ניסן ופסח
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ניסן ופסח
יְמֵי נִיסָן הֵם יְמֵי תְּשׁוּבָה כְּמוֹ תִּשְׁרֵי: (לק"א סי' מ"ט אות ו')
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום שני, ב׳ בניסן ה׳תשפ״ה · 31 במרץ 2025
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ז · אות ח׳ – אות י׳
כ־8 דק׳ · כ־760 מילים · 46% מהספר עד סוף היום
ח וְלִפְעָמִים יֵשׁ עֲיֵפוּת אֶל הַנֶּפֶשׁ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְרַחֲקָה מֵאִמָּהּ, דְּהַיְנוּ הַכָּבוֹד כַּנַּ"ל. וְצָרִיךְ לְהַחֲיוֹתָהּ וּלְהַבְרִיאָהּ עַל־יְדֵי מַיִם קָרִים, בִּבְחִינַת (משלי כ״ה:כ״ה): מַיִם קָרִים עַל נֶפֶשׁ עֲיֵפָה; הַיְנוּ כְּשֶׁמִּתְפַּלְּלִין בְּלֹא לֵב, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַחֵק הַנֶּפֶשׁ מִן הַכָּבוֹד, בִּבְחִינַת (ישעיהו כ״ט:י״ג): בִּשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבּוֹ רִחַק וְכוּ'. כִּי כַּוָּנַת הַלֵּב זֶה בְּחִינַת הַנֶּפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים כ״ה:א׳): אֵלֶיךָ ה' נַפְשִׁי אֶשָּׂא, וּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י: לִבִּי אֲכַוֵּן. אֲבָל כְּשֶׁהַלֵּב רָחוֹק מִדִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה, אֲזַי הוּא בְּחִינַת הִתְרַחֲקוּת הַנֶּפֶשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַלֵּב, מִן הַכָּבוֹד, בִּבְחִינַת: בִּשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבּוֹ רִחַק, וַאֲזַי יֵשׁ עֲיֵפוּת אֶל הַנֶּפֶשׁ, וְצָרִיךְ לְהַבְרִיאָהּ עַל־יְדֵי מַיִם קָרִים כַּנַּ"ל. וּמַיִם קָרִים, מְקַבְּלִין עַל־יְדֵי בְּחִינַת רְעָמִים. וּרְעָמִים נַעֲשִׂין עַל־יְדֵי מַה שֶּׁנּוֹתְנִין כָּבוֹד לְזָקֵן שֶׁשָּׁכַח תַּלְמוּדוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ח:): הִזָּהֲרוּ בְּזָקֵן שֶׁשָּׁכַח תַּלְמוּדוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לִזָּהֵר וּלְכַבְּדוֹ. וְעַל־יְדֵי־ זֶה נַעֲשִׂין רְעָמִים, וּמִשָּׁם בָּאִים מַיִם קָרִים לְהַחֲיוֹת הַנֶּפֶשׁ כַּנַּ"ל. כִּי הָרְעָמִים נַעֲשִׂין, עַל־יְדֵי שֶׁיּוֹצְאִין אֵדִים וְקִיטוֹרִים חַמִּים, וּבָאִים בְּתוֹךְ הֶעָנָן, וְנִתְלַהֲבִים שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִקְרָע הֶעָנָן, וּמִזֶּה נִשְׁמָע קוֹל הָרַעַם. וּפְעֻלּוֹת הָרְעָמִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַלְּקִין הַמַּיִם שֶׁל כָּל מָקוֹם וּמָקוֹם, כְּפִי הַצָּרִיךְ לְהַשְׁקוֹתוֹ, בְּמִדָּה וּבְמִשְׁקָל, כְּפִי הָרָאוּי לְפִי הַמָּקוֹם, בִּבְחִינַת (תהילים ק״ד:ז׳-ח׳): מִקּוֹל רַעַמְךָ יֵחָפֵזוּן, יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֹת אֶל מְקוֹם זֶה יָסַדְתָּ לָהֶם. כְּמוֹ כֵן, כְּשֶׁנּוֹתְנִין כָּבוֹד לְזָקֵן שֶׁשָּׁכַח תַּלְמוּדוֹ, וְהַשִּׁכְחָה הוּא בְּחִינַת עֲנָנִין דִּמְכַסְּיָן עַל עֵינִין, וּכְשֶׁנּוֹתְנִין לוֹ כָּבוֹד, וְהַכָּבוֹד הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, בִּבְחִינַת (שמות כ״ד:י״ז): וּכְבוֹד ה' כְּאֵשׁ אֹכֶלֶת; וְהוּא בָּא בְּתוֹךְ הֶעָנָן, בִּבְחִינַת (שם טז): וּכְבוֹד ה' נִרְאָה בֶּעָנָן; הַיְנוּ בְּתוֹךְ בְּחִינַת הָעֲנָנִין דִּמְכַסְּיָן עַל עֵינִין, וַאֲזַי נִקְרָע הֶעָנָן, וּמִזֶּה נַעֲשִׂין בְּחִינַת רְעָמִים. בִּבְחִינַת (תהילים כ״ט:ג׳): אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים ה' עַל מַיִם רַבִּים, שֶׁעַל־יְדֵי הַכָּבוֹד נַעֲשִׂין רְעָמִים כַּנַּ"ל. וַאֲזַי יוֹצְאִין מַיִם רַבִּים, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּתְגַּלֶּה דַּעַת הַזָּקֵן, עַל־יְדֵי שֶׁנִּקְרָע הֶעָנָן הַמְכַסֶּה עַל הָעֵינִין כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת (ישעיהו י״א:ט׳): כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה וְכוּ' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים, וְזֶהוּ בְּחִינַת מַיִם רַבִּים הַנַּ"ל, וְהֵם בְּחִינַת מַיִם קָרִים, שֶׁעַל יָדָן מְחַיִּין וּמַבְרִיאִים אֶת הַנֶּפֶשׁ כַּנַּ"ל: וְעַל־יְדֵי אֵלּוּ הָרְעָמִים נִתְחַלְּקִין מֵימֵי הַדַּעַת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כָּרָאוּי לוֹ, לְפִי מַה שֶּׁצָּרִיךְ לְקַבֵּל מַיִם קָרִים, לְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשׁוֹ. וְזֶה הַחִלּוּק שֶׁבֵּין הַלּוֹמֵד מִן הַסֵּפֶר, לְשׁוֹמֵעַ מִפִּי צַדִּיקֵי אֱמֶת. כִּי כְּשֶׁלּוֹמֵד מִן הַסֵּפֶר, אֵינוֹ יוֹדֵעַ הַשִּׁעוּר שֶׁצָּרִיךְ לִלְמֹד לְהַחֲיוֹת נַפְשׁוֹ.
אֲבָל כְּשֶׁשּׁוֹמֵעַ מִפִּי הַצַּדִּיק, אֲזַי מַשְׁפִּיעַ לוֹ בְּחִינַת מַיִם קָרִים לְפִי הָרָאוּי לוֹ, לְפִי מַדְרֵגָתוֹ, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הָרְעָמִים כַּנַּ"ל: וְאֵלּוּ הַמַּיִם קָרִים מְחַיִּין וּמְתַקְּנִין אֶת הַנֶּפֶשׁ, שֶׁהָיְתָה עֲיֵפָה עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְרַחֲקָה מִן הַכָּבוֹד, עַל־יְדֵי שֶׁהִתְפַּלֵּל בְּלֹא כַּוָּנַת הַלֵּב כַּנַּ"ל. כִּי הִסְתַּלְּקוּת הַחָכְמָה מִן הַזְּקֵנִים, הַיְנוּ מִבְּחִינַת זָקֵן שֶׁשָּׁכַח תַּלְמוּדוֹ הַנַּ"ל, זֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי מַה שֶּׁמִּתְפַּלְּלִין בְּלֹא לֵב, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם בישעיהו כ״ט:י״ד): בִּשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי, לָכֵן הִנְנִי יוֹסִיף לְהַפְלִיא אֶת הָעָם הַזֶּה הַפְלֵא וָפֶלֶא, וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו וּבִינַת נְבֹנָיו תִּסְתַּתָּר. וְעַל כֵּן, עַל־יְדֵי שֶׁנּוֹתְנִין כָּבוֹד לְזָקֵן שֶׁשָּׁכַח תַּלְמוּדוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וְנִתְגַּלֶּה חָכְמָתוֹ כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הָרְעָמִים כַּנַּ"ל, נִמְצָא שֶׁבָּזֶה בְּעַצְמוֹ מְתַקֵּן הַפְּגָם שֶׁגָּרַם עַל־יְדֵי שֶׁהִתְפַּלֵּל בְּלִי כַּוָּנַת הַלֵּב, דְּהַיְנוּ שֶׁגָּרַם הִסְתַּלְּקוּת הַחָכְמָה מִן הַזְּקֵנִים כַּנַּ"ל, כִּי עַכְשָׁו עַל־יְדֵי הַכָּבוֹד שֶׁנּוֹתֵן לָהֶם, חוֹזֵר וְנִתְגַּלֶּה חָכְמָתָם כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן, אֲזַי עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, יוֹצְאִין מַיִם קָרִים, וּמְחַיֶּה אֶת נַפְשׁוֹ, שֶׁהָיְתָה עֲיֵפָה עַל־יְדֵי פְּגַם הַתְּפִלָּה כַּנַּ"ל: וְזֶה בְּחִינַת (איוב ל״ז:ה׳): יַרְעֵם אֵל בְּקוֹלוֹ נִפְלָאוֹת; הַיְנוּ שֶׁקּוֹל הָרְעָמִים מְתַקְּנִין אֶת בְּחִינַת הַנִּפְלָאוֹת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הַחָכְמָה מִן הַזְּקֵנִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: הִנְנִי יוֹסִיף לְהַפְלִיא הַפְלֵא וָפֶלֶא וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו וְכוּ'. וְעַל־יְדֵי הָרְעָמִים נִתְתַּקְּנִין, וְחוֹזֵר וְנִתְגַּלֶּה חָכְמָתָם כַּנַּ"ל:
וַאֲזַי, כְּשֶׁמְּחַיִּין הַנֶּפֶשׁ עַל־יְדֵי מַיִם קָרִים הַנַּ"ל, מְחַיִּין גַּם אֶת הָעֲצָמוֹת. כִּי פְּגַם הַנֶּפֶשׁ הוּא פְּגַם הָעֲצָמוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ו׳:ג׳-ד׳): כִּי נִבְהֲלוּ עֲצָמָי וְנַפְשִׁי נִבְהֲלָה מְאֹד. כִּי עַל־יְדֵי שֶׁאֵין מִתְפַּלְּלִין בְּכַוָּנַת הַלֵּב, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הוּא עֲיֵפוּת הַנֶּפֶשׁ, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא פְּגַם הָעֲצָמוֹת. כִּי צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל לְהַרְגִּישׁ דִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה בְּכָל עַצְמוֹתָיו, בִּבְחִינַת (שם לה): כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה. וְעַל־יְדֵי הַמַּיִם קָרִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְחַיֶּה הַנֶּפֶשׁ, עַל־ יְדֵי־זֶה מְחַיֶּה הָעֲצָמוֹת, בִּבְחִינַת (איוב כ״א:כ״ד): וּמֹחַ עַצְמוֹתָיו יְשֻׁקֶּה. וְזֶה בְּחִינַת (משלי כ״ה:כ״ה): מַיִם קָרִים עַל נֶפֶשׁ עֲיֵפָה, וּשְׁמוּעָה טוֹבָה מֵאֶרֶץ מֶרְחָק. שְׁמוּעָה טוֹבָה זֶה בְּחִינַת קוֹל הָרְעָמִים, שֶׁמַּשְׁמִיעִין עַצְמָן בְּטוֹב, שֶׁהֵם מְתַקְּנִין הִתְרַחֲקוּת הַנֶּפֶשׁ מִן הַכָּבוֹד, וְזֶה בְּחִינַת: שְׁמוּעָה טוֹבָה מֵאֶרֶץ מֶרְחָק, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַיִם קָרִים עַל נֶפֶשׁ עֲיֵפָה, שֶׁהֵם בָּאִים מִן הָרְעָמִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁמוּעָה טוֹבָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת (שם טו): שְׁמוּעָה טוֹבָה תְּדַשֶּׁן עָצֶם; שֶׁעַל־יְדֵי בְּחִינַת שְׁמוּעָה טוֹבָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת רְעָמִים, שֶׁמִּשָּׁם בְּחִינַת מַיִם קָרִים, שֶׁהֵם מְחַיִּין וּמַבְרִיאִין הַנֶּפֶשׁ כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקְּנִין וְנִתְדַּשְּׁנִין הָעֲצָמוֹת, בִּבְחִינַת: וּמֹחַ עַצְמוֹתָיו יְשֻׁקֶּה כַּנַּ"ל. וְזֶה: תְּדַשֶּׁן עָצֶם כַּנַּ"ל, כִּי תִּקּוּן הַנֶּפֶשׁ הוּא תִּקּוּן הָעֲצָמוֹת כַּנַּ"ל:
(מִן תֵּבַת "וַאֲזַי כְּשֶׁמְּחַיִּין הַנֶּפֶשׁ" עַד כָּאן לֹא נִכְתַּב כָּרָאוּי): וְזֶה בְּחִינַת (במדבר כ״ח:כ״ו): וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים – בְּחִינַת הֻלֶּדֶת הַנֶּפֶשׁ בְּלִי קִשּׁוּי לֵילֵד, בְּחִינַת (ירמיהו ד׳:ל״א): צָרָה כְּמַבְכִּירָה; שֶׁהוּא בְּחִינַת קִשּׁוּי לֵילֵד, וְגַם הוּא בְּחִינַת גִּדּוּל הַנֶּפֶשׁ, בְּחִינַת (זכריה י״ב:י׳): כְּהָמִיר עַל הַבְּכוֹר, שֶׁהוּא צַעַר הַגִּדּוּל. מִקְרָא קֹדֶשׁ – זֶה בְּחִינַת שֶׁהַכָּבוֹד, שֶׁהוּא בְּחִינַת קֹדֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כ״ט:מ״ג-מ״ד): וְנִקְדַּשׁ בִּכְבוֹדִי, קוֹרֵא אֶת הָרַגְלִין, בִּבְחִינַת: צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ כַּנַּ"ל: (וְהַשְּׁאָר לֹא בֵּאֵר):
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות קל״ד
כ־2 דק׳ · כ־220 מילים · 50% מהספר עד סוף היום
שיך לסימן ער"ה בלקוטי חלק ראשון, המתחלת: דע שכל מצוה וכו' נעשה ממנה נר וכו', עין שם. עתה שמעתי מאחד ששמע גם כן זה הענין מפיו הקדוש ובאר הדבר יותר קצת, שאמר שיש אחד שנר שלו אינו יכול לדלק כי אם איזה שעה - מחפש עם הנר אותה שעה שדולק, ואחר כך נכלה הנר ואין לו במה לחפש; ויש אחד שנר שלו דולק איזה שעות יותר, ויוכל לחפש יותר, אבל אחר כך נפסק; ויש שנר שלו דולק יום אחד; ויש שדולק עוד יותר ויותר; אבל יש אחד שיש לו הרבה נרות נפלאים כאלו שדולקים ומאירים לעולם ועד, ואינם נכבים לעולם, והוא זוכה לחפש בגנזיא דמלכא תמיד לעולמי עד ולנצח נצחים, אשרי לו.
והנה מזה מובן שגם אנשים כשרים פשוטים זוכים בעולם הבא לחפש בגנזיא דמלכא, אבל החפוש שלהם הוא רק לפי שעה, כפי המצוות שלהם; ובודאי גם זה הוא זכיה גדולה ונפלאה מאד מאד, כי אפלו כשמחפש בגנזיא דמלכא איזה שעה - יוכל גם כן למצא שם אוצרות נפלאים שיוכל לחיות בהם חיי עולם הבא לנצח; אבל חייו יהיה רק כפי מה שימצא באותה השעה. אבל מי שזוכה שנרות מצוותיו מאירין ודולקין יותר ויותר, בודאי ימצא רב טוב בגנזיא דמלכא יותר ויותר; וכן כל אחד ואחד כפי מה שנרות מצוותיו דולקין יותר. אבל הצדיק הגדול זוכה לחפש תמיד בגנזיא דמלכא ונרות שלו לא יכבו לעולם ועד. ועוד יש בזה דברים בגו. ודי בזה:
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות ט״ו
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 49% מהספר עד סוף היום
ועמדו אצל הר הכרמל נגד מערת אליהו. ובאשמרת הבקר אמרו כל העם סליחות בשמחה גדולה. ואחר כך התפללו תפלת שחרית, ואחר כך הלכו כולם לעיר הקדש חיפה אנשים ונשים וטף.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ואז נכנס רבנו הקדוש, זכרונו לברכה, לארץ הקדושה, ובא אל המקום אשר נכסף אליו, והשתוקק אליו בהשתוקקות וכסופין וגעגועים גדולים מאד מאד, ומסר נפשו אלפים ורבבות פעמים בשביל זה, והשליך נפשו מנגד עבור זה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רט״ו – אות רט״ז
כ־3 דק׳ · כ־320 מילים · 38% מהספר עד סוף היום
(לא) לֵיל שַׁבָּת נַחֲמוּ תק"ע בְּאוּמֶין אַחַר קִדּוּשׁ אָמַר תּוֹרָה מֵעִנְיַן פְּשִׁיטוּתוֹ, הַיְנוּ מַה שֶּׁהוּא לִפְעָמִים אִישׁ פָּשׁוּט שֶׁקּוֹרִין פְּרָאסְטִיק, שֶׁהוּא מְחַיֶּה עַצְמוֹ אָז בְּעֵת פְּשִׁיטוּתוֹ מֵהַדֶּרֶךְ שֶׁנָּסַע לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וּבֵאֵר הָעִנְיָן כַּמּוּבָא בְּסִפְרֵנוּ בְּסִימָן ע"ח בְּלִקּוּטֵי תִנְיָנָא עַיֵּן שָׁם. וְאָמַר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל וְנִשְׁבַּע בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ, וְאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן "אֲנִי נִשְׁבַּע בְּשַׁבָּת־קֹדֶשׁ" הַיְנוּ עַל עִנְיָן הַנַּ"ל שֶׁהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל עַכְשָׁו. וְאַחַר־כָּךְ אָמַר שֶׁהוּא עַתָּה יָרֵא שֶׁקּוֹרִין פְרוּם, וְשָׂמַח, וְאָמַר אַשְׁרֵינוּ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הֵיטִיב עִמָּנוּ מְאֹד שֶׁזָּכִינוּ לִקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל. וְאָמַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה עַל שֶׁזָּכָה לִהְיוֹת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי כַּמָּה מְנִיעוֹת וְכַמָּה בִּלְבּוּלִים וְכַמָּה מַחֲשָׁבוֹת וְכַמָּה עִכּוּבִים וְסִכְסוּכִים הָיוּ לוֹ עַל עִנְיַן הַנְּסִיעָה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמְנִיעוֹת מֵחֲמַת מָמוֹן, וְהוּא קָפַץ עַל כֻּלָּם וְגָמַר הָעֻבְדָּא בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁהָיָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְאָמַר זֶה אֲנִי מַאֲמִין וְגַם אֲנִי יוֹדֵעַ הַרְבֵּה בְּעִנְיָן זֶה שֶׁכָּל הַתְּנוּעוֹת וְכָל הַמַּחֲשָׁבוֹת וְכָל מִינֵי הָעֻבְדּוֹת שֶׁעוֹשִׂין בִּשְׁבִיל אֵיזֶה עֻבְדָּא שֶׁבִּקְדֻשָּׁה אֵין שׁוּם תְּנוּעָה וְלֹא שׁוּם מַחֲשָׁבָה נֶאֱבֶדֶת כְּלָל, וְהַכֹּל נִרְשָׁם לְמַעְלָה לְטוֹבָה. אַשְׁרֵי כְּשֶׁזּוֹכִין לִקְפֹּץ וּלְדַלֵּג עַל כָּל הַמְּנִיעוֹת וְזוֹכִין לִגְמֹר וְלַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֻבְדָּא טוֹבָה: וְהָיָה אָז בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה וְגָעַר בְּרַבִּי נַפְתָּלִי עַל שֶׁהָיָה בּוֹשׁ קְצָת לְנַגֵּן אָז וְאָמַר מַה יֵּשׁ לָנוּ לְהִתְבַּיֵּשׁ כָּל הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִּשְׁבִילֵנוּ. "נַפְתָּלִי וָואס הָאבִּין מִיר זִיךְ צוּ שֶׁעמֶין בִּשְׁבִילֵנוּ נִבְרָא הָעוֹלָם", וְהָיָה אָז בְּשִׂמְחָה מְאֹד:
(לב) עַל עִנְיַן חָכְמַת הַשִּׁיר וְהַמְּלִיצָה הַנִּקְרָא בִּלְשׁוֹנָם פַאזִיא אָמַר מִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל פַא זִיא [הַיְנוּ לְמָאֵס בְּתַאֲוַת הַמִּשְׁגָּל כָּרָאוּי] אֵינוֹ יָכוֹל פַאזִיא. כִּי (מִשְׁלֵי כ"ט) רוֹעֶה זוֹנוֹת יְאַבֵּד הוֹן, וְאַל תִּקְרֵי מֵהוֹנְךָ אֶלָּא מִגְּרוֹנְךָ נִמְצָא שֶׁרוֹעֵה זוֹנוֹת יְאַבֵּד אֶת הַקּוֹל וְהַשִּׁיר. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל פַא זִיא שֶׁיִּהְיֶה אֶצְלוֹ נִמְאָס וּפָא וְאֵיזֶה זִיא שֶׁתִּהְיֶה, יִהְיֶה אֶצְלוֹ נִמְאָס וּפָא, אֵינוֹ יָכוֹל פַאזִיא וְהָבֵן. זֶה אָמַר גַּם־כֵּן בְּלֵיל שַׁבָּת נַחֲמוּ הַנַּ"ל, וְדִבְרֵי צַחוּת הֵם מֵעִנְיַן גֹּדֶל הִתְפַּאֲרוּתוֹ בְּבִטּוּל הַתַּאֲוָה הַזֹּאת בְּתַכְלִית, וְגַם זֶה שַׁיָּךְ לְהַתּוֹרָה וָאֶתְחַנָּן פְּרָאסְטִיק הַנַּ"ל כַּמּוּבָן בְּהָרָאשֵׁי פְּרָקִים שֶׁמָּצָאנוּ בִּכְּתִיבַת יָדוֹ הַקְּדוֹשָׁה הַשַּׁיָךְ לְהַתּוֹרָה הַזֹּאת הַמַּתְחֶלֶת מַתְּנַת חִנָּם וְכוּ' שֶׁמְּדַבֵּר שָׁם מִשְׁמִירַת הַבְּרִית. וְעוֹד רָאִינוּ כַּמָּה עִנְיָנִים נוֹרָאִים וְנִפְלָאִים אָז, מִלְבַד מַה שֶּׁנֶּעְלָם מִמֶּנוּ הַנִּסְתָּרוֹת לַה' אֱלֹקֵינוּ:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · מריבה · חלק ראשון · אות ס״ה – אות ע״ב
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 51% מהספר עד סוף היום
סה. בַּעַל־מְרִיבָה – אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא לַמְדָן, אַל תְּכַבֵּד אוֹתוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סו. בִּמְקוֹם מְרִיבָה שָׁם הַשָּׂטָן.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סז. מִי שֶׁמְּקַיֵּם קְרִיאַת־שְׁמַע שַׁחֲרִית וְעַרְבִית, אֵינוֹ נִמְסָר בְּיַד שֹוֹנְאָיו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סח. עַל־יְדֵי תּוֹרָה וּגְמִילוּת־חֲסָדִים אוֹיְבָיו נוֹפְלִים לְפָנָיו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סט. עַל־יְדֵי רְדִיפָה הַנִּרְדָּף נִכְשָׁר לְקָרְבָּן לִפְנֵי אֱלקִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ע. לְעוֹלָם תְּצַדֵּד לְהַצִּיל אֶת הַנִּרְדָּפִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗עא. אֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם אֶלָּא בִּשְׁבִיל מִי שֶׁבּוֹלֵם אֶת פִּיו בִּשְׁעַת מְרִיבָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗עב. מִי שֶׁשּׁוֹכֵחַ דָּבָר אֶחָד מִתַּלְמוּדוֹ, עַל־יְדֵי זֶה קָמִים עָלָיו בַּעֲלֵי מַחֲלקֶת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות י״ז – אות י״ח
כ־2 דק׳ · כ־180 מילים · 52% מהספר עד סוף היום
אַחַר כָּךְ הָיוּ הוֹלְכִים אֵצֶל יַעַר עָב מְאד [הַיְנוּ שֶׁהָאִילָנוֹת הֵם רְצוּפִים וּתְכוּפִים מְאד זֶה אֵצֶל זֶה] וְהָלְכוּ וְתָעוּ שְׁתֵּי בְּהֵמוֹת מֵהַבְּהֵמוֹת שֶׁל זֶה הַבֵּן שֶׁנַּעֲשֶׂה רוֹעֶה אֵצֶל הַסּוֹחֵר כַּנַּ"ל וְצָעַק עָלָיו הַסּוֹחֵר וְהָלַךְ אַחֲרֵיהֶם לְתָפְסָם וְהֵם בָּרְחוּ יוֹתֵר וְרָדַף אַחֲרֵיהֶם וּמֵחֲמַת שֶׁהַיַּעַר הָיָה רָצוּף וָעָב תֵּכֶף כְּשֶׁנִּכְנַס לְתוֹךְ הַיַּעַר לא רָאוּ זֶה אֶת זֶה וְנִתְעַלֵּם מֵעֵינֵי הַחֲבֵרִים שֶׁלּוֹ מִיָּד וְהוּא הָיָה הוֹלֵךְ וְרוֹדֵף אַחֲרֵי הַבְּהֵמוֹת וְהֵם בּוֹרְחִים וְרָדַף אַחֲרֵיהֶם הַרְבֵּה עַד שֶׁבָּא לְתוֹךְ עֳבִי הַיַּעַר
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְנִתְיַשֵּׁב: בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אָמוּת כִּי אִם אָשׁוּב בְּלִי הַבְּהֵמוֹת, אָמוּת עַל יְדֵי הַסּוֹחֵר כִּי הָיָה נִדְמֶה לוֹ, מֵחֲמַת פַּחַד שֶׁהָיָה לוֹ מִן הַסּוֹחֵר שֶׁיָּמִית אוֹתוֹ כְּשֶׁיָּשׁוּב בְּלִי הַבְּהֵמוֹת וְאִם אֶהְיֶה כָּאן גַּם כֵּן אָמוּת עַל יְדֵי חַיּוֹת שֶׁבַּיַּעַר וְלָמָּה לִי לָשׁוּב אֶל הַסּוֹחֵר ? כִּי אֵיךְ אוּכַל לָבוֹא אֵלָיו בְּלִי הַבְּהֵמוֹת כִּי הָיָה לוֹ פַּחַד גָּדוֹל מִמֶּנּוּ וְהָלַךְ וְרָדַף יוֹתֵר אַחֲרֵי הַבְּהֵמוֹת וְהֵם בּוֹרְחִים בְּתוֹךְ כָּךְ נַעֲשָׂה לַיְלָה וְדָבָר כָּזֶה עֲדַיִן לא עָבַר עָלָיו שֶׁיִּצְטָרֵךְ לָלוּן יְחִידִי בַּלַּיְלָה בְּתוֹךְ עֳבִי הַיַּעַר כָּזֶה וְשָׁמַע קוֹל נַהֲמַת הַחַיּוֹת שֶׁהוֹמִים כְּדַרְכָּם וְנִתְיַשֵּׁב בְּדַעְתּוֹ וְעָלָה עַל אֵיזֶה אִילָן וְלָן שָׁם וְשָׁמַע קוֹל הַחַיּוֹת שֶׁשּׁוֹאֲגִים כְּדַרְכָּם
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · מניעות · קטע ב׳ – קטע ג׳
כ־3 דק׳ · כ־310 מילים · 50% מהספר עד סוף היום
וְדַע, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהַנֶּחְשָׁק גָּדוֹל בְּיוֹתֵר מַזְמִינִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת בְּיוֹתֵר, כְּדֵי שֶׁיִּתְגַּבֵּר הַחֵשֶׁק בְּיוֹתֵר. כִּי הַחֵשֶׁק הוּא כְּפִי הַמְּנִיעָה. וְעַל־כֵּן רָאוּי לָאָדָם לְהָבִין, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת מְאֹד מְאֹד לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק, וְעוֹמְדִים וּמִשְׁתַּטְּחִים לְפָנָיו מְאֹד מִכָּל הַצְּדָדִים לְמֹנְעוֹ, מִזֶּה בְּעַצְמוֹ יֵדַע וְיָבִין עֹצֶם מַעֲלוֹת הַנֶּחְשָׁק, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה הַמְּנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת כָּל כָּךְ. כִּי עַל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה יֵשׁ מְנִיעוֹת רַבּוֹת, וּבִפְרָט כְּשֶׁרוֹצֶה לִנְסֹעַ לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁבָּזֶה תָּלוּי הַכֹּל, אֲזַי בְּוַדַּאי מִתְגַּבְּרִים הַמְּנִיעוֹת בְּיוֹתֵר, אֲבָל יֵשׁ בְּחִינַת נְקֻדַּת הָאֱמֶת בֵּין הַצַּדִּיקִים, שֶׁכְּשֶׁרוֹצִים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, שֶׁבָּזֶה תָּלוּי הַכֹּל, אֲזַי מִתְפַּשְּׁטִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת מְאֹד מְאֹד מִכָּל הַצְּדָדִים, וּמִזֶּה בְּעַצְמוֹ יָכוֹל לְהָבִין מַעֲלַת הַנֶּחְשָׁק כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ רָצוֹן וְחֵשֶׁק חָזָק מְאֹד כְּפִי מַעֲלוֹת הַנֶּחְשָׁק הַזֶּה, וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וּלְהַגִּיעַ אֵלָיו. כִּי זֶה כְּלָל שֶׁאֵין שׁוּם מְנִיעָה בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא יוּכַל הָאָדָם לְשַׁבְּרָהּ, רַק צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הַחֵשֶׁק וְהָרָצוֹן חָזָק מְאֹד כְּפִי מַעֲלַת הַנֶּחְשָׁק וְכַנַּ"ל: (שם)
גַּם אֵין רָאוּי לְהָאָדָם לִפְטֹר אֶת עַצְמוֹ, וְלִמְצֹא לְעַצְמוֹ תֵּרוּץ, לוֹמַר, מֵאַחַר שֶׁהוּא חָפֵץ וְחוֹשֵׁק לַעֲשׂוֹת הָעֵסֶק דִּקְדֻשָּׁה רַק שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְנִיעָה וָאֹנֶס, עַל־כֵּן יִהְיֶה נֶחֱשָׁב לוֹ כְּאִלּוּ עֲשָׂאָהּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל, חָשַׁב לַעֲשׂוֹת וְכוּ'. כִּי כָּל זֶה נֶאֱמַר רַק לְמִי שֶׁרוֹצֶה לָצֵאת בָּזֶה, אֲזַי יוֹצֵא בָּזֶה, כִּי מַה לוֹ לַעֲשׂוֹת, כִּי הֲלֹא יֵשׁ לוֹ אֹנֶס. אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לָצֵאת, רַק שֶׁהוּא רוֹצֶה הַמִּצְוָה אוֹ הַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה בְּעַצְמוֹ, אִם כֵּן מַה מּוֹעִיל לוֹ מַה שֶּׁמְּקִלִּין לוֹ שֶׁנֶּחֱשָׁב כְּאִלּוּ עֲשָׂאָהּ, כִּי אֵינוֹ מְקָרֵר דַּעְתּוֹ כְּלָל עִם הַ"כְּאִלּוּ", כִּי הוּא חָפֵץ וְתָאֵב וּמִתְגַּעְגֵּעַ מְאֹד לַעֲשׂוֹת הַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ וְלֹא לָצֵאת עִם הַ"כְּאִלּוּ". כִּי בֶּאֱמֶת רָאוּי לְאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי שֶׁיִּגְמֹר חֶפְצוֹ וּרְצוֹנוֹ בְּכָל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה וּלְהוֹצִיאוֹ מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל בִּשְׁלֵמוּת. וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֵשֶׁק כָּזֶה, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לִגְמֹר וּלְהוֹצִיאוֹ מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל וִישַׁבֵּר וִיבַטֵּל כָּל הַמְּנִיעוֹת וְהָאוֹנָסִים, כִּי כֻּלָּם לֹא בָּאוּ רַק בִּשְׁבִיל הַחֵשֶׁק כַּנַּ"ל. וּכְשֶׁיִּהְיֶה לוֹ חֵשֶׁק חָזָק כְּפִי מַעֲלוֹת הַנֶּחְשָׁק כַּנַּ"ל, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לִגְמֹר כָּל מַה שֶּׁיִּרְצֶה לַעֲשׂוֹת בָּעוֹלָם, אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁיִּהְיֶה: (שם)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה צ׳ · קטע א׳ – קטע ד׳
כ־9 דק׳ · כ־870 מילים · 54% מהספר עד סוף היום
"אֲהַלְּלָה יְהוָה בְּחַיָּי אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם עֲשֵׂה עִמִּי בִּדְרָכֶיךָ הַנִּפְלָאִים וַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים, וֶהְיֵה נָא בְּעֶזְרִי וְהוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה בְּכָל עֵת לְשַׂמֵּחַ נַפְשִׁי הָאֻמְלָלָה וְהָעֲלוּבָה מְאד מְאד בְּלִי שִׁעוּר, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָמִיד, כִּי אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ אֶת כָּל הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ מִיּוֹם בְּרִיאַת אָדָם הָרִאשׁוֹן עַד הַיּוֹם הַזֶּה וַאֲשֶׁר נַעֲשֶׂה עַתָּה בַּדּוֹר הַזֶּה אֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה בִּכְלָלִיּוּת הָעוֹלָם עִם כְּלָל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְאֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה עִמִּי הֶעָנִי וְהָאֶבְיוֹן הַדַּל וְהַנִּשְׁחָת הַחוֹטֵא וְהַפָּגוּם הַפּוֹשֵׁעַ וְהַחַיָּב מְאד, הָאַכְזָר עַל עַצְמוֹ כָּזֶה, אֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה עִם נִשְׁמָתִי וְרוּחִי וְנַפְשִׁי מִיּוֹם שֶׁנֶּאֶצְלוּ וְנִבְרְאוּ וְנוֹצְרוּ וְנַעֲשׂוּ, עַד אֲשֶׁר נִמְשְׁכוּ לְתוֹךְ הַגּוּפִים שֶׁנִּתְגַּלְגְּלוּ בָּהֶם בְּכָל הַגִּלְגּוּלִים שֶׁעָבְרוּ עֲלֵיהֶם עַד אֲשֶׁר בָּאוּ בְּתוֹךְ גּוּפִי הַזֶּה הַמְגֻשָּׁם הַחוֹטֵא וְהַפָּגוּם מְאד אֶת כָּל אֲשֶׁר עָבַר עָלַי מִיּוֹם הַזִּכָּרוֹן שֶׁל הַזָּקֵן הָעֶלְיוֹן שֶׁזּוֹכֵר לַאו כְּלוּם, וְכָל אֲשֶׁר עָבַר עָלַי בִּימֵי הַזִּכָּרוֹן, שֶׁל שְׁאָר הַזְּקֵנִים הַקְּדוֹשִׁים הַזּוֹכְרִים הַמַּרְאֵה וְהַטַּעַם וְהָרֵיחַ וְהַחֲכָמִים שֶׁהִמְצִיאוּ אֶת הַגַּרְעִין, וּבָעֵת שֶׁהוֹלִיכוּ הַגַּרְעִין לִטַּע הַפְּרִי, וּבָעֵת שֶׁהִתְחִילָה הַפְּרִי לְהִתְהַוּוֹת וּלְהִתְרַקֵּם, וּבָעֵת שֶׁהָיָה הַנֵּר דּוֹלֵק וּבָעֵת שֶׁחָתְכוּ הַפְּרִי מִן הָאִילָן, אֲשֶׁר אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ הַפֵּרוּשׁ שֶׁל אֵלּוּ הַדְּבָרִים, וְאֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עִמִּי בַּיָּמִים הָהֵם, וְאֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עִמִּי אַחַר כַּךְ עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וְאֶת כָּל אֲשֶׁר עָשִׂיתִי טוֹב וָרָע, אֶת כָּל אֲשֶׁר עָבַרְתִּי וּפָגַמְתִּי בְּשׁוֹגֵג וּבְמֵזִיד בְּאנֶס וּבְרָצוֹן בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וְאֶת כָּל מַה שֶּׁזִכִּיתַנִי בְּרַחֲמֶיךָ לַחְטף אֵיזֶה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת בַּיָּמִים הָרָעִים הָאֵלֶּה שֶׁעָבְרוּ עָלַי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה וְעַתָּה אַחֲרֵי כָל הַבָּא עָלַי, וְאַחֲרֵי כָּל מַה שֶּׁעָשִׂיתִי אִם טוֹב וְאִם רָע, הוֹרֵנִי וְלַמְּדֵנִי עַתָּה, הַדֶּרֶךְ וְהַנְּתִיב וְהַשְּׁבִיל הָאֱמֶת, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת מֵעַתָּה עַל כָּל פָּנִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם חָפֵץ חֶסֶד מָלֵא רַחֲמִים הַצּוֹפֶה לָרָשָׁע וְחָפֵץ בְּהִצָּדְקוֹ, הַדָּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת תָּמִיד, רַב חֶסֶד וּמַרְבֶּה לְהֵטִיב, הַמְנַהֵג עוֹלָמוֹ בְחֶסֶד וּבְרִיּוֹתָיו בְּרַחֲמִים עָזְרֵנִי וְזַכֵּנִי הַדֶּרֶךְ הָאֱמֶת, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה גַּם עַתָּה לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ וְלִמְצא בִּי זְכוּת וּנְקֻדּוֹת טוֹבוֹת, וְלָדוּן אֶת עַצְמִי לְכַף זְכוּת תָּמִיד, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמִי בְּכָל עֵת, וְלִכְנס בְּכַף זְכוּת בֶּאֱמֶת וְלִזְכּוֹת עַל יְדֵי זֶה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, וּלְהִתְפַּלֵּל עַל יְדֵי זֶה בְּכַוָּנָה גְדוֹלָה בְּחַיּוּת וְהִתְלַהֲבוּת וּבְשִׂמְחָה רַבָּה וְחֶדְוָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה וְאֶזְכֶּה לְקַיֵּם בֶּאֱמֶת מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאֵין לִי שׁוּם חַיּוּת וְכחַ וְתִקְוָה וּפִתְחוֹן פֶּה לְדַבֵּר לְפָנֶיךָ כִּי אִם עַל יְדֵי הַדֶּרֶךְ הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא וְהַנִּשְׂגָּב וְהַנִּפְלָא הַזֶּה, שֶׁגִּלּוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּפָּסוּק. "אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי" כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת גּדֶל עצֶם וְרִבּוּי קִלְקוּלִי, אֶת מְרִירוּת דִּמְרִירוּת כְּאֵבִים אֲנוּשִׁים שֶׁל עֲווֹנוֹתַי הָעֲצוּמִים וְהַכְּבֵדִים מְאד בְּמַהוּת וְכַמּוּת וְאֵיכוּת, אֲשֶׁר כִּמְעַט כִּמְעַט לֹא הָיָה תִּקְוָה חַס וְשָׁלוֹם, כִּי מִכַּף רֶגֶל וְעַד ראשׁ אֵין בִּי מְתֹם פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה אֲבָל אַתָּה הִזְהַרְתָּנוּ שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ וְלִמְצא בְּעַצְמוֹ נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת וּלְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשׁוֹ, וְלִבְלִי לִפּל בְּדַעְתּוֹ, מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לְיַאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ חַס וְשָׁלוֹם בְּשׁוּם אפֶן בָּעוֹלָם, עַל כֵּן עָזְרֵנִי וְזַכֵּנִי וְהוֹרֵנִי הַדֶּרֶךְ לִזְכּוֹת לָזֶה בֶּאֱמֶת, שֶׁאֶזְכֶּה בְּכָל עֵת אֲשֶׁר יִרְצוּ לְהִתְגַּבֵּר עָלַי חַס וְשָׁלוֹם עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה וְיָגוֹן וַאֲנָחָה עַל יְדֵי עֲווֹנוֹתַי וּפְשָׁעַי הָרַבִּים וְהָעֲצוּמִים מְאד, וְיִרְצוּ לְהַחֲלִישׁ אֶת דַּעְתִּי וּלְרַשֵּׁל אֶת יָדִי, כְּאִלּוּ אָפֵס תִּקְוָה חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁתַּעַזְרֵנִי וְתוֹשִׁיעֵנִי בַּחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים וְהַגְּדוֹלִים לְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם בְּכָל עז וְתַעֲצוּמוֹת, וְלִבְלִי לִפּל בְּדַעְתִּי בְּשׁוּם אפֶן בָּעוֹלָם, רַק לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּכָל הַכּחוֹת לְחַפֵּשׂ וּלְעַיֵּן וּלְבַקֵּשׁ וְלִמְצא בִּי זְכוּת וּנְקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁזָּכִיתִי לַעֲשׂוֹת מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה כִּי בֶּאֱמֶת גַּם בְּעצֶם פְּחִיתוּתֵנוּ וְשִׁפְלוּתֵנוּ וּבְעצֶם רִבּוּי פְּגָמֵנוּ, אַף עַל פִּי כֵן חַסְדְּךָ גָּבַר עָלֵינוּ, וְזִכִּיתָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ בְּכָל עֵת לַחֲטף בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה מִצְוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, וְכַאֲשֶׁר אַתָּה מְשַׁבֵּחַ וּמְפָאֵר וּמְחַבֵּב אֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָם וְשִׁפְלוּתָם, "כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ", אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל מְלֵאִים מִצְוֹת כָּרִמּוֹן וְאִם גַּם הַמִּצְוֹת בְּעַצְמָן שֶׁאָנוּ עוֹשִׂין הֵם מְלֵאִים פְּסֹלֶת, פְּנִיּוֹת וּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וּבִלְבּוּלִים, וַעֲדַיִן לֹא עָשִׂינוּ מֵעוֹלָם שׁוּם מִצְוָה בִּשְׁלֵמוּת, אַף עַל פִּי כֵן, אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִהְיֶה בָהֶם אֵיזֶה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת כִּי בְכָל מִצְוָה וּמִצְוָה שֶׁזָּכִינוּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד לַעֲשׂוֹת לִפְעָמִים הֵן צִיצִית אוֹ תְּפִלִּין, אוֹ קַבָּלַת שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים, אוֹ אֵיזֶה צְדָקָה וּגְמִילוּת חֶסֶד, וְהַרְחָקוֹת מַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת, וְכוּ' וְכוּ', בְּוַדַּאי יֵשׁ בְּכָל מִצְוָה וּמַעֲשֶׂה טוֹבָה אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה, עַל כָּל פָּנִים וְעַל יְדֵי אֵלּוּ הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת רָאוּי לָנוּ לִשְׂמחַ כָּל יָמֵינוּ לְעוֹלָם, אֲפִלּוּ בְּעצֶם גְּרִיעוּתֵינוּ, מַה שֶּׁזָּכִינוּ לִגְרם נַחַת רוּחַ לְפָנֶיךָ בְּאֵיזֶה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁזָּכִינוּ כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לִכְנס לְכַף זְכוּת בֶּאֱמֶת, וּלְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשֵׁנוּ תָמִיד, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת עַל יְדֵי זֶה כִּי אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁעַל יְדֵי הַדֶּרֶךְ וְצִנּוֹר הַחֶסֶד הַנִּפְלָא הַזֶּה, יֵשׁ תִּקְוָה גַּם לִי, וַאֲפִלּוּ לְכָל פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל הַגְּרוּעִים מְאד, לִזְכּוֹת מֵעַתָּה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת וְלִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָמִיד תתקלז וְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לָדוּן אֶת כָּל בְּנֵי אָדָם לְכַף זְכוּת תָּמִיד, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁאֲנִי רוֹאֶה רָשָׁע גָּמוּר, אַף עַל פִּי כֵן אֲחַפֵּשׂ וַאֲבַקֵּשׁ עַד שֶׁאֶמְצָא בּוֹ גַּם כֵּן נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְדוֹנוֹ לְכַף זְכוּת וּלְהַכְנִיסוֹ בְּכַף זְכוּת בֶּאֱמֶת וְלַהֲשִׁיבוֹ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת עַל יְדֵי זֶה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם בִּזְכוּת וְכחַ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַמְּלִיצִים טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל תָּמִיד, הָעוֹסְקִים וְטוֹרְחִים בְּכָל כּחָם לְחַפֵּשׂ וְלַחְתּר וְלִמְצא זְכוּת וָטוֹב בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ בְּהַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, בִּזְכוּתָם וְכחָם, זַכֵּנוּ גַּם כֵּן לָבוֹא לָזֶה בֶּאֱמֶת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּתְזַכֵּנוּ לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הָאֵלּוּ, הָעוֹסְקִים בָּזֶה תָמִיד, לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ וְלִמְצא נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ בְּפוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, בְּכֻלָּם מְחַפְּשִׂים וּמוֹצְאִים בְּחָכְמָתָם נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת, וּמְלַקְּטִים וּמְקַבְּצִים אוֹתָם "אַחַת לְאַחַת לִמְצא חֶשְׁבּוֹן" וּמַכְנִיסִים גַּם אוֹתָם בְּכַף זְכוּת, וּבוֹנִים מֵהֶם בִּנְיָנִים דִּקְדֻשָּׁה נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים וּמַעֲלִים לְפָנֶיךָ שַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים שֶׁלֹּא עָלוּ לְפָנֶיךָ מִימוֹת עוֹלָם וְזוֹכִין לַעֲשׂוֹת זְמִירוֹת וְנִגּוּנִים קְדוֹשִׁים עַל יְדֵי קִבּוּץ הַטּוֹב הַזֶּה מִמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶּה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות מח · פסקה 4
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 52% מהספר עד סוף היום
עוֹד פַּעַם אַחַת דִּבֵּר רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, מֵעִנְיָן שֶׁצְּרִיכִין לַעֲסֹק הַרְבֵּה בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת וְהִתְבּוֹדְדוּת וְכוּ'.
וְשָׁאַל אוֹתוֹ הָרַב הַצַּדִּיק רַבִּי יוּדִיל, זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, אֵיךְ לוֹקְחִין לֵב (רְצוֹנוֹ לוֹמַר אֵיךְ זוֹכִין שֶׁיִּהְיוּ הַדִּבּוּרִים בְּהִתְעוֹרְרוּת הַלֵּב), הֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, תֹּאמְרוּ לִי אֵצֶל אֵיזֶה צַדִּיק קִבַּלְתֶּם הִתְעוֹרְרוּת הַלֵּב, ֹֹֹהָעִקָּר הוּא הָאֲמִירָה בַּפֶּה לְהַרְבּוֹת בַּפֶּה דִּבּוּרִים שֶׁל תְּחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת. וְהִתְעוֹרְרוּת הַלֵּב בָּא מִמֵּילָא.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות נא · פסקה 1
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 52% מהספר עד סוף היום
לִפְעָמִים נוֹפֵל הָאָדָם בְּדַעְתּוֹ מֵחֲמַת שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁחֲבֵרָיו בְּנֵי גִילוֹ טוֹבִים מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי הוּא מִדָּה טוֹבָה לִהְיוֹת שְׁפַל רוּחַ בִּפְנֵי כָּל אָדָם וּלְהַחֲזִיק אֶת כָּל אָדָם טוֹב מִמֶּנּוּ.
אֲבָל אִם יִפֹּל בְּדַעְתּוֹ עַל־יְדֵי־זֶה חַס וְשָׁלוֹם, אֵין זֶה עֲנָוָה אַדְּרַבָּא, זֶה גַּדְלוּת גָּדוֹל שֶׁאֵין נָאֶה לוֹ שֶׁיַּעֲבֹד אֵיזֶה עֲבוֹדָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וַעֲדַיִן הוּא רָחוֹק כָּל כָּךְ וַחֲבֵרָיו כְּבָר זָכוּ לְמַה שֶּׁזָּכוּ. כִּי בֶּאֱמֶת אָסוּר לְהַרְהֵר אַחֲרֵי הַמָּקוֹם וּמִי יוֹדֵעַ מֵאֵיזֶה מָקוֹם הוּא וּבְאֵיזֶה מְקוֹמוֹת נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי מַעֲשָׂיו. כִּי אֵין אָדָם דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ כְּלָל.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · מועדים · אות ד
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 57% מהספר עד סוף היום
שְׁנֵים־עָשָׂר חָדְשֵׁי הַלְּבָנָה הֵם בְּחִינַת שְׁנֵים־עָשָׂר נֻסְחֲאוֹת הַתְּפִלָּה, כְּנֶגֶד שְׁנֵים־ עָשָׂר שְׁבָטִים, וְחֹדֶשׁ הָעִבּוּר הוּא כְּנֶגֶד שֵבֶט יוֹסֵף, שֶׁנֶּחְלַק לִשְׁנֵי שְׁבָטִים. וְעִקַּר הָעִבּוּר הוּא כְּדֵי לְהַשְׁווֹת שְׁנוֹת הַחַמָּה עִם שְׁנוֹת הַלְּבָנָה, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּחַבֵּר הַשְּׁנֵים־ עָשָׂר שְׁבָטִים, בְּחִינַת הַשְּׁנֵים־עָשָׂר נֻסְחָאוֹת הַתְּפִלָּה, לִבְחִינַת יַעֲקֹב, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֶצֶם הָאֱמֶת, בְּחִינַת חַמָּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה (הִלְכוֹת דַּיָּנִים, הֲלָכָה ג', אוֹת ט"ז):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ח · מכתב רסא · פסקה 1 – פסקה 6
כ־5 דק׳ · כ־520 מילים · 51% מהספר עד סוף היום
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם ו' עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ שְׁמִינִי תקצ"ח.
שָׁלוֹם לִבְנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק נֵרוֹ יָאִיר.
דַּע שֶׁבָּאתִי לְפֹה בְּרֶסְלֶב בְּיוֹם אֶתְמוֹל. וּכְפִי הַנִּרְאֶה אֶתְעַכֵּב פֹּה עַד יוֹם ב' ג', וַה' יוֹלִיכֵנִי בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת תָּמִיד. מִכְתָּבְךָ מִיּוֹם א' דְּחֹל הַמּוֹעֵד קִבַּלְתִּי מֵהַפָּאסְט בְּיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן וְהָיָה לִי לְנַחַת. כָּעֵת אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ מֵחֲמַת שֶׁהוּא קֹדֶם תְּפִלַּת שַׁחֲרִית, גַּם מֵאֶפֶס כְּלֵי כְּתִיבָה. וְאִם יִרְצֶה כְּבוֹד רַבִּי נַחְמָן נֵרוֹ יָאִיר נֶכֶד אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה לָבוֹא לְפֹה אַחַר שַׁבַּת קֹדֶשׁ מַה טּוֹב. וְאִם יִרְצֶה יִסַּע עִמִּי יַחַד לִקְהִלַּת קֹדֶשׁ וִוינִיצֶא, כִּי בְּדַעְתִּי קָרוֹב הַדָּבָר לִסַּע לְשָׁם. אַךְ יְזָרֵז לָבוֹא בְּיוֹם א' אוֹ עַל כָּל פָּנִים בְּיוֹם ב'. רַק יוֹדִיעֵנִי עַל יְדֵי אַנְשֵׁי הַיָּרִיד אִם יָבוֹא הוּא אוֹ אַתָּה אוֹ אֵיזֶה אִישׁ אֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְשַׂמַּח לְבָבֵנוּ בִּישׁוּעָתוֹ, וְנִזְכֶּה לְקַבֵּל הַשַּׁבָּת בְּשִׂמְחָה רַבָּה כָּרָאוּי, וּלְהַתְחִיל פִּרְקֵי אָבוֹת מֵחָדָשׁ לְהַרְגִּישׁ בַּלֵּב נְעִימַת הַמּוּסָר וְהַדְּרָכִים קְדוֹשִׁים שֶׁהֶעְלִימוּ הַצַּדִּיקִים בְּדִבְרֵיהֶם הָעֲמֻקִּים מְאֹד. וְהִנֵּה חֲדָשׁוֹת רַבּוֹת נַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם וָיוֹם בְּאִתְגַּלְיָא וּבְאִתְכַּסְיָא. גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי ה' וְנִפְלְאוֹתָיו וְחִדּוּשָׁיו בְּכָל יוֹם. מְעַט מִזְּעֵיר יְכוֹלִין לִרְאוֹת מֵרָחוֹק, וְיוֹתֵר מִזֶּה צְרִיכִין לְהַאֲמִין, כְּמוֹ שֶׁדִּבַּרְנוּ מִזֶּה עַל פָּסוּק "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ". וְגַם דִּבּוּרִים אֵלּוּ צְרִיכִין לְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם, לְעוֹרֵר עַצְמוֹ בְּכָל יוֹם לִרְאוֹת פֹּעַל ה' וּמַעֲשֵׂי יָדָיו הַמִּתְחַדְּשִׁים בְּכָל עֵת בְּנִפְלָאוֹת חֲדָשׁוֹת, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל הָאָדָם הַשָּׁפָל הַזֶּה, כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר הוּא חַי עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. מַה גָּדְלוּ מַעֲשֵׂי ה' מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה וּמְחַכֶּה לִישׁוּעָה שְׁלֵמָה.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה, וּבִפְרָט לִידִיד נַפְשִׁי הַוָּתִיק פְּרִי צַדִּיק מוֹרֵנוּ הָרַב נַחְמָן נֵרוֹ יָאִיר, נֶכֶד פְּאֵר רֹאשֵׁנוּ זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה וּלְכָל בְּנֵי בֵיתוֹ, שָׁלוֹם וְיֵשַׁע רַב.
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם א' בְּהַעֲלֹתְךָ תקצ"ח אוּמַאן.
בְּנִי יְדִיד נַפְשִׁי וּלְבָבִי.
כָּל מִכְתָּבֶיךָ קִבַּלְתִּי קֹדֶם שָׁבוּעוֹת. וְעֶרֶב שָׁבוּעוֹת סָמוּךְ לָעֶרֶב קִבַּלְתִּי מִכְתָּבְךָ לְכָלְלְךָ בְּתוֹךְ הַנְּפָשׁוֹת הַבָּאִים בִּרְצוֹנוֹת חֲזָקִים לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְגַם הַיּוֹם בַּבֹּקֶר קִבַּלְתִּי מִכְתָּבְךָ. וְלֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִיתְאָבֵד, הַכֹּל נִכְתָּב וְנִרְשָׁם לְמַעְלָה לְטוֹבָה. מִי יִתֵּן וְהָיָה שֶׁהָיִיתָ עִמָּנוּ גַּם בְּגוּפְךָ פֹּה. הִנֵּה מַה טוֹב וּמַה נָּעִים וְכוּ'. אַךְ גַּם רְצוֹנְךָ וְכָסְפְּךָ הֶחָזָק וְהֶעָצוּם, וּתְשׁוּקָתְךָ הַגְּדוֹלָה טוֹב לְפָנֶיךָ מְאֹד. וְעַתָּה אַל תֵּעָצֵב עַל הֶעָבָר, רַק תְּבַקֵּשׁ עַל לְהַבָּא, שֶׁנִּזְכֶּה בְּרַחֲמָיו הָעֲצוּמִים לָשׁוּב לְבֵיתִי לִבְרֶסְלֶב בְּשָׁלוֹם, בְּאֹפֶן שֶׁנּוּכַל לְהִתְוַעֵד שָׁם יַחַד כַּמָּה פְּעָמִים בְּשָׁנָה, לְדַבֵּר מִנִּפְלְאוֹת אֲמִתַּת קְדֻשַּׁת חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה הַמְּבִיאָה לְמַעֲשֶׂה טוֹב שֶׁזָּכִינוּ בַּחֲסָדָיו יִתְבָּרַךְ הַנִּפְלָאִים וְנוֹרָאִים מְאֹד מְאֹד, מַה נָּשִׁיב לַה' וְכוּ'. כָּעֵת אֲנִי טָרוּד מְאֹד לִנְסֹעַ מִיָּד לְדַרְכִּי לְשָׁלוֹם, וְאֵין פְּנַאי כְּלָל, רַק אַהֲבָתְךָ אִלְּצוּנִי לִכְתֹּב מְעַט דְּבָרַי אֵלֶּה. וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם בְּשׁוּבִי מִדַּרְכִּי אוֹסִיף לִכְתֹּב לְךָ יוֹתֵר בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְעַתָּה תִּשְׁמַע הַכֹּל מִפִּי אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וְגַם תְּקַבֵּל הַשִּׁיר שֶׁנִּתְחַדֵּשׁ עַתָּה בְּיוֹם טוֹב קָדוֹשׁ לְנַגֵּן, הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יַחַד. וְהוּא אֶצְלִי נִפְלְאוֹת חֲסָדָיו יִתְבָּרַךְ. וּתְהִלָּה לָאֵל גַּם זֶה נִכְלָל בְּתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כַּאֲשֶׁר תִּשְׁמַע מִמּוֹסֵר כְּתָב זֶה, וַאֲנִי מְחַיֶּה אֶת עַצְמִי מְאֹד בָּזֶה. הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים וְכוּ'.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִשְׂמֹחַ בְּךָ לְאֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים טוֹבִים בָּזֶה וּבַבָּא לָנֶצַח.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם לִידִידִי רַבִּי יַעֲקֹב נֵרוֹ יָאִיר, הוֹמֶה עָלַי לִבִּי עַל שֶׁלֹּא זְכִיתֶם לְהִמָּנוֹת עִמָּנוּ בֶּחָג הַקָּדוֹשׁ הֶעָבַר זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ. מִי יִתֵּן מֵעַתָּה שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְוַעֵד יַחַד לְעִתִּים קְרוֹבוֹת בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְהַשְׂכִּיל עַל דְּרָכֵינוּ לְהֵיטִיבֵנוּ בְּאַחֲרִיתֵנוּ לָנֶצַח אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 6
כ־1 דק׳ · כ־30 מילים · 51% מהספר עד סוף היום
ר' יְהוֹשֻׁעַ בְּרֵיהּ דְרַב אִידִי. ר' יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן בְּר' נְחֶמְיָה. ר' יְהוֹשֻׁעַ בַּר גִּיזוּרָה. ר' יְהוֹשֻׁעַ אוּנְיָא.
ר' יְהוֹשֻׁעַ בַּר אַבְיוֹן. ר' יְהוֹשֻׁעַ בְּרֵיהּ דְר' טִימִי. ר' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן בַּיתוּס. ר' יְהוֹשֻׁעַ בַּר זִידָל.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן צ״א · סעיף א׳ – סעיף י׳
כ־4 דק׳ · כ־430 מילים · 48% מהספר עד סוף היום
מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֵחוּשׁ בְּעָלְמָא וְהוּא מִתְחַזֵּק וְהוֹלֵךְ כְּמוֹ בָרִיא, אָסוּר לַעֲשׂוֹת לוֹ שׁוּם רְפוּאָה, אֲפִלּוּ בְּדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ מִשּׁוּם מְלָאכָה, וַאֲפִלּוּ לָסוּךְ בְּשֶּׁמֶן, בֵּין בְּעַצְמוֹ בֵּין עַל יְדֵי אֲחֵרִים, וַאֲפִלּוּ עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי.
כָּל אֳכָלִים וּמַשְׁקִין שֶׁהֵם מַאֲכַל בְּרִיאִים, מֻתָּר לְאָכְלָן וְלִשְׁתּוֹתָן לִרְפוּאָה, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם קָשִׁים לִקְצָת דְּבָרִים וּמוּכָחָא מִלְתָא דִּלִרְפוּאָה עָבֵיד, אֲפִלּוּ הָכִי שָׁרִי. וְכֹל שֶׁאֵינוֹ מַאֲכַל וּמַשְׁקֶה בְּרִיאִים, אָסוּר לְאָכְלוֹ וְלִשְׁתּוֹתוֹ לִרְפוּאָה. מֻתָּר לֶאֱכוֹל שְׂרָפִים מְתוּקִּים (מיצים סמיכים) (זעפטל) וְלִגְמוֹעַ בֵּיצָה חַיָּה כְּדֵי לְהַנְעִים אֶת הַקּוֹל, וְאֵין בּוֹ מִשּׁוּם רְפוּאָה, כֵּיוָן שֶׁאֵין לוֹ מַכָּה בִּגְרוֹנוֹ.
הַחוֹשֵׁשׁ בְּשִׁנָיו בְּמֵחוּשׁ בְּעָלְמָא וְאֵין לוֹ צַעַר גָּדוֹל (וְעַיֵּן בְּסִימָן שֶׁאַחַר זֶה סָעִיף ד) לֹא יִגְמַע בָּהֶן חֹמֶץ אוֹ שְׁאָר מַשְׁקֶה לִרְפוּאָה וְיִפְלוֹט אֶת הַמַּשְׁקֶה, אֶלָּא מְגַמֵּעַ וּבוֹלֵעַ אוֹ טוֹבֵל בּוֹ פַּת וְאוֹכְלוֹ כְּדַרְכּוֹ. וְכֵן הַחוֹשֵׁשׁ בִּגְרוֹנוֹ לֹא יְעַרְעֲרֶנּוּ בְּאֵיזֶה מַשְׁקֶה, אֶלָּא בּוֹלֵעַ. וְאִם נִתְרַפֵּא, נִתְרַפֵּא (שכ"ח).
הַחוֹשֵׁשׁ בְּמָתְנָיו וְכַדּוֹמֶה, וְכֵן מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֲטָטִין בְּרֹאשׁוֹ, בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ, כֵּיוָן שֶׁאֵין נוֹהֲגִין לָסוּךְ בְּשֶּׁמֶן, כִּי אִם לִרְפוּאָה, אָסוּר לָסוּךְ בַּשַׁבָּת, מִשּׁוּם דְּמוּכָחָא מִלְתָא דְּלִרְפוּאָה קָעָבֵיד.
הַגּוֹנֵחַ מִכְּאֵב לֵב שֶׁרְפוּאָתוֹ לִינוֹק בְּפִיו מִן הָעֵז, מֻתָּר לוֹ לִינוֹק בְּשַׁבָּת, (מִשּׁוּם דִּינִיקָה, הֲוֵי מְפָרֵק כִּלְאַחַר יָד, וּמִשּׁוּם צַעְרָא דְּחֹלִי, לֹא גָּזְרוּ רַבָּנָן) (שכח).
הַחוֹשֵׁשׁ בְּמֵעָיו, מֻתָּר לִתֵּן עֲלֵיהֶם כּוֹס שֶׁעֵרוּ מִמֶּנּוּ חַמִּין, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ בּוֹ הֶבֶל (וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן לג סָעִיף יב). וְכֵן מֻתָּר לְהָחֵם בְּגָדִים וּלְהַנִּיחַ עָלָיו.
מִי שֶׁנִּגְפָה יָדוֹ אוֹ רַגְלוֹ, צוֹמְתָהּ בְּיַיִן כְּדֵי לְהַעֲמִיד הַדָּם, אֲבָל לֹא בְּחֹמֶץ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא חָזָק וְיֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם רְפוּאָה. וְאִם הוּא מְעֻנָּג, אַף הַיַּיִן לוֹ כְּמוֹ הַחֹמֶץ, וְאָסוּר. וְאִם הוּא עַל גַּב הַיָּד אוֹ גַּב הָרֶגֶל אוֹ שֶׁנַּעֲשָׂה עַל יְדֵי בַּרְזֶל, מֻתָּר לְרַפֹּאת בְּכָל דָּבָר, כְּדִלְקַמָּן סִימָן צ"ב סָעִיף ה'.
יֵשׁ לוֹ אֵיזֶה מֵחוּשׁ בְּעֵינָיו, לֹא יִתֵּן עֲלֵיהֶם רֹק תָּפֵל. (פֵּרוּשׁ רֹק שֶׁבְּפִיו בְּעוֹד שֶׁלֹּא טָעַם כְּלוּם) דְּמוּכְחָא מִלְּתָא דְּלִרְפוּאָה, אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִפְתֹּח עֵינָיו, מֻתָּר לְלַחְלְחָן בְּרֹק תָּפֵל, כִּי אֵין זֹאת לִרְפוּאָה, אֶלָּא לִפְתֹּחַ הָעֵינַיִם קָמְכַוֵּן.
מִי שֶׁמִּצְטַעֵר מֵרֹב הַמַּאֲכָל שֶׁאָכַל, מֻתָּר לִתְחֹב אֶצְבָּעוֹ לְתוֹךְ גְּרוֹנוֹ כְּדֵי שֶׁיָּקִיא.
מַכָּה שֶׁאֵין בָּהּ סַכָּנָה, לֹא יַנִּיחַ עָלֶיהָ רְטִיָּה, אֲפִלּוּ עֲשָׂאָהּ מֵאֶתְמוֹל, וְלֹא כָּל דָּבָר שֶׁהוּא מִשּׁוּם רְפוּאָה, אֲפִלּוּ עָלֶה אם חֲתִיכָת בֶּגֶד יָבֵשׁ וְיָשָׁן, שֶׁהוּא מְרַפֵּא גַּם כֵּן. אֲבָל נוֹתֵן עָלֶיהָ אֵיזֶה דָּבָר לְשָׁמְרָהּ שֶׁלֹּא תִּסָּרֵט. הָיְתָה עָלֶיהָ רְטִיָּה מֵאֶתְמוֹל, מְגַלֶּה קְצָתָהּ וּמְקַנֵּחַ פִּי הַמַּכָּה וְחוֹזֵר וּמְגַלֶּה קְצָתָהּ הַשְׁנִיָה וּמְקַנְּחָהּ, וּרְטִיָּה עַצְמָהּ לֹא יְקַנֵּחַ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְמָרֵחַ. נָפְלָה הָרְטִיָּה מֵעַל גַּבֵּי הַמַּכָּה עַל גַּבֵּי הַקַּרְקַע לֹא יַחְזִירֶנָה. נָפְלָה עַל גַּבֵּי כְּלִי, יַחְזִירֶנָה. וְאִם מִצְטַעֵר הַרְבֵּה, מֻתָּר לוֹמַר לְאֵינוֹ יְהוּדִי לְהַחְזִירָהּ. אֲבָל אָסוּר לוֹמַר לְאֵינוֹ יְהוּדִי לַעֲשׂוֹת רְטִיָּה בַּשַׁבָּת, כִּי מֵרוּחַ הָרְטִיָּה הוּא אִסּוּר דְּאוֹרַיְתָא וְאָסוּר אֲפִלּוּ עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי, אִם לֹא כְּשֶׁחָלָה כָּל גּוּפוֹ. (כְּדִלְקַמָּן סָעִיף ט"ז)
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה צ׳
"אֲהַלְּלָה יְהוָה בְּחַיָּי אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם עֲשֵׂה עִמִּי בִּדְרָכֶיךָ הַנִּפְלָאִים וַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים, וֶהְיֵה נָא בְּעֶזְרִי וְהוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה בְּכָל עֵת לְשַׂמֵּחַ נַפְשִׁי הָאֻמְלָלָה וְהָעֲלוּבָה מְאד מְאד בְּלִי שִׁעוּר, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָמִיד, כִּי אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ אֶת כָּל הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ מִיּוֹם בְּרִיאַת אָדָם הָרִאשׁוֹן עַד הַיּוֹם הַזֶּה וַאֲשֶׁר נַעֲשֶׂה עַתָּה בַּדּוֹר הַזֶּה אֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה בִּכְלָלִיּוּת הָעוֹלָם עִם כְּלָל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְאֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה עִמִּי הֶעָנִי וְהָאֶבְיוֹן הַדַּל וְהַנִּשְׁחָת הַחוֹטֵא וְהַפָּגוּם הַפּוֹשֵׁעַ וְהַחַיָּב מְאד, הָאַכְזָר עַל עַצְמוֹ כָּזֶה, אֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה עִם נִשְׁמָתִי וְרוּחִי וְנַפְשִׁי מִיּוֹם שֶׁנֶּאֶצְלוּ וְנִבְרְאוּ וְנוֹצְרוּ וְנַעֲשׂוּ, עַד אֲשֶׁר נִמְשְׁכוּ לְתוֹךְ הַגּוּפִים שֶׁנִּתְגַּלְגְּלוּ בָּהֶם בְּכָל הַגִּלְגּוּלִים שֶׁעָבְרוּ עֲלֵיהֶם עַד אֲשֶׁר בָּאוּ בְּתוֹךְ גּוּפִי הַזֶּה הַמְגֻשָּׁם הַחוֹטֵא וְהַפָּגוּם מְאד אֶת כָּל אֲשֶׁר עָבַר עָלַי מִיּוֹם הַזִּכָּרוֹן שֶׁל הַזָּקֵן הָעֶלְיוֹן שֶׁזּוֹכֵר לַאו כְּלוּם, וְכָל אֲשֶׁר עָבַר עָלַי בִּימֵי הַזִּכָּרוֹן, שֶׁל שְׁאָר הַזְּקֵנִים הַקְּדוֹשִׁים הַזּוֹכְרִים הַמַּרְאֵה וְהַטַּעַם וְהָרֵיחַ וְהַחֲכָמִים שֶׁהִמְצִיאוּ אֶת הַגַּרְעִין, וּבָעֵת שֶׁהוֹלִיכוּ הַגַּרְעִין לִטַּע הַפְּרִי, וּבָעֵת שֶׁהִתְחִילָה הַפְּרִי לְהִתְהַוּוֹת וּלְהִתְרַקֵּם, וּבָעֵת שֶׁהָיָה הַנֵּר דּוֹלֵק וּבָעֵת שֶׁחָתְכוּ הַפְּרִי מִן הָאִילָן, אֲשֶׁר אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ הַפֵּרוּשׁ שֶׁל אֵלּוּ הַדְּבָרִים, וְאֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עִמִּי בַּיָּמִים הָהֵם, וְאֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עִמִּי אַחַר כַּךְ עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וְאֶת כָּל אֲשֶׁר עָשִׂיתִי טוֹב וָרָע, אֶת כָּל אֲשֶׁר עָבַרְתִּי וּפָגַמְתִּי בְּשׁוֹגֵג וּבְמֵזִיד בְּאנֶס וּבְרָצוֹן בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וְאֶת כָּל מַה שֶּׁזִכִּיתַנִי בְּרַחֲמֶיךָ לַחְטף אֵיזֶה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת בַּיָּמִים הָרָעִים הָאֵלֶּה שֶׁעָבְרוּ עָלַי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה וְעַתָּה אַחֲרֵי כָל הַבָּא עָלַי, וְאַחֲרֵי כָּל מַה שֶּׁעָשִׂיתִי אִם טוֹב וְאִם רָע, הוֹרֵנִי וְלַמְּדֵנִי עַתָּה, הַדֶּרֶךְ וְהַנְּתִיב וְהַשְּׁבִיל הָאֱמֶת, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת מֵעַתָּה עַל כָּל פָּנִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם חָפֵץ חֶסֶד מָלֵא רַחֲמִים הַצּוֹפֶה לָרָשָׁע וְחָפֵץ בְּהִצָּדְקוֹ, הַדָּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת תָּמִיד, רַב חֶסֶד וּמַרְבֶּה לְהֵטִיב, הַמְנַהֵג עוֹלָמוֹ בְחֶסֶד וּבְרִיּוֹתָיו בְּרַחֲמִים עָזְרֵנִי וְזַכֵּנִי הַדֶּרֶךְ הָאֱמֶת, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה גַּם עַתָּה לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ וְלִמְצא בִּי זְכוּת וּנְקֻדּוֹת טוֹבוֹת, וְלָדוּן אֶת עַצְמִי לְכַף זְכוּת תָּמִיד, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמִי בְּכָל עֵת, וְלִכְנס בְּכַף זְכוּת בֶּאֱמֶת וְלִזְכּוֹת עַל יְדֵי זֶה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, וּלְהִתְפַּלֵּל עַל יְדֵי זֶה בְּכַוָּנָה גְדוֹלָה בְּחַיּוּת וְהִתְלַהֲבוּת וּבְשִׂמְחָה רַבָּה וְחֶדְוָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה וְאֶזְכֶּה לְקַיֵּם בֶּאֱמֶת מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאֵין לִי שׁוּם חַיּוּת וְכחַ וְתִקְוָה וּפִתְחוֹן פֶּה לְדַבֵּר לְפָנֶיךָ כִּי אִם עַל יְדֵי הַדֶּרֶךְ הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא וְהַנִּשְׂגָּב וְהַנִּפְלָא הַזֶּה, שֶׁגִּלּוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּפָּסוּק. "אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי" כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת גּדֶל עצֶם וְרִבּוּי קִלְקוּלִי, אֶת מְרִירוּת דִּמְרִירוּת כְּאֵבִים אֲנוּשִׁים שֶׁל עֲווֹנוֹתַי הָעֲצוּמִים וְהַכְּבֵדִים מְאד בְּמַהוּת וְכַמּוּת וְאֵיכוּת, אֲשֶׁר כִּמְעַט כִּמְעַט לֹא הָיָה תִּקְוָה חַס וְשָׁלוֹם, כִּי מִכַּף רֶגֶל וְעַד ראשׁ אֵין בִּי מְתֹם פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה אֲבָל אַתָּה הִזְהַרְתָּנוּ שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ וְלִמְצא בְּעַצְמוֹ נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת וּלְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשׁוֹ, וְלִבְלִי לִפּל בְּדַעְתּוֹ, מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לְיַאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ חַס וְשָׁלוֹם בְּשׁוּם אפֶן בָּעוֹלָם, עַל כֵּן עָזְרֵנִי וְזַכֵּנִי וְהוֹרֵנִי הַדֶּרֶךְ לִזְכּוֹת לָזֶה בֶּאֱמֶת, שֶׁאֶזְכֶּה בְּכָל עֵת אֲשֶׁר יִרְצוּ לְהִתְגַּבֵּר עָלַי חַס וְשָׁלוֹם עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה וְיָגוֹן וַאֲנָחָה עַל יְדֵי עֲווֹנוֹתַי וּפְשָׁעַי הָרַבִּים וְהָעֲצוּמִים מְאד, וְיִרְצוּ לְהַחֲלִישׁ אֶת דַּעְתִּי וּלְרַשֵּׁל אֶת יָדִי, כְּאִלּוּ אָפֵס תִּקְוָה חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁתַּעַזְרֵנִי וְתוֹשִׁיעֵנִי בַּחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים וְהַגְּדוֹלִים לְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם בְּכָל עז וְתַעֲצוּמוֹת, וְלִבְלִי לִפּל בְּדַעְתִּי בְּשׁוּם אפֶן בָּעוֹלָם, רַק לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּכָל הַכּחוֹת לְחַפֵּשׂ וּלְעַיֵּן וּלְבַקֵּשׁ וְלִמְצא בִּי זְכוּת וּנְקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁזָּכִיתִי לַעֲשׂוֹת מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה כִּי בֶּאֱמֶת גַּם בְּעצֶם פְּחִיתוּתֵנוּ וְשִׁפְלוּתֵנוּ וּבְעצֶם רִבּוּי פְּגָמֵנוּ, אַף עַל פִּי כֵן חַסְדְּךָ גָּבַר עָלֵינוּ, וְזִכִּיתָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ בְּכָל עֵת לַחֲטף בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה מִצְוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, וְכַאֲשֶׁר אַתָּה מְשַׁבֵּחַ וּמְפָאֵר וּמְחַבֵּב אֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָם וְשִׁפְלוּתָם, "כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ", אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל מְלֵאִים מִצְוֹת כָּרִמּוֹן וְאִם גַּם הַמִּצְוֹת בְּעַצְמָן שֶׁאָנוּ עוֹשִׂין הֵם מְלֵאִים פְּסֹלֶת, פְּנִיּוֹת וּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וּבִלְבּוּלִים, וַעֲדַיִן לֹא עָשִׂינוּ מֵעוֹלָם שׁוּם מִצְוָה בִּשְׁלֵמוּת, אַף עַל פִּי כֵן, אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִהְיֶה בָהֶם אֵיזֶה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת כִּי בְכָל מִצְוָה וּמִצְוָה שֶׁזָּכִינוּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד לַעֲשׂוֹת לִפְעָמִים הֵן צִיצִית אוֹ תְּפִלִּין, אוֹ קַבָּלַת שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים, אוֹ אֵיזֶה צְדָקָה וּגְמִילוּת חֶסֶד, וְהַרְחָקוֹת מַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת, וְכוּ' וְכוּ', בְּוַדַּאי יֵשׁ בְּכָל מִצְוָה וּמַעֲשֶׂה טוֹבָה אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה, עַל כָּל פָּנִים וְעַל יְדֵי אֵלּוּ הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת רָאוּי לָנוּ לִשְׂמחַ כָּל יָמֵינוּ לְעוֹלָם, אֲפִלּוּ בְּעצֶם גְּרִיעוּתֵינוּ, מַה שֶּׁזָּכִינוּ לִגְרם נַחַת רוּחַ לְפָנֶיךָ בְּאֵיזֶה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁזָּכִינוּ כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לִכְנס לְכַף זְכוּת בֶּאֱמֶת, וּלְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשֵׁנוּ תָמִיד, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת עַל יְדֵי זֶה כִּי אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁעַל יְדֵי הַדֶּרֶךְ וְצִנּוֹר הַחֶסֶד הַנִּפְלָא הַזֶּה, יֵשׁ תִּקְוָה גַּם לִי, וַאֲפִלּוּ לְכָל פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל הַגְּרוּעִים מְאד, לִזְכּוֹת מֵעַתָּה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת וְלִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָמִיד תתקלז וְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לָדוּן אֶת כָּל בְּנֵי אָדָם לְכַף זְכוּת תָּמִיד, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁאֲנִי רוֹאֶה רָשָׁע גָּמוּר, אַף עַל פִּי כֵן אֲחַפֵּשׂ וַאֲבַקֵּשׁ עַד שֶׁאֶמְצָא בּוֹ גַּם כֵּן נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְדוֹנוֹ לְכַף זְכוּת וּלְהַכְנִיסוֹ בְּכַף זְכוּת בֶּאֱמֶת וְלַהֲשִׁיבוֹ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת עַל יְדֵי זֶה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם בִּזְכוּת וְכחַ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַמְּלִיצִים טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל תָּמִיד, הָעוֹסְקִים וְטוֹרְחִים בְּכָל כּחָם לְחַפֵּשׂ וְלַחְתּר וְלִמְצא זְכוּת וָטוֹב בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ בְּהַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, בִּזְכוּתָם וְכחָם, זַכֵּנוּ גַּם כֵּן לָבוֹא לָזֶה בֶּאֱמֶת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּתְזַכֵּנוּ לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הָאֵלּוּ, הָעוֹסְקִים בָּזֶה תָמִיד, לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ וְלִמְצא נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ בְּפוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, בְּכֻלָּם מְחַפְּשִׂים וּמוֹצְאִים בְּחָכְמָתָם נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת, וּמְלַקְּטִים וּמְקַבְּצִים אוֹתָם "אַחַת לְאַחַת לִמְצא חֶשְׁבּוֹן" וּמַכְנִיסִים גַּם אוֹתָם בְּכַף זְכוּת, וּבוֹנִים מֵהֶם בִּנְיָנִים דִּקְדֻשָּׁה נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים וּמַעֲלִים לְפָנֶיךָ שַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים שֶׁלֹּא עָלוּ לְפָנֶיךָ מִימוֹת עוֹלָם וְזוֹכִין לַעֲשׂוֹת זְמִירוֹת וְנִגּוּנִים קְדוֹשִׁים עַל יְדֵי קִבּוּץ הַטּוֹב הַזֶּה מִמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶּה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ההתאמה בין התפילה לתורה מחושבת לפי דמיון לשוני בין הטקסטים, ולא לקוחה מהספר עצמו.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ס״ז · התורה והתפילה זו לצד זו
סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 180 מתוך 355 במחזור של שנת ה׳תשפ״ה
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־4 דק׳ · לימוד מלא כ־40 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת ז׳ בניסן): ויקרא
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־31 במרץ 2025, בשעה 18:57 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ניסן ופסח
יְמֵי נִיסָן הֵם יְמֵי תְּשׁוּבָה כְּמוֹ תִּשְׁרֵי: (לק"א סי' מ"ט אות ו')
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.