ניסן ופסח
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ניסן ופסח
בְּפֶסַח צוֹעֲקִין בַּתְּפִלָּה: (לק"א סי' ר"א)
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום שני, י״ט בניסן ה׳תשפ״ג · 10 באפריל 2023
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ע״ט · אות א׳ – אות ה׳
כ־9 דק׳ · כ־940 מילים · 52% מהספר עד סוף היום
בְּטַח בַּיְיָ וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה (תהילים ל״ז:ג׳): הִנֵּה הַכְּלָל – שֶׁצָּרִיךְ כָּל אָדָם לִרְאוֹת, שֶׁמִּצִּדּוֹ לֹא יִהְיֶה עִכּוּב מְשִׁיחָא, דְּהַיְנוּ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה וּלְתַקֵּן מַעֲשָׂיו. וּבְכָל צַדִּיק וְצַדִּיק, מִי שֶׁהוּא צַדִּיק בֶּאֱמֶת, יֵשׁ בּוֹ הִתְגַּלּוּת מָשִׁיחַ, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין בּוֹ הִתְגַּלּוּת מָשִׁיחַ, יֵשׁ בּוֹ מִדָּה שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (בראשית דף כה:): מָשִׁיחַ דָּא מֹשֶׁה, כְּמוֹ שֶׁאֲפָרֵשׁ. כִּי מֹשֶׁה מָסַר נַפְשׁוֹ בְּעַד יִשְׂרָאֵל, כִּי יָדַע שִׁפְלוּתוֹ בֶּאֱמֶת, וְיָדַע חֲשִׁיבוּת וּגְדֻלּוֹת יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר י״ב:ג׳): וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם, וּמֵחֲמַת זֶה מָסַר נַפְשׁוֹ וְחִיּוּתוֹ בַּעֲדָם. לָכֵן מִי שֶׁהוּא צַדִּיק בֶּאֱמֶת, וְיוֹדֵעַ שִׁפְלוּתוֹ, וְיַכִּיר חֲשִׁיבוּת יִשְׂרָאֵל, יָכוֹל לִמְסֹר אֶת נַפְשׁוֹ בַּעֲדָם.
וְאֵימָתַי יָכוֹל לִרְאוֹת שִׁפְלוּתוֹ, בְּשַׁבָּת. כִּי בְּשַׁבָּת נֶאֱמַר (שמות ט״ז:כ״ט): רְאוּ כִּי ה' נָתַן לָכֶם אֶת הַשַּׁבָּת; כִּי שַׁבָּת הוּא שִׁין בַּת, שִׁי"ן – תְּלַת גְּוָנִין דְּעֵינָא, בַּ"ת – בַּת עַיִן, וְעַל כֵּן בְּשַׁבָּת יָכוֹל לִרְאוֹת שִׁפְלוּתוֹ. וְזֶהוּ: שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו, הַנֶּאֱמַר בְּשַׁבָּת (שם), הַיְנוּ תַּחַת מַדְרֵגָתוֹ, שָׁפָל מִמַּה שֶּׁהוּא. וְעַל כָּל פָּנִים אֶל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ, הַיְנוּ לְמַעְלָה מִמַּדְרֵגָתוֹ, כְּגוֹן עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה זִמְרִי וּמְבַקֵּשׁ שָׂכָר כְּפִינְחָס (סוטה כב:). וְאֵימָתַי יָכוֹל לִרְאוֹת שִׁפְלוּתוֹ בְּשַׁבָּת, כְּשֶׁעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה, שֶׁהִיא שַׁבָּת. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ל): וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, אַתְוָן דְּדֵין כְּאַתְוָן דְּדֵין.
כִּי יֵשׁ שְׁנֵי תְּשׁוּבוֹת. אַחַת: יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁעוֹשִׂין מַשָּׂא וּמַתָּן וְהוֹלְכִין בְּהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, וּבְאֶמְצָעוּת נוֹפֵל לוֹ הִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה, וְאַחַר־כָּךְ חוֹזֵר לִמְקוֹמוֹ הָרִאשׁוֹן. וְזֶהוּ בְּחִינוֹת (יחזקאל א׳:י״ד): הַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב, שֶׁאֵין לוֹ נַיְחָא, כִּי פַּעַם טָמֵא וּפַעַם טָהוֹר, כָּשֵׁר וּפָסוּל, אָסוּר וּמֻתָּר, וְזֶהוּ בְּחִינוֹת שֵׁשֶׁת יְמֵי חוֹל. אֲבָל תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה הוּא בְּחִינוֹת שַׁבָּת, שֶׁיֵּשׁ לוֹ נַיְחָא. כִּי בָּא שַׁבָּת – בָּא מְנוּחָה; שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְנוּחָה מִכֹּל וָכֹל, וְנִדְחֶה הָרַע לְגַמְרֵי. וְתֵדַע נֶאֱמָנָה, שֶׁתְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה הוּא בְּחִינוֹת שַׁבָּת, כִּי אִיתָא בְּמִדְרָשׁ רַבָּה (בראשית פרשה כב): כְּשֶׁפָּגַע אָדָם הָרִאשׁוֹן לְקַיִן, וְשָׁאַל לוֹ: מַה נַּעֲשָׂה בְּדִינְךָ, וְהֵשִׁיב לוֹ שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה. אָמַר: אִם כָּךְ תַּקִּיף חֵילָא דִּתְשׁוּבָה, פָּתַח וְאָמַר: מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת. וְלִכְאוֹרָה, מָה עִנְיַן שַׁבָּת אֵצֶל תְּשׁוּבָה. אֲבָל לְפִי דְּבָרֵינוּ מְכֻוָּן הֵיטֵב, כִּי כְּשֶׁעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה וְנִדְחֶה הָרָע לְגַמְרֵי, וְיֵשׁ לוֹ נַיְחָא – זֶהוּ בְּחִינוֹת שַׁבָּת, וּבְחִינַת שַׁדַּי, וּבְחִינַת מט"ט. כִּי מַה הוּא שַׁדַּי – שֶׁאָמַר לְעוֹלָמוֹ דַּי (חגיגה יב ב"ר פ' מו). וּבְחִינוֹת שַׁבָּת גַּם כֵּן כָּךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ב׳:ב׳): וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ, וְאָמַר דַּי. וּבְחִינַת מט"ט הוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת שַׁדַּי, כַּנּוֹדַע. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (בראשית דף כז) עַל פָּסוּק "וַיִּקַח אֶת הָאָדָם וַיַּנִּיחֵהוּ בְגַן עֵדֶן וְכוּ'": וַיִּקַח – מֵאָן נְטַל לֵהּ, אֶלָּא נְטַל לֵהּ מֵאַרְבַּע יְסוֹדִין דִּילֵהּ וְכוּ'. בְּזִמְנָא דְּתָב בִּתְיוּבְתָּא וּמִתְעֲסִק בְּאוֹרַיְתָא, קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נְטַל לֵהּ מִתַּמָּן. וַעֲלֵהּ אִתְמַר וּמִשָּׁם יִפָּרֵד – אַפְרִישׁ נַפְשֵׁהּ מִתַּאֲוָה דִּילְהוֹן וְכוּ'. לְעָבְדָהּ – בְּפִקּוּדִין דַּעֲשֵׂה, וּלְשָׁמְרָהּ – בְּפִקּוּדִין דְּלֹא תַעֲשֶׂה וְכוּ'. וְאִי עָבַר עַל אוֹרַיְתָא, אִתְשַׁקְיָה מִמְּרִירוּ דְּאִילָנָא רָע, דְּאִיהוּ יֵצֶר הָרָע. וְאִם תָּיְבִין בִּתְיוּבְתָּא, אִתְמַר בְּהוֹן: וַיּוֹרֵהוּ ה' עֵץ, דָּא עֵץ הַחַיִּים, וּבֵהּ וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם. וְדָא מֹשֶׁה מָשִׁיחַ, דְּאִתְמַר בֵּהּ וּמַטֵּה הָאֱלֹקִים בְּיָדִי. מַטֶּה דָּא מְט"ט, מִסִּטְרֵהּ חַיִּים וּמִסִּטְרֵהּ מִיתָה, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וְזֶה כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ, הַיְנוּ כְּשֶׁעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה, שֶׁיִּדְחֶה הָרָע לְגַמְרֵי וְנַעֲשֶׂה כֻּלּוֹ טוֹב, זֶהוּ בְּחִינוֹת מֹשֶׁה מָשִׁיחַ, דְּאִתְמַר בֵּהּ וּמַטֵּה הָאֱלֹקִים בְּיָדִי, הַיְנוּ שֶׁהָיָה בְּיָדוֹ לַהֲפֹךְ [מֵרַע לְטוֹב]. וּמַטֵּה דָּא מְט"ט, מִסִּטְרֵהּ חַיִּים וּמִסִּטְרֵהּ מִיתָה. כִּי מט"ט הוּא בְּחִינוֹת מִשְׁנָה, שֶׁזֶּה בְּחִינוֹת שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, שֶׁהֵם בְּחִינוֹת שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנֶה, שֶׁכְּלוּלִים מִשִּׁשָּׁה בְּחִינוֹת: כָּשֵׁר וּפָסוּל טָמֵא וְטָהוֹר אָסוּר וּמֻתָּר כַּנּוֹדַע.
וְעַל כֵּן אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁאֵינָם קְבוּעִים עֲדַיִן בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וְאֵין תְּשׁוּבָתָם שְׁלֵמָה עֲדַיִן, רַק לִפְעָמִים נוֹפֵל לוֹ הִרְהוּר תְּשׁוּבָה וּמַתְחִיל קְצָת בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאַחַר־כָּךְ נוֹפֵל מִזֶּה וְחוֹזֵר לִמְקוֹמוֹ, וְאַחַר־כָּךְ הוּא חוֹזֵר וְנִתְעוֹרֵר, וְחוֹזֵר וְנוֹפֵל וְכֵן מִשְׁתַּנֶּה בְּכָל פַּעַם מִטּוֹב לְרַע וּמֵרַע לְטוֹב – זֹאת הַתְּשׁוּבָה הִיא בְּחִינוֹת שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, שֶׁהֵם בְּחִינוֹת כָּשֵׁר וּפָסוּל וְכוּ' כַּנַּ"ל. כִּי הוּא גַּם כֵּן פַּעַם כָּשֵׁר וּפַעַם פָּסוּל, פַּעַם טָמֵא וּפַעַם טָהוֹר וְכוּ', כִּי אֵין לוֹ נַיְחָא. אֲבָל כְּשֶׁעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה, זֶהוּ בְּחִינוֹת שַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ. וְזֶהוּ בְּחִינַת מֹשֶׁה מָשִׁיחַ, שֶׁהָיָה בְּיָדוֹ לַהֲפֹךְ מֵרַע לְטוֹב, וְנִדְחֶה הָרַע לְגַמְרֵי, וְזֶהוּ בְּחִינוֹת שַׁדַּי, וְיֵשׁ לוֹ נַיְחָא מִכֹּל וָכֹל. וּבְחִינַת מט"ט גַּם כֵּן בְּחִינוֹת שַׁדַּי, אַף־עַל־פִּי שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁבְּחִינוֹת מט"ט הוּא מִשְׁנָה, זֶהוּ בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל. אֲבָל כְּשֶׁבָּא שַׁבָּת – בָּא מְנוּחָה, וַיִּשְׁבֹּת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ, וְזֶהוּ בְּחִינַת שַׁדַּי. [אֲזַי נִכְלָל מט"ט בִּבְחִינַת שַׁדַּ"י]. הַיּוֹצֵא לָנוּ מִזֶּה – שֶׁכְּשֶׁעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, עַל יְדֵי זֶה יָכוֹל לִרְאוֹת שִׁפְלוּתוֹ כַּנַּ"ל:
וְזֶה הוּא: בְּטַח בַּה' – לְשׁוֹן הַשְׁקֵט וָבֶטַח, שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְנוּחָה מִכֹּל וָכֹל. וַעֲשֵׂה טוֹב – הַיְנוּ שֶׁנִּתְהַפֵּךְ מֵרַע לְטוֹב גָּמוּר. שְׁכָן אֶרֶץ – הַיְנוּ בְּחִינוֹת נֶפֶשׁ, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (תהילים קמ״ג:ו׳): נַפְשִׁי כְּאֶרֶץ וְכוּ'. הַיְנוּ שֶׁהַנֶּפֶשׁ יֵשׁ לוֹ נַיְחָא, מֵחֲמַת שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה כַּנַּ"ל. וּכְשֶׁעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה הוּא בְּחִינוֹת שַׁבָּת, וְיָכוֹל לִרְאוֹת שִׁפְלוּתוֹ, וַחֲשִׁיבוּת וּגְדֻלּוֹת יִשְׂרָאֵל. וְזֶהוּ: וּרְעֵה אֱמוּנָה – הַיְנוּ שֶׁיָּכוֹל לִהְיוֹת כְּמוֹ רָעֲיָא מְהֵימָנָא, שֶׁיָּכוֹל לִמְסֹר אֶת נַפְשׁוֹ בְּעַד יִשְׂרָאֵל:
שַׁיָּךְ לְעֵיל, לְעִנְיַן שִׁפְלוּת, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּחֲזִיק עַצְמוֹ שָׁפָל לְמַטָּה תַּחַת מְקוֹמוֹ וּמַדְרֵגָתוֹ: שׁוּב שָׁמַעְתִּי מִשְּׁמוֹ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בְּעִנְיָן זֶה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה שֶׁזּוֹכִין לִרְאוֹת שִׁפְלוּתוֹ בֶּאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה אֵין שׁוּם אָדָם יָכוֹל לְהוֹצִיאוֹ וְלִדְחוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ, דְּהַיְנוּ לְקַפֵּחַ פַּרְנָסָתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא עָנָו וְשָׁפָל בֶּאֱמֶת, הוּא בִּבְחִינַת אַיִן, וְאֵינוֹ תַּחַת הַמָּקוֹם כְּלָל, עַל כֵּן בְּוַדַּאי אֵין יְכוֹלִין לִדְחוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ. וְזֶהוּ: שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְשִׁפְלוּת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינוֹת: שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו, שֶׁמַּחֲזִיק עַצְמוֹ תָּמִיד בְּשִׁפְלוּת לְמַטָּה תַּחַת מְקוֹמוֹ וּמַדְרֵגָתוֹ כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ, כִּי שׁוּם אָדָם לֹא יוּכַל לְהוֹצִיאוֹ מִמְּקוֹמוֹ, דְּהַיְנוּ לִדְחוֹתוֹ מִפַּרְנָסָתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין פא): כָּל הַיּוֹרֵד לְאֻמָּנוּת חֲבֵרוֹ, כְּאִלּוּ בָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ וְכוּ'; כִּי מֵאַחַר שֶׁיּוֹרֵד לְאֻמָּנוּת חֲבֵרוֹ, וְרוֹצֶה לִדְחוֹת חֲבֵרוֹ מִמְּקוֹמוֹ וּמִפַּרְנָסָתוֹ, נִמְצָא שֶׁהוּא רוֹצֶה לִפְגֹּם בְּחִינַת שִׁפְלוּת הַנַּ"ל, בְּחִינַת: שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו וְכוּ' כַּנַּ"ל, וְעַל כֵּן הוּא כְּאִלּוּ בָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ. כִּי אֵשֶׁת רָאשֵׁי־תֵבוֹת: שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו, הַיְנוּ שֶׁפּוֹגֵם בִּבְחִינַת עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת: שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה: אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ, כַּנַּ"ל:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות קמ״ד
כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 55% מהספר עד סוף היום
כשבא מלמברג והיה עדין החולאת שלו, דהינו: ההוסט מתגבר עליו, ואז היה נוסע כמעט בכל יום לטיל סמוך לעיר לרפואה, ושאר כונות נוראות שהיה לו בזה. ושמענו מפיו הקדוש אז - בדרך הטיול - כמה תורות וכמה שיחות וספורים נפלאים ונוראים. גם המאמר המתחיל: דע כשאחד מתפלל בשדה, הנאמר על פסוק ״ויצא יצחק לשוח בשדה״ וכו' (בלקוטי תנינא סימן י"א), נאמר גם כן אז בעת שנסענו עמו לטיל, ועמדנו בשדה אחד וירדנו מהעגלה, והוא היה עדין יושב על העגלה ועמדנו סביבו. בתוך כך הגיע שעת המנחה והיינו רוצים להתפלל שם. אז אמר התורה הנ"ל והענין שם, שכשמתפללין בשדה אזי כל העשבים וכו' נכנסין לתוך התפלה וכו', עין שם.
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות י״ח
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 54% מהספר עד סוף היום
כי דרכו היה לבלי להתעקש הרבה על שום דבר וכו'. ושכר חמורים לעיר הקדש טבריה, ובאו לשם לעת ערב. וכל הלילה הלכו אנשי טבריה לקבל פניו, זה נכנס וזה יוצא.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗והרבה הלבישו עצמם בבגדי שבת לכבודו ולא היה ישן כל הלילה מחמת זה. ובתחילה נתאכסן בבית שאר בשרו נין ונכד של הרב הקדוש מורנו הרב נחמן מהרידענקא זכרונו לברכה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רמ״א – אות רמ״ב
כ־2 דק׳ · כ־170 מילים · 42% מהספר עד סוף היום
(א) שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר מָתַי יֵשׁ לִי הִתְבּוֹדְדוּת וְאָמַר שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁכָּל הָעוֹלָם עוֹמְדִים סְבִיבָיו וְהוּא יוֹשֵׁב בְּתוֹכָם אָז יֵשׁ לוֹ הִתְבּוֹדְדוּת. כִּי הוּא יָכוֹל לִצְעֹק בְּקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה וְקוֹלוֹ נִשְׁמָע מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. וְגַם אָנֹכִי שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ קוֹל דְּמָמָה דַּקָּה, שֶׁיָּכוֹל לַעֲמֹד בֵּין הָעָם וַהֲמוֹן אֲנָשִׁים וְיִצְעַק בְּקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, וְכָל הָאֲנָשִׁים סְבִיבָיו לֹא יִשְׁמְעוּ כְּלָל. וְכֵן לְעִנְיַן רִקּוּדִין אָמַר שֶׁכְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב בֵּין הָעוֹלָם הוּא יָכוֹל לִרְקֹד רִקּוּד נִפְלָא מְאֹד וְגַם פַּעַם אַחַת שָׁמַעְתִּי בְּעַצְמִי שֶׁאָמַר, בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹשֵׁב בֵּין הָעוֹלָם אֲנִי דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁכָּל הָעוֹלָם עוֹמְדִים סְבִיבוֹ וְהוּא מְרַקֵּד מְאֹד וּבְתוֹךְ כָּךְ בָּאוּ כְּלֵי זֶמֶר שֶׁל חֲתֻנָּה. אַחַר־כָּךְ בְּאֵיזֶה זְמַן דִּבֵּר עִמָּנוּ וְגִלָּה גַּם לָנוּ קְצָת עִנְיָן זֶה שֶׁנּוּכַל לַעֲמֹד בֵּין אֲנָשִׁים וְלִצְעֹק בְּקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה וְכוּ' כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (שִׂיחוֹת הָרַ"ן טז):
(ב) מֵעִנְיַן שֶׁיָּכוֹל לַעֲשׂוֹת אַנְדָאסֶענְיֶא [עִרְעוּר] וְלִשְׁלֹחַ הַדָּבָר לְהַקֵּיסָר בְּעַצְמוֹ וְכוּ' (שָׁם קעה). וְאָמַר אָז שֶׁזֶּה מַה שֶּׁאַתֶּם רוֹאִים שֶׁלִּפְעָמִים אֲנִי כּוֹתֵב אֵיזֶה דָּבָר וְשׂוֹרֵף. אֲנִי שׁוֹלֵחַ הַדָּבָר עַל־יְדֵי הֶעָשָׁן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי רִמֵּז קְצָת מִזֶּה בַּזֹּהַר וְכוּ':
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · ממון · חלק ראשון · אות מ״ד – אות נ״ד
כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 55% מהספר עד סוף היום
מד. מִי שֶׁמְּשַׁבֵּר אֵיזֶה כְּלִי שֶׁלּא בְּמִתְכַּוֵּן, בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא חוֹטֵא.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מה. מִי שֶׁלָּהוּט אַחַר עֲבוֹדַת אֲדָמָה, בְּוַדַּאי אֵין בּוֹ תּוֹעֶלֶת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מו. בְּכָל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה תְּבַקֵּשׁ אֶת הַצַּדִּיק, שֶׁיִּתְפַּלֵּל עָלֶיךָ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מז. הַשִּׂמְחָה תְּמִידִית מְסֻגָּל לְהַצְלָחָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מט. הַמְשַׁתֵּף שֵׁם שָׁמַיִם בְּצַעֲרוֹ, כּוֹפְלִים לוֹ פַּרְנָסָתוֹ; גַּם פַּרְנָסָתוֹ מְעוֹפֶפֶת לוֹ כְּצִפּוֹר.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗נ. בַּעֲווֹן בִּטּוּל תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת הַשָּׂכָר אָבַד, וּבְנֵי אָדָם רָצִים אַחַר פַּרְנָסָתָם, וְאֵינָם מַגִּיעִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗נא. מָטָר בִּשְׁבִיל יָחִיד וּפַרְנָסָה בִּשְׁבִיל רַבִּים. וְיָחִיד דְּאָלִים זְכוּתֵהּ כְּרַבִּים דָּמֵי.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗נב. עַל־יְדֵי קִדּוּשׁ עַל הַיַּיִן בָּא מָטָר וְנִשְׁמַע תְּפִלָּתוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗נג. הַמְּקַיֵּם סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁל אָבִיו בְּבֵיתוֹ, זוֹכֶה לְעשֶׁר.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗נד. מָטָר בִּזְכוּת אָדָם אֶחָד וְשָׂדֶה אַחַת וְעֵשֶׂב אֶחָד, וּבִזְכוּת הָאָרֶץ וְחֶסֶד וְיִסּוּרִין.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות ל״ט – אות מ׳
כ־2 דק׳ · כ־170 מילים · 56% מהספר עד סוף היום
וְנִתְיַשֵּׁב [הַבֶּן מֶלֶךְ הָאֱמֶת, שֶׁהָיָה לוֹ הַכְּלִי הַזּאת כַּנַּ"ל] שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא דָּבָר נִפְלָא לִהְיוֹת מֵבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר וְנָתַן לוֹ הַכְּלִי הַנַּ"ל וְהוּא [הַיְנוּ הָאָדָם שֶׁל הַסּוּס הַנַּ"ל] הָלַךְ וְלִמְּדוֹ הַדָּבָר הַנַּ"ל לִהְיוֹת מֵבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר וְהַבֶּן מֶלֶךְ הָאֱמֶת מֵאַחַר שֶׁנַּעֲשָׂה מֵבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר הָיָה הוֹלֵךְ שָׁם אֵצֶל שַׁעַר הַמְּדִינָה הַנַּ"ל וְהֵבִין, שֶׁהוּא בְּאֶפְשָׁר שֶׁיַּחְגּר מָתְנָיו לָזֶה לְהַחֲזִיר לְהַמְּדִינָה שֵׁם הָרִאשׁוֹן כִּי כְּבָר נַעֲשָׂה מֵבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר עַל כֵּן הֵבִין שֶׁהוּא בְּאֶפְשָׁר אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיךְ וּמָה, אֵיךְ יוּכַל לַעֲשׂוֹת זאת אַף עַל פִּי כֵן, מֵאַחַר שֶׁנַּעֲשָׂה מֵבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר עַל כֵּן הֵבִין, שֶׁהוּא בְּאֶפְשָׁר
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְנִתְיַשֵּׁב, שֶׁיְּצַוֶּה לְהַנִּיחַ אוֹתוֹ לִכָּנֵס, וְהוּא יַכְנִיס עַצְמוֹ לָזֶה [הַיְנוּ לְהַחֲזִיר לְהַמְּדִינָה שֵׁם הָרִאשׁוֹן] וּמַה יַּפְסִיד בָּזֶה ? וְאָמַר [לְאוֹתָן הָאֲנָשִׁים, שֶׁלּא רָצוּ לְהַנִּיחַ לִכְנס שָׁם שׁוּם אָדָם, כִּי אִם מִי שֶׁיַּחְגּר מָתְנָיו לָעִנְיָן הַנַּ"ל] שֶׁיַּנִּיחוּ אוֹתוֹ לִכְנס וְהוּא יַחְגּר מָתְנָיו לָעִנְיָן הַנַּ"ל לְהַחֲזִיר אֶל הַמְּדִינָה שֵׁם הָרִאשׁוֹן וְהִנִּיחוּ אוֹתוֹ לִכְנס וְהוֹדִיעוּ אֶל הַשָּׂרִים שֶׁנִּמְצָא אִישׁ כָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לַחֲגר מָתְנָיו לָזֶה לְהַחֲזִיר לְהַמְּדִינָה שֵׁם הָרִאשׁוֹן וְהֱבִיאוּהוּ אֶל הַשָּׂרִים שֶׁל הַמְּדִינָה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · מועדי ה' · ראש השנה · קטע ח׳ – קטע ט׳
כ־2 דק׳ · כ־200 מילים · 55% מהספר עד סוף היום
מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וְלֶאֱחֹז עַצְמוֹ בְּשָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, הוּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת רֹאשׁ הַשָּׁנָה (עַיֵּן בִּפְנִים בְּלִקּוּטֵי תִּנְּיָנָא סִימָן א'): (שם)
[רֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הָאֱמוּנָה. כִּי עַל־יְדֵי גֹּדֶל הַקִּבּוּצִים שֶׁכָּל הַקְּהִלּוֹת קְדוֹשׁוֹת מִתְקַבְּצִין יַחַד בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, בִּפְרָט כְּשֶׁמִּתְקַבְּצִין אֶל צַדִּיקֵי אֱמֶת, עַל יְדֵי זֶה נִתְלַקְּטִין וְנִתְקַבְּצִין כָּל לִקּוּטֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה וְנִתְתַּקֶּנֶת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת. גַּם הַמֹּחִין מִתְנוֹצְצִים וְנִתְתַּקְּנִים בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְכֵן בְּכָל עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי הַתְּשׁוּבָה שֶׁעוֹשִׂין אָז הִתְנוֹצְצוּת הַמֹּחִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּפִלִּין, חוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית. עַיֵּן תְּפִלִּין. וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים, אָז גְּמַר תִּקּוּן הַחוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא תִּקּוּן הִתְנוֹצְצוּת הַמֹּחִין. וּבְסֻכּוֹת מַמְשִׁיכִין שִׂמְחָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים, שֶׁלֹּא יְקַלְקְלוּ אֶת הַחֲלוֹם, שֶׁלֹּא לָבוֹא לִידֵי טֻמְאַת קֶרִי חַ"ו עַל יְדֵי הַמַּאֲכָלִים. וּבִשְׁמִינִי עֲצֶרֶת נִמְשָׁךְ בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט, וְעַל־יְדֵי זֶה נִצּוֹלִין מִפְּגַם הַמִּקְרֶה חַ"ו, שֶׁבָּא עַל־יְדֵי דַּיָּנִים שֶׁאֵינָם כְּשֵׁרִים (עַיֵּן בְּרִית). וְכָל זֶה נִתְתַּקֵּן גַּם כֵּן עַל־יְדֵי הַתַּלְמִידִים שֶׁבָּאִים לְרַבִּי אֲמִתִּי, וְהָעִקָּר] לָבוֹא עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁאָז עִקַּר תִּקּוּן הַכֹּל כַּנַּ"ל. גַּם בִּפְרָטִיּוּת בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּעַצְמוֹ, עַל־יְדֵי תְּקִיעָה תְּרוּעָה שְׁבָרִים נִתְתַּקֵּן כָּל הַנַּ"ל. כִּי עַל־יְדֵי הַתְּקִיעָה זוֹכִין לְתִקּוּן הָאֱמוּנָה, וְעַל־יְדֵי הַתְּרוּעָה זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַתְּפִלִּין שֶׁהֵם הִתְנוֹצְצוּת הַמֹּחִין, וְעַל־יְדֵי הַשְּׁבָרִים נִמְשָׁךְ תִּקּוּן הַחֲלוֹם וְתִקּוּן הַמִּשְׁפָּט לְהִנָּצֵל מִמִּקְרֵה לַיְלָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת כַּנַּ"ל: (לק"ת סי' ה' אות י"א י"ג י"ד ט"ו)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״ג · קטע ט׳ – קטע י׳
כ־4 דק׳ · כ־400 מילים · 58% מהספר עד סוף היום
מָלֵא רַחֲמִים אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה יָמִים מֵתִים וּפְגָרִים מַמָּשׁ הַמֻּנָּחִים בְּמָקוֹם שֶׁמֻּנָּחִים, עַל יְדֵי רִבּוּי וְעצֶם פְּשָׁעַי הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים מְאד מְאד שֶׁעָשִׂיתִי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה אַתָּה יוֹדֵעַ אֵיךְ הוֹצֵאתִי הַחַיּוּת מִיָּמִים הַרְבֵּה בְּאַכְזָרִיּוּת גָּדוֹל מְאד, וְלֹא דַי שֶׁלֹּא הוֹסַפְתִּי עַל הַיָּמִים חַיּוּת מִלְּמַעְלָה עַל יְדֵי תוֹרָה וַעֲבוֹדָה, אַף גַּם הוֹצֵאתִי מֵהֶם עֶצֶם חַיּוּתָם לְגַמְרֵי עַל יְדֵי רִבּוּי עֲווֹנוֹתַי שֶׁעָשִׂיתִי בָּהֶם אֲשֶׁר תִּקּוּן כָּל אֵלּוּ הַיָּמִים הַמֵּתִים הוּא עַל יְדֵי תַעֲנִיּוֹת הַרְבֵּה, כַּאֲשֶׁר גִּלִּיתָ לָנוּ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים, רַחֵם עָלַי וְעָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים וּבַחֲסָדֶיךָ הַנּוֹרָאִים וְהַנִּפְלָאִים, שֶׁאֶזְכֶּה בְּכחַ הַתַּעֲנִית הַקָּדוֹשׁ שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים וּבְכחַ שֶׁל כָּל הַתַּעֲנִיתִים שֶׁתְּזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְהִתְעַנּוֹת בְּחַיַּי, שֶׁאֶזְכֶּה עַל יָדָם לְתַקֵּן כָּל אֵלּוּ הַיָּמִים הַמֵּתִים וְאֶזְכֶּה לְהִתְעַנּוֹת הַרְבֵּה כָּל כָּךְ עַד שֶׁאֶצְטָרֵךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם כּחַ שֶׁל יְמֵי הַיְנִיקָה בְּכחַ הֶחָלָב שֶׁיָּנַקְתִּי מִמְּעֵי אִמִּי, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהַחֲיוֹת וּלְהַעֲלוֹת וּלְתַקֵּן כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר עָבְרוּ עָלַי מִיּוֹם הֱיוֹתִי עַד הֵנָּה וְאֶזְכֶּה בְּיוֹם צֵאתִי מִן הָעוֹלָם לָבוֹא וְלִכְנס לְפָנֶיךָ עִם כָּל הַיָּמִים שֶׁל כָּל יְמֵי חַיַּי בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, וְיִהְיוּ כָּל הַיָּמִים שֶׁלִּי שְׁלֵמִים וּקְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים וּמְתֻקָּנִים בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, וְלָא אֵיעוּל בְּכִסּוּפָא קַמָּךְ
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗עָזְרֵנִי עָזְרֵנִי, הוֹשִׁיעֵנִי הוֹשִׁיעֵנִי, עַשֵׂה עִמִּי פֶּלֶא לְחַיִּים לְבַל אֶהְיֶה כְּמֵת חַס וְשָׁלוֹם, "לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָהּ" שַׂמֵּחַ נַפְשִׁי הָאֻמְלָלָה מְאד הָעֲלוּבָה מְאד, עַל יְדֵי תַעֲנִיּוֹת הַרְבֵּה שֶׁתְּזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ לְהִתְעַנּוֹת מֵעַתָּה וְאֶזְכֶּה לְהִתְחַזֵּק בָּזֶה הַרְבֵּה עָזְרֵנִי מָלֵא רַחֲמִים, הוֹשִׁיעֵנִי מָלֵא יְשׁוּעוֹת, רַחֵם עָלַי מָלֵא רַחֲמִים, גּוֹמֵל לַחַיָּבִים טוֹבוֹת שֶׁגְּמָלַנִי כָּל טוֹב וְזִכַּנִי לִהְיוֹת מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל וְהִבְדִּלַנִי מִן הַתּוֹעִים, וְלֹא עָשַׂנִי גוֹי, גָּמְלֵנִי כָּל טוֹב סֶלָה וְעָזְרֵנִי מֵעַתָּה לִפְרשׁ אֶת עַצְמִי מִזֶּה הָעוֹלָם לְגַמְרֵי, וְאֶזְכֶּה לְהַאֲרִיךְ אַפִּי בִגְבוּרָה גְדוֹלָה וְלִכְבּשׁ אֶת יִצְרִי וְלִמְשׁל בְּרוּחִי, וּלְהִתְחַזֵּק בְּכָל עֵת עַד שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לִסְתּם עֵינַי מֵחֵיזוּ דְהַאי עָלְמָא לְגַמְרֵי, וּלְהִתְעַנּוֹת תַּעֲנִיּוֹת הַרְבֵּה וְהַפְסָקוֹת שְׁלֵמוֹת וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ תְּקַבְּלֵם בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן וּתְקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ בְּרַחֲמִים רַבִּים וּתְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשִׁי תָמִיד, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה בְּכחַ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים לְתַקֵּן כָּל מַה שֶּׁפָּגַמְתִּי מֵעוֹדִי בַּחַיִּים חַיּוּתִי וְאֶזְכֶּה לְהַכִּיר אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת וְלַעֲבד אוֹתְךָ תָמִיד בֶּאֱמֶת אֲנִי וְזַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם "הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם הוֹרֵנִי יְהוָה דֶּרֶךְ חֻקֶּיךָ וְאֶצֳּרֶנָּה עֵקֶב הוֹרֵנִי יְהוָה דַרְכֶּךָ אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶךָ הוֹרֵנִי יְהוָה דַּרְכֶּךָ וּנְחֵנִי בְּארַח מִישׁוֹר לְמַעַן שׁוֹרְרָי שְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ הֵמָּה יַנְחוּנִי, יְבִיאוּנִי אֶל הַר קָדְשְׁךָ וְאֶל מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ כִּי לְךָ לְבַד עֵינַי תְלוּיוֹת עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא, יְהוָה מִשָּׁמָיִם יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי" עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות נה
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 58% מהספר עד סוף היום
עִקַּר הַתְּפִלָּה הוּא עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁצָּרִיךְ לְהָעֵז פָּנָיו נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו עַל כָּל מַה שֶּׁצָּרִיךְ וַאֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת נִסִּים וְנִפְלָאוֹת.
כִּי אִי אֶפְשָׁר לַעֲמֹד לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה כִּי כָּל חָד כְּפוּם מַה דִּמְשָׁעֵר בְּלִבֵּהּ אֶת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְרוֹאֶה פְּחִיתוּתוֹ וּגְרִיעוּתוֹ. אֵיךְ הָיָה יָכוֹל לַעֲמֹד וּלְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו. עַל כֵּן בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה צָרִיךְ הָאָדָם לְסַלֵּק אֶת הַבּוּשָׁה וְיָעֵז פָּנָיו לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּל מַה שֶּׁצָּרִיךְ כַּנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת "אֵלֶיךָ זָעֲקוּ וְנִמְלָטוּ בְּךָ בָּטְחוּ וְלֹא בוֹשׁוּ".
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות נז · פסקה 1
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 57% מהספר עד סוף היום
כְּשֶׁנּוֹפֵל הָאָדָם לְמַדְרֵגוֹת נְמוֹכוֹת מְאֹד שֶׁהֵם בְּחִינַת מְקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְקַבֵּל חִיּוּת מִבְּחִינַת הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה הָיוּ כָּל הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, כִּי עֲלֵיהֶם הַיְנוּ עַל מְקוֹמוֹת אֵלּוּ נֶאֱמַר: "וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן", וְחִיּוּתָם הוּא רַק מֵהַהַעֲלָמָה וְהַהַסְתָּרָה שֶׁל הַמַּאֲמָר סָתוּם דִּבְרֵאשִׁית שֶׁהוּא בְּחִינַת: "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ".
וַאֲזַי כְּשֶׁנּוֹפֵל לִמְקוֹמוֹת אֵלּוּ חַס וְשָׁלוֹם, וְזוֹכֶה לְרַחֵם עַל עַצְמוֹ, כִּי רוֹאֶה שֶׁמְּקוֹמוֹ רָחוֹק מִכְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ וְאִם כֵּן אֵינָם נִקְרָאִים בְּשֵׁם מָקוֹם כְּלָל, כִּי עִקַּר הַמָּקוֹם הוּא בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ הַשְׁרָאַת הַקְּדֻשָּׁה וְהִתְגַּלּוּת כְּבוֹד אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּקְרָא מָקוֹם כַּיָּדוּעַ, בְּחִינַת: "מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם". אֲבָל מְקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים אֵינָם נִקְרָאִים בְּשֵׁם מָקוֹם כְּלָל, בִּבְחִינַת:
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · מועדים · אות י
כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 62% מהספר עד סוף היום
וַיָּבֹאוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה, הַיְנוּ כְּשֶׁהַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַהִרְהוּרִים רָעִים וְכוּ', שֶׁהֵם נִקְרָאִים מְצוּלַת יָם מַמָּשׁ, מִתְגַּבְּרִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְאֵין מָקוֹם לִבְרֹחַ, לֹא לְפָנִים וְלֹא לְאָחוֹר וְלֹא לְשׁוּם צַד, מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁהָיָה אָז בִּשְׁעַת קְרִיעַת יַם־סוּף, שֶׁהַיָּם הָיָה סוֹעֵר לִפְנֵיהֶם, וְהַמִּצְרִים מֵאֲחוֹרֵיהֶם הָיוּ וּמִצִּדְדֵיהֶם הָיוּ חַיּוֹת רָעוֹת וּנְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים, שֶׁאָז נֶפֶשׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי בְּצָרָה וּבִמְצוּקָה גְּדוֹלָה - אֲזַי אֵין תַּקָּנָה כִּי אִם לִצְעֹק אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וַאֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹלֵחַ לוֹ הִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל בְּלִבּוֹ וְדַעְתּוֹ לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל לַאֲחוֹרָיו כְּלָל עַל הַמַּחֲשָׁבוֹת הַמְבַלְבְּלוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת מְצוּלַת יָם הַנַּ"ל, רַק יִזְדָּרֵז כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח לַעֲבֹר עַל כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים וְכוּ' וְלֵילֵךְ בַּדֶּרֶךְ הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהוּא עוֹסֵק בּוֹ בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וְכוּ', וְזֶה בְּחִינַת:
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים ת'ר · מכתב רצ · פסקה 1 – פסקה 3
כ־7 דק׳ · כ־680 מילים · 56% מהספר עד סוף היום
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עֶרֶב סֻכּוֹת יוֹם א' ת"ר בְּרֶסְלֶב.
בְּנִי חֲבִיבִי.
מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי עַתָּה, וּמֵאֵלֶיךָ תָּבִין שֶׁאֵין פְּנַאי כָּעֵת לְהַרְחִיב הַדִּבּוּר כְּלָל. וְהִנֵּה עִמְּךָ יְדִידֵנוּ רַבִּי דָּוִד וְרַבִּי נַחְמָן שֶׁנָּסְעוּ הַיּוֹם לִקְהִלָּתְךָ, וּמֵהֶם תִּשְׁמַע מַה שֶּׁתִּשְׁמַע מִשִּׂיחָתֵנוּ וְכוּ'. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְשַׂמַּח אֶתְכֶם וְאוֹתָנוּ וְחֶדְוַת ה' יִהְיֶה מָעֻזֵּנוּ לַעֲמֹד נֶגֶד עֹצֶם רִבּוּי עַזּוּת דְּסִטְרָא אַחְרָא מִכָּל הַצְּדָדִים הֵן מֵעַצְמוֹ הֵן מֵאֲחֵרִים. אַךְ ה' עִזּוּז וְגִבּוֹר יַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ טוּבוֹ וְחַסְדּוֹ עַל יְדֵי תְּפִלַּת ה' בְּעַצְמוֹ. וְיִתֵּן עֻזּוֹ לַעֲבָדָיו הַשְּׁפָלִים, כִּי הוּא נוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ וְכוּ'. וְרַק עַל זֶה סָמַכְנוּ, אַחֲרֵי אֲשֶׁר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הֵיטִיב עִמָּנוּ כָּל כָּךְ כָּל כָּךְ לְהַשְׁמִיעֵנוּ כָּאֵלֶּה וְכָאֵלֶּה, הוּא יִגְמֹר בַּעֲדֵנוּ לְתָמְכֵנוּ בִּימִין צִדְקוֹ לְחַזְּקֵנוּ וּלְאַמְּצֵנוּ בְּשִׂמְחָתוֹ, בִּפְרָט בִּימֵי הֶחָג הַקָּדוֹשׁ זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ. מִי יִתֵּן שֶׁנִּזְכֶּה לְקַיֵּם וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ. וּתְהִלָּה לָאֵל יֵשׁ וָיֵשׁ לָנוּ בַּמֶּה לִשְׂמֹחַ בְּכָל חִדּוּשׁ וְחִדּוּשׁ וּבְכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר וְכוּ' וְכוּ'. וְאֵיךְ שֶׁהוּא אַשְׁרֵינוּ.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְזָרֶזְךָ וּמְחַזֶּקְךָ לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד בִּפְרָט בִּימֵי שִׂמְחָה כָּאֵלֶּה הַבָּאִים עָלֵינוּ לְטוֹבָה.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בְּנִי חֲבִיבִי.
מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי עַתָּה, וְאֵין פְּנַאי לְהַרְחִיב הַדִּבּוּר כְּלָל. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְשַׂמַּח אֶתְכֶם וְאוֹתָנוּ, וְיַמְתִּיק כָּל הַדִּינִים מֵעָלֵינוּ, וּמְאֹד הֶחֱיֵיתָ אוֹתִי בַּמֶּה שֶׁכָּתַבְתָּ שֶׁהֶחֱיֵיתָ עַצְמְךָ בְּהַתְּפִלָּה, גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי ה' אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּנוּ, וַאֲנִי מְחַיֶּה עַצְמִי בְּכָל עֵת בָּזֶה וּבְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. וְכָעֵת אֲנִי מִתְפַּלֵּא מְאֹד בְּהַחֶסֶד שֶׁעֲזָרַנִי ה' יִתְבָּרַךְ לְלַקֵּט הַלִּקּוּטֵי עֵצוֹת הֶחָדָשׁ כִּי הוּא פֶּלֶא. רַבּוֹת עָשִׂיתָ אַתָּה ה' וְכוּ'. שִׂישׂוּ וְשִׂמְחוּ בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה:
דִּבְרֵי אָבִיךָ
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב.
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, אוֹר לְיוֹם ב' נֹחַ ת"ר בְּרֶסְלֶב.
יִשְּׂאוּ הָרִים שָׁלוֹם לִכְבוֹד אֲהוּבִי יְדִיד נַפְשִׁי וּלְבָבִי הָרַבָּנִי הַוָּתִיק הַמֻּפְלָג הַנָּגִיד וְכוּ'. מוֹרֵנוּ הָרַב אַבְרָהָם בֶּער שֶׁיִּחְיֶה וּלְבֵיתוֹ וּלְיוֹצְאֵי חֲלָצָיו הַיְקָרִים חַיִּים וְשָׁלוֹם וְכָל טוּב.
דַּע יְדִידִי כִּי נִתְעַכַּבְתִּי בְּאוּמַאן עַל יוֹם כִּפּוּר הֶעָבַר, וּבָאתִי לְבֵיתִי עַל שַׁבָּת שֶׁבֵּין יוֹם כִּפּוּר לְסֻכּוֹת. וּבָרוּךְ הַשֵּׁם הַכֹּל עַל נָכוֹן מֵעִם ה', וְשָׂמַחְנוּ תְּהִלָּה לָאֵל בֶּחָג הֶעָבַר, בִּפְרָט בִּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת וְשִׂמְחַת תּוֹרָה וְהַכֹּל בְּשָׁלוֹם וְשַׁלְוָה תְּהִלָּה לָאֵל. טוֹב לְהוֹדוֹת לַה' אֲשֶׁר עַד כֹּה עֲזָרָנוּ. כֵּן יוֹסִיף ה' חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו הָעֲצוּמִים שֶׁיָּאִיר הָאֱמֶת בָּעוֹלָם. וְנִזְכֶּה לְהוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרוֹת נוֹרָאוֹת נִפְלְאוֹת הִתְגַּלּוּת תוֹרָתוֹ וְחָכְמָתוֹ הָאֲמִתִּית לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים וְכוּ'. כִּי כָּל דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁגִּלָּה כֻּלָּם הֵם לְגַלּוֹת אֱלֹקוּתוֹ בָּעוֹלָם. וּלְעֵת עַתָּה נִזְכֶּה אֲנַחְנוּ עַל כָּל פָּנִים לָשׂוּם לִבֵּנוּ הֵיטֵב לִדְבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים בְּאֹפֶן שֶׁנֵּלֵךְ בִּדְרָכָיו לְבַלּוֹת יָמֵינוּ עַל הַתּוֹרָה וְעַל הַתְּפִלָּה וּצְדָקָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. כִּי מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו. וְהַכֹּל יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי דְּרָכָיו הַקְּדוֹשִׁים. וְאִי אֶפְשָׁר עַתָּה לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה בִּפְרָט עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה.
כָּעֵת בָּאתִי לְהַזְכִּירוֹ וּלְזָרְזוֹ שֶׁיִּרְאֶה תֵּכֶף וּמִיָּד לִשְׁלֹחַ לִי מַתַּת יָדוֹ הַטּוֹבָה עַל חֶשְׁבּוֹנוֹ, וּלְצָרֵף לָזֶה כָּל מַה שֶּׁיּוּכַל לִגְבּוֹת וּלְקַבֵּל מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ נְדִיבֵי לֵב, כִּי הַשָּׁעָה דְּחוּקָה לִי מְאֹד כִּי מַה שֶּׁקִּבַּצְתִּי בְּאוּמִין כְּבָר כָּלָה וְעַתָּה בֵּיתִי רֵיקָן. וִימֵי הַחֹרֶף מְמַשְׁמְשִׁין וּבָאִין וְאֵין בְּבֵיתִי לֹא עֵצִים וְלֹא נֵרוֹת וְהַתְּבוּאָה בְּיֹקֶר וְהַהוֹצָאָה מְרֻבָּה מְאֹד. אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבוֹא עֶזְרִי. עֶזְרִי מֵעִם ה' וְכוּ'. כִּי אֵין לִי שׁוּם מַעֲמַד פַּרְנָסָה בִּלְתִּי אֶל ה' עֵינַי תְּלוּיוֹת. וְעָלֶיךָ וְעַל יְדִידִי ר' אַבָּא נֵרוֹ יָאִיר לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלָּכֶם לְהִשְׁתַּדֵּל לְטוֹבָתִי בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר. וְה' הַטּוֹב יַעֲשֶׂה וְיִגְמֹר בַּעֲדָם לְטוֹבָה.
דִּבְרֵי אוֹהַבְכֶם בֶּאֱמֶת לָנֶצַח הַמְצַפֶּה לִתְשׁוּבָתוֹ מְהֵרָה.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם א' לֶךְ לְךָ ת"ר בְּרֶסְלֶב.
בְּנִי חֲבִיבִי.
מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי עַתָּה וְהָיָה לִי לְנַחַת בִּרְאוֹתִי עֹצֶם תְּשׁוּקָתְךָ לַעֲבוֹדַת ה' בֶּאֱמֶת. מִי יִתֵּן וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת לִבְּךָ לְטוֹבָה, וְיַעֲמֹד בְּעֶזְרְךָ שֶׁתִּזְכֶּה לָקוּם בַּחֲצוֹת לַיְלָה תָּמִיד וְתַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה, כִּי הִיא חַיֶּיךָ וְכוּ', וְלַה' הַיְשׁוּעָה. וּמוֹסֵר כְּתָב זֶה נָחוּץ וְאֵין פְּנַאי לְהַאֲרִיךְ, אַךְ בָּאתִי לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁתִּרְאֶה תֵּכֶף וּמִיָּד לִשְׁלֹחַ לִי הַסַּךְ חֲמִשָּׁה רוּבַּל כֶּסֶף עַל יְדֵי אִישׁ בֶּטַח הַמֻּקְדָּם, כִּי בֵּיתִי רֵיקָן מִכֹּל וַאֲנִי מֻכְרָח לִלְווֹת לִי הַסַּךְ הַנַּ"ל עַל פַּרְנָסָה. וְהוֹצָאָתִי רַבָּה כַּיָּדוּעַ לְךָ. וְאֵין לִי עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְכָל חַיּוּתִי וְשִׂמְחָתִי וְתִקְוָתִי הִיא מַה שֶּׁזָּכִיתִי לֵידַע מֵאוֹר כָּזֶה וְלִשְׁאֹב מֵימֵי תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה. זֹאת נֶחָמָתִי בְעָנְיִי וְכוּ'. וְגַם אַתָּה בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֶיךָ, וְכֵן כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ כֻּלָּם כְּאֶחָד תְּהִלָּה לָאֵל יֵשׁ לָהֶם בַּמֶּה לִשְׂמֹחַ וּלְהַחֲיוֹת נַפְשָׁם בְּכָל עֵת תְּהִלָּה לָאֵל. כִּי כְּבָר הֶחֱיָה וְהֵשִׁיב נַפְשֵׁנוּ בְּשִׁבְעָה מְשִׁיבֵי טַעַם אֲשֶׁר הֵם חַיֵּינוּ לָנֶצַח. מֵהָאִגֶּרֶת שֶׁהוֹדַעְתַּנִי שֶׁהֵכַנְתָּ לִשְׁלֹחַ וְכוּ' נֶהֱנֵיתִי מְאֹד. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְזַכֵּנוּ שֶׁיַּצְמִיחַ וְיַעֲשֶׂה פְּרִי טוֹב לִגְמֹר כַּאֲשֶׁר עִם לְבָבֵנוּ לְמַעַן כְּבוֹד שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ. וְהוּא יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת לֵב שֶׁכַּוָּנָתִי לְטוֹבָה. וְהַטּוֹב יַעֲשֶׂה.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 12
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 56% מהספר עד סוף היום
יוֹסֵף בֶּן סִימָאִי. רַב יוֹסֵף צִירוּנָא. יוֹסֵף בֶּן פַּכְּסַס. יוֹסֵף מוֹקִיר שָׁבֵּי. יוֹסֵף בַּר ר' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי.
רַב יוֹסֵף בְּרֵיהּ דְרַב מְנַשְׁיָא מִדַּוִיל. רַב יוֹסֵף בַּר אַמִי. רַב יוֹסֵף בַּר חֲנִינָא. רַב יוֹסֵף בְּרַב נְחוּנְיָא.
יוֹסֵף בַּר חוּנָאִי. יוֹסֵף בַר חַנִּין. רַב יוֹסֵף בַּר מַנְיוּמִי. רַב יוֹסֵף בַּר אַבְדִּימִי. רַב יוֹסֵף בַּר חָבּוּ.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן צ״ח · סעיף ל״ג – סעיף ה׳
כ־6 דק׳ · כ־590 מילים · 53% מהספר עד סוף היום
דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְלָאכָה גְּמוּרָה וְאָסוּר לַעֲשׂוֹתוֹ בַּשַׁבָּת, מִשּׁוּם רְפוּאָה לְחוֹלֶה שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה (כִּמְבֹאָר לְעֵיל סִימָן צ"א) גַּם בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל יוֹם טוֹב וְכֵן בִּשְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה. (עַיֵן לְקַמָּן צ"ט סָעִיף ב'), אָסוּר לַעֲשׂוֹתוֹ כִּי אִם עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי. אֲבָל בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי (חוּץ מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה), מֻתָּר לַעֲשׂוֹתוֹ גַּם עַל יְדֵי יִשְֹרָאֵל. אֲבָל מְלָאכָה גְּמוּרָה, אָסוּר לַעֲשׂוֹתָהּ לְחוֹלֶה שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה, אֲפִלּוּ בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי, כִּי אִם עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי (עַיֵן שֻלְחָן עָרוּךְ סִימָן תצ"ו סָעִיף ב'. וְיֵשׁ לַעֲשׂוֹת שְׁאֵלַת חָכָם) (תצ"ו).
הוֹצָאָה, מֻתֶּרֶת בְּיוֹם טוֹב, אֲפִלּוּ מַה שֶּׁאֵינוֹ לְצֹרֶךְ אֹכֶל נֶפֶשׁ, וּבִלְבַד שֶׁיְהֵא בָּהּ אֵיזֶה צֹרֶךְ אַחֵר (כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בְּסָעִיף א'), אֲבָל שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ כְּלָל, אָסוּר לְהוֹצִיא כִּי אִם בְּמָקוֹם שֶׁמֻּתָּר לְהוֹצִיא בַּשַׁבָּת. וְגַם לְצֹרֶךְ אֹכֶל נֶפֶשׁ, כְּגוֹן כַּדֵי יַיִן, לֹא יִשָּׂא מַשָּׂא גָּדוֹל כְּמוֹ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בַּחֹל, אֶלָּא יְשַׁנֶּה. וְאִם אִי אֶפְשָׁר לְשַׁנּוֹת, כְּגוֹן שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַרְבֵּה אוֹרְחִים עוֹשֶׂה כְּדַרְכּוֹ (תק"י תקי"ח).
כָּל הַמְּלָאכוֹת הַמֻתָּרוֹת לַעֲשׂוֹת בְּיוֹם טוֹב זֶהוּ דַּוְקָא לְצֹרֶךְ אָדָם, אֲבָל לֹא לְצֹרֶךְ בְּהֵמָה, דִּכְתִיב, יֵעָשֶׂה לָכֶם, וְדַרְשִׁינָן לָכֶם וְלֹא לִבְהֵמָה. וְלָכֵן אָסוּר לְבַשֵּׁל אוֹ לְהוֹצִיא אֵיזֶה דָּבָר לְצֹרֶךְ בְּהֵמָה, כְּמוֹ בַּשַׁבָּת.
אָסוּר לְבַשֵּׁל אוֹ לֶאֱפוֹת לְצֹרֶךְ אֵינוֹ יְהוּדִי. אַךְ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְשָׁרֵת אֵינוֹ יְהוּדִי, יָכוֹל לְהוֹסִיף וּלְבַשֵּׁל בִּקְדֵרָה אַחַת, שֶׁיְהֵא בָּהּ גַּם בִּשְׁבִיל הַמְשָׁרֵת. אֲבָל בִּשְׁבִיל אֵינוֹ יְהוּדִי מְכֻבָּד, אָסוּר אֲפִלּוּ לְהוֹסִיף. וְלֹא עוֹד, אֲלָּא אֲפִלּוּ אִם בִּשֵּׁל הַיִשְֹרָאֵל אוֹ אָפָה בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ, אָסוּר לְהַזְמִין אֵינוֹ יְהוּדִי שֶׁיֹּאכַל עִמּוֹ. וְאַךְ אֵינוֹ יְהוּדִי שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּבֵּד בּוֹ, מֻתָּר לָתֵת לוֹ אֵיזֶה דָּבָר מִמַּה שֶּׁבִּשֵּׁל אוֹ אָפָה. וְלֶאֱפוֹת פַּת אֲפִלּוּ בִּשְׁבִיל אֵינוֹ יְהוּדִי מְשָׁרְתוֹ, אָסוּר.
אָסוּר לְהוֹצִיא שׁוּם דָּבָר בִּשְׁבִיל אֵינוֹ יְהוּדִי כִּי אִם בַּמָקוֹם שֶׁמֻּתָּר לְהוֹצִיא בַשַׁבָּת.
כָּל מֻקְצֶה הָאָסוּר בְּטִלְטוּל בַּשַׁבָּת, אָסוּר גַּם בְּיוֹם טוֹב. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, דְּגַם מֻקְצֶה מִדַּעַת, וּמֻקְצֶה מֵחֲמַת מֵאוּס, אַף עַל פִּי שֶׁמֻּתָּרִין בַּשַׁבָּת, אֲסוּרִין בְּיוֹם טוֹב. וְלָכֵן פֵּרוֹת שֶׁהִקְצָה אוֹתָם לִסְחוֹרָה, אֲסוּרִין בְּיוֹם טוֹב, אֶלָּא צָרִיךְ שֶׁיַּזְמִינֵם בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב, דְּהַיְנוּ שֶׁיֹּאמַר, מִפֵּרוֹת אֵלּוּ אֹכַל לְמָחָר. וּבְפֵרוֹת הָעוֹמְדִין לִמָּכֵר מְעַטמְעַט, יֵשׁ לְהָקֵל (תצ"ה).
בֵּיצָה שֶׁנּוֹלְדָה בְּיוֹם טוֹב, אֲסוּרָה אֲפִלּוּ בְּטִלְטוּל. אֲבָל מֻתָּר לִכְפּוֹת עָלֶיהָ כְּלִי שֶׁלֹּא תִּשָּׁבֵר. וְאִם נוֹלְדָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן, מֻתֶּרֶת בְּיוֹם שֵׁנִי. וְאִם יוֹם טוֹב שֵׁנִי הוּא שַׁבָּת, אֲסוּרָה גַּם בַּשַׁבָּת. וְכֵן אִם יוֹם רִאשׁוֹן הוּא שַׁבָּת וְנוֹלְדָה בּוֹ, אֲסורָה גַּם לְמָחָר שֶׁהוּא יוֹם טוֹב שֵׁנִי. וְכֵן שַׁבָּת הַסָּמוּךְ לְיוֹם טוֹב, בֵּין לְפָנָיו בֵּין לְאַחֲרָיו, נוֹלְדָה בָּזֶה אֲסוּרָה בָּזֶה. וּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה, גַּם אִם נוֹלְדָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן, אֲסוּרָה גַם בַּשֵּׁנִי (כִּי שְׁנֵי הַיָּמִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, כְּיוֹמָא אָרִיכְתָּא דַּמְיָא. וְהַיְנוּ לְחֻמְרָא כְּמוֹ הֲכָא. אֲבָל לְעִנְיַן מַה שֶּׁבִּשְׁאָר יָמִים טוֹבִים אָסוּר לַעֲשׂוֹת מִיּוֹם רִאשׁוֹן לְיוֹם שֵׁנִי כְּדִלְקַמָּן בְּסִימָן ק"א, אֵין חִלּוּק בֵּין שְׁאָר יָמִים טוֹבִים לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה, דְּגַם בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה אָסוּר, דִּלָקֻלָּא לֹא אָמְרֵינָן כְּיוֹמָא אָרִיכְתָּא דַּמְיָא). וְאִם חָל רֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּיוֹם ה' וּבְיוֹם ו', אֲפִלּוּ נוֹלְדָה בְּיוֹם ה', אֲסוּרָה גַּם בַּשַׁבָּת. שָׁחַט תַּרְנְגֹלֶת וּמָצָא בָּהּ בֵּיצִים, אֲפִלּוּ הֵן גְּמוּרוֹת, מֻתָּרוֹת אֲפִלּוּ בּוֹ בַיּוֹם. (דִין הֶחָלָב עַיֵן לְקַמָּן קא סָעִיף ה) (תקג תקיג)
עֵצִים, לֹא הֻתְּרוּ בְּטִלְטוּל אֶלָּא לְצֹרֶךְ הַסָּקָה. אֲבָל שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ הַסָּקָה, אֲסוּרִים בְּטִלְטוּל. וְלָכֵן אֵין סוֹמְכִין לֹא אֶת הַקְּדֵרָה וְלֹא אֶת הַדֶּלֶת בִּבְקַעַת (תק"ב).
אֵפֶר כִּירָה שֶׁהֻסְּקָה מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, מֻתָּר לְטַלְטְלוֹ בְּיוֹם טוֹב, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מוּכָן לְכָל צָרְכֵי הָאָדָם, לְכַסּוֹת בּוֹ צוֹאָה אוֹ רֹק וְכַדּוֹמֶה. וְאִם הֻסְּקָה בְּיוֹם טוֹב, אִם הוּא עֲדַיִן חַם שֶׁרָאוּי לִצְלֹת בּוֹ בֵּיצָה, מֻתָּר לְטַלְטְלוֹ לְכָל צָרְכֵי הָאָדָם. אֲבָל אִם נִצְטַנֵּן, אָסוּר בְּטִלְטוּל, מִשּׁוּם דַּהֲוֵי לֵהּ נוֹלַד, אֶתְמוֹל הָיָה עֵצִים וְהַיּוֹם אֵפֶר, וְגָרוּע מִמֻּקְצֶה (עַיֵן לְעֵיל סִימָן פ"ח סָעִיף ד') (תצ"ח).
אֱגוֹזִים שֶׁאֲכָלָן קֹדֶם יוֹם טוֹב, מֻתָּר לְהַסִּיק בִּקְלִפֵּיהֶן, אֲבָל אִם אֲכָלָן בְּיוֹם טוֹב, אָסוּר לְהַסִּיק בִּקְלִפֵּיהֶן. וַאֲפִלּוּ לְטַלְטְלָן, אָסוּר. וְכֵן שְׁאָר קְלִפּוֹת אַף עַל פִּי שֶׁרְאוּיוֹת לִבְהֵמָה, מִשּׁוּם דַּהֲוֵי לֵהּ נוֹלָד, דְּאֶתְמוֹל הָיוּ עוֹמְדוֹת לָאָדָם.
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״ג
מָלֵא רַחֲמִים אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה יָמִים מֵתִים וּפְגָרִים מַמָּשׁ הַמֻּנָּחִים בְּמָקוֹם שֶׁמֻּנָּחִים, עַל יְדֵי רִבּוּי וְעצֶם פְּשָׁעַי הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים מְאד מְאד שֶׁעָשִׂיתִי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה אַתָּה יוֹדֵעַ אֵיךְ הוֹצֵאתִי הַחַיּוּת מִיָּמִים הַרְבֵּה בְּאַכְזָרִיּוּת גָּדוֹל מְאד, וְלֹא דַי שֶׁלֹּא הוֹסַפְתִּי עַל הַיָּמִים חַיּוּת מִלְּמַעְלָה עַל יְדֵי תוֹרָה וַעֲבוֹדָה, אַף גַּם הוֹצֵאתִי מֵהֶם עֶצֶם חַיּוּתָם לְגַמְרֵי עַל יְדֵי רִבּוּי עֲווֹנוֹתַי שֶׁעָשִׂיתִי בָּהֶם אֲשֶׁר תִּקּוּן כָּל אֵלּוּ הַיָּמִים הַמֵּתִים הוּא עַל יְדֵי תַעֲנִיּוֹת הַרְבֵּה, כַּאֲשֶׁר גִּלִּיתָ לָנוּ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים, רַחֵם עָלַי וְעָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים וּבַחֲסָדֶיךָ הַנּוֹרָאִים וְהַנִּפְלָאִים, שֶׁאֶזְכֶּה בְּכחַ הַתַּעֲנִית הַקָּדוֹשׁ שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים וּבְכחַ שֶׁל כָּל הַתַּעֲנִיתִים שֶׁתְּזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְהִתְעַנּוֹת בְּחַיַּי, שֶׁאֶזְכֶּה עַל יָדָם לְתַקֵּן כָּל אֵלּוּ הַיָּמִים הַמֵּתִים וְאֶזְכֶּה לְהִתְעַנּוֹת הַרְבֵּה כָּל כָּךְ עַד שֶׁאֶצְטָרֵךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם כּחַ שֶׁל יְמֵי הַיְנִיקָה בְּכחַ הֶחָלָב שֶׁיָּנַקְתִּי מִמְּעֵי אִמִּי, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהַחֲיוֹת וּלְהַעֲלוֹת וּלְתַקֵּן כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר עָבְרוּ עָלַי מִיּוֹם הֱיוֹתִי עַד הֵנָּה וְאֶזְכֶּה בְּיוֹם צֵאתִי מִן הָעוֹלָם לָבוֹא וְלִכְנס לְפָנֶיךָ עִם כָּל הַיָּמִים שֶׁל כָּל יְמֵי חַיַּי בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, וְיִהְיוּ כָּל הַיָּמִים שֶׁלִּי שְׁלֵמִים וּקְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים וּמְתֻקָּנִים בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, וְלָא אֵיעוּל בְּכִסּוּפָא קַמָּךְ
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗עָזְרֵנִי עָזְרֵנִי, הוֹשִׁיעֵנִי הוֹשִׁיעֵנִי, עַשֵׂה עִמִּי פֶּלֶא לְחַיִּים לְבַל אֶהְיֶה כְּמֵת חַס וְשָׁלוֹם, "לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָהּ" שַׂמֵּחַ נַפְשִׁי הָאֻמְלָלָה מְאד הָעֲלוּבָה מְאד, עַל יְדֵי תַעֲנִיּוֹת הַרְבֵּה שֶׁתְּזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ לְהִתְעַנּוֹת מֵעַתָּה וְאֶזְכֶּה לְהִתְחַזֵּק בָּזֶה הַרְבֵּה עָזְרֵנִי מָלֵא רַחֲמִים, הוֹשִׁיעֵנִי מָלֵא יְשׁוּעוֹת, רַחֵם עָלַי מָלֵא רַחֲמִים, גּוֹמֵל לַחַיָּבִים טוֹבוֹת שֶׁגְּמָלַנִי כָּל טוֹב וְזִכַּנִי לִהְיוֹת מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל וְהִבְדִּלַנִי מִן הַתּוֹעִים, וְלֹא עָשַׂנִי גוֹי, גָּמְלֵנִי כָּל טוֹב סֶלָה וְעָזְרֵנִי מֵעַתָּה לִפְרשׁ אֶת עַצְמִי מִזֶּה הָעוֹלָם לְגַמְרֵי, וְאֶזְכֶּה לְהַאֲרִיךְ אַפִּי בִגְבוּרָה גְדוֹלָה וְלִכְבּשׁ אֶת יִצְרִי וְלִמְשׁל בְּרוּחִי, וּלְהִתְחַזֵּק בְּכָל עֵת עַד שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לִסְתּם עֵינַי מֵחֵיזוּ דְהַאי עָלְמָא לְגַמְרֵי, וּלְהִתְעַנּוֹת תַּעֲנִיּוֹת הַרְבֵּה וְהַפְסָקוֹת שְׁלֵמוֹת וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ תְּקַבְּלֵם בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן וּתְקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ בְּרַחֲמִים רַבִּים וּתְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשִׁי תָמִיד, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה בְּכחַ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים לְתַקֵּן כָּל מַה שֶּׁפָּגַמְתִּי מֵעוֹדִי בַּחַיִּים חַיּוּתִי וְאֶזְכֶּה לְהַכִּיר אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת וְלַעֲבד אוֹתְךָ תָמִיד בֶּאֱמֶת אֲנִי וְזַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם "הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם הוֹרֵנִי יְהוָה דֶּרֶךְ חֻקֶּיךָ וְאֶצֳּרֶנָּה עֵקֶב הוֹרֵנִי יְהוָה דַרְכֶּךָ אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶךָ הוֹרֵנִי יְהוָה דַּרְכֶּךָ וּנְחֵנִי בְּארַח מִישׁוֹר לְמַעַן שׁוֹרְרָי שְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ הֵמָּה יַנְחוּנִי, יְבִיאוּנִי אֶל הַר קָדְשְׁךָ וְאֶל מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ כִּי לְךָ לְבַד עֵינַי תְלוּיוֹת עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא, יְהוָה מִשָּׁמָיִם יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי" עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 197 מתוך 355 במחזור של שנת ה׳תשפ״ג
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־38 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת כ״ד בניסן): שמיני
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־10 באפריל 2023, בשעה 19:03 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ניסן ופסח
בְּפֶסַח צוֹעֲקִין בַּתְּפִלָּה: (לק"א סי' ר"א)
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · שלש רגלים
עִקַּר הַשִּׂמְחָה הוּא מִן הַמִּצְווֹת. וְעִקַּר הַשִּׂמְחָה הוּא בַּלֵּב. כִּי כָּל חַד כְּפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּיהּ גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא וְיִחוּדוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, רָאוּי לוֹ לִשְׂמֹחַ מְאֹד בְּכָל מִצְוָה וּמִצְוָה שֶׁעוֹשֶׂה, שֶׁזּוֹכֶה לַעֲשׂוֹת רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הַבּוֹרֵא, הַיָּחִיד, הַקַּדְמוֹן הַנִּצְחִי, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לָנֶצַח. וְעִקַּר הַשִּׂמְחָה שֶׁל כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁעוֹשִׂין בְּכָל הַשָּׁנָה, הֵם מִתְקַבְּצִין יַחַד בְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים, וְזֶהוּ הַשִּׂמְחָה שֶׁל יוֹם טוֹב. כִּי אָז מִתְקַבֵּץ וּמִתְעוֹרֵר הַשִּׂמְחָה הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת שֶׁל כָּל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁל כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁעוֹשִׂין בְּכָל הַשָּׁנָה. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לְהִתְגַּבֵּר מְאֹד לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ הַשִּׂמְחָה הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת שֶׁל הַמִּצְווֹת, שֶׁהוּא שִׂמְחַת יוֹם טוֹב, בְּכָל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ. מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן בְּיוֹם טוֹב קֹדֶשׁ בְּעַצְמוֹ, שֶׁאָז חַיָּבִים לִשְׂמֹחַ מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ", כִּי אָז מִתְקַבֵּץ יַחַד הַשִּׂמְחָה שֶׁל כָּל הַמִּצְווֹת, אֲשֶׁר אֵין שִׁעוּר וָעֵרֶךְ לַשִּׂמְחָה הַזֹּאת, כַּאֲשֶׁר יָבִין כָּל אֶחָד בְּלִבּוֹ כַּנַּ"ל: (שם אות ה')
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה, אחרי שאישרת שמירה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.