ספירה ושבועות
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ספירה ושבועות
בְּשָׁבוּעוֹת מְקַבְּלִין הַתּוֹרָה, וְאָז יְכוֹלִין לְקַבֵּל חִיּוּת חָדָשׁ וּלְהַמְשִׁיךְ רְפוּאָה לְהָרֵאָה: (לק"א סי' רס"ז)
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום שלישי, ו׳ באייר ה׳תשפ״ד · 14 במאי 2024
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה קנ״ו · אות א׳ – אות א׳
כ־5 דק׳ · כ־520 מילים · 60% מהספר עד סוף היום
לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי וְכוּ' (תהילים נ״א:י״ב): כִּי מַה שֶּׁמְּדַבְּרִים בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, הוּא בְּחִינַת רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ. וְדָוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָיָה מַעֲלָתוֹ גְּדוֹלָה מְאֹד, יִסֵּד מִזֶּה סֵפֶר תְּהִלִּים. וְכֵן כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ הוּא בְּחִינַת רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים כ״ז:ח׳): לְךָ אָמַר לִבִּי, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: לְךָ – בִּשְׁבִילְךָ וּבִשְׁלִיחוּתְךָ, אָמַר לִי לִבִּי. שֶׁכָּל הַדְּבָרִים שֶׁהַלֵּב אוֹמֵר, הֵם דִּבְרֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַמָּשׁ, וְהוּא בְּחִינַת רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ. וְצָרִיךְ לְחַדֵּשׁ תָּמִיד, לְבַקֵּשׁ בְּכָל פַּעַם בְּתַחֲנוּנִים וְדִבְרֵי רִצּוּיִים חֲדָשִׁים. וְלִזְכּוֹת לָזֶה, צָרִיךְ טָהֳרַת הַלֵּב. וְטָהֳרַת הַלֵּב הוּא, עַל־יְדֵי שֶׁמִּתְלַהֵב וּבוֹעֵר לִבּוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה נִטְהָר הַלֵּב. כִּי נֶגֶד שֶׁנִּתְלַהֵב וְנִבְעָר לַעֲבֵרָה אוֹ לְתַאֲוָה רָעָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמִּזֶּה נִטְמָא לִבּוֹ, נֶגֶד זֶה צָרִיךְ שֶׁיִּתְלַהֵב וְיִבְעַר לִבּוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ *, וְעַל יְדֵי זֶה יִטְהַר לִבּוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר ל״א:כ״ג): כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ. וּכְשֶׁיֵּשׁ לוֹ טָהֳרַת הַלֵּב, אֲזַי זוֹכֶה לְדַבֵּר בְּכָל פַּעַם דִּבּוּרִים חֲדָשִׁים, שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ. וְזֶהוּ: לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹקִים, אֲזַי: וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי, שֶׁיִּזְכֶּה לְחַדֵּשׁ דִּבּוּרִים חֲדָשִׁים, שֶׁהֵם בְּחִינַת רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ כַּנַּ"ל:
וְלָבוֹא לְהִתְלַהֲבוּת וַחֲמִימוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא עַל יְדֵי תְּנוּעָה. כִּי תְּנוּעָה מְעוֹרֵר חֲמִימוּת, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין בְּחוּשׁ, אִם יִזְרֹק חֵץ וְיִתְחַב בְּרֹאשׁוֹ שַׁעֲוָה, אֲזַי יִמַּס הַשַּׁעֲוָה מֵחֲמַת הַחֲמִימוּת הַבָּא עַל יְדֵי הַתְּנוּעָה. וְכֵן כְּשֶׁאָדָם הוֹלֵךְ הֵנָּה וָהֵנָּה, עַל־יְדֵי תְּנוּעָתוֹ הוּא מַזִּיעַ. (וְעִקַּר הַתְּנוּעָה הוּא מֵהַמַּחֲשָׁבָה, כִּי מִתְּחִלָּה הַמַּחֲשָׁבָה נוֹחָה וּשְׁקֵטָה, וְאַחַר־כָּךְ מַתְחֶלֶת הַמַּחֲשָׁבָה לְהִתְנוֹעֵעַ מִמַּחֲשָׁבָה לְמַחֲשָׁבָה. הַיְנוּ מִתְּחִלָּה כְּשֶׁיָּשַׁב עַל מְקוֹמוֹ, הָיָה מַחֲשַׁבְתּוֹ לֵישֵׁב. וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁרוֹצֶה לֵילֵךְ, מַתְחִיל מַחֲשַׁבְתּוֹ לְהִתְנוֹעֵעַ מִמַּחֲשָׁבָה הָרִאשׁוֹנָה לַחֲשֹׁב לֵילֵךְ, וְעַל־יְדֵי כֵּן מוֹרִיד חֲמִימוּת. וְעַל כֵּן כְּשֶׁאָדָם יָשֵׁן צָרִיךְ לְכַסּוֹת עַצְמוֹ, כִּי מֵחֲמַת שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה נוֹחָה וּשְׁקֵטָה, אֵין לוֹ חֲמִימוּת). וּכְמוֹ כֵן בְּרוּחָנִיּוּת, כְּשֶׁהַמַּחֲשָׁבָה חוֹשֶׁבֶת בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, וּמִתְנוֹעֵעַ מִמַּחֲשָׁבָה לְמַחֲשָׁבָה, עַל־יְדֵי הַתְּנוּעָה מוֹרִיד חֲמִימוּת, וּבוֹעֵר לִבּוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְכֵן עִקַּר חֲמִימוּת יְסוֹד הָאֵשׁ, הוּא מַה שֶּׁמְּקַבֵּל מִתְּנוּעַת הַכּוֹכָבִים. כִּי יְסוֹד הָאֵשׁ הוּא לְמַעְלָה מִיסוֹד הָאֲוִיר וְסָמוּךְ לַגַּלְגַּלִּים, וְכֵן כָּל גַּלְגַּל מְקַבֵּל מִגַּלְגַּל שֶׁלְּמַעְלָה הֵימֶנּוּ. עַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמַּצְדִּיק הָרַבִּים, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמְּקָרֵב בְּנֵי אָדָם לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אוֹ עַל־יְדֵי שֶׁדָּן כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת, שֶׁגַּם זֶה נִקְרָא מַצְדִּיק הָרַבִּים, עַל־יְדֵי־זֶה מוֹרִיד גַּם־כֵּן חֲמִימוּת וְהִתְלַהֲבוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דניאל י״ב:ג׳): וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים; וְהוּא מְקַבֵּל הַחֲמִימוּת מִמַּה שֶּׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וְיוּכַל לְהוֹרִיד חֲמִימוּת לְאַחֵר גַּם־כֵּן, כְּמוֹ הַכּוֹכָבִים שֶׁמְּקַבְּלִים מִלְּמַעְלָה, וּמוֹרִידִים לְמַטָּה. אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל הַחֲמִימוּת מִמִּי שֶׁלְּמַעְלָה, אַף שֶׁמֵּבִיא חֲמִימוּת לְאַחֵר, הוּא רַק לְפִי שָׁעָה, וְהוּא עַצְמוֹ מִתְקָרֵר. כְּמוֹ הַבַּרְזֶל הַמְלֻבָּן שֶׁמַּשְׁלִיכִין לַמַּיִם, שֶׁהַבַּרְזֶל עַצְמוֹ מִתְקָרֵר, וְגַם הַמַּיִם שֶׁנִּתְחַמֵּם הוּא רַק לְפִי שָׁעָה: [מִן "וְלָבוֹא לְהִתְלַהֲבוּת" עַד כָּאן, לֹא נִכְתַּב יָפֶה כְּסֵדֶר. כִּי לֹא שָׁמַעְתִּי זֶה הָעִנְיָן מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ, רַק מִפִּי אַחֵר בִּשְׁמוֹ. וְעִקַּר הָעִנְיָן עַיֵּן לְעֵיל בְּהַתּוֹרָה "עַתִּיקָא טְמִיר וּסְתִים" בְּסִימָן כ"א, שָׁם מְבֹאָרִים הַקְדָּמוֹת אֵלּוּ בַּאֲרִיכוּת. וְהַכְּלָל – שֶׁתְּנוּעַת הַשֵּׂכֶל מוֹלִיד חֹם בַּלֵּב, דְּהַיְנוּ עַל יְדֵי שֶׁזּוֹכֶה לְהַשָּׂגַת הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ, עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת הַשִּׁבְעַת נֵרוֹת וְכוּ' כַּמְבֹאָר שָׁם, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם, עַיֵּן שָׁם. וְעַל־יְדֵי הִתְלַהֲבוּת הַלֵּב זוֹכֶה לְגָרֵשׁ הָרוּחַ הַטֻּמְאָה רוּחַ שְׁטוּת כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְטַהֵר לִבּוֹ כַּנַּ"ל. וְאָז זוֹכֶה לְדַבֵּר דִּבּוּרִים חֲדָשִׁים בְּכָל פַּעַם שֶׁמִּתְבּוֹדֵד, שֶׁהֵם בְּחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מַמָּשׁ, כַּנַּ"ל]:
אִם יִתְדַּבֵּק עַצְמוֹ לְדִבְרֵי הַתּוֹרָה הַיּוֹצְאִים מִפִּי הַצַּדִּיק, תָּמֵהַּ אֲנִי, אֵיךְ אֶפְשָׁר אַחַר־כָּךְ לִסְבֹּל וְלַחְפֹּץ חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה. וְזֶהוּ (אבות פ"ד): כָּל הַנֶּהֱנֶה מִדִּבְרֵי תּוֹרָה, נוֹטֵל חַיָּיו מִן הָעוֹלָם. וְהָבֵן הֵיטֵב:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות קס״ב
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 61% מהספר עד סוף היום
וְסִפֵּר לִי שֶׁשָּׁם עַל רֹאשׁ הָהָר יֵשׁ מָקוֹם גָּבוֹהַּ מְאֹד, וְשָׁם בְּרֹאשׁ גָּבְהוֹ שָׁם יֵשׁ בְּתוֹכוֹ כְּמוֹ בִּקְעָה, וְהָיָה עוֹלֶה עַל רֹאשׁ גֹּבַהּ הָהָר וְנִכְנַס לְתוֹךְ הַבִּקְעָה שֶׁבְּתוֹכוֹ, וְשָׁם הָיָה אוֹהֵב לְהִתְבּוֹדֵד כַּמָּה פְּעָמִים. וְלִפְעָמִים הָיָה הוֹלֵךְ בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים כַּנַּ”ל. וְכָל זֶה הָיָה בִּקְהִלַּת־קֹדֶשׁ ״מֶעדְוֶועדִוְוקֶע״ שֶׁכְּבָר הָיָה צַדִּיק מְפֻרְסָם בְּעֵת שֶׁדָּר שָׁם. חוּץ מַה שֶּׁהָיָה מַרְבֶּה בְּהִתְבּוֹדְדוּת מְאֹד בְּעֵת שֶׁיָּשַׁב בְּהַכְּפָר, וְכַּנַּ”ל. וְכֵן בִּתְחִלָּה כְּשֶׁיָּשַׁב בְּמֶעזְ’בּוּז, וְגַם אַחַר כָּךְ בְּעֵת שֶׁיָּשַׁב בִּזְלַאטִיפָּאלִי, וּפֹה קְהִלַּת־קֹדֶשׁ בְּרֶסְלַב, בְּכָל יוֹם וָיוֹם הָיָה מִתְבּוֹדֵד הַרְבֵּה. וְכַמָּה פְּעָמִים שֶׁהָיָה מִתְבּוֹדֵד כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ.
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות כ׳
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 62% מהספר עד סוף היום
וכששמע הרב הצדיק מורנו הרב אברהם הנ"ל שרבנו זכרונו לברכה, רוצה לנהג נסיעות לביתו, שלח שליח מיחד אליו עם איגרתו וגם איגרת הכוללו. והוא זכרונו לברכה, זרז את עצמו מאד ולא רצה להמתין על איגרת של הרב הגאון דקהלת שפיטובקע.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות שט״ז – אות שי״ז
כ־2 דק׳ · כ־220 מילים · 53% מהספר עד סוף היום
(כו) הוֹכִיחַ אֶת אֶחָד שֶׁלֹּא הָיָה אֶצְלוֹ כַּמָּה שָׁנִים, וְעָנָה וְאָמַר לוֹ הֲלֹא כָּל הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא לְצַוֹות לָזֶה (שַׁבָּת ל:). וְעַל־כֵּן כָּל אֶחָד וְאֶחָד צָרִיךְ לִתֵּן אֵיזֶה כֹּחַ וְסִיּוּעַ לָזֶה הַצַּדִּיק לִהְיוֹת לוֹ צַוְתָּא, וְכוּ'. וְיֵשׁ שֶׁהֵם נַעֲשִׂים לוֹ בְּחִינַת צַוְתָּא עַל־יְדֵי תְּפִלָּתָם אוֹ עַל־יְדֵי יִרְאַת־שָׁמַיִם שֶׁלָּהֶם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נוֹתְנִין כֹּחַ וְסִיּוּעַ לְזֶה הַצַּדִּיק. וְיֵשׁ שֶׁנּוֹתְנִים לוֹ מָמוֹן אוֹ כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, מַה שֶּׁכָּל אֶחָד עוֹשֶׂה אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה צַוְתָּא לָזֶה. אֲבָל כְּפִי מַה שֶּׁאֲנִי רוֹאֶה (וִוי אִיךְ זֶעה) אֵין אַתֶּם נִצְרָכִים כְּלָל לְהָעוֹלָם, כִּי אֵין מַגִּיעַ מִכֶּם שׁוּם צַוְתָּא לָזֶה:
(כז) שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר שֶׁהוֹלְכִים שְׁלוּחִים מֵאֶחָד לַשֵּׁנִי, וּמֵהַשֵּׁנִי לְהַלָּן יוֹתֵר עַד שֶׁהַדָּבָר מַגִּיעַ לְהַצַּדִּיק. הַיְנוּ כִּי מִכָּל הָאִילָנוֹת וְהָעֲשָׂבִים וּמִכָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם מִכֻּלָּם הוֹלְכִים שְׁלוּחִים מֵאֶחָד לַחֲבֵרוֹ וּמֵחֲבֵרוֹ לַחֲבֵרוֹ עַד שֶׁמִּתְגַּלְגֵּל וּמַגִּיעַ הַדָּבָר לְאזֶן הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי וְהוּא מְקַבֵּל וּמֵבִין מֵהֶם עֵצוֹת לַעֲבוֹדָתוֹ. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הָעוֹלָם לא נִבְרָא אֶלָּא לְצַוּוֹת לָזֶה הַיְנוּ בְּחִינַת עֵצוֹת, לִתֵּן לוֹ עֵצוֹת כַּנַּ"ל. כִּי תַּרְיָ"ג מִצְווֹת נִקְרָאִין תַּרְיָ"ג עֲטִין דְּאוֹרַיְתָא וְזֶה לְצַוּוֹת לְשׁוֹן עֵצוֹת כַּנַּ"ל. וְאָמַר שֶׁכָּל זֶה הוּא רַק בְּחִינַת עֵצוֹת אֲבָל הָעֲבוֹדָה בְּעַצְמָהּ שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי זֶה גָּבוֹהַּ וְנֶעְלָם מְאד. וַאֲפִילּוּ מַלְאָךְ וְשָׂרָף אֵינוֹ יוֹדֵעַ זאת כִּי אִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַדּוֹ וְכוּ'. וְכָל זֶה יֵשׁ לָהֶם אֵיזֶה שַׁיָּכוּת עִם הַצַּדִּיק מִצַּד שֶׁהוּא מְלֻבָּשׁ בְּגוּף. אֲבָל מִצַּד הַנְּשָׁמָה הוּא עִנְיָן אַחֵר לְגַמְרֵי גָּבוֹהַּ מֵעַל גָּבוֹהַּ וְכוּ' וְכוּ' וְעוֹד יֵשׁ בְּעִנְיַן שִׂיחָה זוֹ דְּבָרִים נִפְלָאִים:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · נפילה · חלק ראשון · אות ט״ז – אות ד׳
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 63% מהספר עד סוף היום
טז. עַל־יְדֵי הִתְקַשְּׁרוּת לַצַּדִּיקִים לא יִפּל מִמַּדְרֵגָתוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗א. מִי שֶׁהוֹלֵךְ וְנוֹפֵל, יֵדַע שֶׁמַּלְאָכָיו הַשּׁוֹמְרִים אוֹתוֹ נִסְתַּלְּקוּ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ב. מִי שֶׁבָּא לוֹ הִרְהוּר זְנוּת עִם בַּת אֵל נֵכָר, בְּיָדוּעַ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֵיזֶהוּ נְפִילָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ג. אוֹ אֵיזֶהוּ חוֹלַאַת יָבוֹא עַל אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗א. מִי שֶׁמְּדַבֵּר נִבּוּל־פֶּה, בְּיָדוּעַ שֶׁלִּבּוֹ חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת אָוֶן.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ג. בַּעֲווֹן נִבּוּל־פֶּה צָרוֹת וּגְזֵרוֹת מִתְחַדְּשׁוֹת, וּבַחוּרֵי יִשְׂרָאֵל מֵתִים, חַס וְשָׁלוֹם, וִיתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת צוֹעֲקִים וְאֵינָם נַעֲנִין.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ד. הַמְנַבֵּל פִּיו, אֲפִלּוּ חוֹתְמִין עָלָיו גְּזַר־דִּין שֶׁל שִׁבְעִים שָׁנָה לְטוֹבָה, הוֹפְכִין עָלָיו לְרָעָה, גַּם מַעֲמִיקִין לוֹ גֵיהִנּם, גַּם לַשּׁוֹמֵעַ וְשׁוֹתֵק.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות כ״א
כ־1 דק׳ · כ־130 מילים · 64% מהספר עד סוף היום
וְיָעֲצוּ אוֹתָם אֲנָשִׁים סוֹחֲרִים שֶׁלָּהֶם הֱיוֹת שֶׁהָיוּ בִּמְדִינָה שֶׁכָּל בְּנֵי הַמְּדִינָה הֵם כֻּלָּם אֱלקוּת, וְנוֹסְעִים עִם מַלְאָכִים דְּהַיְנוּ שֶׁכָּל אַנְשֵׁי אוֹתָהּ הַמְּדִינָה מִקָּטָן וְעַד גָּדוֹל הֵם כֻּלָּם עֲשִׁירִים מֻפְלָגִים, עַד שֶׁהַקָּטָן שֶׁבָּהֶם הוּא גַּם כֵּן אֱלוֹקַּ לְפִי טָעוּתָם [כִּי הַקָּטָן שֶׁבָּהֶם הוּא עָשִׁיר מֻפְלָג וְיֵשׁ לוֹ כָּל כָּךְ כַּשִּׁעוּר הַקָּצוּב לָאֱלוֹקַ אֶצְלָם וְכַנַּ"ל] וְגַם נוֹסְעִים עִם מַלְאָכִים כִּי הַסּוּסִים שֶׁלָּהֶם הֵם מְכֻסִּים בַּעֲשִׁירוּת גָּדוֹל בְּזָהָב וְכַיּוֹצֵא עַד שֶׁכִּסּוּי שֶׁל סוּס אֶחָד עוֹלָה לֶסַּךְ שֶׁל מַלְאָךְ שֶׁלָּהֶם נִמְצָא שֶׁנּוֹסְעִים עִם מַלְאָכִים שֶׁקּוֹשְׁרִים שְׁלשָׁה זוּגוֹת מַלְאָכִים אֶל הָעֲגָלָה וְנוֹסְעִים עִמָּהֶם בְּכֵן צְרִיכִין לִשְׁלחַ אֶל אוֹתָהּ הַמְּדִינָה וּמִשָּׁם יִהְיֶה לָהֶם עֶזְרָה בְּוַדַּאי מֵאַחַר שֶׁכָּל הַמְּדִינָה הֵם כֻּלָּם אֱלקוּת [כָּל זֶה הָיְתָה עֲצַת הַסּוֹחֲרִים שֶׁלָּהֶם] וְהוּטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵיהֶם מְאד כִּי הָיוּ מַאֲמִינִים, שֶׁבְּוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם יְשׁוּעָה מִשָּׁם מֵאַחַר שֶׁהֵם כֻּלָּם אֱלקוּת כַּנַּ"ל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · צדיק · אות כ׳ – אות כ״א
כ־1 דק׳ · כ־150 מילים · 63% מהספר עד סוף היום
כָּל אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם הַבָּאִים לְחָכָם הַדּוֹר, כָּל אֶחָד וְאֶחָד יֵשׁ לוֹ אֵיזֶה רָצוֹן טוֹב. וְהַצַּדִּיק מַעֲלֶה כָּל אֵלּוּ הָרְצוֹנוֹת, וּבָזֶה הוּא מְחַדֵּשׁ נַפְשׁוֹתֵיהֶם שֶׁל אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים הַבָּאִים אֵלָיו, וְעַל־יְדֵי זֶה הוּא מֵבִיא הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה שֶׁאוֹמֵר אָז בִּפְנֵיהֶם. נִמְצָא שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד חֵלֶק בְּהַתּוֹרָה כְּפִי רְצוֹנוֹ, וְכֵן נִתְחַדֵּשׁ נַפְשׁוֹ לְטוֹבָה. עַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְעוֹרֵר, שֶׁיָּבוֹא עִם רְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין טוֹבִים וַחֲזָקִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּדֵי שֶׁיִּתְחַדֵּשׁ נַפְשׁוֹ לְטוֹבָה בְּיוֹתֵר. גַּם שָׁמַעְנוּ, שֶׁהָעִקָּר בְּשָׁעָה שֶׁהֶחָכָם מֵכִין עַצְמוֹ לוֹמַר תּוֹרָה, שֶׁאָז צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו וּלְבַקֵּשׁ לוֹ רְצוֹנוֹת טוֹבִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְפַּלֵּל עַל זֶה, כְּדֵי שֶׁעַל־יְדֵי זֶה יוּכַל הַצַּדִּיק לֶאֱחֹז בְּיָדוֹ וּלְהַעֲלוֹתוֹ מִמָּקוֹם שֶׁהוּא שָׁם וּלְחַדְּשׁוֹ לְטוֹבָה וְכַנַּ"ל: (שם)
גַּם מִזֶּה תָּבִין הַחִלּוּק הַגָּדוֹל שֶׁיֵּשׁ בֵּין כְּשֶׁהָאָדָם בְּעַצְמוֹ אֵצֶל הַצַּדִּיק בִּשְׁעַת אֲמִירַת הַתּוֹרָה, וּבֵין כְּשֶׁשּׁוֹמֵעַ מִפִּי אַחֵר. כִּי כְּשֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ שָׁם, יֵשׁ לוֹ חֵלֶק בְּהַתּוֹרָה וְנִתְחַדֵּשׁ נַפְשׁוֹ אָז, מִלְּבַד עוֹד הַרְבֵּה חִלּוּקִים, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר: (שם)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קל״א · קטע א׳ – קטע ב׳
כ־4 דק׳ · כ־440 מילים · 63% מהספר עד סוף היום
"זָכַרְתִּי יָמִים מִקֶּדֶם הָגִיתִי בְּכָל פָּעֳלֶךָ בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ אֲשׂוֹחֵחַ, פֵּרַשְׂתִּי יָדַי אֵלֶיךָ נַפְשִׁי כְּאֶרֶץ עֲיֵפָה לְךָ סֶלָה, אֶזְכּר מַעַלְלֵי יָהּ כִּי אֶזְכְּרָה מִקֶּדֶם פִּלְאֶךָ, זָכוֹר תִּזְכּר וְתָשׁוֹחַ עָלַי נַפְשִׁי", רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם זוֹכֵר כָּל הַנִּשְׁכָּחוֹת אַתָּה הוּא מֵעוֹלָם, וְאֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ, עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי לְמַעַן שְׁמֶךָ שֶׁאֶזְכֶּה לִזְכּר הֵיטֵב אֶת כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכִיתִי לִשְׁמעַ מִפִּיהֶם וְלִרְאוֹת בְּסִפְרֵיהֶם זַכֵּנִי שֶׁאֶזְכּר הֵיטֵב בְּכחַ הַזִּכָּרוֹן יָפֶה אֶת כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁיָּצָא מִפִּיהֶם וְשָׁמַעְתִּי מִפִּיהֶם אוֹ מִפִּי כִתְבֵיהֶם, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ עצֶם רוּם מַעֲלוֹת נִשְׂגָּבוֹת שֶׁל כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר הַקָּדוֹשׁ שֶׁיָּצָא מִפִּיהֶם אֲפִלּוּ בְּמִילֵּי דְעָלְמָא, אֲשֶׁר אֵין עֲרךְ אֲלֵיהֶם, כִּי כָל דִּבְרֵיהֶם אֱמֶת וָצֶדֶק וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל דִּבְרֵיהֶם בֶּאֱמֶת וּלְחָקְקָם בְּכחַ זִכְרוֹנוֹ יָפֶה, הוּא מְקַבֵּל פָּנָיו וְשִׂכְלוֹ וְנִשְׁמָתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק, וְנֶחְקָק בְּדַעַת הַמְקַבֵּל וְהַשּׁוֹמֵעַ אוֹר פְּנֵי הַצַּדִּיק וְשִׂכְלוֹ וְנִשְׁמָתוֹ מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁשּׁוֹמְעִים מֵהֶם דִּבְרֵי תוֹרָה הַקְּדוֹשִׁים, וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אָזְנַיִם כָּרִיתָ לִּי, וְכַמָּה פְּעָמִים מִתְנוֹצֵץ בְּלִבִּי מְעַט עצֶם נִפְלָאוֹת קְדֻשַּׁת דִּבְרֵיהֶם הַנּוֹרָאִים, הַמְּאִירִים לָאָרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶיהָ בְּאוֹר נִפְלָא וְנוֹרָא מְאד מְאד עַד אֵין חֵקֶר, עַד אֲשֶׁר נִתְעוֹרֵר לִבִּי קְצָת לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת אֲבָל בַּעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים הִתְגַּבְּרָה עָלַי הַשִּׁכְחָה וְנִשְׁכַּח מִמֶּנִּי אוֹר דִּבְרֵיהֶם הַמְּאִירִים וְנִתְרַחַקְתִּי מִמְּךָ כְּמוֹ שֶׁנִּתְרַחַקְתִּי שָׁכַחְתִּי אֶת טוֹבָתִי, וְנָשִׁיתִי אֶת קְדֻשָּׁתָם "נִשְׁכַּחְתִּי כְּמֵת מִלֵּב הָיִיתִי כִּכְלִי אבֵד" עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ בַּעַל הָרַחֲמִים, מַזְכִּיר נִשְׁכָּחוֹת, שֶׁתְּרַחֵם עָלַי מֵעַתָּה, וּתְזַכֵּנִי לִזְכּר מֵעַתָּה אֶת כָּל דִּבְרֵי אֱמֶת שֶׁאֶשְׁמַע מִפִּי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, אוֹ מַה שֶּׁאֶלְמוֹד בְּסִפְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, וְתַזְכִּירֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ כָּל מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי כְּבָר וְשָׁכַחְתִּי הַכּל תַּזְכִּירֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ, וְלֹא אֶשְׁכַּח עוֹד דָּבָר מִמִּשְׁנָתִי כָּל יְמֵי חַיַּי עַד עוֹלָם
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְתִהְיֶה בְעֶזְרִי וְתוֹשִׁיעֵנִי מְהֵרָה שֶׁאֶזְכֶּה לְקַיֵּם מַה שֶּׁהִזְהִירוּנוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, לְצַיֵּר לְפָנַי בִּשְׁעַת הַלִּמּוּד דְּמוּת דְּיוֹקְנוֹ שֶׁל הַתַּנָּא וְהַצַּדִּיק שֶׁאֲנִי לוֹמֵד דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים וְיִהְיֶה דוֹמֶה בְּעֵינַי כְּאִלּוּ הַצַּדִּיק וְהַתַּנָּא עוֹמֵד לְפָנַי וְכֵן כְּשֶׁאֲדַבֵּר וַאֲסַפֵּר דִּבְרֵי תוֹרָתוֹ לַאֲחֵרִים הַשּׁוֹמְעִים מִמֶּנִּי יִהְיֶה מְצֻיָּר וְעוֹמֵד לְפָנַי דְּמוּת דְּיוֹקְנוֹ הַקָּדוֹשׁ, עַד שֶׁיִּהְיֶה נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ הַתַּנָּא וְהַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ מְדַבֵּר עִמָּהֶם, וְשׁוֹמְעִים דְּבָרָיו מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ בְּאפֶן שֶׁיַּעֲשׂוּ דִבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים פְּעֻלָּתָם בִּשְׁלֵמוּת וְיִגְמְרוּ הַצַּדִּיקִים כָּל הַתִּקּוּנִים שֶׁהִתְחִילוּ לְהַמְשִׁיךְ בָּעוֹלָם, לְהַחֲזִיר כָּל הָעוֹלָם לַעֲבוֹדָתְךָ וּלְתוֹרָתְךָ בֶּאֱמֶת וּתְזַכֵּנִי לַחֲזר כָּל דִּבּוּר וְכָל חִדּוּשׁ אֲמִתִּי שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה מֵאָה פְּעָמִים וְאֶחָד לְפָחוֹת בְּאפֶן שֶׁאֶזְכּר הֵיטֵב כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר בְּדַעְתִּי וְלֹא אֶשְׁכַּח מִמִּשְׁנָתִי אֲפִלּוּ דִּבּוּר אֶחָד לְעוֹלָם, עַד שֶׁיִּהְיֶה נֶחְקָק וְנִצְטַיֵּר בְּדַעְתִּי וְשִׂכְלִי וְנִשְׁמָתִי פָּנָיו וְשִׂכְלוֹ וְנִשְׁמָתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁאֲנִי לוֹמֵד וְעוֹסֵק בִּדְבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים וְהַנּוֹרָאִים, בְּאפֶן שֶׁאַרְגִּישׁ הֵיטֵב טַעַם נעַם מְתִיקוּת עֲרֵבוּת דִּבְרֵיהֶם הַנִּשְׂגָּבִים, וְיָאִיר בְּדַעְתִּי וְנִשְׁמָתִי אוֹר הִתְנוֹצְצוּת דִּבְרֵיהֶם הַמְּאִירִים בְּאוֹר נִשְׂגָּב וְנוֹרָא מְאד מְאד לְמַעַן אֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ מְהֵרָה, לְהַשְׁלִיךְ אֱלִילֵי כֶסֶף וְזָהָב וְלֹא אֵלֵךְ עוֹד אַחֲרֵי שְׁרִירוּת לִבִּי הָרָע, וְאֶמְשׁךְ וְאֶשְׁמט אֶת עַצְמִי מֵהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה [וְתַאֲווֹתָיו] וְתַעֲנוּגוֹתָיו וְאָשִׂים כָּל מְגַמָּתִי וּתְשׁוּקָתִי וְחֶפְצִי וְחִשְׁקִי וּרְצוֹנִי וְתִקְוָתִי לָעוֹלָם הַבָּא הַנִּצְחִי הַקַּיָּם לָעַד וְלָא אַחֲלִיף עוֹלָם עוֹמֵד בְּעוֹלָם עוֹבֵר, כְּצֵל עוֹבֵר
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות סט · פסקה 2
כ־1 דק׳ · כ־140 מילים · 66% מהספר עד סוף היום
עַל כָּל פָּנִים עֶפֶּעס נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת הָאבּ אִיךְ אִין מִיר וָואס אִיךְ הָאבּ כַּמָּה פְּעָמִים גִּיטָאן רְצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ.
אִין דֶּער מִיט מִיז מֶען זִיךְ מְחַיֶּה זַיין אִין זִיךְ נִישְׁט מְיָאֵשׁ זַיין בְּשׁוּם אֹפֶן וְכוּ' [כְּשֶׁהָאָדָם רוֹאֶה שֶׁהוּא מְאֹד שָׁפָל, אָסוּר לוֹ לִפּוֹל רַק הוּא מְחֻיָּיב לְהַחֲיּוֹת אֶת עַצְמוֹ וּלְיַשֵׁב עַצְמוֹ, הַאִם לֹא עָשִׂיתִי אֵיזֶה מִצְוָה, הַאִם לֹא עָשִׂיתִי בְּכָל זֹאת אֵיזֶה טוֹב, אֲנִי מִתְעַנֶּה בְּיוֹם כִּפּוּר, וְגַם בְּתִשְׁעָה בְּאָב, וְכֵן גַּם כָּל הָאַרְבָּעָה צוֹמוֹת, אַף שֶׁלִבִּי כּוֹאֵב לִי מְאֹד. וְהוֹלֵךְ גַּם פַּעַם לַמִּקְוֶה, וַאֲפִלּוּ בְּכָל הַקִּלְקוּלִים רַחֲמָנָא לִצְלַן מִתְיַגֵּעַ אֲנִי מְאֹד וְרוֹצֶה אֲנִי לְהַצִּיל אֶת עַצְמִי וְכוּ' וְאֵיךְ שֶׁהוּא עַל כָּל פָּנִים מַשֶׁהוּ נְקוּדוֹת טוֹבוֹת נִמְצָא אֶצְלִי, מַה שֶׁעָשִׂיתִי כַּמָּה פְּעָמִים רְצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, עִם זֶה מוּכְרָחִים לְהַחֲיּוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלֹא לְהִתְיָאֵשׁ בְּשׁוּם אֹפֶן וְכוּ'] עַיֵּן שָׁם בְּ"לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן" סִימָן רפ"ב, כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְתַכְנִיס הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּלִבְּךָ מֵחָדָשׁ.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות סט · פסקה 2
כ־1 דק׳ · כ־130 מילים · 65% מהספר עד סוף היום
"שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, 'אֲפִלּוּ אֵין בָּכֶם זְכוּת אֶלָּא מַה שֶּׁאַתֶּם אוֹמְרִים בְּכָל יוֹם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתֶּם רְאוּיִים לְנַצֵּחַ אֶת אוֹיְבֵיכֶם' וְכוּ', הַיְנוּ כַּנַּ"ל. כִּי בִּזְכוּת "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" לְבַד, הַיְנוּ בִּזְכוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בָּזֶה לְבַד אַתֶּם יְכוֹלִים לְהִתְקָרֵב לַמִּלְחָמָה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיוּת.
כִּי מֵאַחַר שֶׁאַתֶּם חֲזָקִים בֶּאֱמוּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ שׁוּב אֵין לָכֶם לְהִתְיָרֵא כְּלָל מִשּׁוּם מִלְחָמָה שֶׁבָּעוֹלָם.
וְזֶה "אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּעַרְצוּ וְאַל תַּחְפְּזוּ מִפְּנֵיהֶם", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, 'אַל תִּירְאוּ מִשַּׁעֲטַת סוּסִים וּמִשִּׁפְעַת הַקַּלְגַּסִּים וְקוֹל הַקְּרָנוֹת', הַיְנוּ עִנְיְנֵי תַּכְסִיסֵי מִלְחָמָה שֶׁעוֹשִים הַשּׂוֹנְאִים לְהַפְחִיד וּלְאַיֵּם עַל שֶׁכְּנֶגְדָּם, וְכָל הַבְּחִינוֹת הָאֵלּוּ יֵשׁ בְּמִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר הָרָע וְהוּא יָדוּעַ לְמִי שֶׁהִתְחִיל לִכְנֹס קְצָת בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וּבְמִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר הָרָע אֲפִלּוּ אָדָם פָּשׁוּט לְגַמְרֵי, כִּי דֶּרֶךְ הַבַּעַל דָּבָר לְאַיֵּם וּלְהַפְחִיד עַל הָאָדָם מְאֹד מְאֹד וּלְהַכְבִּיד עָלָיו עֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ מְאֹד מְאֹד.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · עינים · אות ב
כ־2 דק׳ · כ־170 מילים · 69% מהספר עד סוף היום
וְהָעִקָּר - עַל־יְדֵי רְאִיַּת עֵינֵי הַמַּחֲשָׁבָה, כִּי בְּכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְעַיֵּן בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ לְטוֹב אוֹ לְהֵפֶךְ נִקְרָא גַּם כֵּן רְאִיָּה, וְצָרִיךְ הָאָדָם לִשְׁמֹר עֵינָיו בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, שֶׁלֹּא יִסְתַּכֵּל, חַס וְשָׁלוֹם, בְּשׁוּם דָּבָר הַמֵּבִיא לִידֵי הִרְהוּר, וּבַמֶּה שֶּׁמֻּכְרָח לִרְאוֹת בְּעֵינָיו, צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא יַנִּיחַ עֵינֵי מַחֲשַׁבְתּוֹ לְהִסְתַּכֵּל וּלְעַיֵּן בָּזֶה, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁיָּבוֹא לִידֵי הִרְהוּר, חַס וְשָׁלוֹם, רַק צְרִיכִין תֵּכֶף לִפְרֹס מְחִצּוֹת הַמֹּחִין כְּנֶגֶד הַתַּאֲוָה הַזֹּאת, כִּי הַמֹּחִין הֵם מְחִצָּה פְּרוּסָה בִּפְנֵי זֹאת הַתַּאֲוָה, וְהַבְּחִירָה בְּיַד הָאָדָם לִתְפֹּס מַחֲשַׁבְתּוֹ וְלִפְרֹס מְחִצּוֹת הַמֹּחִין וּלְהִנָּצֵל מִתַּאֲוָה זֹאת, כִּי הַמַּחֲשָׁבָה בְּיַד הָאָדָם לְהַטּוֹתָהּ לַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר, וְכַמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר, וְעַל כֵּן הַקּוֹרוֹת וְאַבְנֵי בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמְּחִצּוֹת, הֵם דַּיְקָא מְעִידִין בּוֹ, כִּי גַּם הַמְּחִצּוֹת שֶׁל בֵּית הָאָדָם בְּגַשְׁמִיּוּת, הַכֹּל בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁבִיל שְׁמִירָה, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא כַּמָּה מְחִצּוֹת לְהָאָדָם לִפְנֵי עֵינָיו, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִשְׁמֹר עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרַע, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי בָּרָא עַל הָעַיִן שְׁתֵּי מְחִצּוֹת לְכַסּוֹת עָלֶיהָ, שֶׁהֵם רִיסֵי וְעַפְעַפֵּי הָעֵינַיִם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וְכֵן בָּרָא מְחִצּוֹת הַבָּתִּים, שֶׁבָּהֶם צָרִיךְ הָאָדָם לִהְיוֹת נִסְתָּר בְּרֹב הָעִתִּים, כְּדֵי לְהִשָּׁמֵר מֵהֶזֵּק רְאִיַּת עֵינַיִם שֶׁבַּחוּץ.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'א · מכתב שלה · פסקה 4 – פסקה 7
כ־9 דק׳ · כ־860 מילים · 65% מהספר עד סוף היום
גַּם כְּבָר שָׁלַחְתִּי לָהֶם כַּמָּה אִגְּרוֹת שֶׁיִּשְׁלְחוּ לִי מָעוֹת עַל פַּרְנָסָתִי וּכְבָר כְּתַבְתֶּם לִי כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁאַתָּה מוּכָן לִשְׁלֹחַ וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם כְּבָר יָצָא הַמָּעוֹת מֵאִתְּכֶם. עַל כֵּן אֲהוּבַי וִידִידַי וּבִפְרָט יְדִידִי ר' אַבְרָהָם בֶּער שֶׁיִּחְיֶה וַחֲבֵרוֹ ר' אַבָּא נֵרוֹ יָאִיר הָעוֹסְקִים וּמִשְׁתַּדְּלִים לְמַעֲנִי, בַּקָּשָׁתִי מְאֹד אִם עֲדַיִן לֹא יָצָא הַמָּעוֹת עַל פַּרְנָסָתִי הַנַּ"ל שֶׁיִּרְאוּ עַל כָּל פָּנִים מֵעַתָּה לִבְלִי לְעַכֵּב עוֹד כְּלָל. וּבִפְרָט מַה שֶּׁהִבְטִיחַ ר' אַבָּא בְּעַצְמוֹ. וּמַה שֶּׁאַתָּה ר' אַבְרָהָם בֶּער צָרִיךְ לִשְׁלֹחַ עַל חֶשְׁבּוֹנְךָ. תְּזָרְזוֹ מְאֹד לִשְׁלֹחַ מִיָּד, וּלְהִשְׁתַּדֵּל לְצָרֵף לָזֶה אֵיזֶה סַךְ מִשְּׁאָר אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַנְּדִיבִים בֶּאֱמֶת. כִּי הָרַחֲמָנוּת גָּדוֹל וְעָצוּם עָלַי מְאֹד הֵן בְּעֵסֶק פַּרְנָסָתִי הֵן בִּשְׁאָר עִסְקֵי רַבֵּנוּ זַ"ל. וַהֲגַם שֶׁבְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל אֲנִי רוֹאֶה יְשׁוּעַת ה' וְנִפְלְאוֹתָיו בְּכָל עֵת. אַף עַל פִּי כֵן אֲנִי מֻכְרָח בְּכָל פַּעַם לִהְיוֹת מוֹדֶה עַל הֶעָבָר וְלִצְעֹק לֶעָתִיד לָבוֹא. כִּי ה' יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ וְגַם אַתֶּם יְדַעְתֶּם קְצָת מָה רַבּוּ צָרַי וְכוּ'. וְאֵין לִי כֹּחַ לִשָּׂא עָלַי גַּם דַּחֲקוּת הַפַּרְנָסָה חַס וְשָׁלוֹם. כַּאֲשֶׁר תָּבִינוּ בְּעַצְמְכֶם כִּי הוֹצָאָתַיי מְרֻבִּים מְאֹד וְהַהַכְנָסָה בְּצִמְצוּם גָּדוֹל בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם מְאֹד וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ. וּמֻבְטְחַנִי בְּטוּב לְבַבְכֶם כַּיּוֹצֵא בָּכֶם שֶׁבְּוַדַּאי תְּקַיְּמוּ דְּבָרַי בְּעַצְמְכֶם וּלְהַקְדִּים עֲשִׂיָּה לִשְׁמִיעָה. הֵן לִשְׁלֹחַ מָעוֹת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתִי, הֵן בִּשְׁבִיל עֵסֶק הַקָּדוֹשׁ הַנַּ"ל שֶׁהוּא זְכוּת הָרַבִּים לְדוֹרוֹת לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֶצַח נְצָחִים.
גַּם תֵּדְעוּ שֶׁהַשֶּׁמֶן שֶׁשָּׁלַח רַבִּי אֶפְרַיִם נֵרוֹ יָאִיר מֵאַדֶעס כְּבָר הֲבִיאוֹתִיו לְפֹה בְּשָׁבוּעַ הֶעָבַר כְּשֶׁבָּאתִי לְכָאן. וּתְהִלָּה לָאֵל גַּם כְּבָר מִקֹּדֶם דָּלַק הַנֵּר תָּמִיד עַל צִיּוּן הַקָּדוֹשׁ, מִכָּל שֶׁכֵּן עַתָּה שֶׁהוּא מֵאִיר תָּמִיד. וְלַה' הַתִּקְוָה שֶׁהוּא צְמִיחַת קֶרֶן יְשׁוּעָה שֶׁלֹּא תִכְבֶּה נֵרוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. וְעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה נִמְתָּקִים כָּל הַדִּינִים מֵעֲלֵיכֶם וּמֵעָלֵינוּ. כִּי הַהַדְלָקָה הַקְּדוֹשָׁה עַל צִיּוּן הַקָּדוֹשׁ שֶׁלּוֹ הוּא הַמְתָּקָה נִפְלָאָה מְאֹד. וּמֵאֲלֵיכֶם תָּבִינוּ לְהַזְהִיר אֶת כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁיִּתְנַדְּבוּ כָּל אֶחָד בְּבֵיתוֹ בְּכָל עֵת אֵיזֶה נְדָבוֹת עַל זֶה כַּאֲשֶׁר נָהֲגוּ מִקֹּדֶם. וְגַם פֹּה בִּסְבִיבוֹתֵינוּ הִתְחַלְתִּי מֵחָדָשׁ לְהַזְהִירָם עַל זֶה, וְלַה' הַיְשׁוּעָה שֶׁיָּאִיר נֵרוֹ שָׁם תָּמִיד לֹא תִּכְבֶּה. וּכְמוֹ כֵן יָאִיר אוֹרוֹ הַקָּדוֹשׁ בְּרוּחָנִיּוּת תָּמִיד וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁאָמַר בִּלְשׁוֹנוֹ הַקָּדוֹשׁ מַיין פַיֶיערִיל וֶועט שׁוֹין טְלִיעֶן בִּיז הָאֵשׁ שֶׁלִּי תּוּקַד עַד וְכוּ'. יֶתֶר מִזֶּה אֵין פְּנַאי לְהַאֲרִיךְ יוֹתֵר.
דִּבְרֵי אוֹהֲבֵיכֶם בֶּאֱמֶת לָנֶצַח הַמְצַפֶּה לִתְשׁוּבָתָם וּלְקַיֵּם כָּל הַנַּ"ל חִישׁ קַל מְהֵרָה וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַצְלִיחֵם בְּכָל אֲשֶׁר יִפְנוּ וְיָרוּם קַרְנָם בְּכָבוֹד. וְיִזְכּוּ לֵילֵךְ בִּדְרָכָיו הַקְּדוֹשִׁים, בִּפְרָט לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים, וּבְיוֹתֵר לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ כָּל אֶחָד לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם, וּלְהִשְׁתַּדֵּל לְשַׂמֵּחַ נַפְשׁוֹ תָּמִיד. נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם א' בְּשַׁלַּח תר"א אוּמַאן.
שָׁלוֹם לִבְנִי הָרַבָּנִי מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה עִם כָּל בְּנֵי בֵיתוֹ.
בָּרוּךְ הַשֵּׁם הוּקַל מֵעָלַי הַחוֹלַאַת, וַאֲנִי שָׁב לְכֹחִי מְעַט מְעַט, בְּרַחֲמָיו יִסְעָדֵנִי וְיִגְמֹר רְפוּאָתִי בִּשְׁלֵמוּת מְהֵרָה אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
הַיּוֹם קִבַּלְתִּי מִכְתָּבְךָ. וְאַף שֶׁהָיָה לִי צַעַר גָּדוֹל מֵעֵסֶק הַיָּדוּעַ שֶׁמִּשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת כָּל כָּךְ, אַף עַל פִּי כֵן הָיָה לִי נַחַת גָּדוֹל שֶׁקִּבַּלְתִּי יְדִיעָה מִזֶּה עַל כָּל פָּנִים, וַאֲקַוֶּה לַה' שֶׁיִּגְמֹר אֶת שֶׁלּוֹ. וְיִהְיֶה הַכֹּל עַל נָכוֹן בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי לָא שָׁבִיק וְלָא שָׁבִיק [אֵינוֹ עוֹזֵב וְלֹא עָזַב]. וּבְוַדַּאי תִּשְׁתַּדְּלוּ שָׁם עַל צַד הַיּוֹתֵר טוֹב, בְּאֹפֶן שֶׁתֵּצֵא הַסְּחוֹרָה בְּשָׁלוֹם מִשָּׁם וְתֵלֵךְ לִמְקוֹם חֲשִׁיבוּתָהּ, וְלַה' הַיְשׁוּעָה. וְהִנֵּה בְּמִכְתָּבֶיךָ לֹא הִזְכַּרְתָּ עַתָּה אִם תִּהְיֶה פֹּה, וַאֲנִי אַמְתִּין פֹּה עָלֶיךָ עַד יוֹם ד' בְּשָׁבוּעַ זֹאת. וְאַחַר כָּךְ אֲקַוֶּה לַה' שֶׁיִּתֵּן לִי כֹּחַ לִסַּע לְטִירָהאוִויצֶע. וְיֶתֶר מִזֶּה אֵין לִי כֹּחַ לְהַאֲרִיךְ, וְתִשְׁמַע הַכֹּל מִפִּי מוֹסֵר כְּתָב זֶה נֶכְדִּי נַחְמָן שֶׁיִּחְיֶה, שֶׁיּוֹדִיעַ לְךָ בְּעַל פֶּה הַכֹּל.
דִּבְרֵי אָבִיךָ
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה, וּבִפְרָט לִידִיד נַפְשִׁי הַוָּתִיק פְּרִי קֹדֶשׁ הִלּוּלִים מוֹרֵנוּ הָרַב נַחְמָן שֶׁיִּחְיֶה נֶכֶד גְּאוֹן עֻזֵּנוּ אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי מִתְפַּלֵּל עֲבוּרוֹ שֶׁיִּזְכֶּה לְהַכִּיר אֶת כֹּחַ וּזְכוּת זְקֵנוֹ הַנּוֹרָא, שֶׁהוּא טוֹבָתוֹ בָּזֶה וּבַבָּא לָנֶצַח.
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם א' יִתְרוֹ תר"א אוּמַאן.
שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה עִם שְׁאָר כָּל בְּנֵי בֵּיתוֹ שָׁלוֹם וְיֶשַׁע רַב.
מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי הַיּוֹם וְהָיָה לִי לְנַחַת גָּדוֹל. וּשְׂכָרְךָ כָּפוּל מִן הַשָּׁמַיִם שֶׁאַתָּה עוֹסֵק בָּזֶה בִּזְכוּת הָרַבִּים כָּזֶה. יְהִי כֵּן ה' עִמְּךָ שֶׁתִּזְכֶּה לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם כְּכָל הַכָּתוּב בָּהֶם, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
וּתְהִלָּה לָאֵל אֲנִי חוֹזֵר לִבְרִיאוּתִי בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַךְ עֲדַיִן אֵין כֹּחִי בִּשְׁלֵמוּת. וְלַה' הַיְשׁוּעָה שֶׁיְּחַזְּקֵנִי בְּקָרוֹב לְמַעַן שְׁמוֹ, וִישִׁיבֵנִי לְאֵיתָנִי בְּיֶתֶר שְׂאֵת אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן. לְעֵת עַתָּה בְּדַעְתִּי לִנְסֹעַ בִּישׁוּעַת ה' בְּשָׁבוּעַ זֹאת לְטִירָהוִויצֶא, וּכְשֶׁאָשׁוּב אַחַר שַׁבַּת קֹדֶשׁ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה אַתְחִיל לִנְסֹעַ לְבֵיתִי. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו יִתֵּן לִי כֹּחַ לִנְסֹעַ וְלָבוֹא בְּשָׁלוֹם לְבֵיתִי, וְאֵין לִי עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְעַתָּה אֲנִי מְקַוֶּה לַחֲשֹׁב תַּחְבּוּלָה אֵיךְ לִשְׁלֹחַ הַסֵּפֶר לְשָׁם, וַעֲצַת ה' הִיא תָּקוּם. יָתֵר מִזֶּה אֵין לְהַאֲרִיךְ.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִרְאוֹתְכֶם מְהֵרָה בְּשִׂמְחָה.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה. אֵינִי יוֹדֵעַ מָה עִוֵּת רַבִּי נַחְמָן נֵרוֹ יָאִיר, אַדְּרַבָּא אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁעָסַק בָּזֶה בְּכָל לִבּוֹ וְכֹחוֹ, וְכַאֲשֶׁר כָּתַב אֵלַי וְהִתְנַצֵּל. וְתִפְרֹס בִּשְׁלוֹמוֹ וִיבַקֵּשׁ רַחֲמִים לִגְמֹר הָעֵסֶק בְּשָׁלוֹם, הֵן מִשָּׁם לְכָאן, הֵן מִכָּאן לְשָׁם. וְלַה' הַיְשׁוּעָה. גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי ה' אֲשֶׁר הוּא מַפְלִיא חַסְדּוֹ עִמָּנוּ בְּכָל עֵת פִּלְאֵי פְּלָאוֹת, אַךְ עֲדַיִן צְרִיכִין בְּכָל פַּעַם רַחֲמִים וִישׁוּעוֹת רַבּוֹת. כִּי הָעֵסֶק שֶׁל אָדָם אֶחָד בְּזֶה הָעוֹלָם גָּדוֹל וְעָמֹק מְאֹד מְאֹד, עָמֹק עָמֹק מִי יִמְצָאֶנּוּ לִזְכּוֹת לְמַה שֶּׁצָּרִיךְ לִזְכּוֹת בְּזֶה הָעוֹלָם הָעוֹבֵר, מִכָּל שֶׁכֵּן עֵסֶק שֶׁל רַבִּים לְדוֹרוֹת וְכוּ'. אַךְ כֹּחוֹ שֶׁל זָקֵן דִּקְדֻשָּׁה גָּדוֹל מְאֹד, הוּא הִתְחִיל וְגָמַר וְיַתְחִיל וְיִגְמֹר וְכוּ'. אַשְׁרֵינוּ שֶׁאָנוּ עוֹסְקִים בָּזֶה; שִׂמְחוּ בַּה' וְגִילוּ בְּנִפְלְאוֹת חֲסָדָיו וּבִטְחוּ בַּה' כִּי לֹא יַעֲזֹב אוֹתָנוּ לְעוֹלָם לָא שָׁבִיק וְלָא שְׁבַק [לֹא עוֹזֵב וְלֹא עָזַב]. אוּן טַאקֶי פָארְט הָאפּ [וּבְכָל זֹאת רַק שִׁמְחָה].
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות מ' · פסקה 2 – פסקה 3
כ־1 דק׳ · כ־30 מילים · 64% מהספר עד סוף היום
מַלָּאִי אָבִיו שֶׁל ר' אֶלְעָזָר. ר' מַלּוּךְ עַרְבָאָה. רַב מַלְכַיָא. רַב מַלְכִּיוּ. רַב מַמִין.
ר' מַנָא. ר' מַנָא בַּר תַּנְחוּם. ר' מַנָא דְשַׁאבּ. ר' מַנָא דְּצִיפּוֹרִין. ר' מַנָאָה. ר' מִנְאַמָן. ר' מִנְהַמָא בַּר זְעִירָא.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן קי״ט · סעיף ט׳ – סעיף י״ב
כ־4 דק׳ · כ־370 מילים · 61% מהספר עד סוף היום
אַחַר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן מוֹזְגִין כּוֹס רְבִיעִי. וְנוֹהֲגִין לִפְתּוֹחַ אֶת הַדֶּלֶת, לְזֵכֶר שֶׁהוּא לֵיל שִׁמּוּרִים, וְאֵין מִתְיָרְאִין מִשּׁוּם דָּבָר. וּבִזְכוּת הָאֱמוּנָה, יָבוֹא מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁפֹּךְ חֲמָתוֹ עַל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, וְלָכֵן אוֹמְרִים שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ וְכוּ'. אַחַר כָּךְ מַתְחִילִין לֹא לָנוּ, וְאוֹמְרִים כַּסֵּדֶר. וּכְשֶׁמַּגִּיעַ לְהוֹדוּ, אִם הֵם שְׁלֹשָׁה, אֲפִלּוּ עִם אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו שֶׁהִגִּיעוּ לְחִנּוּךְ, יֹאמַר הוֹדוּ, וְהַשְּׁנַיִם יַעֲנוּ, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים בְּצִבּוּר. מִן הַכּוֹס הָרְבִיעִי, צְרִיכִין לִשְׁתּוֹת רְבִיעִית שְׁלֵמָה, וּמְבָרְכִים אַחֲרָיו בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה, וְאַחַר כָּךְ גּוֹמְרִין כְּסֵדֶר הַהַגָּדָה. וְאַחַר אַרְבַּעַת הַכּוֹסוֹת אָסוּר לִשְׁתּוֹת שׁוּם מַשְׁקֶה רַק מָיִם. אִם אֵין שֵׁנָה חוֹטַפְתּוֹ, יֹאמַר אַחַר הַהַגָּדָה שִׁיר הַשִּׁירִים. וְנוֹהֲגִין שֶׁאֵין קוֹרִין קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה, רַק פָּרָשַׁת שְׁמַע (עַיֵן לְעֵיל סִימָן ע"א סָעִיף ד') וּבִרְכַּת הַמַּפִּיל, לְהוֹרוֹת שֶׁהוּא לֵיל שִׁמּוּרִים מִן הַמַּזִּיקִין וְאֵינוֹ צָרִיךְ שְׁמִירָה.
מִי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹתֶה יַיִן כָּל הַשָּׁנָה מִפְּנֵי שֶׁמַּזִּיק לוֹ, אַף עַל פִּי כֵן צָרִיךְ לִדְחֹק אֶת עַצְמוֹ לִשְׁתּוֹת אַרְבַּע כּוֹסוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, עַל ר' יְהוּדָה בּ"ר אִילָעִי, שֶׁהָיָה שׁוֹתֶה אַרְבַּע כּוֹסוֹת שֶׁל פֶּסַח, וְהָיָה צָרִיךְ לַחֲגוֹר צְדָעָיו עַד שָׁבוּעוֹת. וּמִכָּל מָקוֹם יָכוֹל לְמָזְגוֹ בְּמַיִם, אוֹ לִשְׁתּוֹת יֵין צִמּוּקִים (עַיֵן לְעֵיל סִימָן ו) אוֹ שֶׁיִּשְׁתֶּה מֶעד [מֵי דְבַש] אִם הֵם חֲמַר מְדִינָה.
אִם נֶאֱבַד הָאֲפִיקוֹמָן, אִם יֵשׁ לוֹ עוֹד מַצָּה מֵאֵלּוּ שֶׁנַּעֲשׂוּ לְשֵׁם מַצַּת מִצְוָה, יֹאכַל מִמֶּנּוּ כַּזָיִת. וְאִם לָאו, יֹאכַל מִמַּצָּה אַחֶרֶת כַּזָּיִת.
מִי שֶׁשָּׁכַח לֶאֱכוֹל אֶת הָאֲפִיקוֹמָן, אִם נִזְכַּר קֹדֶם בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר נָטַל מַיִם אַחֲרוֹנִים אוֹ שֶׁאָמַר, הַב לָן וּנְבָרֵךְ, אוֹכְלוֹ וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמּוֹצִיא. וְאַף עַל גַּב דְּאַסַּח דַּעְתֵּיה מֵלֶּאֱכוֹל, לֹא חָשִׁיב הֶסַּח הַדַּעַת, כֵּיוָן שֶׁהוּא מְחֻיָּב לֶאֱכוֹל, וְאַתַּכָּא דְּרַחְמָנָא קְסָמְכֵינָן. וּמִכָּל מָקוֹם יֵשׁ לוֹ לִטֹּוֹל יָדָיו וְלֹא יְבָרֵךְ עַל נְטִילַת יָדָיִם. וְאִם לֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן קֹדֶם שֶׁבֵּרַךְ בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן עַל כּוֹס שְׁלִישִׁי, יִטּוֹל יָדָיו, וְגַם כֵּן לֹא יְבָרֵךְ עַל נְטִילַת יָדָיִם (פרי מגדים), וִיבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמּוֹצִיא, וְיֹאכַל כַּזַּיִת, וְאַחַר כָּךְ יְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, וִיבָרֵךְ עַל כּוֹס שְׁלִישִׁי וְיִשְׁתֶּה. אֲבָל אִם לֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר שֶׁבֵּרַךְ בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן עַל כּוֹס שְׁלִישִׁי, יִשְׁתֶה אֶת הַכּוֹס. וְאִם רָגִיל בְּפַעַם אַחֶרֶת לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּלֹא כוֹס, יִטֹּל יָדָיו וְיֹאכַל אֲפִיקוֹמָן וִיבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּלֹא כוֹס. אֲבָל אִם הוּא נִזְהָר לְבָרֵךְ תָּמִיד בִּרְכַּת הַמָּזוֹן עַל הַכּוֹס, וְעַתָּה לֹא יוּכַל לְבָרֵךְ עַל הַכּוֹס, מִשּׁוּם דַּהֲוֵי מוֹסִיף עַל הַכּוֹסוֹת, לָכֵן לֹא יֹאכַל אֲפִיקוֹמָן, וְיִסְמוֹךְ עַל הַמַּצָּה שֶׁאָכַל תְּחִלָּה (תע"ז).
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קל״א
"זָכַרְתִּי יָמִים מִקֶּדֶם הָגִיתִי בְּכָל פָּעֳלֶךָ בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ אֲשׂוֹחֵחַ, פֵּרַשְׂתִּי יָדַי אֵלֶיךָ נַפְשִׁי כְּאֶרֶץ עֲיֵפָה לְךָ סֶלָה, אֶזְכּר מַעַלְלֵי יָהּ כִּי אֶזְכְּרָה מִקֶּדֶם פִּלְאֶךָ, זָכוֹר תִּזְכּר וְתָשׁוֹחַ עָלַי נַפְשִׁי", רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם זוֹכֵר כָּל הַנִּשְׁכָּחוֹת אַתָּה הוּא מֵעוֹלָם, וְאֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ, עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי לְמַעַן שְׁמֶךָ שֶׁאֶזְכֶּה לִזְכּר הֵיטֵב אֶת כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכִיתִי לִשְׁמעַ מִפִּיהֶם וְלִרְאוֹת בְּסִפְרֵיהֶם זַכֵּנִי שֶׁאֶזְכּר הֵיטֵב בְּכחַ הַזִּכָּרוֹן יָפֶה אֶת כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁיָּצָא מִפִּיהֶם וְשָׁמַעְתִּי מִפִּיהֶם אוֹ מִפִּי כִתְבֵיהֶם, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ עצֶם רוּם מַעֲלוֹת נִשְׂגָּבוֹת שֶׁל כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר הַקָּדוֹשׁ שֶׁיָּצָא מִפִּיהֶם אֲפִלּוּ בְּמִילֵּי דְעָלְמָא, אֲשֶׁר אֵין עֲרךְ אֲלֵיהֶם, כִּי כָל דִּבְרֵיהֶם אֱמֶת וָצֶדֶק וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל דִּבְרֵיהֶם בֶּאֱמֶת וּלְחָקְקָם בְּכחַ זִכְרוֹנוֹ יָפֶה, הוּא מְקַבֵּל פָּנָיו וְשִׂכְלוֹ וְנִשְׁמָתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק, וְנֶחְקָק בְּדַעַת הַמְקַבֵּל וְהַשּׁוֹמֵעַ אוֹר פְּנֵי הַצַּדִּיק וְשִׂכְלוֹ וְנִשְׁמָתוֹ מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁשּׁוֹמְעִים מֵהֶם דִּבְרֵי תוֹרָה הַקְּדוֹשִׁים, וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אָזְנַיִם כָּרִיתָ לִּי, וְכַמָּה פְּעָמִים מִתְנוֹצֵץ בְּלִבִּי מְעַט עצֶם נִפְלָאוֹת קְדֻשַּׁת דִּבְרֵיהֶם הַנּוֹרָאִים, הַמְּאִירִים לָאָרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶיהָ בְּאוֹר נִפְלָא וְנוֹרָא מְאד מְאד עַד אֵין חֵקֶר, עַד אֲשֶׁר נִתְעוֹרֵר לִבִּי קְצָת לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת אֲבָל בַּעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים הִתְגַּבְּרָה עָלַי הַשִּׁכְחָה וְנִשְׁכַּח מִמֶּנִּי אוֹר דִּבְרֵיהֶם הַמְּאִירִים וְנִתְרַחַקְתִּי מִמְּךָ כְּמוֹ שֶׁנִּתְרַחַקְתִּי שָׁכַחְתִּי אֶת טוֹבָתִי, וְנָשִׁיתִי אֶת קְדֻשָּׁתָם "נִשְׁכַּחְתִּי כְּמֵת מִלֵּב הָיִיתִי כִּכְלִי אבֵד" עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ בַּעַל הָרַחֲמִים, מַזְכִּיר נִשְׁכָּחוֹת, שֶׁתְּרַחֵם עָלַי מֵעַתָּה, וּתְזַכֵּנִי לִזְכּר מֵעַתָּה אֶת כָּל דִּבְרֵי אֱמֶת שֶׁאֶשְׁמַע מִפִּי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, אוֹ מַה שֶּׁאֶלְמוֹד בְּסִפְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, וְתַזְכִּירֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ כָּל מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי כְּבָר וְשָׁכַחְתִּי הַכּל תַּזְכִּירֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ, וְלֹא אֶשְׁכַּח עוֹד דָּבָר מִמִּשְׁנָתִי כָּל יְמֵי חַיַּי עַד עוֹלָם
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְתִהְיֶה בְעֶזְרִי וְתוֹשִׁיעֵנִי מְהֵרָה שֶׁאֶזְכֶּה לְקַיֵּם מַה שֶּׁהִזְהִירוּנוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, לְצַיֵּר לְפָנַי בִּשְׁעַת הַלִּמּוּד דְּמוּת דְּיוֹקְנוֹ שֶׁל הַתַּנָּא וְהַצַּדִּיק שֶׁאֲנִי לוֹמֵד דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים וְיִהְיֶה דוֹמֶה בְּעֵינַי כְּאִלּוּ הַצַּדִּיק וְהַתַּנָּא עוֹמֵד לְפָנַי וְכֵן כְּשֶׁאֲדַבֵּר וַאֲסַפֵּר דִּבְרֵי תוֹרָתוֹ לַאֲחֵרִים הַשּׁוֹמְעִים מִמֶּנִּי יִהְיֶה מְצֻיָּר וְעוֹמֵד לְפָנַי דְּמוּת דְּיוֹקְנוֹ הַקָּדוֹשׁ, עַד שֶׁיִּהְיֶה נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ הַתַּנָּא וְהַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ מְדַבֵּר עִמָּהֶם, וְשׁוֹמְעִים דְּבָרָיו מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ בְּאפֶן שֶׁיַּעֲשׂוּ דִבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים פְּעֻלָּתָם בִּשְׁלֵמוּת וְיִגְמְרוּ הַצַּדִּיקִים כָּל הַתִּקּוּנִים שֶׁהִתְחִילוּ לְהַמְשִׁיךְ בָּעוֹלָם, לְהַחֲזִיר כָּל הָעוֹלָם לַעֲבוֹדָתְךָ וּלְתוֹרָתְךָ בֶּאֱמֶת וּתְזַכֵּנִי לַחֲזר כָּל דִּבּוּר וְכָל חִדּוּשׁ אֲמִתִּי שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה מֵאָה פְּעָמִים וְאֶחָד לְפָחוֹת בְּאפֶן שֶׁאֶזְכּר הֵיטֵב כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר בְּדַעְתִּי וְלֹא אֶשְׁכַּח מִמִּשְׁנָתִי אֲפִלּוּ דִּבּוּר אֶחָד לְעוֹלָם, עַד שֶׁיִּהְיֶה נֶחְקָק וְנִצְטַיֵּר בְּדַעְתִּי וְשִׂכְלִי וְנִשְׁמָתִי פָּנָיו וְשִׂכְלוֹ וְנִשְׁמָתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁאֲנִי לוֹמֵד וְעוֹסֵק בִּדְבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים וְהַנּוֹרָאִים, בְּאפֶן שֶׁאַרְגִּישׁ הֵיטֵב טַעַם נעַם מְתִיקוּת עֲרֵבוּת דִּבְרֵיהֶם הַנִּשְׂגָּבִים, וְיָאִיר בְּדַעְתִּי וְנִשְׁמָתִי אוֹר הִתְנוֹצְצוּת דִּבְרֵיהֶם הַמְּאִירִים בְּאוֹר נִשְׂגָּב וְנוֹרָא מְאד מְאד לְמַעַן אֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ מְהֵרָה, לְהַשְׁלִיךְ אֱלִילֵי כֶסֶף וְזָהָב וְלֹא אֵלֵךְ עוֹד אַחֲרֵי שְׁרִירוּת לִבִּי הָרָע, וְאֶמְשׁךְ וְאֶשְׁמט אֶת עַצְמִי מֵהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה [וְתַאֲווֹתָיו] וְתַעֲנוּגוֹתָיו וְאָשִׂים כָּל מְגַמָּתִי וּתְשׁוּקָתִי וְחֶפְצִי וְחִשְׁקִי וּרְצוֹנִי וְתִקְוָתִי לָעוֹלָם הַבָּא הַנִּצְחִי הַקַּיָּם לָעַד וְלָא אַחֲלִיף עוֹלָם עוֹמֵד בְּעוֹלָם עוֹבֵר, כְּצֵל עוֹבֵר
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 242 מתוך 383 במחזור של שנת ה׳תשפ״ד
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־2 דק׳ · לימוד מלא כ־34 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת י׳ באייר): אמור
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־14 במאי 2024, בשעה 19:27 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ספירה ושבועות
בְּשָׁבוּעוֹת מְקַבְּלִין הַתּוֹרָה, וְאָז יְכוֹלִין לְקַבֵּל חִיּוּת חָדָשׁ וּלְהַמְשִׁיךְ רְפוּאָה לְהָרֵאָה: (לק"א סי' רס"ז)
שנה מעוברת: הסדר מחולק ל־383 ימים.
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה, אחרי שאישרת שמירה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.