ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ע״ב · אות ט׳וְזֶה פֵּרוּשׁ: בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים, כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם בִּמְחֹקֵק בְּמִשְׁעֲנֹתָם וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה (במדבר כ״א:י״ח).
בְּאֵר זֶה בְּחִינַת בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה, שֶׁזּוֹכִין הַשָּׂרִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי שֶׁמִּסְתַּכֵּל בָּהֶם בְּחִינַת מֹשֶׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְקַבֵּל כָּל אֶחָד אֶת גְּדֻלָּתוֹ כָּרָאוּי לוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הֵם זוֹכִין לְבֵאוּרֵי הַתּוֹרָה, בְּחִינַת חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא כַּנַּ"ל. וְעַל־יְדֵי בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה זוֹכִין לְבוּשָׁה וּתְשׁוּבָה כַּנַּ"ל,
וְזֶהוּ: בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים.
חֲפָרוּהָ – זֶה בְּחִינַת בּוּשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו כ״ד:כ״ג): וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה, כִּי עַל־יְדֵי בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה הַנַּ"ל, בְּחִינוֹת בְּאֵר, זוֹכִין לְבוּשָׁה כַּנַּ"ל, וְזֶהוּ:
חֲפָרוּהָ שָׂרִים, הַיְנוּ שָׂרִים הַנַּ"ל, בְּחִינַת שָׂרֵי־אֲלָפִים שָׂרֵי־מֵאוֹת וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְזֶה:
כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם – נְדִיבֵי הָעָם זֶה בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י עַל פָּסוּק (שופטים ה׳:ב׳): בְּהִתְנַדֵּב עָם – בְּהִתְנַדֵּב לִבָּם לִתְשׁוּבָה. וְזֶהוּ:
בִּמְחֹקֵק בְּמִשְׁעֲנֹתָם. מְחֹקֵק – דָּא מֹשֶׁה, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב"ב טו). גַּם מְחֹקֵק בְּגִימַטְרִיָּא רַמַ"ח, הַיְנוּ בְּחִינוֹת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּרַמַ"ח אֵיבָרָיו, בְּכָל אֵיבָר וְאֵיבָר כַּנַּ"ל. בְּמִשְׁעֲנֹתָם – זֶה בְּחִינַת תְּחִיָּה, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים סח) עַל פָּסוּק: וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ – עֲתִידִין צַדִּיקִים שֶׁיְּחַיּוּ מֵתִים וְכוּ'. וְזֶהוּ: בִּמְחֹקֵק בְּמִשְׁעֲנֹתָם, הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה נִחְיֶה הַשִּׁפְלוּת שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁיֵּשׁ בְּכָל הָרַמַ"ח אֵיבָרִים שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, עַל־יְדֵי הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ:
וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה – מִדְבָּר הַיְנוּ שִׁפְלוּת, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כַּמִּדְבָּר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עירובין נד) – עַל־יְדֵי־זֶה: מַתָּנָה, הַיְנוּ שַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת י:): מַתָּנָה טוֹבָה יֵשׁ לִי בְּבֵית גְּנָזַי וְשַׁבָּת שְׁמָהּ. כִּי עִקָּר תַּעֲנוּג עוֹלָם הַבָּא, בְּחִינַת שַׁבָּת, בְּחִינַת חַיִּים נִצְחִיִּים, יִהְיֶה רַק לְהַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד כַּנַּ"ל:
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ע״ב · אות י׳וְזֶה שֶׁכָּתוּב: סֶלַע יִשְׁכֹּן וְיִתְלֹנָן (איוב ל״ט:כ״ח). סֶלַע זֶה הַבְּאֵר, בְּחִינַת בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה, בְּחִינַת: בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ:
מִשָּׁם חָפַר אֹכֶל – בְּחִינַת בּוּשָׁה כַּנַּ"ל. כִּי עַל־יְדֵי בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְבוּשָׁה כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: מִשָּׁם חָפַר אֹכֶל, כִּי הוּא מִתְבַּיֵּשׁ לְהוֹשִׁיט הָאֹכֶל לְפִיו עַל־יְדֵי הַבּוּשָׁה שֶׁבָּאָה אֵלָיו כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ:
לְמֵרָחוֹק עֵינָיו יַבִּיטוּ – הַיְנוּ שֶׁרוֹאֶה וּמַבִּיט אֵיךְ הוּא רָחוֹק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל:
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ע״ב · אות י״אוְעַל־כֵּן יִתְרוֹ דַּיְקָא אָמַר לְמֹשֶׁה: וְאַתָּה תֶחֱזֶה, כִּי מֹשֶׁה הָיָה חֲתָנוֹ, וְיָדַע יִתְרוֹ גֹּדֶל קְדֻשָּׁתוֹ וּפְרִישׁוּתוֹ, וְעַל־כֵּן הוּא דַּיְקָא אָמַר לְמֹשֶׁה: וְאַתָּה תֶחֱזֶה. וְאַתָּה דַּיְקָא, כִּי יָדַע יִתְרוֹ בְּגֹדֶל קְדֻשָּׁתוֹ, שֶׁהוּא יָכוֹל לַחֲזוֹת וּלְהִסְתַּכֵּל עַל כָּל אֶחָד, וּלְחַלֵּק לָהֶם הַגְּדֻלָּה וְהַשְּׂרָרָה עַל־יְדֵי הִסְתַּכְּלוּת לְבַד כַּנַּ"ל.
גַם יִתְרוֹ הָיָה גֵּר, וְהַגֵּרִים בָּאִים מִקְּדֻשַּׁת הַזִּוּוּג שֶׁל הַצַּדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית י״ב:ה׳): וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן, וְאִיתָא (בזוהר שלח לך דף קסח): שֶׁאַבְרָהָם וְשָׂרָה בְּעֵת שֶׁהָיוּ עֲקָרִים הוֹלִידוּ מִזִּוּוּגָם נַפְשׁוֹת הַגֵּרִים . וְעַל־כֵּן יִתְרוֹ שֶׁהָיָה גֵּר, שֶׁהוּא בָּא מִקְּדֻשַּׁת הַזִּוּוּג שֶׁל צַדִּיקִים, עַל־כֵּן הוּא יוֹדֵעַ גֹּדֶל יְקָר קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיקִים, שֶׁלְּגֹדֶל קְדֻשָּׁתָם נַעֲשֶׂה מִזִּוּוּגָם נַפְשׁוֹת הַגֵּרִים, מִכָּל־שֶׁכֵּן קְדֻשַּׁת פְּרִישׁוּתָם, וְעַל־כֵּן הוּא יוֹדֵעַ, שֶׁלְּגֹדֶל קְדֻשַּׁת וּפְרִישׁוּת מֹשֶׁה הוּא יָכוֹל לַחֲזוֹת בָּעָם, וְעַל־יְדֵי רְאִיָּתוֹ לְבַד יִתֵּן לָהֶם הַגְּדֻלָּה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן יִתְרוֹ דַּיְקָא אָמַר לְמֹשֶׁה: וְאַתָּה תֶחֱזֶה וְכוּ', כַּנַּ"ל.
וְזֶה אוֹתִיּוֹת יִתְרוֹ – סוֹפֵי־תֵבוֹת: וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ (דניאל י״ב:ב׳), כִּי יִתְרוֹ דַּיְקָא אָמַר לְמֹשֶׁה: וְאַתָּה תֶחֱזֶה, כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי בְּחִינַת וְאַתָּה תֶחֱזֶה, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לִגְדֻלָּה וְזוֹכִין לְבֵאוּרֵי הַתּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִין לְבוּשָׁה וּתְשׁוּבָה. וְעַל־יְדֵי הַתְּשׁוּבָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת חַיִּים נִצְחִיִּים, חוֹזֵר וְנִחְיֶה הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד, כִּי עִקָּר הַתְּחִיָּה הוּא לְהַשִּׁפְלוּת, בִּבְחִינַת: הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר, כַּנַּ"ל.
וְכָל זֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי יִתְרוֹ דַּיְקָא, כִּי יִתְרוֹ דַּיְקָא אָמַר לְמֹשֶׁה: וְאַתָּה תֶחֱזֶה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין כָּל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן מְרֻמָּז בְּאוֹתִיּוֹת יִתְרוֹ: וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ, שֶׁהוּא סוֹפֵי־תֵבוֹת יִתְרוֹ, כִּי עַל־יְדֵי יִתְרוֹ, שֶׁאָמַר: וְאַתָּה תֶחֱזֶה, עַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ בְּחִינַת חַיִּים, בְּחִינַת תְּחִיָּה, בְּחִינַת: הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר, בְּחִינַת: וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ, מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר דַּיְקָא, הַיְנוּ בְּחִינַת שִׁפְלוּת כַּנַּ"ל.
וְזֶה (ישעיהו ד׳:ג׳): וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלַיִם קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ. וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלַיִם – זֶה בְּחִינַת יִתְרוֹ, עַל־יָדוֹ דַּיְקָא: קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ – לְהַצַּדִּיק. כִּי יִתְרוֹ, שֶׁהוּא גֵּר, הוּא יוֹדֵעַ קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן אָמַר לְמֹשֶׁה: וְאַתָּה תֶחֱזֶה, מֵחֲמַת שֶׁיָּדַע קְדֻשָּׁתוֹ כַּנַּ"ל, וְזֶה בְּחִינַת: קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ כַּנַּ"ל:
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ע״ב · אות י״בוּכְלַל הַיּוֹצֵא מִכָּל הַנַּ"ל, שֶׁמִּי שֶׁבָּא אֵצֶל צַדִּיק אֲמִתִּי וְשׁוֹמֵעַ מִפִּיו תּוֹרָה, רָאוּי שֶׁיֻּמְשַׁךְ עָלָיו בּוּשָׁה וְשִׁפְלוּת גָּדוֹל מְאֹד. וְזֶה סִימָן שֶׁהָיָה אֵצֶל צַדִּיק אֲמִתִּי, כְּשֶׁנִּמְשָׁךְ עָלָיו בּוּשָׁה וְשִׁפְלוּת עַל־יְדֵי שֶׁשָּׁמַע מִפִּיו אֵיזֶה דְבַר תּוֹרָה, כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁמַּמְשִׁיךְ הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי, עַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ בּוּשָׁה, כְּמוֹ שֶׁהָיָה בִּשְׁעַת מַתַּן־תּוֹרָה כַּנַּ"ל.
וְעַל־יְדֵי הַבּוּשָׁה, דְּהַיְנוּ תְּשׁוּבָה, עַל־יְדֵי זֶה נִחְיֶה הַשִּׁפְלוּת שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד בְּכָל אֵיבָר וְאֵיבָר, וְאָז מְחֻיָּב שֶׁיַּרְגִּישׁ כָּל אֶחָד שִׁפְלוּתוֹ בֶּאֱמֶת. אֲבָל מִי שֶׁהוּא בָּא אֵצֶל אֵיזֶה מְפֻרְסָם, וְשׁוֹמֵעַ מִפִּיו תּוֹרָה, וּבָא עָלָיו גַּדְלוּת עַל־יְדֵי זֶה וְכוּ' (הַהֵפֶךְ מוּבָן מִמֵּילָא).
אֲבָל אֵין אָנוּ יוֹדְעִים כְּלָל מַהוּ שִׁפְלוּת אֲמִתִּי, כִּי בְּוַדַּאי אֵין זֶה תַּכְלִית שֶׁיִּהְיֶה שָׁפָל וְנִבְזֶה וְעָצֵל, שֶׁקּוֹרִין רֹעַ־מַזָּל (וּבְלַעַ"ז: שְׁלֵים־מַזְלְנִיק). כִּי הַשִּׁפְלוּת הוּא עִקָּר הַחַיִּים שֶׁל כָּל אֵיבָר וְאֵיבָר, וְהוּא כָּל תַּעֲנוּג עוֹלָם הַבָּא כַּנַּ"ל, וּבְוַדַּאי אֵין זֶה הַתַּכְלִית שֶׁל עוֹלָם הַבָּא, שֶׁיִּהְיֶה נִבְזֶה וְעָצֵל וְכוּ', חַס וְשָׁלוֹם. עַל־כֵּן צְרִיכִין רַק לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיַּעֲזֹר לִזְכּוֹת לַעֲנִיווּת וְשִׁפְלוּת אֲמִתִּי, שֶׁהוּא עִקָּר הַחַיִּים וְעִקָּר הַתַּעֲנוּג שֶׁל עוֹלָם הַבָּא כַּנַּ"ל: