בין המצרים
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: ימים שבין המצרים
"קִנּוֹ"ת" יִתְהַפְּכוּ לֶעָתִיד לְ"תִקּוּ"ן". בְּסִימָן רמ"ז בְּלִקּוּטֵי חֵלֶק א':
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום ראשון, כ״ט בתמוז ה׳תשפ״ד · 4 באוגוסט 2024
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ח׳ · אות י״ג
כ־8 דק׳ · כ־840 מילים · 83% מהספר עד סוף היום
וְזֶה פֵּרוּשׁ מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן: אָמַר: מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל כַּמָּה הֲוֵי, תְּלָתָא פַּרְסִי. אֵזִיל וְאִעֲקַר טוּרָא בַּת תְּלָתָא פַּרְסִי, וְאִשְׁדִי עֲלַיְהוּ. עֲקַר טוּרָא בַּת תְּלָתָא פַּרְסִי, וְאוֹתְבֵהּ אַרֵישֵׁהּ. אַיְתִי עֲלֵהּ קוּמְצָא וּנְקָבוּהָ, וְנָחֵת עֲלֵהּ אַצַּוָּארֵהּ. בְּעָא לְמִשְׁלְפֵּהּ, מְשַׁכוּהָ שִׁנֵּהּ לְהַאי גִּיסָא וּלְהַאי גִּיסָא. מֹשֶׁה כַּמָּה הֲוֵי, עֲשַׂר אַמִּין. שְׁקַל נַרְגָּא בַּת עֲשַׂר אַמִּין, וּשְׁוַר עֲשַׂר אֲמִּין, וּמַחְיֵהּ בְּקַרְסֻלֵּהּ, וּקְטַלֵהּ (ברכות נד:): כִּי עוֹג הָיָה אֲחִיזָתוֹ בְּיָמִין, כַּמּוּבָא (זוהר חוקת דף קפד), וְהָיָה יוֹנֵק מִבְּחִינַת הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, כִּי מִסִּטְרָא דִּימִינָא מֹחָא חִוָּרָא כְּכַסְפָּא (תי' ע' דף קיח), וְעַל־כֵּן רָצָה לְהִתְגַּבֵּר עַל יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁאָמַר: מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל כַּמָּה הֲוֵי, תְּלָתָא פַּרְסִי. מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל – זֶה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲנֶה שֶׁל יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת (דברים כ״ג:ט״ו): וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ. וְעִקָּר קְדֻשַּׁת מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי שְׁמִירָה מִתַּאֲוַת נִאוּף, מִבְּחִינַת מִקְרֵה־לַיְלָה, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בַּפָּרָשָׁה. וְעִקָּר הַשְּׁמִירָה מִתַּאֲוָה זוֹ הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינוֹת תְּלָתָא פַּרְסִי, הַיְנוּ תְּלַת מֹחִין, שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד הוּא מְחִצָּה פְּרוּסָה בִּפְנֵי תַּאֲוָה זוֹ כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל כַּמָּה הֲוֵי, תְּלָתָא פַּרְסִי – הַיְנוּ עִקָּר הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, שֶׁיִּהְיוּ קְדוֹשִׁים מִתַּאֲוָה זוֹ, מִמִּקְרֵה־לַיְלָה, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת תְּלָתָא פַּרְסִי, הַיְנוּ תְּלַת מֹחִין, שֶׁהֵם מְחִצָּה פְּרוּסָה בִּפְנֵי הַתַּאֲוָה הַהִיא כַּנַּ"ל. אֵזִיל וְאִעֲקַר טוּרָא בַּת תְּלָתָא פַּרְסִי, וְאִשְׁדִי עֲלַיְהוּ. טוּרָא זֶה בְּחִינַת הַתְּפִלָּה, בִּבְחִינַת: וַהֲבִיאוֹתִים־אֶל הַר קָדְשִׁי, וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי. וְזֶהוּ בַּת תְּלָתָא פַּרְסִי, כִּי הַתְּפִלָּה נִמְשֶׁכֶת גַם־כֵּן מִשָּׁלֹֹשׁ הַמֹּחִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת מְחִצּוֹת פְּרוּסוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ שְׁלֹשָׁה מִינֵי רַחֲמָנוּת, שֶׁהֵם בְּחִינוֹת שָׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת בַּיּוֹם כַּנַּ"ל. הַיְנוּ שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא שֶׁיֵּשׁ לָהּ יְנִיקָה מִן הַדַּעַת, חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת עוֹג, הִיא רוֹצָה לַעֲקֹר, חַס וְשָׁלוֹם, תְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, לְהַמְשִׁיכָם אֲלֵיהֶם וּלְבָלְעָם, חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: וְאִשְׁדִי עֲלַיְהוּ, כִּי עִקָּר רְצוֹנוֹ הוּא רַק לְהַמְשִׁיךְ אֵלָיו תְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל לְהִתְאַחֵז בָּהֶם, אֲבָל אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁהֵם אֶצְלוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי מְרֻצֶּה לַחֲזֹר וּלְהַשְׁלִיכָם עַל יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר יָנַק מֵהֶם, אֲזַי אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא מֵעַצְמוֹ מַחֲזִיר וּמַשְׁלִיכָם לְיִשְׂרָאֵל, עֲדַיִן הֵם פְּגוּמִים, עַל־יְדֵי שֶׁיֵּשׁ לוֹ יְנִיקָה מֵהֶם, כִּי רַחֲמֵי רְשָׁעִים אַכְזָרִי כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהוּא יוֹנֵק, חַס וְשָׁלוֹם, מֵהָרַחֲמָנוּת וּמִתְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא נוֹתְנָם מֵעַצְמוֹ לְיִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי־כֵן הֵם פְּגוּמִים עַל־יְדֵי אֲחִיזָתוֹ בָּהֶם כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁאָמַר:
וְאִשְׁדִי עֲלַיְהוּ, כִּי אַחַר־כָּךְ שֶׁיַּעַקְרֵם וְיִבְלָעֵם, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא רוֹצֶה לַחֲזֹר וּלְהַשְׁלִיכָם לְיִשְׂרָאֵל, כִּי כְּבָר הֵם פְּגוּמִים עַל־יָדוֹ כַּנַּ"ל. [כִּי מֵאַחַר שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא לֹא נִכְנַעַת, רַק מֵעַצְמָהּ הִיא מַחְזֶרֶת לְיִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן הֵם פְּגוּמִים; אֲבָל כְּשֶׁמּוֹצִיאִין מִמֶּנּוּ בְּעַל־כָּרְחוֹ עַל־יְדֵי מַטֵּה עֹז כַּנַּ"ל, אֲזַי הַסִּטְרָא־אָחֳרָא נִכְנַעַת לְגַמְרֵי, וְאָז חוֹזֵר הַכֹּל אֶל הַקְּדֻשָּׁה בִּשְׁלֵמוּת, וְהָבֵן – נִרְאֶה לִי]. אָזַל עָקַר טוּרָא בַּת תְּלָתָא פַּרְסִי וְאוֹתְבֵהּ בְּרֵישֵׁהּ – הַיְנוּ שֶׁהִתְגַּבֵּר וְעָקַר תְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם בְּחִינַת טוּרָא בַּת תְּלָתָא פַּרְסִי כַּנַּ"ל. וְאוֹתְבֵהּ בְּרֵישֵׁהּ – שֶׁהִמְשִׁיךְ הַתְּפִלּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינוֹת דַּעַת וְרַחֲמִים, לְתוֹךְ הָרֹאשׁ וְהַמֹּחַ שֶׁלּוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינוֹת: וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם, כַּנַּ"ל. אַיְתִי קוּמְצָא – זֶה בְּחִינוֹת הַתְּפִלָּה שֶׁל הַבַּעַל־כֹּחַ, שֶׁהִיא בִּבְחִינַת קִמּוּץ וְדִין, בְּחִינוֹת מַטֵּה עֹז הַנַּ"ל. וּנְקָבוּהָ – זֶה בְּחִינַת: נָקַבְתָּ בְמַטָּיו רֹאשׁ פְּרָזָו (חבקוק ג׳:י״ד). כִּי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה שֶׁהִיא בִּבְחִינַת קִמּוּץ וְדִין שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ הַנַּ"ל, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת מַטֵּה עֹז, עַל־יָדָהּ מְשַׁבְּרִין וּמַכְנִיעִין אוֹתוֹ כַּנַּ"ל. כִּי הִיא עוֹמֶדֶת בְּבֵית־הַבְּלִיעָה שֶׁלּוֹ, בִּבְחִינַת: בְּצַוָּארוֹ יָלִין עֹז. וְזֶהוּ: וְנָחֵת אַצַּוָּארֵהּ – שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת בְּצַוָּארוֹ, בִּבְחִינַת בְּצַוָּארוֹ יָלִין עֹז, כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: בְּעָא לְמִשְׁלְפֵהּ – כִּי הוּא מֻכְרָח לְהוֹצִיא וּלְהָקִיא כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת שֶׁל הַתְּפִלּוֹת וְהַדַּעַת שֶׁבָּלַע, בִּבְחִינַת: חַיִל בָּלַע וַיְקִאֶנּוּ כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ מְשָׁכוּהָ שִׁנֵּהּ וְכוּ' – כִּי לֹא דַּי שֶׁהוּא מֵקִיא וּמוֹצִיא קְדֻשַּׁת תְּפִלַּת יִשְׂרָאֵל וְכוּ', אַף גַּם מִבִּטְנוֹ יוֹרִישֶׁנּוּ אֵל; הַיְנוּ שֶׁמֻּכְרָח לְהוֹצִיא עַצְמוּת חִיּוּתוֹ מַמָּשׁ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת גֵּרִים. וְזֶהוּ בְּחִינַת: מְשָׁכוּהָ שִׁנֵּהּ, בְּחִינַת: מֵעָיו עֶשֶׁת שֵׁן (שיר השירים ה׳:י״ד), הַיְנוּ שֶׁמֻּכְרָח לְהוֹצִיא עַצְמוּת חִיּוּתוֹ מִתּוֹךְ קִרְבּוֹ וּמֵעָיו, בִּבְחִינַת: מִבִּטְנוֹ יוֹרִישֶׁנּוּ אֵל, בְּחִינַת: רְדֵה בְּקֶרֶב אוֹיְבֶיךָ, כַּנַּ"ל. מֹשֶׁה כַּמָּה הֲוֵי, עֲשַׂר אַמִּין – מֹשֶׁה הוּא בְּחִינַת נְבוּאָה, כִּי מֹשֶׁה רַבָּן שֶׁל כָּל הַנְּבִיאִים. וְזֶה בְּחִינַת עֲשַׂר אַמִּין, בְּחִינַת עֲשָׂרָה מַדְרֵגוֹת שֶׁל נְבוּאָה. כִּי עַל־יְדֵי מַטֵּה עֹז הַנַּ"ל שֶׁעַל־יָדוֹ נִתְגַּלֶּה הַכָּבוֹד כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לִנְבוּאָה כַּנַּ"ל. שְׁקַל נַרְגָּא בַּת עֲשַׂר אַמִּין – נַרְגָּא זֶה בְּחִינַת כְּלֵי־מְלָאכָה שֶׁל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וְזֶהוּ: בַּת עֲשַׂר אַמִּין – בְּחִינַת עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם, שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּלֵי־מְלָאכָה שֶׁל מַעֲשֶׂה בְרֵאשִׁית. כִּי עַל־יְדֵי נְבוּאָה זוֹכִין לֶאֱמוּנָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, שֶׁהֵם כְּלֵי־מְלָאכָה שֶׁל מַעֲשֶׂה בְרֵאשִׁית. כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה מַאֲמִינִים בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת כַּנַּ"ל. וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין לְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד, וְאָז יִתְעַר שִׁיר חָדָשׁ הַנַּ"ל. וְזֶהוּ:
וּשְׁוַר עֲשַׂר אַמִּין – זֶה בְּחִינַת הַשִּׁיר שֶׁלֶּעָתִיד, שֶׁהוּא שִׁיר פָּשׁוּט וְכוּ', שֶׁהוּא יוּד אוֹתִיּוֹת, בְּחִינַת עֲשַׂר אַמִּין. וְזֶהוּ: וּשְׁוַר – זֶה בְּחִינַת (שיר השירים ב׳:ח׳): מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים, מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת. הָרִים וּגְבָעוֹת הֵם בְּחִינַת רֵיחוֹת, בִּבְחִינַת (שם ד): אֵלֶךְ לִי אֶל הַר הַמּוֹר וְאֶל גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה, הַיְנוּ הָרֵיחוֹת הַגְּדֵלִים בַּגָּן עַל־יְדֵי קוֹל הַנִּגּוּן, שֶׁהוּא מַשְׁקֶה אֶת הַגָּן כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת: מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים מְקַפֵּץ וְכוּ' – זֶה בְּחִינַת הַנִּגּוּן הַנַּ"ל, שֶׁעַל־יָדוֹ גְּדֵלִים הָרֵיחוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָרִים וּגְבָעוֹת. וְזֶהוּ מְדַלֵּג וְכוּ' – זֶה בְּחִינַת הַמִּדּוֹת שֶׁל הַנִּגּוּן, שֶׁקּוֹרִין "מָאסִין", שֶׁהֵם נַעֲשִׂין עַל־יְדֵי דִּלּוּג וּקְפִיצָה עַל הַנִּימִין שֶׁבַּכִּנּוֹר. וְזֶהוּ בְּחִינַת וּשְׁוַר עֲשַׂר אַמִּין, הַיְנוּ בְּחִינַת הַנִּגּוּן הַנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת: מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים וְכוּ' כַּנַּ"ל, כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינוֹת הַנַּ"ל זוֹכִין לְזֶה הַנִּגּוּן. וְזֶה הַנִּגּוּן הוּא בְּחִינַת הַקּוֹל הַנַּ"ל, בְּחִינַת קוֹל יַעֲקֹב, שֶׁהוּא מַכְנִיעַ עָקֵב דְּסִטְרָא־אָחָרֳא, וְזֶהוּ: וּמַחְיֵהּ בְּקַרְסֻלֵּהּ וּקְטַלֵהּ – שֶׁהִכָּה וְהִכְנִיעַ עָקֵב דְּסִטְרָא־אָחֳרָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת קוֹל הַנִּגּוּן הַנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹל יַעֲקֹב, שֶׁהוּא מַכְנִיעַ עָקֵב דְּסִטְרָא־אָחָרֳא, בִּבְחִינַת: וְיָדוֹ אוֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו, כַּנַּ"ל:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות רמ״א – אות רמ״ב
כ־1 דק׳ · כ־120 מילים · 83% מהספר עד סוף היום
שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ, שֶׁהִקְפִּיד מְאֹד עַל הַמְלַמְּדִים שֶׁלּוֹמְדִים בְּעִיר אַחֶרֶת חוּץ לְבֵיתָם, וְקָרָא אוֹתָם בִּלְשׁוֹן גְּנַאי גָּדוֹל, וְאָמַר שֶׁהַמְלַמֵּד שֶׁלּוֹמֵד חוּץ לְבֵיתוֹ דּוֹמֶה אֶצְלוֹ כְּמוֹ שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית.
אָמַר: עִנְיַן עַיִן־הָרָע הוּא כִּי יֵשׁ כֹּחַ מַמָּשׁ בְּהָרְאִיָּה, כִּי כֹּחַ הָרְאוּת הוֹלֵךְ לַחֲבֵרוֹ וּמַזִּיקוֹ כְּשֶׁעֵינוֹ רָעָה, כִּי הָרְאִיָּה הִוא כֹּחַ מַמָּשׁ, שֶׁהוֹלֵךְ כֹּחַ הָרְאוּת וּפוֹגֵעַ בְּהַדָּבָר הַנִּרְאֶה; וּכְשֶׁעֵינוֹ רָעָה, מַזִּיק בִּרְאִיָּתוֹ מַמָּשׁ, כַּנַּ”ל. וְעַל כֵּן, נִדָּה כְּשֶׁתִּסְתַּכֵּל בַּמַּרְאָה, יִמָּצֵא שָׁם רֹשֶׁם דָּם (כַּמּוּבָא). וְדַע שֶׁסְּגֻלָּה לְעַיִן־הָרָע – סְנַפִּיר שֶׁל דָּג, לְעַשֵּׁן בוֹ. וְסִימָן: 'סְנַפִּיר' – בְּגִימַטְרִיָּא 'רַע עַיִן'. וּבְיוֹתֵר מְסֻגָּל סְנַפִּיר שֶׁל מִן דָּגִים שֶׁקּוֹרִין אוֹתוֹ 'שְׁלְעַיֶין', לָשׁוֹן נוֹפֵל עַל לָשׁוֹן: 'שֶׁל עַיִן'. עוֹד שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ ז”ל נֹסַּח אַחֵר: לִתְלוֹת הַסְּנַפִּיר הַנַּ”ל עַל הָאָדָם אוֹ תִּינוֹק שֶׁמֻּרְגָּל שֶׁיִּהְיֶה לוֹ לִפְעָמִים עַיִן־הָרָע; יִתְלוּ עָלָיו סְנַפִּיר הַנַּ”ל וְיִנָּצֵל כַּנַּ”ל.
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות כ״ה
כ־1 דק׳ · כ־30 מילים · 85% מהספר עד סוף היום
והיה רבנו בצער גדול מחמת זה והאיש הנ"ל שחק. וכעס עליו רבנו זכרונו לברכה, ואמר לו אין אתה יודע מהקטרוג שיש עלינו בעולם העליון, ואמר אז דבר נפלא להאיש הנ"ל, ואינו רוצה לגלות.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות תע״ב – אות תע״ו
כ־3 דק׳ · כ־340 מילים · 78% מהספר עד סוף היום
(כט) הִזְהִיר אוֹתָנוּ מְאֹד לִבְלִי לְהַרְגִּיל עַצְמֵנוּ לְהַעֲלוֹת עֲשַׁן הַלּוּלְקֶי וּלְהָרִיחַ טַבָּק. וְהֶאֱרִיךְ בְּשִׂיחָה זוֹ וְאָמַר שֶׁרָאוּי לְאִישׁ כָּשֵׁר לִבְלִי לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ בָּזֶה, כִּי הֵם בִּטּוּל תּוֹרָה וּתְפִלָּה בְּחִנָּם. וְהוּא דָּבָר שֶׁאֵינוֹ נִצְרָךְ כְּלָל, וּלְעִנְיַן נְקִיּוּת אֵין מוֹעִיל עֲשַׁן הַלּוּלְקֶי כְּלָל. בִּפְרָט מִי שֶׁכְּבָר רָגִיל בַּעֲשַׁן הַלּוּלְקֶי, שֶׁבְּוַדַּאי אֵין מוֹעִיל לוֹ כְּלָל, כִּי דָּבָר הָרָגִיל אֵינוֹ מוֹעִיל כְּלָל כַּיָּדוּעַ בְּחוּשׁ. וּכְבָר מְבֹאָר (שִׂיחוֹת הָרַ"ן סִימָן ל) שֶׁאֵין צְרִיכִין לְבַלְבֵּל עַצְמוֹ בִּשְׁבִיל נְקִיּוּת רַק בְּעֵת שֶׁנִּצְרָךְ לִנְקָבָיו מַמָּשׁ, וְחוּץ מִזֶּה אֵין צָרִיךְ לְהִסְתַּכֵּל עַל זֶה כְּלָל. וְאָמַר עַל עַצְמוֹ אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ רָגִיל בָּזֶה לְהַעֲלוֹת עֲשַׁן הַלּוּלְקֶי, אַף־עַל־פִּי־כֵן קֹדֶם הַתְּפִלָּה אֵינוֹ לוֹקֵחַ הַלּוּלְקֶי בְּיָדוֹ כְּלָל. וּמִיָּמָיו לֹא הָיָה מַעֲלֶה עֲשַׁן הַלּוּלְקֶי קֹדֶם הַתְּפִלָּה. וּלְהָרִיחַ טַבָּק אָמַר שֶׁזֶּה מַזִּיק וּמְבַטֵּל יוֹתֵר מֵעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא. כִּי מִי שֶׁרָגִיל בָּזֶה אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת בְּלֹא זֶה אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת, וְהִיא בִּלְבּוּל וּבִטּוּל גָּדוֹל מְאֹד בְּאֶמְצַע הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלָּה בִּפְרָט לִפְעָמִים כְּשֶׁאֵין לוֹ טַבָּק. כַּיָּדוּעַ לְמִי שֶׁרָגִיל בָּזֶה. וְגַם קָשֶׁה לְהַשְׁלִיךְ אֶת עִנְיַן הַטַּבָּק מִי שֶׁנִּתְרַגֵּל בָּזֶה. עַל־כֵּן טוֹב וְנָכוֹן מְאֹד לִבְלִי לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ בְּעִנְיַן הַנְהָגוֹת אֵלּוּ שֶׁל הַטִּיטוּן וְהַטַּבָּק שֶׁאֵינָם נִצְרָכִים כְּלָל, רַק מַזִּיקִים וּמְבַטְּלִים אֶת הָאָדָם מִתּוֹרָה וּתְפִלָּה וְכַיּוֹצֵא:
(ל) מָצָאתִי כָּתוּב אֶצְלוֹ מִצְוָה שֶׁיִּכְתֹּב כָּל אֶחָד סֵפֶר תּוֹרָה לְעַצְמוֹ שֶׁיִּכְתֹּב לוֹ סֵפֶר בַּתּוֹרָה כָּל־שֶׁכֵּן סְתַּ"ם:
(לא) "כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (שְׁמוֹת ל) זֶה בְּחִינַת מַשָּׂא "וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר" זֶה בְּחִינַת מַתָּן. הַיְנוּ בְּחִינַת מַשָּׂא וּמַתָּן:
(לב) שָׁמַעְתִּי מֵרַבִּי יִצְחָק חֲתַן הַמַּגִּיד מִטִּירָהאוִויצֶע שֶׁאָמַר שֶׁשָּׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר שֶׁבַּדֶּרֶךְ צְרִיכִין לִזָּהֵר בִּטְבִילַת מִקְוֶה, כִּי מִקְוֶה מְסֻגָּל לְהִנָּצֵל מֵרוֹצְחִים:
(לג) [הָעְתַּק מִכְּתִיבַת יַד רַבֵּנוּ זַ"ל] כַּוָּנַת הַשֻּׁלְחָן מִימֵי יַלְדוּתוֹ; שֻׁלְחָן בְּגִימַטְרִיָּא קְלִפָּה נִדְחֶה פִּיהָ עִם הַכּוֹלֵל. הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה נִדְחֶה הַקְּלִפָּה מֵהַשֻּׁלְחָן שֶׁלֹּא תִּינַק מִן הַשֻּׁלְחָן, שׁוּלְחָן בְּגִימַטְרִיָּא יקו"ק יְקָרְבֵנוּ. כְּשֶׁהָיָה אֶחָד צָרִיךְ לִרְפוּאָה הָיָה מְכַוֵּן שֻׁלְחָן בְּגִימַטְרִיָּא צוּ רְפוּאָה [לִרְפוּאָה]. שׁוּלְחָן בְּגִימַטְרִיָּא ש"ך חֶסֶד, כִּי יֵשׁ אַרְבָּעָה מִינֵי חֲסָדִים. שֻׁלְחָן בְּגִימַטְרִיָּא חַשְׁמַ"ל שֶׁמַּלְבִּישׁ הָעֶשֶׂר סְפִירוֹת הַיְנוּ חַשְׁמַל בְּגִימַטְרִיָּא שע"ח לְצָרֵף עֶשֶׂר הַנַּ"ל בְּגִימַטְרִיָּא שֻׁלְחָן. שֻׁלְחָן בְּגִימַטְרִיָּא ש"ע ח"י כִּי יֵשׁ ש"ע נְהוֹרִין שֶׁל אוֹר הַפָּנִים וּכְתִיב (מִשְׁלֵי טז) בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים [עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ הַקָּדוֹשׁ, זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל אָמֵן]:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · קליפה · חלק ראשון · אות ט׳ – אות א׳
כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 84% מהספר עד סוף היום
ט. לְצַד צָפוֹן הַשֵּׁדִים נִגְלִים לִבְנֵי אָדָם מְאד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗י. סְגֻלָּה לְהַבְרִיחַ רוּחַ הַטומְאָה, לִקְרוֹת פָּרָשַׁת נחַ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יא. כְּשֶּׁמְּדַבֵּר עִם רָשָׁע, עַל יְדֵי הֶבֶל פִּיו נִתְגַּשָּׁם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗א. יֵשׁ שֵׁדִים שֶׁמְּצוּיִים בַּבָּתִּים, שֶׁהֵם מְקַלְקְלִין הַשְּׁלוֹם בַּיִת, וְעַל יְדֵי זֶה כַּעַס וּקְטָטוֹת בַּבַּיִת. וְעִקַּר הַבַּיִת הוּא הָאִשָּׁה כִּי בֵּיתוֹ זוֹ אִשְׁתּוֹ, וְעַל כֵּן עַל פִּי רֹב עִקַּר הַקְּטָטוֹת מִמֶּנָּהּ. וְלִפְעָמִים נֶאֱחָזִים בִּשְׁאָר בְּנֵי הַבַּיִת, וְעַל יְדֵי זֶה נַעֲשִׂים הַקְּטָטוֹת וְהַמְּרִיבוֹת כַּנַּ"ל, וְעַל יְדֵי זֶה בָּאִים יִסּוּרִים עַל בְּנֵי הַבַּיִת. וְזֶה מְפֹרָשׁ בַּפָּסוּק: "בָּתֵּיהֶם שָׁלוֹם מִפַּחַד", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: מִפַּחַד אֵלּוּ שֵׁדִים, וְזֶהוּ "שָּׁלוֹם מִפַּחַד" כִּי הַשָּׁלוֹם הֵפֶךְ הַפַּחַד, שֶׁהֵם הַשֵּׁדִים הַמְקַלְקְלִים הַשָּׁלוֹם כַּנַּ"ל, וְזֶהוּ: "וְלא שֵבֶט אֱלוֹהַּ" וְכוּ', הַיְנוּ הַיִּסּוּרִים כַּנַּ"ל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״ג · אות י״ג
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 84% מהספר עד סוף היום
כִּי פַּעַם אַחַת הָלְכוּ אֲנָשִׁים בִּסְפִינוֹת הַרְבֵּה עַל הַיָּם וּבָא רוּחַ סְעָרָה וְשִׁבֵּר אֶת הַסְּפִינוֹת וְהָאֲנָשִׁים נִצְּלוּ וּבָאוּ אֶל מִגְדָּל אֶחָד וְעָלוּ אֶל הַמִּגְדָּל וּמָצְאוּ שָׁם כָּל הַמַּאֲכָלִים וּמַשְׁקָאוֹת וּמַלְבּוּשִׁים, וְכָל מַה שֶּׁצְּרִיכִים וְהָיָה שָׁם כָּל טוּב וְכָל הַתַּעֲנוּגִים שֶׁבָּעוֹלָם עָנוּ וְאָמְרוּ שֶׁכָּל אֶחָד יְסַפֵּר מַעֲשֶׂה יְשָׁנָה מַה שֶּׁהוּא זוֹכֵר מִזִּכָּרוֹן הָרִאשׁוֹן הַיְנוּ מַה שֶּׁהוּא זוֹכֵר מֵעֵת שֶׁהִתְחִיל אֶצְלוֹ הַזִּכָּרוֹן וְהָיוּ שָׁם זְקֵנִים וּנְעָרִים וְהָיוּ מְכַבְּדִים אֶת הַזָּקֵן הַגָּדוֹל שֶׁבֵּינֵיהֶם שֶׁיְּסַפֵּר בִּתְחִלָּה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · תפלה · קטע א׳ – קטע ג׳
כ־2 דק׳ · כ־220 מילים · 86% מהספר עד סוף היום
עִקַּר מַה שֶּׁאֵין מִתְקַבְּלִים הַתְּפִלּוֹת, הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין לְהַדְּבָרִים חֵן, עַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְהִשְׁתַּדֵּל שֶׁיִּהְיוּ דְּבָרָיו דִּבְרֵי חֵן בֶּאֱמֶת. וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה, וְאָז יִתְקַבֵּל תְּפִלָּתוֹ: (לק"א סי' א')
עִקַּר הַכְּלֵי זַיִן שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי הוּא הַתְּפִלָּה, וְכָל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לִכְבֹּשׁ, הֵן מִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר הָרָע, הֵן שְׁאָרֵי מִלְחָמוֹת עִם הַמּוֹנְעִים וְהַחוֹלְקִים, הַכֹּל עַל־יְדֵי תְּפִלָּה, וּמִשָּׁם כָּל חִיּוּתוֹ. עַל־כֵּן מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת, צָרִיךְ לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלּוֹת וּבַקָּשׁוֹת וְשִׂיחוֹת בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, כִּי זֶה עִקַּר הַכְּלֵי זַיִן לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה: (לק"א סי' ב' אות א')
וְאִם הָאָדָם מַרְבֶּה בִּתְפִלָּה וּבְהִתְבּוֹדְדוּת יָמִים וְשָׁנִים הַרְבֵּה, וְאַף עַל פִּי כֵן הוּא רוֹאֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁעֲדַיִן הוּא רָחוֹק מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּמַסְתִּיר פָּנִים מִמֶּנּוּ חַ"ו, אַל יִטְעֶה חַ"ו שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹתָיו וְשִׂיחוֹתָיו כְּלָל, רַק יַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁל כָּל תְּפִלָּה וּתְחִנָּה וְשִׂיחָה, וְאֵין שׁוּם דִּבּוּר נֶאֱבָד חַ"ו. רַק כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר עוֹשֶׂה רֹשֶׁם לְמַעְלָה מְעַט מְעַט וּמְעוֹרֵר רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ בְּכָל פַּעַם, אַךְ עֲדַיִן לֹא נִגְמָר בִּנְיַן הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא צָרִיךְ לִכְנֹס בּוֹ. וּבִרְבוֹת הַיָּמִים וְשָׁנִים אִם לֹא יִהְיֶה טִפֵּשׁ וְלֹא יִפֹּל בְּדַעְתּוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן בָּעוֹלָם, וְיִתְגַּבֵּר וְיִתְחַזֵּק וְיִתְאַמֵּץ בַּתְּפִלָּה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, אֲזַי עַל־יְדֵי רִבּוּי הַתְּפִלּוֹת יִכְמְרוּ רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִפְנֶה אֵלָיו וְיָאִיר לוֹ פָּנָיו וּיְמַלֵּא חֶפְצוֹ וּרְצוֹנוֹ בְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, וִיקָרְבֵהוּ בְּרַחֲמִים וּבְחֶמְלָה גְּדוֹלָה: (שם אות ו')
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה כ״ג · קטע א׳ – קטע ד׳
כ־6 דק׳ · כ־620 מילים · 85% מהספר עד סוף היום
"מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה, הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ, נַזְכִּירָה דדֶיךָ, מִיַּיִן מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רַב חֶסֶד וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב, רַחֵם עָלַי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְזַכֵּנִי לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת בְּכָל עֵת, וְלַעֲבד אוֹתְךָ תָּמִיד בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרב כּל וְתִשְׁמר אוֹתִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְתַצִּילֵנִי בְּכָל עֵת מֵרִבּוּי שְׁתִיַּת הַיַּיִן וּשְׁאָר מַשְׁקִים הַמְשַׁכְּרִים, שֶׁלֹּא אֶשְׁתֶּה לְעוֹלָם יוֹתֵר מֵהַמִּדָּה וְלֹא אָבא לִידֵי שִׁכְרוּת לְעוֹלָם כִּי אַתָּה גִלִּיתָ לָנוּ עצֶם רָעַת הַשִּׁכְרוּת הַמַּטְרִיד וּמַעֲבִיר אֶת הָאָדָם מִשְּׁנֵי עוֹלָמוֹת חַס וְשָׁלוֹם, כִּי עַל יְדֵי שִׁכְרוּת שׁוֹכְחִין אֶת כָּל הָאַזְהָרוֹת שֶׁל משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהוּא מְלֻבָּשׁ אֶצְלֵנוּ בְּכָל אֵבֶר וָאֵבֶר אֵצֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, וּמַזְכִּיר וּמַזְהִיר אֶת כָּל אֵבֶר וָאֵבֶר לִשְׁמר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַשַּׁיָּכָה לְכָל אֵבֶר וָאֵבֶר, שֶׁהֵם רְמַ"ח אֵיבָרִים כְּנֶגֶד רְמַ"ח מִצְווֹת עֲשֵׂה וְעַל יְדֵי הַשִּׁכְרוּת חַס וְשָׁלוֹם שׁוֹכְחִין כָּל אֵלּוּ הָאַזְהָרוֹת, וְכָל הַדְּרָכִים נַעֲשִׂים לְפָנָיו כְּמִישׁוֹר רַחֲמָנָא לִצְּלָן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "כִּי יִתֵּן בַּכּוֹס עֵינוֹ יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים" וְנֶאֱמַר. "לְמִי אוֹי לְמִי אֲבוֹי, לְמִי חַכְלִילוּת עֵינַיִם לַמְאַחֲרִים עַל הַיַּיִן, לַבָּאִים לַחְקר מִמְסָךְ אַחֲרִיתוֹ כְּנָחָשׁ יִשָּׁךְ וּכְצִפְענִי יַפְרִשׁ עֵינֶיךָ יִרְאוּ זָרוֹת וְלִבְּךָ יְדַבֵּר תַּהְפֻּכוֹת וְהָיִיתָ כְּשׁכֵב בְּלֶב יָם וּכְשׁכֵב בְּראשׁ חִבֵּל"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָלֵא רַחֲמִים, אַתָּה יָדַעְתָּ כַּמָּה נְפָשׁוֹת נִשְׁקְעוּ בִּיוֵן מְצוּלָה עַל יְדֵי הַשִּׁכְרוּת רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וְנִטְרְדוּ מִשְּׁנֵי עוֹלָמוֹת עַל יְדֵי זֶה הַצִּילֵנִי מָלֵא רַחֲמִים, שָׁמְרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, שֶׁלֹּא אָבא לְעוֹלָם לִידֵי שִׁכְרוּת כְּלָל, וַאֲפִלּוּ בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים וּבִשְׁאָר זְמַנִּים קְדוֹשִׁים, אֲשֶׁר רְצוֹנְךָ שֶׁנְּשַׂמַּח אֶת נַפְשֵׁנוּ עַל יְדֵי שְׁתִיַּת יַיִן מְעַט, זַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, שֶׁנִּזְכֶּה לְכַוֵּן אֶת הַמִּדָּה שֶׁלֹּא נִשְׁתֶּה כִּי אִם מְעַט הַמֻּכְרָח כְּפִי רְצוֹנְךָ, כְּדֵי לְרוֹמֵם דַּעְתֵּנוּ וּלְהַרְחִיב שִׂכְלֵנוּ וְלִבֵּנוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ" בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה עַל יְדֵי מְעַט הַשְּׁתִיָּה לְהַרְחִיב וּלְהַגְדִּיל הַחֲסָדִים שֶׁדַּעְתֵּנוּ מְלֻבָּשׁ בָּהֶם, שֶׁנִּזְכֶּה עַל יְדֵי מְעַט הַשְּׁתִיָּה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב בֶּאֱמֶת, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְדַבֵּק בְּךָ בֶּאֱמֶת עַל יְדֵי זֶה, וְלִזְכּר עַל יְדֵי זֶה יוֹתֵר וְיוֹתֵר אֶת כָּל הָאַזְהָרוֹת בְּכָל אֵבֶר וָאֵבֶר שֶׁמַּזְהִיר אוֹתָנוּ משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְנִתְעוֹרֵר בְּיוֹתֵר לְקַיֵּם אֶת כָּל הַמִּצְוֹת הַשַּׁיָּכִים לְכָל אֵבֶר וָאֵבֶר וְתִפְתַּח לִבִּי בְתוֹרָתֶךָ וְאַחֲרֵי מִצְוֹתֶיךָ תִּרְדּף נַפְשִׁי וְאֶזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל יְדֵי הַשְּׁתִיָּה בִּדְבֵקוּת נִפְלָא וַאֲמִתִּי כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, וְאֶהְיֶה מִתְפַּתֶּה בְּיֵינִי בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה לִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת, וְיִהְיֶה נִמְשַׁךְ עָלַי הַרְחָבַת הַדַּעַת וְהַחֲסָדִים מִדַּעַת קוֹנִי, וְאֶזְכֶּה לְכַבֵּד אֶת יְהוָה בֶּאֱמֶת מֵהוֹנִי וּמִגְּרוֹנִי
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי אַף לְפִי גדֶל הַגְּנוּת שֶׁל הַשִּׁכְרוּת בְּלִי שִׁעוּר, אַף עַל פִּי כֵן הַהֶכְרַח לִפְעָמִים לִשְׁתּוֹת מְעַט בִּשְׁבִיל הַרְחָבַת הַדַּעַת כַּאֲשֶׁר הוֹדִיעוּנוּ חֲכָמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים גּדֶל גְּנוּת הַשִּׁכְרוּת דְּסִטְרָא אַחֲרָא, וְגדֶל מַעֲלַת הַשְּׁתִיָּה בִּקְדֻשָּׁה לִשְׁמֶךָ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה זָכָה מְשַׂמְּחוֹ, לֹא זָכָה מְשַׁמְּמוֹ זָכָה נַעֲשָׂה ראשׁ לֹא זָכָה נַעֲשָׂה רָשׁ וְגַם אָנוּ מְחֻיָּבִים לְקַדֵּשׁ וּלְהַבְדִּיל עַל הַיַּיִן בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים וּלְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן עַל הַכּוֹס שֶׁל יַיִן, כִּי אֵין אוֹמְרִים שִׁיר אֶלָּא עַל הַיַּיִן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "הַמְשַׂמֵּחַ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗עַל כֵּן רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְזַכֵּנִי אוֹתִי וְאֶת כָּל חֶבְרָתֵינוּ, וְאֶת כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּזְכֶּה כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ לֵידַע בְּכָל עֵת לְכַוֵּן הַמִּדָּה, בְּאפֶן שֶׁנִּתְרַחֵק מֵהַשִּׁכְרוּת לְגַמְרֵי וּבָעֵת שֶׁיִּהְיֶה רְצוֹנְךָ לְשַׂמְּחֵנוּ מִיֵּינְךָ הַטּוֹב, תְּזַכֵּנוּ וְתִשְׁמר אוֹתָנוּ שֶׁלֹּא נִשְׁתֶּה יוֹתֵר מִדַּאי רַק מְעַט הַמֻּכְרָח, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְשַׂמֵּחַ נַפְשֵׁנוּ וּלְהַרְחִיב דַּעְתֵּנוּ וּלְהַגְדִּיל הַחֲסָדִים וְלֹא נָבא עַל יְדֵי זֶה לִידֵי רגֶז וְדִינִים וּגְבוּרוֹת חַס וְשָׁלוֹם כְּלָל רַק אַדְרַבָּא נִזְכֶּה עַל יְדֵי מְעַט הַשְּׁתִיָּה לְהִתְפַּתּוֹת בַּחֲסָדִים דִּקְדֻשָּׁה יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְדַבֵּק בְּךָ בֶּאֱמֶת וְלָגִיל וְלָשִׁיר וְלִשְׂמחַ בְּשִׁמְךָ בְּגִילָה וְרַנֵּן, וּלְדַבֵּר דִּבְרֵי תוֹרָה בְּהַרְחָבַת הַלֵּב וּבְשִׂמְחָה מַה שֶּׁצְּרִיכִין לְדַבֵּר וּלְגַלּוֹת, וְתָשִׂים מַחְסוֹם לְפִינוּ לִבְלִי לִהְיוֹת "הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סוֹד" לִבְלִי לְגַלּוֹת אָז חַס וְשָׁלוֹם מַה שֶּׁאֵין צְרִיכִין לְגַלּוֹת וְתִפְתַּח אֶת פִּינוּ בְּשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב, הוֹלֵךְ לְדוֹדִי לְמֵישָׁרִים, דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים" עָזְרֵנִי לִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בְּכָל הַתְּנוּעוֹת, בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר הֶכְרֵחִיוּת, הַכּל אֶזְכֶּה לַעֲשׂוֹת עַל צַד הַיּוֹתֵר טוֹב בֶּאֱמֶת כְּפִי רְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת בְּאוֹתוֹ הָעֵת וְהַזְּמַן, וְלֹא אָסוּר מֵרְצוֹנְךָ יָמִין וּשְׂמאל, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם אָמֵן סֶלָה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות פט
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 85% מהספר עד סוף היום
עִקַּר הַתְּפִלָּה הִיא בְּחִינַת רְצוֹנוֹת וְכִסּוּפִים חֲזָקִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּדְבֵקוּת וּבִטּוּל גָּמוּר אֶל אוֹר הָאֵין־סוֹף עַד שֶׁבָּא לְדִבּוּרִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וּפוֹתֵחַ פִּיו לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לְפָנָיו. וְזֶה בְּחִינַת: "לָאָדָם מַעַרְכֵי לֵב וּמֵה' מַעֲנֵה לָשׁוֹן".
וְהָעִקָּר הוּא שֶׁיַּעֲשֶׂה מִתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, הַיְנוּ שֶׁיִּתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לְהַשִּׂיג וּלְקַיֵּם אֶת הַנִּסְתָּר מִמֶּנּוּ, הַיְנוּ מַה שֶּׁלֹּא זָכָה לְהַשִּׂיג וּלְקַיֵּם עֲדַיִן.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · חלק שני · אות קד
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 83% מהספר עד סוף היום
אַל יִפֹּל לֵב הָאָדָם עָלָיו עַל־יְדֵי־זֶה, כִּי לִפְעָמִים זֶהוּ לְתַכְלִית שְׁלֵמוּת טוֹבָתוֹ, כִּי מֵחֲמַת שֶׁכְּבָר הִגִּיעַ לְמַדְרֵגָה כָּזוֹ שֶׁהוּא בְּסָמוּךְ אֶל הַקְּדֻשָּׁה מַמָּשׁ וְרוֹצֶה לִכְנֹס לִפְנִימִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה, עַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהִכָּנֵס לְשָׁם עַד שֶׁיַּחֲזֹר וְיֵלֵךְ דֶּרֶךְ הַמְּקוֹמוֹת הַפְּגוּמִים, שֶׁהָיָה שָׁם בַּתְּחִלָּה וִיתַקֵּן מַה שֶּׁפָּגַם וְיַחֲזֹר וִיבָרֵר וְיַעֲלֶה כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהוֹרִידָם לְשָׁם עַל־יְדֵי עֲווֹנוֹתָיו.
וְאָז נַעֲשֶׂה מִזֶּה תִּקּוּנִים גְּדוֹלִים בִּבְחִינַת קְטֹרֶת וְאָז יִזְכֶּה לְהִכָּנֵס לִפְנִימִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה מַמָּשׁ.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · תפלה · אות ח
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 87% מהספר עד סוף היום
בְּכָל הַיּוֹם טָרוּד הָאָדָם בַּעֲסָקִים, בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן שֶׁלּוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁנָה תְּפִלַּת הַמִּנְחָה הוּא, שֶׁיִּזְכֹּר בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן, וְיַפְסִיק לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה, וְעַל כֵּן תְּפִלַּת הַמִּנְחָה הִיא בְּחִינַת רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, כִּי יִצְחָק תִּקֵּן תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, פַּחַד יִצְחָק, וְעַל כֵּן אָז דִּינָא שַׁרְיָא וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר יְנִיקַת הַחִיצוֹנִים הוּא מִבְּחִינַת דִּינִים, עַל כֵּן גָּזְרוּ אָז, שֶׁלֹּא יַתְחִיל לֶאֱכֹל וּבִמְלָאכָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁכַּח לְהִתְפַּלֵּל, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם זָהִיר בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה, כִּי אָז צָרִיךְ זְהִירוּת יוֹתֵר מֵחֲמַת הַנִּזְכָּר לְעֵיל (הִלְכוֹת תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, הֲלָכָה א'):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ד · מכתב תמז · פסקה 6 – פסקה 3
כ־8 דק׳ · כ־750 מילים · 87% מהספר עד סוף היום
גַּם צְרִיכִין לְהַתְחִיל לְדַבֵּר בִּסְבִיבוֹת אֵלּוּ בִּדְבַר הַמַּעֲמָדוֹת, וּכְבָר דִבַּרְתִּי קְצָת מִזֶּה מִטְּשֶׁעהרִין, וְהִנֵּה עַתָּה בָּאתִי לְפֹה וְלֹא מָצָאתִי אוֹתְךָ בְּעֵת הַהֶכְרֵחַ כָּזֶה לְדַבֵּר עִמְּךָ בְּעֵסֶק גָּדוֹל כָּזֶה וְהֶעָבָר אַיִן, כָּעֵת תָּבִין מֵאֵלֶיךָ, שֶׁהַהֶכְרֵחַ שֶׁתְּזָרֵז עַצְמְךָ לָבוֹא אֵלַי לַעֲסֹק עִמְּךָ בָּזֶה, בִּפְרָט שֶׁגַּם בְּלֹא זֶה יָדַעְתִּי, שֶׁלִּבְּךָ בּוֹעֵר בְּרִשְׁפֵּי שַׁלְהֶבֶת אַהֲבָתֵנוּ לְהִתְוַעֵד עִמִּי, אוּלַי יִשְׁלַח ה' בְּפִי דִּבּוּרִים לְהַחֲיוֹת נַפְשׁוֹ וּלְיַעֲצוֹ וּלְחַזְּקוֹ בְּבִטָּחוֹן וְשִׂמְחָה וְהִתְבּוֹדְדוּת וְכוּ' וּלְהַזְכִּיר זֶה אֶת זֶה הֵיכָן אֲנַחְנוּ בָּעוֹלָם וּמַה נַּעֲשֶׂה עִמָּנוּ בְּכָל עֵת וּבְכָל יוֹם וְכָל שָׁעָה וְכוּ', עַל־כֵּן תֵּדַע, שֶׁבְּדַעְתִּי לִנְסֹעַ עַל שַׁבָּת, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, לִטְשֶׁעהרִין, וְשָׁם אֶתְעַכֵּב עַד יוֹם ה' בְּשַׁלַּח וְאֶסַּע בִּישׁוּעָתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל שַׁבַּת־שִׁירָה לִקְהִלַּת מֶעדְוֶועדוּבְקֶא, וּמִשָּׁם אֶרְאֶה, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, לָשׁוּב לְטִירָהאוִויצֶע, וּמִן הַסְּתָם אֶסַּע מִשָּׁם בְּיוֹם ב', אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, שֶׁהוּא ט"ו בִּשְׁבָט, עַל־כֵּן כְּשֶׁתָּבוֹא, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, לְבֵיתְךָ בְּשָׁלוֹם, אִם תּוּכַל לְזָרֵז עַצְמְךָ לָבוֹא אֵלֵינוּ עַל שַׁבַּת־שִׁירָה לִקְהִלַּת מֶעדְוועדוּבְקֶא מַה טּוֹב אוֹ עַל־כָּל־פָּנִים עַל יוֹם ב' הַנַּ"ל, רַק שֶׁתָּבוֹא בְּיוֹם ב' בַּבֹּקֶר, כִּי בְּדַעְתִּי לְזָרֵז עַצְמִי בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לִנְסֹעַ בְּיוֹם ב' אַחַר הַתְּפִלָּה מִיָּד בִּזְרִיזוּת, וְאִם נִזְכֶּה לְהִתְוַעֵד שָׁם מַה טּוֹב, וְנַמְתִּיק סוֹד יַחְדָּו, וְאֶפְשָׁר תִּסַּע עִמִּי מִשָּׁם לְאוּמַאן וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְאִם לֹא יִהְיֶה הַזְּמַן מַסְפִּיק שֶׁאוּכַל לָבוֹא לְמֶעדְוֶועדוּבְקֶא כַּנַּ"ל, תָּבִין מֵעַצְמְךָ לִרְאוֹת לָבוֹא לִסְבִיבוֹתֵינוּ בְּסָמוּךְ וְשָׁם נְדַבֵּר יַחַד פָּנִים אֶל פָּנִים, וַעֲצַת ה' הִיא תָּקוּם.
גַּם מֵאֵלֶיךָ תָּבִין לְדַבֵּר פֹּה מֵעִנְיַן הַבֵּית־הַמִּדְרָשׁ שֶׁלָּנוּ, כִּי לְעֵת עַתָּה אֵינִי יָכוֹל לְקַבֵּל מֵהֶם כְּלוּם עַל זֶה, כִּי רַבִּי הִירְשׁ מִקְּרָאקָא אָמַר לִי בְּפֵרוּשׁ, שֶׁהַהֶכְרֵחַ לְהַמְתִּין עָלֶיךָ, כִּי הוּא רוֹצֶה לִתֵּן אֵיזֶה עֵצִים עִם קְרַאקְוֶויס וּנְסָרִים, וַאֲנִי אֵין דַּעְתִּי נוֹחָה מִזֶּה, כִּי יָרֵאתִי, שֶׁתִּהְיֶה הַהוֹצָאָה יְתֵרָה, וְגַם, חַס וְשָׁלוֹם, יִהְיֶה לִי עִכּוּב מִזֶּה אִם אֶצְטָרֵךְ לְהַמְתִּין עַל עֵצִים שֶׁלָּהֶם, וְהַכֶּסֶף יַעֲנֶה אֶת הַכֹּל. וְאָמַר רַבִּי צְבִי, שֶׁכַּאֲשֶׁר תָּבוֹא לְשָׁלוֹם יְדַבֵּר עִמְּךָ מִזֶּה, וּמֵאֵלֶיךָ תָּבִין מִזֶּה אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בָּזֶה עַל צַד הַיּוֹתֵר טוֹב.
יוֹתֵר מִזֶּה אֵין לְהַאֲרִיךְ, וְדַעַת לְנָבוֹן נָקֵל אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּכָל זֶה בְּאֹפֶן שֶׁיִהְיֶה וְיִגָּמֵר הַכֹּל כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וְכִרְצוֹן הַצַּדִּיקִים, נִשְׁמָתָם עֵדֶן, וַאֲנַחְנוּ נִזְכֶּה, שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ חֵלֶק טוֹב בָּזֶה בִּזְכוּת הָרַבִּים כָּזֶה. וְלַה' הַיְשׁוּעָה.
דִּבְרֵי אוֹהַבְךָ, רַבְּךָ וַחֲבֶרְךָ וְאָחִיךָ, מְחַכֶּה בְּכָל עֵת לִישׁוּעָתְךָ בְּתוֹךְ יְשׁוּעַת כָּל חֶבְרָתֵנוּ וִישׁוּעַת כָּל יִשְׂרָאֵל, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן, וְחוֹתֵם בְּבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹדֶשׁ.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
גַּם יְדִידֵנוּ הַוָּתִיק, מוֹרֵנוּ הָרַב נַחְמָן, נֵרוֹ יָאִיר, מִטּוּלְטְשִׁין, הוּא עַתָּה עִמִּי פֹּה בְּבֵיתְךָ, וְנִזְכַּר הַיּוֹם בְּרֹאשׁ־חֹדֶשׁ שְׁבָט, שֶׁחַס וְשָׁלוֹם, תִּכְעֹס עָלָיו עַל שֶׁלֹּא רָקַד בְּבֵיתְךָ וְזֵרֵז עַצְמוֹ וְרָקַד קְצָת הַיּוֹם בְּבֵיתְךָ בִּשְׁבִילְךָ וּפוֹרֵס שְׁלוֹמְךָ בְּאַהֲבָה רַבָּה וּרְחִימְתָן עֲזִיזָא, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, כְּשֶׁנִּתְוַעֵד יַחַד, לַה' הַתִּקְוָה, שֶׁנִּרְקֹד וְנִשְׂמַח יוֹתֵר וְנָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ, חַסְדֵי ה' לֹא תָמְנוּ וְכוּ', וֶאֱמֶת ה' לְעוֹלָם, הַלְלוּיָהּ.
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם ג' בְּשַׁלַח תר"ד טְשֶׁעהרִין.
שָׁלוֹם לִבְנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה עִם כָּל יוֹצְאֵי חֲלָצָיו שֶׁיִּחְיוּ.
בָּאתִי לְפֹה מִקְּרוּמִינְטְשַׁאג קֹדֶם שַׁבַּת פָּרָשַׁת בֹּא הֶעָבַר וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם בְּשָׁבוּעַ זֹאת אֶסַּע לְמֶעדְוֶועדִיבְקֶא וּמִשָּׁם לְטִירָהאוִויצֶע הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹלִיכֵנִי לְשָׁלוֹם. וּכְבָר שָׁלַחְתִּי לוֹ מִכְתָּבִי מִפֹּה בְּפָרָשַׁת וָאֵרָא. אַחַר כָּךְ קִבַּלְתִּי מִכְתָּבְךָ בְּשָׁבוּעַ זֹאת. כָּעֵת אֲנִי טָרוּד מְאֹד וּרְצוֹנִי חָזָק לְמַלְּאוֹת רְצוֹנְךָ לִכְתֹּב לְךָ אֵיזֶה דְּבַר הִתְחַזְּקוּת בְּשִׂמְחָה. אַךְ כְּבָר כָּתַבְתִּי לְךָ הַרְבֵּה הַרְבֵּה, וְכָל סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים לְפָנֶיךָ הֲפֹךְ בָּהֶם וְכוּ'. וְכָעֵת אֵין פְּנַאי כְּלָל, כִּי הַפָּאסְט נְחוּצָה, וַאֲנִי כּוֹתֵב עַתָּה מְעֻטָּף בְּטַלִּית וַעֲדַיִן לֹא הִנַּחְתִּי תְּפִלִּין דְּרַבֵּנוּ תָּם. חֲזַק וֶאֱמַץ בְּנִי חֲבִיבִי וְשַׂמַּח נַפְשְׁךָ בִּישׁוּעָתוֹ שֶׁזָּכִינוּ לְהִתְקָרֵב לְמִי שֶׁנִּתְקָרַבְנוּ, הוּא הֵטִיב לָנוּ הוּא מֵטִיב לָנוּ הוּא יֵטִיב לָנוּ וְכוּ'. וּבְחַסְדּוֹ הִשְׁפִּיעַ לִי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חִדּוּשִׁים נִפְלָאִים עַל אֵלֶּה הַשָּׁלֹשׁ הֲטָבוֹת וְהֵם כְּבָר כְּתוּבִים בְּחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ (עַיֵּן לִקּוּטֵי הַלָכוֹת פִּדְיוֹן בְּכוֹר הֲלָכָה ה). אַךְ אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה. קַוֵּה לַה' בְּכָל עֵת וְיוֹשַׁע לְךָ.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִישׁוּעָה
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם א' תִּשָּׂא תר"ד.
שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה עִם כָּל יוֹצְאֵי חֲלָצָיו שֶׁיִּחְיוּ.
מוֹסֵר כְּתָב זֶה בָּא לְבֵיתִי וְהֵבִיא הָרוּזִיוִוילְקֶע [מְעִיל עֶלְיוֹן], וְהָיָה לִי לְנַחַת כִּי הָיָה מֻכְרָח לִי מְאֹד כַּאֲשֶׁר יְסַפֵּר לְךָ מוֹסֵר כְּתָב זֶה. וְיֵשׁ הַרְבֵּה לִכְתֹּב לְךָ, אַךְ זְמַן הַמִּנְחָה הִגִּיעַ, וּמוֹסֵר כְּתָב זֶה נָחוּץ מְאֹד. וְשַׂמְתִּי הַכֹּל בְּפִיו הֵן מֵעִנְיַן נְסִיעָתוֹ לְפֹה עַל אֵיזֶה שַׁבָּת יָבוֹא, הֵן מֵעִנְיַן נְסִיעָתוֹ עַל הַחֲתֻנָּה, שֶׁלְּפִי מִנְהַג הָעוֹלָם וּבִפְרָט מִנְהַג יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים בְּוַדַּאי הוּא מֻכְרָח לִהְיוֹת עַל הַחֲתֻנָּה לְמַזָּל טוֹב, בִּפְרָט שֶׁבְּוַדַּאי יִהְיֶה כַּמָּה אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁאֵינָם קְרוֹבִים בִּשְׁאֵר בָּשָׂר אִתִּי רַק מֵחֲמַת קִרְבַת נַפְשׁוֹתֵינוּ וְכוּ', מִכָּל שֶׁכֵּן אַתָּה בְּנִי הֲיֵשׁ קָרוֹב מִמְּךָ. אַךְ אַף עַל פִּי כֵן אֵין רְצוֹנִי לְצַעַרְךָ אִם חַס וְשָׁלוֹם יִהְיֶה בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי, כִּי אֹנֶס רַחֲמָנָא פַּטְרֵהּ. אַךְ כָּל מַה דְּאֶפְשָׁר לְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל כֹּחֲךָ וּלְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁתִּזְכֶּה לִהְיוֹת עַל הַחֲתֻנָּה לְמַזָּל טוֹב וְלִשְׂמֹחַ עִמָּנוּ יַחַד, בְּוַדַּאי חוֹבָה עָלֶיךָ לְהִשְׁתַּדֵּל בָּזֶה כַּנַּ"ל. וְגַם אוּלַי נִזְכֶּה עַל יְדֵי שִׂמְחָתֵנוּ יַחַד בְּשִׂמְחַת חָתָן וְכַלָּה שֶׁתִּצְמַח לְךָ וְלָנוּ יְשׁוּעָה שְׁלֵמָה בְּכָל מַה שֶּׁאָנוּ צְרִיכִים לְהִוָּשַׁע. וְלַה' הַיְשׁוּעָה.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · ראשונים ואחרונים · פסקה 3
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 86% מהספר עד סוף היום
ר' יַעֲקֹב מִקוֹרְבִיל. ר' מֹשֶׁה בֶּן יַעֲקֹב, בַּעַל הַ"סְמַ"ג". ר' אֱלִיעֶזֶר מִמִּיץ. ר' אַמְנוֹן הַקָּדוֹשׁ, שֶׁיָסַד "וּנְתַנֶה תוֹקֶף".
ר' בָּרוּך בַּר יִצְחָק, בַּעַל הַ"תְּרוּמוֹת". ר' יִצְחָק, בַּעַל הָ"עִיטוּר". ר' אֱלִיעֶזֶר בְּר' יוֹאֵל, הַנִּקְרָא "אֲבִי הָעֶזְרִי". ר' אֶלְעָזָר מִגֶּרְמַזְיָא.
ר' יְהוּדָה חָסִיד. ר' יַעֲקֹב בֶּן גִיקְטִילא. רַבֵּינוּ יְחִיאֵל, אָבִיו שֶׁל הָרָא"ש. רַבֵּינוּ יוֹנָה.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן קס״ה · סעיף ו׳ – סעיף ט״ז
כ־5 דק׳ · כ־470 מילים · 82% מהספר עד סוף היום
קָטֹן שֶׁגָּנַב אֵיזֶה דָבָר, אִם הוּא בְעָיִן, מְחֻיָבִין לְהַחֲזִירוֹ. וְאִם אֵינוֹ בְעָיִן, פָּטוּר מִדִינֵי אָדָם אַף לְאַחַר שֶׁיִגְדַּל. אַךְ לָצֵאת יְדֵי שָׁמַיִם, חַיָב לְשַׁלֵם כְּשֶׁיִגְדָּל. וְכֵן אִם עָשָׂה שְׁאָר עֲבֵרוֹת בְקַטְנוּתוֹ כְּשֶׁהוּא בַּר הֲבָנָה, טוֹב שֶׁיְקַבֵּל עָלָיו אֵיזֶה דָבָר לִתְשׁוּבָה. וְעַל זֶה נֶאֱמַר, גַּם בְּלֹא דַעַת נֶפֶשׁ לֹא טוֹב.
לֹא יְאַיֵם עַל הַתִּינוֹק שֶׁיַכֵּהוּ לְאַחַר זְמָן. אֶלָּא אִם רוֹאֵהוּ עוֹשֶׂה אֵיזֶה מַעֲשֶׂה, יַכֵּהוּ מִיָד אוֹ יִשְׁתֹּק לְגַמְרֵי. מַעֲשֶׂה בְּתִינוֹק שֶׁבָּרַח מִבֵּית הַסֵּפֶר, וְהִפְחִידוֹ אָבִיו שֶׁיַכֵּהוּ, הָלַךְ הַתִּינוֹק וְהֵמִית אֶת עַצְמוֹ (מַסֶּכֶת שְׂמָחוֹת פֶרֶק שֵנִי). אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, יֵצֶר, תִּינוֹק, וְאִשָּׁה, תְּהֵא שְׂמֹאל דּוֹחָה וְיָמִין מְקָרֶבֶת. לֹא יַעֲשֶׂה מוֹרָא לְתִינוֹק בְּדָבָר טָמֵא (כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי לְעֵיל סִימָן לג סָעִיף יד)
מִדִּינָא, מֻתָּר לְתִינוֹק יִשְֹרָאֵל לִינֹק מִגּוֹיָה (וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן קסז סָעִיף יח). מִכָּל מָקוֹם אִם אֶפְשָׁר עַל יְדֵי יִשְֹרָאֵלית, לֹא יַנִּחוּהוּ לִינֹק מִגּוֹיָה, מִשּׁוּם דִּמְטַמְטֵם אֶת הַלֵּב וּמוֹלִיד מֶזֶג רָע. וְכֵן מֵינֶקֶת יִשְֹרָאֵלית שֶׁצְּרִיכָה לֶאֱכֹל מַאַכְלֵי אִסּוּר לִרְפוּאָה, אִם אֶפְשָׁר, לֹא תֵנִיק בַּיָמִים הָהֵם אֶת הַתִּינוֹק.
כָּל אָב, מְחֻיָּב לְלַמֵּד אֶת בְּנוֹ תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר, וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם. וּכְשֵׁם שֶׁמִּצְוָה לְלַמֵּד אֶת בְּנוֹ, כָּךְ מִצְוָה לְלַמֵּד אֶת בֶּן בְּנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ.
מִיָד כְּשֶׁהַתִּינוֹק מַתְחִיל לְדַבֵּר, יְלַמְּדוֹ הַפָּסוּק תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ משֶׁה מוֹרָשָׁה וְגוֹ', וְכֵן פָּסוּק שְׁמַע יִשְֹרָאֵל וְגוֹ' (רַק יִזָּהֵר מְאֹד שֶׁיְהֵא הַתִּינוֹק נָקִי בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מְלַמֵּד אוֹתוֹ) (עַיֵן לְעֵיל סִימָן ה סָעִיף ג). וְכֵן מְלַמְּדוֹ מְעַט מְעַט אֵיזֶה פְסוּקִים עַד שֶׁיַגִּיעַ בְכֹחוֹ לָלֶכֶת אֶל בֵּית הַסֵפֶר, וְאָז ישְׂכֹּר לוֹ מְלַמֵּד. וִידַקְדֵּק לִבְחוֹר מְלַמֵּד שֶׁהוּא יְרֵא שָמַיִם, לְמַעַן יַרְגִּיל אֶת הַתִּינוֹק מִנְעוּרָיו בְּיִרְאַת שָׁמָיִם. וּכְשֶׁהִגִיעַ הַתִּינוֹק לִלְמֹד מִקְרָא, נוֹהֲגִין לְהַתְחִיל עִמּוֹ פָּרָשָׁת וַיִקְרָא, שֶׁהִיא פָּרָשַׁת הַקָּרְבָּנוֹת, דְּאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, יָבוֹאוּ טְהוֹרִים (דְהַיְנוּ תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן) וְיַעַסְקוּ בַּטְּהוֹרִים.
הַמְלַמֵּד, צָרִיךְ לֵישֵׁב וּלְלַמֵּד אֶת הַתִּינוֹקוֹת כָּל הַיּוֹם וּקְצָת מִן הַלַּיְלָה, כְּדֵי לְחַנְּכָם לִלְמֹד בַּיּוֹם וּבַלָּיְלָה. וְלֹא יְבַטְּלוּ הַתִּינוֹקוֹת כְּלָל, חוּץ מֵעֶרֶב שַׁבָּת וְעֶרֶב יוֹם טוֹב בְּסוֹף הַיוֹם. אֵין מְבַטְּלִין אֶת הַתִּינוֹקוֹת אֲפִלוּ לְבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.
מְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת שֶׁמַּנִּיחַ אֶת הַתִּינוֹקוֹת וְיוֹצֵא, אוֹ שֶׁעוֹשֶׂה מְלָאכָה אַחֶרֶת עִמָּהֶם, אוֹ שֶׁמִּתְרַשֵּׁל בְּתַלְמוּדוֹ, הֲרֵי זֶה בִּכְלַל אָרוּר עוֹשֶׂה מְלֶאכֶת ה' רְמִיָה. לְפִיכָךְ אֵין לְהוֹשִׁיב מְלַמֵּד אֶלָּא בַּעַל יִרְאָה, מָהִיר לִקְרֹא וּלְדַקְדֵּק. וְאֵין לַמְלַמֵּד לִהְיוֹת נֵעוֹר בַּלַיְלָה יוֹתֵר מִדַּי, שֶׁלֹּא יִהְיֶה עָצֵל בַּיּוֹם לְלַמֵּד. וְכֵן לֹא יִתְעַנֶּה אוֹ יַעֲצֹר אֶת עַצְמוֹ מִמַּאֲכָל וּמִשְׁתֶּה אוֹ יֹאכַל יוֹתֵר מִדַּי, כִּי כָּל אֵלּוּ הַדְבָרִים, גוֹרְמִים שֶׁלֹּא יוּכַל לְלַמֵּד הֵיטֵב. וְכָל הַמְשַׁנֶה, יָדוֹ עַל הַתַּחְתּוֹנָה וּמְסַלְּקִין לֵהּ.
לֹא יַכֶּה אוֹתָם מַכַּת אוֹיֵב, מוּסָר אַכְזָרִי, לֹא בְשׁוֹטִים וְלֹא בְמַקֵּל, אֶלָּא בִּרְצוּעָה קְטַנָה.
אֵין מְלַמְּדִין אֶת הַתִּינוֹקוֹת בַּשַׁבָּת דָּבָר חָדָשׁ מַה שֶׁלֹּא לָמְדוּ עֲדַיִן, מִשׁוּם טֹרַח שַׁבָּת. אֲבָל מַה שֶׁקָרְאוּ פַּעַם אַחַת, שׁוֹנִים אוֹתוֹ לָהֶם בַּשַׁבָּת (עַיֵן עוֹד יוֹרֶה דֵעָה סִימָן רמה, וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן קנב סָעִיף ז).
קָטָן שֶׁמָּצָא מְצִיאָה, וּמִכָל שֶׁכֵּן אִם נָתַן לוֹ אַחֵר אֵיזֶה דָבָר בְּמַתָּנָה, אָסוּר לְגָזְלוֹ מִמֶּנּוּ.
אֵין מוֹסְרִין תִּינוֹק לַגּוֹי לְלַמְדוֹ סֵפֶר אוֹ לְלַמְדוֹ אֻמָּנוּת, וּמִכָּל שֶׁכֵּן דְּאָסוּר לְמָסְרוֹ לְאֶפִּיקוֹרוֹס יִשְֹרָאֵל, דְּגָרַע טְפֵי, וְאִיכָּא לְמֵיחָשׁ דִּלְמָא מַמְשִׁיךְ אֲבַתְרֵהּ.
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה כ״ג
"מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה, הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ, נַזְכִּירָה דדֶיךָ, מִיַּיִן מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רַב חֶסֶד וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב, רַחֵם עָלַי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְזַכֵּנִי לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת בְּכָל עֵת, וְלַעֲבד אוֹתְךָ תָּמִיד בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרב כּל וְתִשְׁמר אוֹתִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְתַצִּילֵנִי בְּכָל עֵת מֵרִבּוּי שְׁתִיַּת הַיַּיִן וּשְׁאָר מַשְׁקִים הַמְשַׁכְּרִים, שֶׁלֹּא אֶשְׁתֶּה לְעוֹלָם יוֹתֵר מֵהַמִּדָּה וְלֹא אָבא לִידֵי שִׁכְרוּת לְעוֹלָם כִּי אַתָּה גִלִּיתָ לָנוּ עצֶם רָעַת הַשִּׁכְרוּת הַמַּטְרִיד וּמַעֲבִיר אֶת הָאָדָם מִשְּׁנֵי עוֹלָמוֹת חַס וְשָׁלוֹם, כִּי עַל יְדֵי שִׁכְרוּת שׁוֹכְחִין אֶת כָּל הָאַזְהָרוֹת שֶׁל משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהוּא מְלֻבָּשׁ אֶצְלֵנוּ בְּכָל אֵבֶר וָאֵבֶר אֵצֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, וּמַזְכִּיר וּמַזְהִיר אֶת כָּל אֵבֶר וָאֵבֶר לִשְׁמר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַשַּׁיָּכָה לְכָל אֵבֶר וָאֵבֶר, שֶׁהֵם רְמַ"ח אֵיבָרִים כְּנֶגֶד רְמַ"ח מִצְווֹת עֲשֵׂה וְעַל יְדֵי הַשִּׁכְרוּת חַס וְשָׁלוֹם שׁוֹכְחִין כָּל אֵלּוּ הָאַזְהָרוֹת, וְכָל הַדְּרָכִים נַעֲשִׂים לְפָנָיו כְּמִישׁוֹר רַחֲמָנָא לִצְּלָן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "כִּי יִתֵּן בַּכּוֹס עֵינוֹ יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים" וְנֶאֱמַר. "לְמִי אוֹי לְמִי אֲבוֹי, לְמִי חַכְלִילוּת עֵינַיִם לַמְאַחֲרִים עַל הַיַּיִן, לַבָּאִים לַחְקר מִמְסָךְ אַחֲרִיתוֹ כְּנָחָשׁ יִשָּׁךְ וּכְצִפְענִי יַפְרִשׁ עֵינֶיךָ יִרְאוּ זָרוֹת וְלִבְּךָ יְדַבֵּר תַּהְפֻּכוֹת וְהָיִיתָ כְּשׁכֵב בְּלֶב יָם וּכְשׁכֵב בְּראשׁ חִבֵּל"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָלֵא רַחֲמִים, אַתָּה יָדַעְתָּ כַּמָּה נְפָשׁוֹת נִשְׁקְעוּ בִּיוֵן מְצוּלָה עַל יְדֵי הַשִּׁכְרוּת רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וְנִטְרְדוּ מִשְּׁנֵי עוֹלָמוֹת עַל יְדֵי זֶה הַצִּילֵנִי מָלֵא רַחֲמִים, שָׁמְרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, שֶׁלֹּא אָבא לְעוֹלָם לִידֵי שִׁכְרוּת כְּלָל, וַאֲפִלּוּ בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים וּבִשְׁאָר זְמַנִּים קְדוֹשִׁים, אֲשֶׁר רְצוֹנְךָ שֶׁנְּשַׂמַּח אֶת נַפְשֵׁנוּ עַל יְדֵי שְׁתִיַּת יַיִן מְעַט, זַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, שֶׁנִּזְכֶּה לְכַוֵּן אֶת הַמִּדָּה שֶׁלֹּא נִשְׁתֶּה כִּי אִם מְעַט הַמֻּכְרָח כְּפִי רְצוֹנְךָ, כְּדֵי לְרוֹמֵם דַּעְתֵּנוּ וּלְהַרְחִיב שִׂכְלֵנוּ וְלִבֵּנוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ" בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה עַל יְדֵי מְעַט הַשְּׁתִיָּה לְהַרְחִיב וּלְהַגְדִּיל הַחֲסָדִים שֶׁדַּעְתֵּנוּ מְלֻבָּשׁ בָּהֶם, שֶׁנִּזְכֶּה עַל יְדֵי מְעַט הַשְּׁתִיָּה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב בֶּאֱמֶת, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְדַבֵּק בְּךָ בֶּאֱמֶת עַל יְדֵי זֶה, וְלִזְכּר עַל יְדֵי זֶה יוֹתֵר וְיוֹתֵר אֶת כָּל הָאַזְהָרוֹת בְּכָל אֵבֶר וָאֵבֶר שֶׁמַּזְהִיר אוֹתָנוּ משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְנִתְעוֹרֵר בְּיוֹתֵר לְקַיֵּם אֶת כָּל הַמִּצְוֹת הַשַּׁיָּכִים לְכָל אֵבֶר וָאֵבֶר וְתִפְתַּח לִבִּי בְתוֹרָתֶךָ וְאַחֲרֵי מִצְוֹתֶיךָ תִּרְדּף נַפְשִׁי וְאֶזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל יְדֵי הַשְּׁתִיָּה בִּדְבֵקוּת נִפְלָא וַאֲמִתִּי כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, וְאֶהְיֶה מִתְפַּתֶּה בְּיֵינִי בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה לִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת, וְיִהְיֶה נִמְשַׁךְ עָלַי הַרְחָבַת הַדַּעַת וְהַחֲסָדִים מִדַּעַת קוֹנִי, וְאֶזְכֶּה לְכַבֵּד אֶת יְהוָה בֶּאֱמֶת מֵהוֹנִי וּמִגְּרוֹנִי
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי אַף לְפִי גדֶל הַגְּנוּת שֶׁל הַשִּׁכְרוּת בְּלִי שִׁעוּר, אַף עַל פִּי כֵן הַהֶכְרַח לִפְעָמִים לִשְׁתּוֹת מְעַט בִּשְׁבִיל הַרְחָבַת הַדַּעַת כַּאֲשֶׁר הוֹדִיעוּנוּ חֲכָמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים גּדֶל גְּנוּת הַשִּׁכְרוּת דְּסִטְרָא אַחֲרָא, וְגדֶל מַעֲלַת הַשְּׁתִיָּה בִּקְדֻשָּׁה לִשְׁמֶךָ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה זָכָה מְשַׂמְּחוֹ, לֹא זָכָה מְשַׁמְּמוֹ זָכָה נַעֲשָׂה ראשׁ לֹא זָכָה נַעֲשָׂה רָשׁ וְגַם אָנוּ מְחֻיָּבִים לְקַדֵּשׁ וּלְהַבְדִּיל עַל הַיַּיִן בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים וּלְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן עַל הַכּוֹס שֶׁל יַיִן, כִּי אֵין אוֹמְרִים שִׁיר אֶלָּא עַל הַיַּיִן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "הַמְשַׂמֵּחַ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗עַל כֵּן רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְזַכֵּנִי אוֹתִי וְאֶת כָּל חֶבְרָתֵינוּ, וְאֶת כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּזְכֶּה כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ לֵידַע בְּכָל עֵת לְכַוֵּן הַמִּדָּה, בְּאפֶן שֶׁנִּתְרַחֵק מֵהַשִּׁכְרוּת לְגַמְרֵי וּבָעֵת שֶׁיִּהְיֶה רְצוֹנְךָ לְשַׂמְּחֵנוּ מִיֵּינְךָ הַטּוֹב, תְּזַכֵּנוּ וְתִשְׁמר אוֹתָנוּ שֶׁלֹּא נִשְׁתֶּה יוֹתֵר מִדַּאי רַק מְעַט הַמֻּכְרָח, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְשַׂמֵּחַ נַפְשֵׁנוּ וּלְהַרְחִיב דַּעְתֵּנוּ וּלְהַגְדִּיל הַחֲסָדִים וְלֹא נָבא עַל יְדֵי זֶה לִידֵי רגֶז וְדִינִים וּגְבוּרוֹת חַס וְשָׁלוֹם כְּלָל רַק אַדְרַבָּא נִזְכֶּה עַל יְדֵי מְעַט הַשְּׁתִיָּה לְהִתְפַּתּוֹת בַּחֲסָדִים דִּקְדֻשָּׁה יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְדַבֵּק בְּךָ בֶּאֱמֶת וְלָגִיל וְלָשִׁיר וְלִשְׂמחַ בְּשִׁמְךָ בְּגִילָה וְרַנֵּן, וּלְדַבֵּר דִּבְרֵי תוֹרָה בְּהַרְחָבַת הַלֵּב וּבְשִׂמְחָה מַה שֶּׁצְּרִיכִין לְדַבֵּר וּלְגַלּוֹת, וְתָשִׂים מַחְסוֹם לְפִינוּ לִבְלִי לִהְיוֹת "הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סוֹד" לִבְלִי לְגַלּוֹת אָז חַס וְשָׁלוֹם מַה שֶּׁאֵין צְרִיכִין לְגַלּוֹת וְתִפְתַּח אֶת פִּינוּ בְּשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב, הוֹלֵךְ לְדוֹדִי לְמֵישָׁרִים, דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים" עָזְרֵנִי לִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בְּכָל הַתְּנוּעוֹת, בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר הֶכְרֵחִיוּת, הַכּל אֶזְכֶּה לַעֲשׂוֹת עַל צַד הַיּוֹתֵר טוֹב בֶּאֱמֶת כְּפִי רְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת בְּאוֹתוֹ הָעֵת וְהַזְּמַן, וְלֹא אָסוּר מֵרְצוֹנְךָ יָמִין וּשְׂמאל, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם אָמֵן סֶלָה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ההתאמה בין התפילה לתורה מחושבת לפי דמיון לשוני בין הטקסטים, ולא לקוחה מהספר עצמו.
סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 324 מתוך 383 במחזור של שנת ה׳תשפ״ד
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־39 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת ו׳ באב): דברים
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־4 באוגוסט 2024, בשעה 19:34 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: ימים שבין המצרים
"קִנּוֹ"ת" יִתְהַפְּכוּ לֶעָתִיד לְ"תִקּוּ"ן". בְּסִימָן רמ"ז בְּלִקּוּטֵי חֵלֶק א':
שנה מעוברת: הסדר מחולק ל־383 ימים.
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה, אחרי שאישרת שמירה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.