ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ל״ג · אות א׳וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל הַטּוֹבָה וְכוּ' (שמות י״ח:ט׳),
וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צד), שֶׁנַּעֲשָׂה בְּשָׂרוֹ חִדּוּדִין חִדּוּדִין.
כִּי כָל הַשְּׂמָחוֹת הֵם רַק בִּשְׁעָתָן, כְּגוֹן, לְמָשָׁל שִׂמְחָה שֶׁל חֲתֻנָּה אוֹ בְּרִית, הַשִּׂמְחָה הוּא רַק בִּשְׁעָתָן, וְאִם יִסְתַּכֵּל עַל הַסּוֹף, אֵין שׁוּם שִׂמְחָה בָּעוֹלָם, כִּי סוֹף אָדָם וְכוּ' (ברכות יז). אֲבָל אִם יִסְתַּכֵּל עַל הַסּוֹף שֶׁל הַסּוֹף, אָז יֵשׁ לוֹ לִשְׂמֹחַ מְאֹד, כִּי סוֹף כָּל סוֹף, דְּהַיְנוּ הַתַּכְלִית, הוּא טוֹב מְאֹד.
וְהִנֵּה זֶהוּ רַק מִצַּד הַנְּשָׁמָה, שֶׁמִּצִּדָּהּ הַמָּוֶת טוֹב מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב"ר פ' ט): וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד – זֶה וְכוּ', כִּי הוּא טוֹב מְאֹד, שֶׁעַל־יָדוֹ בָּאִין לְתַכְלִית הַטּוֹב.
אַךְ מִי שֶׁהוּא צַדִּיק, וַאֲפִלּוּ גּוּפוֹ נָקִי וְקָדוֹשׁ מְאֹד, אֲזַי יָכוֹל לִשְׂמֹחַ גַּם עִם גּוּפוֹ, אֲפִלּוּ אִם מִסְתַּכֵּל עַל הַסּוֹף, מֵאַחַר שֶׁגַּם גּוּפוֹ טָהוֹר וְקָדוֹשׁ. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים נ״ו:ה׳): בֵּאלֹקִים בָּטַחְתִּי מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי – שֶׁהַבָּשָׂר, דְּהַיְנוּ הַגּוּף, אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת לוֹ שׁוּם הֶזֵּק, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ט״ז:ט׳): אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח – שֶׁהַצַּדִּיק בָּטוּחַ, שֶׁגַּם לְהַגּוּף יִהְיֶה טוֹב מְאֹד, וְעַל־כֵּן יָכוֹל לִשְׂמֹחַ גַּם עִם גּוּפוֹ, אֲפִלּוּ כְּשֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הַסּוֹף.
אֲבָל מִי שֶׁאֵין גּוּפוֹ קָדוֹשׁ כָּל־כָּךְ, בִּפְרָט גֵּר, שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁנִּשְׁמָתוֹ גָּבוֹהַּ מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן גּוּפוֹ נוֹצַר מִטִּפָּה טְמֵאָה, וְאֵיךְ אֶפְשָׁר לְשַׁנּוֹת זֹאת. נִמְצָא שֶׁזֶּה הָאִישׁ שֶׁאֵין גּוּפוֹ קָדוֹשׁ כָּל־כָּךְ, בִּפְרָט גֵּר, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִשְׂמֹחַ עִם גּוּפוֹ כְּשֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית.
וְזֶהוּ: וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל הַטּוֹבָה – שֶׁיִּתְרוֹ הָיָה שָׂמֵחַ עַל כָּל הַטּוֹבָה, פֵּרוּשׁ, אֲפִלּוּ כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל לְהָלְאָה מִן הַטּוֹבָה. וְזֶהוּ: עַל כָּל הַטּוֹבָה – לְמַעְלָה וּלְהָלְאָה עַל הַטּוֹבָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִסְתַּכֵּל עַל זֶה, הַיְנוּ לְהָלְאָה מִן הַטּוֹבָה, הַיְנוּ עַל הַסּוֹף, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה שָׂמֵחַ מְאֹד. כִּי מִצַּד הַנְּשָׁמָה, אַף כְּשֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הַסּוֹף, הוּא טוֹב מְאֹד כַּנַּ"ל,
אַךְ שֶׁנַּעֲשָׂה בְּשָׂרוֹ חִדּוּדִין חִדּוּדִין – בְּשָׂרוֹ דַּיְקָא, דְּהַיְנוּ הַגּוּף. כִּי מֵאַחַר שֶׁהָיָה גֵּר, לֹא הָיָה שִׂמְחָתוֹ בְּגוּפוֹ כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל עַל הַסּוֹף כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: נַעֲשָׂה בְּשָׂרוֹ חִדּוּדִין חִדּוּדִין – בְּשָׂרוֹ דַּיְקָא כַּנַּ"ל:
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ל״ד · אות א׳וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל הַטּוֹבָה (שמות י״ח:ט׳).
כִּי אֵצֶל סְתַּם בְּנֵי־אָדָם אֵין הַשִּׂמְחָה שֶׁל כָּל הַטּוֹבוֹת בְּיַחַד, כִּי יֵשׁ חִלּוּקִים רַבִּים בְּעִנְיַן הַשִּׂמְחָה. לְמָשָׁל כְּשֶׁבָּאִין עַל חֲתֻנָּה, יֵשׁ מִי שֶׁשָּׂמֵחַ מִן הָאֲכִילָה שֶׁאוֹכֵל, דָּגִים וּבָשָׂר וְכַיּוֹצֵא, וְיֵשׁ אֶחָד, שֶׁשָּׂמֵחַ מִן הַכְּלֵי־זֶמֶר, וְיֵשׁ שֶׁשָּׂמֵחַ מִדְּבָרִים אֲחֵרִים כַּיּוֹצֵא בָּהֶם, וְיֵשׁ שֶׁשָּׂמֵחַ מִן הַחֲתֻנָּה עַצְמָהּ, כְּגוֹן הַמְחֻתָּנִים, שֶׁאֵינָן מַשְׁגִּיחִים עַל אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, רַק שְׂמֵחִים מִן הַחֲתֻנָּה עַצְמָהּ, וְכַיּוֹצֵא שְׁאָר חִלּוּקִים.
אֲבָל אֵין אָדָם שֶׁיִּהְיֶה שָׂמֵחַ מִכָּל הַשְּׂמָחוֹת בְּיַחַד. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁשָּׂמֵחַ מִכָּל הַדְּבָרִים הַנַּ"ל, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין הַשִּׂמְחָה מִכָּל הַדְּבָרִים בְּיַחַד, רַק מִכָּל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ בָּזֶה אַחַר זֶה. גַּם יֵשׁ אֶחָד, שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם שִׂמְחָה כְּלָל, לֹא מִן הָאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְלֹא מִשְּׁאָר דְּבָרִים, וְאַדְּרַבָּא, יֵשׁ לוֹ קִנְאָה וָצַעַר, שֶׁמְּקַנֵּא עַל הַשִּׁדּוּךְ, עַל שֶׁזֶּה נִשְׁתַּדֵּךְ בָּזֶה.
אֲבָל שְׁלֵמוּת וְגַדְלוּת הַשִּׂמְחָה הִוא, מִי שֶׁזּוֹכֶה לִשְׂמֹחַ מִכָּל הַטּוֹבוֹת בְּיַחַד. וְזֶה אִי אֶפְשָׁר כִּי־אִם כְּשֶׁמִּסְתַּכֵּל לְמַעְלָה עַל כָּל הַטּוֹבָה, דְּהַיְנוּ עַל הַשֹּׁרֶשׁ, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַטּוֹבוֹת. וְשָׁם בְּהַשֹּׁרֶשׁ הַכֹּל אֶחָד, וַאֲזַי שִׂמְחָתוֹ מִכָּל הַטּוֹבוֹת בְּיַחַד,
וְאָז הַשִּׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד, וּמְאִירָה בְּאוֹר גָּדוֹל מְאֹד. כִּי עַל־יְדֵי הַכְּלָלִיוּת שֶׁנִּכְלָל שִׂמְחָה בַּחֲבֶרְתָּהּ, נִגְדָּל בְּיוֹתֵר אוֹר הַשְּׂמָחוֹת.
וְכֵן כָּל מַה שֶּׁנִּכְלָלִין יוֹתֵר רִבּוּי הַשְּׂמָחוֹת זֶה בָּזֶה, נִגְדָּל וְנִתּוֹסֵף אוֹר הַשִּׂמְחָה בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי נִגְדָּל וְנִתּוֹסֵף הָאוֹר מְאֹד, עַל־יְדֵי הִתְנוֹצְצוּת שֶׁמִּתְנוֹצֵץ מִשִּׂמְחָה לַחֲבֶרְתָּהּ. וְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ יוֹתֵר שְׂמָחוֹת שֶׁנִּכְלָלִין בְּיַחַד, נִתּוֹסֵף בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר אוֹר הַהִתְנוֹצְצוֹת. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁנִּכְלָל הַשִּׂמְחָה שֶׁל כָּל הַטּוֹבוֹת בְּיַחַד, אֲזַי אוֹר הַשִּׂמְחָה גָּדוֹל מְאֹד עַל־יְדֵי רִבּוּי הַהִתְנוֹצְצוּת מִזֶּה לָזֶה וּמִזֶּה לָזֶה כַּנַּ"ל.
וְזֶהוּ: וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל הַטּוֹבָה – שֶׁהָיָה שָׂמֵחַ מִכָּל הַטּוֹבוֹת בְּיַחַד. וְזֶהוּ: עַל כָּל הַטּוֹבָה, כִּי הָיָה מִסְתַּכֵּל לְמַעְלָה עַל כָּל הַטּוֹבָה, הַיְנוּ עַל הַשֹּׁרֶשׁ, שֶׁשָּׁם הַכֹּל אֶחָד, וְשָׁם נִכְלָלִין כָּל הַשְּׂמָחוֹת יַחַד, וְעַל־כֵּן הָיָה שָׂמֵחַ עַל כָּל הַטּוֹבוֹת בְּיַחַד כַּנַּ"ל:
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ל״ה · אות א׳לוֹמְדֵי־תוֹרָה רָאוּי לָהֶם לֵידַע עֲתִידוֹת, וְזֶה שֶׁכָּתוּב: קֶדֶם יָדַעְתִּי (תהלים קיט) – שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ מִקֹּדֶם מַה שֶּׁיִּהְיֶה. וּמֵהֵיכָן, מֵעֵדֹתֶיךָ, דְּהַיְנוּ מִן הַתּוֹרָה:
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ל״ו · אות א׳תֵּכֶף שֶׁנַּעֲשֶׂה סֵפֶר מִן הַתּוֹרוֹת הַגְּבוֹהוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת מְאֹד מְאֹד, מֵאַחַר שֶׁנַּעֲשָׂה מֵהֶם סֵפֶר, יֵשׁ עֲלֵיהֶם חִפּוּיִים וְהַסְתָּרוֹת, שֶׁנֶּחְפֶּה וְנִסְתָּר אוֹרָם הַצַּח וְהַנִּפְלָא. וְהַדַּפִּין שֶׁל כְּרִיכָה הֵם מְחַפִּים, וְכוּ':