ניסן ופסח
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ניסן ופסח
יְמֵי נִיסָן הֵם יְמֵי תְּשׁוּבָה כְּמוֹ תִּשְׁרֵי: (לק"א סי' מ"ט אות ו')
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום שלישי, י׳ בניסן ה׳תשפ״ה · 8 באפריל 2025
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ע״ב · אות ד׳ – אות ב׳
כ־10 דק׳ · כ־1020 מילים · 48% מהספר עד סוף היום
צָרִיךְ לִרְאוֹת וּלְהִשְׁתַּדֵּל מְאֹד לְהִנָּצֵל מֵהַיֵּצֶר הָרָע אָז. כִּי עִקַּר הַיֵּצֶר הָרָע הוּא מֵהַדִּינִים, כִּי אֲפִלּוּ הַיֵּצֶר הָרָע הָעָב וְהַגַּשְׁמִי שֶׁל עֲכִירוּת הַדָּמִים, בְּוַדַּאי יֵשׁ לוֹ שֹׁרֶשׁ לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ, וְזֶה הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ, יֵשׁ לוֹ גַּם כֵּן שֹׁרֶשׁ, כִּי יֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת בַּיֵּצֶר הָרָע. * וְיֵשׁ יֵצֶר הָרָע, שֶׁאֵינוֹ מְגֻשָּׁם כָּל כָּךְ, שֶׁאֵינוֹ מֵעֲכִירַת הַדָּמִים, אַךְ הוּא בְּחִינַת קְלִפָּה דַּקָּה. וְגַם זֶה הַיֵּצֶר הָרָע, אֵינוֹ הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁל הַקְּדוֹשִׁים בַּעֲלֵי חָכְמָה וָדַעַת, כִּי אֶצְלָם הוּא רַק הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלְּמַעְלָה, שֶׁהוּא מַלְאָךְ הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת וְדִינִים. וְהוּא תַּכְלִית הַשֹּׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן, שֶׁל כָּל הַיְצָרִים רָעִים, מֵהַיֵּצֶר הָרָע הָעֶלְיוֹן, עַד הַיֵּצֶר הָרָע הַתַּחְתּוֹן הַמְּגֻשָּׁם וְהַמְזֹהָם, הַשּׁוֹטֶה וְהַפֶּתִי וְהַסָּכָל, עֲכִירַת הַדָּמִים. עַל־כֵּן, כְּשֶׁיֵּשׁ עַל אָדָם דִּינִים, מֵאַחַר שֶׁמִּתְגַּבֵּר עָלָיו גְּבוּרוֹת וְדִינִים, שֶׁהוּא הַשֹּׁרֶשׁ שֶׁל כָּל הַיֵּצֶר הָרָע, עַל־כֵּן אָז מִתְגַּבֵּר עָלָיו מְאֹד הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלּוֹ, וְצָרִיךְ הִשְׁתַּדְּלוּת וְהִתְחַזְּקוּת עַל זֶה. וְתֵדַע, שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע שֶׁל רֹב הָעוֹלָם, שֶׁהוּא עֲכִירַת הַדָּמִים, הוּא שְׁטוּת וְשִׁגָּעוֹן וְסִכְלוּת גָּדוֹל, כְּמָה שֶׁאָמְרוּ (סוטה ג): אֵין אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה אֶלָּא אִם כֵּן נִכְנָס בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת. כִּי בֶּאֱמֶת יֵשׁ רוּחַ שְׁטוּת שֶׁל עֲבֵרָה, שֶׁהוּא חָכָם גָּדוֹל יוֹתֵר מִכָּל הָעוֹלָם, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא רוּחַ שְׁטוּת. אַךְ זֶה הָרוּחַ שְׁטוּת שֶׁל רֹב הָעוֹלָם, הוּא שְׁטוּת מַמָּשׁ, אֱוִיל פֶּתִי וּמְשֻׁגָּע. וַהֲלֹא תִּרְאֶה, שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה בְּנֵי אָדָם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם הִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה־זָרָה, וְיֵשׁ שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁעוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל בָּא לְנֶגְדּוֹ דְּמוּת עֲבוֹדָה־זָרָה, וְאַף שֶׁיּוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁאֵין בָּהּ מַמָּשׁ, אַף־עַל־פִּי־כֵן מִתְגַּבֵּר עָלָיו מְאֹד, וּמִצְטַיֵּר וְעוֹמֵד לְפָנָיו זֶה הַדְּמוּת, וְקָשֶׁה לוֹ מְאֹד לְהַעֲבִיר זֹאת מִדִּמְיוֹנוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ. וְעַתָּה רְאֵה, הֲיֵשׁ לְךָ שְׁטוּת גָּדוֹל וְשִׁגָּעוֹן יוֹתֵר מִזֶּה. וּבְוַדַּאי מִי שֶׁמִּתְגַּבְּרִים עָלָיו אֵלּוּ הַדִּמְיוֹנוֹת, קָשֶׁה לוֹ מְאֹד לְהִנָּצֵל מֵהֶם, וּלְהַעֲבִירָם מִמַּחֲשַׁבְתּוֹ, וְכָל מַה שֶּׁמִּתְגַּבֵּר וּמְנַעְנֵעַ וְזוֹרֵק ראֹשׁוֹ הֵנָּה וָהֵנָּה, מִתְגַּבְּרִים עָלָיו הַדִּמְיוֹנוֹת אֵלּוּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר. כִּי זֶה טֶבַע וּסְגֻלַּת שֶׁל אֵלּוּ הַיְצָרִין הָרָעִים הַמְזֹהָמִים, כָּל מַה שֶּׁרוֹצִים לְהִתְגַּבֵּר עַל אֵלּוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת, יוֹתֵר וְיוֹתֵר הֵם מִתְגַּבְּרִים. כִּי הוּא כְּמוֹ שֶׁאָדָם בּוֹרֵחַ מִדָּבָר, וּמִסְתַּכֵּל מִן הַצַּד כִּלְאַחַר יָד עַל זֶה הַדָּבָר שֶׁבָּרַח מִמֶּנּוּ, וַאֲזַי הַדָּבָר הַזֶּה מִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּיוֹתֵר, כִּי לֹא הִסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִזֶּה, רַק אַדְּרַבָּא שֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּכָל פַּעַם לְאַחֲרָיו עַל זֹאת הַמַּחֲשָׁבָה, וְהָבֵן זֶה. וּכְמוֹ שֶׁיָּדוּעַ לְכָל מִי שֶׁנִּלְכָּד בָּזֶה, וְיֵשׁ לוֹ אֵלּוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת, רַחֲמָנָא לִצְלָן.
וּבָזֶה יָכוֹל כָּל אָדָם לְהָבִין שֶׁהוּא שְׁטוּת וְשִׁגָּעוֹן גָּדוֹל, וְהוּא רַק מֵעֲכִירַת הַדָּמִים, מֵעֲכִירַת וּבִלְבּוּל הַמֹּחַ. כִּי זֶה יָדוּעַ לַכֹּל, שֶׁעֲבוֹדָה זָרָה אֵין בָּהּ מַמָּשׁ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן קָשֶׁה לוֹ מְאֹד לְסַלֵּק מַחֲשַׁבְתּוֹ מֵהֶם, מֵחֲמַת שֶׁכְּבָר נִתְעַכֵּר וְנִתְבַּלְבֵּל מֹחוֹ מְאֹד. כֵּן אֵלּוּ הַהִרְהוּרֵי זְנוּת שֶׁיֵּשׁ לְרֹב הָעוֹלָם, בִּפְרָט כְּשֶׁרוֹאֶה בְּעֵינָיו, כְּגוֹן בְּעֵת שֶׁנִּזְדַּמֵּן לְפָנָיו אִשָּׁה, וּכְשֶׁהוּא רוֹצֶה לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר, וְאֵינוֹ רוֹצֶה אֵלּוּ הַהִרְהוּרִים, וַאֲזַי מְנַעְנֵעַ ראֹשׁוֹ, וְרוֹצֶה לְסַלֵּק הַמַּחֲשָׁבוֹת אֵלּוּ מִמֶּנּוּ, וְיוֹתֵר וְיוֹתֵר הֵם מִתְגַּבְּרִים עָלָיו כַּנַּ"ל. וּבֶאֱמֶת מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ דֵּעָה, הוּא אֶצְלוֹ שְׁטוּת גָּדוֹל, וְאֵינוֹ נֶחֱשָׁב אֶצְלוֹ אֲפִלּוּ לְשׁוּם מַעֲלָה, מַה שֶּׁאֵינוֹ נוֹפֵל עָלָיו הִרְהוּר מִזֶּה, וְאֵינוֹ צָרִיךְ כְּלָל לִזְרֹק וּלְנַעְנֵעַ ראֹשׁוֹ כְּלָל. וּכְמוֹ שֶׁאֵצֶל רֹב בְּנֵי אָדָם הוּא שְׁטוּת וְשִׁגָּעוֹן אֵלּוּ הַהִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה, כֵּן אֶצְלוֹ שְׁטוּת הַהִרְהוּרֵי זְנוּת. וְעַל כֵּן אִיתָא בַּזֹּהַר (קדושים פד): שֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי כַּד חֲזָא נָשִׁין שַׁפִּירִין, אָמַר: אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִים. כִּי הֵם בְּחִינַת אֱלִילִים, וּכְמוֹ שֶׁהִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה הֵם שְׁטוּת נִגְלֶה לְכָל הָעוֹלָם, כֵּן אֵלּוּ הַהִרְהוּרֵי זְנוּת הֵם שְׁטוּת וְשִׁגָּעוֹן. עַל כֵּן עִקַּר הַתַּקָּנָה – מִי שֶׁכְּבָר נִלְכַּד בָּזֶה, וְיֵשׁ לוֹ אֵלּוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת, הֵן הִרְהוּרֵי זְנוּת, הֵן הִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה, חַס וְשָׁלוֹם, אֵין לוֹ תַּקָּנָה, רַק שֶׁיְּקַדֵּשׁ וִיטַהֵר גּוּפוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּזְדַּכֵּךְ וִיטַהֵר דָּמָיו. וְיֵלֵךְ אֵצֶל חֲכַם הָאֱמֶת, וְיוֹרֶה לוֹ דַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה, דַּרְכֵי הַחָכְמָה, עֵצוֹת נְכוֹנוֹת עַל כָּל דָּבָר, אָז יִכָּנַע לְבָבוֹ הֶעָרֵל, וְשָׁב וְרָפָא לוֹ. אֲבָל כָּל זְמַן שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְקַדֵּשׁ וְנִטְהַר גּוּפוֹ, אֵין שׁוּם תַּקָּנָה מַה שֶּׁמִּתְגַּבֵּר וּמִתְאַמֵּץ, וְיֵשׁ לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים לְסַלֵּק הַמַּחֲשָׁבָה, כִּי יוֹתֵר וְיוֹתֵר הֵם מִתְגַּבְּרִים כַּנַּ"ל:
גַּם עַצְבוּת הוּא מַזִּיק מְאֹד, וְנוֹתֵן כֹּחַ לְזֶה הַיֵּצֶר הָרָע הָעָב הַגַּשְׁמִי. עַל כֵּן אַדְּרַבָּא, אִם רוֹצֶה לִהְיוֹת יְרֵא ה', וְרוֹצֶה לְהִתְפַּלֵּל, וְאֵינוֹ רוֹצֶה בְּאֵלּוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, צָרִיךְ שֶׁלֹּא לְהַשְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶם כְּלָל, וְשֶׁלֹּא יִכְפַּת לֵהּ מַה שֶּׁעוֹמְדִים לְפָנָיו, וְרַק יַעֲשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ בַּמֶּה שֶּׁהוּא עוֹסֵק – בַּתּוֹרָה אוֹ תְּפִלָּה אוֹ מַשָּׂא וּמַתָּן – וְלֹא יַשְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶם כְּלָל. וּכְמוֹ שֶׁשָּׁמַעְתִּי מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁעָמַד לְהִתְפַּלֵּל, הָיָה מִזְדַּמֵּן וְעוֹמֵד לְפָנָיו בְּדִמְיוֹנוֹ עַכּוּ"ם עָרֵל, וְהָיָה לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִזֶּה, וְכָל מַה שֶּׁרָצָה לְהִתְגַּבֵּר וּלְסַלֵּק הַמַּחֲשָׁבָה, הִתְגַּבְּרָה עָלָיו יוֹתֵר. וְיָעַץ לוֹ חָכָם, שֶׁלֹּא יִכְפַּת לֵהּ, וְיַעֲמֹד הָעַכּוּ"ם, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן יַעֲשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ וְיִתְפַּלֵּל, וּבָזֶה יִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ. אַךְ זֶה עֵצָה לְפִי שָׁעָה, כָּל זְמַן שֶׁלֹּא נִתְקַדֵּשׁ גּוּפוֹ עֲדַיִן. וְהָעִקָּר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר עַצְמוֹ כַּנַּ"ל, וְיֵלֵךְ לְחָכָם, וְיִתֵּן לוֹ עֵצָה נְכוֹנָה עַל כָּל דָּבָר כַּנַּ"ל:
לְשׁוֹן הַחֲבֵרִים כִּי תַעֲבֹר בַּמַּיִם אִתְּךָ אָנִי (ישעיהו מ״ג:ב׳): דְּהִנֵּה הַתּוֹרָה סְתִים וְגַלְיָא, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא גַּם כֵּן סְתִים וְגַלְיָא. דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁנִּגְלֶה לָנוּ הוּא הַלְּבוּשׁ וְחִיצוֹנִיּוּת, וּמַה שֶּׁנִּסְתָּר מִמֶּנּוּ הוּא הַפְּנִימִיּוּת. וְהִנֵּה, כָּל אָדָם צָרִיךְ לְזָרֵז אֶת עַצְמוֹ לְהַשִּׂיג הַפְּנִימִיּוּת, מַה שֶּׁנִּסְתָּר מִמֶּנּוּ. אַךְ אֵיךְ יוּכַל לְהַגִּיעַ אֶל הַנִּסְתָּר מִמֶּנּוּ – בִּתְפִלָּה לִשְׁמָהּ, שֶׁיְּקַשֵּׁר הַמַּחֲשָׁבָה אֶל הַדִּבּוּר שֶׁל הַתְּפִלָּה, בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק. כִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָן שֶׁל צַדִּיקִים (חולין ס:), וְלָמָּה, כִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא חָפֵץ חֶסֶד הוּא, וְרוֹצֶה תָּמִיד לְהַשְׁפִּיעַ הַשְׁפָּעוֹת וּבְרָכוֹת. וְאֵין הַשְׁפָּעָה יְכוֹלָה לֵירֵד, רַק עַל־יְדֵי כְּלִי הַנִּקְרָא אֲנִי, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ו): וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם. וְהַכְּלִי הַנַּ"ל נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּאֹפֶן שֶׁמְּקַשֵּׁר הַמַּחֲשָׁבָה לְהַדִּבּוּר. כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל נִקְרָא צַדִּיק, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו ס׳:כ״א): וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים. וְהַצַּדִּיק נִקְרָא אָלֶף, מִלָּשׁוֹן: אַלּוּפֵינוּ מְסֻבָּלִים (תהלים קמד). וְהַנּוּן נִקְרָא דִּבּוּר, כִּי הַדִּבּוּר הוּא מַלְכוּת, עַל דֶּרֶךְ: מַלְכוּת – פֶּה, וּמַלְכוּת נִקְרָא נוּן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ע״ב:י״ז): יִנּוֹן שְׁמוֹ, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: לְשׁוֹן מַלְכוּת. וְהַיוּד נַעֲשֶׂה, עַל־יְדֵי הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁמְּקַשֵּׁר לְהַדִּבּוּר כַּנַּ"ל, כִּי הַמַּחֲשָׁבָה נִקְרָא יוּ"ד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ט״ו:א׳): אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: יוּ"ד עַל שֵׁם הַמַּחֲשָׁבָה נֶאֶמְרָה. וְנִגְמָר הַכְּלִי הַנִּקְרָא "אֲנִי", וְהַשֶּׁפַע יוֹרֵד, וְנִשְׁלָם חֵפֶץ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא, וּלְפִיכָךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָן:
וְיָדוּעַ הוּא, כִּי מִי שֶׁמְּקַבֵּל תַּעֲנוּג מֵאַחֵר, נִקְרָא נוּקְבָא, רוֹצֶה לוֹמַר לְגַבֵּהּ. וְנִמְצָא כְּשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְקַבֵּל תַּעֲנוּג מִיִּשְׂרָאֵל מִתְּפִלָּתָן, כִּבְיָכוֹל נַעֲשֶׂה נוּקְבָא לְגַבֵּי יִשְׂרָאֵל, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב (במדבר כ״ח:ח׳): אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ לַה'; כִּי עַל יְדֵי רֵיחַ הַנִּיחוֹחַ שֶׁמְּקַבֵּל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְּפִלּוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל, נַעֲשֶׂה בְּסוֹד אִשָּׁה. וּנְקֵבָה תְּסוֹבֵב גָּבֶר (ירמיהו ל״א:כ״ב), אִם כֵּן מֵהַפְּנִימִיּוּת נַעֲשֶׂה חִיצוֹנִיּוֹת. (וְעַיֵּן לְעֵיל בְּהַתּוֹרָה "אוֹר הַגָּנוּז" (סִימָן טו), שָׁם מְבֹאָר גַּם כֵּן עִנְיָן זֶה). וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק: כִּי תַעֲבֹר בְּמַיִם – וְתַעֲבֹר מִלְּשׁוֹן הִתְגַּלּוּת, כְּמָה שֶׁכָּתוּב (שמות י״ב:כ״ג): וְעָבַר ה' לִנְגֹּף אֶת מִצְרַיִם, וְתִרְגֵּם אוּנְקְלוֹס: וְיִתְגַּלֵּי ה' וְכוּ'. וְאֵין מַיִם אֶלָּא תּוֹרָה (בבא קמא יז). וְהַפֵּרוּשׁ הוּא, כְּשֶׁתִּרְצֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה לְךָ הַנִּסְתָּר מֵהַתּוֹרָה – אִתְּךָ אָנִי, כְּלוֹמַר, תִּרְאֶה שֶׁתַּעֲשֶׂה הַכְּלִי שֶׁנִּקְרֵאת אֲנִי כַּנַּ"ל:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות קמ״א
כ־2 דק׳ · כ־180 מילים · 52% מהספר עד סוף היום
ושמעתי מפיו הקדוש אז שאמר שהיה ראוי לגלות איזה הם עשרה קפיטלך תהלים שצריכין לומר, אך איזה שהם עשרה קפיטל תהלים שיאמרו הם תקון לזה, כי כל עשרה קפיטל תהלים איזה שהם - כלם הם כנגד עשרה מיני נגינה שהם תקון להנ"ל. ואז בעת שגלה התורה הנ"ל אמר בתחלה שתקון הראשון הוא המקוה, שצריכין לטבל במקוה (ואמר בזו הלשון דאס ערשטי איז מקוה). ואחר כך גלה התקון הנ"ל - לומר עשרה קפיטל תהלים כנ"ל.
גם פעם אחת אמר שצריכין לזהר מאד לטבל באותו היום שיהיה האדם בלתי טהור; ואפלו אם לא יוכל לטבל בבקר, על כל פנים יטבל באותו היום אפלו לפנות ערב, כי צריכין לזהר מאד לטבל באותו היום דיקא (ועין בסוף "ספורי מעשיות" שאמר שטוב מאד לטבל תכף ומיד וכו' עין שם). אחר כך שעברו קרוב לארבע שנים, ומה שעבר באלו השנים יקצרו רבבות יריעות לספר, וכבר היה לו החולאת שלו שנסתלק ממנו. וכבר חזר מלמברג. פעם אחת בחרף שכב על מטתו ואנחנו עמדנו לפניו והתחיל לדבר מענין העשרה קפיטל תהלים שהם תקון להנ"ל, ואז צוה עלי לכתב על הניר הפסוקים שמרמז בהם העשרה מיני נגינה שהם תקון להנ"ל.
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות י״ז
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 51% מהספר עד סוף היום
והלך אל החכם החונה שם, ונתן לו עשרים פארעס (שם מטבע) והלך אל שדה ישמעאל, והביא לו שלשה אתרוגים מבחרים ויפים מאד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗בתוך כך שהיה יושב שם בחיפה בא ישמעאל אחד רך בשנים וישב אצלו ודבר אליו דבורים הרבה ולא ידע מה הוא אומר. וכן היה אצל כל סעדה וסעדה ביום ובלילה והיה מחבב אותו מאד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רכ״ג
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 39% מהספר עד סוף היום
(לט) סָמוּךְ לְהִסְתַּלְּקוּתוֹ בְּעֵת הִתְגַּבְּרוּת הַחוֹלַאַת שֶׁהָיָה לוֹ וְהָיָה חָלוּשׁ מְאֹד, וְכִמְעַט שֶׁנִּגְוַע בְּכָל עֵת, וְהָיִינוּ עוֹמְדִים לְפָנָיו וְהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיָה יוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא חָלוּשׁ מְאֹד וְהָיָה מְיֻסָּר בְּיִסּוּרִים גְּדוֹלִים מְאֹד. וְהָיָה מְדַבֵּר עִמָּנוּ בְּדֶרֶךְ קֻבְלָנָא עַל גֹּדֶל יִסּוּרָיו. בְּתוֹךְ כָּךְ סָתַם יָדָיו בְּחָזְקָה וְעָשָׂה אֶגְרוֹף וְנִעְנַע בְּאֶגְרוֹף יָדָיו בְּכֹחַ כְּאוֹמֵר אַף־עַל־פִּי־כֵן כֹּחִי חָזָק בְּקִרְבִּי מְאֹד, וְאִי אֶפְשָׁר לְצַיֵּר זֹאת בִּכְתָב. וְהַמּוּבָן מִדְּבָרָיו שֶׁגַּם בְּעֹצֶם חֲלִישַׁת הַגּוּף, עֲדַיִן כֹּחוֹ חָזָק וְאַמִּיץ, וַעֲדַיִן כֹּחוֹ הוֹלֵךְ וּמִתְגַּבֵּר לִגְמֹר הַכֹּל כִּרְצוֹנוֹ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. סָמוּךְ לְהִסְתַּלְּקוּתוֹ נִכְנַס אֵלָיו רַבִּי מֵאִיר וּתְפָסוֹ בְּבִגְדוֹ שֶׁל צֶמֶר וְאָמַר בִּרְמִיזָה אָהּ מֶה חָזָק וְכוּ':
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · מריבה · חלק שני · אות ח׳ – אות י״א
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 53% מהספר עד סוף היום
ח. מִי שֶׁלִּמּוּדוֹ בַּתּוֹרָה בְּמחִין זַכִּים, שֶׁאֲכִילָתוֹ כָּל־כָּךְ בִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּזּוֹן מִמָּזוֹן, שֶׁהַמַּלְאָכִים נִזּוֹנִין מִמֶּנּוּ, עַל־יְדֵי זֶה שֹוֹנְאָיו נִדּוֹנִין בְּחֶנֶק. וְסִימָן לַדָּבָר: "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹת הַבּקֶר"; "וּבַבּקֶר הָיְתָה שִׁכְבַת הַטָּל"; "וַיְהִי בְּאַשְׁמרֶת הַבּקֶר".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ט. הַצַּעַר וְהַקִּנְטוּר שֶׁיֵּשׁ עַל הֶחָכָם, עַל־יְדֵי זֶה בָּא לִידֵי שִׁכְחָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗י. עַל־יְדֵי הַמְּרִיבָה גּוֹרְמִים, שֶׁהַתַּלְמִידִים הַקְּטַנִּים נִתְפַּרְסְמִים קדֶם זְמַנָּם, וְזֶהוּ בְּחִינַת הַפָּלַת נְפָלִים, שֶׁהַוָּלָד יוֹצֵא לַאֲוִיר הָעוֹלָם קדֶם זְמַנּוֹ, וְעַל־יְדֵי זֶה גּוֹרֵם עֲנִיּוּת וְלִפְעָמִים גּוֹרֵם מִיתוֹת, חַס וְשָׁלוֹם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יא. לִפְעָמִים אֵין שְׁלוֹם בַּיִת לָאָדָם וְכָל בְּנֵי־בֵיתוֹ בִּקְטָטָה, בְּיָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ שֵׁדִים בַּבַּיִת הַגּוֹרְמִין כָּל זֶה, וְעַל־יְדֵי זֶה בָּאִים יִסּוּרִים עַל אַנְשֵׁי בֵּיתוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות כ״ח
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 54% מהספר עד סוף היום
וְזֶה [הַיְנוּ בֶּן הַמֶּלֶךְ הָאֱמֶת שֶׁהוּא הָאָדָם שֶׁל הַבְּהֵמוֹת] הָיָה מְשַׁמֵּשׁ עִם עַבְדּוֹ הַנַּ"ל כְּכָל אֲשֶׁר הָיָה צָרִיךְ וְחָרָה לְהָעֶבֶד מְאד עַל אֲשֶׁר נִמְכַּר לְעֶבֶד בִּשְׁבִיל שָׁעָה אַחַת שֶׁהָיָה צָרִיךְ לֶחֶם לֶאֱכל כִּי עַתָּה יֵשׁ לָהֶם מַה לֶּאֱכל וְרַק בִּשְׁבִיל שָׁעָה אַחַת יִהְיֶה עֶבֶד עוֹלָם וְהָיָה מִתְאַנֵּחַ וְגוֹנֵחַ: אֵיךְ בָּאתִי לְמִדָּה כָּזוֹ, לִהְיוֹת עֶבֶד שָׁאַל לוֹ: [הַיְנוּ בֶּן הַמֶּלֶךְ הָאֱמֶת שֶׁהוּא הָאָדוֹן שֶׁלּוֹ שָׁאַל אוֹתוֹ] וּבְאֵיזֶה גְּדֻלָּה הָיִיתָ, שֶׁאַתָּה מִתְאַנֵּחַ עַל שֶׁבָּאתָ לְמִדָּה זוֹ ?
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · מועדי ה' · שבת · אות י״ז – אות י״ט
כ־2 דק׳ · כ־250 מילים · 53% מהספר עד סוף היום
שַׁבָּת הוּא בְּחִינַת בֵּן, בְּחִינַת נֹחַ, נַיְחָא דְּעִלָּאִין וְתַתָּאִין שֶׁהוּא מְנַחֵם וּמְשַׂמֵּחַ הַכֹּל מִן הָעַצְבוּת, וְאָז נִתְרוֹמְמִין וְנִתְעַלִּין כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁל שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל מִן הָעַצְבוּת וְנִמְשָׁךְ עֲלֵיהֶם שִׂמְחָה. וְעַל־יְדֵי הַלֵּל וְהוֹדָאָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי לִמּוּד הֲלָכוֹת, זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ הַקְּדֻשָּׁה וְהַשִּׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, שֶׁנִּזְכֶּה גַּם בִּימֵי הַחֹל לְשִׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת, לִשְׂמֹחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְלַעֲשׂוֹת כָּל הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה גַּם בִּימֵי הַחֹל. וְעַל־יְדֵי זֶה נִתְגַּלֶּה אַחְדוּת הַפָּשׁוּט מִתּוֹךְ פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת, שֶׁיּוֹדְעִין שֶׁכָּל הַפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת נִמְשָׁכִין מֵאֶחָד הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֹּאת הַבְּחִינָה יְקָרָה מְאֹד לְמַעְלָה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת אֲפִלּוּ אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ: (לק"ת סי' ב' אות ה' ו')
עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת זוֹכֶה לְחֵרוּת, וְאָז הַדַּעַת בִּשְׁלֵמוּת וְאֵינוֹ מְבֻלְבָּל. וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְיִרְאָה עִם דַּעַת בְּלִי כְּסִילוּת. וּמַעֲלֶה כָּל הַיִּרְאוֹת הַנְּפוּלוֹת, שֶׁלֹּא יִהְיֶה מִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר, לֹא מֵאֵיזֶה שַׂר וְאָדוֹן וְכַיּוֹצֵא, רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַדּוֹ: (לק"ת סי' י"ז)
וְצָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד מְאֹד לִהְיוֹת אַךְ שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב בְּשַׁבָּת, כִּי מַעֲלוֹת וּקְדֻשַּׁת שַׁבָּת גְּדוֹלָה וִיקָרָה מְאֹד כַּמְבֹאָר בְּכָל הַסְּפָרִים, וּבִפְרָט בְּרֵאשִׁית חָכְמָה בְּשַׁעַר הַקְּדֻשָּׁה בִּתְחִלָּתוֹ. וְרָאוּי לִלְמֹד שָׁם וְלָשִׂים לִבּוֹ הֵיטֵב עַל כָּל הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים שָׁם בְּעֹצֶם מַעֲלַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, כְּדֵי שֶׁיִּתְלַהֵב לִבּוֹ לְקַבֵּל שַׁבָּת בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה, כִּי עִקַּר מִצְוַת כְּבוֹד שַׁבַּת קֹדֶשׁ הִיא הַשִּׂמְחָה, לִהְיוֹת שָׂמֵחַ מְאֹד בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ וְלִבְלִי לְהַרְאוֹת חַ"ו שׁוּם עַצְבוּת וּדְאָגָה כְּלָל בְּשַׁבָּת, וּלְהַרְבּוֹת בְּתַעֲנוּגֵי שַׁבָּת בְּכָל מִינֵי תַּעֲנוּג, הֵן אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, הֵן מַלְבּוּשִׁים כְּפִי מַה שֶּׁיּוּכַל, כִּי אֲכִילַת שַׁבָּת הוּא כֻּלּוֹ קֹדֶשׁ כֻּלּוֹ רוּחָנִיּוּת כֻּלּוֹ אֱלֹהוּת, וְעוֹלֶה לְמָקוֹם אַחֵר לְגַמְרֵי מִן אֲכִילַת חֹל. אַשְׁרֵי הַמִּשְׁתַּדֵּל לִשְׂמֹחַ בְּשַׁבָּת, כִּי עִקַּר כְּבוֹד שַׁבָּת הוּא הַשִּׂמְחָה כַּנַּ"ל: (שם)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה צ״ה · קטע ג׳ – קטע א׳
כ־6 דק׳ · כ־620 מילים · 56% מהספר עד סוף היום
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מָלֵא רַחֲמִים, שְׁלַח לִי יְשׁוּעוֹת רַבּוֹת בְּכָל עֵת וָרֶגַע מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה כִּי אַתָּה גִּלִּיתָ לָנוּ שֶׁיֵּשׁ לְךָ מַעְיָנוֹת שֶׁל יְשׁוּעָה שֶׁאֵינָם נִפְסָקוֹת לְעוֹלָם כַּמַּעְיָן הַנּוֹבֵעַ שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי יְשׁוּעוֹת שְׁלֵמוֹת וַאֲמִתִּיּוֹת מִמַּעְיָנוֹת הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלֶּה, זַכֵּנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי בְּכחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁהֵם בְּחִינַת מַעַיְנֵי הַיְּשׁוּעָה, שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג וּלְגַלּוֹת וְלִשְׁאב מֵימֵי הַתּוֹרָה בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְּשׁוּעָה, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כּחַ גָּדוֹל לָנֶצַח לַעֲזר וּלְהָגֵן וּלְהוֹשִׁיעַ לְכל הַחוֹסִים בָּהֶם לְהַצִּילָם מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת וּמִתַּחְתָּיו, וּלְזַכּוֹתָם לְחַיֵּי עוֹלָם לָעַד וְלָנֶצַח כַּאֲשֶׁר נִגְלָה לְפָנֶיךָ אֲדוֹן הָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי וְזַכֵּנִי בִּזְכוּתָם, שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְחַדֵּשׁ מֵעַתָּה, לְהַתְחִיל מֵעַתָּה לְהַמְשִׁיךְ עָלַי חָכְמָה וִישׁוּעָה אֲמִתִּיִּית לַעֲזב דַּרְכִּי הָרָע וּמַחְשְׁבוֹתַי הַמְגֻנּוֹת וְלֹא אָשׁוּב עוֹד לְאִוַּלְתִּי, רַק אֶזְכֶּה לְהַכְנִיס כָּל חָכְמָתִי וְדַעְתִּי בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וּלְקַשֵּׁר מַחֲשַׁבְתִּי אֶל הַתּוֹרָה וְהַתְפִילָּה תָמִיד בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת הַמַּחֲשָׁבָה לָצֵאת חוּץ כְּלָל אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה וּתְמַהֵר לְהוֹצִיאֵנִי וּלְהַצִּילֵנִי מִמַּיִם הַזֵּדוֹנִים, מִמְּצוּלוֹת יָם, מִיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד, מִתּהוּ וָבהוּ וְחֹשֶׁךְ וּתְהוֹם, וְתוֹשִׁיעֵנִי בְּכָל עֵת וָרֶגַע בִּישׁוּעוֹת נִפְלָאוֹת מִמַּעַיְנֵי הַיְּשׁוּעָה, כִּי גָלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ בַּעַל הַיְשׁוּעוֹת, שֶׁבְּעצֶם רִחוּקִי מִמְּךָ בְּלִי שִׁעוּר, וְהַיֵּצֶר הָרָע מִתְגַּבֵּר בְּכָל עֵת בְּכַמָּה מִינֵי הִתְגַּבְּרוּת וּמְנִיעוֹת וְעִכּוּבִים וּבִלְבּוּלִים וְעַקְמִימִיּוּת שֶׁבַּלֵּב עַד אֵין מִסְפָּר, אֲנִי צָרִיךְ יְשׁוּעוֹת רַבּוֹת וְנִפְלָאוֹת בְּכָל עֵת וָרֶגַע, שֶׁתִּפְתַּח לָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים מַעַיְנֵי הַיְּשׁוּעָה, שֶׁתִּהְיֶה הַיְּשׁוּעָה נוֹבַעַת וּמִתְחַדֶּשֶׁת לָנוּ בְּכָל עֵת וָרֶגַע, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְהִנָּצֵל בְּכָל עֵת מִמַּה שֶּׁאָנוּ צְרִיכִין לְהִנָּצֵל, בְּדַרְכֵי יְשׁוּעָתֶךָ הַנִּפְלָאוֹת הַמִּתְחַדְּשִׁים וְנוֹבְעִים בְּכָל עֵת וָרֶגַע מִמַּעַיְנֵי הַיְּשׁוּעָה וּתְקַדְּשֵׁנוּ וּתְטַהֲרֵנוּ עַל יָדָם מִכָּל הַטֻּמְאוֹת וּמִכָּל הַגִּלּוּלִים וּמִכָּל הַכְּתָמִים וּמִכָּל הַפְּגָמִים שֶׁבָּעוֹלָם וְקַיֵּם לָנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, מִכָּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מַצְמִיחַ יְשׁוּעוֹת, מַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵנוּ לְטוֹבָה בְּרַחֲמִים, וְהוֹשִׁיעֵנִי מְהֵרָה בְּכָל מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ לְהִוָּשֵׁעַ בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ וּלְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וִיקֻיַּם בָּנוּ מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְהוָה, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה, וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְּשׁוּעָה", וְנֶאֱמַר. "לַיהוָה הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִּרְכָתֶךָ סֶלָה יְהוָה הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ", וְטוֹב יִהְיֶה בְּעֵינֶיךָ לְבָרְכֵנוּ וּלְבָרֵךְ אֶת כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה בִשְׁלוֹמְךָ הַטּוֹב, וְקַיֵּם לָנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "יְהוָה עז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְהוָה יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם, יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי" עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לִשְׁתּק וְלִדּם לִמְחָרְפֵי וְלִמְבַזֵּי נַפְשִׁי, וְלִמְקַלְּלַי נַפְשִׁי תִדּוֹם, וְאֶהְיֶה מִן הַנֶּעֱלָבִים וְאֵינָם עוֹלְבִים שׁוֹמְעִים חֶרְפָּתָם וְאֵינָם מְשִׁיבִים עוֹשִׂים מֵאַהֲבָה וּשְׂמֵחִים בְּיִסּוּרִים וּתְזַכֵּנִי שֶׁלֹּא אֲכַוֵּן לְצַעֲרָם עַל יְדֵי שְׁתִיקָתִי שֶׁאֶשְׁתּק לָהֶם, רַק כָּל כַּוָּנָתִי בִּשְׁתִיקָתִי יִהְיֶה מֵאַהֲבָה בֶּאֱמֶת, וְתִהְיֶה בְעֶזְרִי תָמִיד שֶׁאֶהְיֶה נִזְהָר בִּזְהִירוּת גָּדוֹל שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ וּלְחָרֵף פְּנֵי חֲבֵרִי וְלֹא שׁוּם אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם אֲפִלּוּ הַמְחָרְפִין וּמְבַיְּשִׁין אוֹתִי, מִכָּל שֶׁכֵּן אוֹתָם שֶׁאֵינָם מְבַיְּשִׁין אוֹתִי תתקעב אָנָּא יְהוָה שָׁמְרֵנִי וְהַצִּילֵנִי מֵעָוֹן הֶחָמוּר הַזֶּה שֶׁל הַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים שֶׁאֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, וְשָׁמְרֵנִי וְהַצִּילֵנִי בְּכָל עֵת שֶׁלֹּא אֲבַיֵּשׁ שׁוּם אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם מִגָּדוֹל וְעַד קָטָן, כִּי כְבָר נִלְכַּדְתִּי בָּזֶה כַּמָּה פְּעָמִים, בְּשׁוֹגֵג וּבְמֵזִיד בְּאנֶס וּבְרָצוֹן "אָמְנָם חָטָאתִי לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל" וּלְכַמָּה אֲנָשִׁים מִיִּשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר כֻּלָּם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים כְּנֶגְדִּי, וּבִיַּשְׁתִּי אוֹתָם כַּמָּה פְעָמִים, וְהִלְבַּנְתִּי פְּנֵיהֶם בָּרַבִּים, וְשָׁפַכְתִּי דָּמָם כַּמָּיִם, אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם שָׁמְרֵנִי מֵעַתָּה הַצִּילֵנִי מֵעַתָּה מֵעָוֹן הֶחָמוּר הַזֶּה וּמִכָּל הָעֲווֹנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וְעָזְרֵנִי וְזַכֵּנִי לְתַקֵּן כָּל מַה שֶּׁפָּגַמְתִּי בְּעָוֹן זֶה מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה וּתְסַבֵּב סִבּוֹת לְטוֹבָה בְּרַחֲמֶיךָ בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְוָעֵד יַחַד עִם הָאֲנָשִׁים שֶׁבִּיַּשְׁתִּי אוֹתָם וּלְפַיְּסָם בֶּאֱמֶת, עַד אֲשֶׁר כֻּלָּם יִמְחֲלוּ לִי בִּמְחִילָה גְמוּרָה בֶּאֱמֶת בְּרָצוֹן טוֹב וּבְלֵב שָׁלֵם וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה וְלֹא יִשָּׁאֵר עָלַי שׁוּם שִׂנְאָה וּקְפֵדָא מִשּׁוּם אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם, וְלֹא שׁוּם טִינָא בַּלֵּב, וּמֵעַתָּה תִּשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי תָמִיד שֶׁלֹּא אַלְבִּין וְלֹא אֲבַיֵּשׁ שׁוּם אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם אֲפִלּוּ בֵּינִי לְבֵינוֹ, מִכָּל שֶׁכֵּן בָּרַבִּים וְלֹא אֲזַלְזֵל בְּכָבוֹד שֶׁל שׁוּם בַּר יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּעוֹלָם, וְלֹא אֶהְיֶה בָז לְכָל אָדָם, רַק אֶזְכֶּה לְהִכָּלֵל בִּכְלָלִיּוּת יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ לֶאֱהב אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כְּנַפְשִׁי וּמְאדִי בְּכָל לְבָבִי בֶּאֱמֶת וּלְקַיֵּם מִצְוַת "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" בֶּאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות מט · פסקה 4
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 55% מהספר עד סוף היום
וַאֲפִלּוּ אִם הָאָדָם זוֹכֶה לִפְעָמִים לְאֵיזֶה יְשׁוּעָה וְהִתְקָרְבוּת קְצָת, אַל יַחֲשֹׁב שֶׁזָּכָה לָזֶה עַל יְדֵי תְּפִלָּתוֹ וּמַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים, כִּי כָּל הַמַעֲשִׂים טוֹבִים מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתִינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל הַפָּסוּק "מִי הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם" מִי עָשָׂה לִי מְזוּזָה טֶרֶם שֶׁנָּתַתִּי לוֹ בַּיִת וְכוּ'. וְלוּלֵא חַסְדּוֹ הַגָּדוֹל כְּבָר הָיָה נִטְבָּע חַס וְשָׁלוֹם, בַּמֶּה שֶּׁהָיָה נִטְבָּע רַחֲמָנָא לִצְלָן (וְעַיֵּן לְקַמָּן אוֹת צ"א).
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות נה
כ־1 דק׳ · כ־140 מילים · 54% מהספר עד סוף היום
"אִם אֶסַּק שָׁמַיִם וְכוּ' וְאַצִיעָה שְׁאוֹל וְכוּ' גַּם חֹשֶׁךְ לֹא יַחֲשִׁיךְ מִמֶּךָּ". וְעַל כֵּן מִי שֶׁמַּאֲמִין בָּזֶה תָּמִיד בְּוַדַּאי אֵין שׁוּם חֹשֶׁךְ וָשֶׁקֶר וְרַע וְטֻמְאָה בָּעוֹלָם, שֶׁיּוּכַל לְהַרְחִיקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְתוֹרָתוֹ וְצַדִּיקָיו הָאֲמִתִּיִּים שֶׁהֵם הַכֹּל אֶחָד עֶצֶם הָאֱמֶת. וְכָל מַה שֶּׁמַּרְבֶּה הַבַּעַל דָּבָר בִּשְׁקָרָיו וְרַמָּאֻיּוֹתָיו לְהַרְחִיקוֹ מֵהָאֱמֶת, יִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא בִּבְחִינַת יְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה.
כִּי שֹׁרֶשׁ אֲחִיזַת הַשֶּׁקֶר הוּא מִבְּחִינַת הָרֵאשִׁית וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁשָּׁם הַכֹּל נִכְלָל כְּאֶחָד כֶּסֶף וְזָהָב, בְּדִיל וְעוֹפֶרֶת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר בְּחִינַת: "הַכֹּל הָיָה מִן הֶעָפָר" וְכוּ', וְעַל כֵּן הַשֶּׁקֶר יָכוֹל לְהִתְגַּבֵּר עַל־יְדֵי־זֶה לְהַחֲלִיף וּלְשַׁנּוֹת וְלוֹמַר עַל כֶּסֶף שֶׁהוּא זָהָב וְכוּ'. וְעַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ עִקַּר הַכְנָעָתוֹ וּבִטּוּלוֹ שֶׁל הַשֶּׁקֶר כִּי עַל־יְדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִסְתַּכְּלִין בְּכָל דָּבָר רַק עַל הָרֵאשִׁית וְהַתַּכְלִית שֶׁהוּא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא רֵאשִׁית וְתַכְלִית הַכֹּל וְהוּא יִתְבָּרַךְ עֶצֶם הָאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה נוֹפֵל הַשֶּׁקֶר וְנִמְחֶה וּמִתְבַּטֵּל מִן הָעוֹלָם וְזוֹכִין לַעֲלוֹת בְּתַכְלִית הָעֲלִיָּה כַּנַּ"ל (שָׁם אוֹת כ"ה):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · מועדים · אות ח
כ־1 דק׳ · כ־10 מילים · 59% מהספר עד סוף היום
הַיַּיִן מֵרִים אֶת הַדַּעַת לְמַעְלָה מִמַּדְרֵגָתוֹ, וְעַל כֵּן יֵשׁ בּוֹ שְׁתֵּי בְּחִינוֹת:
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ט · מכתב רעז · פסקה 6 – פסקה 3
כ־7 דק׳ · כ־670 מילים · 54% מהספר עד סוף היום
דִּבְרֵי אָבִיךָ
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ה' צַו תקצ"ט בְּרֶסְלֶב.
רַב שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה.
מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי עִם הָאִגֶּרֶת מֵרַבִּי אֶפְרַיִם נֵרוֹ יָאִיר וְהָיָה לִי לְנַחַת גָּדוֹל, עוֹד אִגֶּרֶת קִבַּלְתִּי, כָּעֵת אֵין לְחַדֵּשׁ דָּבָר, אַךְ לַאֲשֶׁר יָדַעְתִּי עֹצֶם תְּשׁוּקָתְךָ לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי אֱמֶת, אָמַרְתִּי לְהוֹדִיעֲךָ מְעַט מִשִּׂיחָתֵנוּ בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ הֶעָבַר, מִגֹּדֶל מַעֲלַת הַדִּבּוּר וְהַשִּׂיחָה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ. וְהִזְכַּרְתִּי מַה שֶּׁרָאִיתִי בַּמִּדְרָשׁ פָּרָשַׁת וַיִּקְרָא פֶּרֶק ב' שֶׁמֵּבִיא שָׁם פָּסוּק (יִרְמִיָּה לא) "הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם אִם יֶלֶד שַׁעֲשׁוּעִים כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד", וְאִיתָא שָׁם אֵיזֶה יֶלֶד שַׁעֲשׁוּעִים כְּבֶן שְׁנַיִם אוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְחַד אָמַר כְּבֶן אַרְבַּע וּבֶן חָמֵשׁ שָׁנִים; וּפֵרְשׁוּ שָׁם הַמְפָרְשִׁים שֶׁאֶחָד אָמַר כְּבֶן שְׁתַּיִם שָׁלֹשׁ שָׁנִים, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁתִּינוֹק כָּזֶה אֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר כִּי אִם בְּרֶמֶז וּמְדַבֵּר חֲצִי דִּבּוּר, אַף עַל פִּי כֵן אָבִיו מְשַׁעֲשֵׁעַ בּוֹ בְּדִבּוּרָיו וּמְמַלֵּא חֶפְצוֹ. וְחַד אָמַר כְּבֶן אַרְבַּע וְחָמֵשׁ שָׁנִים, שֶׁאָז דִּבּוּרוֹ שָׁלֵם וּמְבַקֵּשׁ מֵאָבִיו בְּפֶה מָלֵא תֵּן לִי חֵפֶץ פְּלוֹנִי אוֹ חֵפֶץ פְּלוֹנִי, וְאָבִיו מְמַלֵּא בַּקָּשָׁתוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין מְבֹאָר שָׁם בְּהַפֵּרוּשׁ כָּל כָּךְ, בֵּאַרְתִּי הָעִנְיָן יוֹתֵר, כִּי אֲנִי בְּעָנְיִי הוֹצֵאתִי מִזֶּה הִתְעוֹרְרוּת הַרְבֵּה לְעִנְיָנֵנוּ לְמַה שֶּׁהִזְהִירָנוּ הוּא זַ"ל לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם וְכוּ'. כִּי תְּהִלָּה לָאֵל הֵבַנְתִּי מִמִּדְרָשׁ זֶה הִתְחַזְּקוּת וְהִתְעוֹרְרוּת עָצוּם לָזֶה, כִּי מוּבָן וּמְבֹאָר מִזֶּה שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁאָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר כְּלָל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ הֵיטֵב, אַף עַל פִּי כֵן יָקָר בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ אֲפִלּוּ אִם מְדַבֵּר בְּרֶמֶז וּבַחֲצִי דִּבּוּר כְּמוֹ תִּינוֹק בֶּן שְׁתַּיִם אוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים, וְלִפְעָמִים עוֹזֵר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמְדַבֵּר דִּבּוּרִים שְׁלֵמִים, כְּתִינוֹק בֶּן אַרְבַּע אוֹ חָמֵשׁ שָׁנִים. וְכָךְ יִשְׂרָאֵל יְקָרִים בְּעֵינָיו כְּשֶׁמְּדַבְּרִים וּמְשִׂיחִים צָרְכֵיהֶם לְפָנָיו, וְנִקְרָאִים יֶלֶד שַׁעֲשׁוּעִים. וְעַיֵּן שָׁם מַה שֶּׁאִיתָא שָׁם עַל סִיּוּם הַמִּקְרָא כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ דֵּי דִּבּוּרִי בּוֹ וְכוּ'. מוּבָן שָׁם עֹצֶם יִקְרַת הַדִּבּוּר, וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב, בִּפְרָט כִּי מוֹסֵר כְּתָב זֶה נָחוּץ מְאֹד וְהַהֶכְרֵחַ לְקַצֵּר. אַךְ מֵאֲלֵיכֶם תָּבִינוּ רְמָזִים מִזֶּה לְהִתְחַזֵּק בְּהַדִּבּוּר וְהַשִּׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ בְּכָל עֵת אֵיךְ שֶׁתּוּכְלוּ. בְּוַדַּאי טוֹב יוֹתֵר לְדַבֵּר בְּפֵרוּשׁ דִּבּוּרִים שְׁלֵמִים, אַךְ גַּם כְּשֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְדַבֵּר הֵיטֵב, יָקָר בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ הַדִּבּוּר (שֶׁקּוֹרִין פְּיֶעסְטִין) כְּמוֹ יֶלֶד שַׁעֲשׁוּעִים שֶׁהוּא בֶּן שְׁתַּיִם שָׁלֹשׁ שָׁנִים. וְהָבֵן הֵיטֵב לְקַיֵּם כָּל זֹאת בִּפְשִׁיטוּת כִּי הוּא חַיֵּיכֶם לָנֶצַח, כִּי אִי אֶפְשָׁר לַעֲבֹר זֶה הָעוֹלָם בְּשָׁלוֹם, כִּי אִם עַל יְדֵי זֶה שֶׁכָּתַבְנוּ כָּאן, כִּי אֵין כֹּחֵנוּ אֶלָּא בַּפֶּה. וַה' יְשַׂמַּח לְבַבְכֶם וְתִזְכּוּ לְקַבֵּל חַג הַפֶּסַח הַקָּדוֹשׁ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה בִּקְדֻשָּׁה וּבְכַשְׁרוּת וּבְשִׂמְחָה רַבָּה.
דִּבְרֵי הַכּוֹתֵב בִּנְחִיצָה
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם ה' קֹדֶם תְּפִלַּת שַׁחֲרִית שְׁמִינִי תקצ"ט.
אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי.
אֶתְמוֹל סָמוּךְ לְמִנְחָה קִבַּלְתִּי מִכְתָּבְךָ מִיַּד אָחִיךָ, הוּא בְּנִי רַבִּי שַׁכְנָא נֵרוֹ יָאִיר, וְלֹא הָיָה פְּנַאי לִקְרוֹתוֹ, כִּי כְּבָר הִתְחַלְתִּי לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה וּקְרִיתִיו אַחַר עַרְבִית. וְהָמוּ מֵעַי לוֹ מִגֹּדֶל הָרַחֲמָנוּת אֲשֶׁר עָלָיו, כִּי כָּל מִכְתָּבֶיךָ מְלֵאִים צְעָקוֹת וְקוֹלוֹת וְכִסּוּפִין לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת. וְאָנֹכִי יָדַעְתִּי כִּי רֹב בְּנֵי אָדָם אֲפִלּוּ בַּדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים עָבְרוּ עֲלֵיהֶם כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה אֲלָפִים וְרִבְבוֹת פְּעָמִים כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי וְהֵבַנְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ, וְכַאֲשֶׁר אֲנִי בְּעַצְמִי רָאִיתִי וְשָׁמַעְתִּי וְהֵבַנְתִּי מִפִּי רִבְבוֹת אֲנָשִׁים וּמִפִּי סִפְרֵי קֹדֶשׁ. וּכְבָר דִּבַּרְנוּ בָּזֶה הַרְבֵּה, וּמַה לָּנוּ לְדַבֵּר הַרְבֵּה בָּזֶה, הֲלֹא רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל אָמְרוּ בְּפֵרוּשׁ (סֻכָּה נב.) בְּכָל יוֹם וָיוֹם יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְחַדֵּשׁ עָלָיו, וְאִלְמָלֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹזְרוֹ וְכוּ', שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים לז) "צוֹפֶה וְכוּ' וַה' לֹא יַעַזְבֶנּוּ בְּיָדוֹ". אַךְ אַף עַל פִּי כֵן אֵין מִי שֶׁדִּבֵּר כָּל כָּךְ בָּזֶה וְהוֹעִיל בְּדִבּוּרָיו לָנֶצַח כְּמוֹ אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ הַנּוֹרָא זַ"ל. עַל כֵּן עָלָה עַל דַּעְתִּי שֶׁאֵין לִי מַה לַּהֲשִׁיבְךָ, מֵאַחַר שֶׁדְּבָרֵינוּ בָּזֶה כְּבָר דִּבַּרְנוּ הַרְבֵּה, וּכְבָר נִדְפַּס וְנִכְתַּב הַרְבֵּה, וּמָה אוֹסִיף לְדַבֵּר עוֹד; אַךְ עִם כָּל זֶה אִי אֶפְשָׁר לְבֵית הַמִּדְרָשׁ בְּלֹא חִדּוּשׁ, וּבִפְרָט כִּי זֶה הָעִקָּר לְבַל יִתְיַשְּׁנוּ הַדְּבָרִים חַס וְשָׁלוֹם, כִּי אָסוּר לִהְיוֹת זָקֵן וְיָשָׁן חַס וְשָׁלוֹם, רַק בְּכָל יוֹם יִהְיוּ כַּחֲדָשִׁים מַמָּשׁ. וְזֶה יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ כַּאֲשֶׁר הֻזְהַרְנוּ עַל זֶה בְּפָרָשַׁת קְרִיאַת שְׁמַע "אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל זֶה 'בְּכָל יוֹם יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ כַּחֲדָשִׁים'. וְעַל זֶה בָּאתִי לְךָ לְהַזְכִּירְךָ וּלְזָרֶזְךָ בְּנִי חֲבִיבִי שֶׁתִּרְאֶה בְּכָל יוֹם וָיוֹם לְקַיֵּם זֹאת מֵחָדָשׁ, שֶׁיִּהְיֶה בְּעֵינֶיךָ דִּבְרֵי קָדְשׁוֹ זַ"ל כַּחֲדָשִׁים מַמָּשׁ, וְכַאֲשֶׁר כְּבָר הִזְהַרְתִּי אֶתְכֶם שֶׁגַּם דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל אֵלּוּ שֶׁאָמְרוּ שֶׁיִּהְיֶה כַּחֲדָשִׁים אָסוּר שֶׁיִּתְיַשְּׁנוּ, וְכֵן כָּל דְּבָרֵנוּ בָּזֶה שֶׁצְּרִיכִים לְהִתְחַדֵּשׁ בְּכָל עֵת אָסוּר שֶׁהִתְיַשְׁנוּ חַס וְשָׁלוֹם וְכֵן לְעוֹלָם, וְהָבֵן הֵיטֵב.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 9 – פסקה 10
כ־1 דק׳ · כ־30 מילים · 54% מהספר עד סוף היום
יוֹנָתָן אִישׁ קַבוּרָה. ר' יוֹנָתָן סַפְרָא דְגּוּפְתָּא. ר' יוֹנָתָן בַּר יִצְחָק בַּר אַחָא. יוֹנָתָן הַקִּיטוֹנִי.
ר' יוּסְטָא. ר' יוּסְטָא בֶּן יְהוּדָה. ר' יוּסְטָא חַבְרָא. ר' יוּסְטָא בַּר מַתּוּן. ר' יוּסְטָא בְּר' סִימוֹן.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן צ״ה · סעיף א׳ – סעיף י״א
כ־6 דק׳ · כ־560 מילים · 50% מהספר עד סוף היום
אָסוּר לָצֵאת בַּשַׁבָּת וּבְיוֹם טוֹב מִמָּקוֹם שֶׁשַׁבָּת, יוֹתֵר מִתְּחוּם, שֶׁהוּא שְׁנֵי אֲלָפִים אַמָּה. וּמְקוֹמוֹ שֶׁל אָדָם הוּא אַרְבַּע אַמּוֹת. וְהַיְנוּ אִם הָיָה בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת בַּשָּׂדֶה. אֲבָל אִם שַׁבָּת בְּתוֹךְ הָעִיר, כָּל הָעִיר הִיא מְקוֹמוֹ. וְעִבּוּרָהּ שֶׁל עִיר, נֶחְשָׁב גַּם כֵּן לָעִיר. וְאֵיזֶה הוּא עִבּוּרָהּ. שִׁבְעִים אַמָּה וּשְׁנֵי שְׁלִישֵׁי אַמָּה, וְשַׁיָּךְ לָעִיר אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם בִּנְיָן, וְהוּא הַנִּקְרָא קַרְפֵּף הָעִיר. וּמִמָּקוֹם שֶׁיִּכְלֶה, מַתְחִילִין לִמְדֹּד תְּחוּם שַׁבָּת.
עִיר שֶׁהִיא מֻקֶּפֶת חוֹמָה, אֲפִלּוּ הִיא גְּדוֹלָה מְאֹד, מְהַלֵּךְ אֶת כֻּלָּהּ וְעִבּורָהּ וּמִשָּׁם תְּחוּם שַׁבָּת. וְכֵן עִיר שֶׁאֵינָהּ מֻקֶּפֶת חוֹמָה וְהַבָּתִּים סְמוּכִים זֶה לָזֶה, כֹּל שֶׁאֵין בֵּין בַּיִת לְבַיִת יוֹתֵר מִן שִׁבְעִים אַמָּה וּשְׁנֵי שְׁלִישִׁים, נֶחְשָׁב חִבּוּר, וְשַׁיָּךְ לָעִיר, אֲפִלּוּ הוּא מַהֲלַךְ כַּמָּה יָמִים. וּמִבַּיִת הָאַחֲרוֹן, מוֹדְדִין אֶת הַקַּרְפֵּף וּתְחוּם שַׁבָּת.
אֵין נוֹתְנִים קַרְפֵּף אֶלָּא לָעִיר. אֲבָל לְבַיִת אֶחָד, אֵין נוֹתְנִין קַרְפֵּף, אֶלָא תֵּכֶף מִקִּיר הַבַּיִת וָחוּצָה מַתְחִיל לִמְדֹּד תְּחוּם שַׁבָּת.
הָיוּ שְׁתֵּי עֲיָרוֹת סְמוּכוֹת זוֹ לָזוֹ, נוֹתְנִים קַרְפֵּף לָזוֹ וְקַרְפֵּף לָזוֹ. וְלָכֵן אִם אֵין בֵּינֵיהֶן יוֹתֵר מִשִּׁעוּר שְׁתֵּי קַרְפֵּפוֹת, נֶחְשָׁבוֹת שְׁתֵּיהֶן לְעִיר אַחַת.
יֵשׁ כַּמָּה דְּבָרִים בְּעִנְיַן מְדִידַת תְּחוּם שַׁבָּת לְהָקֵל, וְאֵין לַעֲשׂוֹת כִּי אִם עַל יְדֵי בָקִי (שצ"ו שצ"ז שצ"ח שצ"ט).
הַנִּצְרָךְ לָלֶכֶת בַּשַׁבָּת אוֹ בְּיוֹם טוֹב יוֹתֵר מִתְּחוּם שַׁבָּת, צָרִיךְ לְהַנִּיחַ בְּעֶרֶב שַׁבָּת אוֹ בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב עֵרוּבֵי תְּחוּמִין. וְצָרִיךְ לְהַנִּיחוֹ בְּתוֹךְ תְּחוּם הָעִיר בְּמָקוֹם שֶׁהָיָה מֻתָּר לוֹ לָלֶכֶת שָׁם (עַיֵּן מג"א סִימָן ת"ח סָעִיף קטן א'). וּבִמְקוֹם שֶׁהִנִּיחַ אֶת הָעֵרוּב, נֶחְשָׁב לוֹ כְּאִלּו הוּא דָּר שָׁם, וְלָכֵן יֶשׁ לוֹ מִמָּקוֹם הַהוּא שְׁנֵי אֲלָפִים אַמָּה לְכָל צַד. וּמִמֵּילָא מוּבָן, כִּי מַה שֶּׁהוּא מַרְוִיחַ בְּצַד זֶה שֶׁהוּא מַנִּיחַ אֶת הָעֵרוּב, הוּא מַפְסִיד מִצַּד הָאַחֵר. דֶּרֶךְ מָשָׁל, אִם הִנִּיחַ אֶת הָעֵרוּב בְּסוֹף שְׁנֵי אֲלָפִים אַמָּה לְצַד מִזְרָח, אָסוּר לוֹ לָלֶכֶת כְּלוּם לְצַד מַעֲרָב, שֶׁהֲרֵי כְּבָר הוּא רָחוֹק מִמְּקוֹם דִּירָתוֹ תְּחוּם שַׁבָּת (ת"ח תט"ז).
כֵּיצַד עוֹשִׂין אֶת הָעֵרוּב. לוֹקֵחַ פַּת כְּדֵי מְזוֹן שְׁתֵּי סְעוּדּוֹת אוֹ לִפְתָּן (כְּגוֹן בְּצָלִים אוֹ צְנוֹן וְכַדּוֹמֶה), שֶׁיֶּשׁ בּוֹ שִׁעוּר לְאָכְלוֹ עִם פַּת, שֶׁהִיא כְּדֵי מְזוֹן שְׁתֵּי סְעוּדּוֹת חוּץ מִן הַמֶּלַח וּמִן הַמַּיִם שֶׁאֵין מְעָרְבִין בָּהֶם, וְהוֹלֵךְ אֶל הַמָּקוֹם שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהַנִּיחוֹ, וּמְבָרֵךְ בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת עֵרוּב. וְאוֹמֵר, בָּזֶה הָעֵרוּב, יְהֵא מֻתָּר לִי לֵילֵךְ מִמָּקוֹם זֶה אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ, וְחוֹזֵר לְבֵיתוֹ. יָכוֹל לְהַנִּיחַ עֵרוּב אֶחָד לְכַמָּה שַׁבָּתוֹת, וּבִלְבַד שֶׁיַּנִּיחֶנּוּ בְּמָּקוֹם הַמִּשְׁתַּמֵּר, שֶׁלֹּא יְהֵא נֶאֱבָד אוֹ נִתְקַלְקֵל (שפ"ו ת"ח תט"ו תט"ז).
יָכוֹל לִשְׁלוֹחַ אֶת הָעֵרוּב עַל יְדֵי שְּׁלִיחַ שֶׁיַּנִּיחֵהוּ בִּשְׁבִילוֹ, וִיבָרֵךְ הַשְּׁלִיחַ וְיֹאמַר, בָּזֶה הָעֵרוּב יְהֵא מֻתָּר לִפְלוֹנִי לֵילֵךְ וְכוּ'. וְצָרִיךְ שֶׁיְהֵא הַשְּׁלִיחַ גָּדוֹל וּבַר דַּעַת אֲבָל עַל יְדֵי קָטָן, אֵין שׁוֹלְחִין. וַאֲפִלּוּ לֹא חָזַר הַשְּׁלִיחַ אֶל מְשַׁלְּחוֹ, יָכוֹל לִסְמֹךְ עָלָיו, דַּחֲזָקָה שְּׁלִיחַ עוֹשֶׂה שְּׁלִיחַוּתוֹ (ת"ט).
יְכוֹלִין לְעָרֵב בְּעֵרוּב אֶחָד בִּשְׁבִיל כַּמָּה אֲנָשִׁים, וְהוּא שֶׁיְהֵא בָּעֵרוּב שִׁעוּר לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. וְצָרִיךְ לְזַכּוֹת לָהֶם עַל יְדֵי אַחֵר כְּמוֹ בְּעֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת (סִימָן צ"ד סָעִיף ו' ז'). וְאֵין מְעָרְבִין עֵרוּבֵי תְחוּמִין לָאָדָם אֶלָּא לְדַעְתּוֹ (עַיֵּן אוֹרַח חַיִּים סִימָן תי"ד). וְהַמַּנִּיחַ, אִם הוּא שְּׁלִיחַ לְכֻלָּם, אוֹמֵר: יְהֵא מֻתָּר לִפְלוֹנִי וְלִפְלוֹנִי. וְאִם מַנִּיחוֹ גַּם בִּשְׁבִילוֹ, אוֹמֵר, לִי וְלִפְלוֹנִי וְלִפְלוֹנִי (תי"ג).
צָרִיךְ שֶׁיְהֵא הָעֵרוּב מֻנָּח בְּמָקוֹם שֶׁאֶפְשָׁר לְאָכְלוֹ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, בְּלִי עֲשִׂיַּת אִסּוּר דְּאוֹרָיְתָא. וְלָכֵן אִם הִנִּיחוֹ בְּגוּמָּא וְכִסָּהוּ בְּעָפָר, לֹא הֲוֵי עֵרוּב. כִּסָּהוּ בְּאֶבֶן הֲוֵי עֵרוּב. נְתָנוֹ בְּאִילָן, אִם הָאִילָן קָשֶׁה הֲוֵי עֵרוּב. הִנִּיחוֹ עַל אִילָן אוֹ קָנֶה רַךְ, אֵינוֹ עֵרוּב (סִימָן ת"ח וּבְחַיֵּי אָדָם).
אִם נוֹתֵן אֶת הָעֵרוּב בְּתוֹךְ עִיר, אֲזַי כָּל הָעִיר נֶחְשֶׁבֶת לוֹ לִמְקוֹם עֵרוּבוֹ וְיָכוֹל לָלֶכֶת כָּל הָעִיר, אֲפִלּוּ הִיא גְּדוֹלָה מְאֹד, וְגַם חוּץ לָעִיר כְּדֵי עִבּוּרָהּ וּתְחוּם שַׁבָּת, שֶׁהֲרֵי נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ הוּא דָּר בְּאוֹתָהּ הָעִיר (ת"ח ובחי"א).
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה צ״ה
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מָלֵא רַחֲמִים, שְׁלַח לִי יְשׁוּעוֹת רַבּוֹת בְּכָל עֵת וָרֶגַע מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה כִּי אַתָּה גִּלִּיתָ לָנוּ שֶׁיֵּשׁ לְךָ מַעְיָנוֹת שֶׁל יְשׁוּעָה שֶׁאֵינָם נִפְסָקוֹת לְעוֹלָם כַּמַּעְיָן הַנּוֹבֵעַ שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי יְשׁוּעוֹת שְׁלֵמוֹת וַאֲמִתִּיּוֹת מִמַּעְיָנוֹת הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלֶּה, זַכֵּנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי בְּכחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁהֵם בְּחִינַת מַעַיְנֵי הַיְּשׁוּעָה, שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג וּלְגַלּוֹת וְלִשְׁאב מֵימֵי הַתּוֹרָה בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְּשׁוּעָה, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כּחַ גָּדוֹל לָנֶצַח לַעֲזר וּלְהָגֵן וּלְהוֹשִׁיעַ לְכל הַחוֹסִים בָּהֶם לְהַצִּילָם מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת וּמִתַּחְתָּיו, וּלְזַכּוֹתָם לְחַיֵּי עוֹלָם לָעַד וְלָנֶצַח כַּאֲשֶׁר נִגְלָה לְפָנֶיךָ אֲדוֹן הָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי וְזַכֵּנִי בִּזְכוּתָם, שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְחַדֵּשׁ מֵעַתָּה, לְהַתְחִיל מֵעַתָּה לְהַמְשִׁיךְ עָלַי חָכְמָה וִישׁוּעָה אֲמִתִּיִּית לַעֲזב דַּרְכִּי הָרָע וּמַחְשְׁבוֹתַי הַמְגֻנּוֹת וְלֹא אָשׁוּב עוֹד לְאִוַּלְתִּי, רַק אֶזְכֶּה לְהַכְנִיס כָּל חָכְמָתִי וְדַעְתִּי בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וּלְקַשֵּׁר מַחֲשַׁבְתִּי אֶל הַתּוֹרָה וְהַתְפִילָּה תָמִיד בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת הַמַּחֲשָׁבָה לָצֵאת חוּץ כְּלָל אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה וּתְמַהֵר לְהוֹצִיאֵנִי וּלְהַצִּילֵנִי מִמַּיִם הַזֵּדוֹנִים, מִמְּצוּלוֹת יָם, מִיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד, מִתּהוּ וָבהוּ וְחֹשֶׁךְ וּתְהוֹם, וְתוֹשִׁיעֵנִי בְּכָל עֵת וָרֶגַע בִּישׁוּעוֹת נִפְלָאוֹת מִמַּעַיְנֵי הַיְּשׁוּעָה, כִּי גָלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ בַּעַל הַיְשׁוּעוֹת, שֶׁבְּעצֶם רִחוּקִי מִמְּךָ בְּלִי שִׁעוּר, וְהַיֵּצֶר הָרָע מִתְגַּבֵּר בְּכָל עֵת בְּכַמָּה מִינֵי הִתְגַּבְּרוּת וּמְנִיעוֹת וְעִכּוּבִים וּבִלְבּוּלִים וְעַקְמִימִיּוּת שֶׁבַּלֵּב עַד אֵין מִסְפָּר, אֲנִי צָרִיךְ יְשׁוּעוֹת רַבּוֹת וְנִפְלָאוֹת בְּכָל עֵת וָרֶגַע, שֶׁתִּפְתַּח לָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים מַעַיְנֵי הַיְּשׁוּעָה, שֶׁתִּהְיֶה הַיְּשׁוּעָה נוֹבַעַת וּמִתְחַדֶּשֶׁת לָנוּ בְּכָל עֵת וָרֶגַע, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְהִנָּצֵל בְּכָל עֵת מִמַּה שֶּׁאָנוּ צְרִיכִין לְהִנָּצֵל, בְּדַרְכֵי יְשׁוּעָתֶךָ הַנִּפְלָאוֹת הַמִּתְחַדְּשִׁים וְנוֹבְעִים בְּכָל עֵת וָרֶגַע מִמַּעַיְנֵי הַיְּשׁוּעָה וּתְקַדְּשֵׁנוּ וּתְטַהֲרֵנוּ עַל יָדָם מִכָּל הַטֻּמְאוֹת וּמִכָּל הַגִּלּוּלִים וּמִכָּל הַכְּתָמִים וּמִכָּל הַפְּגָמִים שֶׁבָּעוֹלָם וְקַיֵּם לָנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, מִכָּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מַצְמִיחַ יְשׁוּעוֹת, מַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵנוּ לְטוֹבָה בְּרַחֲמִים, וְהוֹשִׁיעֵנִי מְהֵרָה בְּכָל מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ לְהִוָּשֵׁעַ בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ וּלְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וִיקֻיַּם בָּנוּ מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְהוָה, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה, וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְּשׁוּעָה", וְנֶאֱמַר. "לַיהוָה הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִּרְכָתֶךָ סֶלָה יְהוָה הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ", וְטוֹב יִהְיֶה בְּעֵינֶיךָ לְבָרְכֵנוּ וּלְבָרֵךְ אֶת כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה בִשְׁלוֹמְךָ הַטּוֹב, וְקַיֵּם לָנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "יְהוָה עז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְהוָה יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם, יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי" עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה צ״ו
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לִשְׁתּק וְלִדּם לִמְחָרְפֵי וְלִמְבַזֵּי נַפְשִׁי, וְלִמְקַלְּלַי נַפְשִׁי תִדּוֹם, וְאֶהְיֶה מִן הַנֶּעֱלָבִים וְאֵינָם עוֹלְבִים שׁוֹמְעִים חֶרְפָּתָם וְאֵינָם מְשִׁיבִים עוֹשִׂים מֵאַהֲבָה וּשְׂמֵחִים בְּיִסּוּרִים וּתְזַכֵּנִי שֶׁלֹּא אֲכַוֵּן לְצַעֲרָם עַל יְדֵי שְׁתִיקָתִי שֶׁאֶשְׁתּק לָהֶם, רַק כָּל כַּוָּנָתִי בִּשְׁתִיקָתִי יִהְיֶה מֵאַהֲבָה בֶּאֱמֶת, וְתִהְיֶה בְעֶזְרִי תָמִיד שֶׁאֶהְיֶה נִזְהָר בִּזְהִירוּת גָּדוֹל שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ וּלְחָרֵף פְּנֵי חֲבֵרִי וְלֹא שׁוּם אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם אֲפִלּוּ הַמְחָרְפִין וּמְבַיְּשִׁין אוֹתִי, מִכָּל שֶׁכֵּן אוֹתָם שֶׁאֵינָם מְבַיְּשִׁין אוֹתִי תתקעב אָנָּא יְהוָה שָׁמְרֵנִי וְהַצִּילֵנִי מֵעָוֹן הֶחָמוּר הַזֶּה שֶׁל הַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים שֶׁאֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, וְשָׁמְרֵנִי וְהַצִּילֵנִי בְּכָל עֵת שֶׁלֹּא אֲבַיֵּשׁ שׁוּם אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם מִגָּדוֹל וְעַד קָטָן, כִּי כְבָר נִלְכַּדְתִּי בָּזֶה כַּמָּה פְּעָמִים, בְּשׁוֹגֵג וּבְמֵזִיד בְּאנֶס וּבְרָצוֹן "אָמְנָם חָטָאתִי לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל" וּלְכַמָּה אֲנָשִׁים מִיִּשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר כֻּלָּם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים כְּנֶגְדִּי, וּבִיַּשְׁתִּי אוֹתָם כַּמָּה פְעָמִים, וְהִלְבַּנְתִּי פְּנֵיהֶם בָּרַבִּים, וְשָׁפַכְתִּי דָּמָם כַּמָּיִם, אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם שָׁמְרֵנִי מֵעַתָּה הַצִּילֵנִי מֵעַתָּה מֵעָוֹן הֶחָמוּר הַזֶּה וּמִכָּל הָעֲווֹנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וְעָזְרֵנִי וְזַכֵּנִי לְתַקֵּן כָּל מַה שֶּׁפָּגַמְתִּי בְּעָוֹן זֶה מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה וּתְסַבֵּב סִבּוֹת לְטוֹבָה בְּרַחֲמֶיךָ בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְוָעֵד יַחַד עִם הָאֲנָשִׁים שֶׁבִּיַּשְׁתִּי אוֹתָם וּלְפַיְּסָם בֶּאֱמֶת, עַד אֲשֶׁר כֻּלָּם יִמְחֲלוּ לִי בִּמְחִילָה גְמוּרָה בֶּאֱמֶת בְּרָצוֹן טוֹב וּבְלֵב שָׁלֵם וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה וְלֹא יִשָּׁאֵר עָלַי שׁוּם שִׂנְאָה וּקְפֵדָא מִשּׁוּם אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם, וְלֹא שׁוּם טִינָא בַּלֵּב, וּמֵעַתָּה תִּשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי תָמִיד שֶׁלֹּא אַלְבִּין וְלֹא אֲבַיֵּשׁ שׁוּם אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם אֲפִלּוּ בֵּינִי לְבֵינוֹ, מִכָּל שֶׁכֵּן בָּרַבִּים וְלֹא אֲזַלְזֵל בְּכָבוֹד שֶׁל שׁוּם בַּר יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּעוֹלָם, וְלֹא אֶהְיֶה בָז לְכָל אָדָם, רַק אֶזְכֶּה לְהִכָּלֵל בִּכְלָלִיּוּת יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ לֶאֱהב אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כְּנַפְשִׁי וּמְאדִי בְּכָל לְבָבִי בֶּאֱמֶת וּלְקַיֵּם מִצְוַת "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" בֶּאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 188 מתוך 355 במחזור של שנת ה׳תשפ״ה
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־39 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת י״ד בניסן): צו
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־8 באפריל 2025, בשעה 19:02 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ניסן ופסח
יְמֵי נִיסָן הֵם יְמֵי תְּשׁוּבָה כְּמוֹ תִּשְׁרֵי: (לק"א סי' מ"ט אות ו')
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.