ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה פ׳ · אות ה׳[נִרְאֶה בֵּאוּר הָעִנְיָן, כִּי עַל־יְדֵי הַשָּׁלוֹם יְכוֹלִין לְדַבֵּר דִּבּוּרִים בִּקְדֻשָּׁה, כִּי הַשָּׁלוֹם מְחַבֵּר תְּרֵי הֲפָכִים, חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת יוֹסֵף, בְּחִינַת מְסִירַת נֶפֶשׁ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם כַּנַּ"ל.
וְעִקַּר הַקְּדֻשָּׁה הוּא חָכְמָה וּמֹחִין דִּקְדֻשָּׁה, כִּי חָכְמָה נִקְרָא קֹדֶשׁ כַּיָּדוּעַ. כִּי קֹדֶשׁ הוּא בְּחִינַת רֵאשִׁית, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיה ב): קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה, כִּי כָּל רֵאשִׁית הוּא קֹדֶשׁ בְּכָל מָקוֹם. וְרֵאשִׁית הוּא בְּחִינַת חָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קיא): רֵאשִׁית חָכְמָה.
וּכְשֶׁאָדָם זוֹכֶה לְדַבֵּר דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה, וּמַכְנִיס כָּל מֹחוֹ וְחָכְמָתוֹ וְדַעְתּוֹ בְּתוֹךְ הַדִּבּוּרִים, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּקַשֵּׁר מַחֲשַׁבְתּוֹ הֵיטֵב לְהַדִּבּוּרִים, וּמֵבִין וְשׁוֹמֵעַ מַה שֶּׁהוּא מְדַבֵּר, זֶהוּ בְּחִינַת קֹדֶשׁ, וְיֵשׁ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תַּעֲנוּג גָּדוֹל מִזֶּה. וְזֶהוּ בְּחִינַת שָׁלוֹם, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְחַבְּרוּת חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת, כִּי הוּא מְחַבֵּר וּמְקַשֵּׁר הַחָכְמָה וְהַמֹּחִין שֶׁהֵם בְּחִינַת חֲסָדִים כַּנַּ"ל, לְהַדִּבּוּר שֶׁהוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת יוֹסֵף כַּנַּ"ל,
וְעַל כֵּן נֶאֱמַר בְּיוֹסֵף: וּמִבַּלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ, כִּי יוֹסֵף הוּא כָּלוּל מִבְּחִינַת יָדִין וְרַגְלִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַחָכְמָה וְהַדִּבּוּר, כִּי יָדִין זֶה בְּחִינַת חָכְמָה בְּחִינַת קֹדֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ, וְרַגְלִין זֶה בְּחִינַת הַדִּבּוּר וְכוּ' כַּנַּ"ל.
עַל כֵּן צְרִיכִין לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וּבַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ, וּבִפְרָט בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה הוּא לְהִתְפַּלֵּל בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ, שֶׁיְּכַוֵּן לִמְסֹר נַפְשׁוֹ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, כִּי מְסִירַת נֶפֶשׁ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, בְּוַדַּאי מְרֻצֶּה כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ הַקַּל שֶׁבַּקַּלִּים כַּנַּ"ל (וּכְמוֹ שֶׁכְּבָר רָאִינוּ בְּחוּשׁ בַּדּוֹרוֹת שֶׁלְּפָנֵינוּ שֶׁכַּמָּה אֲנָשִׁים קַלִּים וּפְחוּתִים מָסְרוּ נַפְשָׁם וּמֵתוּ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, אַשְׁרֵי לָהֶם). וְתֵכֶף כְּשֶׁמְּרֻצֶּה לִמְסֹר נַפְשׁוֹ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, נִתְעוֹרֵר בְּחִינַת שָׁלוֹם, בְּחִינַת יוֹסֵף כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לְדַבֵּר, דְּהַיְנוּ לְקַשֵּׁר הַמַּחֲשָׁבָה אֶל הַדִּבּוּר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־יְדֵי שָׁלוֹם כַּנַּ"ל.
וְזֶהוּ: בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם ה', יְרוּשָׁלַיִם הוּא בְּחִינַת הַדִּבּוּר וְכוּ' כַּנַּ"ל, ה' הוּא בְּחִינַת מֹחִין כַּנַּ"ל. הַיְנוּ לִזְכּוֹת לְקַשֵּׁר הַמֹּחַ אֶל הַדִּבּוּר, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם ה', שֶׁהַמֹּחִין בּוֹנִין הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה – זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי: נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס, זֶה בְּחִינַת מְסִירַת נֶפֶשׁ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, שֶׁכָּל הַנִּדָּחִין מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁרוֹצִין לְהַעֲבִירָם עַל דָּת, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי נִתְעוֹרְרִין תֵּכֶף וּמוֹסְרִים נַפְשָׁם עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קִדּוּשׁ הַשֵּׁם נִכְנָסִין כָּל הַנִּדָּחִין מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל לְתוֹךְ הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת: נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס. וְעַל־יְדֵי־זֶה: בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם ה', כִּי קִדּוּשׁ הַשֵּׁם הוּא בְּחִינַת שָׁלוֹם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לְקַשֵּׁר הַמַּחֲשָׁבָה אֶל הַדִּבּוּר, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת: בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם ה' כַּנַּ"ל:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה פ׳ · אות ו׳נִמְצָא שֶׁיּוֹצֵא לָנוּ מִזֶּה עֵצָה נִפְלָאָה לַעֲבוֹדַת הַשֵׁם, וּבִפְרָט בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, שֶׁכְּשֶׁאָדָם רוֹאֶה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל כְּלָל, וּלְקַשֵּׁר הַמַּחֲשָׁבָה אֶל הַדִּבּוּר, אֲזַי יַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ שֶׁהוּא בְּוַדַּאי מְרֻצֶּה לָמוּת עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא, אֲפִלּוּ אִם הוּא בַּדְּיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה מְאֹד. אַף־עַל־פִּי־כֵן, אִם הָיוּ רוֹצִים לְהַעֲבִירוֹ עַל דָּת לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, בְּוַדַּאי הָיָה מוֹסֵר נַפְשׁוֹ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם. כִּי עַל זֶה מְרֻצֶּה אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם וְלֹא לַעֲבֹר עַל דָּת, חַס וְשָׁלוֹם, כַּאֲשֶׁר רָאִינוּ בְּחוּשׁ פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר וְכַנַּ"ל.
וְתֵכֶף כְּשֶׁיַּזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ שֶׁרוֹצֶה לִמְסֹר נַפְשׁוֹ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, עַל־יְדֵי־זֶה יִתְעוֹרֵר בְּחִינַת שָׁלוֹם, בְּחִינַת יוֹסֵף, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְחַבְּרוּת הַמֹּחַ וְהַדִּבּוּר כַּנַּ"ל, וְעַל כֵּן עַל־יְדֵי־זֶה יוּכַל לְהִתְפַּלֵּל וּלְקַשֵּׁר הַמַּחֲשָׁבָה אֶל הַדִּבּוּר וְכַנַּ"ל.
וְכֵן שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ, שֶׁאָמַר זֹאת בְּתוֹךְ שִׂיחָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה לְדָבָר פָּשׁוּט, שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְפַּלֵּל בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ]:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה פ״א · אות א׳עֲלוּ זֶה בַנֶּגֶב וַעֲלִיתֶם אֶת הָהָר (במדבר י״ג:י״ז):
וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: פְּסֹלֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.
הַכְּלָל הוּא, שֶׁהַדִּבּוּרִים שֶׁל צַדִּיק, שֶׁמְּדַבֵּר בַּתּוֹרָה אוֹ בַּתְּפִלָּה, נִקְרָא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ הִיא בְּחִינַת נֶפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים קמ״ג:ו׳): נַפְשִׁי כְּאֶרֶץ וְכוּ'. וְנֶפֶשׁ הוּא בְּחִינַת דִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שיר השירים ה׳:ו׳): נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ.
וּכְשֶׁהַצַּדִּיק מְדַבֵּר בְּתוֹרָה אוֹ בִּתְפִלָּה, נִקְרָא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְהַדִּבּוּרִים שֶׁהוּא מְדַבֵּר עִם הֲמוֹן עַם בְּשִׂיחַת חֻלִּין, הוּא נִקְרָא פְּסֹלֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.
וְלָמָּה מְדַבֵּר שִׂיחַת חֻלִּין, כְּדֵי לְקַשֵּׁר אֶת הֲמוֹן עַם אֶל הַדַּעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַר. דְּאִיתָא בַּגְּמָרָא: אֵין הַר (צ"ל לבנון, ע' גיטין נו, וע' ילקוט פ' ואתחנן בשם ילמדנו) אֶלָּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנוֹן. וּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ הוּא בְּחִינַת דַּעַת, דְּאִיתָא בַּגְּמָרָא (ברכות לג): כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת כְּאִלּוּ נִבְנֶה בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו, שֶׁבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ נִתַּן בֵּין שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת, וְדַעַת נִתַּן בֵּין שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת.
כִּי עַל־יְדֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה אִי אֶפְשָׁר לְקַשְּׁרָם אֶל שָׁרְשָׁם, מֵחֲמַת שֶׁהֵם רְחוֹקִים מִן הָאֱמֶת. כִּדְאִיתָא בְּתַלְמַי הַמֶּלֶךְ (מגילה ט): כְּשֶׁהוֹשִׁיב ע"ב זְקֵנִים לִכְתֹּב לוֹ סֵפֶר תּוֹרָה, וְכָתְבוּ כֻּלָּם אֱלֹקִים בָּרָא בְּרֵאשִׁית וְכוּ'. כִּי הוּא רָחוֹק מִן הָאֱמֶת, וְהֻצְרְכוּ לַהֲפֹךְ אֶת הַצֵּרוּפִים.
כָּךְ הַצַּדִּיק שֶׁרוֹצֶה לְקַשֵּׁר אֶת הֲמוֹן עַם הָרְחוֹקִים מִן הַתּוֹרָה הָאֲמִתִּיּוֹת, צָרִיךְ לְדַבֵּר עִמָּהֶם שִׂיחַת חֻלִּין, וּלְהַלְבִּישׁ בָּהֶם הַתּוֹרָה, רַק שֶׁהוּא מְדַבֵּר בְּצֵרוּפִים. וְנִקְרָא פְּסֹלֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כִּי אַף שֶׁהֵם פְּסֹלֶת אֶרֶץ, אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ בָּהֶם תּוֹרָה, שֶׁהִיא בְּחִינוֹת יִשְׂרָאֵל:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה פ״א · אות ב׳וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק:
עֲלוּ – הַיְנוּ שֶׁאַתֶּם הֲמוֹן עַם עוֹלִים.
זֶה בַנֶּגֶב – זֶה הוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת יב): כִּי זֶה כָּל הָאָדָם, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת ל), שֶׁכָּל הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא לְצֶוֶת לָזֶה; הַיְנוּ הַצַּדִּיק הוּא בַנֶּגֶב, הַיְנוּ פְּסֹלֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הַיְנוּ שִׂיחַת חֻלִּין, וְעַל־יְדֵי־זֶה יָכוֹל לְקַשֵּׁר אֶתְכֶם.
וַעֲלִיתֶם אֶת הָהָר – הַיְנוּ הַדַּעַת הַנַּ"ל.
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה פ״א · אות ג׳וְעוֹד, כִּי לִפְעָמִים הַצַּדִּיק נוֹפֵל מִמַּדְרֵגָתוֹ, וּכְשֶׁבָּא אֶחָד מִן הֲמוֹן עַם, וּמְדַבֵּר עִמּוֹ דְּבָרִים שֶׁל הַבְלֵי הָעוֹלָם, וְהַצַּדִּיק נֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ, אָז הוּא מְחַיֶּה לְהַצַּדִּיק, וְהַצַּדִּיק בָּא לְמַדְרֵגָתוֹ, וְאַחַר כָּךְ יָכוֹל הַצַּדִּיק לְהַעֲלוֹתָם לִבְחִינַת הַדַּעַת.
וְזֶהוּ: עֲלוּ זֶה – הַיְנוּ כְּשֶׁהַצַּדִּיק צָרִיךְ לַעֲלוֹת לְמַדְרֵגָתוֹ, צָרִיךְ אַתָּה לִהְיוֹת בַנֶּגֶב, הַיְנוּ לְדַבֵּר עִמּוֹ שִׂיחַת חֻלִּין כְּדֵי לְהַחֲיוֹתוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה:
וַעֲלִיתֶם אֶת הָהָר – שֶׁיּוּכַל אָז הַצַּדִּיק לְקַשֵּׁר אֶתְכֶם לִבְחִינַת דַּעַת, הַנִּקְרָא הַר, כַּנַּ"ל: