סדר ברסלב היומי · 16 במאי 2023

הלימוד שלך להיום

ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה קפ״ד · אות א׳ – אות א׳

כ־8 דק׳ · כ־810 מילים · 63% מהספר עד סוף היום

ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה קפ״ד · אות א׳

כְּשֶׁאֶחָד מְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם, נַעֲשֶׂה אוֹר יָשָׁר וְאוֹר חוֹזֵר, וְלִפְעָמִים מַקְדִּים הָאוֹר חוֹזֵר קֹדֶם הָאוֹר יָשָׁר, כְּשֶׁהַמְקַבֵּל יֵשׁ לוֹ מֹחַ קָטָן וְאֵין יָכוֹל לְקַבֵּל דִּבְרֵי חֲבֵרוֹ, כִּי אָז קֹדֶם שֶׁמְּקַבֵּל חֲבֵרוֹ מִמֶּנּוּ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אוֹר יָשָׁר, קֹדֶם לָזֶה מְקַבֵּל הוּא מֵחֲבֵרוֹ, וַאֲזַי הָאוֹר חוֹזֵר קֹדֶם לָאוֹר יָשָׁר. כִּי כְּשֶׁמְּדַבְּרִין עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת־שָׁמַיִם, אַף שֶׁאֵין חֲבֵרוֹ מְקַבֵּל מִמֶּנּוּ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא מְקַבֵּל הִתְעוֹרְרוּת מֵחֲבֵרוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַהַכָּאָה, שֶׁיָּצְאוּ הַדִּבּוּרִים מִפִּיו לַחֲבֵרוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר הָאוֹר אֵלָיו, (וְזֶהוּ בְּחִינַת אוֹר חוֹזֵר מַמָּשׁ הַמּוּבָא בַּכְּתָבִים, עַיֵּן שָׁם). כְּמוֹ מִי שֶׁמַּכֶּה בַּכֹּתֶל, שֶׁחוֹזֵר הַדָּבָר אֵלָיו, כְּמוֹ כֵן כְּשֶׁמְּדַבֵּר לַחֲבֵרוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין חֲבֵרוֹ מְקַבֵּל מִמֶּנּוּ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא בְּעַצְמוֹ יָכוֹל לְהִתְעוֹרֵר מֵהֶם, עַל־יְדֵי הַהַכָּאָה, שֶׁיָּצְאוּ הַדִּבּוּרִים לְגַבֵּי חֲבֵרוֹ וְהִכּוּ בּוֹ וְחָזְרוּ אֵלָיו, וְעַל כֵּן אִם הָיָה מְדַבֵּר אֵלּוּ הַדִּבּוּרִים בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁלֹּא הָיָה מִתְעוֹרֵר מֵהֶם כְּלָל, וְעַל יְדֵי שֶׁדִּבְּרָם לַחֲבֵרוֹ נִתְעוֹרֵר מֵהֶם, אַף שֶׁחֲבֵרוֹ לֹא נִתְעוֹרֵר, כִּי חָזְרוּ אֵלָיו עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַהַכָּאָה כַּנַּ"ל. (וְזֶה בְּחִינַת אוֹר חוֹזֵר, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַכָּאָה, כַּמְבֹאָר בַּכְּתָבִים, וְהָבֵן):

ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה קפ״ה · אות א׳ · חלק 1 מתוך 2 (חלוקת האתר)

אִיתָא בַּזֹּהַר (ויקרא דף ד:): כַּד יִשְׂרָאֵל אִשְׁתְּלִמוּ בְּעוֹבְדַיְהוּ, כִּבְיָכוֹל שְׁמָא קַדִּישָׁא אִשְׁתְּלִם וְכוּ'. וְעִקַּר הַשְּׁלֵמוּת הִיא הַיִּרְאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים י׳:י״ב): מָה ה' אֱלֹקֶיךָ שׁוֹאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה; וְעַל כֵּן נִקְרֵאת יִרְאָה סוֹף דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (סוף קהלת): סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע, אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא; כִּי הִיא שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים. וְיֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי יְרָאוֹת: יֵשׁ מִי שֶׁהוּא יָרֵא מֵה' מִגְּדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ בְּגִין דְּאִיהוּ רַב וְשַׁלִּיט, וְיֵשׁ יִרְאָה לְמַטָּה מִמֶּנָּה, הַיְנוּ שֶׁבָּא לְיִרְאָה עַל־יְדֵי יִרְאוֹת תַּחְתּוֹנוֹת, עַל־יְדֵי שֶׁיָּרֵא מֵחַיָּה אוֹ מִשַּׂר אוֹ מִפַּחַד אַחֵר, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא נִזְכָּר וּבָא לְיִרְאַת ה'. וְיִרְאָה הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁהִיא עַל יְדֵי הִתְבּוֹנְנוּת הַשֵּׂכֶל בִּגְדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ, הִיא בְּחִינוֹת א. כִּי הַיִּרְאָה הִיא בְּחִינַת מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (אבות פ"ג): אִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ שֶׁל מַלְכוּת וְכוּ'. וְהִיא בְּחִינוֹת דָּלֶת, בְּגִין דְּלֵית לָהּ מִגַּרְמַהּ כְּלוּם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְיִרְאָה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הִתְבּוֹנְנוּת הַשֵּׂכֶל בִּגְדֻלָּתוֹ, וְהַשֵּׂכֶל נִקְרָא יוּד, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַשִׁ"י: אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה, שֶׁרָאוּי לִכְתֹּב שָׁר מֹשֶׁה, אֶלָּא יוּד עַל שֵׁם הַמַּחֲשָׁבָה נֶאֶמְרָה, וְהַהַמְשָׁכָה מֵהַשֵּׂכֶל לְהַיִּרְאָה הוּא בְּחִינַת וָאו, וְזֶה א. וְהַיִּרְאָה הַשְּׁנִיָּה שֶׁהִיא בָּאָה מִדְּבָרִים תַּחְתּוֹנִים, הִיא בְּחִינַת אד, כִּי הִיא בְּחִינַת דַּלֵּי דָּלֶת, שֶׁאֵינָהּ נִמְשֶׁכֶת מֵהַשֵּׂכֶל, אֶלָּא מֵהַדְּבָרִים תַּחְתּוֹנִים, וְעַל־יְדֵי הַיִּרְאָה זוֹ אֵינוֹ נִמְשָׁךְ רַק הַשְׁפָּעוֹת בָּעוֹלָם, כִּי הוּא בְּחִינַת הַעֲלָאַת מַיִּין נֻקְבִּין, כְּמוֹ כְּשֶׁאֶחָד צָרִיךְ לַחֲבֵרוֹ וּמְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ, וְעַל־יְדֵי הַבַּקָּשָׁה פּוֹעֵל אֶצְלוֹ הַדָּבָר, מֵחֲמַת שֶׁדִּבּוּרָיו וּבַקָּשָׁתוֹ שֶׁהִכְנִיעַ עַצְמוֹ לַחֲבֵרוֹ וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ, נַעֲשׂוּ אֵלּוּ הַדִּבּוּרִים בְּחִינַת הַעֲלָאַת מַיִּין נֻקְבִּין, וּפוֹעֲלִים הַבַּקָּשָׁה אֵצֶל חֲבֵרוֹ לְהַשְׁפִּיעַ לוֹ מַה שֶּׁצָּרִיךְ. כֵּן מַה שֶּׁמַּעֲלָה הַיִּרְאָה מֵהַדְּבָרִים הַתַּחְתּוֹנִים, נַעֲשֶׂה מִזֶּה בְּחִינַת הַעֲלָאַת מַיִּין נֻקְבִּין, וְנִמְשָׁכִין הַשְׁפָּעוֹת בָּעוֹלָם. וְזֶה בְּחִינַת (בראשית ב׳:ו׳): וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ – עַל־יְדֵי הַיִּרְאָה הַתַּחְתּוֹנָה זוֹ, שֶׁהִיא בְּחִינַת אֵד כַּנַּ"ל, עַל יְדֵי זֶה: וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה – כִּי עַל יָדָהּ נִמְשָׁכִין הַשְׁפָּעוֹת כַּנַּ"ל. וּכְשֶׁנִּמְשָׁךְ הַשֶּׁפַע, צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, שֶׁלֹּא יִינְקוּ הַחִיצוֹנִים מִמֶּנּוּ, וְהַכְּלִי הִיא בְּחִינַת מֵם סְתוּמָה, וְזֶה אוֹתִיּוֹת אָדָם. וְעַל יְדֵי הַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהָרָצוֹן לִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק, נַעֲשֶׂה רֹשֶׁם הַכְּלִי, כְּמוֹ אֻמָּן כְּשֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת כְּלִי צָרִיךְ לְצַיֵּר וְלַחֲקֹק מִתְּחִלָּה רֹשֶׁם וְצִיּוּר הַכְּלִי, וְאַחַר־כָּךְ עוֹשֶׂה הַכְּלִי, כֵּן בְּזֶה הָרָצוֹן לִנְסֹעַ נַעֲשֶׂה הַצִּיּוּר וְרֹשֶׁם הַכְּלִי, וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁבָּא אֵלָיו נַעֲשֶׂה הַכְּלִי. וְזֶה (שמואל־א טז):

ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה קפ״ה · אות א׳ · חלק 2 מתוך 2 (חלוקת האתר)

אָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם – עַל־יְדֵי יִרְאָה לַעֵינַיִם, הַיְנוּ הַיִּרְאָה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁמְּקַבֵּל עַל־יְדֵי מַה שֶּׁרוֹאֶה בָּעֵינַיִם כַּנַּ"ל, עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת אָדָם, הַיְנוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין הַשְׁפָּעוֹת עַל יְדֵי אֵד שֶׁהוּא בְּחִינַת יִרְאָה זוֹ כַּנַּ"ל. וְהַמֵם הוּא הַכְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע כַּנַּ"ל, אֲבָל עַל יְדֵי הַיִּרְאָה הָעֶלְיוֹנָה הַנַּ"ל, שֶׁהִיא בָּאָה מֵהַשְׂכָּלַת הַלֵּב בְּרוֹמְמוּתוֹ, עַל יָדָהּ אִשְׁתְּלִם שְׁמָא קַדִּישָׁא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כַּנַּ"ל, וְזֶה: וַה' יִרְאֶה לַלֵּבָב – שֶׁעַל יְדֵי יִרְאָה לַלֵּבָב, שֶׁהוּא בְּחִינַת יִרְאָה עֶלְיוֹנָה, שֶׁהִיא בָּאָה מֵהַשְׂכָּלַת הַלֵּב בְּרוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל. עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁלָם שֵׁם ה'. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַנַּ"ל: כַּד יִשְׂרָאֵל אִשְׁתְּלִמוּ בְּעוֹבְדַיְהוּ שְׁמָא קַדִּישָׁא אִשְׁתְּלִם; וְעִקַּר הַשְּׁלֵמוּת הִיא הַיִּרְאָה כַּנַּ"ל, וְזֶהוּ: וַה' יִרְאֶה לַלֵּבָב – כִּי עַל יְדֵי יִרְאָה עֶלְיוֹנָה הַנַּ"ל, שֶׁהִיא בְּחִינוֹת יִרְאֶה לַלֵּבָב, נִשְׁלָם שֵׁם ה' כַּנַּ"ל: [זֶה הַמַּאֲמָר שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ, שֶׁהוּא שַׁיָּךְ עַל פָּסוּק: יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל חָיִל יֵרָאֶה אֶל אֱלֹקִים בְּצִיּוֹן (תהלים פד), וְאֵינִי יוֹדֵעַ הַפֵּרוּשׁ, אַךְ כְּפִי הַנִּרְאֶה, יֵשׁ שַׁיָּכוּת לְסוֹף הַמִּקְרָא לְעִנְיַן מַאֲמָר הַנַּ"ל; עַיֵּן שָׁם מַה שֶּׁכָּתוּב בְּסוֹפוֹ, שֶׁעַל יְדֵי הַהִשְׁתּוֹקְקוּת לִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק נַעֲשֶׂה צִיּוּר וְרֹשֶׁם הַכְּלִי וְכוּ'. וְזֶהוּ בְּחִינַת: יֵרָאֶה אֶל אֱלֹקִים בְּצִיּוֹן. צִיּוֹן זֶה בְּחִינַת צִיּוּן וְרֹשֶׁם הַכְּלִי, שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל יְדֵי הַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְכוּ' כַּנַּ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּחִינַת: יֵרָאֶה אֶל אֱלֹקִים בְּצִיּוֹן; הַיְנוּ עַל־יְדֵי צִיּוּן וְרֹשֶׁם הַכְּלִי, שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הִשְׁתּוֹקְקוּתוֹ הַגְּדוֹלָה בַּתְּחִלָּה. וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁכָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ יְגִיעוֹת וְטִרְחוֹת יוֹתֵר בִּתְחִלַּת הַהִתְקָרְבוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְנִיעוֹת רַבּוֹת וּגְדוֹלוֹת, כְּגוֹן מֵאָבִיו וְאִשְׁתּוֹ וְחוֹתְנוֹ אוֹ מִשְּׁאָר בְּנֵי אָדָם, שֶׁמּוֹנְעִים וּמְעַכְּבִים אוֹתוֹ מְאֹד, וּמְנִיעוֹת מֵחֲמַת מָמוֹן, וּשְׁאָרֵי מְנִיעוֹת וְעִכּוּבִים וּבִלְבּוּלִים, שֶׁמִּשְׁתַּטְּחִים לְפָנָיו וּמוֹנְעִים אוֹתוֹ מְאֹד, וְהוּא צָרִיךְ לְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרֹחַ מְאֹד לְשַׁבְּרָם – כָּל אֵלּוּ הַיְגִיעוֹת וְהַטְּרָחוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּתְחִלַּת הַהִתְקָרְבוּת, הֵם טוֹבָה גְּדוֹלָה לְהָאָדָם, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל הַרְבֵּה קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה, כִּי עַל־יְדֵי הַיְגִיעוֹת שֶׁבַּתְּחִלָּה נַעֲשֶׂה הַכְּלִי, וְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ יוֹתֵר יְגִיעוֹת וְטִרְחוֹת וְכוּ', יֵשׁ לוֹ כְּלִי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר לְקַבֵּל אַחַר כָּךְ בְּתוֹכוֹ שֶׁפַע קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְזֶה בְּחִינַת: יֵרָאֶה אֶל אֱלֹקִים בְּצִיּוֹן, כַּנַּ"ל].

מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

ללימוד הבא

הלימוד שלך להיום

שיחות הר״ן · אות קע״ג

כ־1 דק׳ · כ־120 מילים · 64% מהספר עד סוף היום

שיחות הר״ן · אות קע״ג · חלק 1 מתוך 4 (חלוקת האתר)

שָׁמַעתִּי מֵאֲנָשִׁים שֶׁאָמַר לְרַבִּי שִׁמְעוֹן (תלמידו ושמשו) בְּעֵת שֶׁבָּא מֵעֵבֶר לַגְּרֶענִיץ (מֵעֵבֶר לַגְּבוּל), שֶׁנִּתְרַחֵק לְשָׁם אֵיזֶה שָׁנִים וְלֹא רָאָה אֶת רַבֵּנוּ ז”ל עֵרֶךְ שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹתֵר, מֵחֲמַת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בְּמֶעדְוֶועדִוְוקֶע שֶׁהִקְפִּיד עָלָיו רַבֵּנוּ ז”ל וְכוּ’, וְאֵינִי בָּקִי בַּמַּעֲשֶׂה הַזֹּאת הֵיטֵב. וּמֵחֲמַת זֶה אָמַר רַבֵּנוּ פַּעַם אַחַת: “אֲנִי רוֹצֶה לְשַׁלֶּחֲךָ (שֶׁקּוֹרִין ״פַאר שִׁיקֶען״) מֵעֵבֶר לַנָּהָר דַּאן”. וְסִבֵּב הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ סִבּוֹת שֶׁבְּסָמוּךְ מְאֹד נִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר שֶׁנָּסַע רַבִּי שִׁמְעוֹן לְשָׁם לִסְבִיבוֹת נְהַר דַּאן הַנַּ”ל, שֶׁהוּא רָחוֹק בְּעֵרֶךְ מֵאָה פַּרְסָאוֹת וְיוֹתֵר מִמֶּעדְוֶועדִוְוקֶע, כִּי שָׁם עִקַּר מְדִינַת רוּסְיָא, כַּיָּדוּעַ, וִיהוּדִים אֵינָם נִמְצָאִים שָׁם כִּי אִם אֶחָד מֵאֶלֶף. וּבִפְרָט לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים. וְנָסַע רַבִּי שִׁמְעוֹן לְשָׁם לְפִי שָׁעָה. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ סִבֵּב שֶׁנִּתְקַיֵּם דִּבְרֵי רַבֵּנוּ ז”ל, וְהֻכְרַח רַבִּי שִׁמְעוֹן לְהִתְעַכֵּב שָׁם כַּמָּה שָׁנִים.

מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

ללימוד הבא

הלימוד שלך להיום

חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות של״ח – אות של״ט

כ־2 דק׳ · כ־250 מילים · 57% מהספר עד סוף היום

חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות של״ח

(מח) כְּשֶׁנִּתְקָרֵב אֵלָיו הָרַב רַבִּי נָתָן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה סִפֵּר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עִם בִּתּוֹ אָדְל מֵעִנְיָן זֶה וְהִפְלִיג בְּשִׁבְחוֹ. וְאָמַר לָהּ, מָה אֹמַר לָךְ מֵחָכְמָתוֹ, כְּשֶׁיַּבִּיט עַל בֵּית הַכְּנֶסֶת זוֹ בְּהִסְתַּכְּלוּת בְּעָלְמָא יֹאמַר לָךְ כַּמָּה אַמּוֹת הִיא מַחְזֶקֶת בְּגָבְהָהּ. גַּם בָּעִתִּים הַלָּלוּ סִפֵּר עִם הָרַב רַבִּי יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה חֲתַן הָרַב הַמַּגִּיד זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מִטִּירָהאוִויצֶע וְהִפְלִיג בְּשֶׁבַח מַעֲלַת הָרַב רַבִּי נָתָן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (וְרַבִּי יִצְחָק הַנַּ"ל לֹא רָאָה אוֹתוֹ וְלֹא הָיָה מַכִּירוֹ עֲדַיִן), וְאָז אָמַר לוֹ אִם תִּסְתַּכֵּל עָלָיו תִּרְאֶה בּוֹ שֶׁהוּא שְׁפַל בֶּרֶךְ כָּל־כָּךְ עַד אֲשֶׁר הוּא כֶּעָפָר וָטִיט מַמָּשׁ וּבִלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: "דוּא זָאלְסְט אִים אָן קוּקְן אִיז עֶר אַגְלַאט שְׁטִיקְל בְּלָאטֶע וְכוּ'". וְכֵן הָיָה שֶׁהָלַךְ רַבִּי יִצְחָק הַנַּ"ל וּפָגַע בּוֹ שֶׁהוּא עוֹבֵר בַּשּׁוּק בִּזְרִיזוּת גָּדוֹל כְּדַרְכּוֹ, וּמְלֻבָּשׁ בְּמַלְבּוּשֵׁי כָבוֹד כְּדֶרֶךְ בְּנֵי הָעֲשִׁירִים, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הִכִּיר בּוֹ מִיָּד כִּי זֶה הוּא הָאִישׁ אֲשֶׁר אָמַר עָלָיו רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁהוּא בְּעֵינֵי עַצְמוֹ כְּעָפָר וָטִיט מַמָּשׁ כַּנַּ"ל:

חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות של״ט

(מט) (נִשְׁמַט) אָמַר שֶׁלֶּעָתִיד יִהְיֶה כָּל הָעוֹלָם אַנְשֵׁי בְּרֶסְלֶב. וּבִלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז אָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: "לֶעָתִיד לָבוֹא וֶועט דִיא גַאנְצֶע וֶועלְט זַיין בְּרֶסְלֶבֶיר חֲסִידִים". דְּאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ עַל פָּסוּק וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר אַל תִּקְרֵי בָּשָׂר אֶלָּא בֹּסֵר, שֶׁיִּהְיֶה כָּל אֶחָד בּוֹסֵר בְּחֵלֶק שֶׁל חֲבֵרוֹ. לֵב בֹּסֵר אוֹתִיּוֹת בְּרֶסְלֶב. גַּם כְּשֶׁיָּצָא מִזְּלַאטִפָּאלְיֶע לִבְּרֶסְלֶב, חָלַם לוֹ לְהַמַּגִּיד מִטִּירָהאוִויצֶע בַּסֻּכָּה עִנְיַן יְצִיאָתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מִזְּלַאטִיפָּאלְיֶע לִבְּרֶסְלֶב, מְרֻמָּז בַּפָּסוּק הַנַּ"ל וַהֲסִירוֹתִי לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם לֵב הָאֶבֶן הוּא בְּחִינַת וַיִּתֵּן שְׁלֹמֹה אֶת הַכֶּסֶף כַּאֲבָנִים. כִּי שֵׁם הָעִיר זְלַאטִיפָּלֶע עַל שֵׁם רִבּוּי הַכֶּסֶף וְהַמָּמוֹן, וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר אוֹתִיּוֹת בְּרֶסְלֶב כַּנַּ"ל: מַעֲלַת תּוֹרָתוֹ וּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים

מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

ללימוד הבא

הלימוד שלך להיום

ליקוטי עצות · צדיק · אות מ״ג – אות מ״ח

כ־2 דק׳ · כ־180 מילים · 65% מהספר עד סוף היום

ליקוטי עצות · צדיק · אות מ״ג

הַכְּלָל, שֶׁהַמֶּמְשָׁלָה בְּיַד הַצַּדִּיק לִפְעֹל פְּעֻלּוֹת כִּרְצוֹנוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל: "מִי מוֹשֵׁל בִּי – צַדִּיק". וְעִקַּר הַמֶּמְשָׁלָה לְהָאִיר וּלְהִתְעוֹרֵר לֵב יִשְׂרָאֵל לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. עַל־כֵּן הָעִקָּר שֶׁיִּתְקַשֵּׁר לְצַדִּיקֵי אֱמֶת וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמֵהֶם יְקַבֵּל כֹּחַ וְהֶאָרָה וְהִתְעוֹרְרוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיָּשׁוּב אֶל ה' בֶּאֱמֶת: (שם אות ב')

ליקוטי עצות · צדיק · אות מ״ד

מֵאוֹר פְּנֵי הַצַּדִּיקִים מְקַבְּלִין מֹחִין וְשֵׂכֶל חָדָשׁ, שֶׁהוּא נְשָׁמָה חֲדָשָׁה. כִּי הַנְּשָׁמָה הוּא הַשֵּׂכֶל, הַיְנוּ כְּשֶׁהַצַּדִּיק מַסְבִּיר לוֹ פָּנִים, אֲזַי מְקַבֵּל שֵׂכֶל חָדָשׁ וּנְשָׁמָה חֲדָשָׁה מֵאוֹר פָּנָיו הַקְּדוֹשִׁים: (לק"א סי' ל"ה אות ה')

ליקוטי עצות · צדיק · אות מ״ה

כְּשֶׁהַצַּדִּיק הָאֱמֶת מְגַלֶּה אֵיזֶה דְּבַר תּוֹרָה, אֲזַי מוֹרִיד נִשְׁמָתִין חֲדְתִּין לְכָל אֶחָד מֵהַשּׁוֹמְעִין הַתּוֹרָה לְפִי בְּחִינָתוֹ וּתְפִיסָתוֹ: (לק"א סי' לו אות ה')

ליקוטי עצות · צדיק · אות מ״ו

טוֹב מְאֹד לָאָדָם לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לִתֵּן בְּכָל פַּעַם עַל פִּדְיוֹן לְצַדִּיקִים וִירֵאִים כְּדֵי לְהַמְתִּיק וּלְבַטֵּל מִמֶּנּוּ כָּל הַדִּינִים. הַיְנוּ אֲפִלּוּ כְּשֶׁאֵין לוֹ צָרָה חַ"ו, אַף עַל פִּי כֵן יִתֵּן בְּכָל עֵת עַל פִּדְיוֹן, כְּדֵי לְהַמְתִּיק מֵעָלָיו הַדִּינִים שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי צָרָה חַ"ו: (חיי מוהר"ן סימן תקל"ט)

ליקוטי עצות · צדיק · אות מ״ז

כְּשֶׁמְּמַלֵּא גְּרוֹנָם שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים יַיִן הוּא בְּחִינַת פִּדְיוֹן וּמַמְתִּיק הַדִּינִים: (לק"א סי' מ"א)

ליקוטי עצות · צדיק · אות מ״ח

עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט וְיֵשׁ בָּהֶם רָזִין, עַל־יְדֵי זֶה נִמְתָּקִין הַדִּינִים: (לק"א סי' מ"ב)

מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

ללימוד הבא

הלימוד שלך להיום

ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קמ״ג · קטע א׳ – קטע ב׳

כ־6 דק׳ · כ־640 מילים · 65% מהספר עד סוף היום

ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קמ״ג · קטע א׳

"יָחִיד "הַמַּשְׁגִּיחַ "וּמַנְהִיג "הָעוֹלָם בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים גְּדוֹלִים, וְכָל אֲשֶׁר אַתָּה עוֹשֶׂה עִמָּנוּ בִּכְלָל וּבִפְרָט הַכּל לְטוֹבָה, וַאֲפִלּוּ כָּל הַגָּלֻיּוֹת וְהַצָּרוֹת וְכָל הַהַרְפַּתְקָאוֹת הָעוֹבְרִים עָלֵינוּ בִּכְלָלִיּוּת יִשְׂרָאֵל וּבִפְרָטִיּוּת עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד הַכּל לְטוֹבָה גְדוֹלָה, כִּי כַוָּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה לְטוֹבָה תָמִיד, אֲבָל בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים מֵעצֶם חֶשְׁכַּת הַגָּלוּת אֲשֶׁר אָנוּ שְׁרוּיִם בֵּין הָעֲכּוּ"ם, נִתְעַרְבֵּב וְנִתְבַּלְבֵּל דַּעְתֵּנוּ עַד אֲשֶׁר אֵין בָּנוּ דַעַת לְהָבִין וְלֵידַע שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֵינוּ הַכּל בָּא בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִיִּית מֵאִתְּךָ לְטוֹבָתֵנוּ וְעַל יְדֵי זֶה אָנוּ מַרְגִּישִׁין מְאד כְּאֵב וּמַכְאוֹב עצֶם רִבּוּי צָרוֹתֵינוּ וְגָלוּתֵנוּ וּמַה נַּעֲשֶׂה מָרָא דְּעָלְמָא כּלָּא, כִּי אֶחָד תָּלוּי בַּחֲבֵרוֹ כִּי הַגָּלוּת גּוֹרֵם הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת, וְהִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת גּוֹרֵם הַגָּלוּת כִּי עִקָּר הַגָּלוּת וְעִקַּר הַצָּרוֹת וְהַצַעַר שֶׁמַּרְגִּישִׁין מְרִירוּת הַגָּלוּת הַכּל הוּא מֵחֲמַת הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת מַה שֶּׁאֵין אָנוּ מְבִינִין וְיוֹדְעִין שֶׁהַכּל בְּהַשְׁגָּחָתְךָ לְבַד לְטוֹבוֹתֵינוּ הַנִּצְחִיוֹת, וּלְכַלֵּה הָרֶשַׁע וּלְהָתֵם חַטָּאוֹת וּלְהָבִיא צֶדֶק עוֹלָמִים כִּי אִם הָיִינוּ שְׁלֵמִים בְּדַעְתֵּנוּ לָדַעַת תָּמִיד בְּדַעַת שָׁלֵם שֶׁהַכּל בְּהַשְׁגָּחָתְךָ מֵאִתְּךָ, לֹא הָיִינוּ מַרְגִּישִׁים כְּלָל צַעַר הַגָּלוּת, וְאָז הָיִינוּ שָׁבִים אֵלֶיךָ וְהָיִינוּ מְמַהֲרִים לָצֵאת לְחֵרוּת מֵהַגָּלוּת אֲבָל מֵחֲמַת חֶשְׁכַּת הַגָּלוּת נִלְכְּדוּ כַּמָּה מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, שֶׁנִּדְמֶה לָהֶם כְּאִלּוּ יֵשׁ טֶבַע חַס וְשָׁלוֹם וְתוֹלִין בַּטֶּבַע וּמֵחֲמַת זֶה מַרְגִּישִׁין מְרִירוּת הַגָּלוּת, וְעַל יְדֵי זֶה מִתְאָרֵךְ הַגָּלוּת כָּל כָּךְ וְעַתָּה מַה נַּעֲשֶׂה אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם כִּי אָרַךְ עָלֵינוּ הַגָּלוּת וּמָשַׁךְ עָלֵינוּ הַשִּׁעְבּוּד מְאד מְאד יוֹם יוֹם נאמַר מַה יִּהְיֶה בְּסוֹפֵנוּ וְעַד מָתַי וְעַד מָתַי וְעַד מָתַי, קֵץ הַפְּלָאוֹת מָתַי תִּמְלֹךְ בְּצִיּוֹן מָתַי תָּשׁוּב הַמְּלוּכָה לְבֵית דָּוִד מָתַי תָּשִׁיב יִשְׂרָאֵל אֵלֶיךָ מָתַי תָּשׁוּב לְאַרְצֵנוּ וּלְבֵית מִקְדָּשֵׁנוּ עַד אָנָה בְּכִיָּה בְּצִיּוֹן וּמִסְפֵּד בִּירוּשָׁלָיִם מָתַי תְּרַחֵם עַל כָּל צָרוֹת נַפְשֵׁנוּ וּמְרִירוּתֵנוּ (וּבִפְרָט עַתָּה בְּעֵת צָרָה הַקָּשָׁה וְהַמָּרָה הַזּאת, אֲשֶׁר נִגְזְרָה עָלֵינוּ לִהְיוֹת יְהוּדִי יַעֲלֶה לַמִּלְחָמָה אוֹי מִי יָקוּם בָּזֶה, מִי יָכוֹל לְסַפֵּר צָרָה הַמָּרָה הַזּאת, כִּי רַע וָמָר, כִּי נָגַע עַד הַנָּפֶשׁ) תתשנב רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עֶזְרַת אֲבוֹתֵינוּ אַתָּה הוּא מֵעוֹלָם מָגֵן וּמוֹשִׁיעַ לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר תְּשׁוּעָתָם הָיִיתָ לָנֶצַח וְתִקְוָתָם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חוּס וַחֲמל וְרַחֵם עָלֵינוּ גַּם עַתָּה בְּעֵת צָרָה הַגְּדוֹלָה הַזּאת, וּתְשַׁבֵּר וּתְבַטֵּל אֶת כָּל הַגְּזֵרָה הַקָּשָׁה הַזּאת שֶׁנִּגְזְרָה עָלֵינוּ, וְכָל הַגְּזֵרוֹת קָשׁוֹת שֶׁרוֹצִים לִגְזר חַס וְשָׁלוֹם כִּי מִי יוּכַל לִסְבּל צָרוֹת כָּאֵלֶּה רַחֲמָנָא לִצְּלָן, כִּי כֻלָּם נוֹגְעִים בְּדַת תּוֹרַת יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה אוֹי מַה נַּעֲשֶׂה, לְהֵיכָן נִבְרַח, לְהֵיכָן נָנוּס לְעֶזְרָה, אוֹי אוֹי אוֹי וַאֲבוֹי מִי יִתֵּן ראשֵׁנוּ מַיִם וְעֵינֵינוּ מְקוֹר דִּמְעָה, וְנִבְכֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה עַל מְרִירוּת צָרוֹתֵינוּ אֲשֶׁר הִגִּיעָנוּ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר טוֹב מָוֶת מֵחַיִּים בַּבּקֶר נאמַר מִי יִתֵּן עֶרֶב, וּבָעֶרֶב נאמַר מִי יִתֵּן בּקֶר מִפַּחַד לְבָבֵנוּ אוֹי אוֹי וַאֲבוֹי אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ מַה נּאמַר מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק, הָאֱלֹהִים מָצָא אֶת עֲווֹנֵנוּ "צַדִּיק אַתָּה יְהוָה וְיָשָׁר מִשְׁפָּטֶיךָ", אֲבָל אַיֵּה רַחֲמָנוּתְךָ וַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים, וְאַיֵּה זְכוּת וְכחַ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה לַמְּדֵנוּ וְהוֹרֵנוּ אֵיךְ לְהַמְשִׁיךְ הַדַּעַת עָלֵינוּ גַּם עַתָּה לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁהַכּל בְּהַשְׁגָּחָתְךָ לְטוֹבָה [מֵאַחַר שֶׁלְּפִי קָט שִׂכְלֵנוּ נִרְאֶה שֶׁרוֹצִים לְהַעֲבִיר כָּל כָּךְ נְפָשׁוֹת עַל דַּת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הוּא חַיֵּינוּ וְכָל תִּקְוָתֵנוּ וּמִבְטָחֵנוּ בְכָל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים שֶׁעוֹבְרִים עָלֵינוּ רַחֲמָנָא לִצְּלָן מֵעַתָּה].

לקריאת הקטע המלא בספריא ↗

ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קמ״ג · קטע ב׳

מָלֵא רַחֲמִים הַבִּיטָה בְעָנְיֵנוּ כִּי רַבּוּ מַכְאוֹבֵנוּ וְצָרוֹת לְבָבֵנוּ הַבִּיטָה וּרְאֵה לְמִי עוֹלַלְתָּ כּה הַבִּיטָה וּרְאֵה כִּי אֵין בָּנוּ כחַ וָדַעַת אֲפִלּוּ לְסַדֵּר תְּפִלּוֹתֵינוּ לְפָנֶיךָ כָּרָאוּי, כִּי דַלִּים וְרֵקִים אֲנַחְנוּ דַּלִּים מִדַּעַת וּמִמַּעֲשִׂים טוֹבִים וּמְלֵאִים חֵטְא וְעָוֹן [אבל אף על פי כן אנו מרוצים למות וליהרג על קידוש שמך בכל יום ולא לבטל אחד מישראל ת תורתנו הקדושה, אוי לעינינו שיראו שמגלחין לאחד מישראל בעל כרחו פאות ראשו וזקנו ומוכרח אחר זה בעצמו לגלח אותם בכל עת, אוי לפה שיצטרך לאכול מאכלות אסורות, אוי לרגלי ישראל הקדושים שיצטרכו לילך בשבת ויום טוב קודש חוץ לתחום, אוי לידי ישראל הקדושים שיצטרכו לעשות מלאכה בשבת לצחצח כלי זיינם חס ושלום, ושארי מלאכות ושארי עבירות שיהיו מוכרחים לעשות חס ושלום, ומי יודע אם יוכלו לעמוד בנסיון לישאר בהאמונה הקדושה שהיא אמונת ישראל ולקיים על כל פנים מה שיוכלו לקיים, אוי מי יוכל לעמוד בזה, אוי לנו על נפשותינו, אוי על ימינו ושנותינו אלה, אוי לנו כִּי שדדנו אוי אוי אוי נבטוש רישא בכותלי דביתא, ושק ואפר יוצע לרבים, נתן בעפר פינו אולי יש תקוה אולי יש תקוה]

לקריאת הקטע המלא בספריא ↗

מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

ללימוד הבא

הלימוד שלך להיום

השתפכות הנפש · אות עא · פסקה 3

כ־1 דק׳ · כ־120 מילים · 68% מהספר עד סוף היום

השתפכות הנפש · אות עא · פסקה 3

וְהִנֵּה עוֹד מוּבָן מִדְּבָרָיו, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בְּ"לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן" חֵלֶק רִאשׁוֹן סִימָן ב' אֲשֶׁר כָּל הַפּוֹגֵם בַּבְּרִית נוֹטְלִין מִמֶּנּוּ הַתְּפִלָּה עַל־יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁבָּאִים לְבַלְבֵּל תְּפִלָּתוֹ, וְכֵן כָּתַב שָׁם בְּסִימָן ל',אֲשֶׁר כָּל הַבִּלְבּוּלִים שֶׁמֵּעוֹלָם וְכָל הַשְּׁטוּתִים וְכָל עִרְבּוּב דַּעַת שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם בְּכָל הַיּוֹם בְּאֵיזֶה עֵת שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל בָּא דַּיְקָא בְּעֵת הַתְּפִלָּה וּמַשְׁמִיעַ אֶת עַצְמוֹ אָז דַּיְקָא, לְבַלְבֵּל אֶת הָאָדָם בִּשְׁעַת תְּפִלָּתוֹ בִּבְחִינַת מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה', הַיְנוּ מִי שֶׁמְּמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה' בְּעֵת הַתְּפִלָּה אָז יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ, הַיְנוּ שֶׁמַּשְׁמִיעַ לְעַצְמוֹ כָּל עִרְבּוּבֵי הַדַּעַת שֶׁלּוֹ וְכָל הַבִּלְבּוּלִים שֶׁלּוֹ כִּי תְּהִלָּה הוּא לְשׁוֹן עִרְבּוּב וּבִלְבּוּל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבְמַלְאָכָיו יָשִׂים תָּהֳלָה", עַל כֵּן צְרִיכִין הִתְגַּבְּרוּת גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה עַל אֵלּוּ הַבִּלְבּוּלִים וְהַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁבָּאִים וְעוֹלִים עַל לִבּוֹ אָז דַּיְקָא.

מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

ללימוד הבא

הלימוד שלך להיום

משיבת נפש · רצף ג · אות עג · פסקה 3

כ־1 דק׳ · כ־130 מילים · 68% מהספר עד סוף היום

משיבת נפש · רצף ג · אות עג · פסקה 3 · חלק 1 מתוך 6 (חלוקת האתר)

וְכָל זְמַן שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבָעוֹלָם הַבָּא וּבְבִיאַת מָשִׁיחַ שֶׁהוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן הַנֶּאֱמַר אֵצֶל מָשִׁיחַ, עַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה לְעוֹלָם. וְאֵיךְ שֶׁהוּא מֵאַחַר שֶׁמְּחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בַּמֶּה שֶּׁהוּא, אֲזַי יֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתוֹ עַל־יְדֵי בְּחִינַת אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ שֶׁהוּא קְדֻשַּׁת מָשִׁיחַ שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ קְדֻשָּׁה וְתִקּוּן עַל כָּל הַגֵּרִים וּבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה.

משיבת נפש · רצף ג · אות עג · פסקה 3 · חלק 2 מתוך 6 (חלוקת האתר)

כִּי אֲפִלּוּ גֵּר שֶׁנּוֹלָד מִזֻּהֲמַת הָעַכּוּ"ם וּכְשֶׁבָּא לְהִתְגַּיֵּר אָמְרוּ עָלָיו רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר כְּקָטָן שֶׁנּוֹלָד דָּמֵי בְּחִינַת אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ, מֵאַחַר שֶׁבָּא עַתָּה לִכְנֹס בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, מִכָּל שֶׁכֵּן הַבַּעַל תְּשׁוּבָה שֶׁנּוֹלַד בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל אַף־עַל־פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת עָבַר עָלָיו מַה שֶּׁעָבַר רַחֲמָנָא לִצְלָן.

משיבת נפש · רצף ג · אות עג · פסקה 3 · חלק 3 מתוך 6 (חלוקת האתר)

אַף־עַל־פִּי־כֵן כְּשֶׁרוֹצֶה לָשׁוּב בֶּאֱמֶת וְלִכְנֹס בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, אֲזַי צָרִיךְ לַחֲשֹׁב בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה כְּאִלּוּ הַיּוֹם נוֹלַד מַמָּשׁ שֶׁזֶּה נִמְשָׁךְ מִקְּדֻשַּׁת הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם בְּחִינַת מָשִׁיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ, וְזֶה עִקַּר הַכְּנִיסָה לִתְשׁוּבָה וְלִקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל.

מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

ללימוד הבא

הלימוד שלך להיום

עצות ישרות · עצה · אות ד

כ־1 דק׳ · כ־150 מילים · 71% מהספר עד סוף היום

עצות ישרות · עצה · אות ד · חלק 3 מתוך 3 (חלוקת האתר)

מִי זֶה מַחְשִׁיךְ עֵצָה בְּמִילִין וְכוּ', וְעַל כֵּן תַּקָּנָתוֹ, שֶׁיֵּדַע עַל כָּל פָּנִים הָאֱמֶת, שֶׁנָּפַל כָּל כָּךְ וְנִתְרַחֵק כָּל כָּךְ עַד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ שׁוּם עֵצָה, וְיִצְעַק עַל זֶה בְּעַצְמוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיּוֹרֵהוּ הָעֵצָה וְהַדֶּרֶךְ אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בֶּאֱמֶת, וּכְמוֹ שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם צָעַק עַל זֶה הַרְבֵּה, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם עַל הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה מְאֹד עוֹבְרִים עֲלֵיהֶם גַּם כֵּן עֵצוֹת חֲלוּקוֹת בְּעִנְיְנֵיהֶם וּבְהַנְהָגוֹתֵיהֶם, וְכַמּוּבָן בַּמֶּה שֶּׁצָּעַק דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם: עַד אָנָה אָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי וְכוּ', שֶׁמּוּבָן מִזֶּה, שֶׁעָבְרוּ עָלָיו חֲלֻקּוֹת הָעֵצָה הַרְבֵּה מְאֹד, מִכָּל־שֶׁכֵּן וְכָל־שֶׁכֵּן קְטַנֵּי הָעֵרֶךְ, מִכָּל־שֶׁכֵּן הַנִּלְכָּדִים בְּמַאֲסַר הַתַּאֲווֹת וּבְהִרְהוּרִים וְכוּ' וְכוּ', רַחֲמָנָא לִצְלָן, שֶׁצְּרִיכִין לֵידַע וּלְהַאֲמִין, שֶׁבְּוַדַּאי בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם יֵשׁ שָׁם עֵצָה וְתַחְבּוּלָה אֵיךְ לָצֵאת וְלָשׁוּב מִשָּׁם, אַךְ שֶׁאֵין יוֹדְעִין הָעֵצָה, וַעֲצָתָם חֲלוּקָה תָּמִיד, עַל כֵּן תַּקָּנָתָם - שֶׁיֵּדְעוּ הָאֱמֶת, שֶׁאֵין יוֹדְעִים שׁוּם עֵצָה, וְיִתְפַּלְּלוּ עַל זֶה הַרְבֵּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאָז יְכוֹלִין לִזְכּוֹת שֶׁתִּהְיֶה הַיְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, (הִלְכוֹת גִּטִּין, הֲלָכָה ג', אוֹת כ"ה):

מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

ללימוד הבא

הלימוד שלך להיום

עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'א · מכתב שנג · פסקה 4 – פסקה 4

כ־5 דק׳ · כ־460 מילים · 68% מהספר עד סוף היום

עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'א · מכתב שנג · פסקה 4

וְעַל יְדֵי שֶׁתִּתְחַזֵּק בְּשִׂמְחָה, וְגַם לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמְךָ לְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשְׁךָ בְּמִלֵּי דִּבְדִיחוּתָא וְכוּ', עַל יְדֵי זֶה תּוּכַל לִפְטֹר רִבּוּי הָרַעְיוֹנִים הַמְיַגְּעִים אוֹתְךָ כָּל כָּךְ שֶׁהֵם בְּחִינַת עֹל בַּרְזֶל וְתִמְהוֹן לֵבָב, שֶׁעַל זֶה צָעַק הַתַּנָּא (בְּרָכוֹת סא) 'אוֹי לִי מִיִּצְרִי אוֹי לִי מִיּוֹצְרִי' וּפֵרֵשׁ רַשִּׁ"י אוֹי לִי מִיִּצְרִי הַמְיַגְּעֵנִי בְּהִרְהוּרִים. נִמְצָא שֶׁגַּם הַתַּנָּא הַקָּדוֹשׁ הָיָה לוֹ יִסּוּרִים מִיגִיעַת הַמַּחֲשָׁבוֹת. וְאִם בְּוַדַּאי מַחְשְׁבוֹתֶיךָ גְּרוּעִים הַרְבֵּה, אֲבָל תּוֹדָה לָאֵל יֵשׁ לְךָ הַכֹּחַ שֶׁל זָקֵן דִּקְדֻשָּׁה לִסְמֹךְ עָלָיו שֶׁאָמַר בְּפֵרוּשׁ, מֶען זָאל דּוּפִין אוֹיף זַיין כֹּחַ [שֶׁנִּסְמוֹךְ עַל כֹּחוֹ]. וּכְבָר גִּלִּיתִי לְךָ בֶּאֱמֶת שֶׁכָּל הַדִּבּוּרִים הַנַּ"ל שֶׁאָמַר כֻּלָּם נֶאֱמָרִים גַּם עָלֶיךָ, וְעַל הַגְּרוּעִים מִמְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. כִּי אָמַר בְּפֵרוּשׁ שֶׁכָּל מַה שֶּׁאוֹמֵר וּמְגַלֶּה הֵם אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה וְאֶת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה. וְתַאֲמִין לִי שֶׁגַּם אֲנִי מְחַיֶּה עַצְמִי בְּדִבּוּרִים אֵלּוּ שֶׁאֲנִי כּוֹתֵב לְךָ. וּבְוַדַּאי יֵשׁ שִׁנּוּיִים רַבִּים בֵּינִי לְבֵינְךָ וּבֵין כָּל אָדָם וָאָדָם. כִּי אֵין אָדָם דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ. אַךְ דַּע וְהַאֲמֵן שֶׁדִּבּוּרִים הַנַּ"ל וְכָל דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים כֻּלָּם נֶאֶמְרוּ גַּם אֵלֶיךָ בִּפְרָטִיּוּת וְכַנּ"ל. אוּן טַאקֶי פָארְט הָאפּ [וּבְכָל זֹאת רַק שִׂמְחָה].

עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'א · מכתב שנג · פסקה 5

דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמִּשְׁתּוֹקֵק לְשַׂמֵּחַ נַפְשְׁךָ בְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ.

עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'א · מכתב שנג · פסקה 6

נָתָן מִבְּרֶסְלֶב

עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'א · מכתב שנד · פסקה 1

בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם א' חֻקַּת רֹאשׁ חֹדֶשׁ תַּמּוּז תר"א בְּרֶסְלֶב.

עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'א · מכתב שנד · פסקה 2

שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בְּנִי מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה.

עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'א · מכתב שנד · פסקה 3

מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי הַיּוֹם קֹדֶם תְּפִלַּת שַׁחֲרִית עִם הַסַּךְ אַרְבָּעָה זְהוּבִים כ"ג, וְעַתָּה תּוֹדָה לָאֵל כְּבָר הִתְפַּלַּלְתִּי בַּצִּבּוּר, וְהַיּוֹם רֹאשׁ חֹדֶשׁ תַּמּוּז, רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֹׁרֶשׁ הַתְּשׁוּבָה. תַּמֻּז רָאשֵׁי תֵּבוֹת זִ'כְרוּ תּ'וֹרַת מֹ'שֶׁה. זְ'מַן מַ'תַּן תּ'וֹרָתֵנוּ. וְהַוָּא"ו חֲסֵרָה, כִּי נִשְׁבְּרוּ הַלּוּחוֹת שֶׁאָרְכָּן וְרָחְבָּן וָא"ו. וּצְרִיכִין לִזְכֹּר כָּל זֶה הֵיטֵב כְּמוֹ שֶׁאָנוּ מֻזְהָרִין מִזֹּאת הַתּוֹרָה בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא רָאשֵׁי תֵּבוֹת תַּמּוּז שֶׁהוּא "זִכְרוּ" וְכוּ', כִּי כָּל דְּבָרֵינוּ אֵלֶּה הֵם תּוֹרַת מֹשֶׁה מַמָּשׁ, כִּי הֵם קִיּוּם הַתּוֹרָה. וְעַתָּה צְרִיכִין לַחֲזֹר עוֹד הַפַּעַם וְעוֹד הַפַּעַם וְכוּ' וְכוּ' זְכֹר זְכֹר הֵיטֵב הֵיטֵב אֶת כָּל הַטּוֹבוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִמָּנוּ מִימוֹת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, מִיּוֹם מַתַּן תּוֹרָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה. כְּמוֹ שֶׁהִזְהִירוּ אוֹתָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל הַרְבֵּה עַל זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים ק"ה) "זִכְרוּ נִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה", "זְכֹר אֶת יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בְּחוֹרֵב" וְכוּ', וַאֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּנוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר עַל יְדֵי כָּל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים בְּנֵי עֲלִיָּה שֶׁבְּכָל דּוֹר.

עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'א · מכתב שנד · פסקה 4

וּבִפְרָט אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּנוּ בַּדּוֹר הַזֶּה, שֶׁאָנוּ בַּעֲנִיּוּתֵנוּ וְעַבְדוּתֵנוּ וְתַכְלִית תַּכְלִית שִׁפְלוּתֵנוּ אֲשֶׁר יָרַדְנוּ פְּלָאִים בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, הִפְלִיא ה' יִתְבָּרַךְ חַסְדּוֹ וִישׁוּעָתוֹ עִמָּנוּ לְהַשְׁמִיעֵנוּ כָּזֹאת, לְהַזְכִּירֵנוּ בְּכָל פַּעַם אֶת ה' אֱלֹקֵינוּ וְאֶת תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, עַד שֶׁגַּם אֲנַחְנוּ כֻּלָּנוּ אֵלֶּה פֹּה הַיּוֹם חַיִּים נוּכַל לְהַזְכִּיר עַצְמֵנוּ בְּכָל פַּעַם בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא הַיָּחִיד הַקַּדְמוֹן יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הַמַּשְׁגִּיחַ בְּכָל עֵת עָלֵינוּ, הַצּוֹפֶה בְּכָל עֵת לְהֵטִיב אַחֲרִיתֵנוּ כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִין בְּכָל פַּעַם בְּעֹצֶם שִׁפְלוּתֵנוּ שֶׁנִּדְמֶה בְּכָל פַּעַם שֶׁכִּמְעַט כִּמְעַט אָפֵס תִּקְוָה חַס וְשָׁלוֹם. (אֵיכָה ג) בִּבְחִינַת "וָאֹמַר אָבַד נִצְחִי וְתוֹחַלְתִּי מֵה' וְכוּ', זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל כֵּן אוֹחִיל, חַסְדֵי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו". וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים שְׁלשָׁה פְּעָמִים בְּכָל יוֹם וְעַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּנוּ וְכוּ', הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ וְכוּ'.

מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

ללימוד הבא

הלימוד שלך להיום

קיצור שולחן ערוך · סימן קכ״ד · סעיף י״ח – סעיף ד׳

כ־5 דק׳ · כ־490 מילים · 63% מהספר עד סוף היום

קיצור שולחן ערוך · סימן קכ״ד · סעיף י״ח

אִם יֵשׁ תִּינוֹק לָמוּל, מָלִין אוֹתוֹ אַחַר שֶׁגָּמְרוּ אֶת הַקִּינוֹת. וַאֲבִי הַבֵּן וְאִמּוֹ וְהַסַּנְדָּק וְהַמּוֹהֵל, מֻתָּרִין לִלְבּוֹשׁ בִּגְדֵי שַׁבָּת לִכְבוֹד הַמִּילָה, וְאַחַר כָּךְ פּוֹשְׁטִין אוֹתָן. וּמַדְלִיקִין נֵרוֹת לִכְבוֹד הַמִּילָה. וְהַכּוֹס נוֹתְנִין לְתִינוֹק לִשְׁתּוֹת.

קיצור שולחן ערוך · סימן קכ״ד · סעיף י״ט

בְּמִנְחָה מַנִּיחִין טַלִּית וּתְפִלִּין בִּבְרָכוֹת, וְאוֹמְרִים שִׁיר שֶׁל יוֹם וּשְׁאָר הַדְּבָרִים שֶׁחִסְּרוּ בְּשַׁחֲרִית, וְאוֹמְרִים אַשְׁרֵי וַחֲצִי קַדִּישׁ, וְקוֹרִין בַּתּוֹרָה, וּמַפְטִירִין כְּמוֹ בִּשְׁאָר תַּעֲנִית צִבּוּר, וּמַכְנִיסִין אֶת סֵּפֶר הַתּוֹרָה, וְאוֹמֵר שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר חֲצִי קַדִּישׁ, וּמִתְפַּלְּלִין שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, וְאוֹמְרִים נַחֵם בְּבִרְכַּת וְלִירוּשָׁלַיִם, וְאִם שְׁכָחוֹ שָׁם, אוֹמְרוֹ אַחַר עֲנֵנוּ. וְלֹא יְסַיֵּם בָּרוּךְ מְנַחֵם וְכוּ', אֶלָּא כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ וְכוּ'. וְאִם גַּם שָׁם לֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר שֶׁאָמַר בָּרוּךְ אַתָּה ה', גוֹמֵר הַבְּרָכָה שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה וּמִתְפַּלֵל כַּסֵּדֶר, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזוֹר (עַיֵּן פרי מגדים). שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר, בַּחֲזָרַת הַתְּפִלָּה אוֹמֵר בִּרְכַּת כֹּהֲנִים, וְאַחַר הַתְּפִלָּה קַדִּישׁ שָׁלֵם תִּתְקַבֵּל, וְחוֹלְצִין הַתְּפִלִּין, וּמִתְפַּלְּלִין מַעֲרִיב (תקנד תקנה תקנז תקנט). וְאִם הַלְּבָנָה זוֹרַחַת, מְקַדְּשִׁין אוֹתָהּ. וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן צ"ז סָעִיף י"א, שֶׁצְּרִיכִים לִטְעֹם תְּחִלָּה (תכו).

קיצור שולחן ערוך · סימן קכ״ד · סעיף כ׳

תַּנְיָא, בְּז' בְּאָב נִכְנְסוּ הַגּוֹיִם לַהֵיכָל, וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ וְקִלְקְלוּ בוֹ שְׁבִיעִי וּשְׁמִינִי, וּתְשִׁיעִי לְעֵת עֶרֶב הִצִּיתוּ בוֹ אֶת הָאֵשׁ, וְהָיְתָה דוֹלֶקֶת וְהוֹלֶכֶת כָּל יוֹם הָעֲשִׂירִי עַד שְׁקִיעַת הַחַמָּה. וְהָא דְּלֹא קָבְעוּ אֶת הַתַּעֲנִית לְיּוֹם הָעֲשִׂירִי, אַף שֶׁרֻבּוֹ שֶׁל הֵיכָל נִשְׂרַף בּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהַתְחָלַת הַפֻּרְעָנֻיּוֹת חָמִיר טָפִי. וְאִיתָא בִּירוּשַׁלְמִי, ר' אָבִין הִתְעַנָּה תְּשִׁיעִי וַעֲשִׂירִי. ר' לֵוִי הִתְעַנָּה תְּשִׁיעִי וְלֵיל עֲשִׂירִי, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ כֹּחַ לְהִתְעַנּוֹת כָּל הַיּוֹם הָעֲשִׂירִי, הִתְעַנָּה רַק הַלַּיְלָה. וְאָנוּ תָּשׁ כֹּחֵנוּ, וְאֵין מִתְעַנִּין רַק תְּשִׁיעִי לְבַד, אַךְ מַחְמִירִין שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בָּשָׂר וְשֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת יַיִן בְּלֵיל י' וְלֹא בַּיוֹם י' עַד חֲצוֹת הַיּוֹם, כִּי אִם בִּסְעוּדַת מִצְוָה. וְכֵן אֵין לְבָרֵךְ שֶׁהֶחִיָּנוּ. גַּם אֵין לִרְחוֹץ וְלֹא לְהִסְתַּפֵּר וּלְכַבֵּס עַד חֲצוֹת יוֹם י'. וּמִי שֶׁמַּחְמִיר עַל עַצְמוֹ בְּכָל הַדְּבָרִים הַנִּזְכָּרִים כָּל יוֹם י', הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח. אִם הַיוֹם הָעֲשִׂירִי חָל בְּעֶרֶב שַׁבָּת, מֻתָּר לִרְחוֹץ וּלְהִסְתַּפֵּר וּלְכַבֵּס מִיָּד בְּשַׁחֲרִית, מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַׁבָּת.

קיצור שולחן ערוך · סימן קכ״ד · סעיף כ״א

יוֹלֶדֶת אַף שֶׁמִּתְעַנָּה לְאַחַר שִׁבְעָה, מֻתֶּרֶת בְּלֵיל עֲשִׂירִי בְּבָשָׂר וָיָיִן.

קיצור שולחן ערוך · סימן קכ״ד · סעיף כ״ב

נָכוֹן שֶׁלֹּא לְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ בְּלֵיל עֲשִׂירִי, אִם לֹא כְּשֶׁהוּא לֵיל טְבִילָה אוֹ כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ אוֹ בָּא מִן הַדֶּרֶךְ (שע"ת סִימָן תקנח סָעִיף קטן ב).

קיצור שולחן ערוך · סימן קכ״ה · סעיף א׳

תִּשְׁעָה בְּאָב שֶׁחַל בְּאֶחָד בַּשַׁבָּת אוֹ שֶׁחָל בַּשַׁבָּת וְנִדְחָה לְאֶחָד בַּשַׁבָּת, אוֹכְלִין בַּשַׁבָּת בָּשָׂר וְשׁוֹתִין יָיִן. וַאֲפִלּוּ בִּסְעוּדָה שְׁלִישִׁית שֶׁלְּאַחַר מִנְחָה, מֻתָּר בַּכֹּל, אַךְ לֹא יֵשֵׁב אָז בִּסְעוּדַת חֲבֵרִים. אִם חָל בְּרִית מִילָה, יַעֲשׂוּ הַסְּעוּדָה קֹדֶם מִנְחָה. אֲבָל מֻתָּר לֶאֱכוֹל עִם בְּנֵי בֵיתוֹ, וְיָכוֹל לְבָרֵךְ בְּזִמּוּן. וְצָרִיךְ לְהַפְסִיק מִבְּעוֹד יוֹם, כִּי בְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת אָסוּר בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּרְחִיצָה. אַךְ הַמִּנְעָלִים לֹא יַחֲלוֹץ עַד לְאַחַר בָּרְכוּ. וּשְּׁלִיחַ הַצִבּוּר חוֹלֵץ קֹדֶם שֶׁמַּתְחִיל וְהוּא רַחוּם, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְבַלְבֵּל דַּעְתּוֹ, וְיֹאמַר מִתְּחִלָּה בִּרְכַּת הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל בְּלֹא שֵׁם וּמַלְכוּת (תקנב תקנג).

קיצור שולחן ערוך · סימן קכ״ה · סעיף ב׳

לֵיל שַׁבָּת שֶׁחָל בּוֹ תִּשְׁעָה בְּאָב, אָסוּר בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, אִם לֹא כְּשֶׁחָל אָז לֵיל טְבִילָתָהּ (תקנד).

קיצור שולחן ערוך · סימן קכ״ה · סעיף ג׳

אוֹמְרִים אָב הָרַחֲמִים וּמַזְכִּירִין נְשָׁמוֹת בְּשַׁחֲרִית. אֲבָל בְּמִנְחָה אֵין אוֹמְרִים צִדְקָתְךָ צֶדֶק.

קיצור שולחן ערוך · סימן קכ״ה · סעיף ד׳

תִּשְׁעָה בְּאָב שֶׁחָל בַּשַׁבָּת יֵשׁ לְהַחְמִיר שֶׁלֹּא לִלְמֹד כִּי אִם דְבָרִים הַמֻּתָּרִים לִלְמֹד בְּתִשְׁעָה בְּאָב, וְלָכֵן אֵין אוֹמְרִים פִּרְקֵי אָבוֹת. אֲבָל לִקְרוֹת הַסִּדְרָה שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם, מֻתָּר וּמִכָּל שֶׁכֵּן קֹדֶם חֲצוֹת הַיּוֹם. וְאִם חָל (בְּ) עֶרֶב תִּשְׁעָה בְּאָב [בַּשַׁבָּת] אָסוּר לְאַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם בְּלִמּוּד כְּמוֹ בִּשְׁאָר תִּשְׁעָה בְּאָב.

מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

הלימוד ליום הזה

התקדמות הלימוד

התפילה היומית

מסדר ליקוטי תפילות

היום בלוח ובמחזור

עניינו של יום בתורת רבנו

ספירה ושבועות

המחזור השנתי

ההתקדמות שלך

התיקון הכללי

העמקה ומקורות

הספרים של היום בספרייה

איך נבנה הסדר

התקדמות הלימוד

לימוד היום

ליקוטי מוהר״ןממתין ללימוד

שיחות הר״ןממתין ללימוד

שבחי הר״ןממתין ללימוד

חיי מוהר״ןממתין ללימוד

ספר המידותממתין ללימוד

סיפורי מעשיותממתין ללימוד

ליקוטי עצותממתין ללימוד

ליקוטי תפילותממתין ללימוד

השתפכות הנפשממתין ללימוד

משיבת נפשממתין ללימוד

עצות ישרותממתין ללימוד

עלים לתרופהממתין ללימוד

שמות הצדיקיםממתין ללימוד

קיצור שולחן ערוךממתין ללימוד

התפילה היומית

מסדר ליקוטי תפילות

היום בלוח ובמחזור

עניינו של יום בתורת רבנו

ספירה ושבועות

המחזור השנתי

ההתקדמות שלך

התיקון הכללי

העמקה ומקורות

הספרים של היום בספרייה

איך נבנה הסדר