בין המצרים
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: ימים שבין המצרים
"קִנּוֹ"ת" יִתְהַפְּכוּ לֶעָתִיד לְ"תִקּוּ"ן". בְּסִימָן רמ"ז בְּלִקּוּטֵי חֵלֶק א':
פותחים את היום עם תורת רבנו
שבת קודש, ו׳ באב ה׳תשפ״ד · 10 באוגוסט 2024
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ט״ז · אות א׳ – אות ג׳
כ־6 דק׳ · כ־610 מילים · 84% מהספר עד סוף היום
הִקְשׁוּ: מִפְּנֵי מַה כְּשֶׁהָאָדָם מְבַקֵּשׁ פַּרְנָסָה, אֵין נוֹתְנִין לוֹ תֵּכֶף מִן הַשָּׁמַיִם, כִּי־אִם עַל־יְדֵי סִבּוֹת, לְכָל אֶחָד לְפִי סִבָּתוֹ – שֶׁזֶּה צָרִיךְ לִזְרֹעַ תְּבוּאָה וְלַחֲרֹשׁ וְלִקְצֹר וְכוּ', וְזֶה צָרִיךְ לִנְסֹעַ וְלִמְצֹא צֹרֶךְ פַּרְנָסָתוֹ שָׁם, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, וְלָמָּה לֹא נוֹתְנִין לוֹ תֵּכֶף, בְּשָׁעָה שֶׁמְּבַקֵּשׁ פַּרְנָסָתוֹ, מְזֻמָּן. וְהַתֵּרוּץ: דַּע, שֶׁכָּל הַפַּרְנָסָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְקַבֵּל עַל־יְדֵי הַמֶּלֶךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמֶלֶךְ (דניאל ד׳:י״ז): אִילָנָא דִּי חֲזַיְתָ דִּי רְבָה וּתְקֵף וְכוּ' וּמָזוֹן לְכֹלָּא בָּהּ אַנְתְּ הוּא מַלְכָּא. וְעִקָּר הַמַּלְכוּת הוּא עַל־יְדֵי עֲנָוָה, בִּבְחִינַת (משלי ט״ו:ל״ג): וְלִפְנֵי כָבוֹד עֲנָוָה, שֶׁעִקָּר כְּבוֹד וּגְדֻלַּת הַמַּלְכוּת הוּא עַל־יְדֵי עֲנָוָה דַּיְקָא, כִּי כֵן דֶּרֶךְ הַמַּלְכוּת בְּכָל פַּעַם, שֶׁצָּרִיךְ, שֶׁיַּקְדִּים עֲנָוָה לִכְבוֹדוֹ וּגְדֻלָּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁבְּכָל יוֹם בְּשָׁעָה שֶׁקָּם מִמִּטָּתוֹ, שֶׁאֲזַי עֲדַיִן הוּא בְּקַטְנוּת, שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּמַלְבּוּשִׁים פְּשׁוּטִים, וְגַם פָּנָיו אֵינוֹ בְּצַחוּת וְזַכּוּת עֲדַיִן קֹדֶם הָרְחִיצָה, וְאַחַר־כָּךְ מְיַפֶּה עַצְמוֹ וּמִתְלַבֵּשׁ בְּבִגְדֵי כָּבוֹד, וּמִתְפַּשֵּׁט בִּגְדֻלָּתוֹ כְּדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא כב:): מִפְּנֵי מָה לֹא נִמְשְׁכָה מַלְכוּתוֹ שֶׁל שָׁאוּל, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ שׁוּם דֹּפִי, כִּי אֵין מְמַנִּין פַּרְנָס עַל הַצִּבּוּר אֶלָּא־אִם־כֵּן קֻפָּה שֶׁל שְׁרָצִים תְּלוּיָה מֵאֲחוֹרָיו, שֶׁאִם תָּזוּחַ דַּעְתּוֹ עָלָיו, אוֹמְרִים לוֹ: כַּלֵּךְ מֵאַחֲרֶיךָ. כִּי עִקָּר הַמַּלְכוּת – עַל־יְדֵי עֲנָוָה כַּנַּ"ל, וְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ לְהַמֶּלֶךְ עֲנָוָה בְּיוֹתֵר, מִתְפַּשֵּׁט מַלְכוּתוֹ בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל.
וּכְשֶׁנִּמְשָׁךְ הַמָּזוֹן עַל־יְדֵי הַמֶּלֶךְ כַּנַּ"ל, נַעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ בֵּרוּרִים, כְּגוֹן תְּבוּאָה, שֶׁהַרְבֵּה מִמֶּנָּה אוֹכְלִין בְּהֵמוֹת, וְאַחַר־כָּךְ מִתְבָּרֵר עוֹד, וְאוֹכְלִין מִמֶּנָּה עַכּוּ"ם, עַד שֶׁמִּתְבָּרֵר מִמֶּנָּה לְיִשְׂרָאֵל. וְגַם בְּהָאֲכִילָה יֵשׁ בֵּרוּרִים, עַד שֶׁמִּתְבָּרֵר וְנַעֲשִׂין מֵהֶם אִמְרֵי שֶׁפֶר, דְּהַיְנוּ בְּרָכוֹת שֶׁמְּבָרְכִין עֲלֵיהֶם תְּחִלָּה וָסוֹף, וּמִתְפַּלְּלִין וְעוֹבְדִין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכֹחוֹת הָאֲכִילָה. וְזֶה בְּחִינַת (בראשית מ״ט:כ׳-כ״א): מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ, נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלוּחָה הַנּוֹתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר. שְׁמֵנָה לַחְמוֹ וְכוּ', דְּהַיְנוּ הַפַּרְנָסָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ, כִּי מְקַבְּלִין אוֹתָהּ עַל־יְדֵי הַמֶּלֶךְ, וְעַל־כֵּן תֵּכֶף כְּתִיב אַחֲרָיו: נַפְתָּלִי וְכוּ' הַנּוֹתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר, דְּהַיְנוּ אִמְרֵי שָׁפֶר שֶׁל בְּרָכוֹת וּתְפִלּוֹת וְכַיּוֹצֵא, שֶׁנַּעֲשִׂין מִן הַבֵּרוּרִים שֶׁל מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ כַּנַּ"ל. וְאֵלּוּ הַבֵּרוּרִים הֵם בְּחִינַת קְטֹרֶת, כַּיָּדוּעַ, שֶׁקְּטֹרֶת הִיא בְּחִינַת בֵּרוּרִים. וּמֵאֵלּוּ אִמְרֵי שָׁפֶר שֶׁנַּעֲשִׂין מִן מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ, נַעֲשֶׂה עֲטָרָה לְהַמֶּלֶךְ, וְגַם יְכוֹלִין לִרְאוֹת זֹאת הָעֲטָרָה. וְזֶהוּ בְּחִינַת (שיר השירים ג׳:י״א): צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ – הַיְנוּ לִרְאוֹת הָעֲטָרָה שֶׁל הַמֶּלֶךְ שֶׁנַּעֲשֶׂה בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ. כִּי הִתְחַבְּרוּת שֶׁמִּתְחַבְּרִין הָאִמְרֵי שָׁפֶר עִם הַמֶּלֶךְ, זֶה בְּחִינַת חֲתֻנָּה, בִּבְחִינַת (משלי כ״ב:י״א): חֵן שְׂפָתָיו רֵעֵהוּ מֶלֶךְ; שֶׁחֵן הַשְּׂפָתִים, דְּהַיְנוּ הָאִמְרֵי שָׁפֶר, מִתְחַבְּרִין עִם הַמֶּלֶךְ בִּבְחִינַת רֵעוּת – וְזֶהוּ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ. וְזֶהוּ: וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ – זֶה בְּחִינַת קְטֹרֶת, בִּבְחִינַת (משלי כ״ז:ט׳): שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב; כִּי הַבֵּרוּרִים שֶׁמֵּהֶם נַעֲשֶׂה אִמְרֵי שָׁפֶר כַּנַּ"ל, שֶׁמֵּהֶם נַעֲשָׂה הָעֲטָרָה כַּנַּ"ל, הֵם בְּחִינַת קְטֹרֶת כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמּוֹ – הַיְנוּ בְּחִינַת חַוָּה, שֶׁהִיא הָיְתָה אֵם כָּל חָי (בראשית ג) כִּי חַוָּה – רָאשֵׁי־תֵבוֹת: הַמְעַטְּרֵכִי חֶסֶד וְרַחֲמִים (תהלים קג), הַיְנוּ בְּחִינַת הָעֲטָרָה הַנַּ"ל, שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי בְּחִינַת: הַמַּשְׂבִּיעַ בַּטּוֹב עֶדְיֵךְ, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ כַּנַּ"ל. (וְהָעִקָּר חָסֵר).
וְהַכְּלָל – שֶׁצְּרִיכִין לִרְאוֹת אֶת הַמֶּלֶךְ, בִּבְחִינַת (ישעיהו ל״ג:י״ז): מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶחֱזֶינָה עֵינֶךָ, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁהוּא בְּיָפְיוֹ וּגְדֻלָּתוֹ, וְלֹא בִּשְׁעַת קַטְנּוּת. וְאִם הָיוּ נוֹתְנִין לוֹ פַּרְנָסָתוֹ תֵּכֶף וּמִיָּד, לֶחֶם מְזֻמָּן, הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁיִּרְאֶה אֶת הַמֶּלֶךְ בִּשְׁעַת קַטְנוּת, כְּגוֹן בְּשָׁעָה שֶׁמַּקְטִין אֶת עַצְמוֹ וּמְחַשֵּׁב אֶת עַצְמוֹ שֶׁקֻּפָּה שֶׁל שְׁרָצִים תְּלוּיָה מֵאֲחוֹרָיו וְכַיּוֹצֵא כַּנַּ"ל, אֲבָל עַכְשָׁו שֶׁנּוֹתְנִין הַפַּרְנָסָה עַל־יְדֵי סִבּוּבִים, נִמְצָא שֶׁבָּאָה בָּעִתִּים מְיֻחָדִים, כִּי לְכָל סִבָּה צְרִיכָה עֵת מְיֻחָד, עַד שֶׁתֵּצֵא הַפַּרְנָסָה אֵלָיו. וְעַל־כֵּן לֹא יָבוֹא לִרְאוֹת אֶת הַמֶּלֶךְ בְּקַטְנוּתוֹ, רַק בְּיָפְיוֹ כַּנַּ"ל, כִּי אֵין נוֹתְנִין לוֹ הַפַּרְנָסָה תֵּכֶף, רַק בְּעֵת מְיֻחָד, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יִרְאֵהוּ רַק בְּיָפְיוֹ, בִּבְחִינַת: מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ וְכוּ'. כִּי עַל־יְדֵי הַפַּרְנָסָה רוֹאִין הַמֶּלֶךְ בָּעֲטָרָה כַּנַּ"ל. וְזֶה הַסּוֹד מְרֻמָּז בַּפָּסוּק (תהילים קמ״ה:ט״ו-ט״ז): עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ, פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וְכוּ'. עֵינֵי כֹל וְכוּ' – זֶהוּ הַקֻּשְׁיָא הַנַּ"ל, הַיְנוּ: עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ, וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבַקְּשִׁין עַל פַּרְנָסָה, וְאֵין נוֹתְנִין תֵּכֶף, רַק בְּעִתּוֹ כַּנַּ"ל. וְהַתֵּרוּץ: פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן (וְלֹא סִיֵּם):
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות רמ״ט
כ־1 דק׳ · כ־120 מילים · 85% מהספר עד סוף היום
וְתֵכֶף כְּשֶׁשָּׁמַע הָאִישׁ הַנַּ”ל דִּבּוּרִים אֵלּוּ, נִזְדַּעְזַע לַאֲחוֹרָיו וְנָפַל עָלָיו רֶתֶת וְזִיעַ וּפַחַד וְאֵימָה גְּדוֹלָה וְנוֹרָאָה מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר וְעֵרֶךְ, וְכָפַף קוֹמָתוֹ, וְלֹא הָיָה יָכוֹל לְהַגְבִּיהַּ ראֹשׁוֹ, וְלֹא הָיָה יָכוֹל עוֹד לַעֲמֹד כְּלָל לִפְנֵי הַדְרַת קְדֻשַּׁת רַבֵּנוּ ז”ל, וְנִשְׁמַט מִן הַבַּיִת אֶל הַחוּץ וְהִתְחִיל לִבְכּוֹת, וּבָכָה הַרְבֵּה הַרְבֵּה מְאֹד בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ. וּבִקֵּשׁ מְאֹד־מְאֹד מְהַמְלַמֵּד שֶׁלּוֹ, שֶׁהָיָה הַמְלַמֵּד שֶׁלּוֹ מֵאַנְשֵׁי רַבֵּנוּ ז”ל, שֶׁיְּקָרֵב אוֹתוֹ לְרַבֵּנוּ ז”ל. וְאַחַר כָּךְ רָאָה רַבֵּנוּ ז”ל שֶׁמֻּנָּח אֶצְלוֹ עַל הַקּוֹרָה סֵפֶר, וְשָׁאַל אֵיזֶה סֵפֶר הוּא, וְנוֹדַע לוֹ שֶׁהוּא סֵפֶר קַבָּלָה, וְאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ ז”ל שֶׁאֵין רָאוּי לוֹ לִלְמֹד קַבָּלָה וְכוּ’. אַחַר־כָּךְ נָסַע אַחֲרֵי רַבֵּנוּ ז”ל, וּכְשֶׁשָּׁב לְבֵיתוֹ חָזַר בִּתְשׁוּבָה גְּדוֹלָה וּבָחַר לוֹ חֶדֶר מְיֻחָד וְיָשַׁב שָׁם וְעָסַק בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה בְּהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל כַּמָּה שָׁבוּעוֹת.
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות כ״ה
כ־1 דק׳ · כ־30 מילים · 86% מהספר עד סוף היום
והגיעו לאיזה עיר על איי הים, ושם לקחו אותם לבית האסורים והכרחו לתן ארבעה אדמים בעד כל נפש. ומשם והלאה לא ארע להם שום דבר, רק זעפת הים היה כמה פעמים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות תצ״א
כ־2 דק׳ · כ־160 מילים · 81% מהספר עד סוף היום
כְּלוֹמַר כִּי בָּזֶה הָיָה רָאוּי לָנוּ לְהָבִין מְעַט מִגְּדֻלָּתוֹ, כִּי זֶה הָעִנְיָן שֶׁצִּוָּה עָלֵינוּ לְהִתְעַנּוֹת יָמִים יְדוּעִים בַּשָּׁנָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד יָמִים מְיֻחָדִים בִּפְנֵי עַצְמוֹ, זֶה הָעִנְיָן הוּא בְּוַדַּאי דָּבָר גָּדוֹל וְהַשָּׂגָה עֲצוּמָה מְאֹד שֶׁלֹּא נִשְׁמַע מִיָּמִים קַדְמוֹנִים, שֶׁזָּכָה אָדָם לְגַלּוֹת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרוֹטְרוֹט הַנְהָגַת תַּעֲנִיתִים לְכָל יְמֵי חַיָּיו. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁדָּבָר זֶה גָּדוֹל וְעָצוּם מְאֹד, זָכָה אַחַר־כָּךְ לְמַעְלָה וְהַשָּׂגָה יְתֵרָה, עַד שֶׁלְּפִי עֹצֶם קְדֻשַּׁת מַעֲלָתוֹ וּמַדְרֵגָתוֹ שֶׁזָּכָה אַחַר־כָּךְ, שׁוּב אֵין אָנוּ צְרִיכִים לְהִתְעַנּוֹת אֲפִלּוּ הַתַּעֲנִיתִים שֶׁגִּלָּה לָנוּ בְּתֹקֶף קְדֻשָּׁתוֹ. וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ בְּקָדְקֳדוֹ יָכוֹל לְהָבִין מְעַט מֵעֹצֶם גְּדֻלָּתוֹ עַל־יְדֵי־זֶה וְהָבֵן. וְאָמַר שֶׁאִם יִהְיֶה חָל אֶחָד מִיָּמִים אֵלּוּ בְּשַׁבָּת אוֹ שְׁאָר יָמִים שֶׁאֵין מִתְעַנִּין בָּהֶם, יִהְיֶה נִדְחֶה הַתַּעֲנִית לְיוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו. וְצִוָּה עָלַי לִהְיוֹת נִזְהָר בְּאֵלּוּ הֶחֳדָשִׁים לְקַיֵּם מִצְווֹת מַעֲשֵׂר, וּלְהִשְׁתַּדֵּל וּלְהִתְאַמֵּץ בְּכָל עֹז בְּמִצְוָה זוֹ בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר. גַּם אַחַר שֶׁפָּטַר אוֹתִי מֵהַתַּעֲנִיתִים דִּבַּרְתִּי עִמּוֹ מֵעִנְיַן מִצְוָה הַנַּ"ל וְאָמַר לִי שֶׁאֲנִי צָרִיךְ גַּם עַתָּה לִזָּהֵר בָּזֶה בְּכָל עֹז, וַאֲפִלּוּ בְּכָל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ, רַק בְּאֵלּוּ הֶחֳדָשִׁים הַנַּ"ל יוֹתֵר וְיוֹתֵר:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · הרחקת רשעים · חלק ראשון · אות ה׳ – אות י״א
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 86% מהספר עד סוף היום
ה. אָסוּר לְסַפֵּר בְּשִׁבְחָן, אֲבָל מָקוֹם שֶׁיָּבוֹא מִשִׁבְחָן שֶׁבַח לַצַּדִּיק מֻתָּר לְסַפֵּר קְצָת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ו. מִי שֶׁמְּלַמֵּד זְכוּת עַל רָשָׁע, גַּם הוּא נִקְרָא רָשָׁע.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ז. אֲפִילּוּ עוֹשֶׂה אֵיזֶהוּ דָּבָר כַּדָּת וְכַדִּין, אֵין אָנוּ סוֹמְכִין עָלָיו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ח. מִי שֶׁעָרֵב בְּעַד רָשָׁע, נוֹפֵל לִידֵי תַּאֲוָות נִיאוּף גַּם נוֹפֵל לְחֻלְשָׁה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ט. רָשָׁע שֶׁשָּׁכַח אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי, בְּיָדוּעַ שֶׁלּא יֵצֵא מִמֶּנּוּ זֶרַע כָּשֵׁר.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗י. כְּשֶׁנּוֹפֵל שוֹנְאוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיָדְךָ, אַל תְּרַחֲמֵהוּ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יא. כְּשֶׁלּא תְּחַבֵּר אֶת עַצְמְךָ לְשַׁקְרָנִים, הַיְדוּעִים לְךָ, עַל יְדֵי זֶה תִּזְכֶּה לְהָבִין אֶת הַצְּבוּעִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״ג · אות י״ט
כ־2 דק׳ · כ־170 מילים · 85% מהספר עד סוף היום
בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי שֶׁל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה חָזְרוּ וְזָכְרוּ הַזּוּג הַזֶּה אֶת הַקבצן הַשֵּׁנִי הַיְנוּ הַחֵרֵשׁ שֶׁהֶחֱיָה אוֹתָם וְנָתַן לָהֶם לֶחֶם וְהָיוּ בּוֹכִים וּמִתְגַּעְגְּעִים: אֵיךְ לוֹקְחִין לְכָאן אֶת אוֹתוֹ הַקבצן הַחֵרֵשׁ שֶׁהֶחֱיָה אוֹתָנוּ כַּנַּ"ל ? בְּתוֹךְ שֶׁהָיוּ מִתְגַּעְגְּעִים אַחֲרָיו, וְהִנֵּה הוּא בָּא, וְאָמַר הִנֵּנִי! וְנָפַל עֲלֵיהֶם, וְנָשַׁק אוֹתָם, וְאָמַר לָהֶם. עַתָּה אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם בְּמַתָּנָה שֶׁתִּהְיוּ כָּמוֹנִי שֶׁתִּחְיוּ חַיִּים טוֹבִים כָּמוֹנִי כִּי בִּתְחִלָּה בֵּרַכְתִּי אֶתְכֶם בָּזֶה וְעַתָּה אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם חַיִּים טוֹבִים שֶׁלִּי בְּמַתָּנָה גְּמוּרָה לַדְּרָשָׁה וְאַתֶּם סוֹבְרִים שֶׁאֲנִי חֵרֵשׁ ? אֵין אֲנִי חֵרֵשׁ כְּלָל! רַק שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אֵינוֹ עוֹלֶה אֶצְלִי לִכְלוּם, שֶׁאֶשְׁמַע הַחִסָּרוֹן שֶׁלָּהֶם כִּי כָּל הַקּוֹלוֹת כֻּלָּם הֵם מִן חֶסְרוֹנוֹת כִּי כָּל אֶחָד וְאֶחָד צוֹעֵק עַל חֶסְרוֹנוֹ וַאֲפִלּוּ כָּל הַשְּׂמָחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם כֻּלָּם הֵם רַק מֵחֲמַת הַחִסָּרוֹן שֶׁשָּׂמֵחַ עַל הַחִסָּרוֹן שֶׁחָסֵר לוֹ וְנִתְמַלֵּא וְאֶצְלִי, כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אֵינוֹ עוֹלֶה לִכְלוּם, שֶׁיִּכָּנְסוּ בְּאָזְנַי הַחִסָּרוֹן שֶׁלָּהֶם כִּי אֲנִי חַי חַיִּים טוֹבִים שֶׁאֵין בָּהֶם שׁוּם חִסָּרוֹן וְיֵשׁ לִי הַסְכָּמָה עַל זֶה שֶׁאֲנִי חַי חַיִּים טוֹבִים, מִן הַמְּדִינָה שֶׁל עֲשִׁירוּת וְחַיִּים טוֹבִים שֶׁלּוֹ הוּא, שֶׁהָיָה אוֹכֵל לֶחֶם וְשׁוֹתֶה מָיִם [וְסִפֵּר לָהֶם].
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · תפלה · קטע כ״ד – קטע כ״ה
כ־2 דק׳ · כ־160 מילים · 88% מהספר עד סוף היום
לֹא יִרְצֶה לַעֲסֹק בְּשׁוּם עֵסֶק מֵעִסְקֵי עוֹלָם הַזֶּה רַק בִּשְׁבִיל נִשְׁמָתוֹ, וַאֲפִלּוּ כָּל תְּפִלּוֹתָיו לֹא יִהְיֶה אֶלָּא בִּשְׁבִיל לְקַשֵּׁר נִשְׁמָתוֹ. וַאֲפִלּוּ אֵלּוּ הַתְּפִלּוֹת הַמְפֹרָשִׁים בַּתְּפִלָּה שֶׁהֵם לְצֹרֶךְ הַגּוּף, כְּגוֹן "רְפָאֵנוּ" וּ"בָרֵךְ עָלֵינוּ" וְכוּ', לֹא יִהְיֶה כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל גּוּפוֹ אֶלָא בִּשְׁבִיל נִשְׁמָתוֹ, שֶׁיִּהְיֶה מְכַוֵּן לְפַרְנָסַת נִשְׁמָתוֹ וְלִרְפוּאָתָהּ. רַק מִמֵּילָא כְּשֶׁנִּתְתַּקֵּן שָׁם בְּרוּחָנִיּוּת נִתְתַּקֵּן גַּם בְּגַשְׁמִיּוּת. אֲבָל כַּוָּנָתוֹ לֹא יִהְיֶה רַק בִּשְׁבִיל נִשְׁמָתוֹ: (שם אות ט')
צָרִיךְ לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לְהִתְפַּלֵּל עַל כָּל מַה שֶּׁחָסֵר לוֹ בְּכָל עֵת, הֵן פַּרְנָסָה אוֹ בָּנִים אוֹ כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ חוֹלֶה חַ"ו בְּבֵיתוֹ וְצָרִיךְ רְפוּאָה וְכוּ', עַל כֻּלָּם יִהְיֶה עִקַּר עֲצָתוֹ רַק לְהִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְיַאֲמִין בַּה' שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא טוֹב לַכֹּל, הֵן לִרְפוּאָה הֵן לְפַרְנָסָה הֵן לְכָל הַדְּבָרִים. וְיִהְיֶה עִקַּר הִשְׁתַּדְּלוּתוֹ בָּתַר קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְלֹא יִרְדֹּף אַחַר תַּחְבּוּלוֹת רַבּוֹת, כִּי רֻבָּם אֵינָם מוֹעִילִין כְּלוּם, וּמְעַט דִּמְעַט הַמּוֹעִילִין אֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵהֶם וְאֵינוֹ יָכוֹל לְמֹצְאָם. אֲבָל לִקְרֹא לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא זֶה טוֹב וּמוֹעִיל לְכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, וְזֶה יָכוֹל לִמְצֹא תָּמִיד, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ בַּנִּמְצָא תָּמִיד: (שם אות י"א)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה כ״ח · קטע א׳ – קטע ג׳
כ־6 דק׳ · כ־590 מילים · 86% מהספר עד סוף היום
"רעֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה נוֹהֵג כַּצּאן יוֹסֵף יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים הוֹפִיעָה" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מֶלֶךְ מַנְהִיג וּמוֹשֵׁל, מָלֵא רַחֲמִים אֲשֶׁר חָמַלְתָּ עָלֵינוּ בְּחֶמְלָתְךָ הַגְּדוֹלָה וְשָׁלַחְתָּ לָנוּ מוֹשִׁיעַ וָרַב גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל וּקְדוֹשׁוֹ, הוּא משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֲשֶׁר הוֹצִיאָנוּ מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה, מֵחֹשֶׁךְ לְאוֹר גָּדוֹל, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה, וְהֵאִיר עֵינֵינוּ, וְהוֹדִיעָנוּ אֲמִתַּת אֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וּמֵעצֶם גְּדֻלָּתוֹ הַנִּפְלָאָה הָיָה יָכל לְהָאִיר גַּם בְּהַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים כָּמוֹנוּ הַיּוֹם, לְהוֹדִיעַ לַכּל גְּדֻלָּתֶךָ וּגְבוּרָתֶךָ, לִפְקחַ עֵינַיִם עִוְּרוֹת, לְהָאִיר עֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ אוֹתָם שֶׁהֵם בִּבְחִינַת רַגְלִין, שֶׁיּוּכְלוּ לְהַעֲמִיק בְּדַעְתָּם לְהַשִּׂיג הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי מִכָּל הַבְּרוּאִים שֶׁבָּעוֹלָם לָדַעַת וּלְהַכִּיר אוֹתְךָ תִּתְבָּרַךְ לָנֶצַח, עַל יְדֵי כָּל הַבְּרִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וּלְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ וּלְהִתְדַּבֵּק בְּךָ בֶּאֱמֶת, אַשְׁרֵי הַדּוֹר שֶׁזָּכוּ לְמַנְהִיג כָּזֶה, אַשְׁרֵי עֵינַיִם שֶׁזָּכוּ לִרְאוֹתוֹ, אַשְׁרֵי אָזְנַיִם שֶׁזָּכוּ לִשְׁמעַ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא, שֶׁהָיְתָה שְׁכִינָה מְדַבֶּרֶת מִתּוֹךְ גְּרוֹנוֹ
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗"וְעַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אָבִינוּ אָתָּה", הַט אָזְנְךָ לְשַׁוְעָתֵנוּ, "פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שׁוֹמְמוֹתֵינוּ", וְחוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְהוֹרֵנוּ וְלַמְּדֵנוּ מַה נַּעֲשֶׂה עַתָּה, מַה נִּפְעַל עַתָּה, אֶל מִי נִפְנֶה לְעֶזְרָה, "הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, אֵיכָה תִרְעֶה, אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם", הוֹדִיעֵנוּ נָא בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ נְשׁוֹטֵט לְבַקֵּשׁ מַנְהִיג אֲמִתִּי כָּזֶה כִּי לְעצֶם שִׁפְלוּתֵנוּ וַחֲלִישׁוּתֵנוּ עַתָּה, וְכֻלָּנוּ אֵין פָּנֵינוּ יָפוֹת כְּלָל, אֵין מִי שֶׁיּוּכַל לַעֲזר אוֹתָנוּ כִּי אִם רַבִּי וּמַנְהִיג אֲמִתִּי שֶׁיִּהְיֶה בֶּאֱמֶת בִּבְחִינַת משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁיּוּכַל לְהָאִיר גַּם בָּנוּ הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לָבוֹא אֶל הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי, לָדַעַת וּלְהַכִּיר אוֹתְךָ תִּתְבָּרַךְ לָנֶצַח, עַל יְדֵי כָּל הַבְּרִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, אֲשֶׁר כֻּלָּם נִבְרְאוּ רַק בִּשְׁבִיל זֶה, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה הָאָדָם לְהַכִּיר אוֹתְךָ עַל יָדָם, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַבְּרִיאָה בִּכְלָל וּבִפְרָט וְאֵיךְ זוֹכִין לִמְצא מַנְהִיג כָּזֶה, אַיֵּה, אֵיפוֹא הוּא, אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, אַיֵּה הָעֵצָה וְהַתַּחְבּוּלָה שֶׁנִּזְכֶּה לְמָצְאוֹ, כִּי אִם אָמְנָם גַּם עַתָּה נִמְצָאִים צַדִּיקִים וּמַנְהִיגֵי יִשְׂרָאֵל, יְהוָה עֲלֵיהֶם יִחְיוּ, וְיַאֲרִיךְ יְמֵיהֶם וּשְׁנוֹתֵיהֶם אֲבָל הֲלֹא כָּל הַמְפֻרְסָמִים כֻּלָּם יוֹדוּ בְּעַצְמָן וְלֹא יֵבוֹשׁוּ, שֶׁאֵין לָהֶם זֶה הַכּחַ שֶׁהִזְכַּרְנוּ לְפָנֶיךָ, שֶׁהוּא הַכּחַ שֶׁל משֶׁה רַבֵּנוּ, לְהָאִיר בָּנוּ הַדַּעַת הַזֶּה שֶׁיַּשִּׂיג כָּל אֶחָד וְאֶחָד הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי בָּזֶה הָעוֹלָם מִכָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, אֲשֶׁר לְכַךְ נוֹצָרְנוּ וְעַתָּה מַה נַּעֲשֶׂה וּמַה נִּפְעַל, מִי יָקוּם בַּעֲדֵנוּ אוֹי "מִי יָקוּם יַעֲקב כִּי קָטן הוּא"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָרֵיהּ דְּעַלְמָא כּלָּא, מְרַחֵם עַל הָאָרֶץ מְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת, אֲשֶׁר "נָחִיתָ כַצּאן עַמֶּךָ בְּיַד משֶׁה וְאַהֲרן" אַיֵּה רַחֲמָנוּתְךָ עַל יִשְׂרָאֵל עַם קָדְשֶׁךָ עַתָּה, "עַל מִי נָטַשְׁתָּ מְעַט הַצּאן" הַזֶּה, עַל מִי עָזַבְתָּ אוֹתָנוּ, חֲלוּשֵׁי כחַ כָּאֵלֶּה, פְּחוּתֵי עֵרֶךְ כָּמוֹנוּ הַיּוֹם רְאֵה עֲמִידָתֵנוּ דַּלִּים וְרֵקִים, אֲשֶׁר הֻשְׁחֲרוּ פָּנֵינוּ מִפְּנֵי חַטּאתֵינוּ, וְנִכְפְּפָה קוֹמָתֵנוּ מִפְּנֵי עֲווֹנוֹתֵינוּ אֶל מִי נָנוּס לְעֶזְרָה, "הֲמָאס מָאַסְתָּ אֶת יְהוּדָה, אִם בְּצִיּוֹן גָּעֲלָה נַפְשֶׁךָ, מַדּוּעַ הִכִּיתָנוּ וְאֵין לָנוּ מַרְפֵּא, קַוֵּה לְשָׁלוֹם וְאֵין טוֹב, וּלְעֵת מַרְפֵּא וְהִנֵּה בְעָתָה" הֲאִם הִפְקַרְתָּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל חָלִילָה, הֲלֹא כְבָר הִבְטַחְתָּנוּ שֶׁאֲפִלּוּ בְּתֹקֶף יְרִידָתֵנוּ בְּעמֶק הַגָּלוּת הַזֶּה בְּגוּף וָנֶפֶשׁ כָּמוֹנוּ הַיּוֹם, לֹא תַעַזְבֵנוּ וְלֹא תִמְאָסֵנוּ לְעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "וְאַף גַּם זאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵיהֶם, לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלּוֹתָם, לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם, כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם" וּכְתִיב. "וְלֹא דִּבֶּר יְהוָה לִמְחוֹת אֶת שֵׁם יִשְׂרָאֵל מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם" וּכְתִיב. "כִּי לֹא יִטּשׁ יְהוָה אֶת עַמּוֹ בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל כִּי הוֹאִיל יְהוָה לַעֲשׂוֹת אֶתְכֶם לוֹ לְעָם" וּכְתִיב. "כִּי לֹא יִטּשׁ יְהוָה עַמּוֹ, וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזב" וְכָהֵנָּה וְכָהֵנָּה עוֹד הַבְטָחוֹת הַרְבֵּה אֲשֶׁר הִבְטַחְתָּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ לְעָזְרֵנוּ וּלְהוֹשִׁיעֵנוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר וְעַתָּה עַתָּה אַיֵּה רַחֲמָנוּתְךָ אַיֵּה נִפְלְאוֹתֶיךָ, וְלָמָּה "תִהְיֶה עֲדַת יְהוָה כַּצּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רוֹעֶה" חוּס וַחֲמל עָלֵינוּ חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְזַכֵּנוּ וְעָזְרֵנוּ לְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ עַל זֶה הַרְבֵּה, לִצְעק וְלִזְעק "זְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה", וְלִבְכּוֹת לְפָנֶיךָ בְּכָל יוֹם עַל זֶה בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ, עַד שֶׁתְּחָנֵּנוּ וְתַעֲנֵנוּ וְתַחְמל עָלֵינוּ וְתִתֶּן לָנוּ רוֹעֶה יִשְׂרָאֵל מַנְהִיג אֲמִתִּי מַנְהִיג רַחֲמָן כְּמוֹ משֶׁה רַבֵּנוּ רוֹעֶה נֶאֱמָן, שֶׁיּוּכַל לַעֲסֹק בְּתִקּוּנֵנוּ לַהֲשִׁיבֵנוּ אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְיָאִיר גַּם בָּנוּ הַשָּׂגַת דַּעְתּוֹ הַקְּדוֹשָׁה, וְיִפְקַח עֵינֵי דַעְתֵּנוּ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה, שֶׁנִּזְכֶּה גַּם אֲנַחְנוּ לְהַשִּׂיג הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי מִכָּל הַבְּרוּאִים שֶׁבָּעוֹלָם, וּלְהַכִּיר אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת וּלְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ וּלְהִתְדַּבֵּק בְּךָ לָנֶצַח.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות צא · פסקה 3
כ־1 דק׳ · כ־120 מילים · 87% מהספר עד סוף היום
אֲבָל עֲדַיִן יֵשׁ קְלִפָּה שְׁנִיָּה שֶׁהוּא קְלִפַּת עוֹר הַפְּרִיעָה שֶׁהוּא בְּחִינַת קְלִפַּת יִשְׁמָעֵאל שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ טָעוּת אַחֵר בַּלֵּב לְהִתְרַשֵּׁל בִּתְפִלָּה חַס וְשָׁלוֹם, מֵחֲמַת שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁכְּבָר שָׁמַע הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּוַדַּאי אֶת תְּפִלָּתוֹ, בִּפְרָט כְּשֶׁרוֹאֶה אֵיזֶה צְמִיחַת קֶרֶן יְשׁוּעָה שֶׁאָז נִדְמֶה לוֹ שֶׁכְּבָר נִתְקַבְּלָה תְּפִלָּתוֹ וְהוּא מִתְרַשֵּׁל לְהִתְפַּלֵּל יוֹתֵר, וְזֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת קְלִפַּת יִשְׁמָעֵאל שֶׁנִּקְרָא כֵּן עַל שֵׁם "כִּי שָׁמַע ה' אֶל עָנְיֵךְ", וְתַרְגּוּמוֹ: 'אֲרֵי קַבִּיל הַשֵּׁם יָת צְלוֹתֵיךְ' וְעַל־יְדֵי מִצְוַת פְּרִיעָה מְבַטְּלִים גַּם הַקְּלִפָּה הַזֹּאת וְזוֹכִין לְהִתְחַזֵּק בִּתְפִלָּה תָּמִיד וְלִהְיוֹת מוֹדֶה עַל הֶעָבָר עַל הַצְּמִיחַת קֶרֶן יְשׁוּעָה שֶׁרָאָה וְלִצְעֹק לֶעָתִיד לָבוֹא, כִּי עֲדַיִן לֹא נִגְמְרָה הַיְּשׁוּעָה וַעֲדַיִן אָנוּ צְרִיכִין הַרְבֵּה יְשׁוּעוֹת מְאֹד כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לָבוֹא לְמַה שֶּׁאָנוּ צְרִיכִין לָבוֹא אֲשֶׁר בִּשְׁבִיל זֶה בָּאנוּ לָעוֹלָם הַזֶּה, וְעַל כֵּן צְרִיכִין לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה תָּמִיד.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · חלק שני · אות קו
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 85% מהספר עד סוף היום
כְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה צָרִיךְ שֶׁיַּעַבְרוּ עָלָיו אֲלָפִים וּרְבָבוֹת יְרִידוֹת בְּלִי שִׁעוּר, וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה גִּבּוֹר חָזָק לְחַזֵּק לְבָבוֹ בְּכָל פַּעַם לִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ מִשּׁוּם יְרִידָה שֶׁבָּעוֹלָם, וְכָל אֵלּוּ הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַמִּלְחָמוֹת וְהַצָּרוֹת שֶׁעָבְרוּ עַל כְּלָלִיּוּת יִשְׂרָאֵל מִיִמוֹת עוֹלָם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (עַיֵּן גָּלוּת וּגְאֻלָּה אוֹת י"ח).
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · תפלה · אות יא
כ־1 דק׳ · כ־130 מילים · 88% מהספר עד סוף היום
יַעֲקֹב אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, זָכָה בְּגֹדֶל קְדֻשָּׁתוֹ לְהוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ לְעֹמֶק הַנְּפִילוֹת שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל בִּכְלָל וּבִפְרָט וְשֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עַד עִקְּבוֹת מְשִׁיחָא, וְעַל כֵּן תִּקֵּן תְּפִלַּת עַרְבִית, שֶׁהוּא בְּעֵת הַחֹשֶׁךְ הַגָּמוּר, כִּי הוּא מֵאִיר בְּלֵב יִשְׂרָאֵל, שֶׁאֲפִלּוּ בְּתַכְלִית הַחֹשֶׁךְ הַגָּמוּר צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק גַּם כֵּן לַעֲסֹק בִּתְפִלָּה, כִּי לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאַבֵּד וְזֶה תִּקֵּן בְּעֵת שֶׁזָּכָה לִפְגֹּעַ בַּמָּקוֹם הַהוּא, שֶׁהוּא מְקוֹם בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, וְשָׁם זָכָה לְהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת עֹצֶם מַעֲלַת הָאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, שֶׁאֲפִלּוּ הִתְעוֹרְרוּת כָּל דְּהוּ, מֵאֵיזֶה בְּחִינָה וּמַדְרֵגָה שֶׁהוּא אֵינוֹ נֶאֱבָד לְעוֹלָם, כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּחִינַת יַעֲקֹב מַשְׁגִּיחַ עַל זֶה וּמְקַבֵּץ וּמְאַסֵּף הַכֹּל וּבוֹנֶה מִזֶּה בִּנְיָנִים נִפְלָאִים, כַּמְבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים, עַל כֵּן תִּקֵּן תְּפִלַּת עַרְבִית, שֶׁאֲפִלּוּ בְּחֶשְׁכַת לַיְלָה וַאֲפֵלָה מַמָּשׁ יִתְעוֹרֵר הָאָדָם לְהִתְפַּלֵּל וְלִצְעֹק אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת: מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי, כִּי גַּם צְעָקָה מֵהַשְּׁאוֹל תַּחְתִּית אֵינוֹ נֶאֱבָד לְעוֹלָם (שָׁם אוֹת פב, פט):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ד · מכתב תנג · פסקה 7 – פסקה 11
כ־6 דק׳ · כ־620 מילים · 88% מהספר עד סוף היום
וְאִם גַּם יְדִידֵנוּ רַבִּי אַבֶּילֶי יָבוֹא עִמְּךָ מַה טּוֹב, וּבִלְבַד שֶׁיֵּצֵא תְּחִלָּה מִבֵּית אָבִיו עִם זוּגָתוֹ תִּחְיֶה, לָזוּן עַל שֻׁלְחָנוֹ, כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עִמּוֹ בְּמֶעדְוֶודוּבְקֶא, וְאֶפְשָׁר יִסַּע עִמְּךָ גַּם חֲתַן בְּנִי רַבִּי אַבְרָהָם לֵיבּ שֶׁיִּחְיֶה, כִּי גַּם הוּא רוֹצֶה לְהִתְמַהֲמֵהַּ בְּאוּמַאן אֵיזֶה יְמֵי הַסְּפִירָה קֹדֶם שָׁבוּעוֹת, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹלִיךְ אוֹתְךָ וַחֲבֶרְךָ בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת וְהַיָּשָׁר כִּרְצוֹנוֹ הַטּוֹב, בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה מֵעַתָּה לְהַתְחִיל לִהְיוֹת כִּרְצוֹנוֹ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת, כִּי אֵין לָנוּ שׁוּם נֶחָמָה עַל הַצָּרוֹת שֶׁעָבְרוּ עָלֵינוּ וּלְהִנָּצֵל לְהַבָּא בְּרַחֲמָיו כִּי־אִם זְכוּת וְכֹחַ וְדִבְרֵי תּוֹרָתוֹ וְשִׂיחָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא, זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה, הוּא זְקֶנְךָ הַקָּדוֹשׁ זְכוּתוֹ יַעֲמֹד לְךָ וְלָנוּ וּלְכָל יוֹצְאֵי חֲלָצָיו הַקְּדוֹשִׁים וּלְכָל אַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ, זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂינוּ וְכוּ'.
וְיֵשׁ הַרְבֵּה לְדַבֵּר, אַךְ טָרִידְנָא טוּבָא כָּעֵת קֹדֶם פֶּסַח, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִתֵּן לָכֶם וְלָנוּ פֶּסַח כָּשֵׁר, וְנִהְיֶה נִזְהָרִים מִמַּשֶּׁהוּ חָמֵץ בִּפְשִׁיטוּת, וּבִפְרָט מֵחִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַשֶּׁהוּ, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה; נִשְׁמֹר אֶת הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁבַּמֹּחַ מֵהִרְהוּרִים וּמִכָּל מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וּמְבֻלְבָּלוֹת וּלְפַשֵּׁט עַקְמִימִיּוּת שֶׁבַּלֵּב לִבְלִי לְהַרְהֵר, חַס וְשָׁלוֹם, אַחַר מִדּוֹתָיו יִתְבָּרַךְ, רַק לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁכָּל הַמְּאֹרָעוֹת שֶׁל הָאָדָם הַכֹּל לְטוֹבָתוֹ, וְלָשׁוּב אֶל ה' בְּכָל פַּעַם וְאֶל אֱלֹקֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלֹחַ, וְנִזְכֶּה לִשְׂמֹחַ וְלָגִיל וְלָשִׂישׂ בְּחַג הַפֶּסַח הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, כִּי בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם וְכוּ', כִּי גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי ה', אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּנוּ בַּדּוֹר הַזֶּה, שֶׁזָּכִינוּ לִהְיוֹת בְּחֶלְקוֹ הַקָּדוֹשׁ לִבְלִי לְהִתְנַגֵּד עָלָיו חַס וְשָׁלוֹם, חַס וְשָׁלוֹם, בִּפְרָט אַתָּה בָּרוּךְ ה', שֶׁאַתָּה מִיּוֹצְאֵי חֲלָצָיו הַקָּדוֹשׁ, חָלִילָה לָנוּ מִלִּשְׁכֹּחַ חֲסָדָיו הַנֶּאֱמָנִים שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ, שֶׁגִּלָּה לָנוּ הֲלָכוֹת כָּאֵלֶּה, עֵצוֹת עֲמֻקּוֹת וְנִפְלָאוֹת כָּאֵלֶּה, הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה, הִתְגַּלּוּת אֱלֹקוּתוֹ כָּזֶה. פּוּק חָזֵי גְּבוּרְתָּא דְּמָרָךְ, מָה אֹמַר, מָה אֲדַבֵּר, כָּל חַד כְּפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ מְחֻיָּב לוֹמַר: נוֹרָאוֹת נִפְלֵאתִי, נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ, וְנַפְשִׁי יוֹדַעַת מְאֹד, וּלְהַמְשִׁיךְ שִׂמְחָה בְּלִבּוֹ בְּכָל יוֹם עַל גֹּדֶל הַחֲסָדִים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ בָּזֶה, וּבִפְרָט בְּפֶסַח, שֶׁמִּצְוָה לְהַרְבּוֹת לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהָעִקָּר מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּכָל דּוֹר וָדוֹר כַּנַּ"ל. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְזַכֵּנוּ לְקַיֵּם שִׂיחוֹ בְּכָל נִפְלְאוֹתָיו וְכוּ', נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ.
דִּבְרֵי אוֹהַבְכֶם בֶּאֱמֶת לָנֶצַח, וּמְצַפֶּה לִתְשׁוּבַתְכֶם קַל מְהֵרָה, וְגַם אִם כְּבָר יָצָא מֵהֶם מִכְתָּב עִם מָעוֹת, יְזָרְזוּ לַהֲשִׁיבֵנִי בִּזְרִיזוּת עַל מִכְתָּבִי זֶה לְמַעַן אֵדַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּעִנְיַן נְסִיעָתִי לְאוּמַאן אַחַר פֶּסַח, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, לַעֲסֹק בְּתִקּוּן הַבֵּית־הַמִּדְרָשׁ שֶׁלָּנוּ, וְלַה' הַיְשׁוּעָה.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם רַב לְכָל אַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִים, לְכָל אֶחָד לְפִי מַעֲלָתוֹ הָרָמָה, וּבִפְרָט לִידִידִי הַיָּשִׁישׁ הַוָּתִיק הַנָּגִיד וְכוּ', מוֹרֵנוּ הָרַב דֹּב בֶּער נֵרוֹ יָאִיר, עִם שְׁלוֹם בָּנָיו וְיוֹצְאֵי חֲלָצָיו הַיְקָרִים לְכָל אֶחָד לְפִי מַעֲלָתוֹ; קַרְנָם תָּרוּם בְּכָבוֹד, וְלִידִידִי הָרַבָּנִי, הַנָּגִיד הַוָּתִיק, מוֹרֵנוּ הָרַב צְבִי הִירְשׁ נֵרוֹ יָאִיר, עִם שְׁלוֹם בָּנָיו וְיוֹצְאֵי חֲלָצָיו הַיְקָרִים לְכָל אֶחָד לְפִי מַעֲלָתוֹ שֶׁיִּחְיוּ, בִּפְרַט לִבְנוֹ ר' יְחִיאֵל נֵרוֹ יָאִיר, עִם שְׁלוֹם זוּגָתוֹ וְיוֹצְאֵי חֲלָצָיו שֶׁיִּחְיוּ, וְאוֹדוֹת הַסֵּפֶר־תּוֹרָה תֵּדְעוּ, שֶׁכְּבָר נִגְמְרָה, תְּהִלָּה לָאֵל, וְלֹא נִשְׁאָר רַק שְׁלֹשִׁים עַמּוּדִים שֶׁצָּרִיךְ לְכָתְבָם, וְעַל זֶה מַגִּיעַ לוֹ סַךְ שִׁשָּׁה רוּבָּל־חָדָשׁ, שֶׁנִּשְׁאַר אֵצֶל מַעֲלָתוֹ, כִּי אֲנִי קִבַּלְתִּי מִמַּעֲלַת כְּבוֹדוֹ רַק חֲמִשִּׁים וְאַרְבָּעָה רוּבָּל־חָדָשׁ, חוּץ חֲמִשָּׁה רוּבָּל־חָדָשׁ לְהַבַּעַל־מַגִּיהַּ. עוֹד מַגִּיעַ מִמַּעֲלָתוֹ אֶחָד רוּבָּל־חָדָשׁ בְּעַד נֵרוֹת, שֶׁנָּתַתִּי לוֹ בַּחֹרֶף הַזֶּה, חוּץ שְׂכַר הַכְּתִיבָה. גַּם עַל אֵלּוּ הַשִּׁשָּׁה רוּבָּל־חָדָשׁ הַנַּ"ל הֻכְרַחְתִּי לְהַלְווֹת לוֹ עַל פֶּסַח אֶחָד רוּבָּל־חָדָשׁ, עַל־כֵּן מַגִּיעַ לִי מִמֶּנּוּ שְׁנֵי רוּבָּל־חָדָשׁ, וַחֲמִשָּׁה רוּבָּל־חָדָשׁ יִתֵּן לְהַסּוֹפֵר בְּעַצְמוֹ כַּאֲשֶׁר יָבוֹא לְבֵיתוֹ, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, לִגְמֹר הַסֵּפֶר תּוֹרָה בִּתְחִלַּת הַקַּיִץ, הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, עַל־כֵּן יִרְאֶה מַעֲלָתוֹ לִשְׁלֹחַ לִי מִיָּד הַסַּךְ שְׁנֵי רוּבָּל־חָדָשׁ הַנַּ"ל וְיִמְסְרֵם לְיַד רַבִּי אַבְרָהָם בֶּער שֶׁיִּחְיֶה, וְהוּא יִשְׁלְחֵם לִי מִיָּד, וְאִם יִרְצֶה לְהוֹסִיף לִשְׁלֹחַ לִי נִדְבָתוֹ הַטּוֹבָה עַל פֶּסַח מַה טּוֹב, וּשְׂכָרוֹ יִהְיֶה כָּפוּל מִן הַשָּׁמַיִם. נָא לְקַיֵּם דְּבָרַי מִיָּד, וְאִם יִרְצֶה ה', נַחַת יִנָּחֵת מֵהַסֵּפֶר תּוֹרָה, וְצִדְקָתוֹ תַּעֲמֹד לָעַד. וְשָׁלוֹם לִמְחֻתָּנִי הַוָּתִיק רַבִּי פֶּרֶץ, נֵרוֹ יָאִיר, וּלְרַבִּי אַבְרָהָם לֵיבּ נֵרוֹ יָאִיר, עִם כָּל יוֹצְאֵי חֲלָצָיו שֶׁיִּחְיוּ, וְנֶכְדָּתוֹ תִּחְיֶה, וְלַחֲתָנוֹ שֶׁיִּחְיֶה, וְשָׁלוֹם רַב לִידִידִי הַוָּתִיק הַנָּגִיד, מוֹרֵנוּ הָרַב יַעֲקֹב בֶּן רַבִּי צְבִי, נֵרוֹ יָאִיר, וּלְכָל בְּנֵי־בֵיתוֹ, שֶׁיִּחְיוּ מֵהָרָאוּי לְיַחֵד הַדִּבּוּר אֵלָיו, אַךְ אֵין הַפְּנַאי מַסְכִּים. וְיִרְאֶה לִשְׁלֹחַ עַל הַקְּלוֹיז וְגַם אֵלַי עַל יוֹם־טוֹב, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַמְצִיא לוֹ בִּרְכָתוֹ בְּכִפְלַיִם, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · ראשונים ואחרונים · פסקה 5
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 88% מהספר עד סוף היום
ר' שְׁמוּאֵל וַלַאנְסִי בֶּן הָרַב ר' אַבְרָהָם. ר' יוֹסֵף קוֹלוֹן בַּר שְׁלֹמֹה, הוּא מַהֲרִי"ק. ר' יַעֲקֹב בְּרַב שְׁמוּאֵל, בַּעַל הֶ"אָגוּר".
ר' יוֹסֵף גִיקְטַלְיָיא, בַּעַל "שַׁעֲרֵי אוֹרָה". ר' יִצְחָק דְּמִן עַכּוֹ תַּלְמִיד הָרַמְבַּ"ן. ר' יוֹסֵף בֶּן שְׁרַגָּא. ר' עוֹבַדְיָה מִבַּרְטֶנוֹרָא.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן קע״ג · סעיף א׳ – סעיף ו׳
כ־5 דק׳ · כ־500 מילים · 84% מהספר עד סוף היום
כָּל עֵץ מַאֲכָל, בֵּין שֶׁל יִשְֹרָאֵל בֵּין שֶׁל גּוֹי, וַאֲפִלּוּ בְּעָצִיץ שֶׁאֵינוֹ נָקוּב, שָׁלֹשׁ שָׁנִים הָרִאשׁוֹנוֹת מִנְּטִעָתוֹ, הַפֵּרוֹת וְהַגַּרְעִינִין וְהַקְּלִפּוֹת, הַכֹּל אָסוּר בַּהֲנָאָה. וְשָׁלֹשׁ שָׁנִים אֵלּוּ, אֵין מוֹנִים מִיּוֹם לְיוֹם, אֶלָּא אִם נָטַע קֹדֶם שִׁשָּׁה עָשָׂר בְּאָב, כֵּיוָן שֶׁיֵשׁ אַרְבָּעָה וְאַרְבָּעִים יוֹם עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה, נֶחְשֶׁבֶת לוֹ הַשָּׁנָה, מִשּׁוּם דְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם הֵמָּה יְמֵי קְלִיטָה, וְאַחַר כָּךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם בַּשָׁנָה נֶחְשָׁבִים שָׁנָה, וְשׁוּב מוֹנֶה שְׁתֵּי שָׁנִים מִתִּשְׁרֵי. אֲבָל אִם נָטַע מִיּוֹם שִׁשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וְאֵילַךְ, לֹא נֶחְשֶׁבֶת שָׁנָה זֹאת לִכְלוּם, וּמוֹנֶה מִתִּשְׁרֵי שָׁלֹשׁ שָׁנִים.
בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית, נִקְרְאוּ הַפֵּרוֹת נֶטַע רְבָעִי, וּצְרִיכִין פִּדְיוֹן. כֵּיצַד פּוֹדֶה אוֹתָן. תּוֹלְשָׁן לְאַחַר שֶׁנִגְמְרוּ כָּל צָרְכָּן, וְנוֹטֵל מַטְבֵּעַ כֶּסֶף אוֹ פֵּרוֹת שֶׁל הֶתֵּר שָׁוִּין פְּרוּטָה, וְאוֹמֵר, בָּזֶה אֲנִי פוֹדֶה פֵּרוֹת נֶטַע רְבָעִי אֵלּוּ. וְנוֹטֵל הַמַּטְבֵּעַ אוֹ הַפֵּרוֹת וְשּׁוֹחֲקָן וְזוֹרְקָן בַּנָּהָר. וְאֵין מְבָרְכִין בְּחוּץ לָאָרֶץ עַל הַפִּדְיוֹן.
אֶחָד הַנּוֹטֵעַ גַּרְעִין אוֹ עָנָף אוֹ שֶׁעָקַר אִילָן וּנְטָעוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר, חַיָבִים בָּעָרְלָה. אֲבָל הַמַּרְכִּיב עָנָף בְּאִילָן אַחֵר, וְכֵן הַמַּבְרִיךְ, דְּהַיְנוּ שֶׁעוֹשֶׁה גּוּמָא בָּאָרֶץ וּמַשְׁפִּיל אֶחָד מֵעַנְפֵי הָאִילָן וּמַטְמִין אֶמְצָעוּתוֹ בָאָרֶץ וְרֹאשׁוֹ יוֹצֵא מִצַּד אַחֵר, אַף עַל פִּי שֶׁחֲתָכוֹ מִֵעִקַּר הָאִילָן, בְּחוּץ לַאָרֶץ אֵין בּוֹ מְשׁוּם עָרְלָה.
אִילָן שֶׁנִּקְצַץ, אִם נִשְׁאַר גָבוֹהַּ מֵהָאָרֶץ טֶפַח, אֲזַי מַה שֶּׁגָּדַל אַחַר כָּךְ, אֵינוֹ חַיָב בָּעָרְלָה. אֲבָל אִם לֹא נִשְׁאַר טֶפַח, חַיָב בָּעָרְלָה. וּמוֹנִין הַשָּׁנִים מִשְּׁעַת הַקְּצִיצָה. וְאִילָן שֶׁנֶּעֶקַר וְנִשְּׁאַר מִשָּׁרָשָיו מְחֻבָר, אֲפִלּוּ רַק כָּעֳבִי הַמַּחַט שֶׁמּוֹתְחִין בָּהּ הַבֶּגֶד, לְאַחַר אֲרִיגָה, בְּיָדוּעַ שֶׁיָכוֹל לִחְיוֹת בְּלִי תוֹסֶפֶת עָפָר וּפָטוּר, וַאֲפִלּוּ הוֹסִיף עָלָיו עָפָר הַרְבֵּה.
כִּלְאֵי אִילָנוֹת, הֲרֵי הֵם בִּכְלַל מַה שֶׁנֶּאֱמַר, שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם. וְעַל כֵּן אָסוּר לְהַרְכִּיב מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, כְּגוֹן עָנָף שֶׁל תַּפּוּחַ בְּאֶתְרוֹג, אוֹ אֶתְרוֹג בְּתַפּוּחַ. וַאֲפִלּוּ מִינִים הַדּוֹמִים זֶה לָזֶה, כְּגוֹן תַּפּוּחַ בְּתַפּוּחַ יַעֲרִי וְכַיוֹצֵא, כֵּיוָן שֶׁהֵם שְׁנֵי מִינִים, אֲסוּרִים זֶה בָזֶה. וְאָסוּר לְיִשְֹרָאֵל לְהַנִּיחַ לַגּוֹי שֶׁיַרְכִּיב לוֹ אִילָנוֹ כִּלְאָיִם.
אָסוּר לְקַיֵם הַמֻּרְכָּב כִּלְאָיִם. אֲבָל הַפְּרִי הַגָּדֵל מִמֶּנּוּ, מֻתָּר. וּמֻתָּר לִקַּח עָנָף מִן הַמֻּרְכָּב וּלְנָטְעוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר.
כִּלְאֵי הַכֶּרֶם וְכִלְאֵי זְרָעִים אֵינָם אֲסוּרִים בְּחוּץ לָאָרֶץ, אֶלָּא אִם כֵּן זָרַע שְׁנֵי מִינֵי תְבוּאָה אוֹ שְׁנֵי מִינֵי יֶרֶק עִם זֶרַע הַכֶּרֶם בְּיָחַד.
אָסוּר לְהַרְכִּיב זָכָר עַל נְקֵבָה מִשְּׁנֵי מִינִים, בֵּין בִּבְהֵמוֹת בֵּין בְּחַיּוֹת בֵּין בְּעוֹפוֹת. וַאֲפִלּוּ לִגְרוֹם שֶׁיַּרְכִּבוּ, אָסוּר.
אָסוּר לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בִּשְׁנֵי מִינִים, כְּגוֹן לַחֲרוֹשׁ אוֹ שֶׁיִמְשְׁכוּ אֶת הַקָּרוֹן. וַאֲפִלּוּ לְהַנְהִיגָם בְּקוֹל בִּלְבַד, שֶׁהוּא צוֹעֵק עֲלֵיהֶם, אָסוּר, אִם הֵם קְשׁוּרִים יָחַד. וְלָכֵן עֲגָלָה שֶׁל גּוֹי שֶׁכִּלְאַיִם מוֹשְׁכִים אוֹתָהּ, וּמַשָּׂא שֶׁל יִשְֹרָאֵל עַל הָעֲגָלָה, אָסוּר לִיִשְֹרָאֵל שֶׁיֵלֵךְ סָמוּךְ לְהָעֲגָלָה, דְּחָיְשֵׁינָן שֶׁמָּא יִצְעַק עֲלֵיהֶם שֶׁיֵלְכוּ מַהֵר, וְזֶה אָסוּר מִשּׁוּם מַנְהִיג בְּכִלְאָיִם.
עֲגָלָה שֶׁהַכִּלְאַיִם מוֹשְׁכִים אוֹתָהּ, אָסוּר לֵישֵׁב בָּהּ, אֲפִלּוּ אֵינוֹ מַנְהִיג.
עֲגָלָה שֶׁמּוֹשֵׁךְ אוֹתָהּ מִין אֶחָד, לֹא יִקְשֹׁר מִין אַחֵר לֹא בְצִדָּהּ וְלֹא לְאַחֲרֶיהָ.
אָסוּר לִקְשֹׁר שְׁנֵי מִינִים יַחַד, אֲפִלּוּ רַק מִשּׁוּם שְׁמִירָה שֶׁלֹּא יִבְרָחוּ. וְיֵשׁ לִזָּהֵר בָּזֶה בְּעוֹפוֹת, שֶׁלֹּא לִקְשֹׁר שְׁנֵי מִינִים יַחַד, שֶׁקְּצָת טוֹעִין בָּזֶה.
פֶּרֶד, הוּא הַבָּא מִן הַסּוּס וְהַחֲמוֹר, וְיֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי מִינִים. יֵשׁ שֶׁאָבִיו סוּס וְאִמּוֹ חֲמוֹרָה, וְיֵשׁ שֶׁאִמּוֹ סוּסָה וְאָבִיו חֲמוֹר, וְהֵם כִּלְאַיִם זֶה בָזֶה. וְלָכֵן הַבָּא לִקְשֹׁר שְׁתֵּי פְרָדוֹת, בּוֹדֵק בְּסִימָנֵי אָזְנַיִם וְזָנָב וְקוֹל, אִם דּוֹמִין זֶה לָזֶה, בְּיָדוּעַ שֶׁאִמָּן מִמִּין אֶחָד, וּמֻתָּרִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, דַּאֲפִלּוּ פֶּרֶד אֶחָד, הֲוֵי כִּלְאַיִם, מִשּׁוּם דְּבָא מִשְּׁנֵי מִינִים, וְאָסוּר לַעֲשׂוֹת בּוֹ מְלָאכָה אוֹ לִרְכֹּב עָלָיו.
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה כ״ח
"רעֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה נוֹהֵג כַּצּאן יוֹסֵף יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים הוֹפִיעָה" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מֶלֶךְ מַנְהִיג וּמוֹשֵׁל, מָלֵא רַחֲמִים אֲשֶׁר חָמַלְתָּ עָלֵינוּ בְּחֶמְלָתְךָ הַגְּדוֹלָה וְשָׁלַחְתָּ לָנוּ מוֹשִׁיעַ וָרַב גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל וּקְדוֹשׁוֹ, הוּא משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֲשֶׁר הוֹצִיאָנוּ מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה, מֵחֹשֶׁךְ לְאוֹר גָּדוֹל, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה, וְהֵאִיר עֵינֵינוּ, וְהוֹדִיעָנוּ אֲמִתַּת אֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וּמֵעצֶם גְּדֻלָּתוֹ הַנִּפְלָאָה הָיָה יָכל לְהָאִיר גַּם בְּהַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים כָּמוֹנוּ הַיּוֹם, לְהוֹדִיעַ לַכּל גְּדֻלָּתֶךָ וּגְבוּרָתֶךָ, לִפְקחַ עֵינַיִם עִוְּרוֹת, לְהָאִיר עֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ אוֹתָם שֶׁהֵם בִּבְחִינַת רַגְלִין, שֶׁיּוּכְלוּ לְהַעֲמִיק בְּדַעְתָּם לְהַשִּׂיג הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי מִכָּל הַבְּרוּאִים שֶׁבָּעוֹלָם לָדַעַת וּלְהַכִּיר אוֹתְךָ תִּתְבָּרַךְ לָנֶצַח, עַל יְדֵי כָּל הַבְּרִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וּלְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ וּלְהִתְדַּבֵּק בְּךָ בֶּאֱמֶת, אַשְׁרֵי הַדּוֹר שֶׁזָּכוּ לְמַנְהִיג כָּזֶה, אַשְׁרֵי עֵינַיִם שֶׁזָּכוּ לִרְאוֹתוֹ, אַשְׁרֵי אָזְנַיִם שֶׁזָּכוּ לִשְׁמעַ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא, שֶׁהָיְתָה שְׁכִינָה מְדַבֶּרֶת מִתּוֹךְ גְּרוֹנוֹ
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗"וְעַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אָבִינוּ אָתָּה", הַט אָזְנְךָ לְשַׁוְעָתֵנוּ, "פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שׁוֹמְמוֹתֵינוּ", וְחוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְהוֹרֵנוּ וְלַמְּדֵנוּ מַה נַּעֲשֶׂה עַתָּה, מַה נִּפְעַל עַתָּה, אֶל מִי נִפְנֶה לְעֶזְרָה, "הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, אֵיכָה תִרְעֶה, אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם", הוֹדִיעֵנוּ נָא בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ נְשׁוֹטֵט לְבַקֵּשׁ מַנְהִיג אֲמִתִּי כָּזֶה כִּי לְעצֶם שִׁפְלוּתֵנוּ וַחֲלִישׁוּתֵנוּ עַתָּה, וְכֻלָּנוּ אֵין פָּנֵינוּ יָפוֹת כְּלָל, אֵין מִי שֶׁיּוּכַל לַעֲזר אוֹתָנוּ כִּי אִם רַבִּי וּמַנְהִיג אֲמִתִּי שֶׁיִּהְיֶה בֶּאֱמֶת בִּבְחִינַת משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁיּוּכַל לְהָאִיר גַּם בָּנוּ הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לָבוֹא אֶל הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי, לָדַעַת וּלְהַכִּיר אוֹתְךָ תִּתְבָּרַךְ לָנֶצַח, עַל יְדֵי כָּל הַבְּרִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, אֲשֶׁר כֻּלָּם נִבְרְאוּ רַק בִּשְׁבִיל זֶה, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה הָאָדָם לְהַכִּיר אוֹתְךָ עַל יָדָם, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַבְּרִיאָה בִּכְלָל וּבִפְרָט וְאֵיךְ זוֹכִין לִמְצא מַנְהִיג כָּזֶה, אַיֵּה, אֵיפוֹא הוּא, אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, אַיֵּה הָעֵצָה וְהַתַּחְבּוּלָה שֶׁנִּזְכֶּה לְמָצְאוֹ, כִּי אִם אָמְנָם גַּם עַתָּה נִמְצָאִים צַדִּיקִים וּמַנְהִיגֵי יִשְׂרָאֵל, יְהוָה עֲלֵיהֶם יִחְיוּ, וְיַאֲרִיךְ יְמֵיהֶם וּשְׁנוֹתֵיהֶם אֲבָל הֲלֹא כָּל הַמְפֻרְסָמִים כֻּלָּם יוֹדוּ בְּעַצְמָן וְלֹא יֵבוֹשׁוּ, שֶׁאֵין לָהֶם זֶה הַכּחַ שֶׁהִזְכַּרְנוּ לְפָנֶיךָ, שֶׁהוּא הַכּחַ שֶׁל משֶׁה רַבֵּנוּ, לְהָאִיר בָּנוּ הַדַּעַת הַזֶּה שֶׁיַּשִּׂיג כָּל אֶחָד וְאֶחָד הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי בָּזֶה הָעוֹלָם מִכָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, אֲשֶׁר לְכַךְ נוֹצָרְנוּ וְעַתָּה מַה נַּעֲשֶׂה וּמַה נִּפְעַל, מִי יָקוּם בַּעֲדֵנוּ אוֹי "מִי יָקוּם יַעֲקב כִּי קָטן הוּא"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָרֵיהּ דְּעַלְמָא כּלָּא, מְרַחֵם עַל הָאָרֶץ מְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת, אֲשֶׁר "נָחִיתָ כַצּאן עַמֶּךָ בְּיַד משֶׁה וְאַהֲרן" אַיֵּה רַחֲמָנוּתְךָ עַל יִשְׂרָאֵל עַם קָדְשֶׁךָ עַתָּה, "עַל מִי נָטַשְׁתָּ מְעַט הַצּאן" הַזֶּה, עַל מִי עָזַבְתָּ אוֹתָנוּ, חֲלוּשֵׁי כחַ כָּאֵלֶּה, פְּחוּתֵי עֵרֶךְ כָּמוֹנוּ הַיּוֹם רְאֵה עֲמִידָתֵנוּ דַּלִּים וְרֵקִים, אֲשֶׁר הֻשְׁחֲרוּ פָּנֵינוּ מִפְּנֵי חַטּאתֵינוּ, וְנִכְפְּפָה קוֹמָתֵנוּ מִפְּנֵי עֲווֹנוֹתֵינוּ אֶל מִי נָנוּס לְעֶזְרָה, "הֲמָאס מָאַסְתָּ אֶת יְהוּדָה, אִם בְּצִיּוֹן גָּעֲלָה נַפְשֶׁךָ, מַדּוּעַ הִכִּיתָנוּ וְאֵין לָנוּ מַרְפֵּא, קַוֵּה לְשָׁלוֹם וְאֵין טוֹב, וּלְעֵת מַרְפֵּא וְהִנֵּה בְעָתָה" הֲאִם הִפְקַרְתָּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל חָלִילָה, הֲלֹא כְבָר הִבְטַחְתָּנוּ שֶׁאֲפִלּוּ בְּתֹקֶף יְרִידָתֵנוּ בְּעמֶק הַגָּלוּת הַזֶּה בְּגוּף וָנֶפֶשׁ כָּמוֹנוּ הַיּוֹם, לֹא תַעַזְבֵנוּ וְלֹא תִמְאָסֵנוּ לְעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "וְאַף גַּם זאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵיהֶם, לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלּוֹתָם, לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם, כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם" וּכְתִיב. "וְלֹא דִּבֶּר יְהוָה לִמְחוֹת אֶת שֵׁם יִשְׂרָאֵל מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם" וּכְתִיב. "כִּי לֹא יִטּשׁ יְהוָה אֶת עַמּוֹ בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל כִּי הוֹאִיל יְהוָה לַעֲשׂוֹת אֶתְכֶם לוֹ לְעָם" וּכְתִיב. "כִּי לֹא יִטּשׁ יְהוָה עַמּוֹ, וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזב" וְכָהֵנָּה וְכָהֵנָּה עוֹד הַבְטָחוֹת הַרְבֵּה אֲשֶׁר הִבְטַחְתָּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ לְעָזְרֵנוּ וּלְהוֹשִׁיעֵנוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר וְעַתָּה עַתָּה אַיֵּה רַחֲמָנוּתְךָ אַיֵּה נִפְלְאוֹתֶיךָ, וְלָמָּה "תִהְיֶה עֲדַת יְהוָה כַּצּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רוֹעֶה" חוּס וַחֲמל עָלֵינוּ חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְזַכֵּנוּ וְעָזְרֵנוּ לְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ עַל זֶה הַרְבֵּה, לִצְעק וְלִזְעק "זְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה", וְלִבְכּוֹת לְפָנֶיךָ בְּכָל יוֹם עַל זֶה בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ, עַד שֶׁתְּחָנֵּנוּ וְתַעֲנֵנוּ וְתַחְמל עָלֵינוּ וְתִתֶּן לָנוּ רוֹעֶה יִשְׂרָאֵל מַנְהִיג אֲמִתִּי מַנְהִיג רַחֲמָן כְּמוֹ משֶׁה רַבֵּנוּ רוֹעֶה נֶאֱמָן, שֶׁיּוּכַל לַעֲסֹק בְּתִקּוּנֵנוּ לַהֲשִׁיבֵנוּ אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְיָאִיר גַּם בָּנוּ הַשָּׂגַת דַּעְתּוֹ הַקְּדוֹשָׁה, וְיִפְקַח עֵינֵי דַעְתֵּנוּ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה, שֶׁנִּזְכֶּה גַּם אֲנַחְנוּ לְהַשִּׂיג הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי מִכָּל הַבְּרוּאִים שֶׁבָּעוֹלָם, וּלְהַכִּיר אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת וּלְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ וּלְהִתְדַּבֵּק בְּךָ לָנֶצַח.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ההתאמה בין התפילה לתורה מחושבת לפי דמיון לשוני בין הטקסטים, ולא לקוחה מהספר עצמו.
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה י״ז · התורה והתפילה זו לצד זו
סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 330 מתוך 383 במחזור של שנת ה׳תשפ״ד
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־2 דק׳ · לימוד מלא כ־34 דק׳
פרשת השבוע: דברים
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־10 באוגוסט 2024, בשעה 19:28 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: ימים שבין המצרים
"קִנּוֹ"ת" יִתְהַפְּכוּ לֶעָתִיד לְ"תִקּוּ"ן". בְּסִימָן רמ"ז בְּלִקּוּטֵי חֵלֶק א':
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · שבת
צָרִיךְ כָּל אָדָם לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לְקַדֵּשׁ יְמֵי הַחֹל. וּלְפִי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁמְּקַדֵּשׁ יְמֵי הַחֹל כֵּן נִדְחֶה זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, קֵץ כָּל בָּשָׂר, רוּחַ סְעָרָה, וְעַל־יְדֵי זֶה עוֹלֶה הַדִּבּוּר: (לק"א סי' ל"ח אות ז')
שנה מעוברת: הסדר מחולק ל־383 ימים.
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה, אחרי שאישרת שמירה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.