פותחים את היום עם תורת רבנו
יום שני, ד׳ בסיוון ה׳תשפ״ד · 10 ביוני 2024
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ר״נ · אות ד׳ – אות ב׳
כ־7 דק׳ · כ־710 מילים · 70% מהספר עד סוף היום
וּתְפִלָּה הוּא בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה לְמַעְלָה מֵהַטֶּבַע, כִּי הַטֶּבַע מְחַיֵּב כָּךְ, וּתְפִלָּה מְשַׁנָּה הַטֶּבַע, וְהוּא בְּחִינוֹת גָּדוֹל, בְּחִינַת (דברים ד׳:ז׳): כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹקִים קְרוֹבִים אֵלָיו כַּה' אֱלֹקֵינוּ בְּכָל קָרְאֵינוּ אֵלָיו; כִּי זֶה גְּדֻלָּתֵנוּ, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּתֵנוּ, וּמְשַׁנֶּה הַטֶּבַע עַל יְדֵי הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלכים ח): סַפְּרָה נָּא לִי אֶת הַגְּדוֹלוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלִישָׁע; וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה כז): וֶאֱלִישָׁע דַּעֲבַד – בְּרַחֲמֵי הוּא דַּעֲבַד. נִמְצָא שֶׁתְּפִלָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת נִסִּים וְהַשְׁגָּחָה, הֶפֶךְ הַטֶּבַע, הִיא בְּחִינַת גָּדוֹל:
וְזֶה פֵּרוּשׁ מַה שֶּׁהֵשִׁיב אוֹבֵי טַמְיָא לְרַב קְטִינָא (ברכות נט): מַאי גּוֹהָא, בְּשָׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא זוֹכֵר אֶת בָּנָיו שֶׁהֵן שְׁרוּיִין בְּצַעַר בֵּין הָעַכּוּ"ם, מוֹרִיד שְׁנֵי דְּמָעוֹת לַיָּם הַגָּדוֹל, וְקוֹלוֹ נִשְׁמָע מִסּוֹף עוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. הַיְנוּ כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זוֹכֵר שֶׁהֵן שְׁרוּיִין בְּצַעַר בֵּין הָעַכּוּ"ם – בֵּין הָעַכּוּ"ם דַּיְקָא, כִּי זֶה עִקַּר הַצַּעַר, מַה שֶּׁהֵן שְׁרוּיִין בֵּין הָעַכּוּ"ם וְלָמְדוּ מֵהֶם וְנָפְלוּ מֵהַדַּעַת וְתוֹלִין בְּהַמַּזָּל וְהַטֶּבַע, וְזֶה עִקַּר הַצַּעַר שֶׁלָּהֶם כַּנַּ"ל, וַאֲזַי מוֹרִיד דְּמָעוֹת וְכוּ'. הַיְנוּ שֶׁמַּמְשִׁיךְ עֲלֵיהֶם הַשְׁגָּחָה, כִּי דְּמָעוֹת הֵם בְּחִינוֹת הַשְׁגָּחָה, כְּמָה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קנא:): עַל פָּסוּק (קהלת י״ב:ב׳): וְשָׁבוּ הֶעָבִים אַחַר הַגָּשֶׁם – זֶה הָרְאוּת, שֶׁהוֹלֵךְ אַחַר הַבֶּכִי. נִמְצָא, שֶׁהַדְּמָעוֹת הֵם לוֹקְחִים חֵלֶק הָרְאוּת, וְהָרְאוּת נִמְשָׁךְ לְתוֹכָם. נִמְצָא, שֶׁהַדְּמָעוֹת הֵם חֶלְקֵי הַהַשְׁגָּחָה וְהָרְאוּת, כִּי הַדְּמָעוֹת לוֹקְחִים הָרְאוּת כַּנַּ"ל. וְזֶה: וּמוֹרִיד שְׁנֵי דְּמָעוֹת – הַיְנוּ שֶׁמַּמְשִׁיךְ חֶלְקֵי הַהַשְׁגָּחָה. לַיָּם הַגָּדוֹל – הַיְנוּ בְּחִינוֹת הָעַכּוּ"ם הַמּוֹשְׁלִין עַל יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת (ישעיהו נ״ז:כ׳): וְהָרְשָׁעִים כַּיָּם נִגְרָשׁ; וַאֲזַי נַעֲשֶׂה בְּחִינוֹת גָּדוֹל, בְּחִינוֹת הַשְׁגָּחָה, בְּחִינוֹת תְּפִלָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת גָּדוֹל כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: וְקוֹלוֹ נִשְׁמָע מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ; הַיְנוּ שֶׁמַּמְשִׁיךְ הַשְׁגָּחָה מִסּוֹף הָעוֹלָם מִקֵּץ הָאַחֲרוֹן, עַד סוֹפוֹ – לַעֲשׂוֹת סוֹף וְקֵץ מֵהָעַכּוּ"ם הַמּוֹשְׁלִים בְּיִשְׂרָאֵל, בְּחִינוֹת: קֵץ בָּא הַקֵּץ כַּנַּ"ל:
וְזֶה בְּחִינַת דְּמָעוֹת שֶׁבּוֹכִין בְּעֵת הַצַּעַר, כִּי מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִסּוּרִין וָצַעַר, עַל־כֵּן הוּא צָרִיךְ לִבְחִינוֹת הַשְׁגָּחָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ יְשׁוּעָה כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן מוֹרִידִין דְּמָעוֹת כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ עַל יָדָם חֶלְקֵי הַהַשְׁגָּחָה וְהָרְאוּת, כִּי הַהַשְׁגָּחָה וְהָרְאוּת נִמְשָׁךְ לְתוֹךְ הַדְּמָעוֹת, בִּבְחִינוֹת: וְשָׁבוּ הֶעָבִים אַחַר הַגָּשֶׁם – זֶה הָרְאוּת, שֶׁהוֹלֵךְ אַחַר הַבֶּכִי; הַיְנוּ שֶׁהֵם מְחַסְּרִים הָרְאוּת וְנוֹטְלִים חֵלֶק מֵהָרְאוּת, נִמְצָא שֶׁהָרְאוּת נִמְשָׁךְ לְתוֹךְ הַדְּמָעוֹת כַּנַּ"ל:
וְזֶה בְּחִינוֹת: וַיֵּבְךְּ חִזְקִיָּהוּ בְּכִי גָדוֹל, הַנֶּאֱמַר בְּעֵת שֶׁחָלָה (ישעיהו ל״ח:ג׳). בְּכִי גָּדוֹל דַּיְקָא, כִּי הִמְשִׁיךְ לְתוֹךְ הַבְּכִי אֶת הָרְאוּת וְהַהַשְׁגָּחָה, שֶׁזֶּה בְּחִינוֹת גָּדוֹל, בְּחִינוֹת תְּפִלָּה וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְזֶה מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּדָוִד בְּעֵת שֶׁבָּכָה עַל צַעֲרוֹ (שמואל־א כ): עַד דָּוִד הִגְדִּיל – שֶׁהִגִּיעַ בְּכִיָּתוֹ לִבְחִינוֹת הַשְׁגָּחָה, בְּחִינוֹת גָּדוֹל כַּנַּ"ל, כִּי עַל־יְדֵי הַהַשְׁגָּחָה נִצּוֹלִים מִכָּל מִינֵי צַעַר וְיִסּוּרִין כַּנַּ"ל:
דַּע, שֶׁעַל־יְדֵי מִלְחָמוֹת, הַיְנוּ מַחֲלֹקֶת, עַל־יְדֵי־זֶה נוֹפְלִים מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל רְשָׁעִים עַל אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים, הַיְנוּ מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל כְּפִירוּת, שֶׁנּוֹפְלִים עֲלֵיהֶם עַל־יְדֵי־זֶה. וְהַתִּקּוּן לָזֶה – לִמְסֹר הַמִּלְחָמָה עַל ה', שֶׁה' יִלָּחֵם הַמִּלְחָמָה, עַל־יְדֵי־זֶה מְבַטֵּל מַחְשְׁבוֹת רְשָׁעִים הַנַּ"ל. אֲבָל דַּע, שֶׁעַל־יְדֵי צְדָקָה שֶׁלָּהֶם, יֵשׁ כֹּחַ בְּמַחֲשַׁבְתָּם לְהִתְקַיֵּם אֲפִלּוּ אִם יִמְסֹר הַמִּלְחָמָה לַה'. כִּי יֵשׁ צְדָקוֹת שֶׁרְשָׁעִים נוֹתְנִים, כִּי מָצִינוּ שֶׁאֲפִלּוּ מַלְכֵי עַכּוּ"ם נוֹתְנִים צְדָקָה וְעוֹשִׂים טוֹבוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי כ״ח:ח׳): לְחוֹנֵן דַּלִּים יְקַבְּצֶנּוּ, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, עַיֵּן שָׁם:
וְדַע, שֶׁאִישׁ אֱמֶת, דְּהַיְנוּ שֶׁעוֹשֶׂה מִצְווֹת בִּשְׁלֵמוּת וּבְכָל הַדִּקְדּוּקִים בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, כְּמוֹ שֶׁמְּדַקְדֵּק לַעֲשׂוֹת הַמִּצְוָה בִּפְנֵי בְּנֵי אָדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת אֱמֶת, שֶׁהַכֹּל אֶחָד אֶצְלוֹ, בֵּין כְּשֶׁעוֹשֶׂה מִצְוָה לִפְנֵי ה' וּבֵין כְּשֶׁעוֹשֶׂה בִּפְנֵי בְּנֵי אָדָם – זֶה הָאִישׁ הָאֱמֶת, יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ לְעַצְמוֹ כָּל הַצְּדָקוֹת, כִּי אֵלּוּ הַצְּדָקוֹת הַנַּ"ל שֶׁהֵם עוֹשִׂין, הִיא עוֹמֶדֶת רְחוֹקָה מֵהֶם וְאֵינָהּ אֶצְלָם, כִּי דֶּרֶךְ הַצְּדָקָה לִמְשֹׁךְ עַצְמָהּ לָאֱמֶת, וּמֵחֲמַת שֶׁהֵם רְחוֹקִים מֵאֱמֶת, הַצְּדָקָה רְחוֹקָה מֵהֶם, וְזֶה הָאִישׁ אֱמֶת מוֹשֵׁךְ לְעַצְמוֹ כָּל הַצְּדָקוֹת, כִּי הַצְּדָקָה נִמְשֶׁכֶת רַק אַחַר הָאֱמֶת. וְזֶה בְּחִינַת (ישעיה נט): וּצְדָקָה מֵרָחוֹק תַּעֲמֹד, כִּי כָשְׁלָה בָרְחוֹב אֱמֶת; הַיְנוּ שֶׁהַצְּדָקָה עוֹמֶדֶת מֵרָחוֹק, זֶה מֵחֲמַת שֶׁנִּכְשַׁל בָּרְחוֹב אֱמֶת, כִּי מֵחֲמַת שֶׁאֵין אֱמֶת, עַל־כֵּן הַצְּדָקָה רְחוֹקָה מֵהֶם כַּנַּ"ל: וְזֶה שֶׁכָּתוּב: וּצְדָקָה תִּהְיֶה לָנוּ כִּי נִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵינוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ (דברים ו). הַיְנוּ כְּשֶׁיִּהְיֶה לָנוּ בְּחִינוֹת אֱמֶת, דְּהַיְנוּ לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כָּל הַמִּצְווֹת לִפְנֵי ה' לְבַדּוֹ, בְּכָל הַדִּקְדּוּקִים, כְּמוֹ שֶׁעוֹשֶׂה בִּפְנֵי בְּנֵי אָדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת אֱמֶת כַּנַּ"ל, וְזֶה: כִּי נִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵינוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ וְכוּ' – לִפְנֵי ה אֱלֹקֵינוּ דַּיְקָא, הַיְנוּ שֶׁנִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כָּל הַמִּצְווֹת לִפְנֵי ה' לְבַד, בֵּינֵינוּ לְבֵין קוֹנֵנוּ, בְּכָל הַדִּקְדּוּקִים וְהַפְּרָטִים. וְזֶהוּ: כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ – הַיְנוּ בְּכָל הַדִּקְדּוּקִים כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הַיְנוּ בְּחִינַת אֱמֶת הַנַּ"ל, שֶׁגַּם כְּשֶׁעוֹשֶׂה הַמִּצְוָה לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, הוּא מְדַקְדֵּק בְּכָל הַדִּקְדּוּקִים וְכוּ' כַּנַּ"ל, וְאָז: וּצְדָקָה תִּהְיֶה לָנוּ. לָנוּ דַּיְקָא, הַיְנוּ שֶׁנַּמְשִׁיךְ לְעַצְמֵנוּ כָּל הַצְּדָקוֹת, כִּי דֶּרֶךְ הַצְּדָקָה לִמְשֹׁךְ לָאֱמֶת כַּנַּ"ל. נִמְצָא כְּשֶׁזֶּה הָאִישׁ אֱמֶת מוֹשֵׁךְ לְעַצְמוֹ הַצְּדָקוֹת, אֲזַי אֵין לָהֶם כֹּחַ הַצְּדָקָה וְאֵין כֹּחַ בְּמַחֲשַׁבְתָּם לְהִתְקַיֵּם כַּנַּ"ל:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות קפ״ו
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 68% מהספר עד סוף היום
אַךְ כְּבָר אָמַרְנוּ שֶׁאֵין זֶה רְצוֹנֵנוּ לְסַפֵּר מוֹפְתִים מֵרַבֵּנוּ ז”ל. כִּי לֹא בָּאֵלֶּה תְּהִלָּתוֹ, גַּם כִּי הָיָה אָסוּר בְּמוֹפְתִים, כַּאֲשֶׁר הָיָה מוּבָן מִדְּבָרָיו, שֶׁלֹּא הֻתַּר לוֹ לְגַלּוֹת מוֹפְתִים. וְעַל כֵּן לֹא נִרְאוּ מִמֶּנּוּ כִּי אִם קְצָת מוֹפְתִים וַעֲתִידוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת הָיָה יוֹדֵעַ בְּבֵרוּר כָּל הָעֲתִידוֹת אֲפִלּוּ מַה שֶּׁיִּהְיֶה לִזְמַן רָחוֹק וְכוּ’, כַּאֲשֶׁר הָיָה נִרְאֶה לְעֵין כָּל מִי שֶׁהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב עַל דְּבָרָיו. אַף עַל פִּי כֵן הַכֹּל הָיָה בְּהֶצְנֵעַ וּבְהֶעְלֵם גָּדוֹל וְאֵין אָנוּ עוֹסְקִין לְסַפֵּר מִזֶּה כַּנַּ”ל.
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות כ״א
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 70% מהספר עד סוף היום
אך בתוך כך עיקרו האנקרס (עוגני הספינה) וברחו לצד שהרוח נשאם מחמת פחד כי המלחמה נתעוררה מיד ונשמע קולם מאד, ושמעו שם על הספינה קול גדול מאד של ההורמאטעס והבאמבעס (פצוצים) ושאר קולות כאלו מעניני מלחמה, כי קולם נשמע למרחוק מאד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות שע״ז – אות שע״ח
כ־2 דק׳ · כ־240 מילים · 63% מהספר עד סוף היום
(לט) שָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם מוֹרֵנוּ הָרַב יְחִיאֵל זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, אָחִיו שֶׁל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁסִּפֵּר בְּשֵׁם רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ שֶׁפַּעַם אַחַת שָׁאַל אוֹתוֹ עַל עִנְיָן שֶׁהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הִזְהִיר אֶת אָחִיו מוֹרֵנוּ הָרַב יְחִיאֵל זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁיִּהְיֶה רָגִיל לְדַבֵּר עִם בְּנֵי אָדָם כְּדֵי לְקָרְבָם עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְשָׁאַל אוֹתוֹ שֶׁכַּמָּה פְּעָמִים מֻכְרָחִים לְדַבֵּר עִם בְּנֵי אָדָם דְּבָרִים בְּטֵלִים וְשִׂיחַת חֻלִּין. הֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל מֵאַחַר שֶׁעַל־כָּל־פָּנִים נִכְנָסִין בְּתוֹךְ הַדִּבּוּרִים שֶׁמְּסַפְּרִין עִמָּהֶם אֵיזֶה דְּבָרִים מִדִּבְרֵי תּוֹרָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקְּנִין כָּל הַדִּבּוּרִים וּכְעֵין מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שַׁבָּת ל:): בִּקְּשׁוּ לִגְנֹז סֵפֶר קֹהֶלֶת, וּמִפְנֵי מָה לֹא גְּנָזוּהוּ, מִפְּנֵי שֶׁתְּחִלָּתוֹ דִּבְרֵי תּוֹרָה וְסוֹפוֹ דִּבְרֵי תּוֹרָה. וּכְבַר מְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (שִׂיחוֹת הָרַ"ן רד) שֶׁמִּי שֶׁבָּקִי בִּסְפָרָיו הֵיטֵב יְכוֹלִין לִמְצֹא כָּל שִׂיחוֹת הָעוֹלָם בְּתוֹךְ תּוֹרָתוֹ וְכוּ'. וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִהְיֶה שִׂיחָה בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהּ שַׁיָּכוּת לְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה:
(מ) לְעִנְיַן כְּתִיבַת סְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהַרְבֵּה תּוֹרוֹת כָּתַב בְּעַצְמוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וּקְצָת כְּתָבוּהוּ הַחֲבֵרִים, וְהַשְּׁאָר כָּתַבְתִּי, אָמַר שֶׁהַלָּשׁוֹן שֶׁלִּי הוּא סָמוּךְ לְהַמְכֻוָּן. וְהוּטַב בְּעֵינָיו הַלָּשׁוֹן שֶׁלִּי, וְאָמַר שֶׁאַחֲרָיו אָנֹכִי. הַיְנוּ לְעִנְיַן צַחוּת הַלָּשׁוֹן שֶׁל הַתּוֹרוֹת, הַלָּשׁוֹן שֶׁלִּי הִיא מְעֻלָּה מִכֻּלָּם הַרְבֵּה. אֶפֶס הַלָּשׁוֹן שֶׁלּוֹ בְּעַצְמוֹ טוֹב וּמְעֻלֶּה בְּיוֹתֵר בְּוַדַּאי, אֲבָל אַחַר הַלָּשׁוֹן שֶׁלּוֹ הוּא הַלָּשׁוֹן שֶׁלִּי שֶׁתֵּכֶף בַּמַּדְרֵגָה שֶׁאַחֲרָיו נֶגֶד הַלָּשׁוֹן שֶׁל שְׁאָר הַחֲבֵרִים, כִּי לֹא הוּטַב בְּעֵינָיו לְשׁוֹנָם כְּלָל בְּכַמָּה אֳפָנִים כִּי עַל פִּי רֹב לֹא עָמְדוּ עַל הַמְכֻוָּן כְּלָל. וְגַם הַמְעַט שֶׁהֵבִינוּ לֹא הָיוּ יְכוֹלִים לִכְתֹּב עַל הַסֵּפֶר כָּל אֲשֶׁר הֵבִינוּ בִּלְבָבָם, וַה' אֱלֹקִים נָתַן לִי לְשׁוֹן לִמּוּדִים וְהוּטַב בְּעֵינָיו הַלָּשׁוֹן שֶׁלִּי בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · פדיון שבויים · חלק ראשון · אות י׳ – אות א׳
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 71% מהספר עד סוף היום
י. מִי שֶׁמַּאֲכִיל לֶחֶם לָרְעֵבִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּיל אוֹתוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יא. מִי שֶׁלֹּא תִּקֵּן חַטְּאוֹת נְעוּרִים, עַל יְדֵי זֶה בָּא לְבֵית הָאֲסוּרִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יב. מִי שֶׁהוּא רָגִיל לִהְיוֹת מוֹהֵל, אוֹ לְסַפֵּק צָרְכֵי סְעוּדַת בְּרִית מִילָה שֶׁל עָנִי, עַל יְדֵי זֶה נִצּוֹל מִבֵּית הָאֲסוּרִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗א. עַל יְדֵי נִאוּף נוֹפֵל לִתְפִיסָה אוֹ לָחֳלִי כְּאֵב רַגְלַיִם. גַּם תַּלְמִיד שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְהוֹרָאָה וּמוֹרֶה, נוֹפֵל לָזֶה, גַּם מַזִּיקִין שׁוֹלְטִין עָלָיו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות נ״ו – אות נ״ז
כ־1 דק׳ · כ־140 מילים · 72% מהספר עד סוף היום
כַּת אַחֶרֶת אָמְרוּ, שֶׁעִקַּר הַתַּכְלִית הוּא לְהַשְׁגִּיחַ עַל עַצְמוֹ בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, לְגַדֵּל הָאֵיבָרִים [להשמין ולפתח את הגוף] וּבִקְשׁוּ בַּעַל אֵיבָרִים, שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵיבָרִים גְּדוֹלִים וּמַשְׁגִּיחַ לְגַדֵּל הָאֵיבָרִים כַּנַּ"ל כִּי מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵיבָרִים גְּדוֹלִים יֶשׁ לוֹ חֵלֶק יוֹתֵר בָּעוֹלָם [כִּי הוּא תּוֹפֵס מָקוֹם יוֹתֵר בָּעוֹלָם] וְהוּא סָמוּךְ יוֹתֵר אֶל הַתַּכְלִית, כִּי זֶהוּ הַתַּכְלִית לְגַדֵּל הָאֵיבָרִים עַל כֵּן אִישׁ כָּזֶה רָאוּי לִמְלךְ וְהָלְכוּ וּמָצְאוּ אִישׁ אָרוךְ, וְהוּטַב בְּעֵינֵיהֶם כִּי הוּא בַּעַל אֵיבָרִים וְסָמוּךְ אֶל הַתַּכְלִית וְקִבְּלוּ אוֹתוֹ לְמֶלֶךְ וּבִקְשׁוּ לָהֶם אֶרֶץ גּוֹרֶמֶת לָזֶה, וְהָלְכוּ וְיָשְׁבוּ שָׁם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְהָיְתָה כַּת אַחֶרֶת שֶׁאָמְרוּ, שֶׁאֵין כָּל זֶה תַּכְלִית רַק עִקַּר הַתַּכְלִית הוּא רַק לַעֲסֹק בִּתְפִלָּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלִהְיוֹת עָנָו וּשְׁפַל בֶּרֶךְ וְכוּ' וּבִקְשׁוּ לָהֶם בַּעַל תְּפִלָּה אֶחָד וְעָשׂוּ אוֹתוֹ לְמֶלֶךְ עֲלֵיהֶם [וְהַמְעַיֵּן מֵאֵלָיו יָבִין, שֶׁכָּל הַכִּתּוֹת הַנַּ"ל כֻּלָּם טָעוּ מְאד בִּמְבוּכוֹת גְּדוֹלוֹת מְאד, רַק זאת הַכַּת הָאַחֲרוֹנָה כִּוְּנוּ הָאֱמֶת, אַשְׁרֵי לָהֶם].
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · צדיק · אות ק׳ – אות ק״א
כ־2 דק׳ · כ־200 מילים · 69% מהספר עד סוף היום
הַצַּדִּיקִים מַנְהִיגֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים, הֵם מְגָרְשִׁין מִלֵּב יִשְׂרָאֵל הַמָּרָה שְׁחֹרָה וְהָעַצְבוּת, וְעַל־יְדֵי זֶה הֵם יְכוֹלִין לִבְעֹר וּלְהִתְלַהֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. גַּם לִפְעָמִים בּוֹעֵר הָאָדָם בְּיוֹתֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוּץ מִן הַמִּדָּה, וְגַם זֶה אֵינוֹ טוֹב, כִּי זֶה מִבְּחִינַת רוּחַ סְעָרָה וְנִקְרָא הֲרִיסָה. וְהַצַּדִּיקִים מַשְׁגִּיחִים גַּם עַל זֶה לְהַכְנִיעַ הָרוּחַ סְעָרָה, שֶׁלֹּא יִבְעֲרוּ יוֹתֵר מֵהַמִּדָּה, רַק לֵב כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יִתְלַהֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי בַּמֶּזֶג הַשָּׁוֶה: (לק"ת סי' ט')
מֵחֲמַת שֶׁנִּמְצָאִים צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה מְאֹד וְדַרְכָּם לְדַבֵּר גְּדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת, כִּי הֵם בֶּאֱמֶת יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת גְּדוֹלוֹת וְלַעֲבֹד ה' בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם אֲפִלּוּ בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְכַיּוֹצֵא, וְיֵשׁ צַדִּיקִים שֶׁיְּכוֹלִים לַעֲשׂוֹת פִּדְיוֹן עַל־יְדֵי אֲכִילָתָם. וּמֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ, מֵחֲמַת זֶה נִמְצָאִים שַׁקְרָנִים שֶׁמִּתְפָּאֲרִים גַּם כֵּן בִּגְדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת כָּאֵלּוּ. וְיֵשׁ שֶׁהֵם מַנְהִיגֵי הַדּוֹר וּמַטְעִין אֶת הָעוֹלָם כְּאִלּוּ אֵין שׁוּם דָּבָר נִמְנָע מֵהֶם וְהַכֹּל בְּיָדָם. וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בֶּאֱמֶת זֶה הַכֹּחַ, עַל־כֵּן הֵם מִתְדַּמִּין אֲלֵיהֶם כְּקוֹף בִּפְנֵי אָדָם, וְהֵם נִקְרָאִים נְבִיאֵי הַשֶּׁקֶר. אֲבָל הֵם עוֹשִׂים טוֹבוֹת לְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת. כִּי יֵשׁ שֶׁנּוֹתְנִים צְדָקָה וְהֵם רְשָׁעִים נוֹאֲפִים, וְהַצְּדָקָה שֶׁלָּהֶם הִיא מַזֶּקֶת לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וְעַל־כֵּן הִיא טוֹבָה שֶׁנִּמְצָאִים הַשַּׁקְרָנִים הַנַּ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה הָרְשָׁעִים פּוֹנִים אֲלֵיהֶם. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַכְשִׁיל אֶת הָרְשָׁעִים שֶׁיִּתְנוּ הַצְּדָקָה שֶׁלָּהֶם לְהַשַּׁקְרָנִים הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי זֶה נִצּוֹל הַצַּדִּיק מֵהַצְּדָקָה שֶׁלָּהֶם: (לק"ת סי' ט"ו)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה א׳ · קטע ל״ד – קטע ל״ו
כ־8 דק׳ · כ־770 מילים · 70% מהספר עד סוף היום
וּבְכֵן תְּרַחֵם עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים שֶׁנִּזְכֶּה לְקַבֵּל ראשׁ הַשָּׁנָה הַקָּדוֹשׁ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה, בְּיִרְאָה וּבְאַהֲבָה וּבְשִׂמְחָה וּבְחֶדְוָה רַבָּה כִּי אַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ בָּחַרְתָּ בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְקִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְעָשִׂיתָ עִמָּנוּ חֶסֶד גָּדוֹל הַזֶּה, וְנָתַתָּ לָנוּ מַתָּנָה טוֹבָה הַזּאת, שֶׁהִיא ראשׁ הַשָּׁנָה הַקָּדוֹשׁ, יוֹם קָדוֹשׁ וְנוֹרָא וְאָים מְאד, אֲשֶׁר בּוֹ תִנָּשֵּׂא מַלְכוּתֶךָ וְיִכּוֹן בְּחֶסֶד כִּסְאֶךָ וְתֵשֵׁב עָלָיו בֶּאֱמֶת וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים, קָבַעְתָּ לָנוּ אֶת יוֹם ראשׁ הַשָּׁנָה הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, יוֹם הַדִּין הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, בְּראשׁ חֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי שֶׁהוּא חֶסֶד גָּדוֹל וְנִפְלָא מֵאִתְּךָ, בַּעַל הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים, אֲשֶׁר אַתָּה חוֹשֵׁב מֵרָחוֹק לְהֵטִיב אַחֲרִיתֵנוּ, וְאַתָּה טוֹב וּמֵטִיב לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וְהִקְדַּמְתָּ תְּרוּפָה וּצְרִי לְמַכּוֹתֵינוּ כִּי יָדַעְתָּ כִּי בָּשָׂר וָדָם אֲנַחְנוּ, וּמֵחֹמֶר קרַצְנוּ, הֵן בֶּעָוֹן חוֹלָלְנוּ וּבְחֵטְא יֶחֱמַתְנוּ אִמֵּנוּ, וְיֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעוּרָיו, וְ"אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טוֹב וְל א יֶחֱטָא" אַף כִּי קְטַנֵּי עֵרֶךְ שִׁפְלֵי קוֹמָה, חֲלוּשֵׁי כחַ עֲצוּבֵי רוּחַ, עוֹלְלִים ל א רָאוּ אוֹר הַמְּלֻכְלָכִים בְּחַטּאת נְעוּרֵיהֶם מְלֵאִים חֵטְא וְעָוֹן וָפָשַׁע, אֲשֶׁר לוּלֵא רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים וְהַנּוֹרָאִים מְאד, ל א הָיָה לָנוּ חַס וְשָׁלוֹם שׁוּם תִּקְוָה כְּלָל, כִּי אֵיכָכָה נִפְצֶה פֶּה וְאֵיךְ נִשָּׂא עַיִן, וְאֵיךְ הָיִינוּ יְכוֹלִים לָבוֹא לְפָנֶיךָ בְּחַטּאתֵינוּ וּלְהָעִיז פָּנֵינוּ וּלְהַקְשׁוֹת עָרְפֵּנוּ, לָבוֹא וּלְהִתְוַדּוֹת לְפָנֶיךָ ה' אֱל הֵינוּ וֵאל הֵי אֲבוֹתֵינוּ וּלְהִתְחָרֵט עַל מַעֲשֵׂינוּ וַעֲווֹנוֹתֵינוּ אֲבָל חֲסָדֶיךָ רַבִּים מְאד, "חַסְדְּךָ ה' מָלְאָה הָאָרֶץ, חַסְדֵּי ה' כִּי ל א תָמְנוּ", כִּי ל א כָלוּ רַחֲמֶיךָ לְעוֹלָם, "כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶינָה" וְחַסְדְּךָ מֵאִתָּנוּ ל א יָמוּשׁ לְעוֹלָם, אַף אִם עָשִׂינוּ מַה שֶּׁעָשִׂינוּ עַל כֵּן גִּלִּיתָ לָנוּ מֵרָחוֹק עצֶם פִּלְאֵי חֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים וְהַנּוֹרָאִים וְהַגְּדוֹלִים מְאד מְאד בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ וּמִסְפָּר, עַד אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית וְקָבַעְתָּ לָנוּ יוֹם ראשׁ הַשָּׁנָה הַקָּדוֹשׁ יוֹם הַדִּין הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, בְּראשׁ חֹדֶשׁ, שֶׁאָז אַתָּה בְּעַצְמְךָ מְבַקֵּשׁ כַּפָּרָה כִּבְיָכוֹל כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. 'הָבִיאוּ עָלַי כַּפָּרָה עַל שֶׁמִּעַטְתִּי אֶת הַיָּרֵחַ', וְאַתָּה בְּעַצְמְךָ מִתְחָרֵט כִּבְיָכוֹל עַל מַעֲשֶׂיךָ עַל שֶׁמִּעַטְתָּ אֶת הַלְּבָנָה, אֲשֶׁר מִשָּׁם נִמְשָׁכִים כָּל חֲטָאֵינוּ עַל כֵּן נָתַתָּ לָנוּ פִּתְחוֹן פֶּה, לָבוֹא וּלְהִתְוַדּוֹת לְפָנֶיךָ וּלְהִתְחָרֵט עַל מַעֲשֵׂינוּ בְּיוֹם הַדִּין הַגָּדוֹל שֶׁהוּא ראשׁ הַשָּׁנָה, כִּי הֲל א גַם אַתָּה בְּעַצְמְךָ מִתְחָרֵט וּמְבַקֵּשׁ כַּפָּרָה אָז.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗עַל כֵּן בָּאנוּ לְפָנֶיךָ ה' אֱל הֵינוּ וֵאל הֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱל הֵי הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים, זַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים, שֶׁנִּזְכֶּה לְקַבֵּל הַחֶסֶד הַגָּדוֹל הַזֶּה בְּראשׁ הַשָּׁנָה הַקָּדוֹשׁ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְזַכֵּנוּ לְקַבֵּל ראשׁ הַשָּׁנָה הַקָּדוֹשׁ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁבַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ בְּעוּקְבָא דִמְשִׁיחָא, אֵין לָנוּ שׁוּם תִּקְוָה כִּי אִם עַל קִבּוּץ ראשׁ הַשָּׁנָה הַקָּדוֹשׁ, שֶׁאָנוּ מִתְקַבְּצִים יַחַד בְּכָל מְקוֹמוֹת יִשְׂרָאֵל בְּמוֹשְׁבוֹתֵיהֶם יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת בּוֹחֵן לְבָבוֹת, אֲדוֹן הַחֶסֶד מָלֵא רַחֲמִים, לַמְּדֵנוּ וְהוֹרֵנוּ אֵיךְ לְהַמְשִׁיךְ חֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים עָלֵינוּ, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם וְאִם חָטָאנוּ עָוִינוּ וּפָשַׁעְנוּ לְפָנֶיךָ הַרְבֵּה מְאד, וּפָגַמְנוּ בִּכְבוֹדְךָ הַרְבֵּה, וְהָלַכְנוּ אַחַר תַּאֲווֹת לִבֵּנוּ וְהִמְשַׁכְנוּ עָלֵינוּ אֶת הַיֵּצֶר הָרָע, וּפָגַמְנוּ וְקִלְקַלְנוּ מַה שֶּׁקִּלְקַלְנוּ, עַד אֲשֶׁר אֵין לָנוּ שׁוּם מֵלִיץ ישֶׁר וְשׁוּם זְכוּת עַל פִּי דַּת הַמִּשְׁפָּט הַקָּדוֹשׁ הֵן עַל זֶה בָּאנוּ לְפָנֶיךָ לְחַלּוֹת פָּנֶיךָ, וּלְהִשְׁתַּטֵּחַ לִפְנֵי רַחֲמֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ, וְאָנוּ תוֹלִים עֵינֵינוּ אֵלֶיךָ ה' אֱל הֵינוּ וֵאל הֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעֲשֶׂה לְמַעַן רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הַפְּשׁוּטִים, וְתֵשֵׁב בְּעַצְמְךָ עַל מִשְׁפָּטֵנוּ, "כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאל הִים הוּא" וְל א תִּתֵּן כּחַ וּרְשׁוּת חַס וְשָׁלוֹם לְשׁוּם אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם, וְל א לְשׁוּם בֵּית דִּין שֶׁלְּמַעְלָה וְשֶׁלְּמַטָּה, וְל א לְשׁוּם מַלְאָךְ וְשָׂרָף, וְל א לְשׁוּם נִבְרָא שֶׁבָּעוֹלָם, לִשְׁפּט וְלָדוּן אוֹתָנוּ חָלִילָה "חָלִילָה לְךָ מֵעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה" כִּי אִם אַתָּה לְבַד תָּדִין וְתִשְׁפּט אוֹתָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים, "מִלְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטֵנוּ יֵצֵא עֵינֶיךָ תֶּחֱזֶינָה מֵישָׁרִים" כִּי אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ אֶת מְקוֹמֵנוּ, כִּי אַתָּה מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם וְאֵין הָעוֹלָם מְקוֹמֶךָ, וְרַק אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ לָדוּן אוֹתָנוּ כֻּלָּנוּ לְכַף זְכוּת תָּמִיד "רַחֲמֶיךָ רַבִּים ה' כְּמִשְׁפָּטֶיךָ חַיֵּינִי", כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת מְקוֹמוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, אֵיךְ נוֹלַד וְאֵיךְ נִמְשַׁךְ נִשְׁמָתוֹ לָזֶה הָעוֹלָם, וּבְאֵיזֶה מָקוֹם הָיָה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת מֵעוֹדוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וְאַתָּה מָלֵא רַחֲמִים, וּמַטֵּה כְּלַפֵּי חֶסֶד תָּמִיד אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, רַחֲמָן אֲמִתִּי חַסְדָּן אֲמִתִּי, חֲמל עָלֵינוּ בְּעֵת צָרָה הַזּאת, אֲשֶׁר "בָּאוּ בָנִים עַד מַשְׁבֵּר וְכחַ אַיִן לְלֵדָה", עֲשֵׂה עִמָּנוּ חֶסֶד חִנָּם מִמַּה שֶּׁלּ א יֶחְסַר עִמָּךְ, וְזַכֵּנוּ מֵעַתָּה לִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ בֶּאֱמֶת, לָסוּר מֵרָע וְלַעֲשׂוֹת הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ תָּמִיד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תַּמְשִׁיךְ עָלֵינוּ קְדֻשַּׁת ראשׁ הַשָּׁנָה תָּמִיד וְתִמְחֹל וְתִסְלַח לָנוּ עַל כָּל פְּשָׁעֵינוּ וְחַטּאתֵנוּ וַעֲווֹנוֹתֵינוּ וּתְמַלֵּא פְּגִימַת הַלְּבָנָה וְל א יִהְיֶה בָהּ שׁוּם מִעוּט וְיִהְיֶה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה, כְּאוֹר שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה קדֶם מִעוּטָהּ וּתְזַכֵּנוּ וְתַעַזְרֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לֶאֱחֹז עַצְמֵנוּ בְּכִסֵּא הַכָּבוֹד בְּשָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ כּחַ לַעֲשׂוֹת ראשׁ הַשָּׁנָה, לְהַמְשִׁיךְ וּלְהָאִיר עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל קְדֻשַּׁת ראשׁ הַשָּׁנָה תָּמִיד וְנִזְכֶּה לָדוּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת תָּמִיד, וּלְהַכְרִיעַ אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף זְכוּת, לְזַכּוֹת אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי מְקוֹמוֹ וְנִזְכֶּה לֵידַע בֶּאֱמֶת מְקוֹמוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וּלְהַמְשִׁיךְ זְכוּת וָחֶסֶד וְרַחֲמִים עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִכְּלָלִיּוּת יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ הַקָּדוֹשׁ אֲשֶׁר בָּהֶם בָּחַרְתָּ, אֲפִלּוּ עַל הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים וְהַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים, וְתִפְתַּח לָנוּ אוֹר הַדַּעַת שֶׁנִּזְכֶּה לִמְצא זְכוּת לְכֻלָּם
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות עה · פסקה 4
כ־1 דק׳ · כ־130 מילים · 72% מהספר עד סוף היום
וּבְוַדַּאי הוּא עֵצָה גְּדוֹלָה וְקַלָּה שֶׁהַכֹּל יְכוֹלִין לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה וּלְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר לְבַד, אַךְ גַּם עַל זֶה יֵשׁ מְנִיעָה גְּדוֹלָה, כִּי הַבַּעַל דָּבָר הִנִּיחַ עַצְמוֹ עַל זֶה מְאֹד לְהַטְרִיד אֶת כָּל אָדָם בְּטִרְדַּת הַפַּרְנָסָה שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַנְּפִילָה לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְשַׁעַר הַחֲמִשִּׁים שֶׁל הַטֻּמְאָה, עַד שֶׁאֵינוֹ מַנִּיחוֹ לַעֲסֹק אֲפִלּוּ בְּעֵצָה קַלָּה כָּזֹאת לִצְעֹק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, אֲבָל בֶּאֱמֶת גַּם זֶה אֵינוֹ מְנִיעָה כְּלָל כִּי צְרִיכִין לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר בְּשׁוּם אֹפֶן לְהַמְשִׁיךְ לְעַצְמוֹ פַּרְנָסָתוֹ עַל־יְדֵי יְגִיעָתוֹ וְטָרְחוֹ כִּי זֶהוּ כְּפִירָה לוֹמַר חַס וְשָׁלוֹם, כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה וְכוּ', רַק צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁכָּל הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת רַק מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּישׁוּעַת הַשֵּׁם וּבְחַסְדּוֹ, וְעַל־יְדֵי־ זֶה אֲפִלּוּ הַבַּעַל מְלָאכָה וּמַשָּׂא וּמַתָּן יָכוֹל לִמְצֹא לְנַפְשׁוֹ כַּמָּה שָׁעוֹת בְּיוֹם שֶׁיַּעֲסֹק בָּהֶם בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים וְהִתְבּוֹדְדוּת לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִזְכֶּה בְּוַדַּאי לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בִּבְחִינַת:
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · חלק שני · אות פ
כ־2 דק׳ · כ־210 מילים · 73% מהספר עד סוף היום
ועל כן הזהיר להם ביותר שיאזינו היטב כל זה ואמר שם יערוף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי כי כמו הטל והמטר שיורדין טפת מים בארץ ואחר כך צומח מהם צמחים נפלאים כמו כן צריכין להכניס הדיבורים אלו בעומק הלב היטב עד שיצמחו בלבם ויעשו פירות טובים כי דברים אלו להתחזק בהשם יתברך תמיד צריכין להאזין היטב ולהבין דבר מתוך דבר להבין היטב רמיזותיו של הצדיק עד היכן צריכין להתחזק לעולם כי אי אפשר לבאר כלל כל הצורך בדברים הללו שזה בחינת מה שאמר דוד המלך עליו השלום אחר שספר כל צרותיו ואיך שההכרח רק לשרוג ולצעוק אליו יתברך תמיד כל היום בבחינת על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצא רק לשטף מים רבים אליו לא יגיעו וכו' וסיים אחר כך אשכילך ואורך בדרך זו תלך איעצה עליך עיני כי עדיין אי אפשר לבאר לך כל כך בפרטיות רק אני מרמז לך בעיני שאל תסתכל על שום דחיה שרוצין לדחות אותך מהשם יתברך הן מהמחשבות שבאים עליך מעצמך הן מהדחיות הנמשכים מאחרים וכו' על כולם אל תסתכל כלל רק תבין דברי שאני מורה לך הדרך ומרמז לך בעיני שתמיד תתחזק בצעקה ושאגה להשם יתברך ואז טוב לך. (הלכות ערלה הלכה ד אות טז עיין פנים ועיין עוד לקוטי עצות חדש אלול ראש השנה וכו' אותיות קלט מ).
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · צדיק · אות יג
כ־1 דק׳ · כ־130 מילים · 75% מהספר עד סוף היום
וּבֶאֱמֶת מִיתַת כָּל הַצַּדִּיקִים הִיא בְּחִינַת מְסִירַת־נֶפֶשׁ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, בִּפְרָט מִיתַת הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּחוּץ־לָאָרֶץ, שֶׁהַכֹּל הוּא כְּעִנְיַן הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, שֶׁמּוֹסְרִים גּוּפָם שֶׁיִּהְיֶה נִקְבָּר בְּחוּץ־לָאָרֶץ, שֶׁשָּׁם שְׁלִיטַת הַסִּטְרָא אֲחַרָא, וְנִדְמֶה לְהַסִּטְרָא אֲחַרָא שֶׁהִיא בּוֹלַעַת אֶת הַגּוּף הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, אֲבָל זֶה הַגּוּף הַקָּדוֹשׁ הוּא בַּעַל־כֹּחַ גָּדוֹל וְעוֹמֵד לְהַסִּטְרָא אֲחַרָא בְּצַוָּארָהּ, עַד שֶׁמֻּכְרַחַת עַל־יְדֵי־זֶה לְהָקִיא הֲקָאוֹת הַרְבֵּה מִקִּרְבָּהּ וּמִבִּטְנָהּ, עַד שֶׁיִּגְמֹר הַצַּדִּיק מַה שֶּׁהִתְחִיל, כִּי גַּם בְּחַיָּיו עָסַק כָּל יָמָיו בָּזֶה וּמָסַר נַפְשׁוֹ בִּשְׁבִיל זֶה, אַךְ אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ, אָז אֵינוֹ פּוֹסֵק מִלַּעֲסֹק בָּעֲבוֹדָה הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת, עַד שֶׁיִּגְמֹר הַכֹּל לְטוֹבָה כִּרְצוֹנוֹ. וְעַל כֵּן שָׁם, עַל קִבְרוֹ הַקָּדוֹשׁ, יָכוֹל כָּל־אֶחָד לְהִתְתַּקֵּן, אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, אִם יִזְכֶּה לָבוֹא לְשָׁם בְּחַיָּיו וִיבַקֵּשׁ וְיִתְפַּלֵּל שָׁם עַל תִּקּוּן נַפְשׁוֹ, וְזֶה גַּם עִנְיַן הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים שֶׁנִּתְיַסְּדוּ לוֹמַר שָׁם, עַיֵּן פְּנִים (הִלְכוֹת חֹל־הַמּוֹעֵד, הֲלָכָה ד', אוֹת י"ד־ט"ו):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ב · מכתב שעו · פסקה 6 – פסקה 6
כ־6 דק׳ · כ־590 מילים · 72% מהספר עד סוף היום
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְדַבֵּר מִקִּירוֹת הַלֵּב וּמְצַפֶּה לִישׁוּעָה.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וִיפְרֹס בִּשְׁלוֹם כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וּבִפְרָט לִידִידִי הַוָּתִיק הַמֻּפְלָג מוֹרֵנוּ הָרַב יַעֲקֹב נֵרוֹ יָאִיר, גַּם אֵלֶיךָ נִתַּן לִקְרוֹת מִכְתָּב הַזֶּה, וְכָל הַמִּכְתָּבִים כָּאֵלֶּה. וְתָשִׂים לִבְּךָ הֵיטֵב הֵיטֵב לִדְבָרַי, וְתִרְאֶה לָבוֹא אֶצְלֵנוּ בְּקָרוֹב עַל שַׁבַּת קֹדֶשׁ לְמַעַן יֵיטִיב לְךָ לָעַד.
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
קִבַּלְתִּי מִכְתָּבוֹ. וּכְבָר הִקְדַּמְתִּי לַהֲשִׁיבוֹ עַל הַכֹּל עַל יְדֵי רַבִּי נַחְמָן שֶׁנָּסַע הַיּוֹם לִקְהִלָּתוֹ. וּבְעִנְיַן נְסִיעָתְךָ לְאוּמַאן בְּוַדַּאי כָּךְ הוּא הַמִּדָּה שֶׁיִּהְיֶה עִקַּר נְסִיעָתְךָ בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית הַנִּצְחִי, וְטוֹב לְהוֹדוֹת לַהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהִזְמִין לְךָ סִבָּה טוֹבָה שֶׁתּוּכַל לִנְסֹעַ עַל יְדֵי זֶה. וּבְוַדַּאי כִּסּוּפֶיךָ הַטּוֹבִים לָזֶה מִכְּבָר, כַּאֲשֶׁר יָדַעְתִּי גָּרְמוּ לְךָ שֶׁתִּזְכֶּה לִנְסֹעַ עַתָּה. עֲלֵה, רְכַב וְהַצְלַח וְתִזְכֶּה לִפְעֹל טוֹבַת נַפְשְׁךָ שָׁם, וּמִמֵּילָא תִּוָּשַׁע גַּם בְּגַשְׁמִיּוּת.
דִּבְרֵי אָבִיךָ
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אוֹר בֹּקֶר יוֹם ב' תְּרוּמָה תר"ב.
אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי.
הַקֶּמַח קִבַּלְתִּי אוֹר לְיוֹם ה', וְהָיָה לִי לְנַחַת וְלִכְבוֹד שַׁבַּת קֹדֶשׁ. אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם עַל פּוּרִים יִשְׁלַח עוֹד הַפַּעַם קֶמַח יָפֶה לְשִׂמְחַת פּוּרִים, וְלִכְבוֹד שַׁבָּת שֶׁאַחֲרָיו. מִי שֶׁהַשִּׂמְחָה בִּמְעוֹנוֹ, יְשַׂמְּחֵנוּ בְּשִׂמְחַת פּוּרִים וּבְשִׂמְחַת שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב תָּמִיד. כִּי כְּבָר דִּבַּרְנוּ הַרְבֵּה, וְאָנוּ רוֹאִין זֹאת בְּכָל יוֹם כַּמָּה וְכַמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בְּכָל יוֹם לְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו, כִּי הַשִּׂמְחָה הוּא יְסוֹד כָּל הַקְּדֻשָּׁה. כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה אֶמְצָעוּתָא דְּעָלְמָא, שֶׁעִקַּר גָּלוּת הַשְּׁכִינָה הוּא כְּשֶׁהָעַצְבוּת מִתְגַּבֵּר חַס וְשָׁלוֹם עַל לֵב יִשְׂרָאֵל וְכוּ', עַיֵּן שָׁם (בְּסִימָן כ"ד לִקּוּטֵּי חֵלֶק א) וְכֵן בִּשְׁאָרֵי מְקוֹמוֹת מֵהַסֵּפֶר, שֶׁמַּרְבֶּה לְדַבֵּר וּלְהַזְהִיר לְהִתְחַזֵּק בְּשִׂמְחָה תָּמִיד בְּכַמָּה מִינֵי עֵצוֹת תְּמִימוֹת מְאֹד. וּמַה מְּאֹד הוֹמֶה עָלַי לִבִּי בְּשָׁמְעִי מֵאִישׁ אֶחָד קֹדֶם שַׁבַּת קֹדֶשׁ, שֶׁאָמַרְתָּ לוֹ שֶׁלֹּא כָּתַבְתָּ לִי אָז אִגֶּרֶת מֵחֲמַת הַמָּרָה שְׁחוֹרָה וְכוּ'. וְכֵן אֲנִי מֵבִין מִמִּכְתָּבְךָ שֶׁקִּבַּלְתִּי אֶתְמוֹל. אַךְ אַף עַל פִּי כֵן אֲנִי מְשַׂמֵּחַ עַצְמִי מַה שֶּׁאַתָּה חָפֵץ וּמִתְגַּעְגֵּעַ עַל כָּל פָּנִים לִשְׂמֹחַ וּלְסַלֵּק הַמָּרָה שְׁחוֹרָה מֵעָלֶיךָ. כִּי גַּם זֶה טוֹב מַה שֶּׁחֲפֵצִים בָּזֶה. כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ.
וְהִנֵּה עַתָּה קֹדֶם תְּפִלַּת שַׁחֲרִית, שֶׁרָצִיתִי לְהַתְחִיל לוֹמַר בִּרְכַּת הַשַּׁחַר, שָׁלַח ה' בְּמַחֲשַׁבְתִּי שֶׁרָאִיתִי אֶתְמוֹל רַךְ בַּשָּׁנִים שֶׁנּוֹסֵעַ לְטוּלְטְשִׁין. אוּלַי אוּכַל הַיּוֹם לִשְׁלֹחַ לְךָ מִכְתָּבִי זֶה. עַל כֵּן זֵרַזְתִּי אֶת עַצְמִי לִכְתֹּב לְךָ מְעַט דְּבָרַי אֵלֶּה, אוּלַי אוּלַי אוּכַל לְהַחֲיוֹתְךָ וּלְשַׂמֵּחֲךָ וּלְהַזְכִּירְךָ שֶׁאָנוּ מְבָרְכִין בְּכָל יוֹם שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גוֹי, וְצֶלֶם אֱלֹהִים עָלֶיךָ וְעַל כֻּלָּנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַהוֹלְכִים בְּזָקָן וּפֵאוֹת, שֶׁהֵם עִקַּר הַהִדּוּר שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְאֶתְמוֹל דִּבַּרְתִּי בָּזֶה עִם אִישׁ אֶחָד שֶׁנָּפַל בְּעֵינָיו מְאֹד מְאֹד. וְהִזְכַּרְתִּיו שֶׁבָּעִתִּים הַלָּלוּ מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם, שֶׁהַרְבֵּה פּוֹרְקִים עֹל רַחֲמָנָא לִצְלַן עַד שֶׁמְּגַלְּחִים וְכוּ' רַחֲמָנָא לִצְלַן. רָאוּי לְאִישׁ יִשְׂרְאֵלִי לִשְׂמֹחַ בִּזְקָנוֹ וּפֵאוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהִתְחַזֵּק עַל יְדֵי זֶה לֵידַע שֶׁעֲדַיִן ה' עִמּוֹ, וְהוּא בִּכְלַל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁאוֹמְרִים בְּכָל יוֹם אַשְׁרֵינוּ וְכוּ' אַשְׁרֵינוּ וְכוּ'. וְאִם כִּי הַרְבֵּה הַרְבֵּה דִּבַּרְנוּ בָּזֶה, אֲבָל בְּלָשׁוֹן זֶה אֵינִי יוֹדֵעַ אִם דִבַּרְתִּי וְהוּא אֶצְלִי חֲדָשׁוֹת. וְיֵשׁ לִי תְּהִלָּה לָאֵל הַרְבֵּה הַרְבֵּה בָּזֶה לְדַבֵּר, אַךְ אֵין הַפְּנַאי מַסְכִּים.
וְהִנֵּה עַתָּה מַתְחִיל אֶצְלְךָ חֲדָשׁוֹת לְגַמְרֵי, שֶׁבְּחַסְדֵי ה' תִּסַּע לְאוּמַאן לִהְיוֹת עַל צִיּוּן הַקָּדוֹשׁ מַה שֶּׁזֶּה כַּמָּה שָׁנִים לֹא זָכִיתָ לָזֶה לִהְיוֹת בְּאֶמְצַע הַשָּׁנָה שָׁם. חֲכַם בְּנִי וְשַׂמַּח לִבִּי. וְהָעִקָּר לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה, וְלִשְׁכֹּחַ לְגַמְרֵי כָּל מַה שֶּׁעָבַר עָלֶיךָ עַד הֵנָּה, עַד שֶׁמִּתּוֹךְ הַשִּׂמְחָה תִּזְכֶּה לְפָרֵשׁ שִׂיחָתְךָ הֵיטֵב לִשְׁפֹּךְ לִבְּךָ כַּמַּיִם נוֹכַח פְּנֵי ה', וַה' יִשְׁמַע שַׁוְעָתְךָ וִיקַבֵּל תְּפִלָּתְךָ שֶׁתִּזְכֶּה לְהִוָּשַׁע בְּכָל הָעִנְיָנִים בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת. וּמִטִּרְדָּתִי לְהִתְפַּלֵּל מִיָּד גַּם אֵינִי יוֹדֵעַ עֲדַיִן אִם יִהְיֶה לִי עִם מִי לְשָׁלְחוֹ שֶׁיִּהְיֶה צִיר נֶאֱמָן לִמְסֹר הַמִּכְתָּב לְיָדְךָ דַּיְקָא, עַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ, אַךְ מֵעֹצֶם אַהֲבָתְךָ וּתְשׁוּקָתְךָ הָרַבָּה יָצָאתִי מֵהַמִּדָּה לִכְתֹּב עַתָּה עַל הַסָּפֵק. וִימֵי הַפּוּרִים וִימֵי הַפֶּסַח מְמַשְׁמְשִׁין לָבוֹא. וּפוּרִים הֲכָנָה לְפֶסַח וְכוּ', וְהַכֹּל נֶאֱמַר גַּם עָלֶיךָ וְעַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת. וְלַה' הַתִּקְוָה שֶׁנִּזְכֶּה לְזַמֵּר בְּשִׂמְחָה שׁוֹשַׁנַּת יַעֲקֹב צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה וּמְחַכֶּה לְשִׂמְחַת נַפְשְׁךָ וּלְשִׂמְחַת כָּל חֶבְרָתֵנוּ וּלְשִׂמְחַת כָּל יִשְׂרָאֵל נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ,
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות פ' · פסקה 2 – פסקה 3
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 71% מהספר עד סוף היום
רַב פִּנְחָס בַּר חֲנַנְיָא. ר' פִּנְחָס בַּר זַכָּיָי. ר' פִּנְחָס בֶּן לֵוִי. ר' פִּנְחָס דְּיָפוֹ. פִּנְחָס בֶּן גַּבְתָּא. ר' פִּנְחָס. פִּנְקָאִי רַבּוֹ שֶׁל רַב יוֹחָנָן בֶּן נַרְבָאִי.
רַב פָּפָּא סָבָא. רַב פָּפָּא בַּר חָנָן מִבֵּי צְלוּחִית. רַב פָּפָּא בַּר שְׁמוּאֵל. רַב פָּפָּא בְּרֵיהּ דְרַב אַחָא בַּר אַדָא.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן קל״ג · סעיף י״ג – סעיף י״ז
כ־4 דק׳ · כ־430 מילים · 67% מהספר עד סוף היום
מְעֻבֶּרֶת שֶׁהֵרִיחָה אֵיזֶה מַאֲכָל וּמִתְאַוָּה לוֹ, וְיָדוּעַ שֶׁאִם אֵין נוֹתְנִין לָהּ מִמַּה שֶּׁהִיא מִתְאַוָּה, הִיא וּוְלָדָהּ מְסֻכָּנִים, לָכֵן אִם אָמְרָה צְרִיכָה אֲנִי לֶאֱכֹל, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין פָּנֶיהָ מִשְׁתַּנִּים, אוֹ שֶׁרוֹאִים שֶׁפָּנֶיהָ מִשְׁתַּנִּים, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ אוֹמֶרֶת כְּלוּם, לוֹחֲשִׁין לָהּ בְּאָזְנָהּ, שֶׁהַיּוֹם יוֹם הַכִּפּוּרִים, כִּי לִפְעָמִים מִתְיַשֶׁבֶת דַּעְתָּהּ בְּכָךְ. וְאִם לֹא נִתְיַשְּׁבָה דַעְתָּהּ, מַאֲכִילִין אוֹתָהּ בְּעִנְיָן זֶה, מִתְּחִלָּה נוֹתְנִין לָהּ דָּבָר מֻעָט, שֶׁטּוֹבְלִין אֶצְבַּע בְּרֹטֶב וְכַדּוֹמֶה וְנוֹתְנִין לְתוֹךְ פִּיהָ, כִּי לִפְעָמִים בְּטִפָּה אַחַת מִתְיַשֶׁבֶת דַּעְתָּה. וְאִם לָאו, נוֹתְנִין לָהּ פָּחוֹת מִכַּשִּׁעוּר (עַיֵן לְקַמָּן סָעִיף טו). וְאִם עֲדַיִן לֹא נִתְיַשְּׁבָה, נוֹתְנִין לָּהּ דֵּי צָרְכָּהּ. וְכֵן כָּל אָדָם שֶׁהֵרִיחַ מַאֲכָל וְנִשְׁתַּנּוּ פָנָיו, מְסֻכָּן הוּא (וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן לג סָעִיף ד), וְנוֹהֲגִין בּוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי. אֲבָל כָל זְמַן שֶלֹּא נִשְׁתַּנּוּ פָנָיו, אֵין מַאֲכִילִין אוֹתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאוֹמֵר שֶׁצָּרִיךְ אָנִי.
יוֹלֶדֶת וְכֵן חוֹלֶה שֶׁיֶשׁ בּוֹ סַכָּנָה, לְעִנְיַן אֲכִילָה וּשְׁתִיָה וְחִלּוּל יוֹם הַכִּפּוּרִים, דִּינָם כְּמוֹ בְּחִלּוּל שַׁבָּת (עַיֵן לְעֵיל סִימָן צג). אֶלָּא דִּלְעִנְיַן אֲכִילָה וּשְׁתִיָה, אֲפִלו כַּמָּה רוֹפְאִים אוֹמְרִים שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ, וַאֲפִלּוּ אוֹמְרִים שֶׁהָאֲכִילָה אוֹ הַשְּׁתִיָה תַּזִּיק לוֹ, וְהַחוֹלֶה אוֹמֵר שֶׁהוּא צָרִיךְ, וַאֲפִלּוּ הוּא אוֹמֵר שֶׁעֲדַיִן אֵינוֹ מְסֻכָּן, אֶלָּא שֶׁאִם לֹא יֹאכַל, יִכְבַּד עָלָיו הַחֹלִי וְיִסְתַּכֵּן, שׁוֹמְעִין לוֹ וּמַאֲכִילִין אוֹתוֹ. כִּי לְעִנְיַן אֲכִילָה וּשְׁתִיָה, הוּא יוֹתֵר מֵבִין עַל עַצְמוֹ, וְלֵב יוֹדֵעַ מָרַת נַפְשׁוֹ.
כְּשֶׁמַּאֲכִילִין אֶת הַמְעֻבֶּרֶת אוֹ אֶת הַיּוֹלֶדֶת אוֹ אֶת הַחוֹלֶה, מַנִּיחִין לִפְנֵיהֶם אֶת הַמַּאֲכָל וְאוֹמְרִים לָהֶם, אִם יוֹדֵע אַתָּה שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁתִּסְתַּכֵּן אִם לֹא תֹאכַל דֵּי מַחְסוֹרְךָ, תֹּאכַל כְּסֵדֶר, עַד שֶׁתָּבִין כִּי דַי לָךְ. אֲבָל אִם אֶפְשָׁר לְךָ שֶׁלֹּא תֹאכַל בְּפַעַם אַחַת כַּשִּׁעוּר, עֲשֵׂה כָּךְ. וְיֹאכַל בְּפַעַם אַחַת כְּשִׁעוּר שְׁנֵי שְׁלִישֵׁי בֵיצָה, (כִּי שִׁעוּר אֲכִילָה לְהִתְחַיֵב כָּרֵת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים הוּא כַּכּוֹתֶבֶת הַגַסָּה, שֶׁהוּא פָּחוֹת מְעַט מִכַּבֵּיצָה בֵינוֹנִית בְּלֹא קְלִפָּתָהּ). וְיִשְׁהֶה קְצָת וְשׁוּב יֹאכַל כָּךְ, וְיִשְׁהֶה בֵין אֲכִילָה לַאֲכִילָה עַד שֶׁיְהֵא מִסוֹף הָאֲכִילָה הָרִאשׁוֹנָה עַד תְּחִלַּת הָאֲכִילָה הַשְּׁנִיָּה לְכָל הַפָּחוֹת שִׁעוּר כְּדֵי אֲכִילַת פְּרָס. וְכֵן יָכוֹל לֶאֱכֹל אֲפִלּוּ הַרְבֵּה פְּעָמִים, רַק שֶׁלֹּא יִהְיוּ שְׁתֵּי אֲכִילוֹת בְּתוֹךְ שִׁעוּר אֲכִילַת פְּרָס אִם אֶפְשָׁר, וְדַי לוֹ, (כִּי שְׁתֵּי אֲכִילוֹת, שֶׁהֵן בִּכְדֵי אֲכִילַת פְּרָס, מִצְטָרְפוֹת וְנֶחְשָׁבוֹת כַּאֲכִילָה אֶחָת). וּבִשְׁתִיָה, יִשְׁתֶּה בְּפַעַם אַחַת קְצָת פָּחוֹת מִמְּלֹא לֻגְמָיו, וְיִשְׁהֶה גַם כֵּן קְצָת וְיַחֲזוֹר וְיִשְׁתֶּה. וּשְׁהִיּוֹת אֵלּוּ תִּהְיֶינָה גַּם כֵּן לְכָל הַפָּחוֹת כְּדֵי אֲכִילַת פְּרָס, אוֹ עַל כָּל פָּנִים לְפָחוֹת כְּדֵי שְׁתִיַת רְבִיעִית. וְיֵש לְשַׁעֵר קֹדֶם יוֹם הַכִּפּוּרִים שִׁעוּרִים אֵלּוּ לְפִי כְּלִי שָׁעוֹת [הַשָּׁעוֹן] (אוהר, זייגער), כְּדֵי שֶׁיֵדְעוּ אוֹתָם עַל נָכוֹן (תריב תריח).
מִי שֶׁאֲחָזוֹ בֻלְמוּס, וְהוּא חֹלִי מֵחֲמַת רְעָבוֹן, וְסִימָנָיו שֶׁעֵינָיו כֵּהוֹת וְאֵינוֹ יָכוֹל לִרְאוֹת, מַאֲכִילִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיֵאוֹרוּ עֵינָיו.
בּכָל אֵלּוּ שֶׁמַּאֲכִילִין אוֹתָן מִשּׁוּם סַכָּנָה, אִם אֵין שָׁם מַאֲכָל הֶתֵּר, מַאֲכִילִין אוֹתָן מַאֲכַל אִסּוּר. (וְעַיֵּן בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ סִימָן תריח סָעִיף ט). וְאִם מַאֲכִילִין אוֹתָן דְבַר אִסּוּר, נִרְאֶה דְיֵשׁ לְהַאֲכִילָן פָּחוֹת פָּחוֹת מִכַּזַיִת, אִם דַי לָהֶם בְּכָךְ.
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה א׳
וּבְכֵן תְּרַחֵם עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים שֶׁנִּזְכֶּה לְקַבֵּל ראשׁ הַשָּׁנָה הַקָּדוֹשׁ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה, בְּיִרְאָה וּבְאַהֲבָה וּבְשִׂמְחָה וּבְחֶדְוָה רַבָּה כִּי אַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ בָּחַרְתָּ בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְקִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְעָשִׂיתָ עִמָּנוּ חֶסֶד גָּדוֹל הַזֶּה, וְנָתַתָּ לָנוּ מַתָּנָה טוֹבָה הַזּאת, שֶׁהִיא ראשׁ הַשָּׁנָה הַקָּדוֹשׁ, יוֹם קָדוֹשׁ וְנוֹרָא וְאָים מְאד, אֲשֶׁר בּוֹ תִנָּשֵּׂא מַלְכוּתֶךָ וְיִכּוֹן בְּחֶסֶד כִּסְאֶךָ וְתֵשֵׁב עָלָיו בֶּאֱמֶת וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים, קָבַעְתָּ לָנוּ אֶת יוֹם ראשׁ הַשָּׁנָה הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, יוֹם הַדִּין הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, בְּראשׁ חֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי שֶׁהוּא חֶסֶד גָּדוֹל וְנִפְלָא מֵאִתְּךָ, בַּעַל הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים, אֲשֶׁר אַתָּה חוֹשֵׁב מֵרָחוֹק לְהֵטִיב אַחֲרִיתֵנוּ, וְאַתָּה טוֹב וּמֵטִיב לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וְהִקְדַּמְתָּ תְּרוּפָה וּצְרִי לְמַכּוֹתֵינוּ כִּי יָדַעְתָּ כִּי בָּשָׂר וָדָם אֲנַחְנוּ, וּמֵחֹמֶר קרַצְנוּ, הֵן בֶּעָוֹן חוֹלָלְנוּ וּבְחֵטְא יֶחֱמַתְנוּ אִמֵּנוּ, וְיֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעוּרָיו, וְ"אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טוֹב וְל א יֶחֱטָא" אַף כִּי קְטַנֵּי עֵרֶךְ שִׁפְלֵי קוֹמָה, חֲלוּשֵׁי כחַ עֲצוּבֵי רוּחַ, עוֹלְלִים ל א רָאוּ אוֹר הַמְּלֻכְלָכִים בְּחַטּאת נְעוּרֵיהֶם מְלֵאִים חֵטְא וְעָוֹן וָפָשַׁע, אֲשֶׁר לוּלֵא רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים וְהַנּוֹרָאִים מְאד, ל א הָיָה לָנוּ חַס וְשָׁלוֹם שׁוּם תִּקְוָה כְּלָל, כִּי אֵיכָכָה נִפְצֶה פֶּה וְאֵיךְ נִשָּׂא עַיִן, וְאֵיךְ הָיִינוּ יְכוֹלִים לָבוֹא לְפָנֶיךָ בְּחַטּאתֵינוּ וּלְהָעִיז פָּנֵינוּ וּלְהַקְשׁוֹת עָרְפֵּנוּ, לָבוֹא וּלְהִתְוַדּוֹת לְפָנֶיךָ ה' אֱל הֵינוּ וֵאל הֵי אֲבוֹתֵינוּ וּלְהִתְחָרֵט עַל מַעֲשֵׂינוּ וַעֲווֹנוֹתֵינוּ אֲבָל חֲסָדֶיךָ רַבִּים מְאד, "חַסְדְּךָ ה' מָלְאָה הָאָרֶץ, חַסְדֵּי ה' כִּי ל א תָמְנוּ", כִּי ל א כָלוּ רַחֲמֶיךָ לְעוֹלָם, "כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶינָה" וְחַסְדְּךָ מֵאִתָּנוּ ל א יָמוּשׁ לְעוֹלָם, אַף אִם עָשִׂינוּ מַה שֶּׁעָשִׂינוּ עַל כֵּן גִּלִּיתָ לָנוּ מֵרָחוֹק עצֶם פִּלְאֵי חֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים וְהַנּוֹרָאִים וְהַגְּדוֹלִים מְאד מְאד בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ וּמִסְפָּר, עַד אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית וְקָבַעְתָּ לָנוּ יוֹם ראשׁ הַשָּׁנָה הַקָּדוֹשׁ יוֹם הַדִּין הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, בְּראשׁ חֹדֶשׁ, שֶׁאָז אַתָּה בְּעַצְמְךָ מְבַקֵּשׁ כַּפָּרָה כִּבְיָכוֹל כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. 'הָבִיאוּ עָלַי כַּפָּרָה עַל שֶׁמִּעַטְתִּי אֶת הַיָּרֵחַ', וְאַתָּה בְּעַצְמְךָ מִתְחָרֵט כִּבְיָכוֹל עַל מַעֲשֶׂיךָ עַל שֶׁמִּעַטְתָּ אֶת הַלְּבָנָה, אֲשֶׁר מִשָּׁם נִמְשָׁכִים כָּל חֲטָאֵינוּ עַל כֵּן נָתַתָּ לָנוּ פִּתְחוֹן פֶּה, לָבוֹא וּלְהִתְוַדּוֹת לְפָנֶיךָ וּלְהִתְחָרֵט עַל מַעֲשֵׂינוּ בְּיוֹם הַדִּין הַגָּדוֹל שֶׁהוּא ראשׁ הַשָּׁנָה, כִּי הֲל א גַם אַתָּה בְּעַצְמְךָ מִתְחָרֵט וּמְבַקֵּשׁ כַּפָּרָה אָז.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗עַל כֵּן בָּאנוּ לְפָנֶיךָ ה' אֱל הֵינוּ וֵאל הֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱל הֵי הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים, זַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים, שֶׁנִּזְכֶּה לְקַבֵּל הַחֶסֶד הַגָּדוֹל הַזֶּה בְּראשׁ הַשָּׁנָה הַקָּדוֹשׁ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְזַכֵּנוּ לְקַבֵּל ראשׁ הַשָּׁנָה הַקָּדוֹשׁ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁבַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ בְּעוּקְבָא דִמְשִׁיחָא, אֵין לָנוּ שׁוּם תִּקְוָה כִּי אִם עַל קִבּוּץ ראשׁ הַשָּׁנָה הַקָּדוֹשׁ, שֶׁאָנוּ מִתְקַבְּצִים יַחַד בְּכָל מְקוֹמוֹת יִשְׂרָאֵל בְּמוֹשְׁבוֹתֵיהֶם יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת בּוֹחֵן לְבָבוֹת, אֲדוֹן הַחֶסֶד מָלֵא רַחֲמִים, לַמְּדֵנוּ וְהוֹרֵנוּ אֵיךְ לְהַמְשִׁיךְ חֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים עָלֵינוּ, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם וְאִם חָטָאנוּ עָוִינוּ וּפָשַׁעְנוּ לְפָנֶיךָ הַרְבֵּה מְאד, וּפָגַמְנוּ בִּכְבוֹדְךָ הַרְבֵּה, וְהָלַכְנוּ אַחַר תַּאֲווֹת לִבֵּנוּ וְהִמְשַׁכְנוּ עָלֵינוּ אֶת הַיֵּצֶר הָרָע, וּפָגַמְנוּ וְקִלְקַלְנוּ מַה שֶּׁקִּלְקַלְנוּ, עַד אֲשֶׁר אֵין לָנוּ שׁוּם מֵלִיץ ישֶׁר וְשׁוּם זְכוּת עַל פִּי דַּת הַמִּשְׁפָּט הַקָּדוֹשׁ הֵן עַל זֶה בָּאנוּ לְפָנֶיךָ לְחַלּוֹת פָּנֶיךָ, וּלְהִשְׁתַּטֵּחַ לִפְנֵי רַחֲמֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ, וְאָנוּ תוֹלִים עֵינֵינוּ אֵלֶיךָ ה' אֱל הֵינוּ וֵאל הֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעֲשֶׂה לְמַעַן רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הַפְּשׁוּטִים, וְתֵשֵׁב בְּעַצְמְךָ עַל מִשְׁפָּטֵנוּ, "כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאל הִים הוּא" וְל א תִּתֵּן כּחַ וּרְשׁוּת חַס וְשָׁלוֹם לְשׁוּם אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם, וְל א לְשׁוּם בֵּית דִּין שֶׁלְּמַעְלָה וְשֶׁלְּמַטָּה, וְל א לְשׁוּם מַלְאָךְ וְשָׂרָף, וְל א לְשׁוּם נִבְרָא שֶׁבָּעוֹלָם, לִשְׁפּט וְלָדוּן אוֹתָנוּ חָלִילָה "חָלִילָה לְךָ מֵעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה" כִּי אִם אַתָּה לְבַד תָּדִין וְתִשְׁפּט אוֹתָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים, "מִלְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטֵנוּ יֵצֵא עֵינֶיךָ תֶּחֱזֶינָה מֵישָׁרִים" כִּי אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ אֶת מְקוֹמֵנוּ, כִּי אַתָּה מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם וְאֵין הָעוֹלָם מְקוֹמֶךָ, וְרַק אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ לָדוּן אוֹתָנוּ כֻּלָּנוּ לְכַף זְכוּת תָּמִיד "רַחֲמֶיךָ רַבִּים ה' כְּמִשְׁפָּטֶיךָ חַיֵּינִי", כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת מְקוֹמוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, אֵיךְ נוֹלַד וְאֵיךְ נִמְשַׁךְ נִשְׁמָתוֹ לָזֶה הָעוֹלָם, וּבְאֵיזֶה מָקוֹם הָיָה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת מֵעוֹדוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וְאַתָּה מָלֵא רַחֲמִים, וּמַטֵּה כְּלַפֵּי חֶסֶד תָּמִיד אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, רַחֲמָן אֲמִתִּי חַסְדָּן אֲמִתִּי, חֲמל עָלֵינוּ בְּעֵת צָרָה הַזּאת, אֲשֶׁר "בָּאוּ בָנִים עַד מַשְׁבֵּר וְכחַ אַיִן לְלֵדָה", עֲשֵׂה עִמָּנוּ חֶסֶד חִנָּם מִמַּה שֶּׁלּ א יֶחְסַר עִמָּךְ, וְזַכֵּנוּ מֵעַתָּה לִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ בֶּאֱמֶת, לָסוּר מֵרָע וְלַעֲשׂוֹת הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ תָּמִיד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תַּמְשִׁיךְ עָלֵינוּ קְדֻשַּׁת ראשׁ הַשָּׁנָה תָּמִיד וְתִמְחֹל וְתִסְלַח לָנוּ עַל כָּל פְּשָׁעֵינוּ וְחַטּאתֵנוּ וַעֲווֹנוֹתֵינוּ וּתְמַלֵּא פְּגִימַת הַלְּבָנָה וְל א יִהְיֶה בָהּ שׁוּם מִעוּט וְיִהְיֶה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה, כְּאוֹר שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה קדֶם מִעוּטָהּ וּתְזַכֵּנוּ וְתַעַזְרֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לֶאֱחֹז עַצְמֵנוּ בְּכִסֵּא הַכָּבוֹד בְּשָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ כּחַ לַעֲשׂוֹת ראשׁ הַשָּׁנָה, לְהַמְשִׁיךְ וּלְהָאִיר עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל קְדֻשַּׁת ראשׁ הַשָּׁנָה תָּמִיד וְנִזְכֶּה לָדוּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת תָּמִיד, וּלְהַכְרִיעַ אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף זְכוּת, לְזַכּוֹת אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי מְקוֹמוֹ וְנִזְכֶּה לֵידַע בֶּאֱמֶת מְקוֹמוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וּלְהַמְשִׁיךְ זְכוּת וָחֶסֶד וְרַחֲמִים עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִכְּלָלִיּוּת יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ הַקָּדוֹשׁ אֲשֶׁר בָּהֶם בָּחַרְתָּ, אֲפִלּוּ עַל הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים וְהַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים, וְתִפְתַּח לָנוּ אוֹר הַדַּעַת שֶׁנִּזְכֶּה לִמְצא זְכוּת לְכֻלָּם
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 269 מתוך 383 במחזור של שנת ה׳תשפ״ד
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־38 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת ט׳ בסיוון): נשא
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־10 ביוני 2024, בשעה 19:43 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ספירה ושבועות
כָּל מַה שֶּׁהָעוֹלָם מְדַבְּרִים בְּכָל יְמֵי הַסְּפִירָה, הֵם מְדַבְּרִים רַק מֵהַסְּפִירָה שֶׁל אוֹתוֹ הַיּוֹם. וּמִי שֶׁהוּא מֵבִין יוּכַל לִשְׁמֹעַ וְלֵידַע זֹאת, אִם יַטֶּה אָזְנוֹ הֵיטֵב לְסִפּוּרֵי דִּבְרֵיהֶם יִשְׁמַע שֶׁהֵם מְדַבְּרִים רַק מֵהַסְּפִירָה שֶׁל אוֹתוֹ הַיּוֹם: (לק"א סי' קפ"ב)
שנה מעוברת: הסדר מחולק ל־383 ימים.
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה, אחרי שאישרת שמירה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.