הלימוד ליום הזה
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום שישי, י״ט באדר ב׳ ה׳תשפ״ד · 29 במרץ 2024
התקדמות הלימוד
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
לימוד היום
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ט · אות א׳ – אות ב׳
כ־7 דק׳ · כ־740 מילים · 46% מהספר עד סוף היום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ט · אות א׳דַּע, שֶׁהַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ מָמוֹן, בָּזֶה הוּא גּוֹזֵל מִמֶּנּוּ בָּנִים, הַיְנוּ שֶׁהַגַּזְלָן נוֹטֵל מֵהַנִּגְזָל בָּנִים. כִּי עִקַּר הַמָּמוֹן שֶׁל הָאָדָם בָּא לוֹ עַל יְדֵי בַּת זוּגוֹ, כִּי עַל־יְדֵי אוֹר נַפְשָׁהּ, מִזֶּה בָּא לוֹ הַמָּמוֹן. הַיְנוּ, עַל־יְדֵי שֶׁמִּתְנוֹצֵץ וּמִתְפַּשֵּׁט אוֹרוֹת מֵאוֹר נַפְשָׁהּ, אֵלּוּ הָאוֹרוֹת הֵם בְּחִינַת הַמָּמוֹן. כִּי הַמָּמוֹן הוּא מִמְּקוֹם הַנֶּפֶשׁ, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וְנֶפֶשׁ הִיא בְּחִינַת נְקֵבָה, כַּיָּדוּעַ בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י, כִּי הִיא הַבְּחִינָה הָאַחֲרוֹנָה מִן נֶפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה. וְכֵן כְּלַל נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁלָּהּ, הוּא בְּחִינַת נֶפֶשׁ נֶגְדּוֹ, כִּי כְּלַל הַמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה הִיא בְּחִינוֹת נֶפֶשׁ, בְּחִינַת נְקֵבָה, נֶגֶד מַדְרֵגָה שֶׁלְּמַעְלָה הֵימֶנָּה. עַל כֵּן עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַנְּקֵבָה בַּת זוּגוֹ, שֶׁהִיא בְּחִינַת הַנֶּפֶשׁ אֶצְלוֹ, עַל יָדָהּ בָּא לוֹ הַמָּמוֹן. כִּי עִקַּר הַמָּמוֹן תָּלוּי בָּהּ, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי הִיא בְּחִינַת רַגְלִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (וירא קיב:): רַגְלֵי חֲסִידָיו יִשְׁמֹר – דָּא אִתְּתָא. וּכְתִיב (דברים י״א:ו׳): וְאֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם – זֶה מָמוֹנוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁמַּעֲמִידוֹ עַל רַגְלָיו (פסחים קיט). כִּי עִקַּר הַמָּמוֹן בָּא מִבְּחִינַת נֶפֶשׁ, בְּחִינַת נְקֵבָה, בְּחִינַת רַגְלִין. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות סב:): הַשָּׁרוּי בְּלֹא אִשָּׁה שָׁרוּי בְּלֹא חוֹמָה; הַיְנוּ בְּלֹא מָמוֹן, כִּי חוֹמָה הִיא בְּחִינַת הַמָּמוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי י״ח:י״א): הוֹן עָשִׁיר קִרְיַת עֻזּוֹ וּכְחוֹמָה נִשְׂגָּבָה וְכוּ'. וְעַל כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב"מ נט): אוֹקִירוּ לִנְשַׁיְכוּ כִּי הֵיכֵי דְּתִתְעַתְרוּ. וְכָל אָדָם וְאָדָם כַּאֲשֶׁר הוּא בָּא לָעוֹלָם, הוּא בָּא עִם בַּת זוּגוֹ הַמְיֻחֶדֶת לוֹ, וְעִם סְכוּם מָמוֹן הַקָּצוּב לוֹ, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם, וְכַמָּה פֵּרוֹת, הַיְנוּ בָּנִים, שֶׁיִּהְיוּ לוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם. וְהֵם בְּחִינַת אִילָן וַעֲנָפִים וּפֵרוֹת. הַיְנוּ, שֶׁאוֹר נַפְשָׁהּ הוּא בְּחִינַת עִקַּר הָאִילָן, שֶׁמִּמֶּנּוּ יוֹצְאִים וּמִתְפַּשְּׁטִים עֲנָפִים, הַיְנוּ הִתְנוֹצְצוּת וְהִתְפַּשְׁטוּת אוֹרָהּ, הַיְנוּ בְּחִינַת הַמָּמוֹן כַּנַּ"ל, הוּא בְּחִינַת עֲנָפִים שֶׁל הָאִילָן. וְעַל הָעֲנָפִים אֵלּוּ גְּדֵלִים הַפֵּרוֹת, הַיְנוּ הַבָּנִים. נִמְצָא כְּשֶׁאֶחָד גּוֹזֵל מֵחֲבֵרוֹ מָמוֹן, הוּא גּוֹזֵל וְנוֹטֵל מִמֶּנּוּ עֲנָפִים שֶׁל הָאִילָן שֶׁלּוֹ, הַיְנוּ הִתְנוֹצְצוּת אוֹר נַפְשָׁהּ, שֶׁמִּשָּׁם הַמָּמוֹן כַּנַּ"ל. עַל כֵּן, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא גּוֹזֵל וְנוֹטֵל מִמֶּנּוּ נֶפֶשׁ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו, שֶׁהֵם תְּלוּיִים וּגְדֵלִים וְיוֹנְקִים מֵאוֹר הֶעָנָף הַזֶּה, כִּי הֵם הֵם הַפֵּרוֹת הַגְּדֵלִים עַל הָעֲנָפִים אֵלּוּ, וּכְשֶׁנּוֹטֵל הֶעָנָף נוֹטֵל הַפֵּרוֹת: וְזֶה שֶׁכָּתוּב (אסתר ה׳:י״א): וַיְסַפֵּר לָהֶם הָמָן אֶת כְּבוֹד עָשְׁרוֹ וְרֹב בָּנָיו, כִּי זֶה תָּלוּי בָּזֶה. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב כ״א:ז׳-ח׳): עָתְקוּ גַּם גָּבְרוּ חָיִל, זַרְעָם נָכוֹן לִפְנֵיהֶם וְצֶאֱצָאֵיהֶם לְעֵינֵיהֶם. עָתְקוּ גַּם גָּבְרוּ חָיִל – זֶה עֲשִׁירוּת, עַל יְדֵי זֶה זַרְעָם נָכוֹן וְכוּ'. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רָחֵל וְלֵאָה, (בראשית ל״א:ט״ז): כִּי כָל הָעֹשֶׁר אֲשֶׁר הִצִּיל אֱלֹקִים מֵאָבִינוּ לָנוּ הוּא וּלְבָנֵינוּ. לָנוּ וּלְבָנֵינוּ דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הָעֲשִׁירוּת – עַל־יְדֵי הָאִשָּׁה, וּבָהּ תְּלוּיִים הַבָּנִים כַּנַּ"ל. כִּי הָאִשָּׁה הִיא עִקַּר בְּחִינַת הָאִילָן, וְהָעֲשִׁירוּת הֵם הָעֲנָפִים שֶׁל הָאִילָן, וְהַבָּנִים הֵם הַפֵּרוֹת הַגְּדֵלִים בָּעֲנָפִים הָאֵלּוּ כַּנַּ"ל. וְזֶה סוֹד שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא קמא קיט): הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ, כְּאִלּוּ גּוֹזֵל מִמֶּנּוּ נֶפֶשׁ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ט · אות ב׳ · חלק 1 מתוך 2 (חלוקת האתר)וְדַע, שֶׁאִם זֶה הַנִּגְזָל עֲדַיִן לֹא הָיָה לוֹ בָּנִים, יוּכַל לִגְזֹל מִמֶּנּוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ, עַל־יְדֵי שֶׁגּוֹזֵל וְנוֹטֵל הֶעָנָף כַּנַּ"ל. וַאֲפִלּוּ אִם כְּבָר יֵשׁ לְהַנִּגְזָל בָּנִים, יוּכַל לְהַזִּיק לוֹ שֶׁיָּמוּתוּ בָּנָיו, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי אִם עֲדַיִן הַבָּנִים צְרִיכִין לְאִמָּן, הַיְנוּ לָעֲנָפִים שֶׁלָּהּ, כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ פֵּרוֹת שֶׁלֹּא נִגְמְרוּ כָּל צָרְכָּן, וּצְרִיכִין לִינֹק עוֹד מֵהֶעָנָף, וְעַל כֵּן כְּשֶׁזֶּה נוֹטֵל הֶעָנָף, הוּא מַזִּיק הַפֵּרוֹת, הַיְנוּ הַבָּנִים, הַצְּרִיכִים לִינֹק עוֹד וּלְקַבֵּל מֵהֶעָנָף, הַיְנוּ מֵהִתְנוֹצְצוּת אוֹר אִמָּן כַּנַּ"ל. וְהַכֹּל לְפִי הַגְּזֵלָה, וְהַכֹּל לְפִי הָאִילָן וְהָעֲנָפִים וְהַפֵּרוֹת. כִּי יֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה שִׁנּוּיִים בֵּין הָאִילָנוֹת עַצְמָן, וּבֵין מַהוּת וְאֵיכוּת הָעֲנָפִים, וּבֵין רִבּוּי הָעֲנָפִים, וְכֵן בֵּין הַפֵּרוֹת, בְּכֻלָּן יֵשׁ שִׁנּוּיִים רַבִּים. כִּי יֵשׁ אִילָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲנָפִים רַבִּים וּפֵרוֹת מֻעָטִים. וְכֵן לְהֵפֶךְ. עֲנָפִים מֻעָטִים וּפֵרוֹת רַבִּים. וְכֵן בֵּין מַהוּת הָעֲנָפִים עַצְמָן, יֵשׁ אִילָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ עָנָף אֶחָד, אֲבָל הוּא יָקָר מְאֹד. וְיֵשׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲשָׂרָה עֲנָפִים, וְכֻלָּם אֵינָם שָׁוִים רַק עֲשָׂרָה זְהוּבִים. כֵּן יֵשׁ כַּמָּה עֲנִיִּים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בָּנִים רַבִּים וְאֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת אֶלָּא זוּז אֶחָד. הַיְנוּ שֶׁכָּל הָעֲנָפִים שֶׁלּוֹ הֵם פְּחוּתִים, וְאֵינָם רַק בְּעֵרֶךְ זָהָב אֶחָד, אוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲנָפִים מֻעָטִים וּפְחוּתִים. וְכֵן לְהֵפֶךְ, יֵשׁ עָשִׁיר גָּדוֹל, מֵחֲמַת שֶׁהֶעָנָף שֶׁלּוֹ הוּא יָקָר מְאֹד, אוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲנָפִים רַבִּים וִיקָרִים, וְעִם כָּל זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁלֹּא יִהְיוּ לוֹ רַק בָּנִים מֻעָטִים, כַּנַּ"ל בִּמְשַׁל הָאִילָנוֹת. וְהִנֵּה נִתְפֹּס לְמָשָׁל, אִילָן אֶחָד עִם שְׁלֹשָׁה עֲנָפִים, וְכָל עָנָף מְיֻחָד לוֹ שֶׁרָאוּי לְהוֹצִיא שְׁנֵי פֵּרוֹת, נִמְצָא שֶׁרָאוּי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ שִׁשָּׁה בָּנִים. וְכֵן נֹאמַר לְמָשָׁל, שֶׁכָּל עָנָף הוּא בִּבְחִינָה וְעֵרֶךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מֵאָה אֲדֻמִּים. נִמְצָא שֶׁרָאוּי לִהְיוֹת לוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אֲדֻמִּים, מִשְּׁלֹשָׁה עֲנָפִים הַלָּלוּ. נִמְצָא אִם גּוֹזֵל מִמֶּנָּה מֵאָה אֲדֻמִּים, הוּא גּוֹזֵל וְנוֹטֵל מִמֶּנּוּ עָנָף אֶחָד, נִמְצָא שֶׁנּוֹטֵל מִמֶּנּוּ שְׁנֵי בָּנִים. אֲבָל דַּע, שֶׁבָּזֶה יֵשׁ חִלּוּק גָּדוֹל, אִם הַפֵּרוֹת רְאוּיִים לָצֵאת מֵהָעֲנָפִים בָּזֶה אַחַר זֶה, נִמְצָא שֶׁאַף שֶׁזֶּה גּוֹזֵל מִמֶּנּוּ עָנָף אֶחָד, וְנוֹטֵל מִמֶּנּוּ שְׁנֵי בָּנִים, אַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן רְאוּיִים לוֹ לְהִתְקַיֵּם יֶתֶר הַבָּנִים שֶׁל הָעֲנָפִים הַנִּשְׁאָרִים, כִּי לֹא הִזִּיק בְּהַנִּשְׁאָרִים, כִּי לֹא נָטַל מֵהֶם כְּלוּם.
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות קל״ו
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 50% מהספר עד סוף היום
שיחות הר״ן · אות קל״ו · חלק 1 מתוך 2 (חלוקת האתר)שיך להתורה "מלא כל הארץ כבודו" (בלקוטי חלק ראשון סימן קע"ב). שמעתי מאיש אחד מאנשיו ששמע מפיו הקדוש בבאור יותר קצת, והענין - שהאדם צריך לבטל כל מדה ומדה עד שיתבטל לגמרי כאין ואפס. כי בתחלה צריך לבטל מדה זאת עד שתהיה כלא ממש, ואחר כך מדה אחרת עד שתהיה גם כן לא, וכן כל המדות עד שיהיו כלם כלא היו. וכפי מה שמבטלין כל מדה ומדה, כן מאיר ומתגלה לו כבוד ה', כי עקר האור הוא כבודו יתברך, כמו שכתוב (יחזקאל מג ב): "והארץ האירה מכבודו".
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות ט״ו
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 49% מהספר עד סוף היום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות ט״ו · חלק 11 מתוך 13 (חלוקת האתר)כי אמר שתכף כשהלך ארבע אמות בארץ ישראל פעל מיד מה שרצה להשיג. ואחר חצות היום הלכו למקווה, ואחר כך לבית הכנסת, ונתמהמהו עד הלילה. וכשבא רבנו, זכרונו לברכה, לביתו אל האכסניא שלו, היה לו שמחה גדולה ועצומה עד מאד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רי״ז
כ־3 דק׳ · כ־280 מילים · 38% מהספר עד סוף היום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רי״ז · חלק 2 מתוך 2 (חלוקת האתר)וְכַמָּה פְּעָמִים אָמַר בְּפֵרוּשׁ לְפָנַי וְלִפְנֵי עוֹד כַּמָּה אֲנָשִׁים שֶׁטּוֹב לְפָנָיו לִשְׁכַּב שָׁם. מֵחֲמַת שֶׁהָיָה שָׁם קִדּוּשׁ הַשֵּׁם הַרְבֵּה מְאֹד, וְאַחַר־כָּךְ נִתְקַיְּמוּ דְּבָרָיו כֻּלָּם וְנִסְתַּלֵּק בְּאוּמֶין בְּבֵית הָאִישׁ הַנַּ"ל שֶׁנָּתַן לוֹ דִּירָתוֹ כַּנַּ"ל, אָז הֵמָּה רָאוּ כֵּן תָּמָהוּ וְהֵבִינוּ כֻּלָּם שֶׁכָּל עִקַּר בִּיאָתוֹ לְאוּמֶין הָיָה בִּשְׁבִיל לְהִסְתַּלֵּק שָׁם. כַּאֲשֶׁר נִשְׁמַע מִפִּיו בְּפֵרוּשׁ כַּמָּה פְּעָמִים. וּבְעִנְיַן יְשִׁיבָתוֹ בְּאוּמֶין לֹא תִּמָּלֵא אֹזֶן מִשְּׁמֹעַ מַה שֶּׁשָּׁמַעְנוּ קְצָת מְעַט מִזְעֵיר כְּטִפָּה מִן הַיָּם מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ, וּמַה שֶּׁהִתְנוֹצֵץ לָנוּ בְּשִׂכְלֵנוּ אֵיזֶה הִתְנוֹצְצוּת בָּזֶה כְּפִי הַדְּבָרִים שֶׁשָּׁמַעְנוּ בְּרֶמֶז מִפִּיו. כִּי עָשָׂה שָׁם בְּאוֹתוֹ הַקַּיִץ שֶׁיָּשַׁב שָׁם תִּקּוּנִים עֲצוּמִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים מְאֹד, וְשָׁם עָסַק בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּעִנְיַן תִּקּוּן הַנְּשָׁמוֹת כְּפִי הַמּוּבָן מֵהַמַּעֲשֶׂה שֶׁסִּפֵּר לְפָנֵינוּ בִּכְנִיסָתוֹ לְשָׁם (עַיֵּן לְעֵיל קצ). וְקֹדֶם הִסְתַּלְּקוּתוֹ הִזְכִּיר אוֹתִי אָז מַעֲשֶׂה זוֹ וְאָמַר הֲזָכַרְתָּ מַעֲשֶׂה שֶׁסִּפַּרְתִּי לְךָ וְכוּ' כַּנַּ"ל. שׁוּב שָׁמַעְתִּי מֵאִישׁ אֶחָד שֶׁנָּסַע עִמּוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּעֵת שֶׁיָּצָא מִזְּלַאטִיפָּאלְיֶע לָדוּר פֹּה בְּרֶסְלֶב, וְאָז בְּדֶרֶךְ נְסִיעָתוֹ עָבַר דֶּרֶךְ אוּמֶין, וּמִדֵּי נָסְעָם בִּכְנִיסָתָם לָעִיר עָבְרוּ סָמוּךְ אֵצֶל בֵּית הַחַיִּים. עָנָה רַבֵּנוּ זַ"ל וְאָמַר, כַּמָּה נָאֶה וְיָפֶה לִשְׁכַּב עַל בֵּית הַחַיִּים הַזֶּה. וּכְשָׁמְעִי זֹאת עָמַדְתִּי מַרְעִיד כִּי עַתָּה אָנוּ רוֹאִים שֶׁזֶּה כַּמָּה שָׁנִים מִקֹּדֶם עָלְתָה זֹאת בַּמַּחֲשָׁבָה, וְנוֹדַע לוֹ שֶׁמְּקוֹם מְנוּחָתוֹ יִהְיֶה בְּאוּמֶין, כִּי בָּעֵת שֶׁנִּכְנַס לִבְּרֶסְלֶב הָיָה כַּמָּה שָׁנִים קֹדֶם הִסְתַּלְּקוּתוֹ. וְכָל מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו מִיּוֹם שֶׁנִּכְנַס לִבְּרֶסְלֶב עַד יוֹם הִסְתַּלְּקוּתוֹ, וְכָל מַה שֶּׁפָּעַל בְּאֵלּוּ הַשָּׁנִים אֲפִלּוּ כְּפִי מַה שֶּׁהִתְנוֹצֵץ בְּדַעְתִּי לֹא יַסְפִּיקוּ כָּל אֵילֵי נְבָיוֹת לְבָאֵר אֶפֶס קָצֶה מֵהֶם. וַעֲצַת ה' לְעוֹלָם תַּעֲמֹד, כִּי סוֹף כָּל סוֹף נִשְׁאֲרָה הַמַּתָּנָה טוֹבָה בְּיָדֵינוּ מֵאַחַר שֶׁזָּכִינוּ שֶׁהַחֶמְדָּה גְּנוּזָה נִגְנְזָה בִּסְבִיבוֹתֵינוּ בְּאוּמֶין כַּאֲשֶׁר עָלְתָה בַּמַּחֲשָׁבָה לְפָנָיו זֶה כַּמָּה. וְעַל יְדֵי זֶה עֲדַיִן יֵשׁ לָנוּ תִּקְוָה לִזְכּוֹת לְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר חָפֵץ לְהֵיטִיב עִמָּנוּ לָנֶצַח. וּדְבַר אֱלֹקֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם. וּבְכָל זֶה יֵשׁ בְּלִבִּי הַרְבֵּה אַךְ אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר מֵחֲמַת חֶשְׁכַת הָעוֹלָם:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · מריבה · חלק ראשון · אות ע״ח – אות פ״ג
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 52% מהספר עד סוף היום
ספר המידות · מריבה · חלק ראשון · אות ע״חעח. אַל תָּרִיב עִם אָדָם שֶׁהוּא תַּקִּיף מִמְּךָ, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא מֵכֵף אוֹתְךָ לְדָבָר בִּלְתִּי הָגוּן. אַבָל אִם יֵשׁ לוֹ אֵימַת שַׂר, תֵּלֵךְ עִמּוֹ אֶל הַשַּׁר וְאַל תַּעֲשֶׂה הַדָּבָר בִּלְתִּי הָגוּן.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · מריבה · חלק ראשון · אות ע״טעט. עַל־יְדֵי לָשׁוֹן הָרָע נוֹפְלִים בַּמִּלְחָמָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · מריבה · חלק ראשון · אות פ׳פ. מִי שֶׁאֵין אוֹמֵר לָשׁוֹן הָרָע, הוּא מְנַצֵּחַ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · מריבה · חלק ראשון · אות פ״אפא. שָׁנָה וּפֵרֵשׁ, עַל־יְדֵי זֶה אוֹיְבָיו רוֹדְפִין אוֹתוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · מריבה · חלק ראשון · אות פ״בפב. כְּשֶׁאִשְׁתּוֹ שֶׁל אָדָם שׁוֹפַעַת דָּם בְּלא עֵת נִדָּתָהּ, בְּיָדוּעַ שֶׁאֵיזֶה שִׂנְאָה נִתְעוֹרֵר עָלָיו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · מריבה · חלק ראשון · אות פ״גפג. כְּשֶׁהַצַּדִּיק יֵשׁ לוֹ מַחֲלקֶת עִם אֶחָד וְיָכוֹל לְהַצִּיל אֶת עַצְמוֹ עִם מָמוֹן, יַצִּיל אֶת עַצְמוֹ וְאַל יִשְׁתַּמֵּשׁ בְּצִדְקָתוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות כ׳
כ־1 דק׳ · כ־120 מילים · 52% מהספר עד סוף היום
סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות כ׳וַיַּרְא וְהִנֵּה עוֹמֵד שָׁם אִילָן גָּדוֹל מְאד מְאד וְעָלָה עַל אוֹתוֹ הָאִילָן בְּבוֹאוֹ עַל הָאִילָן, וַיַּרְא וְהִנֵּה שׁוֹכֵב שָׁם בֶּן אָדָם וְנִתְיָרֵא אַךְ אַף עַל פִּי כֵן הָיָה לוֹ לְנֶחָמָה, מֵאַחַר שֶׁמָּצָא כָּאן בֶּן אָדָם וְשָׁאֲלוּ זֶה אֶת זֶה: "מִי אַתָּה, בֶּן אָדָם" "מִי אַתָּה, בֶּן אָדָם מֵאַיִן בָּאתָ לְכָאן" וְלא הָיָה רְצוֹנוֹ לְסַפֵּר לוֹ מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו וְהֵשִׁיב לוֹ: עַל יְדֵי הַבְּהֵמוֹת שֶׁהָיִיתִי רוֹעֵה בְּהֵמוֹת, וְתָעוּ שְׁתֵּי בְּהֵמוֹת לְכָאן, וְעַל יְדֵי זֶה בָּאתִי לְכָאן כַּנַּ"ל וְשָׁאַל הוּא אֶת הָאָדָם שֶׁמָּצָא שָׁם עַל הָאִילָן: מֵאַיִן בָּאתָ אַתָּה לְכָאן ? הֵשִׁיב לוֹ: אֲנִי בָּאתִי לְכָאן עַל יְדֵי הַסּוּס שֶׁהָיִיתִי רוֹכֵב עַל הַסּוּס, וְעָמַדְתִּי לָפוּשׁ וְהָלַךְ הַסּוּס וְתָעָה בְּתוֹךְ הַיַּעַר וְהָיִיתִי רוֹדֵף אַחֲרָיו לְתָפְסוֹ וְהוּא בָּרַח יוֹתֵר, עַד שֶׁבָּאתִי לְכָאן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · מניעות · קטע ה׳ – קטע ז׳
כ־2 דק׳ · כ־230 מילים · 51% מהספר עד סוף היום
ליקוטי עצות · מניעות · קטע ה׳עַל־יְדֵי הַיְגִיעוֹת וְהַטִּרְחוֹת וּשְׁבִירַת מְנִיעוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם בִּתְחִלַּת הַהִתְקָרְבוּת, כְּגוֹן שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְנִיעוֹת מֵאָבִיו וְחוֹתְנוֹ וְאִשְׁתּוֹ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם שְׁאָרֵי מְנִיעוֹת, וְהוּא צָרִיךְ לְהִתְיַגֵּעַ לִטְרֹחַ וּלְהִתְחַזֵּק מְאֹד לְשַׁבְּרָם, עַל־יְדֵי זֶה הוּא עוֹשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל בְּתוֹכָהּ קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה אַחַר כָּךְ. וְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ יְגִיעוֹת וּטִרְחוֹת יוֹתֵר בִּתְחִלַּת הִתְקָרְבוּתוֹ, יֵשׁ לוֹ כְּלִי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר לְקַבֵּל בְּתוֹכָהּ קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְיִרְאָה וּלְהַמְשִׁיךְ כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת טוֹבוֹת, וְזוֹכֶה לְהַשְׁלִים שְׁמָא קַדִּישָׁא, כִּי עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַיִּרְאָה: (לק"א סי' קפ"ה)
ליקוטי עצות · מניעות · קטע ו׳כָּל הָרוֹצֶה לִכְנֹס בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִכְנֹס כִּי אִם עַל־יְדֵי שֶׁיַּחֲשֹׁב שֶׁאֵין בָּעוֹלָם כִּי אִם הוּא לְבַדּוֹ יְחִידִי בָּעוֹלָם. וְלֹא יִסְתַּכֵּל עַל שׁוּם אָדָם הַמּוֹנְעוֹ, כְּגוֹן אָבִיו וְאִמּוֹ אוֹ חוֹתְנוֹ וְאִשְׁתּוֹ וּבָנָיו וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, אוֹ הַמְּנִיעוֹת שֶׁיֵּשׁ מִשְּׁאָר בְּנֵי הָעוֹלָם הַמַּלְעִיגִים וּמְסִיתִים וּמוֹנְעִים מִן דֶּרֶךְ הָאֱמֶת. וְצָרִיךְ שֶׁלֹּא יָחוּשׁ וְלֹא יִסְתַּכֵּל עֲלֵיהֶם כְּלָל, רַק יִהְיֶה בִּבְחִינַת "אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם", כְּאִלּוּ הוּא יְחִידִי בָּעוֹלָם: (השמטה בתחילת לק"ת)
ליקוטי עצות · מניעות · קטע ז׳כָּל הַמְּנִיעוֹת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אַף עַל פִּי שֶׁנִּדְמֶה לְהָאָדָם שֶׁהַמְּנִיעָה שֶׁלּוֹ גְּדוֹלָה מְאֹד וְאִי אֶפְשָׁר לְשַׁבְּרָהּ, אֲבָל בֶּאֱמֶת אֵינוֹ כֵּן, כִּי אֵין אָדָם שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מְנִיעָה שֶׁלֹּא יוּכַל לְשַׁבְּרָהּ אִם יִרְצֶה בֶּאֱמֶת. כִּי אֵין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹלֵחַ עַל שׁוּם אָדָם מְנִיעוֹת, רַק כְּפִי כֹּחוֹ וִיכָלְתּוֹ שֶׁיּוּכַל לַעֲמֹד בָּהֶם, אִם יִרְצֶה לְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם כָּרָאוּי. וְאִם יִסְתַּכֵּל הֵיטֵב, יוּכַל לְהָבִין שֶׁגַּם בְּהַמְּנִיעָה בְּעַצְמָהּ מְלֻבָּשׁ שֵׁם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב לְעֵיל בְּאוֹת ד'). וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה כְּלָל, כִּי כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם רַק בַּאֲחִיזַת עֵינַיִם: (לק"ת סי' מ"ו)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה צ׳ · קטע ז׳ – קטע ט׳
כ־5 דק׳ · כ־510 מילים · 55% מהספר עד סוף היום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה צ׳ · קטע ז׳רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת כָּל הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה עַכְשָׁו בָּעוֹלָם בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ בְּעִנְיַן הַתִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן, אֲשֶׁר כָּל הָעוֹלָם אֵינוֹ מִתְקַיֵּם אֶלָּא עַל הֶבֶל פִּיהֶם הַקָּדוֹשׁ שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא, וְרַבִּים קָמִים עֲלֵיהֶם לְבַלְבֵּל וּלְקַלְקֵל חַס וְשָׁלוֹם הֶבֶל פִּיהֶם הַקָּדוֹשׁ מִנְּעוּרֵיהֶם, עַל יְדֵי חָכְמָתָם הָרָעוֹת רַחֵם עֲלֵיהֶם וְעָלֵינוּ לְמַעַנְךָ, וְהָגֵן בַּעֲדֵיהֶם וְשָׁמְרֵם וְהַצִּילֵם מִכָּל מִינֵי חִנּוּכִים הָרָעִים שֶׁל כָּל מִינֵי דְרָכִים שֶׁאֵינָם יְשָׁרִים בְּעֵינֶיךָ אַתָּה יְהוָה תִּשְׁמְרֵם תִּצְּרֶנּוּ מִן הַדּוֹר זוּ לְעוֹלָם חֲמל עַל פְּלֵיטַת יַלְדֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר אֵין לָנוּ עַל מָה לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל זְכוּת הֶבֶל פִּיהֶם הַקָּדוֹשׁ שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא רַחֵם עֲלֵיהֶם וְעָלֵינוּ, שֶׁיִּזְכּוּ כָּל יַלְדֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד יְקַבֵּל הֶבֶל פִּיו שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא מֵהַמִּשְׁכָּן הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַשַּׁיָּךְ אֵלָיו כְּפִי שׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ, בְּאפֶן שֶׁיִּזְכּוּ עַל יָדוֹ לֵילֵךְ וּלְהִתְחַנֵּךְ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלִכְנס בְּתוֹרַת יְהוָה בֶּאֱמֶת, שֶׁיִּזְכּוּ לִלְמד תּוֹרָה לִשְׁמָהּ וְלַהֲגוֹת בָּהּ יוֹמָם וָלָיְלָה וְתִפְתַּח אֶת לִבָּם בְּתַלְמוּד תּוֹרָתֶךָ, וְתִתֶּן לָהֶם בִּינָה בְּלִבָּם לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל לִשְׁמעַ לִלְמד וּלְלַמֵּד לִשְׁמר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּאַהֲבָה, וְהָאֵר עֵינֵיהֶם בְּתוֹרָתֶךָ וְדַבֵּק לִבֵּיהֶם בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתַאֲרִיךְ יְמֵיהֶם וּשְׁנוֹתֵיהֶם בַּטּוֹב וּבַנְּעִימִים וְתִהְיֶה עִמָּהֶם תָּמִיד וְתַעַזְרֵם וְתוֹשִׁיעֵם שֶׁיִּזְכּוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת כָּל יְמֵיהֶם לְעוֹלָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה צ׳ · קטע ח׳רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מָלֵא רַחֲמִים, יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת, זַכֵּנוּ לִפְעל בַּקָּשָׁתֵינוּ בְּרַחֲמִים אֶצְלְךָ, בִּזְכוּת וְכחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה, הָעוֹסְקִים לָדוּן אֶת כָּל הָעוֹלָם לְכַף זְכוּת תָּמִיד, וּלְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ וְלִמְצא נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ בְּהַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, וּלְקַבֵּץ כָּל הַטּוֹב הַזֶּה וּלְהִתְפַּלֵּל עִם כָּל הַטּוֹב הַזֶּה לְפָנֶיךָ לְהַמְתִּיק וּלְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים שֶׁבָּעוֹלָם אֲשֶׁר אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים רוֹאִים וּמְבִינִים כָּל הַבְּחִינוֹת בִּכְלָל וּבִפְרָט שֶׁיֵּשׁ בְּעִנְיַן הַתִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן, כִּי הֵם רוֹאִין הֵיכָן הַתִּינוֹקוֹת קוֹרִין, וּמֵאֵיזֶה צַדִּיק מְקַבֵּל כָּל תִּינוֹק וְתִינוֹק הֶבֶל פִּיו שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא, וְכַמָּה וְכַמָּה מְקַבְּלִים מִמֶּנּוּ, וְכָל הַבְּחִינוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה, וְהַדּוֹר שֶׁיֵּצֵא מֵהֶם עַד הַסּוֹף בִּזְכוּת וְכחַ אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים, עֲזר וְהוֹשִׁיעַ לָנוּ וּלְכָל יַלְדֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְזַכֵּנוּ לִפְעל כָּל מַה שֶּׁבִּקַּשְׁנוּ מִלְּפָנֶיךָ, וּמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ לְטוֹבָה בְּרַחֲמִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה צ׳ · קטע ט׳מָרָא דְעָלְמָא כּלָּא, זַכֵּנִי לִכְנס בֶּאֱמֶת לְכַף זְכוּת, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת זַכֵּנִי בִּזְכוּת כָּל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁהָיוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וּבִזְכוּת כָּל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁבַּדּוֹר הַזֶּה וְעָזְרֵנִי, וְהוֹשִׁיעֵנִי וְלַמְּדֵנִי וְהוֹרֵנִי בְּכָל עֵת עֵצוֹת אֲמִתִּיּוֹת, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשִׁי בְּכָל עֵת עַל יְדֵי דַרְכֵי הַתּוֹרָה הַזּאת וְלִבְלִי לְהָנִיחַ אֶת הָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחוֹרָה לִכְנס בִּי וְלֹא לִגַּע בִּי כְּלָל, רַק אֶזְכֶּה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָמִיד בֶּאֱמֶת בְּכָל לֵב וָנֶפֶשׁ וְתִתֶּן שִׂמְחָה בְּלִבִּי עַל יְדֵי דַרְכֵי הַתּוֹרָה הַזּאת וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת אַךְ שָׂמֵחַ תָּמִיד, עַל יְדֵי כָּל נְקֻדָּה וּנְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁזָּכִיתִי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה לִגְרם אֵיזֶה נַחַת רוּחַ לְפָנֶיךָ וְתַעַזְרֵנִי וְתוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה גַּם לְשַׂמֵּחַ אֲחֵרִים, וְתוֹרֵנִי וּתְלַמְּדֵנִי דַעַת וּתְבוּנָה, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָזֶה, לְשַׂמֵּחַ נַפְשׁוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת, וּלְדוֹנָם לְכַף זְכוּת תָּמִיד, עַד שֶׁיִּזְכּוּ כֻלָּם לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְשִׂמְחָה וִיקֻיַּם מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וַהֲסִירוֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר, וְעָשִׂיתִי אֶת אֲשֶׁר בְּחֻקַּי תֵּלֵכוּ וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם", וְנִזְכֶּה לַעֲבד אֶת יְהוָה בְּשִׂמְחָה וְלָבא לְפָנָיו בִּרְנָנָה, וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעוֹשָׂיו בְּנֵי צִיּוֹן יָגִילוּ בְּמַלְכָּם", וְנֶאֱמַר. "אָשִׁירָה לַיהוָה בְּחַיָּי אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי אָנכִי אֶשְׂמַח בַּיהוָה יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְהוָה הַלְלוּיָהּ"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות מח · פסקה 5
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 53% מהספר עד סוף היום
השתפכות הנפש · אות מח · פסקה 5 · חלק 4 מתוך 4 (חלוקת האתר)עַד שֶׁיָּצָא מֵהָאֵיבָר הַזֶּה שֶׁדִּבֵּר עִמּוֹ כָּל הַחִיּוּת מַמָּשׁ וְנִשְׁאַר בְּלֹא כֹּחַ וְהַרְגָּשָׁה כְּלָל. וְזֶה רָאָה בְּחוּשׁ בָּאֵיבָרִים הַחִיצוֹנִים, כְּגוֹן אֶצְבְּעוֹת יָדָיו וְרַגְלָיו וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. עַד שֶׁכְּשֶׁהִתְחִיל לְדַבֵּר עִם הָאֵיבָרִים הַפְּנִימִיִּים שֶׁהַחִיּוּת תָּלוּי בָּהֶם, כְּגוֹן הַלֵּב וְכַיּוֹצֵא הָיָה צָרִיךְ לְצַמְצֵם דְּבָרָיו מְאֹד בִּכְדֵי שֶׁלֹּא תֵּצֵא מִמֶּנּוּ הַחִיּוּת מַמָּשׁ כַּנַּ"ל.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות נא · פסקה 3
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 52% מהספר עד סוף היום
משיבת נפש · רצף ג · אות נא · פסקה 3 · חלק 1 מתוך 4 (חלוקת האתר)וְכָל זֶה אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר הֵיטֵב בִּכְתָב, רַק הַמַּשְׂכִּיל הֶחָפֵץ בֶּאֱמֶת יָבִין מִדַּעְתּוֹ, כִּי כְּנֶגֶד כָּל מִינֵי מְנִיעוֹת כָּאֵלּוּ צְרִיכִין לֵילֵךְ בַּדֶּרֶךְ הַנַּ"ל בִּבְחִינַת: "אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם", וְלֹא יִסְתַּכֵּל עַל חֲבֵרוֹ כְּלָל בִּבְחִינַת: "וּסְפַרְתֶּם לָכֶם - לְעַצְמְכֶם" כַּנַּ"ל וּלְהִתְנַהֵג בְּדַרְכֵי הַתְּמִימוּת וְלִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד אֲפִלּוּ בַּעֲנִיּוּת וְדַחֲקוּת גָּדוֹל, וְגַם עֲבוֹדָתוֹ וּתְפִלָּתוֹ אֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת כְּלָל.
משיבת נפש · רצף ג · אות נא · פסקה 3 · חלק 2 מתוך 4 (חלוקת האתר)אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ תָּמִיד וְלֹא יִסְתַּכֵּל עַל הָעוֹלָם כְּלָל, שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע וְגַם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה נִדְמֶה לוֹ שֶׁהֵם גְּדוֹלִים מִמֶּנּוּ אֲלָפִים מַדְרֵגוֹת אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא רָאָה מֵהֶם יְגִיעוֹת כָּאֵלֶּה וְהוּא הִתְיַגַּע כָּל כָּךְ וְלֹא זָכָה לָזֶה וְהוּא בַּעֲנִיּוּת וּבְשִׁפְלוּת גָּדוֹל בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · מועדים · אות ו
כ־1 דק׳ · כ־130 מילים · 58% מהספר עד סוף היום
עצות ישרות · מועדים · אות וצָרִיךְ הָאָדָם לִזְכֹּר הֵיטֵב הֵיטֵב כָּל יְמֵי חַיָּיו בְּכָל יוֹם וָיוֹם אֶת יוֹם צֵאתוֹ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וְכוּ', דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁיָּצָא מִמִּצְרַיִם קֹדֶם הַקֵּץ רַק בְּחַסְדּוֹ, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה עוֹבֵר עָלָיו מַה שֶּׁעוֹבֵר, כִּי בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם, כִּי עַל כָּל אָדָם עוֹבֵר כָּל הַנַּ"ל, עַל כֵּן צְרִיכִין לִזְכֹּר בְּכָל יוֹם גֹּדֶל חַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוֹצִיאוֹ מִמָּקוֹם שֶׁהוֹצִיאוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם וְאַף־עַל־פִּי שֶׁעַתָּה עוֹבֵר עָלָיו מַה שֶּׁעוֹבֵר, אַף־עַל־פִּי־כֵן בְּוַדַּאי הַחֶסֶד וְהַטּוֹבָה, שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּוַדַּאי אֵינוֹ לָרִיק, חַס וְשָׁלוֹם, רַק שֶׁצָּרִיךְ עַתָּה לַעֲבֹר בְּעִנְיָנִים אֵלֶּה וּלְהִתְנַסּוֹת בָּהֶם, אֲבָל סוֹף כָּל סוֹף יִגְמֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת שֶׁלּוֹ, וְיִזְכֶּה לְהִתְקָרֵב לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלִמְצֹא כָּל אֲבֵדוֹתָיו בִּשְׁלֵמוּת, כִּי דְּבַר אֱלֹקֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם (הִלְכוֹת בִּרְכוֹת הַפֵּרוֹת, הֲלָכָה ה', אוֹת י):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ח · מכתב רסו · פסקה 1 – פסקה 8
כ־5 דק׳ · כ־530 מילים · 52% מהספר עד סוף היום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ח · מכתב רסו · פסקה 1בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ב' עֵקֶב תקצ"ח נֶעמְרוֹב.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ח · מכתב רסו · פסקה 2רַב שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי כְּנַפְשִׁי וּלְבָבִי הָרַבָּנִי הַוָּתִיק מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ח · מכתב רסו · פסקה 3כְּבָר שָׁמַעְתָּ מִפִּי רַבִּי נַחְמָן וְרַבִּי דָּוִד אֶת אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה עִמָּנוּ בָּעִתִּים הַלָּלוּ בְּנִדּוֹן תְּשׁוּבָתִי לִבְרֶסְלֶב. וַעֲדַיִן עֵינַי כָּלוֹת לִתְשׁוּעַת ה', כִּי כְּפִי הַנִּרְאֶה הַדָּבָר סָמוּךְ לִגְמַר בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. אַךְ עֲדַיִן צְרִיכִין לִישׁוּעָה וְרַחֲמִים רַבִּים שֶׁיִּגְמֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכִי טוֹב מְהֵרָה, וְלַה' הַיְשׁוּעָה. וּבִפְרָטִיּוּת אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה. וְכָעֵת אֲנִי פֹּה עֲדַיִן וְקָרוֹב שֶׁאֶהְיֶה עַל שַׁבַּת קֹדֶשׁ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה בִּבְרֶסְלֶב. אַךְ גַּם זֹאת אֵינִי יוֹדֵעַ עֲדַיִן בְּבֵרוּר. וּלְסַפֵּר לְךָ גְּדֻלַּת ה' וְנִפְלְאוֹתָיו, וּבִפְרָט נִפְלְאוֹת חֲסָדָיו שֶׁאֲנִי רוֹאֶה וּמַאֲמִין הַמִּתְחַדְּשִׁים בְּכָל יוֹם בְּנִפְלָאוֹת עֲצוּמוֹת וְנוֹרָאוֹת, אֵין פֶּה לְבָאֵר וְקֻלְמוֹס לִכְתֹּב. אִלּוּ כָּל הַיַּמִּים דְּיוֹ וַאֲגַמִּים קֻלְמוֹסִים וּבְנֵי אָדָם לַבְלָרִין וּלְשׁוֹנוֹת מְקַלְּסִים וְכוּ'. וְאִם כִּי הַמְּלִיצָה הַזֹּאת יְשָׁנָה וּכְתוּבָה בַּפִּיּוּטִים הַקְּדוֹשִׁים, אֲבָל בְּחַסְדֵי ה' הִיא חֲדָשָׁה אֶצְלֵנוּ בְּכָל יוֹם. וְגַם זֶה נִפְלְאוֹת ה' וַחֲסָדָיו, שֶׁאָנוּ זוֹכִין לְהַאֲמִין בָּזֶה בֶּאֱמֶת עַל יְדֵי מְעַט דִּמְעַט שֶׁמִּתְנוֹצֵץ לָנוּ חַסְדֵי ה' וְנִפְלְאוֹתָיו וְנוֹרְאוֹתָיו עַל יְדֵי הַחִדּוּשִׁים נוֹרָאִים שֶׁזָּכִינוּ לִרְאוֹת וְלִשְׁמֹעַ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ וְכוּ'. מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתֶיךָ. וְרַק זֹאת נֶחָמָתִי בְעָנְיִי מַה שֶּׁאֲנִי זוֹכֵר בְּכָל פַּעַם שֶׁאָמַר (שִׂיחוֹת הָרַ"ן ג), "הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גָּדוֹל מְאֹד וְאֵין יוֹדְעִים כְּלָל. כִּי נַעֲשִׂים דְּבָרִים כָּאֵלֶּה בָּעוֹלָם וְאֵין יוֹדְעִין כְּלָל". מָה אֹמַר לְךָ בְּנִי חֲבִיבִי מַה שֶּׁמִּתְנוֹצֵץ בְּלִבִּי מִזֶּה. וּלְדַעְתִּי עַתָּה גַּם אַתָּה וְגַם כֻּלְּכֶם תּוּכְלוּ לְהַחֲיוֹת עַצְמְכֶם בָּזֶה וּבְכָל הַחִדּוּשִׁים נוֹרָאִים שֶׁרָאִינוּ וְשָׁמַעְנוּ. וּמֵחֲמַת שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ עִם מִי יִהְיֶה נִשְׁלָח הָאִגֶּרֶת הַזֶּה, כִּי אֲנִי שׁוֹלְחוֹ לִבְרֶסְלֶב לִבְנִי יְדִידִי רַבִּי שַׁכְנָא נֵרוֹ יָאִיר, עַל כֵּן אֵינִי יָכוֹל לְהַאֲרִיךְ. רַק מֵאַהֲבָתְךָ וּתְשׁוּקָתְךָ כָּתַבְתִּי דְּבָרַי אֵלֶּה. וּמִן הַסְּתָם נִתְוַעֵד יַחַד בְּקָרוֹב, וּפָנִים אֶל פָּנִים נְדַבֵּר אֶת אֲשֶׁר יִתֵּן ה' בְּפִינוּ. וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם כְּשֶׁאָבוֹא לִבְרֶסְלֶב אֶרְאֶה לְהוֹדִיעֲךָ עִנְיָנֵינוּ, וְתִפְרֹס בִּשְׁלוֹם כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה, יָתֵר מִזֶּה אֵין פְּנַאי לְהַאֲרִיךְ.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ח · מכתב רסו · פסקה 4דִּבְרֵי אָבִיךָ דּוֹרֵשׁ שְׁלוֹם טוֹבָתְךָ בְּאַהֲבָה וּמַעְתִּיר בַּעַדְךָ וּבְעַד כֻּלְּכֶם וּמְצַפֶּה לִרְאוֹתְכֶם בְּשִׂמְחָה.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ח · מכתב רסו · פסקה 5נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ח · מכתב רסז · פסקה 1בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ד' תֵּצֵא תקצ"ח.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ח · מכתב רסז · פסקה 2שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק נֵרוֹ יָאִיר.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ח · מכתב רסז · פסקה 3יְקַבֵּל הָאִגֶּרֶת לְרַבִּי יַאסִי בֶּן רַבִּי לִיפָּא לְאַדֶעס. וְיִרְאֶה לְשָׁלְחוֹ מִיָּד, כִּי נָחוּץ הוּא, כִּי אֲנִי מְזָרְזוֹ שֶׁיָּבוֹא עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, אֲשֶׁר זֶה טוֹבַת כֻּלָּנוּ שֶׁיִּתּוֹסֵף נֶפֶשׁ אֶל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ כְּדֵי שֶׁיִּתְרַבּוּ הַבָּתִּים וְכוּ'. וּבַעַל הָרַחֲמִים אֲשֶׁר הִפְלִיא חַסְדּוֹ עִמָּנוּ לְהַטְעִימֵנוּ מֵחִדּוּשִׁים נִפְלָאִים כָּאֵלּוּ שֶׁלֹּא נִשְׁמְעוּ מֵעוֹלָם, הוּא יִגְמֹר הַבִּנְיָן שֶׁהִתְחִיל, שֶׁיִּתְרַבּוּ שְׁכֵנִים רַבִּים. עַד יֶאֱסֹף לְתוֹכָם כָּל הָאַבְנֵי קֹדֶשׁ שֶׁנִּשְׁפְּכוּ בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת, שֶׁמְּרַמֵּז גַּם עַל הַפְּגָם שֶׁנַּעֲשֶׂה מִפְּגָם הַבְּרִית קֹדֶשׁ שֶׁנִּתְתַּקֵּן עַל יְדֵי זֶה כַּאֲשֶׁר תָּבִין מֵאֵלֶיךָ; וּמִגֹּדֶל הַנְּחִיצָה אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ כְּלָל, כִּי אֲנִי רוֹצֶה לִנְסֹעַ הַיּוֹם לְדַרְכִּי לְאוּמַאן עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ח · מכתב רסז · פסקה 4דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִרְאוֹתְךָ עִם כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאוּמַאן עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה. בַּעַל הָרַחֲמִים יֵיטִיב הַכְּתִיבָה וְהַחֲתִימָה לְחַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים וּלְשָׁלוֹם.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ח · מכתב רסז · פסקה 5נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ח · מכתב רסז · פסקה 6וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ח · מכתב רסז · פסקה 7גֹּדֶל צַעֲרִי עַד הַנֶּפֶשׁ מֵחֻלְשַׁת יְדִידֵנוּ רַבִּי נַחְמָן נֵרוֹ יָאִיר תָּבִין בְּעַצְמְךָ. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם עָלָיו וְעָלֵינוּ, וְיִשְׁלַח לוֹ רְפוּאָה שְׁלֵמָה קַל מְהֵרָה. וְתִרְאֶה מִיָּד בְּפָּאסְט רִאשׁוֹן לִכְתֹּב לִי אִגֶּרֶת לְאוּמַאן לְהוֹדִיעֵנוּ הַטּוֹב מִמֶּנּוּ. מִי יִתֵּן וִיבַשְּׂרֵנִי בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת מְהֵרָה אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ח · מכתב רסז · פסקה 8מִכְתָּבֶיךָ קִבַּלְתִּי כֻּלָּם. וּבְתוֹךְ מִכְתָּבֶיךָ מְבֹאָר תְּשׁוּבָתְךָ מֵעַצְמְךָ. וְכָעֵת אֵין פְּנַאי לְהָשִׁיב וּלְהַרְחִיב הַדִּבּוּר, וְלַה' הַיְשׁוּעָה שֶׁיְּתַקֵּן הַכֹּל בְּרַחֲמָיו וּבְחֶמְלָתוֹ הַגְּדוֹלָה אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 7
כ־1 דק׳ · כ־20 מילים · 52% מהספר עד סוף היום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 7ר' יוּד. רַב יוֹחַנִּי. מַר יוֹחַנִּי. מַר יוֹחָנָא בְּרֵיהּ דְרַב חָנָא בַּר אַדָּא. מַר יוֹחָנָא בְּרֵיהּ דְרַב חַנָּא בַּר בִּיזְנָא.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן צ״ב · סעיף א׳ – סעיף ב׳
כ־3 דק׳ · כ־290 מילים · 48% מהספר עד סוף היום
קיצור שולחן ערוך · סימן צ״ב · סעיף א׳דְּחוּיָה הִיא שַׁבָּת אֵצֶל סַכָּנַת נְפָשׁוֹת, כְּמוֹ שְׁאָר כָּל הַמִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. לָכֵן חוֹלֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה וְהוּא אָדָם כָּשֵׁר, וְאַף עַל פִּי שֶׁלִּפְעָמִים עוֹשֶׂה עֲבֵרָה לְתֵאָבוֹן (עַיֵּן יו"ד סִימָן קנ"ח וחו"מ סִימָן תכ"ה). וַאֲפִלּוּ הוּא תִּינוֹק בֶּן יוֹמוֹ, מִצְוָה לְחַלֵּל עָלָיו אֶת הַשַׁבָּת. וְאִם הַחוֹלֶה אֵינוֹ רוֹצֶה, כּוֹפִין אוֹתוֹ עַל כָּךְ. וְעָוֹן גָּדוֹל הוּא בְּיָדוֹ לִהְיוֹת חָסִיד שׁוֹטֶה, שֶׁלֹּא לְהִתְרַפֵּא בִּשְׁבִיל אֵיזֶה אִסּוּר, וְעָלָיו נֶאֱמַר וְאַךְ אֶת דִּמְכֶם לְנַפְשׁוֹתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ. וְהַזָּרִיז לְחַלֵּל ; בִּשְׁבִיל חוֹלֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה, הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח. וַאֲפִלּוּ יֵשׁ אֵינוֹ יְהוּדִי לְפָנֵינוּ, מִשְׁתַּדְּלִין לַעֲשׂוֹת עַל יְדֵי יִשְֹרָאֵל. וְכָל מִי שֶׁחִלֵּל שַׁבָּת בִּשְׁבִיל חוֹלֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הֻצְרַךְ לוֹ, הֲרֵי זֶה יֵשׁ לוֹ שָׂכָר, כְּגוֹן שֶׁאָמַר הָרוֹפֵא, חוֹלֶה זֶה צָרִיךְ גְּרוֹגֶרֶת אַחַת, וְרָצוּ תִּשְׁעָה אֲנָשִׁים וְתָלַשׁ כָּל אֶחָד גְּרוֹגֶרֶת וְהֵבִיא, כֻּלָּם יֵשׁ לָהֶם שָׂכָר טוֹב מֵאֵת ה' יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, אֲפִלּוּ הִבְרִיא הַחוֹלֶה בָּרִאשׁוֹנָה. וְכֵן בִּשְׁבִיל כָּל פִּקּוּחַנֶפֶשׁ, וַאֲפִלּוּ סְפֵק פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ, מִצְוָה לְחַלֵּל עָלָיו אֶת הַשַׁבָּת, וְלַעֲשׂוֹת בִּשְׁבִילוֹ כָּל אִסּוּרֵי דְּאוֹרַיְתָא, שֶׁאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁעוֹמֵד בִּפְנֵי פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ, כִּי לֹא נִתְּנָה הַתּוֹרָה אֶלָּא לְמַעַן הַחַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם, וְלֹא שֶׁיָּמוּת בָּהֶם, חוּץ מֵעֲבוֹדָה זָרָה גִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכַת דָּמִים, שֶׁהֵם בְּיֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר (סִימָן שכח שכט, וביו"ד סִימָן קנז).
קיצור שולחן ערוך · סימן צ״ב · סעיף ב׳כָּל אָדָם שֶׁהוּא אוֹמֵר, מַכִּיר אֲנִי בְּאוֹתוֹ חוֹלֶה שֶׁהוּא מְסֻכָּן, אִם אֵין שָׁם רוֹפֵא מֻמְחֶה שֶׁמַּכְחִישׁוֹ, נֶאֱמָן וּמְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַׁבָּת. וַאֲפִלּוּ אֵינוֹ אוֹמֵר בְּבֵרוּר, אֶלָּא אוֹמֵר שֶׁנִּרְאָה לוֹ, שֶׁצְּרִיכִין לְחַלֵּל עָלָיו אֶת הַשַׁבָּת, שׁוֹמְעִין לוֹ וּמְחַלְּלִין עָלָיו, מִשּׁוּם דִּסְפֵק נְפָשׁוֹת, לְהָקֵל. אִם רוֹפֵא אֶחָד אוֹמֵר שֶׁהוּא מְסֻכָּן וְשֶׁהוּא צָרִיךְ לִרְפוּאָה פְּלוֹנִית, וְרוֹפֵא אֶחָד אוֹמֵר שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ, אוֹ שֶׁהַחוֹלֶה אוֹמֵר שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ, שׁוֹמְעִין לְהָרוֹפֵא שֶׁאוֹמֵר שֶׁהוּא צָרִיךְ. וְאִם הַחוֹלֶה אוֹמֵר שֶׁהוּא צָרִיךְ לִרְפוּאָה פְּלוֹנִית, וְהָרוֹפֵא אוֹמֵר שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ, שׁוֹמְעִין לַחוֹלֶה. אַךְ אִם הָרוֹפֵא אוֹמֵר שֶׁרְפוּאָה זוֹ תַזִּיקֵהוּ, שׁוֹמְעִין לָרוֹפֵא.
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
התפילה היומית
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
מסדר ליקוטי תפילות
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה צ׳
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת כָּל הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה עַכְשָׁו בָּעוֹלָם בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ בְּעִנְיַן הַתִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן, אֲשֶׁר כָּל הָעוֹלָם אֵינוֹ מִתְקַיֵּם אֶלָּא עַל הֶבֶל פִּיהֶם הַקָּדוֹשׁ שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא, וְרַבִּים קָמִים עֲלֵיהֶם לְבַלְבֵּל וּלְקַלְקֵל חַס וְשָׁלוֹם הֶבֶל פִּיהֶם הַקָּדוֹשׁ מִנְּעוּרֵיהֶם, עַל יְדֵי חָכְמָתָם הָרָעוֹת רַחֵם עֲלֵיהֶם וְעָלֵינוּ לְמַעַנְךָ, וְהָגֵן בַּעֲדֵיהֶם וְשָׁמְרֵם וְהַצִּילֵם מִכָּל מִינֵי חִנּוּכִים הָרָעִים שֶׁל כָּל מִינֵי דְרָכִים שֶׁאֵינָם יְשָׁרִים בְּעֵינֶיךָ אַתָּה יְהוָה תִּשְׁמְרֵם תִּצְּרֶנּוּ מִן הַדּוֹר זוּ לְעוֹלָם חֲמל עַל פְּלֵיטַת יַלְדֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר אֵין לָנוּ עַל מָה לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל זְכוּת הֶבֶל פִּיהֶם הַקָּדוֹשׁ שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא רַחֵם עֲלֵיהֶם וְעָלֵינוּ, שֶׁיִּזְכּוּ כָּל יַלְדֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד יְקַבֵּל הֶבֶל פִּיו שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא מֵהַמִּשְׁכָּן הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַשַּׁיָּךְ אֵלָיו כְּפִי שׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ, בְּאפֶן שֶׁיִּזְכּוּ עַל יָדוֹ לֵילֵךְ וּלְהִתְחַנֵּךְ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלִכְנס בְּתוֹרַת יְהוָה בֶּאֱמֶת, שֶׁיִּזְכּוּ לִלְמד תּוֹרָה לִשְׁמָהּ וְלַהֲגוֹת בָּהּ יוֹמָם וָלָיְלָה וְתִפְתַּח אֶת לִבָּם בְּתַלְמוּד תּוֹרָתֶךָ, וְתִתֶּן לָהֶם בִּינָה בְּלִבָּם לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל לִשְׁמעַ לִלְמד וּלְלַמֵּד לִשְׁמר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּאַהֲבָה, וְהָאֵר עֵינֵיהֶם בְּתוֹרָתֶךָ וְדַבֵּק לִבֵּיהֶם בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתַאֲרִיךְ יְמֵיהֶם וּשְׁנוֹתֵיהֶם בַּטּוֹב וּבַנְּעִימִים וְתִהְיֶה עִמָּהֶם תָּמִיד וְתַעַזְרֵם וְתוֹשִׁיעֵם שֶׁיִּזְכּוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת כָּל יְמֵיהֶם לְעוֹלָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מָלֵא רַחֲמִים, יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת, זַכֵּנוּ לִפְעל בַּקָּשָׁתֵינוּ בְּרַחֲמִים אֶצְלְךָ, בִּזְכוּת וְכחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה, הָעוֹסְקִים לָדוּן אֶת כָּל הָעוֹלָם לְכַף זְכוּת תָּמִיד, וּלְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ וְלִמְצא נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ בְּהַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, וּלְקַבֵּץ כָּל הַטּוֹב הַזֶּה וּלְהִתְפַּלֵּל עִם כָּל הַטּוֹב הַזֶּה לְפָנֶיךָ לְהַמְתִּיק וּלְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים שֶׁבָּעוֹלָם אֲשֶׁר אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים רוֹאִים וּמְבִינִים כָּל הַבְּחִינוֹת בִּכְלָל וּבִפְרָט שֶׁיֵּשׁ בְּעִנְיַן הַתִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן, כִּי הֵם רוֹאִין הֵיכָן הַתִּינוֹקוֹת קוֹרִין, וּמֵאֵיזֶה צַדִּיק מְקַבֵּל כָּל תִּינוֹק וְתִינוֹק הֶבֶל פִּיו שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא, וְכַמָּה וְכַמָּה מְקַבְּלִים מִמֶּנּוּ, וְכָל הַבְּחִינוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה, וְהַדּוֹר שֶׁיֵּצֵא מֵהֶם עַד הַסּוֹף בִּזְכוּת וְכחַ אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים, עֲזר וְהוֹשִׁיעַ לָנוּ וּלְכָל יַלְדֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְזַכֵּנוּ לִפְעל כָּל מַה שֶּׁבִּקַּשְׁנוּ מִלְּפָנֶיךָ, וּמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ לְטוֹבָה בְּרַחֲמִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָרָא דְעָלְמָא כּלָּא, זַכֵּנִי לִכְנס בֶּאֱמֶת לְכַף זְכוּת, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת זַכֵּנִי בִּזְכוּת כָּל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁהָיוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וּבִזְכוּת כָּל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁבַּדּוֹר הַזֶּה וְעָזְרֵנִי, וְהוֹשִׁיעֵנִי וְלַמְּדֵנִי וְהוֹרֵנִי בְּכָל עֵת עֵצוֹת אֲמִתִּיּוֹת, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשִׁי בְּכָל עֵת עַל יְדֵי דַרְכֵי הַתּוֹרָה הַזּאת וְלִבְלִי לְהָנִיחַ אֶת הָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחוֹרָה לִכְנס בִּי וְלֹא לִגַּע בִּי כְּלָל, רַק אֶזְכֶּה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָמִיד בֶּאֱמֶת בְּכָל לֵב וָנֶפֶשׁ וְתִתֶּן שִׂמְחָה בְּלִבִּי עַל יְדֵי דַרְכֵי הַתּוֹרָה הַזּאת וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת אַךְ שָׂמֵחַ תָּמִיד, עַל יְדֵי כָּל נְקֻדָּה וּנְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁזָּכִיתִי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה לִגְרם אֵיזֶה נַחַת רוּחַ לְפָנֶיךָ וְתַעַזְרֵנִי וְתוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה גַּם לְשַׂמֵּחַ אֲחֵרִים, וְתוֹרֵנִי וּתְלַמְּדֵנִי דַעַת וּתְבוּנָה, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָזֶה, לְשַׂמֵּחַ נַפְשׁוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת, וּלְדוֹנָם לְכַף זְכוּת תָּמִיד, עַד שֶׁיִּזְכּוּ כֻלָּם לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְשִׂמְחָה וִיקֻיַּם מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וַהֲסִירוֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר, וְעָשִׂיתִי אֶת אֲשֶׁר בְּחֻקַּי תֵּלֵכוּ וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם", וְנִזְכֶּה לַעֲבד אֶת יְהוָה בְּשִׂמְחָה וְלָבא לְפָנָיו בִּרְנָנָה, וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעוֹשָׂיו בְּנֵי צִיּוֹן יָגִילוּ בְּמַלְכָּם", וְנֶאֱמַר. "אָשִׁירָה לַיהוָה בְּחַיָּי אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי אָנכִי אֶשְׂמַח בַּיהוָה יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְהוָה הַלְלוּיָהּ"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗היום בלוח ובמחזור
סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 196 מתוך 383 במחזור של שנת ה׳תשפ״ד
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־32 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת כ׳ באדר ב׳): צו
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־29 במרץ 2024, בשעה 18:56 בערך.
המחזור השנתי
שנה מעוברת: הסדר מחולק ל־383 ימים.
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
ההתקדמות שלך
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה, אחרי שאישרת שמירה. אין צורך בהרשמה.
התיקון הכללי
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
העמקה ומקורות
הספרים של היום בספרייה
- ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ט
- שיחות הר״ן · אות קל״ו
- שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל
- חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רי״ז
- ספר המידות · מריבה
- סיפורי מעשיות · מעשה י״א
- ליקוטי עצות · מניעות
- השתפכות הנפש · אות מח
- משיבת נפש · רצף ג · אות נא
- עצות ישרות · מועדים
- עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ח · מכתב רסו
- עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ח · מכתב רסז
- שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י'
- קיצור שולחן ערוך · סימן צ״ב
איך נבנה הסדר
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.