סדר ברסלב היומי · 17 בפברואר 2024

הלימוד שלך להיום

ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה נ״ז · אות ג׳ – אות ו׳

כ־6 דק׳ · כ־650 מילים · 38% מהספר עד סוף היום

ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה נ״ז · אות ג׳

ג וּכְשֶׁנִּתְתַּקֵּן הַיָּדַיִם הַנַּ"ל עַל יְדֵי נֶדֶר כַּנַּ"ל, עַל יְדֵי זֶה מִתְנוֹצְצִים בּוֹ אוֹרוֹת הָאָבוֹת, כִּי נֶדֶר זֶה בְּחִינַת אוֹר יַעֲקֹב, וְיָדַיִם הֵם אַבְרָהָם וְיִצְחָק, שֶׁהֵם יָמִין וּשְׂמֹאל. וְזֶה בְּחִינוֹת (שם עח): נֶגֶד אֲבוֹתָם עָשָׂה פֶּלֶא; הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי פֶּלֶא הַנַּ"ל, מִתְנוֹצְצִים בוֹ אוֹר הָאָבוֹת. וְזֶהוּ סוֹפֵי תֵּבוֹת שֶׁל שְׁמוֹת הָאָבוֹת בק"ם, (כִּי סוֹפֵי תֵּבוֹת שֶׁל אַבְרָהָם יִצְחָק יַעֲקֹב הֵם אוֹתִיוֹת בקם) נוֹטְרִיקוֹן: בְּשֶׁמֶן קָדְשִׁי מְשַׁחְתִּיו (תהלים פט), שֶׁהִיא רֶמֶז בְּחִינוֹת נֶדֶר, כִּי כֵן כְּתִיב בְּנֶדֶר יַעֲקֹב (בראשית כ״ח:כ״ב): וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר וְכוּ', וּכְתִיב (שם לה): וַיִּצֹּק עָלֶיהָ שֶׁמֶן, הַיְנוּ עַל יְדֵי הַנֶּדֶר מִתְנוֹצְצִים עַל הָאָדָם אוֹר הָאָבוֹת:

ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה נ״ז · אות ד׳

ד וְעַל יְדֵי הָאוֹרוֹת הָאֵלּוּ עוֹלֶה וּמִתְעַנֵּג בְּעֹנֶג שַׁבָּת, בִּבְחִינוֹת (ישעיהו נ״ח:י״ד): אָז תִּתְעַנַּג עַל וְכוּ' וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ, וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ. בָּמֳתֵי אָרֶץ הֵם אַבְרָהָם וְיִצְחָק, שֶׁהֵם הַיָּדַיִם, שֶׁהֵם זְרוֹעוֹת עוֹלָם. וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב – זֶה בְּחִינוֹת נֶדֶר הַנַּ"ל. וְעַל־יְדֵי הָאָבוֹת עִם הָאֱמוּנָה הַנַּ"ל זוֹכֶה לְעֹנֶג שַׁבָּת, בְּחִינַת שִׁין בַּת, שִׁין – זֶה בְּחִינַת אָבוֹת. בַּת – זֶה בְּחִינוֹת אֱמוּנָה, בְּחִינוֹת בַּת הָיְתָה לְאַבְרָהָם וְכוּ', (בָּבָא־ בַּתְרָא טז: דָּרְשׁוּ שָׁם עַל פָּסוּק: וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל, בַּת הָיְתָה לוֹ לְאַבְרָהָם וּבַכֹּל שְׁמָהּ). בְּחִינוֹת (משלי כ״ח:כ׳): אִישׁ אֱמוּנוֹת רַב בְּרָכוֹת:

ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה נ״ז · אות ה׳

ה וְעֹנֶג שַׁבָּת הַזֶּה, זֶה בְּחִינַת אֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה, כִּי אֲכִילַת יְמֵי הַחֹל נֶהֱנֶה מִמֶּנָּה גַּם כֵּן הַסִּטְרָא אָחֳרָא, אֲבָל מֵאֲכִילַת שַׁבָּת אֵין חֵלֶק לַסִּטְרָא אָחֳרָא כְּלָל וּכְלָל. וְזֶה שֶׁצִּוָּה אוֹתָנוּ עַל אֲכִילַת שַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ט״ז:כ״ה): אִכְלוּהוּ הַיּוֹם כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַה', כִּי אֲכִילַת שַׁבָּת נַעֲשֶׂה קְדֻשָּׁה וֶאֱלֹקוּת גָּמוּר, בְּלֹא תַּעֲרֹבֶת סִיגִים כְּלָל. וְיָכוֹל לִפְעֹל בַּאֲכִילַת שַׁבָּת, מַה שֶּׁפּוֹעֵל בְּתַעֲנִית, הַיְנוּ לְהַפִּיל אוֹיְבָיו לְפָנָיו בִּזְכוּת עֹנֶג שַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁפּוֹעֵל בְּצוֹם. וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָא שַׁבָּת, כִּי בִּסְגֻלָּתוֹ לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם (תהילים ח׳:ג׳):

ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה נ״ז · אות ו׳

ו כִּי עַל־יְדֵי הַצּוֹם אוֹיְבָיו נוֹפְלִים לְפָנָיו, כִּי עַל־יְדֵי הַכַּעַס, הַבָּא מֵהַכָּבֵד, בְּחִינַת כָּבֵד כּוֹעֵס (ברכות סא:), נִתְעוֹרֵר הַמְקַטְרֵג הַגָּדוֹל, שֶׁהוּא עֵשָׂו, הוּא אֱדוֹם, שֶׁאֲחִיזָתוֹ בַּכָּבֵד (זוהר פנחס רלד ותיקון כא). וְהוּא אַדְמוֹנִי, שֶׁהוּא בְּחִינַת כָּבֵד, שֶׁהוּא מָלֵא דָּם. וּמִן הַמְקַטְרֵג הָעֶלְיוֹן נִתְעוֹרְרִים וְנִשְׁתַּלְשְׁלִים מְקַטְרְגִים וְצָרִים לְמַטָּה עַל אָדָם הַכּוֹעֵס וְשׁוֹלְטִים עָלָיו, וְאֵינָם יְרֵאִים מִלְּפָנָיו, כִּי עַל יְדֵי הַכַּעַס נִדְמֶה לָהֶם כִּבְהֵמָה, בִּבְחִינַת (תהילים מ״ט:י״ג): נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ. כִּי עִקַּר הַמּוֹרָא שֶׁמִּתְיָרְאִין מִן הָאָדָם, בִּבְחִינַת (בראשית ט׳:ב׳): וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם, אֵינוֹ אֶלָּא עַל־יְדֵי הַצֶּלֶם אֱלֹקִים שֶׁבִּפְנֵי הָאָדָם, וְעַל־יְדֵי הַצֶּלֶם, הָאָדָם הוּא אָדָם, וּכְשֶׁסָּר צֶלֶם, אֲזַי יוֹצֵא מִגֶּדֶר אָדָם לְגֶדֶר בְּהֵמָה, וְאָז סָר מוֹרָאוֹ. וְעִקַּר הַצֶּלֶם הַמֵּאִיר בִּפְנֵי הָאָדָם, הִיא חָכְמוֹת הַבּוֹרֵא, שֶׁנָּתַן לָאָדָם יִתְרוֹן עַל הַבְּהֵמָה, הִיא הַמְּאִירָה בִּפְנֵי אָדָם, בִּבְחִינַת: חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו (קהלת ח׳:א׳). וְעַל יְדֵי הַכַּעַס – אִם חָכָם הוּא חָכְמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת (פסחים דף סו:), וְאָז צִלּוֹ סָר, וּפָנָיו נוֹפְלִים, בִּבְחִינַת (בראשית ד׳:ו׳): לָמָּה חָרָה לָךְ וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ; וּכְשֶׁאֵין לוֹ פְּנֵי אָדָם, אֲזַי מוֹרָאוֹ סָר, כִּי נִמְשָׁל כִּבְהֵמוֹת, וְצָרָיו מְצֵרִים לוֹ. וְעַל־יְדֵי הַצּוֹם וְהַתַּעֲנִית הוּא מְתַקֵּן אֶת פָּנָיו, וּמַחֲזִיר לְעַצְמוֹ אֶת חָכְמָתוֹ, שֶׁהִיא צַלְמוֹ הַמֵּאִיר בְּפָנָיו, וְאָז הַכֹּל יְרֵאִים מִמֶּנּוּ, וְאוֹיְבָיו נוֹפְלִים לְפָנָיו. לְפָנָיו דַּיְקָא, כִּי עִקַּר נְפִילָתָם – מֵחֲמַת הַפָּנִים כַּנַּ"ל. וְכָל זֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַצּוֹם, כִּי עַל־יְדֵי הַצּוֹם נִכְנָע הַכָּבֵד לִפְנֵי הַמֹּחַ. כִּי בְּיוֹם שֶׁאָדָם אוֹכֵל, אָז הַכָּבֵד נִזּוֹן תְּחִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ הוּא שׁוֹלֵחַ לְהַמֹּחַ. נִמְצָא בְּיוֹם הָאֲכִילָה, הַגְּדֻלָּה וְהַמֶּמְשָׁלָה לְהַכָּבֵד. וּכְשֶׁמִּתְעַנֶּה, אֲזַי נִזּוֹן הַמֹּחַ תְּחִלָּה, וְהַמֹּחַ שׁוֹלֵחַ מָזוֹן אַחַר־כָּךְ לְהַכָּבֵד. נִמְצָא, בְּיוֹם הַצּוֹם, נִכְנָע הַכָּבֵד לִפְנֵי הַמֹּחַ, וְהַגְּדֻלָּה וְהַמֶּמְשָׁלָה לְהַמֹּחַ. וְזֶהוּ תִּקּוּן לְמַה שֶּׁפָּגַם בַּתְּחִלָּה בְּהַחָכְמָה, שֶׁהִיא הַמֹּחַ, שֶׁהִיא הַצֶּלֶם הַמֵּאִיר בְּפָנָיו. וְעַכְשָׁו עַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית, הוּא מַכְנִיעַ אֶת הַכָּבֵד, וְנוֹתֵן הַמֶּמְשָׁלָה לְהַמֹּחַ. וּכְשֶׁנִּכְנָע הַכָּבֵד, שֶׁהוּא רֹאשׁ הַמְקַטְרְגִים, אֲזַי נִכְנָעִים כָּל הָאוֹיְבִים הָאֲחוּזִים בְּהַכָּבֵד. וְזֶה אוֹתִיּוֹת צוֹם נוֹטְרִיקוֹן: וְכַתּוֹתִי מִפָּנָיו צָרָיו (תהלים פט), שֶׁעַל־יְדֵי הַצּוֹם נִכְנָע הַכָּבֵד, וְנִתְתַּקֵּן מֹחַ הַחָכְמָה, שֶׁהִיא הַצֶּלֶם, וּמֵאִיר בִּפְנֵי אָדָם. וְעַל־יְדֵי הַצֶּלֶם שֶׁבְּפָנָיו, עַל־יְדֵי־זֶה: וְכַתּוֹתִי מִפָּנָיו צָרָיו – מִפָּנָיו דַּיְקָא כַּנַּ"ל: אֲבָל כְּשֶׁזּוֹכֶה לִבְחִינַת עֹנֶג שַׁבָּת כַּנַּ"ל, אָז אֵין צָרִיךְ לְצוֹם, כִּי פּוֹעֵל בַּאֲכִילָתוֹ, מַה שֶּׁפָּעַל עַל־יְדֵי הַצּוֹם, הַיְנוּ לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב. כִּי אֲכִילַת שַׁבָּת, קֹדֶשׁ הִיא, וְכָל זָר לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ (ויקרא כ״ב:י׳); וְאָז נִכְנָע הַכָּבֵד, וְאָז נִתְבַּטֵּל כֹּחוֹ, בִּבְחִינַת (תרומה קלה:): וְכָל שׁוּלְטָנֵי רֻגְזִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת כָּבֵד כּוֹעֵס, כֻּלְּהוּ עָרְקִין וְאִתְעַבְּרוּ*. וְאָז: וְכֹלָּא אַהֲבָה, בִּבְחִינַת (שיר השירים ז׳:ז׳): אַהֲבָה בְּתַעֲנוּגִים, וְכָל זֶה מֵעֹנֶג שַׁבָּת הַנַּ"ל:

מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

ללימוד הבא

הלימוד שלך להיום

חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קס״א – אות קס״ב

כ־5 דק׳ · כ־490 מילים · 29% מהספר עד סוף היום

חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קס״א

(יא) בְּעֵת חֲזִירָתוֹ מִנְּסִיעָתוֹ הַגְּדוֹלָה לְנָאוְורִיטְשׁ בַּקַּיִץ הַנַּ"ל בָּא עָלָיו הַחוֹלַאַת שֶׁל הַהוּסְט הַקָּשֶׁה (הַיְנוּ שִׁעוּל קָשֶׁה מְאֹד) וְאָז הִזְהִיר אוֹתָנוּ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מְאֹד לְהִתְפַּלֵּל הַרְבֵּה עֲבוּרוֹ. אֲבָל בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים גָּבְרוּ הָאֶרְאֶלִּים, וְנִסְתַּלֵּק אַחַר שָׁלֹשׁ שָׁנִים מֵעֵת שֶׁהִגִּיעַ לוֹ הַחוֹלַאַת שֶׁל הַהוּסְט הַנַּ"ל, וְאָמַר שֶׁגַּם אֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה שָׁנִים חַי בְּנֵס וְכוּ'. וּבְכָל זֶה יֵשׁ כַּמָּה מַעֲשִׂיּוֹת לְסַפֵּר מִלְּבַד הַנֶּעְלָם מֵאִתָּנוּ בְּלִי שִׁעוּר:

חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קס״ב

(יב) אָמַר שֶׁתֵּכֶף שֶׁבָּא עָלָיו הַהוּסְט תֵּכֶף שֶׁעָשָׂה הַהוּסְט הָרִאשׁוֹן יָדַע מִיָּד שֶׁיִּסְתַּלֵּק וְתֵכֶף הִתְחִיל לְדַבֵּר מֵעִנְיַן הִסְתַּלְּקוּתוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל הִפְלִיא עִמָּנוּ נִסָּיו הַגְּדוֹלִים מְאֹד שֶׁחַי אַחַר־כָּךְ שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹתֵר קְצָת. אַף־עַל־פִּי־כֵן תֵּכֶף בְּקַיִץ תקס"ז שֶׁאָז בָּא עָלָיו הַהוּסְט בִּהְיוֹתוֹ בַּדֶּרֶךְ בְּעֵת חֲזִירָתוֹ מִנְּסִיעָתוֹ הַגְּדוֹלָה שֶׁנָּסַע לְנָאוְורִיטְשׁ וְזַאסְלַאב וְכוּ' כַּנַּ"ל, וְתֵכֶף בְּבוֹאוֹ לְבֵיתוֹ מִנְּסִיעָתוֹ הַנַּ"ל הִתְחִיל לְדַבֵּר מֵעִנְיַן הִסְתַּלְּקוּתוֹ, וְאָמַר אָז שֶׁיֵּשׁ עָלָיו פְּחָדִים גְּדוֹלִים וְאָמַר שֶׁהָיָה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ אֶצְלוֹ שִׁשִּׁים גִּבּוֹרִים כְּמוֹ שֶׁהָיָה לְהַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זַ"ל, וְדִבֵּר הַרְבֵּה בְּעִנְיָן זֶה (אַךְ אֲנִי בְּעַצְמִי לֹא זָכִיתִי לִשְׁמֹעַ עִנְיָנִים אֵלּוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ כִּי לֹא הָיִיתִי אֶצְלוֹ וְהַרְבֵּה נִשְׁכַּח מִזֶּה). וּפַעַם אַחַת בָּכָה בְּשַׁבָּת וְרַבִּי נַפְתָּלִי הָיָה אָז אֶצְלוֹ וּבְאוֹתוֹ הַזְּמַן סִפֵּר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַמֶּלֶךְ שֶׁהָיוּ עָלָיו מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת מֵעִנְיַן הַזְּבוּב וְהָעַכָּבִישׁ וְנָסַע אָז עַל הָאוֹקְרַיינֶע כְּדַרְכּוֹ שֶׁהָיָה נוֹסֵעַ תָּמִיד לִטְשֶׁערִין עַל שַׁבַּת נַחֲמוּ, וּבַדֶּרֶךְ בִּקְהִלַּת לַאדִיזִין דִּבֵּר עִם אַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁיֵּשׁ שָׁם, שֶׁהוּא מֻכְרָח לְהִסְתַּלֵּק וְדִבֵּר עִמָּהֶם גַּם־כֵּן מֵעִנְיַן הַשִּׁשִּׁים גִּבּוֹרִים שֶׁהוּא צָרִיךְ, וּלְהַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זַ"ל הָיוּ לוֹ שִׁשִּׁים גִּבּוֹרִים. וּבְוַדַּאי יִגְדְּלוּ וְיִהְיוּ מֵאַנָשַׁי שִׁשִּׁים גִּבּוֹרִים אֲבָל עֲדַיִן הֵם בְּנֵי הַנְּעוּרִים וְרַכִּים בַּשָּׁנִים וְהַמִּלְחָמָה כְּבֵדָה וַחֲזָקָה עֲלֵיהֶם מְאֹד, וְאֵין לִי עַל מִי לְהִשָּׁעֵן וְכוּ'. וְעוֹד דִּבֵּר מִזֶּה הַרְבֵּה כַּמָּה פְּעָמִים וּמִקְצָתָם שָׁמַעְתִּי שֶׁאֲפִלּוּ אִם הָיוּ לוֹ שִׁשִּׁים גִּבּוֹרִים לֹא יוֹעִיל לוֹ לְהִתְרַפְּאוֹת מֵחוֹלַאַת שֶׁלּוֹ. וְאָמַר שֶׁהָיָה רוֹצֶה לִנְסֹעַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַיְנוּ לִנְסֹעַ עוֹד הַפַּעַם לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְהִסְתַּלֵּק שָׁם, אַךְ הוּא מִתְיָרֵא שֶׁמָּא לֹא יוּכַל לְהַגִּיעַ לְשָׁם. גַּם אִם יִסְתַּלֵּק שָׁם לֹא יָבוֹאוּ אֲנָשִׁים עַל קִבְרוֹ וְלֹא יִהְיֶה לָהֶם עֵסֶק וְעֻבְדָּא עִם קִבְרוֹ וְאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: "עֶם וֶועט קֵיינֶער נִיט קוּמֶין אוֹיף דֶעם קֶבֶר מֶען וֶועט נִיט הָאבֶּען צִי טָאהן מִיט דֶעם קֵבֶר" אֲבָל כְּשֶׁיִּשְׁכַּב בִּמְדִינָתֵנוּ בְּוַדַּאי נָבוֹא עַל קִבְרוֹ לִלְמֹד וּלְהִתְפַּלֵּל שָׁם וְיִהְיֶה לוֹ שַׁעֲשׁוּעִים וְתַעֲנוּג גָּדוֹל מִזֶּה. וּמֵאוֹתוֹ הַזְּמַן וָהָלְאָה דִּבֵּר הַרְבֵּה מֵעִנְיַן הִסְתַּלְּקוּתוֹ, וְדִבֵּר הַרְבֵּה מֵעִנְיַן קִבְרוֹ. וְגִלָּה דַּעְתּוֹ כַּמָּה פְּעָמִים בְּכַמָּה מִינֵי לְשׁוֹנוֹת שֶׁיָּבוֹאוּ עַל קִבְרוֹ תָּמִיד לוֹמַר תְּהִלִּים עַל קִבְרוֹ וְלִלְמֹד שָׁם וּלְהַרְבּוֹת שָׁם בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים, וְדִבֵּר עִם כַּמָּה אֲנָשִׁים מֵעִנְיָן זֶה. גַּם כְּשֶׁבָּא מִלֶּמְבֶּרְגְּ אָמַר שֶׁשָּׁם הָיָה טוֹב לְפָנָיו לְהִסְתַּלֵּק וְלִשְׁכַּב שָׁם מֵחֲמַת שֶׁשּׁוֹכְבִים שָׁם כַּמָּה וְכַמָּה צַדִּיקִים גְּדוֹלִים. אַךְ מֵחֲמַת זֶה לֹא הָיָה נִיחָא לֵהּ לְהִסְתַּלֵּק שָׁם מֵחֲמַת שֶׁשָּׁם לֹא יָבוֹא שׁוּם אֶחָד מֵאֲנָשָׁיו עַל קִבְרוֹ. וְאָמַר שֶׁכְּשֶׁאֶחָד יָבוֹא עַל קִבְרוֹ וְיֹאמַר קַפִּיטְל תְּהִלִּים בְּהִתְעוֹרְרוּת הַלֵּב יִהְיֶה לוֹ תַּעֲנוּג גָּדוֹל מִזֶּה וְעָשָׂה תְּנוּעוֹת בְּגוּפוֹ וּבְעַצְמוֹתָיו אָז, וְרָמַז שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חִלּוּץ עֲצָמוֹת אָז בְּקִבְרוֹ כְּשֶׁיֹּאמְרוּ תְּהִלִּים עַל קִבְרוֹ. וְעוֹד דִּבֵּר בְּזֶה הָעִנְיָן כַּמָּה פְּעָמִים. וְאַחַר־כָּךְ גִּלָּה הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים, וְאָמַר שֶׁמִּי שֶׁיָּבוֹא עַל קִבְרוֹ וְיִתֵּן פְּרוּטָה לִצְדָקָה, וְיֹאמַר אֵלּוּ הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים יַנִּיחַ עַצְמוֹ לָאֹרֶךְ וְלָרֹחַב לַעְזֹר לָזֶה הָאִישׁ אַפִילוּ אִם עָבַר מַה שֶּׁעָבַר וְכוּ' וְיִחֵד שְׁנֵי עֵדִים עַל זֶה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (לְקַמָּן רכה):

מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

ללימוד הבא

הלימוד שלך להיום

ליקוטי עצות · כבוד וגדולה ומנהיגות · אות י״ב – אות י״ד

כ־2 דק׳ · כ־160 מילים · 40% מהספר עד סוף היום

ליקוטי עצות · כבוד וגדולה ומנהיגות · אות י״ב

אֲבָל כְּשֶׁהֶחָכָם הָרָאוּי לִסְמִיכָה נִסְמָךְ בְּשֵׁם רַבִּי, עַל־יְדֵי זֶה מֵבִיא הֶאָרָה וְכֹחַ בִּכְתַב יָדֵנוּ, וְאֲזַי גַּם כָּל מִשְׁפְּטֵי הַנְהָגוֹת שֶׁלָּהֶם כֻּלָּם עַל־יְדֵי כְּתַב יָדֵנוּ. וְעַל־יְדֵי זֶה נִתְקַדֵּשׁ הָאֲוִיר בִּבְחִינַת אֲוִירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְעַל־יְדֵי זֶה נִתְתַּקֵּן כָּל הַנַּ"ל: (שם)

ליקוטי עצות · כבוד וגדולה ומנהיגות · אות י״ג

כְּשֶׁבָּא אֵיזֶהוּ כָּבוֹד חָדָשׁ לָאָדָם צָרִיךְ לְהִתְיָרֵא מְאֹד, כִּי לִפְעָמִים בָּא לוֹ הַכָּבוֹד בִּשְׁבִיל הִסְתַּלְּקוּת נֶפֶשׁ חַ"ו. עַל־כֵּן צָרִיךְ לִזָּהֵר לְקַבֵּל הַכָּבוֹד בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה בִּשְׁבִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְלִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַכָּבוֹד לְצֹרְ?כּוֹ וְלַהֲנָאַת עַצְמוֹ כְּלָל, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַזִּיק לוֹ הַכָּבוֹד חַ"ו, שֶׁלֹּא יִקַּח אֶת נַפְשׁוֹ. כִּי הַנֶּפֶשׁ יְקָרָה מְאֹד וּצְרִיכִין לִזָּהֵר בָּהּ לְשָׁמְרָהּ מְאֹד. וּצְרִיכִין לְהִתְפַּלֵּל הַרְבֵּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא יַזִּיק לוֹ הַכָּבוֹד, שֶׁלֹּא תִּסְתַּלֵּק נַפְשׁוֹ עַל־יְדֵי זֶה חַ"ו. כִּי הַכָּבוֹד הוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּפָשׁוֹת. וּכְשֶׁהַנֶּפֶשׁ מִסְתַּלֶּקֶת, הִיא מִסְתַּלֶּקֶת לְתוֹךְ הַכָּבוֹד שֶׁהוּא שֹׁרְשָׁהּ: (לק"א סי' ס"ז אות א')

ליקוטי עצות · כבוד וגדולה ומנהיגות · אות י״ד

אַךְ עַל פִּי הָרֹב בָּא הַכָּבוֹד לְטוֹבָה, כִּי כְּשֶׁבָּא נֶפֶשׁ חֲדָשָׁה לְהָאָדָם הִיא מְלֻבֶּשֶׁת בְּהַכָּבוֹד. עַל־כֵּן כְּשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַכָּבוֹד כָּרָאוּי, יָכוֹל לְקַבֵּל נֶפֶשׁ חֲדָשָׁה עַל־יְדֵי הַכָּבוֹד שֶׁהִגִּיעַ לוֹ: (שם)

מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

ללימוד הבא

הלימוד שלך להיום

ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ס״ב · קטע ח׳ – קטע י״א

כ־6 דק׳ · כ־590 מילים · 45% מהספר עד סוף היום

ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ס״ב · קטע ח׳

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת לְבָבִי, אַתָּה יָדַעְתָּ אוֹתִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף, אַתָּה יָדַעְתָּ חֶרְפָּתִי וּבָשְׁתִּי וּכְלִמָּתִי נֶגְדְּךָ כָּל צרְרָי, וְאֵינִי יוֹדֵעַ שׁוּם דֶּרֶךְ וְשׁוּם עֵצָה אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּעִנְיָן אֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהִנָּצֵל בֶּאֱמֶת מִפְּגַם תַּאֲוַת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם צְרָכַי מְרֻבִּים מְאד בְּכָל מִדָּה וּמִדָּה, וּבְכָל דָּבָר וְדָבָר, וּבְכָל עִנְיָן וְעִנְיָן מֵעֲבוֹדַת יְהוָה, עַד אֲשֶׁר מֵעצֶם רִבּוּי צָרְכֵי יְשׁוּעָתִי בְּכָל דָּבָר, עַל כֵּן אֵין מִלָּה בִּלְשׁוֹנִי, וְאֵינִי יָכוֹל לְדַבֵּר כְּלָל, כִּי אֵינִי יוֹדֵעַ מֵהֵיכָן אַתְחִיל לְדַבֵּר וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי וּבֶאֱמֶת אֲנִי יוֹדֵעַ בְּעַצְמִי שֶׁאֲנִי בְּעַצְמִי הַחַיָּב מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף, וְכַמָּה פְגָמִים פָּגַמְתִּי עַל יְדֵי תַאֲוַת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה שֶׁלֹּא הִשְׁתַּדַּלְתִּי כְּלָל לְגָרְשָׁם מֵעָלַי, עַד אֲשֶׁר עַל יְדֵי זֶה נִפְגַּם הַדִּבּוּר שֶׁלִּי מְאד, וְנָפְלוּ חֶלְקֵי הַדִּבּוּר שֶׁלִּי בְּגָלוּת גָּדוֹל וְעָצוּם מְאד, עַד אֲשֶׁר אֵינִי זוֹכֶה לְדַבֵּר שׁוּם דִּבּוּר הָגוּן וְרָאוּי, וַעֲדַיִן לֹא הִתְחַלְתִּי לִקְרוֹת אוֹתְךָ כְּלָל כָּרָאוּי בֶּאֱמֶת, וּכְבָר "יָגַעְתִּי בְקָרְאִי נִחַר גְּרוֹנִי, כָּלוּ עֵינַי מְיַחֵל לֵאלֹהָי"

לקריאת הקטע המלא בספריא ↗

ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ס״ב · קטע ט׳

מָרָא דְעָלְמָא כּלָּא, צַר לִי מְאד מְאד בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ וּמִסְפָּר, וְאֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ וְעֵצָה וְתַחְבּוּלָה אֵיךְ לְמַלֵּט נַפְשִׁי הָאֻמְלָלָה וְהָעֲלוּבָה מְאד מִנִּי שָׁחַת כִּי אֵין כּחִי אֶלָּא בַּפֶּה לְבַד, וְגַם זֶה נִמְנָע מִמֶּנִּי, "כִּי אֵין מִלָּה בִּלְשׁוֹנִי, הֵן יְהוָה יָדַעְתָּ כֻלָּהּ", כִּי חֶלְקֵי הַדִּבּוּר שֶׁלִּי יָרְדוּ בְּגָלוּת עָצוּם וְכָבֵד מְאד אֲהָהּ יְהוָה צַר לִי מְאד, וְהִנְנִי קוֹרֵא אֵלֶיךָ מִן הַמֵּצַר, מִמֵּצַר הַגָּרוֹן מֵעמֶק הַגָּלוּת, "מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְהוָה יְהוָה שִׁמְעָה בְּקוֹלִי, תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי קוֹלִי שָׁמָעְתָּ, אַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ לְרַוְחָתִי לְשַׁוְעָתִי" עָזְרֵנִי בְּכחֲךָ הַגָּדוֹל וּבַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים שֶׁאֶזְכֶּה לְשַׁבֵּר לְגַמְרֵי בֶּאֱמֶת תַּאֲוַת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, וְאֶזְכֶּה לְהִסְתַּפֵּק בַּמֻּעָט, לֶאֱכל מְעַט כְּדֵי חִיּוּנִי בְּצִמְצוּם, בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה, בְּלִי שׁוּם תַּאֲוַת וַהֲנָאַת הַגּוּף כְּלָל.

לקריאת הקטע המלא בספריא ↗

ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ס״ב · קטע י׳

וּבְכֵן תַּעַזְרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים, וּתְזַכֵּנִי לְהִתְעַנּוֹת תַּעֲנִיתִים הַרְבֵּה בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה, בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי הַתַּעֲנִיתִים לְתַקֵּן פְּגַם הַדִּבּוּר, וּלְחַבֵּר אֲחוֹרֵי הַקְּדֻשָּׁה וּלְהוֹצִיא הַדִּבּוּר מֵהַגָּלוּת, מִגָּלוּת פַּרְעה וְשָׂרָיו וּמִצְרַיִם, אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, "שִׁטַּחְתִּי אֵלֶיךָ כַפָּי הוֹרֵנִי יְהוָה דַּרְכֶּךָ וּנְחֵנִי בְּארַח מִישׁוֹר, לְמַעַן שׁוֹרְרָי, הוֹרֵנִי יְהוָה דַּרְכֶּךָ, אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ, יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶךָ הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי, כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי, אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם עָזְרֵנִי כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְתִּי, וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ" וַאֲנִי סוֹמֵךְ עַצְמִי עָלֶיךָ לְבַד בֶּאֱמֶת וְכִרְצוֹנְךָ אֶעֱשֶׂה, חוּס וְחָנֵּנִי וְרַחֵם עָלַי וְלַמְּדֵנִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בֶּאֱמֶת וְהוֹרֵנוּ דְרָכֶיךָ בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה מְהֵרָה לְשַׁבֵּר בֶּאֱמֶת תַּאֲוַת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, וְנִזְכֶּה לְתַקֵּן פְּגַם הַדִּבּוּר, לְהַמְשִׁיךְ מֵימֵי הַחֲסָדִים לְלַחְלֵחַ מֵצַר הַגָּרוֹן וְתַעַזְרֵנוּ לְבָרֵר וּלְהַעֲלוֹת כָּל נִיצוֹצֵי אוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּר מִן הַגָּלוּת, וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "קְרָא בְגָרוֹן אַל תַּחֲשׂךְ" וְנִזְכֶּה לְשָׂפָה בְרוּרָה שֶׁיִּהְיֶה דַעַת שִׂפְתוֹתֵינוּ בָּרוּר מִלֵּלוּ, וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תִּתֵּן כּחַ לְהוֹד יפִי הַדִּבּוּר הַמְברָר, שֶׁיַּהְפךְ פָּנָיו אֶל הָעֲכּוּ"ם וְהַקְּלִפּוֹת, וִיבָרֵר מִבֵּינֵיהֶם שַׁאֲרֵי נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה עַד שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ הַקְּלִפּוֹת וְהָעַכּוּ"ם, בְּלִי שׁוּם חַיּוּת, עַד אֲשֶׁר עַל יְדֵי זֶה יַשְׁלִיכוּ כָּל הָעַמִּים אֶת אֱלִילֵי כַסְפָּם וֶאֱלִילֵי זְהָבָם וְיַדְבִּיקוּ אֶת עַצְמָם בֶּאֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל, וְיִתְקָרְבוּ כָּל הָרְחוֹקִים לַעֲבוֹדָתְךָ וְלֶאֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וִיקֻיַּם מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "כִּי אָז אֶהְפּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרא כֻלָּם בְּשֵׁם יְהוָה לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד".

לקריאת הקטע המלא בספריא ↗

ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ס״ב · קטע י״א

וְתַעַזְרֵנוּ לַעֲסֹק תָּמִיד בַּעֲבוֹדָתְךָ וּבְתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם, וְנִזְכֶּה שֶׁתִּהְיֶה עֲבוֹדָתְךָ אֶצְלֵנוּ חֲדָשָׁה בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וְנַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כְּאִלּוּ לֹא הִתְחַלְנוּ עֲדַיִן מֵעוֹלָם לְעָבְדֶּךָ, בִּפְרַט קְטַנֵּי עֵרֶךְ כָּמוֹנוּ, אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת לֹא הִתְחַלְתִּי עֲדַיִן שׁוּם הַתְחָלָה אֲמִתִּיִּית בַּעֲבוֹדָתֶךָ וַאֲפִלּוּ בָּעֵת שֶׁתְּזַכֵּנוּ לַעֲבד אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי, תְּזַכֵּנוּ תָמִיד לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ וְנִזְכֶּה לְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרֵינוּ בְּתוֹרָתְךָ וּבַעֲבוֹדָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וְלֹא נִפּוֹל חַס וְשָׁלוֹם לְזִקְנָה וְתָשׁוּת כּחַ כְּלָל, רַק בְּכָל יוֹם וָיוֹם יִהְיוּ מִצְוֹתֶיךָ וַעֲבוֹדָתֶךָ בְּעֵינֵינוּ כַּחֲדָשִׁים וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת עַז כַּנָּמֵר וְקַל כַּנֶּשֶׁר רָץ כַּצְּבִי וְגִבּוֹר כָּאֲרִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם "אַל תַּשְׁלִיכֵנִי לְעֵת זִקְנָה, כִּכְלוֹת כּחִי אַל תַּעַזְבֵנִי" וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְקוֵי יְהוָה יַחֲלִיפוּ כחַ, יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים, יָרוּצוּ וְלֹא יִיגָעוּ, יֵלְכוּ וְלֹא יִיעָפוּ".

לקריאת הקטע המלא בספריא ↗

מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

ללימוד הבא

הלימוד שלך להיום

משיבת נפש · רצף ג · אות לו – אות לז

כ־1 דק׳ · כ־150 מילים · 41% מהספר עד סוף היום

משיבת נפש · רצף ג · אות לו · חלק 5 מתוך 5 (חלוקת האתר)

רַק מֵחֲמַת שֶׁכֹּחַ הַבְּחִירָה גָּדוֹל מְאֹד וּמִמֵּילָא נַעֲשָׂה עִמּוֹ מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה, אִם כֵּן מִי יוֹדֵעַ מֶה הָיָה נַעֲשֶׂה עִמּוֹ אִם לֹא הָיָה מִתְקָרֵב כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי אִם לֹא הָיָה מִתְקָרֵב כְּלָל אָז הָיָה גָּרוּעַ יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וְאַל יֹאמַר מַה הִיא שֶׁהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ טוֹבִים מֵאֵלֶּה, כִּי אֵין אָדָם יוֹדֵעַ מַה שֶּׁיַּעֲבֹר עָלָיו כָּל יָמָיו, כִּי הָאוֹרֵב יוֹשֵׁב וְאוֹרֵב עָלָיו בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְוַדַּאי כְּבָר נִצַּל מֵהַרְבֵּה פַּח יוֹקְשִׁים עַל־יְדֵי כֹּחַ הַהִתְקָרְבוּת לְבַד (שָׁם אוֹת י"ב):

משיבת נפש · רצף ג · אות לז

רֹב הַנְּפִילוֹת שֶׁל הָאָדָם הוּא מֵחֲמַת שֶׁכְּבָר נִתְעוֹרֵר כַּמָּה פְּעָמִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְנָפַל מִזֶּה. וּבֶאֱמֶת הוּא לְהֵפֶךְ, כִּי הֲלֹא אֲפִלּוּ מִי שֶׁחָטָא כָּל יָמָיו וְלֹא נִתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה כְּלָל, אִם יָשׁוּב לְבַסּוֹף מוֹחֲלִין לוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁנִּתְעוֹרֵר כַּמָּה פְּעָמִים וְחָזַר וְנִתְרַחֵק וְכֵן הָיָה כַּמָּה פְּעָמִים, שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה וּבְוַדַּאי בְּנָקֵל לוֹ יוֹתֵר לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, כִּי 'לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאַבִיד' (שָׁם הֲלָכָה ז' אוֹת ז):

מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

ללימוד הבא

הלימוד שלך להיום

עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ו · מכתב ריב · פסקה 1 – פסקה 4

כ־5 דק׳ · כ־480 מילים · 42% מהספר עד סוף היום

עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ו · מכתב ריב · פסקה 1

בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם ב' וַיְחִי תקצ"ו נֶעמְרוֹב.

עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ו · מכתב ריב · פסקה 2

שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי כְּנַפְשִׁי וּלְבָבִי מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק נֵרוֹ יָאִיר.

עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ו · מכתב ריב · פסקה 3

מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי עַל יְדֵי רַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין בִּתְחִלַּת יְמֵי חֲנֻכָּה, וּמֵאֵלֶיךָ תָּבִין כִּי הָיָה מֵהַנִּמְנָע לַהֲשִׁיבְךָ עַד הֵנָּה, הֵן מֵרִבּוּי טְרָדוֹת לַעֲסֹק עִם אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בָּעִתִּים הַלָּלוּ, גַּם לֹא הָיָה לִי עִם מִי לַהֲשִׁיבְךָ כִּלְבָבִי, כִּי כְּבָר יָדַעְתָּ שֶׁמְּעַט אֲנָשִׁים הַבָּאִים אֵלֵינוּ הָעֵסֶק עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד גָּדוֹל בְּיוֹתֵר מִשְּׁאָר עֲסָקִים בְּעִנְיְנֵי מַשָּׂא וּמַתָּן וּמִשְׁפָּטִים וְכוּ' עִם אֲלָפִים נְפָשׁוֹת, כִּי עֵסֶק הַנּוֹגֵעַ לְיִרְאַת שָׁמַיִם בֶּאֱמֶת עוֹלֶה עַל הַכֹּל. וְעַל כֵּן הָיָה בִּלְתִּי אֶפְשָׁר לִקַּח מוֹעֵד לְיַחֵד הַדִּבּוּר אֵלֶיךָ כָּרָאוּי, וְגַם עַתָּה לֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי מַה לִכְתֹּב לְךָ, כִּי כְּבָר יָדַעְתָּ וְשָׁמַעְתָּ הַכֹּל, וּכְבָר הֵשִׁיב נַפְשֵׁנוּ בְּדִבּוּרִים כְּשֵׁרִים וּנְקִיִּים בְּכָל שִׁבְעָה מְשִׁיבֵי טַעַם. וְיָדַעְתִּי גַּם יָדַעְתִּי שֶׁכָּל מַה שֶׁעוֹבֵר עָלֶיךָ עָבַר עַל כַּמָּה אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים יוֹתֵר מִמְּךָ, וְהַרְבֵּה מֵהֶם הָיוּ מְפֻרְסָמִים וּמַנְהִיגֵי הַדּוֹר, וְרֻבּוֹ כְּכֻלּוֹ הַגּוֹרֵם לָזֶה הוּא עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה שֶׁמַּכְשִׁיל אֶת הָאָדָם בְּכַמָּה אֳפָנִים, כִּי מַחֲלִישׁ הַכֹּחַ וּמַגְבִּיר הַתַּאֲווֹת, וְגוֹרֵם עַצְבוּת וְרִפְיוֹן וּבִלְבּוּל גָּדוֹל וְכוּ', אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב; אַךְ דַּעַת לְנָבוֹן נָקָל, אַךְ אֵיךְ שֶׁהוּא חָלִילָה חָלִילָה שֶׁיַּפִּיל אוֹתְךָ כָּל עִנְיָן זֶה שֶׁכָּתַבְתָּ לִי. בְּוַדַּאי צְרִיכִין לִצְעֹק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל אֲשֶׁר בָּאנוּ בְּעִמְקֵי מַיִם וְכוּ', אֲבָל חָלִילָה לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ פְּחָדִים יוֹתֵר מִדַּאי, כִּי אַדְּרַבָּא הַפְּחָדִים וְהַמָּרָה שְׁחוֹרָה מַזִּיקִים בְּיוֹתֵר חַס וְשָׁלוֹם חַס וְשָׁלוֹם. וּבִפְרָט כִּי תְּהִלָּה לָאֵל יֵשׁ לָנוּ עַל מִי לִסְמֹךְ שֶׁיָּכוֹל לְתַקֵּן הַכֹּל; וּמַה מְּאֹד יֵשׁ לְךָ לִשְׂמֹחַ בַּמֶּה שֶׁזָּכִיתָ לִהְיוֹת עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְלִהְיוֹת עַל צִיּוּן הַקָּדוֹשׁ, וְאֵין צֹרֶךְ לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה עַתָּה.

עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ו · מכתב ריב · פסקה 4

חֲזַק וֶאֱמַץ בְּנִי, וְשַׂמַּח נַפְשְׁךָ מְאֹד בְּכָל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ, וְאַל תַּחֲשֹׁב בָּזֶה כְּלָל לֹא מִקֹּדֶם וְלֹא אַחַר כָּךְ, כִּי גָּדוֹל ה' מְאֹד וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר. וְיֵשׁ עִנְיָן שֶׁנִּתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה. וּתְהִלָּה לָאֵל עֲזָרָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּימֵי חֲנֻכָּה הֶעָבַר בִּפְרָט בְּשַׁבַּת חֲנֻכָּה וְדִבַּרְנוּ בְּחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ דִּבְרֵי תּוֹרָה וְשִׂיחוֹת קְדוֹשׁוֹת וְנוֹרָאוֹת אֲשֶׁר הֶחֱיָה מְאֹד אֹזֶן הַשּׁוֹמְעִים. וּקְצָת מֵהֶם תִּשְׁמַע מִמּוֹסֵר כְּתָב זֶה רַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין, וּבִפְרָט מַה שֶּׁדִּבַּרְנוּ עַל פָּסוּק "הֵן אֱמֶת חָפַצְתָּ וְכוּ', וּבְסָתֻם" וְכוּ', וְהוּא נִצְרָךְ לְךָ עַתָּה מְאֹד, כִּי עִקַּר הַמָּרָה שְׁחוֹרָה וְהָעַצְבוּת שֶׁלְּךָ הִיא מֵרִבּוּי הָאֱמֶת, מֵחֲמַת שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ הָאֱמֶת כַּמָּה אַתָּה רָחוֹק, וְכַמָּה רַבּוּ פְּגָמֶיךָ וְכוּ', אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁהָאֱמֶת הַזֶּה רוֹצֶה לְהַרְחִיק חַס וְשָׁלוֹם אוֹ לְהַחֲלִישׁ הַדַּעַת, עַל כָּל פָּנִים צְרִיכִין לְהַשְׁלִיךְ אֱמֶת כָּזֶה וְכוּ' וְכוּ'. וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר כָּל זֶה עַתָּה, כִּי קְצָרָה הַיְרִיעָה וְאֵין הַזְּמַן מַסְפִּיק וְתִשְׁמַע מִפִּי מוֹסֵר כְּתָב זֶה. וּמַה מְּאֹד כָּלְתָה נַפְשִׁי מֵהַגַּעְגּוּעִין עַל שֶׁלֹּא נִמְנֵיתָ עִמָּנוּ בְּשַׁבַּת חֲנֻכָּה הֶעָבַר, אַךְ נִחַמְתִּי בָּזֶה שֶׁזָּכִיתָ לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת שֶׁקֹּדֶם חֲנֻכָּה. וּלְדַעְתִּי הָיָה לְךָ חֵלֶק גָּדוֹל בְּהַשַּׁבַּת חֲנֻכָּה שֶׁלָּנוּ, כִּי הַשַּׁבָּת שֶׁלָּכֶם שֶׁהֱיִיתֶם קֹדֶם חֲנֻכָּה הָיָה הֲכָנָה גְּדוֹלָה עַל שַׁבַּת חֲנֻכָּה, וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר כָּל זֶה; יָתֵר מִזֶּה אֵין פְּנַאי לְהַאֲרִיךְ, כִּי הִגִּיעַ סָמוּךְ לִזְמַן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית, יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ עָלֵינוּ וְעָלֶיךָ שֶׁתִּזְכֶּה לְהִתְחַזֵּק בַּעֲבוֹדַת ה' בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת וּבְכָל הָעִנְיָנִים הָעוֹבְרִים עָלֶיךָ. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל כָּל אֶחָד, וְהָעִקָּר הוּא הִתְחַזְּקוּת, וְתוֹדָה לָקֵל יֵשׁ לָנוּ בַּמֶּה לְהִתְחַזֵּק תָּמִיד.

מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

ללימוד הבא

הלימוד שלך להיום

קיצור שולחן ערוך · סימן ע״ו · סעיף א׳ – סעיף ו׳

כ־3 דק׳ · כ־260 מילים · 37% מהספר עד סוף היום

קיצור שולחן ערוך · סימן ע״ו · סעיף א׳

נוֹהֲגִין לְהַקְדִּים תְּפִלַּת עַרְבִית שֶׁל שַׁבָּת יוֹתֵר מִבִּימוֹת הַחֹל, וְנָכוֹן הוּא כְּדֵי לְהַקְדִּים קַבָּלַת שַׁבָּת בְּכָל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר, רַק שֶׁיְהֵא מִפְּלַג הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה. וְאַף הַנּוֹהֲגִין לְהִתְפַּלֵּל כָּל יְמֵי הַחֹל מַעֲרִיב בִּזְמַנָּהּ, דְּהַיְנוּ בְּצֵאת הַכּוֹכָבִים, יְכוֹלִין לְהַקְדִּים בְּשַׁבָּת. וַאֲפִלּוּ שֶׁלִּפְעָמִים בִּימוֹת הַחֹל מִתְפַּלְּלִין מִנְחָה בְּשָׁעָה שֶׁמִּתְפַּלְלִין עַתָּה עַרְבִית, אֵין חוֹשְׁשִׁין בָּזֶה בִּתְפִלַּת עַרְבִית שֶׁל שַׁבָּת, שֶׁיֵּשׁ בָּה מִצְוָה, שֶׁמּוֹסִיף מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ.

קיצור שולחן ערוך · סימן ע״ו · סעיף ב׳

בְּבִרְכַּת הַשְׁכִּיבֵנוּ אֵין חוֹתְמִין כְּמוֹ בְּחֹל שׁוֹמֵר עַמּוֹ יִשְֹרָאֵל, כֵּיוָן שֶׁבְּרָכָה זוֹ הִיא עַל כְּלָלוּת עַם יִשְֹרָאֵל, וּכְלָלוּת עַם יִשְֹרָאֵל אֵינָם צְרִיכִים שְׁמִירָה בַשַׁבָּת, כִּי הַשַׁבָּת מֵגֵן עָלֵינוּ, אֶלָּא אוֹמְרִים, וּפְרוֹס. וְחוֹתְמִין, בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַפּוֹרֵס וְכוּ' וְכֵן בְּיוֹם טוֹב. אִם טָעָה וְסִיֵּם כְּמוֹ בְּחֹל, אִם נִזְכַּר מִיָּד לְאַחַר תֵּבַת לָעַד, יֹאמַר מִיָּד, הַפּוֹרֵס סֻכַּת שָׁלוֹם וְכוּ', אֲבָל אִם לֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר כְּדֵי דִבּוּר, אֵינוֹ צָרִיךְ לְאָמְרוֹ עוֹד.

קיצור שולחן ערוך · סימן ע״ו · סעיף ג׳

נוֹהֲגִין לוֹמַר בִּתְפִלַּת עַרְבִית, וְיָנוּחוּ בָּהּ, וּבְשַׁחֲרִית וּמוּסָף, וְיָנוּחוּ בוֹ. וּבְמִנְחָה, שַׁבָּתוֹת קָדְשֶׁךָ וְיָנוּחוּ בָם.

קיצור שולחן ערוך · סימן ע״ו · סעיף ד׳

אַחַר תְּפִלַּת הַלַּחַשׁ בְּעַרְבִית בַּשַׁבָּת אוֹמְרִים כֻּלָּם בְּיַחַד, וַיְכֻלּוּ. וְיֵשׁ לְאָמְרוֹ מְעֻמָּד, לְפִי שֶׁבָּזֶה אָנוּ מְעִידִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשֵֹה בְרֵאשִׁית, וְהָעֵדִים צְרִיכִין לְהָעִיד מְעֻמָּד.

קיצור שולחן ערוך · סימן ע״ו · סעיף ה׳

אַחַר כָּךְ אוֹמֵר שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שֶׁבַע, דְּהַיְינוּ, בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ וֵאֱלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ וְכוּ', מָגֵן אָבוֹת וְכוּ' אֱלֹקֵינוּ וֵאֱלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ וְכוּ', וּמְסַיֵּם בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְקַדֵּשׁ הַשַׁבָּת. וְיֵשׁ לְהִקָּהֵל לַעֲמֹד בְּשָׁעָה שֶׁ שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר אוֹמֵר בְּרָכָה זֹאת, וְיִשְׁמְעוּ הֵיטֵב. וְנוֹהֲגִין שֶׁאוֹמְרִים עִמּוֹ מָגֵן אָבוֹת, עַד זֵכֶר לְמַעֲשֶׂה בְּרֵאשִׁית. וְגַם הַמִּתְפַּלֵּל בִּיחִידוּת, יָכוֹל לוֹמַר מָגֵן אָבוֹת עַד זֵכֶר לְמַעֲשֶׂה בְרֵאשִׁית, אֲבָל יוֹתֵר לֹא יֹאמַר.

קיצור שולחן ערוך · סימן ע״ו · סעיף ו׳

בְּכָל שַׁבְּתוֹת הַשָּׁנָה אוֹמְרִים בְּרָכָה זֹאת, אֲפִלּוּ בְּיוֹם טוֹב, וּבְשַׁבָּת שֶׁחָל לְאַחַר יוֹם טוֹב. אַךְ כְּשֶׁחַל יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח בְּשַׁבָּת, אֵין אוֹמְרִים אוֹתָהּ.

מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

הלימוד ליום הזה

התקדמות הלימוד

התפילה היומית

מסדר ליקוטי תפילות

התפילה על התורה שנלמדה היום בליקוטי מוהר״ן

היום בלוח ובמחזור

עניינו של יום בתורת רבנו

שבת

המחזור השנתי

ההתקדמות שלך

התיקון הכללי

העמקה ומקורות

הספרים של היום בספרייה

איך נבנה הסדר

התקדמות הלימוד

לימוד היום

ליקוטי מוהר״ןממתין ללימוד

שיחות הר״ןממתין ללימוד

שבחי הר״ןממתין ללימוד

חיי מוהר״ןממתין ללימוד

ספר המידותממתין ללימוד

סיפורי מעשיותממתין ללימוד

ליקוטי עצותממתין ללימוד

ליקוטי תפילותממתין ללימוד

השתפכות הנפשממתין ללימוד

משיבת נפשממתין ללימוד

עצות ישרותממתין ללימוד

עלים לתרופהממתין ללימוד

שמות הצדיקיםממתין ללימוד

קיצור שולחן ערוךממתין ללימוד

התפילה היומית

מסדר ליקוטי תפילות

התפילה על התורה שנלמדה היום בליקוטי מוהר״ן

היום בלוח ובמחזור

עניינו של יום בתורת רבנו

שבת

המחזור השנתי

ההתקדמות שלך

התיקון הכללי

העמקה ומקורות

הספרים של היום בספרייה

איך נבנה הסדר