ה' ו')
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה צ״ג · קטע א׳ – קטע ג׳
כ־6 דק׳ · כ־560 מילים · 55% מהספר עד סוף היום
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתַּעַזְרֵנִי וְתוֹשִׁיעֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים שֶׁאֶזְכֶּה מְהֵרָה לְרַפּאת אֶת נַפְשִׁי רְפוּאָה שְׁלֵמָה, וּלְהַעֲלוֹתָהּ לִמְקוֹם שָׁרְשָׁהּ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה, וּתְזַכֵּנִי לַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה לִשְׁמָהּ תָּמִיד יוֹמָם וָלָיְלָה, וְאֶזְכֶּה לְהִתְיַגֵּעַ בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה עַד שֶׁאֶזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין אוֹתָהּ עַל בּוּרְיָהּ וַאֲמִתָּתָהּ, וְאֶזְכֶּה לִלְמד וּלְלַמֵּד לִשְׁמר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּאַהֲבָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּתְרַחֵם עָלַי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, בְּרַחֲמֶיךָ הַגְּדוֹלִים וּתְבַטֵּל מֵעָלַי כָּל מִינֵי דִינִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי תָמִיד מִכָּל הַדִּינִים הַקָּשִׁים הַנִּמְשָׁכִין מִסִּטְרָא דִּמְסָאֲבָא מִזָּהֳמַת הַנָּחָשׁ, אָנָּא יְהוָה, רַחֲמֶיךָ רַבִּים מְאד, אַל תַּעֲשֶׂה עִמִּי כַּחֲטָאַי וְלֹא תִּגְמל עִמִּי כַּעֲווֹנוֹתַי, וַעֲשֵׂה אֶת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי מִדִּינִים הַקָּשִׁים הָאֵלּוּ הַנִּמְשָׁכִין דֶּרֶךְ הַסִּטְרָא אַחֲרָא וּתְרַחֵם עָלַי וְתִהְיֶה בְּעֶזְרִי, וְתִתֵּן לִי דַעַת וְשֵׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה, לַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ בֶּאֱמֶת, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהַמְתִּיק גַּם כָּל הַדִּינִים הַקְּדוֹשִׁים הַנִּמְשָׁכִין דֶּרֶךְ הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהֵם בְּחִינוֹת גְּבוּרוֹת יִצְחָק, אֲשֶׁר כָּל אֵלּוּ הַדִּינִים הַקְּדוֹשִׁים הֵם לְטוֹבָה, גַּם אוֹתָם אֶזְכֶּה לְהַמְתִּיק שֶׁיִּתְהַפְּכוּ לַחֲסָדִים גְּמוּרִים מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יִשְׁתַּלְשֵׁל מֵהֶם חַס וְשָׁלוֹם שׁוּם דִּינִים קָשִׁים רַחֲמָנָא לִצְּלָן.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יָדַעְתִּי וַאֲנִי מַאֲמִין שֶׁכָּל הַדִּינִים וְהַיִּסּוּרִים הָעוֹבְרִים עָלֵינוּ בִּכְלָלִיּוּת יִשְׂרָאֵל וּבִפְרָטִיּוּת מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּכָל עֵת וּבְכָל זְמַן, וְכָל הַמְּנִיעוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים הַמּוֹנְעִים וּמְבַלְבְּלִים אוֹתָנוּ מֵעֲבוֹדָתְךָ, כֻּלָּם נִשְׁלָחִים מֵאִתְּךָ לְטוֹבָתֵנוּ, וְאִם אֲנַחְנוּ חוֹשְׁבִים אוֹתָם לְרָעוֹת חַס וְשָׁלוֹם, אֱלֹהִים חָשְׁבָהּ לְטוֹבָה, כִּי כַוָּנָתְךָ תָּמִיד לְטוֹבָה כִּי הַהִתְרַחֲקוּת הוּא עִקָּר הַהִתְקָרְבוּת, וְאַתָּה מוֹכִיחַ וּמְיַסֵּר וּמְנַסֶּה וּמְצָרֵף אוֹתָנוּ לְטוֹבָתֵנוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מְיַסְּרֶךָ" אֲבָל מֵרִבּוּי חֲלִישׁוּת נַפְשֵׁנוּ, מֵרִבּוּי עֲווֹנוֹתֵינוּ, וּמֵעצֶם עֲכִירַת וְגַשְׁמִיּוּת גּוּפֵנוּ, אֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל אֲפִלּוּ דִּינֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים, כִּי הַיִּסּוּרִים וְהַמְּנִיעוֹת מְבַלְבְּלִים וּמַטְרִידִים אוֹתָנוּ מְאד מְאד, עַד אֲשֶׁר "כָּשַׁל כּחַ הַסַּבָּל" עַד אֲשֶׁר עַל יְדֵי זֶה נִתְרַחַקְנוּ מִמְּךָ כְּמוֹ שֶׁנִּתְרַחַקְנוּ וּבִפְרָט אָנכִי הַדַּל וְהָאֶבְיוֹן וְכוּ' אֲשֶׁר אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ כָּל מַה שֶּׁעָבַר עָלַי מִיַּלְדוּתִי, מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה וְכוּ', (ויפרש כל שיחתו כל המניעות והבלבולים והיסורים וההסתות והנסיונות והצירופים שעברו עליו מעודו, וכל המכשולות והחטאים והפשעים שנכשל בהם וכו' וכו', כל אחד ואחד כפי מה שיודע בנפשו את נגעי לבבו ומכאוביו), וּבְוַדַּאי בְּכָל מַה שֶּׁעָבַר עָלַי, בְּכֻלָּם כַּוָּנָתְךָ הָיָה לְטוֹבָה, לְנַסּוֹתֵנִי וּלְצָרְפֵנִי עַל יְדֵי אֵלּוּ הָעִנְיָנִים דַּיְקָא, אֲבָל מֵעוֹצֶם קַטְנוּת וּשְׁטוּת דַּעְתִּי וַעֲכִירַת גּוּפִי, לֹא יָכלְתִּי לַעֲמד בְּשׁוּם בְּחִינָה דַּקָּה וְנִסָּיוֹן קַל וְצֵרוּף כָּל שֶׁהוּא, "בָּחַנְתָּ לִבִּי פָּקַדְתָּ לַּיְלָה צְרַפְתָּנִי בַל תִּמְצָא, זַמּתִי בַּל יַעֲבָר פִּי" תתקנט רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הָאוֹמֵר לְעוֹלָמוֹ דַּי יאמַר לְצָרוֹתַי דַּי, וִירַחֵם עָלַי בְּרַחֲמָיו הַמְּרֻבִּים בְּרַחֲמָיו הַגְּדוֹלִים, בְּכחַ הָרַחֲמִים שֶׁחָתְרוּ וְהִשִּׂיגוּ כָּל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, וְיַמְתִּיק וִיבַטֵּל כָּל הַדִּינִים מֵעָלַי וּמֵעַל כָּל בְּנֵי בֵיתִי וּמֵעַל כָּל הַנִּלְוִים אֵלַי וּמֵעַל כָּל יִשְׂרָאֵל כִּי אֵין מִי שֶׁיַּעֲמד בַּעֲדֵנוּ עַתָּה בַּדּוֹר הַזֶּה בְּעוּקְבוֹת מְשִׁיחָא בְּאַחֲרִית הַיָמִים הָאֵלֶּה, בְּעֵת צָרָה הַזּאת, כִּי אִם כּחַ וּזְכוּת כָּל הַשִּׁבְעָה רוֹעִים וְכָל הַצַּדִּיקִים שׁוֹכְנֵי עָפָר, כּחָם וּזְכוּתָם הַגָּדוֹל יָגֵנּוּ עָלֵינוּ, וְיַמְלִיצוּ טוֹב בַּעֲדֵנוּ, וְיַעֲשׂוּ כְּחָכְמָתָם הַגְּדוֹלָה, וּכְרַחֲמֵיהֶם הַמְרֻבִּים וְיַמְתִּיקוּ וִיבַטְּלוּ מֵעָלֵינוּ כָּל מִינֵי דִינִים שֶׁבָּעוֹלָם בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה מֵעַתָּה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, וְיִהְיֶה נִמְשָׁךְ עָלַי וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה דִקְדֻשָּׁה, וְאֶשְׁכַּח לְגַמְרֵי דַרְכִּי הָרָע וּמַחְשְׁבוֹתַי הָרָעוֹת וְהַמְבֻלְבָּלוֹת מְאד וְאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לַחְשׁוֹב רַק בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה וְלִהְיוֹת דָּבוּק בְּךָ וּבְצַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים וּבְתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה תָמִיד, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה עַל בּוּרְיָהּ וַאֲמִתָּתָהּ וְעַל יְדֵי זֶה אֶזְכֶּה לְרַפּאת אֶת נַפְשִׁי מִכָּל מַכְאוֹבֶיהָ וְתַחֲלוּאֶיהָ וּמַכּוֹתֶיהָ הָאֲנוּשׁוֹת וְהָרַבּוֹת וְהָעֲצוּמוֹת מְאד מְאד בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ וּמִסְפָּר, אֲשֶׁר הִרְבֵּיתִי לְהַחֲלוֹתָהּ וּלְהַכּוֹתָהּ לְיַסְּרָהּ וּלְהַכְאִיבָהּ, עַל יְדֵי רִבּוּי עֲווֹנוֹתַי וּפְשָׁעַי הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים מְאד, אֲשֶׁר אֵין שׁוּם דֶּרֶךְ לְרַפּאתָהּ כִּי אִם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְבַד וּבִישׁוּעָתְךָ הַגְּדוֹלָה וְהָעֲצוּמָה, כִּי מִמְּךָ לֹא יִפָּלֵא כָּל דָּבָר
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות מט · פסקה 1
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 54% מהספר עד סוף היום
עִקַּר הַכְּלֵי זַיִן שֶׁל אִישׁ יִשְׂרְאֵלִי הוּא הַתְּפִלָּה וְכָל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לִכְבֹּשׁ הֵן מִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר הָרָע הֵן שְׁאָר מִלְחָמוֹת עִם הַמּוֹנְעִים וְהַחוֹלְקִים הַכֹּל עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וּמִשָּׁם כָּל חִיּוּתוֹ. עַל כֵּן מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת צָרִיךְ לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלּוֹת וּבַקָּשׁוֹת וְשִׂיחוֹת בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ כִּי זֶה עִקַּר הַכְּלֵי זַיִן לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק רִאשׁוֹן סִימָן ב).
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות נג
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 53% מהספר עד סוף היום
וְעַל־יְדֵי שֶׁמּוֹשֵׁךְ אֶת עַצְמוֹ אֶל הָאֱמֶת, אֲזַי הוּא סָמוּךְ וְקָרוֹב אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי אֱמֶת הוּא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ וְעַל־יְדֵי־זֶה יָכוֹל לַעֲלוֹת מִכָּל הַיְרִידוֹת וְהַנְּפִילוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת: "אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרָיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַּם עָלֹה". וְזֶה בְּחִינַת: "הֲלֹא אָנֹכִי טוֹב לָךְ מֵעֲשָׂרָה בָנִים", הַיְנוּ כְּשֶׁתִּזְכֹּר בְּחִינַת:
"אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ" הַנַּ"ל זֶה טוֹב מִכָּל הָעֲשָׂרָה בָנִים, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁהִתְגַּבְּרוּ כָּל הָעֶשֶׂר כִּתְרִין דִּמְסָאֲבוּתָא עַל־יְדֵי שֶׁפָּגַם בְּכָל מַעֲלוֹת דִּקְדֻשָּׁה. עַל כָּל זֶה בְּחִינַת "אָנֹכִי טוֹב לָךְ מִכֻּלָּם", כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִמְצָא בְּכָל מָקוֹם וְקָרוֹב ה' לְכָל קוֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶאֱמֶת (הִלְכוֹת חֲנֻכָּה הֲלָכָה ו' אוֹת ח'):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · מועדים · אות ז
כ־1 דק׳ · כ־120 מילים · 58% מהספר עד סוף היום
וְזֶה בְּחִינַת הַמֹּחִין הַגְּדוֹלִים וְהַנּוֹרָאִים, הַמְרֻמָּזִים בְּמִצְוַת אֲכִילַת מַצָּה, הַיְנוּ בְּחִינַת גֹּדֶל הֶאָרַת עֶצֶם הָאֱמֶת, שֶׁמֵּאִיר עָלֵינוּ אָז, כִּי עִקַּר תַּכְלִית גַּדְלוּת הַמֹּחִין הוּא אֱמֶת, שֶׁהוּא כְּלָל כָּל הַמֹּחִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבָּעוֹלָם, וְעַל כֵּן אָסוּר אָז הֶחָמֵץ בְּאִסּוּר חָמוּר, כִּי אֲכִילַת הָאָדָם הוּא בְּחִינַת דַּעַת, כִּי הַמֹּחַ וְהַדַּעַת הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה, וְכַמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וְכָל הָעֵצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הֵם בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ דִּקְדֻשָּׁה, כִּי הָעֵצָה צְרִיכָה לִהְיוֹת בְּיִשּׁוּב־הַדַּעַת וּבְמָתוּן, עַד שֶׁיַּחְמִיץ אֶת הַדָּבָר הֵיטֵב; אַךְ לְעֻמַּת זֶה יֵשׁ גַּם כֵּן בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ דְּסִטְרָא־אַחֲרֳא, שֶׁהֵם הָעֵצוֹת רָעוֹת וּמַחֲשָׁבוֹת וְרַעְיוֹנִים רָעִים, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְעַל כֵּן נִקְרָא הַיֵּצֶר הָרָע שְׂאוֹר שֶׁבָּעִסָּה, וְאֵין חָכְמָה וְאֵין עֵצָה לַעֲמֹד כְּנֶגְדּוֹ, כִּי אִם עַל־יְדֵי הָעֵצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה:
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ט · מכתב רעג · פסקה 1 – פסקה 10
כ־6 דק׳ · כ־610 מילים · 53% מהספר עד סוף היום
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ו' עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ פָּרָשַׁת וַיְחִי תקצ"ט בְּרֶסְלֶב.
רַב שָׁלוֹם לִכְבוֹד אֲהוּבִי יְדִיד נַפְשִׁי וּלְבָבִי הָרַבָּנִי הַוָּתִיק פְּרִי צַדִּיק קֹדֶשׁ קָדָשִׁים וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב אַבְרָהָם בֶּער, נֵרוֹ יָאִיר.
בְּשָׁבוּעַ זֹאת קִבַּלְנוּ מִכְתָּבְךָ הַיָּקָר, שֶׁתְּהִלָּה לָאֵל נוֹלַד לְךָ לְמַזָּל טוֹב בַּת שֶׁתִּחְיֶה. טוֹב לְהוֹדוֹת לַה' אֲשֶׁר עַד הֵנָּה עֲזָרוּנוּ רַחֲמָיו. וִיהִי רָצוֹן שֶׁתִּהְיֶה לָכֶם וְלָנוּ לְמַזָּל טוֹב וְלִבְרָכָה לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם. וְיִצְמַח פְּרִי צַדִּיק יֵלְכוּ יוֹנְקוֹתָיו וַתֶּאֱרַכְנָה פֶאֶרֹתָיו וְכוּ'. וְיִתְרַבֶּה זַרְעוֹ הַקָּדוֹשׁ כְּחוֹל הַיָּם, וְיָאִירוּ פְּנֵי תֵּבֵל, וִיקֻיַּם וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן.
גַּם קִבַּלְתִּי בְּשָׁבוּעַ זֹאת מִכְתָּב מִידִידִי הָרַבָּנִי וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב אַבֶּילֶי נֵרוֹ יָאִיר וּמִזּוּגָתוֹ תִּחְיֶה עִם סַךְ עֲשָׂרָה רוּבַּל כֶּסֶף, וְלֹא יָדַעְתִּי עַל מָה נִתְעַכְּבוּ הַמִּכְתָּבִים כָּל כָּךְ עַל הַפָּאסְט זֶה קָרוֹב לְאַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת מֵעֵת שֶׁנִּכְתְּבוּ. וְהִנֵּה כְּבָר כָּתַבְתִּי לְךָ זֶה שְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת בְּעֵת שֶׁבָּאתִי מֵאוּמַאן, וַעֲדַיִן לֹא קִבַּלְתִּי שׁוּם תְּשׁוּבָה, אֵין קוֹל וְאֵין כֶּסֶף. לְדַעְתִּי, בְּוַדַּאי כְּבָר יָצָא מֵאִתְּךָ הַמָּעוֹת הַמַּגִּיעַ לִבְנִי רַבִּי שַׁכְנָא שֶׁיִּחְיֶה וְיוֹתֵר. אַךְ אִם עֲדַיִן לֹא יָצָא נָא לִבְלִי לְהִתְעַכֵּב עוֹד כְּלָל, כִּי בָּנַי שֶׁיִּחְיוּ נוֹגְשִׂים אוֹתִי מְאֹד מְאֹד וְגַם הַשָּׁעָה דְּחוּקָה לִי מְאֹד. וְאֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל מַה לַּעֲשׂוֹת בְּעִנְיַן הַפַּרְנָסָה, רַק שִׂבְרִי עַל ה' אֱלֹקַי. רַק עָלֶיךָ וְעַל כֻּלְּכֶם לַעֲמֹד בְּעֶזְרִי בְּכָל עֵת יוֹתֵר מִכֹּחֲכֶם, כִּי לֹא דָּבָר רֵיק הוּא לַעֲזֹר אוֹתִי בַּפַּרְנָסָה, אַחַר אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה עִמִּי מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה, וַאֲנִי נִרְדָּף כָּזֶה, לוּלֵא ה' עֶזְרָתָה לִי וְכוּ'. וְיוֹתֵר מִזֶּה בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לָכֶם לֵידַע מַה שֶׁבְּלִבִּי, כָּל מַה שֶּׁאֲנִי נוֹשֵׂא עַל לִבִּי, אֲשֶׁר לֹא יְאֻמַּן כִּי יְסֻפַּר, שֶׁיּוּכַל לִסְבֹּל וְלִגְמֹר דְּבָרִים קְדוֹשִׁים וְנִפְלָאִים כָּאֵלּוּ בָּעוֹלָם וְכוּ'. עַל כָּל פָּנִים רָאוּי לָכֶם לְתָמְכֵנִי בְּכָל מִינֵי סְמִיכוֹת בְּפַרְנָסָה, וַה' יַעֲזֹר לָכֶם לְמַלְּאוֹת לָכֶם בְּכִפְלַיִם. וְאֵין לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה, כִּי מֵאֲלֵיהֶם יִזְדָּרְזוּ לָזֶה. וַה' הַטּוֹב יַעֲשֶׂה וְיִגְמֹר לְטוֹבָה.
וְהִנֵּה דַּע יְדִידִי, שֶׁתְּהִלָּה לָאֵל הָיוּ אֶצְלִי עַל שַׁבַּת חֲנֻכָּה כַּמָּה אוֹרְחִים, וְתוֹדָה לָאֵל הָיָה הַכֹּל בְּשָׁלוֹם בְּחַסְדּוֹ הַנִּפְלָא. רַק עֲדַיִן יֵשׁ לִי צַעַר מַה שֶׁבְּלִבִּי הָיָה פַּחַד קְצָת, וַאֲנִי מְקַוֶּה לַה' שֶׁבְּחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ יִתְבַּטֵּל גַּם הַפַּחַד שֶׁבְּלִבִּי. גַּם צְרִיכִים לָזֶה עוֹד מָעוֹת קְצָת. וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם בֵּין פֶּסַח לַעֲצֶרֶת נַחֲשֹׁב בָּזֶה קְצָת, וְלַה' הַיְשׁוּעָה שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל עַל נָכוֹן בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וּתְהִלָּה לָאֵל דִּבַּרְנוּ הַרְבֵּה דִּבְרֵי אֱמֶת, וְשָׂמַחְנוּ וְרָקַדְנוּ תְּהִלָּה לָאֵל. בָּרוּךְ הַשֵּׁם הַגּוֹמֵל לַחַיָּבִים טוֹבוֹת, שֶׁגְּמָלָנוּ כָּל טוּב. מַה נָּשִׁיב לַה' כָּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלַי וְעָלֵינוּ.
עַתָּה רָאוּי לָכֶם לְהִתְעוֹרֵר לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אַחֲרֵי שֶׁאָנוּ רוֹאִים נִפְלְאוֹתָיו וִישׁוּעָתוֹ וְחַסְדּוֹ שֶׁבְּעַבְדוּתֵינוּ לֹא עֲזָבָנוּ אֱלֹהֵינוּ, וַיֵּט עָלֵינוּ חֲסָדִים נִפְלָאִים וִישׁוּעוֹת נוֹרָאוֹת כָּאֵלֶּה. וְהִנֵּה רֹב דְּבָרֵינוּ בְּזֶה הַחֲנֻכָּה הָיָה בְּהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל חֲנֻכָּה שֶׁהוּא 'כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם'. וְאִם כִּי כְּבָר דִּבַּרְנוּ בָּזֶה הַרְבֵּה, עֲדַיִן צְרִיכִין לַחֲזֹר וּלְהַזְכִּיר כָּל מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם כַּמָּה פְּעָמִים בְּכָל יוֹם, כִּי מְאֹד עָמְקוּ וְגָדְלוּ דִּבְרֵי תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה בִּפְרָט הַתּוֹרָה הַנַּ"ל, שֶׁשָּׁם מְבֹאָר מֵעִנְיַן הַחֲלִיפוֹת וְהַהַשְׁאָרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁלּוֹ. וְהָעִקָּר לְהָאִיר עֲדַיִן בְּלֵב כָּל אֶחָד וְאֶחָד, שֶׁעֲדַיִן ה' עִמּוֹ וְאֶצְלוֹ, וְלֵידַע וְלִזְכֹּר בְּכָל עֵת כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וּלְעוֹרֵר עַצְמוֹ מִשְּׁנָתוֹ בְּכָל עֵת לְבַל יִישַׁן וְלֹא יְאַבֵּד אֶת יָמָיו בְּחֹשֶׁךְ חַס וְשָׁלוֹם, בִּבְחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר" הַנֶּאֱמַר שָׁם.
מָה אֹמַר לָכֶם בָּנַי וְתַלְמִידַי חֲבִיבַי וְיַקִּירַי, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר בִּפְרָט עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה כָּל מַה שֶּׁבְּלִבִּי בָּזֶה. וְעִקַּר דִּבּוּרֵנוּ הָיָה עַל מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם עַל 'וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה', שֶׁהוּא בְּחִינַת 'סְיָג לַחָכְמָה שְׁתִיקָה', שֶׁצְּרִיכִין לִשְׁתֹּק הַרְבֵּה כְּנֶגֶד כָּל הַקֻּשְׁיוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים, וּלְהִתְחַזֵּק עַצְמוֹ רַק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. וְדִבַּרְנוּ בָּזֶה דְּבָרִים נָאִים וַאֲמִתִּיִּים וְנִפְלָאִים הַרְבֵּה. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְזַכֵּנוּ לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְכוּ'. וּמֵחֲמַת כְּבוֹד שַׁבַּת קֹדֶשׁ אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ.
נָא מְאֹד לְזָרֵז עַצְמוֹ לְקַיֵּם דְּבָרַי מִיָּד, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְחַזֵּק לְבָבְךָ וּלְבַב כֻּלְּכֶם בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, וְיָרוּם קַרְנְךָ וּמַזָּלְךָ וְיַצְלִיחֲךָ בְּכָל אֲשֶׁר תִּפְנֶה, כְּנַפְשְׁךָ וְנֶפֶשׁ אוֹהַבְךָ בֶּאֱמֶת לָנֶצַח וּמַעְתִּיר בַּעַדְךָ.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה בִּפְרָט לְחוֹתֶנְךָ הַיָּקָר שֶׁיִּחְיֶה וּלְכָל בְּנֵי־בֵיתוֹ וְאֵין פְּנַאי עַתָּה לִפְרֹס בִּשְׁלוֹם כָּל אֶחָד בְּיִחוּד.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 8
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 53% מהספר עד סוף היום
ר' יוֹחָנָן בֶּן מַרְיָיא. ר' יוֹחָנָן בֶּן שָׁאוּל. ר' יוֹחָנָן בַּר שִׁילָא. ר' יוֹחָנָן בַּר שַׁאוּנָה. ר' יוֹחָנָן בֶּן קַצַרְתָּה.
ר' יוֹחָנָן דְּצִיפּוֹרִין. ר' יוֹחָנָן בֶּן מוּלְדָא. ר' יוֹחָנָן בֶּן פַּזִי. ר' יוֹחָנָן בְּר' יוֹסֵי. ר' יוֹחָנָן בֶּן יְהוֹשֻׁעַ.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן צ״ד · סעיף ה׳ – סעיף י״א
כ־5 דק׳ · כ־520 מילים · 49% מהספר עד סוף היום
בַּיִת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁתֵּי דִּירוֹת, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ פְּרוֹזְדוֹר (פארהויז, קיכע) אֲשֶׁר דֶּרֶךְ זֶה נִכְנָסִים לְדִירָה זוֹ וְגַם לְדִירָה זוֹ, וְדָרִים בִּשְׁתֵּי הַדִּירוֹת שְׁנֵי בַּעֲלֵי בָּתִּים, אֲסוּרִים לְהוֹצִיא אֲפִלּוּ מִבַּיִת לִפְרוֹזְדוֹר. וְכֵן אֲפִלּוּ בְּדִירָה אַחַת שֶׁהִיא חֲלוּקָה לִשְׁנֵי חֲדָרִים וְדָרִים בָּהֶם שְׁנַיִם, אַף עַל פִּי שֶׁהַפְּנִימִי אֵין לוֹ פֶתַח אֶלָּא לְהַחִיצוֹן וּמִן הַחִיצוֹן יוֹצְאִין לֶחָצֵר, מִכָּל מָקוֹם אֲסוּרִין לְטַלְטֵל אֲפִלּוּ מֵחֶדֶר לְחֶדֶר עַד שֶׁיַּעֲשׂוּ עֵרוּב. (וְאִם שְׁנֵי הַבָּתִּים אוֹ הַדִּירוֹת שַׁיָּכִים לְאִישׁ אֶחָד וְהוּא הִשְׂכִּיר דִּירָה לַחֲבֵרוֹ וְיֵשׁ לוֹ גַּם כֵּן שָׁם תְּפִיסַת יָד, עַיֵּן בָּזֶה בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ סִימָן ש"ע, וּבְחַיֵּי אָדָם כְּלָל עג סִימָן גּ' וְסִימָן דּ')
כֵּיצַד עוֹשִׂין אֶת הָעֵרוּב (מִן הַמֻבְחָר). אֶחָד מִבַּעֲלֵי הַבָּתִּים שֶׁבְּחָצֵר, לוֹקַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת כִּכָּר אֶחָד שָׁלֵם מִשֶּׁלּוֹ, וּמְזַכֶּה אוֹתוֹ עַל יְדֵי אַחֵר לְכָל הַדָּרִים בֶּחָצֵר, דְּהַיְנוּ שֶׁאוֹמֵר לְאַחֵר בְּלָשׁוֹן שֶׁהוּא מֵבִין עִנְיָן זֶה: קַח כִּכָּר זֶה וּזְכֵה בּוֹ בִּשְׁבִיל כָּל הַיִשְׂרְאֵלִים הַדָּרִים בֶּחָצֵר זֹה (אוֹ בַּחֲצֵרוֹת אֵלּוּ). וְלוֹקֵחַ זֶה אֶת הַכִּכָּר וּמַגְבִּיהוֹ טֶפַח. וְהַמְעָרֵב לוֹקְחוֹ מִמֶּנּוּ וּמְבָרֵךְ בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת עֵרוּב, וְאוֹמֵר בַּהֲדֵין עֵרוּבָא יְהֵא שָׁרֵי לָנָא לְאַפּוּקֵי וּלְעַיּוּלֵי מִן הַבָּתִים לֶחָצֵר וּמִן הֶחָצֵר לַבָּתִים וּמִבַּיִת לְבַיִת, לְכָל יִשְֹרָאֵל הַדָּרִים בַּבָּתִּים שֶׁבֶּחָצֵר הַזֹּאת. וְכֵיוָן שֶׁכֻּלָּם זָכוּ בְּכִכָּר זֶה, וּבִכְנִיסַת שַׁבָּת הוּא מֻנָּח בַּבַיִת הַזֶּה שֶׁל הַמְעָרֵב, נֶחְשָׁבִים כְּאִלּוּ כֻּלָּם דָּרוּ בַּבַּיִת הַזֶּה, וְלָכֵן מֻתָּרִים לְטַלְטֵל מֵהַבָּתִּים לֶחָצֵר וּמֵהֶחָצֵר לַבָּתִּים וּבְכָל הֶחָצֵר.
צָרִיךְ לְזַכּוֹת דַּוְקָא עַל יְדֵי אַחֵר. וְלָכֵן לֹא יְזַכֶּה עַל יְדֵי בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַקְּטַנִּים אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם סְמוּכִים עַל שֻׁלְחָנוֹ, מִשּׁוּם דְּיָדָם כְּיָדוֹ. אֲבָל עַל יְדֵי קָטֹן אַחֵר, יָכוֹל לְזַכּוֹת (דְּבְמִידִּי דְּרַבָּנָן, קָטֹן זוֹכֶה לַאֲחֵרִים). וְאִם אֶפְשָׁר, לֹא יְזַכֶּה עַל יְדֵי אִשְׁתּוֹ, שֶׁמַּעֲלֶה לָהּ מְזוֹנוֹת, וְגַם לֹא עַל יְדֵי בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַגְּדוֹלִים אִם הֵם סְמוּכִים עַל שֻׁלְחָנוֹ, מִשּׁוּם דְּיֵשׁ אוֹמְרִים, דְּגַם אֵלּוּ נֶחְשָׁבִים כְּיָדוֹ. וּמִכָּל מָקוֹם בְּדְלֵית לֵיה אִישׁ אַחֵר יָכוֹל לְזַכּוֹת עַל יְדֵיהֶן. וְאִם הַבֵּן נָשָׂא אִשָּׁה, אַף עַל פִּי שֶׁסָּמוּךְ עַל שֻׁלְחַן אָבִיו, לְכֻלֵּי עָלְמָא יָכוֹל לְזַכּוֹת עַל יָדוֹ (שס"ו).
כַּמָה הוּא שִׁעוּר הָעֵרוּב. בִּזְמַן שֶׁהֵם שְׁמוֹנָה עָשָׂר בַּעֲלֵי בָתִּים אוֹ פָּחוֹת, שִׁעוּרוֹ כִּגְרוֹגֶרֶת (שֶׁהִיא כְּמוֹ שְׁלִישׁ בֵּיצָה) לְכָל אֶחָד, חוּץ מִזֶּה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אֶת הָעֵרוּב וּמַנִּיחוֹ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ (כִּי הוּא אֵינוֹ צָרִיךְ לִתֵּן פַּת, כֵּיוָן שֶׁבְּלָאו הָכִי הוּא דָּר שָׁם) וְאִם הֵם יוֹתֵר מִשְּׁמוֹנָה עָשָׂר, אֲפִלּוּ הֵם אֶלֶף, שִׁעוּרוֹ מְזוֹן שְׁתֵּי סְעוּדּוֹת, שֶׁהֵם שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה גְּרוֹגָרוֹת, שֶׁהֵן כְּמוֹ שֵׁש בֵּיצִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהֵם כְּמוֹ שְׁמוֹנֶה בֵּיצִים, (וּלְפִי זֶה כִּגְרוֹגֶרֶת, הוּא כִּשְׁלִישׁ וּתְשִׁיעִית בֵּיצָה) (שס"ח).
צָרִיךְ שֶׁלֹּא יַקְפִּיד עַל הָעֵרוּב אִם יֹאכְלֶנּוּ חֲבֵרוֹ. וְאִם מַקְפִּיד עָלָיו, אֵינוֹ עֵרוּב. לָכֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְעָרֵב בְּדָבָר שֶׁהֵכִין לְצֹרֶךְ שַׁבָּת (שס"ו).
הָעֵרוּב צָרִיךְ לִהְיוֹת מֻנָּח בְּמָקוֹם שֶׁכָּל אֶחָד מִן בַּעֲלֵי הַבָּתִּים שֶׁנַּעֲשָׂה בִּשְׁבִילָם, יָכוֹל לָבוֹא שָׁמָּה בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת. וְלָכֵן אִם הָיָה שָׁם אוֹ בַשְּׁכוּנָה מֵת, רַחְמָנָא לִיצְלָן, וְאֶחָד מִן בַּעֲלֵי הַבָּתִּים הוּא כֹּהֵן וְלֹא הָיָה יָכוֹל לָבֹא בֵּין הַשְּׁמָשוֹת אֶל הָעֵרוּב, בָּטֵל הָעֵרוּב (עַיֵּן פרמ"ג משבצות סוֹף סִימָן שס"ו).
יֵשׁ לַעֲשׂוֹת עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת בְּכָל עֶרֶב שַׁבָּת, וּבְשַׁבָּת יִבְצַע עָלָיו, כְּדִלְקַמָּן סִימָן ק"ב סָעִיף ב, (כִּי אֵינוֹ צָרִיךְ לִהְיוֹת קַיָּם רַק בִּכְנִסַת שַׁבָּת). אַךְ אִם יֵשׁ לָחוּשׁ פֶּן יִשְׁכַּח פַּעַם אַחַת, יָכוֹל לְעָרֵב בְּכִכָּר אֶחָד לְכָל הַשַׁבָּתוֹת שֶׁעַד הַפֶּסַח. וּכְשֶׁאוֹמֵר בַּהֲדֵין וְכוּ' יְסַיֵּם בְּכָל הַשַׁבָּתוֹת שֶׁעַד הַפֶּסַח הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה. וְצָרִיךְ שֶׁיַּעֲשֶׂה הַכִּכָּר, דַּק וְאָפוּי הֵיטֵב שֶׁלֹּא יִתְקַלְקֵל. וּלְשַׁבָּת שֶׁבְּתוֹךְ הַפֶּסַח, יַעֲשֶׂה הָעֵרוּב בְּמַצָּה כְּשֵׁרָה (שס"ח שצ"ג).
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה צ״ג
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתַּעַזְרֵנִי וְתוֹשִׁיעֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים שֶׁאֶזְכֶּה מְהֵרָה לְרַפּאת אֶת נַפְשִׁי רְפוּאָה שְׁלֵמָה, וּלְהַעֲלוֹתָהּ לִמְקוֹם שָׁרְשָׁהּ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה, וּתְזַכֵּנִי לַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה לִשְׁמָהּ תָּמִיד יוֹמָם וָלָיְלָה, וְאֶזְכֶּה לְהִתְיַגֵּעַ בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה עַד שֶׁאֶזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין אוֹתָהּ עַל בּוּרְיָהּ וַאֲמִתָּתָהּ, וְאֶזְכֶּה לִלְמד וּלְלַמֵּד לִשְׁמר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּאַהֲבָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּתְרַחֵם עָלַי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, בְּרַחֲמֶיךָ הַגְּדוֹלִים וּתְבַטֵּל מֵעָלַי כָּל מִינֵי דִינִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי תָמִיד מִכָּל הַדִּינִים הַקָּשִׁים הַנִּמְשָׁכִין מִסִּטְרָא דִּמְסָאֲבָא מִזָּהֳמַת הַנָּחָשׁ, אָנָּא יְהוָה, רַחֲמֶיךָ רַבִּים מְאד, אַל תַּעֲשֶׂה עִמִּי כַּחֲטָאַי וְלֹא תִּגְמל עִמִּי כַּעֲווֹנוֹתַי, וַעֲשֵׂה אֶת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי מִדִּינִים הַקָּשִׁים הָאֵלּוּ הַנִּמְשָׁכִין דֶּרֶךְ הַסִּטְרָא אַחֲרָא וּתְרַחֵם עָלַי וְתִהְיֶה בְּעֶזְרִי, וְתִתֵּן לִי דַעַת וְשֵׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה, לַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ בֶּאֱמֶת, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהַמְתִּיק גַּם כָּל הַדִּינִים הַקְּדוֹשִׁים הַנִּמְשָׁכִין דֶּרֶךְ הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהֵם בְּחִינוֹת גְּבוּרוֹת יִצְחָק, אֲשֶׁר כָּל אֵלּוּ הַדִּינִים הַקְּדוֹשִׁים הֵם לְטוֹבָה, גַּם אוֹתָם אֶזְכֶּה לְהַמְתִּיק שֶׁיִּתְהַפְּכוּ לַחֲסָדִים גְּמוּרִים מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יִשְׁתַּלְשֵׁל מֵהֶם חַס וְשָׁלוֹם שׁוּם דִּינִים קָשִׁים רַחֲמָנָא לִצְּלָן.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יָדַעְתִּי וַאֲנִי מַאֲמִין שֶׁכָּל הַדִּינִים וְהַיִּסּוּרִים הָעוֹבְרִים עָלֵינוּ בִּכְלָלִיּוּת יִשְׂרָאֵל וּבִפְרָטִיּוּת מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּכָל עֵת וּבְכָל זְמַן, וְכָל הַמְּנִיעוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים הַמּוֹנְעִים וּמְבַלְבְּלִים אוֹתָנוּ מֵעֲבוֹדָתְךָ, כֻּלָּם נִשְׁלָחִים מֵאִתְּךָ לְטוֹבָתֵנוּ, וְאִם אֲנַחְנוּ חוֹשְׁבִים אוֹתָם לְרָעוֹת חַס וְשָׁלוֹם, אֱלֹהִים חָשְׁבָהּ לְטוֹבָה, כִּי כַוָּנָתְךָ תָּמִיד לְטוֹבָה כִּי הַהִתְרַחֲקוּת הוּא עִקָּר הַהִתְקָרְבוּת, וְאַתָּה מוֹכִיחַ וּמְיַסֵּר וּמְנַסֶּה וּמְצָרֵף אוֹתָנוּ לְטוֹבָתֵנוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מְיַסְּרֶךָ" אֲבָל מֵרִבּוּי חֲלִישׁוּת נַפְשֵׁנוּ, מֵרִבּוּי עֲווֹנוֹתֵינוּ, וּמֵעצֶם עֲכִירַת וְגַשְׁמִיּוּת גּוּפֵנוּ, אֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל אֲפִלּוּ דִּינֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים, כִּי הַיִּסּוּרִים וְהַמְּנִיעוֹת מְבַלְבְּלִים וּמַטְרִידִים אוֹתָנוּ מְאד מְאד, עַד אֲשֶׁר "כָּשַׁל כּחַ הַסַּבָּל" עַד אֲשֶׁר עַל יְדֵי זֶה נִתְרַחַקְנוּ מִמְּךָ כְּמוֹ שֶׁנִּתְרַחַקְנוּ וּבִפְרָט אָנכִי הַדַּל וְהָאֶבְיוֹן וְכוּ' אֲשֶׁר אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ כָּל מַה שֶּׁעָבַר עָלַי מִיַּלְדוּתִי, מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה וְכוּ', (ויפרש כל שיחתו כל המניעות והבלבולים והיסורים וההסתות והנסיונות והצירופים שעברו עליו מעודו, וכל המכשולות והחטאים והפשעים שנכשל בהם וכו' וכו', כל אחד ואחד כפי מה שיודע בנפשו את נגעי לבבו ומכאוביו), וּבְוַדַּאי בְּכָל מַה שֶּׁעָבַר עָלַי, בְּכֻלָּם כַּוָּנָתְךָ הָיָה לְטוֹבָה, לְנַסּוֹתֵנִי וּלְצָרְפֵנִי עַל יְדֵי אֵלּוּ הָעִנְיָנִים דַּיְקָא, אֲבָל מֵעוֹצֶם קַטְנוּת וּשְׁטוּת דַּעְתִּי וַעֲכִירַת גּוּפִי, לֹא יָכלְתִּי לַעֲמד בְּשׁוּם בְּחִינָה דַּקָּה וְנִסָּיוֹן קַל וְצֵרוּף כָּל שֶׁהוּא, "בָּחַנְתָּ לִבִּי פָּקַדְתָּ לַּיְלָה צְרַפְתָּנִי בַל תִּמְצָא, זַמּתִי בַּל יַעֲבָר פִּי" תתקנט רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הָאוֹמֵר לְעוֹלָמוֹ דַּי יאמַר לְצָרוֹתַי דַּי, וִירַחֵם עָלַי בְּרַחֲמָיו הַמְּרֻבִּים בְּרַחֲמָיו הַגְּדוֹלִים, בְּכחַ הָרַחֲמִים שֶׁחָתְרוּ וְהִשִּׂיגוּ כָּל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, וְיַמְתִּיק וִיבַטֵּל כָּל הַדִּינִים מֵעָלַי וּמֵעַל כָּל בְּנֵי בֵיתִי וּמֵעַל כָּל הַנִּלְוִים אֵלַי וּמֵעַל כָּל יִשְׂרָאֵל כִּי אֵין מִי שֶׁיַּעֲמד בַּעֲדֵנוּ עַתָּה בַּדּוֹר הַזֶּה בְּעוּקְבוֹת מְשִׁיחָא בְּאַחֲרִית הַיָמִים הָאֵלֶּה, בְּעֵת צָרָה הַזּאת, כִּי אִם כּחַ וּזְכוּת כָּל הַשִּׁבְעָה רוֹעִים וְכָל הַצַּדִּיקִים שׁוֹכְנֵי עָפָר, כּחָם וּזְכוּתָם הַגָּדוֹל יָגֵנּוּ עָלֵינוּ, וְיַמְלִיצוּ טוֹב בַּעֲדֵנוּ, וְיַעֲשׂוּ כְּחָכְמָתָם הַגְּדוֹלָה, וּכְרַחֲמֵיהֶם הַמְרֻבִּים וְיַמְתִּיקוּ וִיבַטְּלוּ מֵעָלֵינוּ כָּל מִינֵי דִינִים שֶׁבָּעוֹלָם בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה מֵעַתָּה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, וְיִהְיֶה נִמְשָׁךְ עָלַי וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה דִקְדֻשָּׁה, וְאֶשְׁכַּח לְגַמְרֵי דַרְכִּי הָרָע וּמַחְשְׁבוֹתַי הָרָעוֹת וְהַמְבֻלְבָּלוֹת מְאד וְאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לַחְשׁוֹב רַק בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה וְלִהְיוֹת דָּבוּק בְּךָ וּבְצַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים וּבְתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה תָמִיד, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה עַל בּוּרְיָהּ וַאֲמִתָּתָהּ וְעַל יְדֵי זֶה אֶזְכֶּה לְרַפּאת אֶת נַפְשִׁי מִכָּל מַכְאוֹבֶיהָ וְתַחֲלוּאֶיהָ וּמַכּוֹתֶיהָ הָאֲנוּשׁוֹת וְהָרַבּוֹת וְהָעֲצוּמוֹת מְאד מְאד בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ וּמִסְפָּר, אֲשֶׁר הִרְבֵּיתִי לְהַחֲלוֹתָהּ וּלְהַכּוֹתָהּ לְיַסְּרָהּ וּלְהַכְאִיבָהּ, עַל יְדֵי רִבּוּי עֲווֹנוֹתַי וּפְשָׁעַי הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים מְאד, אֲשֶׁר אֵין שׁוּם דֶּרֶךְ לְרַפּאתָהּ כִּי אִם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְבַד וּבִישׁוּעָתְךָ הַגְּדוֹלָה וְהָעֲצוּמָה, כִּי מִמְּךָ לֹא יִפָּלֵא כָּל דָּבָר
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ההתאמה בין התפילה לתורה מחושבת לפי דמיון לשוני בין הטקסטים, ולא לקוחה מהספר עצמו.
סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 185 מתוך 355 במחזור של שנת ה׳תשפ״ג
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־4 דק׳ · לימוד מלא כ־34 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת י׳ בניסן): צו
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־29 במרץ 2023, בשעה 18:56 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ניסן ופסח
בְּפֶסַח צוֹעֲקִין בַּתְּפִלָּה: (לק"א סי' ר"א)
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה, אחרי שאישרת שמירה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.