ניסן ופסח
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ניסן ופסח
יְמֵי נִיסָן הֵם יְמֵי תְּשׁוּבָה כְּמוֹ תִּשְׁרֵי: (לק"א סי' מ"ט אות ו')
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום רביעי, י״ח בניסן ה׳תשפ״ה · 16 באפריל 2025
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ע״ח · אות ה׳ – אות ט׳
כ־6 דק׳ · כ־560 מילים · 51% מהספר עד סוף היום
וְזֶהוּ בְּחִינָה שֶׁל מָשִׁיחַ, כִּי כָּתוּב אֶצְלוֹ (ישעיהו י״א:ג׳): לֹא לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפֹּט וְכוּ', אֶלָּא הַכֹּל בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. כִּי אֲזַי יְתֻקַּן פַּרְצוּף מַלְכוּת בִּשְׁלֵמוּת, וְנִתְקַבֵּץ כָּל הַבְּחִינַת מַלְכוּת אֶל שָׁרְשׁוֹ, וְהָיְתָה לַה' הַמְּלוּכָה (עובדיה), וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ (זכריה י״ד:ח׳-ט׳), וְנוּכַל לְהַכִּיר אֶת בּוֹרְאֵנוּ לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת, בְּלֹא שׁוּם לְבוּשׁ וְצִיּוּר וּתְמוּנָה. וְזֶהוּ (תהילים מ״ז:ג׳): כִּי ה' וְכוּ' מֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל הָאָרֶץ, הַיְנוּ כְּשֶׁמִּדַּת מַלְכוּת יִהְיֶה גָּדוֹל, וְיִתְעַלֶּה אוֹרָהּ מֵחֲמַת תִּקּוּן מַעֲשֵׂינוּ, אֲזַי נוּכַל לְהַכִּיר אֶת בּוֹרְאֵנוּ עַל כֹּל, דְּהַיְנוּ לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת, וְלֹא כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי עַכְשָׁו הוּא בְּהִתְלַבְּשׁוּת עוֹלָמוֹת כַּנַּ"ל:
וְזֶהוּ: וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ, הַיְנוּ כְּשֶׁיִּתֵּן עֹז וְהֶאָרָה לְמִדַּת מַלְכוּת, אֲזַי: וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ; כִּי כָּל אֶחָד יְתַקֵּן בְּחִינוֹת מָשִׁיחַ שֶׁלּוֹ, וְיֵלֵךְ מִמַּדְרֵגָה אֶל מַדְרֵגָה מְעַט מְעַט, עַד שֶׁיְּתַקֵּן הֶאָרַת פַּרְצוּף מַלְכוּת בִּשְׁלֵמוּת, וְזֶהוּ בְּחִינוֹת מָשִׁיחַ כַּנַּ"ל:
[גַּם דְּבָרִים אֵלֶּה אֵינָם מְסֻדָּרִים יָפֶה, וְחָסֵר בָּהֶם גַּם כֵּן. וּכְפִי הַנִּרְאֶה הַמְכֻוָּן מֵהֶם, שֶׁמְּדַבֵּר מִמַּעֲלַת הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה, כִּי הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּחִינוֹת הַשְּׁכִינָה, וְהוּא בְּחִינוֹת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ בְּחִינוֹת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, בְּחִינוֹת תְּחִיָּה, בְּחִינוֹת יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ. וְכָל זֶה מְבֹאָר מִתּוֹךְ דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַנַּ"ל. רַק שֶׁאֵין הַדְּבָרִים מְסֻדָּרִים כָּרָאוּי, וְאֵין הַלָּשׁוֹן מְתֻקָּן. אַף־עַל־פִּי־כֵן כֻּלָּם נְכוֹחִים לַמֵּבִין וִישָׁרִים לְמוֹצְאֵי דַּעַת:
גַּם מְבֹאָר מִתּוֹרָה זֹאת, שֶׁהַדִּבּוּר הוֹלֵךְ עִם הָאָדָם אֲפִלּוּ לַמְּקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים, כְּמוֹ הָאֵם הַהוֹלֶכֶת עִם הַוָּלָד לְכָל מָקוֹם שֶׁהוּא הוֹלֵךְ, וְעַל כֵּן נִקְרָא הַדִּבּוּר אֵם הַבָּנִים. וְזֶהוּ: כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בוֹ זָכוֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד, הַיְנוּ שֶׁאֲפִלּוּ אִם הָאָדָם מֻנָּח, חַס וְשָׁלוֹם, בַּמָּקוֹם שֶׁהוּא, אֲפִלּוּ בְּשֵׁפֶל הַמַּדְרֵגָה מְאֹד, אֲפִלּוּ בַּמְּקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר יָכוֹל לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. דְּהַיְנוּ, שֶׁאֲפִלּוּ אִם הוּא בַּמָּקוֹם שֶׁהוּא, אִם יִתְחַזֵּק גַּם שָׁם לְדַבֵּר עַל־כָּל־פָּנִים דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת, יָכוֹל לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲפִלּוּ שָׁם בַּמְּקוֹמוֹת הַנְּמוּכִים, שֶׁהֵם בְּחִינוֹת מְקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים, אֲפִלּוּ אִם נָפַל לְמָקוֹם שֶׁנָּפַל, כִּי הַדִּבּוּר אֵינוֹ מַנִּיחַ אוֹתוֹ לִשְׁכֹּחַ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. בִּבְחִינוֹת: כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בוֹ זָכוֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד; שֶׁכָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַדִּבּוּר שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה, זֶה הַדִּבּוּר אֵינוֹ מַנִּיחַ אוֹתוֹ לִהְיוֹת נִשְׁכָּח מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי הַדִּבּוּר זוֹכֵר וּמַזְכִּיר אוֹתוֹ לְהִתְחַזֵּק בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּמָּקוֹם שֶׁהוּא. וְהָבֵן הַדָּבָר הֵיטֵב, מִגֹּדֶל כֹּחַ הַדִּבּוּר. וְהוּא עֵצָה נִפְלָאָה וְנוֹרָאָה לְמִי שֶׁחָפֵץ בֶּאֱמֶת, לְבַל יְאַבֵּד עוֹלָמוֹ לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם:
עוֹד מְבֹאָר מִזֶּה, גֹּדֶל מַעֲלַת עֵסֶק הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים שֶׁל הָאָדָם. כִּי אִלְמָלֵא כַּנְפֵי רֵאָה דְּנָשְׁבִי עַל לִבָּא הָוֵי לִבָּא אוֹקִיד כָּל גּוּפָא, וְכַנְפֵי רֵאָה הוּא בְּחִינוֹת הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל. הַיְנוּ כִּי יֵשׁ בָּאָדָם שְׁנֵי מִינֵי תַּבְעֵרוֹת מְדוּרַת אֵשׁ – לְטוֹב וּלְהֵפֶךְ; וּשְׁנֵיהֶם אֵינָם טוֹבִים. כִּי לִפְעָמִים לֵב הָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי בּוֹעֵר מְאֹד מְאֹד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּיקַד יְקוֹד אֵשׁ, אֲבָל הוּא יוֹתֵר מִדַּי, עַד שֶׁהָיָה אֶפְשָׁר לִהְיוֹת אוֹקִיד כָּל גּוּפָא. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁבּוֹעֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן מֵאַחַר שֶׁהוּא יוֹתֵר מִדַּי אֵינוֹ טוֹב. וְאִי אֶפְשָׁר לְקָרֵר וּלְצַמְצֵם הַהִתְלַהֲבוּת הַזֹּאת, שֶׁיִּהְיֶה בְּמִדָּה, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, כִּי כְּשֶׁיַּעֲסֹק בַּתּוֹרָה, תָּגֵן הַתּוֹרָה עָלָיו וְתַצִּיל אוֹתוֹ, שֶׁיִּזְכֶּה לְצַמְצֵם הַהִתְלַהֲבוּת שֶׁיִּהְיֶה כָּרָאוּי. וְכֵן יֵשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, לְהֵפֶךְ. כִּי לִפְעָמִים בּוֹעֵר הָאָדָם אֶל תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁגַּם כֵּן הָיָה אוֹקִיד כָּל גּוּפָא, חַס וְשָׁלוֹם. אֲבָל כְּשֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה הִיא מֵגֶנֶת עָלָיו וּמַצֶּלֶת אוֹתוֹ, גַּם מֵהִתְלַהֲבוּת הָאֵשׁ הָרָע הַזֶּה שֶׁל הַתַּאֲווֹת, שֶׁהָיָה רוֹצֶה לְשָׂרְפוֹ לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּלֹא הַתּוֹרָה, חַס וְשָׁלוֹם, לֹא הָיָה הָאָדָם מִתְקַיֵּם כְּלָל, כִּי הָיָה נִשְׂרָף וּמִתְבַּטֵּל מֵרִבּוּי הַתַּבְעֵרוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּכֹחוֹ, לְיָמִין יוֹתֵר מִדַּי, אוֹ לִשְׂמֹאל, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶהוּ: אִלְמָלֵא כַּנְפֵי רֵאָה, שֶׁהִיא הַתּוֹרָה, דְּנָשְׁבִי עַל לִבָּא, הָוֵי לִבָּא אוֹקִיד כָּל גּוּפָא – עַל־יְדֵי שְׁנֵי מִינֵי תַּבְעֵרוֹת הַנַּ"ל, וְרַק הַתּוֹרָה מַצֶּלֶת מִזֶּה כַּנַּ"ל. וְהָבֵן הַדְּבָרִים לְמַעֲשֶׂה]:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות קמ״ג
כ־2 דק׳ · כ־160 מילים · 54% מהספר עד סוף היום
כי יש שני מיני אכילת הבהמיות, דהינו: שיש אדם שאוכל בתאוה גדולה, כבהמה, והמאכל הוא מאכל אדם; ויש אדם שאוכל כאדם אבל המאכל אינו מאכל אדם, דהינו: שהניצוצות לא נתבררו כל כך שראוי לאדם, אלא הוא מאכל בהמה. והאוכל משני המאכלים האלו בא לידי חלי הקדחת; וזה שכתוב: ״הרכבת אנוש לראשנו״, דהינו: כשאנו במדרגה קטנה שאדם גדול ממנו, שאנו אוכלים משני המאכלים הנ"ל, אזי ״באנו באש ובמים״ - הינו קר וחם, דהינו קדחת. ואפלו הרופאים אומרים גם כן כך, שקדחת בא מן מאכל יותר, וזה בגשמיות; וברוחניות גם כן כך כי כשהאדם הוא בבחינת דעת אזי יש בו אהבה ויראה דקדשה, וכשנופל חס ושלום מבחינת דעת, אזי נופל לאהבה ויראה הנפולה.
וכשאדם אוכל אחד משני המאכלים הנ"ל הוא נופל מבחינת דעת, ״כי מותר האדם מן הבהמה - אין״, הינו בחינת דעת, בחינת ״החכמה מ׳אין׳ תמצא״. נמצא, כשאוכל מאכלים כאלו הוא בחינת בהמה, ונופל מבחינת דעת, ונופל באהבה ויראה הנפולה. וזה שכתוב: ״הרכבת אנוש לראשנו״, הינו כנ"ל, אזי ״באנו באש ובמים״, דהינו: באהבה ויראה הנפולה:
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות י״ח
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 54% מהספר עד סוף היום
על כן לך ושכר הספינה לסטנבול. ולא אבה האיש שהיה עמו לשמע אליו, ומאן לנסוע לביתו, כי אמר שרצונו להיות בטבריה וכו'. והשיב לו רבנו, זכרונו לברכה מאחר שאתה מתאווה להיות בטבריה, לך ושכר חמורים לשם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות ר״מ
כ־4 דק׳ · כ־410 מילים · 42% מהספר עד סוף היום
(יא) שָׁמַעְתִּי שֶׁפַּעַם אַחַת הָיָה אִישׁ אֶחָד מֵאַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ קוֹבֵל לְפָנָיו מְאֹד עַל חֶסְרוֹן פַּרְנָסָתוֹ. אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אֵינִי יוֹדֵעַ אֵיךְ יֵשׁ לָכֶם לֵב כָּזֶה לְבַלְבֵּל אוֹתִי בְּהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, הֲלֹא אֲנִי דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁהוֹלֵךְ יוֹמָם וָלַיְלָה בַּמִּדְבָּר, וְחוֹתֵר וּמְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת מִמִּדְבָּר יִשּׁוּב. כִּי בְּכָל אֶחָד מִכֶּם בְּלִבּוֹ מִדְבַּר שְׁמָמָה מֵאֵין יוֹשֵׁב, וְאֵין שָׁם מָדוֹר לַשְּׁכִינָה וַאֲנִי חוֹתֵר וּמְבַקֵּשׁ בְּכָל עֵת לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה תִּקּוּן וּמָקוֹם בִּלְבַבְכֶם לִהְיוֹת שָׁם מָדוֹר לַשְּׁכִינָה. הֲלֹא כַּמָּה יְגִיעוֹת צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת מֵאִילַן סְרַק עָב שֶׁקּוֹרִין דֶּמְבְּ לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ כֵּלִים יָפִים וּרְאוּיִים לְתַשְׁמִישׁ אָדָם. כַּמָּה יְגִיעוֹת צְרִיכִין לָזֶה עַד שֶׁמְּסַתְּתִין אוֹתוֹ וּמְנַסְּרִין אוֹתוֹ וּמְתַקְּנִין אוֹתוֹ בְּמַעֲצָד וּבִשְׁאָר כֵּלִים הַצְּרִיכִין לָזֶה. כְּמוֹ כֵן מַמָּשׁ יְגִיעוֹת כָּאֵלּוּ צָרִיךְ אֲנִי לְיַגֵּעַ אֶת עַצְמִי עִם כָּל אֶחָד מִכֶּם לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ אֵיזֶה תִּקּוּן. וְאַתֶּם מְבַלְבְּלִין אוֹתִי בַּהֲבָלִים כָּאֵלֶּה. שָׁמַעְתִּי שֶׁהָעֲבוֹדָה שֶׁלּוֹ וּקְדֻשָּׁתוֹ הַנּוֹרָאָה וְהַיִּרְאָה שֶׁהָיְתָה עַל פָּנָיו בְּלֵיל שַׁבַּת קֹדֶשׁ, וּבִפְרָט בִּימֵי נְעוּרָיו הָיָה עַד בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ כְּלָל. וּפַעַם אַחַת נָטַל אֶת יָדָיו וּבֵרַךְ בִּרְכַּת הַמּוֹצִיא בִּסְעֻדַּת לֵיל שַׁבַּת קֹדֶשׁ וְגַם כָּל הַמְסֻבִּין עַל שֻׁלְחָנוֹ בֵּרְכוּ בִּרְכַּת הַמּוֹצִיא וְאָכְלוּ אֶת פִּתָּם. וְתֵכֶף אַחַר שֶׁאָכַל פְּרוּסַת הַמּוֹצִיא עָלָה בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ לַמָּקוֹם שֶׁעָלָה וְהִתְדַּבֵּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּדְבֵקוּת גָּדוֹל וּבְיִרְאָה נוֹרָאָה. וְיָשַׁב בִּשְׁתִיקָה וּבְעֵינַיִם פְּקוּחוֹת וּבִדְבֵקוּת עָצוּם וְנִפְלָא כָּל הַלַּיְלָה, וְלֹא הוֹשִׁיטוּ שׁוּם מַאֲכָל עַל הַשֻּׁלְחָן כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו מְאֹד, וְהָיוּ מִתְיָרְאִין לְבַלְבֵּל אוֹתוֹ. וּבְתוֹךְ כָּךְ הֵאִיר הַשַּׁחַר וַתָּנֵץ הַחַמָּה וּבֵרְכוּ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן וְנִפְטְרוּ מֵעַל הַשֻּׁלְחָן. וּפַעַם אַחַת בִּימֵי נְעוּרָיו בָּא אֵלָיו אָחִיו הָרַב רַבִּי יְחִיאֵל זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עַל שַׁבָּת, וְרָאָה אֶת הַהַנְהָגָה שֶׁלּוֹ בְּלֵיל שַׁבָּת וְהוּטַב בְּעֵינָיו, וּבִסְעֻדַּת שַׁחֲרִית הָיוּ מְסַפְּרִין הָעוֹלָם לְפָנָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אֵיזֶה שִׂיחוֹת חֻלִּין וְלֹא הוּטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי הָרַב רַבִּי יְחִיאֵל. וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת נִכְנַס לְחַדְרוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְדִבֵּר עִמּוֹ מִזֶּה. וְאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הַאַתָּה זוֹכֵר כָּל הַסִּפּוּרִים שֶׁהָיוּ עַל הַשֻּׁלְחָן בְּשַׁחֲרִית, וְלֹא הָיָה זוֹכֵר אֶת כֻּלָּם. וְאָמַר לוֹ רַבֵּינוּ זַ"ל אֲנִי זוֹכֵר אֶת כֻּלָּם. וְהָלַךְ וְנָעַל אֶת הַדֶּלֶת שֶׁל חַדְרוֹ וְהִתְחִיל לְסַדֵּר לְפָנָיו כָּל הַסִּפּוּרִים, וּלְהַסְבִּיר לוֹ קְצָת מָה הָיוּ עִנְיָנָם, וְדִבֵּר עִמּוֹ עַד אֵיזֶה שָׁעוֹת עַל הַיּוֹם וְהַחַלּוֹנוֹת הָיוּ סְתוּמִים. וְאַחַר־כָּךְ הִבִּיט עַל הַמַּרְאֵה שָׁעוֹת וְרָאָה שֶׁהִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת־שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית מִכְּבָר וְהִפְסִיק הַדִּבּוּר. וְהָלַךְ הָרַב רַבִּי יְחִיאֵל מִמֶּנּוּ בִּבְכִיָּה גְּדוֹלָה וּבְגַעְגּוּעִים גְּדוֹלִים וּבְהִתְעוֹרְרוּת נִפְלָא, עַד שֶׁעָבְרוּ כַּמָּה יָמִים שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לֶאֱכֹל וְלֹא לִישֹׁן וְכוּ' רַק יָשַׁב בִּבְכִיּוֹת גְּדוֹלוֹת מֵחֲמַת גֹּדֶל הַתְּשׁוּקָה וְהַגַּעְגּוּעִים וְהִתְעוֹרְרוּת נִפְלָא שֶׁנִּתְעוֹרֵר אָז מִדִּבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. וּמֵאָז נִתְקָרֵב אֶל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּהִתְקָרְבוּת אֲמִתִּי עָצוּם וְנִפְלָא מְאֹד: גְּדֻלַּת נוֹרְאוֹת הַשָּׂגָתוֹ גַּם מֵעִנְיָן זֶה מְבֹאָר כְּבָר הַרְבֵּה בְּהַשִּׂיחוֹת שֶׁנִּדְפְּסוּ. וּבְכָאן לֹא הוּבָא רַק מַה שֶּׁלֹּא נִדְפַּס עֲדַיִן:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · ממון · חלק ראשון · אות מ׳ – אות מ״ג
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 55% מהספר עד סוף היום
מ. מִי שֶׁשּׂוֹנֵא מָמוֹן, זוֹכֶה לַאֲרִיכוּת־יָמִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מא. מִי שֶׁמְּחַפֵּשֹ אַחַר אוֹצָרוֹת, הוּא מְקָרֵב מִיתָתוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מב. מִי שֶׁלּא תִּקֵּן חַטְּאוֹת נְעוּרִים, נַעֲשֶׂה רָשׁ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מג. מִי שֶׁמְּיַגֵּעַ אֶת עַצְמוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה אַחַר פַּרְנָסָה, וְאֵינוֹ מוֹצֵא אֶת פַּרְנָסָתוֹ, תַּקָּנָתוֹ – שֶׁיַּחֲזִיר בְנֵי־אָדָם בִּתְשׁוּבָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות ל״ח
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 56% מהספר עד סוף היום
אָמַר לוֹ הָאָדָם שֶׁל הַסּוּס הַנַּ"ל מַה תּוּכַל לִפְעל עִם הַכְּלִי הַזּאת ? [הֲלא הוּא רַק] שֶׁתַּעֲשֶׂה עִמָּהּ קָאמֶעדְיֶא [משחק הצגה], וּתְקַבֵּל דִּינָר אֲבָל אֲנִי יוֹדֵעַ דָּבָר, שֶׁהוּא טוֹב יוֹתֵר מֵהַכְּלִי שֶׁלְּךָ דְּהַיְנוּ שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ דָּבָר, שֶׁקִּבַּלְתִּי מֵאֲבוֹת אֲבוֹתַי לִהְיוֹת מֵבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר הַיְנוּ שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ דָּבָר כָּזֶה, שֶׁקִּבַּלְתִּי מֵאֲבוֹת אֲבוֹתַי שֶׁיְּכוֹלִים לִהְיוֹת עַל יָדָהּ מֵבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר שֶׁכְּשֶׁאֶחָד אוֹמֵר אֵיזֶה דִּבּוּר בְּעָלְמָא יְכוֹלִים עַל יְדֵי הַקַּבָּלָה הַנַּ"ל, שֶׁיֵּשׁ לִי, לְהָבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר וַעֲדַיִן לא גִּלִּיתִי זאת לְשׁוּם אָדָם בָּעוֹלָם בְּכֵן אֲנִי אֲלַמֵּד אוֹתְךָ הַדָּבָר הַזֶּה וְאַתָּה תִּתֵּן לִי הַכְּלִי הַזּאת הַנַּ"ל
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · מועדי ה' · ראש השנה · קטע א׳ – קטע ז׳
כ־3 דק׳ · כ־280 מילים · 55% מהספר עד סוף היום
מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ תְּקִיעַת שׁוֹפָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה מֵאִישׁ יָרֵא וְחָרֵד, בְּוַדַּאי לֹא יִדְאַג כָּל הַשָּׁנָה מֵרְעָמִים: (לק"א סי' ה' אות ג')
תְּקִיעוֹת רֹאשׁ הַשָּׁנָה הֵם בְּחִינַת הִתְחַדְּשׁוּת הַמֹּחִין, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל וְהַנְּשָׁמָה שֶׁל כָּל אֶחָד, שֶׁיִּזְכֶּה כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ לְהַמְשִׁיךְ שֵׂכֶל חָדָשׁ וּנְשָׁמָה חֲדָשָׁה מֵאוֹר הַפָּנִים: (לק"א סי' ל"ה אות י')
עַל־יְדֵי תְּקִיעוֹת שׁוֹפָר נִמְתָּקִין הַדִּינִים: (לק"א סי' מ"ב)
תְּקִיעַת שׁוֹפָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, שֶׁמְּעוֹרְרִין בְּנֵי הָעוֹלָם מֵהַשֵּׁנָה שֶׁלֹּא יְבַלּוּ יְמֵיהֶם בְּשֵׁנָה חַ"ו. וְעַל־יְדֵי שֶׁמְּעוֹרְרִין אוֹתָם מֵהַשֵּׁנָה נִמְשָׁךְ הַדִּבּוּר בְּכֹחַ גָּדוֹל, וְעַל־יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ בִּטָּחוֹן וּפְקִידוֹת עֲקָרוֹת, וְעַל־יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ יִרְאָה גְּדוֹלָה. וְעַל־יְדֵי הַיִּרְאָה נִצּוֹלִין מִנִּאוּף וּמֵהֶבֶל הַיֹּפִי וּמֵחֵן שֶׁל שֶׁקֶר, וְזוֹכִין לַאֲרִיכוּת יָמִים דִּקְדֻשָּׁה, לְהַאֲרִיךְ וּלְהַרְחִיב כָּל יוֹם מִימֵי חַיָּיו שֶׁבָּא אַחַר כָּךְ בְּתוֹסְפוֹת קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל יָדוֹ זוֹכִין לְהִתְבּוֹנְנוּת גָּדוֹל מְאֹד. וְכָל זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי תְּקִיעוֹת שׁוֹפָר שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה אֵצֶל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, שֶׁיּוֹדְעִין לְהַמְשִׁיךְ כָּל הַתִּקּוּנִים הָאֵלֶּה: (לק"א סי' ס' אות א' ט')
עַל־יְדֵי שֶׁנּוֹסְעִין עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, עַל־יְדֵי זֶה נִמְתָּקִין כָּל הַדִּינִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְאֵיךְ שֶׁיֵּשׁ אֵיזֶה דִּין, הַכֹּל נִמְתָּקִין עַל־יְדֵי זֶה. וְזֶה צְרִיכִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, עַל־כֵּן נוֹסְעִין עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה דַּיְקָא. גַּם עַל־יְדֵי שֶׁבָּאִים כַּמָּה נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְנִכְלָלִין יַחַד בְּאַהֲבָה רַבָּה, עַל־יְדֵי זֶה בָּא שִׂמְחָה גְּדוֹלָה וְחֶדְוָה רַבָּה: (לק"א סי' ס"א אות ז' ח')
מַה שֶּׁהָעוֹלָם נוֹסְעִין עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְצַדִּיקִים, כִּי עִקַּר הַמְתָּקַת הַדִּינִים אֵינוֹ אֶלָּא עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת וְטָהֳרַת הַמַּחֲשָׁבוֹת, וְאִי אֶפְשָׁר לְטַהֵר וּלְקַדֵּשׁ הַמַּחֲשָׁבָה אֶלָּא עַל־יְדֵי הִתְקַשְּׁרוּת לְצַדִּיקִים. וְרֹאשׁ הַשָּׁנָה הִיא מְקוֹר הַדִּינִים שֶׁל כָּל הַשָּׁנָה. וְצָרִיךְ לְטַהֵר אֶת הַמַּחֲשָׁבוֹת כְּדֵי לְהַמְתִּיקָם. וּבִשְׁבִיל זֶה נוֹסְעִין לְצַדִּיקִים כְּדֵי לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה: (לק"א סי' רי"א)
רֹאשׁ הַשָּׁנָה הִיא חֶסֶד גָּדוֹל מֵאֵת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (עַיֵּן בִּפְנִים בְּסִימָן א לִקּוּטֵּי תִּנְיָנָא): (לק"ת סי' א' אות י"ד)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״ג · קטע ד׳ – קטע ח׳
כ־8 דק׳ · כ־750 מילים · 58% מהספר עד סוף היום
וּבְכֵן בָּאתִי לְפָנֶיךָ בַּעַל הָרַחֲמִים, בַּעַל הַיְשׁוּעוֹת, "גְּדוֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה", שֶׁתּוֹרֵנִי בֶּאֱמֶת דַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה, וְתִהְיֶה עִמִּי תָמִיד, וְתַדְרִיכֵנִי בְּכָל עֵת וְשָׁעָה בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר בֶּאֱמֶת, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה מְהֵרָה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת חִישׁ קַל מְהֵרָה וְתוֹרֵנִי וּתְלַמְּדֵנִי הַדֶּרֶךְ הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּעִנְיָן הַתַּעֲנִיּוֹת אֲשֶׁר גִּלִּיתָ אָזְנֵנוּ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה גדֶל עצֶם מַעֲלַת הַצּוֹם וְהַתַּעֲנִית שֶׁהוּא עִקָּר הַתְּשׁוּבָה, אֲבָל לְעֻמַּת זֶה נִמְצָא בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת שֶׁאָסוּר לְהִתְעַנּוֹת בְּלִי רְשׁוּת הֶחָכָם הָאֱמֶת וּבִפְרָט מִי שֶׁהוּא בֶּן תּוֹרָה שֶׁהִזְהִירוּ עָלָיו רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת שֶׁלֹּא יַרְבֶּה בְּתַעֲנִית שֶׁלֹּא יִתְבַּטֵּל מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְאַתָּה יְהוָה אֱלֹהִים אֱמֶת, לְפָנֶיךָ נִגְלוּ כָּל תַּעֲלוּמוֹת לֵב, וְכָל הַסְּפֵקוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּלִבִּי עַל זֶה, וּמִלְּבַד רִבּוּי הַמְּנִיעוֹת שֶׁיֵּשׁ לִי עַל עִנְיָן הַתַּעֲנִית מִצַּד כּבֶד הָעִנְיָן בְּעַצְמוֹ, נוֹסַף לָזֶה רִבּוּי מְנִיעוֹת הַמּחַ מִצַּד הַסְּפֵקוֹת הָרַבִּים שֶׁבְּלִבִּי עַל עִנְיַן הַתַּעֲנִית כַּאֲשֶׁר הִזְכַּרְתִּי לְפָנֶיךָ תתרז עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ מָלֵא רַחֲמִים, שֶׁתְּזַכֵּנִי לֵידַע בְּכָל עֵת אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּעִנְיָן זֶה וּבְכָל הָעִנְיָנִים הַנּוֹגְעִים לַעֲבוֹדָתֶךָ וְלֹא אֲבַלְבֵּל אֶת דַּעְתִּי הַרְבֵּה בְּאֵלּוּ הַסְּפֵקוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְבַטֵּל עַצְמִי מִמְּעַט עֲבוֹדָתִי, רַק אֶזְכֶּה מֵאִתְּךָ לְיִשּׁוּב הַדַּעַת אֲמִתִּי וְתַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וּתְלַמְּדֵנִי בְּכָל עֵת אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּכָל הָעִנְיָנִים וּבִפְרָט בְּעִנְיָן זֶה שֶׁל תַּעֲנִית וְאֶזְכֶּה עַל יְדֵי הַתַּעֲנִית לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל גַּשְׁמִיּוּת גּוּפִי הָרָע, וְאֶזְכֶּה לְבַטֵּל הַמַּחֲלֹקֶת הַגְּדוֹלָה וּלְהַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם גָּדוֹל בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת הֵן עצֶם הַמַּחֲלֹקֶת מִבְּנֵי הָעוֹלָם, שֶׁהֵם קָמִים תָּמִיד כְּנֶגֶד הָרוֹצִים לִכְנס בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת, שֶׁעוֹמְדִים כְּנֶגְדָּם כַּמָּה מִינֵי חוֹלְקִים וּמוֹנְעִים וּמַלְעִיגִים בְּכַמָּה אֳפָנִּים, לְהַטּוֹתָם מִנְּקֻדַּת הָאֱמֶת הֵן עצֶם הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבַּלֵּב, שֶׁכָּל מַה שֶּׁאָנוּ רוֹצִים לַעֲשׂוֹת בַּעֲבוֹדָתְךָ מוֹנְעִים אוֹתָנוּ הַרְבֵּה מְאד בְּלִי שִׁעוּר, אֲשֶׁר כִּמְעַט "כָּשַׁל כּחַ הַסַּבָּל", כִּי כָל מַה שֶּׁאֲנִי רוֹצֶה לְהִתְגַּבֵּר לְטַהֵר מַחְשְׁבוֹתַי וְרַעְיוֹנַי, מִתְגַּבְּרִים כְּנֶגְדִּי בִּלְבּוּלִים רַבִּים בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים, אֲשֶׁר כָּל זֶה נִקְרָא מַחֲלֹקֶת וּכְנֶגֶד כָּל אֵלּוּ הַמַּחֲלֹקוֹת צְרִיכִין תַּעֲנִיּוֹת, כַּאֲשֶׁר גִּלִּיתָ לָנוּ בְּהַתּוֹרָה הַזּאת
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗עַל כֵּן רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְהוֹרֵנִי וְלַמְּדֵנִי וְזַכֵּנִי לָשׂוּם אֶל לִבִּי לְהָבִין וּלְהִתְעַנּוֹת הַרְבֵּה כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי הַתַּעֲנִיּוֹת לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל כָּל מִינֵי מַחֲלֹקֶת, וְאֶזְכֶּה לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל כָּל הָרְצוֹנוֹת הַפְּגוּמִים שֶׁלִּי לְבַטֵּל כֻּלָּם כְּנֶגֶד רְצוֹנְךָ וּלְדַבֵּק לִבִּי בֶּאֱמֶת אֵלֶיךָ וְלַעֲבוֹדָתְךָ הָאֲמִתִּיִּית, וְלֹא אָסוּר מֵרְצוֹנְךָ יָמִין וּשְׂמאל, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, וְעַל יְדֵי זֶה תְּזַכֵּנִי שֶׁיִּתְבַּטְּלוּ כָּל רְצוֹנוֹת אֲחֵרִים שֶׁל הַמּוֹנְעִים וְהַחוֹלְקִים כְּנֶגֶד רְצוֹנִי, וְלֹא יִהְיֶה כחַ לְשׁוּם מוֹנֵעַ וְחוֹלֵק לְבַטְּלֵנִי חַס וְשָׁלוֹם מֵעֲבוֹדָתְךָ הָאֲמִתִּיִּית אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה וְיִתְבַּטְּלוּ כָּל מִינֵי מַחֲלֹקֶת שֶׁבָּעוֹלָם הֵן מַחֲלֹקֶת מִבְּנֵי הָעוֹלָם, הֵן מַחֲלֹקֶת שֶׁבְּלִבִּי הַכּל יִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְאֶזְכֶּה לְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֶּאֱמֶת בְּכָל הַבְּחִינוֹת, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וְלִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב תָּמִיד בֶּאֱמֶת מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּתְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְשִׂמְחָה גְדוֹלָה רַבָּה וַעֲצוּמָה תָמִיד לְשִׁמְךָ וְלַעֲבוֹדָתְךָ, "שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ שְׁנוֹת רָאִינוּ רָעָה".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְקַבֵּל יוֹם הַכִּפּוּרִים הַקָּדוֹשׁ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה וּבְשִׂמְחָה רַבָּה וְחֶדְוָה עֲצוּמָה, וְאֶזְכֶּה לְקַיֵּם כָּל הַחֲמִשָּׁה עִנּוּיִים בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת כָּרָאוּי, וּלְהִתְפַּלֵּל כָּל הַחֲמִשָּׁה תְּפִלּוֹת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים בְּכַוָּנָה עֲצוּמָה וְנוֹרָאָה וּלְהִתְוַדּוֹת בְּכָל מִינֵי וִדּוּיִים, וּלְהִתְחָרֵט עַל הֶעָבָר בַּחֲרָטָה גְמוּרָה וְלַעֲזב בֶּאֱמֶת דַּרְכִּי הָרָע וּמַחְשְׁבוֹתַי הָרָעוֹת וְהַמְבֻלְבָּלוֹת, וּלְקַבֵּל עָלַי בְּקַבָּלָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה לְבַל אָשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה, וּלְבַל אֶעֱשֶׂה עוֹד הָרָע בְּעֵינֶיךָ כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי, וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת בְּשִׂמְחָה בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה, וְלִבְכּוֹת הַרְבֵּה מִתּוֹךְ שִׂמְחָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָלֵא רַחֲמִים, זַכֵּנִי לִקְדֻשַּׁת יוֹם הַכִּפּוּרִים הָאָים וְהַנּוֹרָא וְהַנִּשְׂגָּב מְאד, כִּי הוּא יוֹם זֶה גָדוֹל וְקָדוֹשׁ וְנוֹרָא וְאָים וְאַדִּיר, יוֹם אֶחָד בַּשָּׁנָה, אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בּוֹ לְעַמֶּךָ, לִסְלֹחַ עֲווֹנוֹתֵיהֶם וּלְכַפֵּר פִּשְׁעֵיהֶם בַּיּוֹם הַנּוֹרָא הַזֶּה, רַחֵם עָלֵינוּ וְזַכֵּנוּ לְקַבֵּל יוֹם הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא הַזֶּה כָּרָאוּי וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, בְּאפֶן שֶׁתִּסְלַח וְתִמְחֹל וּתְכַפֶּר לָנוּ עַל כָּל חַטּאתֵינוּ וַעֲוֹנוֹתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים וְהַכְּבֵדִים יוֹתֵר מֵחֹל הַיָּם וְתַעַזְרֵנוּ בִּזְכוּת עֶצֶם קְדֻשַּׁת הַיּוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, וּבִזְכוּת הַתַּעֲנִית הַקָּדוֹשׁ שֶׁל יוֹם הַנּוֹרָא הַזֶּה, יוֹם צוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁנִּזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לְהַכְנִיעַ אֶצְלֵנוּ כָּל הָרְצוֹנוֹת אֵלֶיךָ תִּתְבָּרַךְ לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל כָּל מִינֵי רְצוֹנוֹת שֶׁלָּנוּ כְּנֶגֶד רְצוֹנְךָ, עַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָנוּ שׁוּם רָצוֹן וְלֹא שׁוּם תַּאֲוָה כְּנֶגֶד רְצוֹנְךָ כְּלָל, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ תָּמִיד, וְלִבְלִי לָסוּר מֵרְצוֹנְךָ יָמִין וּשְׂמאל וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה שֶׁאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ תְּבַטֵּל רְצוֹן אֲחֵרִים מִפְּנֵי רְצוֹנֵנוּ, וְיִתְבַּטֵּל מֵאִתָּנוּ כָּל מִינֵי מַחֲלֹקֶת שֶׁבָּעוֹלָם, הֵן מַחֲלֹקֶת מִבְּנֵי הָעוֹלָם, הֵן מַחֲלֹקֶת שֶׁבַּעֲצָמָי אֲשֶׁר עַתָּה "אֵין שָׁלוֹם בַּעֲצָמַי מִפְּנֵי חַטָּאתִי" וְכָל מַה שֶּׁאֲנִי רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה יֵשׁ לִי מְנִיעוֹת רַבּוֹת וַעֲצוּמוֹת בְּלִי שִׁעוּר וְעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמּחַ וְהַלֵּב, וְהַכּל אֶזְכֶּה לְבַטֵּל עַל יְדֵי הַתַּעֲנִית הַקָּדוֹשׁ שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים הַכָּלוּל מִכָּל הַיָּמִים שֶׁל כָּל הַשָּׁנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "גָּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ וְעַל סִפְרְךָ כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ, יָמִים יֻצָּרוּ וְלוֹ אֶחָד בָּהֶם", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. 'זֶה יוֹם הַכִּפּוּרִים' רַחֵם עָלֵינוּ וְזַכֵּנוּ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת בְּכָל הַשָּׁנָה, וּבִפְרָט בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים הַקָּדוֹשׁ, וְעָזְרֵנוּ לְהִתְעַנּוֹת הַתַּעֲנִית שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים בִּקְדֻשָּׁה נוֹרָאָה וַעֲצוּמָה, וּבְשִׂמְחָה וְחֶדְוָה רַבָּה בֶּאֱמֶת, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לְקַדֵּשׁ עַצְמִי מֵעַתָּה וְלֵידַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּעִנְיַן הַתַּעֲנִיּוֹת בְּכָל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ, וְלִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת לְמַעַן לֹא אֵבוֹשׁ וְלֹא אֶכָּלֵם וְלֹא אֶכָּשֵׁל לְעוֹלָם וָעֶד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות נד
כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 57% מהספר עד סוף היום
כָּל אָדָם יֵשׁ לוֹ בְּחִינַת נִגְלֶה וְנִסְתָּר וְכוּ' וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לַעֲלוֹת בְּכָל פַּעַם מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא לַעֲשׂוֹת מֵהַנִּסְתָּר נִגְלֶה. וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי לִמּוּד תּוֹרָה וְרִבּוּי תְּפִלּוֹת שֶׁצָּרִיךְ לִלְמֹד תּוֹרָה וּלְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיְּגַלֶּה לוֹ הַנִּסְתָּר מִמֶּנּוּ.
וְיִהְיֶה נַעֲשֶׂה מֵהַנִּסְתָּר נִגְלֶה, וְיִהְיֶה לוֹ נִסְתָּר גָּבוֹהַּ יוֹתֵר וְאַחַר־כָּךְ יִתְפַּלֵּל עוֹד עַד שֶׁיִּתְגַּלֶּה לוֹ גַּם הַנִּסְתָּר הַזֶּה. וְכֵן בְּכָל פַּעַם לֵילֵךְ מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא גָּבוֹהַּ יוֹתֵר.
לְבַקֵּשׁ בְּכָל פַּעַם מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהַשִּׂיג הַנִּסְתָּר הַגָּבוֹהַּ יוֹתֵר וְכוּ' וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְשִׂמְחָה וּלְעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָסִין אֶל הַקְּדֻשָּׁה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת לְקַבֵּל מֵהֶם הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בִּשְׁלֵמוּת גָּדוֹל. וְכָל זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי תְּפִלָּה בְּכַוָּנָה שְׁלֵמָה כִּי תְּפִלָּה בְּכַוָּנָה כּוֹלֵל הַכֹּל וְכוּ' עַיֵּן שָׁם (שָׁם סִימָן כ"ב).
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות נו · פסקה 7
כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 56% מהספר עד סוף היום
וְהַכְּלָל כִּי כָּל אָדָם אֵיךְ שֶׁהוּא, הוּא מְחֻיָּב לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלּוֹ וְלַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת ה' כֹּל יְמֵי חַיָּיו. וְאִם אַף־עַל־פִּי־כֵן חַס וְשָׁלוֹם, אֵינוֹ זוֹכֶה לִקְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה שְׁלֵמָה, אַף־עַל־פִּי־כֵן 'לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאָבִיד'.
וְאִם רוֹאֶה בְּאֵיזֶה סֵפֶר שֶׁמִּצְוָה זֹאת וְעֻבְדָּא זוֹ הִיא מְסֻגֶּלֶת לִזְכּוֹת לְמַעְלָה זֹאת וְעִנְיָן זֶה, וְהוּא נִתְעוֹרֵר עַל־יְדֵי־זֶה לְקַיֵּם מִצְוָה זֹאת, וְרוֹאֶה שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא זָכָה עַל־יְדֵי־זֶה לַמַּעֲלָה הַזֹּאת, אֵין לוֹ לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ עַל־יְדֵי־זֶה כְּלָל, כִּי מִי יוֹדֵעַ דַּרְכֵי ה' אוּלַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הֶעֱלָה הַמִּצְוָה וְהָעֻבְדָּא שֶׁלּוֹ לְצֹרֶךְ תִּקּוּן נִפְלָא וְגָבוֹהַּ יוֹתֵר. כִּי מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו יִתְבָּרַךְ וְאָסוּר לְהַרְהֵר אַחַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאַחַר כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כְּלָל (שָׁם אוֹת ל"ח מ"א מ"ב מ"ח מ"ט):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · מועדים · אות י
כ־1 דק׳ · כ־20 מילים · 61% מהספר עד סוף היום
יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע וְכוּ', וּכְמוֹ כֵן מַמָּשׁ עוֹבֵר עַל כָּל אָדָם בְּכָל זְמַן, לְכָל אֶחָד כְּפִי בְּחִינָתוֹ. וְזֶה בְּחִינַת קְרִיעַת יַם־סוּף, בְּחִינַת:
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ט · מכתב רפח · פסקה 4 – פסקה 7
כ־8 דק׳ · כ־810 מילים · 56% מהספר עד סוף היום
וְהִנֵּה כָּל צָרוֹתֵינוּ וּמְרִירַת נַפְשֵׁנוּ הוּא מֵחֵטְא הָעֵגֶל וְאָנוּ צְרִיכִים שֶׁהַפָּרָה תְּכַפֵּר עַל בְּנָהּ כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י. וְהַכֹּל כְּדֵי לִזְכּוֹת שֶׁיִּהְיֶה דָּם נֶעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב. וְהִנֵּה סְחַרְתֶּם עַד הֵנָּה בְּפִיָאוְוקֶיס [עַלוּקוֹת], וְאִם זְכִיתֶם לַעֲשׂוֹת הַמַּשָּׂא וּמַתָּן כָּרָאוּי הָיָה רָאוּי שֶׁהַפִּיָאוְוקֶיס יוֹצִיאוּ דָּם הָרַע שֶׁבְּקִרְבְּכֶם עַד שֶׁיִּתְהַפֵּךְ לְדָם טָהוֹר שֶׁהוּא מָמוֹן כָּשֵׁר מָמוֹן יִשְׂרָאֵל. כִּי דָּמִים תַּרְתֵּי מַשְׁמָע. וּמִבִּלְבּוּלֵי הַדָּמִים שֶׁקָּשֶׁה לְזַכְּכָם, בָּא חֳלִי הַמָּאזְלִין [חַזֶּרֶת] רַחֲמָנָא לִצְלָן, וְכָל מִינֵי חוֹלַאַת רַחֲמָנָא לִצְלַן, וְכָל טִרְדַּת הַפַּרְנָסָה וְכָל הַמַּחֲלֹקֶת וּבִזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, אֲשֶׁר אַתֶּם מְבַקְּשִׁים כָּעֵת עַל כָּל זֶה. אַתָּה צָרִיךְ לִישׁוּעָה גְּדוֹלָה שֶׁיַּחֲזֹר בִּנְךָ לְאֵיתָנוֹ בִּשְׁלֵמוּת מְהֵרָה, בַּעַל הָרַחֲמִים בּוֹרֵא רְפוּאוֹת יְמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ מְהֵרָה. וְרַבִּי מָרְדְּכַי מְבַקֵּשׁ לְהִנָּצֵל עַל לְהַבָּא, וְהַכֹּל צְרִיכִים לִישׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ, יְמַלֵּא ה' כָּל מִשְׁאֲלוֹת יִשְׂרָאֵל לְטוֹבָה. וְכָל זֶה הוּא סוֹד כַּוָּנוֹת אֱלוּל שֶׁהוּא לְהַכְנִיעַ הַדָּם שֶׁבֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי. וְהַתִּקּוּן עַל יְדֵי שֶׁיְּהַפֵּךְ מִדָּם לְדֹם, לִסְבֹּל בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים מִכַּמָּה צְדָדִים. כִּי גַּם מַה שֶּׁמֻּנָּח כָּל אֶחָד בְּעֵינֵי עַצְמוֹ וְנִדְמֶה לוֹ כְּאִלּוּ חַס וְשָׁלוֹם חַס וְשָׁלוֹם אֶפֶס תִּקְוָה, גַּם זֶה בְּחִינַת שְׁפִיכַת דָּמִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל הַכֹּל, וְיַעֲבֹר עָלַי מָה. וְאִם חַס וְשָׁלוֹם לֹא יִהְיֶה לִי עוֹלָם הַבָּא, אַף עַל פִּי כֵן הָאֱמֶת הוּא אֱמֶת. וַאֲנִי חָפֵץ וּמִשְׁתּוֹקֵק רַק לְהָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, כִּי סוֹף כָּל סוֹף יָבוֹא יוֹם פְּקֻדָּתִי, וְהַהֶכְרֵחַ לִשְׁכַּב עַל הָאָרֶץ, וְהַחֲרָסִים יַנִּיחוּ עַל הָעֵינַיִם, וְהַגּוּף יִתְבַּלֶּה בְּהַקֶּבֶר. וְיִהְיֶה נַעֲשֶׂה עָפָר רִמָּה וְתוֹלֵעָה. וְאִם כִּי הוּא חֶרְפָּה וְלֵצָנוּת עַתָּה לְדַבֵּר מִזֶּה, וּבִפְרָט כְּמוֹ שֶׁנִּתְרַבָּה עַכְשָׁיו חֲכָמִים שֶׁיּוֹדְעִים חָכְמוֹת וְכוּ', אַךְ בָּרוּךְ הַשֵּׁם שֶׁהִפְלִיא חַסְדּוֹ עִמִּי שֶׁיָּדַעְתִּי כָּל סוֹד חָכְמוֹת אֵלּוּ. אֲבָל הֵם שֶׁקֶר וְכָזָב הֶבֶל נִדָּף וְכוּ', וְסוֹף כָּל סוֹף הַהֶכְרֵחַ לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן וְכוּ', אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן חָלִילָה וְחָלִילָה לִפֹּל בְּעֵינֵי עַצְמוֹ בִּשְׁבִיל זֶה. וְזֶה כָּל כַּוָּנוֹת אֱלוּל שֶׁהוּא בְּחִינַת בָּקִי בַּהֲלָכָה בָּקִי בְּרָצוֹא בָּקִי בְּשׁוֹב. אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ, בְּחִינַת עָיֵל וְנָפִיק. וְכַמָּה וְכַמָּה דִּבַּרְנוּ בָּזֶה כַּמָּה וְכַמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בָּזֶה. וְרַבִּי מָרְדְּכַי הַנַּ"ל כּוֹתֵב לִי שֶׁעֲדַיִן נִדְמֶה לוֹ שֶׁאֶפֶס תִּקְוָה חַס וְשָׁלוֹם, אִם כֵּן לֹא שָׁבַקְתָּ חַיֵּי לְכָל בְּרִיָּה. תֵדַע וְתַאֲמִין לִי שֶׁיֵּשׁ גְּרוּעִים מִמְּךָ הַרְבֵּה, וְגַם הֵם צְרִיכִין לְהַחֲיוֹת עַצְמָן בְּכַוָּנוֹת אֱלוּל הַנַּ"ל, לְקַיֵּם בֶּאֱמֶת בְּכָל עֵת וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ, וְאָז הָיָה טוֹב לָהֶם לָנֶצַח.
וְכָל עִקַּר הָרַעַשׁ וְהַקָּטֵיגוֹרְיָא הַגְּדוֹלָה שֶׁעָלֵינוּ הוּא מֵחֲמַת זֶה שֶׁרַבֵּנוּ הַגָּדוֹל זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה רוֹצֶה לְהַחֲיוֹת מֵתִים וּפְגָרִים מַמָּשׁ שֶׁנָּפְלוּ בְּדַעְתָּם מֵרִבּוּי עֲווֹנוֹתֵיהֶם הָעֲצוּמִים כִּפְגָרִים מַמָּשׁ. כַּאֲשֶׁר גַּם אָנֹכִי בְּעָנְיִי יוֹדֵעַ מְעַט בָּזֶה, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן הוּא זַ"ל בְּעַצְמוֹ. וְכָל הָרַעַשׁ הַגָּדוֹל שֶׁעָלֵינוּ הַכֹּל רַק בִּשְׁבִיל זֶה. כִּי הוּא בְּכֹחוֹ הַגָּדוֹל עוֹסֵק בְּתִקּוּנָם וּבְהַצָּלָתָם. וְהָעִקָּר בִּבְחִינָה זֹאת שֶׁרוֹצֶה לְהָאִיר בָּהֶם כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר, וְהֵם מְבַעֲטִים לְקַבֵּל טוֹבָתוֹ. אֲבָל מַה לָּנוּ בָּזֶה, כָּל אֶחָד יֵלֵךְ בְּדַרְכּוֹ, וַאֲנַחְנוּ בְּחַסְדּוֹ הַנִּפְלָא נְקַיֵּם, אֲחַזְתִּיו וְלֹא אַרְפֶּנּוּ עַד וְכוּ'. וְהִנֵּה הַשָּׁלִיחַ נָחוּץ, וְהַהֶכְרֵחַ לְקַצֵּר כִּי טָרִידְנָא מְאֹד. וְתֵדַע שֶׁאַף עַל פִּי כֵן צְרִיכִים לְהִתְחַזֵּק בְּשִׂמְחָה תָּמִיד וְזֶה עִקַּר הַהִתְחַזְּקוּת. כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם.
דִּבְרֵי אָבִיךָ וַחֲבֶרְכֶם וְרַבְּכֶם הֶחָפֵץ בְּתַקָּנַת נַפְשְׁכֶם לָנֶצַח אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם ב' תֵּצֵא תקצ"ט אוּמַאן.
רַב חֶסֶד יִגְמֹל חֶסֶד וְיֵיטִיב לָכֶם וְלָנוּ הַכְּתִיבָה וְהַחֲתִימָה לְחַיִּים טוֹבִים לְחַיִּים אֲמִתִּיִּים אֲרֻכִּים וּלְשָׁלוֹם, לִכְבוֹד אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק נֵרוֹ יָאִיר וּלְכָל יוֹצְאֵי חֲלָצָיו הַנְּעִימִים שֶׁיִּחְיוּ.
הַיּוֹם אַחַר תְּפִלַּת שַׁחֲרִית בָּאתִי לְפֹה לְשָׁלוֹם. תְּהִלָּה לָאֵל מַה גָּדְלוּ חַסְדֵי ה' שֶׁזָּכִיתִי גַּם בַּשָּׁנָה הַזֹּאת לָבוֹא לְפֹה לְהָכִין עַצְמִי עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַקָּדוֹשׁ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה. מָה אָשִׁיב לַה' כָּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלַי. וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ עַתָּה בָּזֶה, כִּי לֹא יַסְפִּיקוּ כָּל יָמֵינוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וּלְשַׁבֵּחַ וְכוּ' לְמִי שֶׁעָשָׂה לָנוּ אֶת כָּל הַנִּסִּים הָאֵלֶּה וְכוּ'. וּבְבוֹאִי לְפֹה מָצָאתִי מִכְתָּבְךָ וְהָיָה לִי לְנַחַת גָּדוֹל. וְעַתָּה בְּעֵת תְּפִלַּת הַמִּנְחָה קִבַּלְתִּי עוֹד הַפַּעַם מִכְתָּבוֹ. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִגְמֹר חַסְדּוֹ עִם בְּנוֹ שֶׁיִּחְיֶה לְתָמְכוֹ וּלְסַעֲדוֹ לִגְמֹר רְפוּאָתוֹ בִּשְׁלֵמוּת מְהֵרָה אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן. וְגַם מֵהַפִּיָאוְוקֶיס [עַלִיקוֹת] שֶׁמָּכַר הָיָה לִי לְנַחַת, אַךְ יֵשׁ בְּלִבִּי עָלֶיךָ בְּנִי חֲבִיבִי עַל אֲשֶׁר חוֹשֵׁב הַרְבֵּה וּמִתְפַּחֵד הַרְבֵּה בְּכָל סִבָּה קַלָּה שֶׁעוֹבֵר עָלֶיךָ. הֲלֹא אַתָּה רוֹאֶה בְּעֵינֶיךָ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה עִמְּךָ חֲסָדָיו בְּכָל עֵת, לֹא כַחֲטָאֵינוּ עָשָׂה לָנוּ וְכוּ', וְאַתָּה מִתְפַּחֵד וּמִתְבַּהֵל בְּיוֹתֵר בְּכָל עֵת. בְּטַח בַּה' כִּי לֹא יַעֲזֹב אוֹתְךָ לְעוֹלָם, חֲזַק וַחֲזַק, וְשַׂמַּח נַפְשְׁךָ בְּכָל עֵת בַּמֶּה שֶׁאַתָּה חָפֵץ לִהְיוֹת נִמְנֶה עִמָּנוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה הָאָיֹם וְהַנּוֹרָא מְאֹד. מִכָּל שֶׁכֵּן כִּי קִוִּינוּ לַה' שֶׁתּוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל וְתָבוֹא לְפֹה בְּשָׁלוֹם בְּשִׂמְחָה. וּבַעַל הַחֶמְלָה יַחֲמֹל עָלֵינוּ וְיוֹרֵנוּ הַדֶּרֶךְ לִתְשׁוּבָה הַנִּפְתָּח בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל, כִּי בְּוַדַּאי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַצַּדִּיקִים עוֹשִׂים אֶת שֶׁלָּהֶם תָּמִיד וְעוֹסְקִים בָּזֶה בִּשְׁלֵמוּת לְהַמְשִׁיךְ הַדֶּרֶךְ הַקֹּדֶשׁ הַזֶּה מֵחָדָשׁ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה בְּחִדּוּשִׁים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים מְאֹד מְאֹד, כִּי מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו יִתְבָּרַךְ. אַךְ מִי יִתֵּן שֶׁנִּזְכֶּה גַּם אֲנַחְנוּ לְהַאֲמִין בָּזֶה בִּשְׁלֵמוּת, בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ גַּם עַתָּה קְדֻשַּׁת הַדֶּרֶךְ הַזֶּה מֵחָדָשׁ שֶׁיְּקֻיַּם בָּנוּ חַדֵּשׁ עָלֵינוּ שָׁנָה טוֹבָה אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן. וְהַיּוֹם פָּנָה וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ יוֹתֵר.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִישׁוּעָה.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה.
כְּבוֹד רַבִּי נַפְתָּלִי נֵרוֹ יָאִיר פּוֹרֵס שָׁלוֹם בְּאַהֲבָה רַבָּה. בְּתִקּוּן הָרִצְפָּה שֶׁל הַבֵּית־הַמִּדְרָשׁ שֶׁלָּנוּ דְּפֹה. תְּהִלָּה לָאֵל עוֹסְקִים עַתָּה. וְקִוִּינוּ לַה' שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם לְנַחַת וּלְשִׂמְחַת לֵבָב בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. פּוּק חָזֵי גְּבוּרְתָּא דְּמָרָךְ. וַעֲדַיִן צְרִיכִין יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים רַבִּים.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 11 – פסקה 12
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 56% מהספר עד סוף היום
אַבָּא יוֹסֵי חַלִי קוּפְרִי אִישׁ טִבְעוֹן. אַבָּא יוֹסֵי בֶּן חָנָן אִישׁ יְרוּשָׁלַיִם. אַבָּא יוֹסֵי בֶּן יוֹחָנָן אִישׁ יָנוֹחַ.
אַבָּא יוֹסֵי הַמְּחוּזִי. אַבָּא יוֹסֵי הַחוּרָם. אַבָּא יוֹסֵי הַחוֹרָנִי. אַבָּא יוֹסֵי בֶּן אַבָּאִי. אַבָּא יוֹסֵי בֶּן דּוּסְתָּאִי.
יוֹסֵף אָחִיו שֶׁל יִשְׁמָעֵאל בֶּן קִמְחִית כֹּהֵן גָּדוֹל. יוֹסֵף בֶּן אֵילִים מִצִּפּוֹרִי כֹּהֵן גָּדוֹל. יוֹסֵף קַטְנוּתָא. יוֹסֵף חָפְנִי.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן צ״ח · סעיף כ״א – סעיף ל״ב
כ־5 דק׳ · כ־510 מילים · 53% מהספר עד סוף היום
הַשּׁוֹחֵט בְּהֵמָה בְּיוֹם טוֹב, טוֹב שֶׁלֹּא לִבְדֹּק אֶת הָרֵאָה עַד לְאַחַר שֶׁיַּפְשִׁיט אֶת הָעוֹר, כִּי אִם יִבְדֹּק וְתִמָּצֵא טְרֵפָה, אָסוּר לְהַפְשִׁיטָהּ. מֻתָּר לְטַלְטֵל אֶת הָעוֹר מִבְּהֵמָה שֶׁשְּׁחָטָהּ הַיּוֹם כְּדֵי לְהַצְנִיעָהּ, אֲבָל לֹא לְשָׁטְחָהּ עַל גַּבֵּי יְתֵדוֹת. וּשְׁאָר עוֹרוֹת, אֲסוּרִין בְּטִלְטוּל. וְכֵן הַנּוֹצוֹת מֵעוֹף שֶׁשָּׁחֲטוּ הַיּוֹם, מֻתָּר לְטַלְטְלָן לְהַצְנִיעָן. אֲבָל שְׁאָר נוֹצוֹת, אָסוּר לְטַלְטְלָן (תצ"ז תצ"ט).
מֻתָּר לִמְלוֹחַ בָּשָׂר לְהַכְשִׁירוֹ מִדָּמוֹ, אֲפִלּוּ הָיָה אֶפְשָׁר לְמָלְחוֹ מֵאֶתְמוֹל. וְדַוְקָא אִם יֵשׁ בּוֹ לְצֹרֶךְ הַיּוֹם. וָאִם יֵשׁ לוֹ בָּשָׂר יוֹתֵר וְהוּא מִתְיָרֵא שֶׁלֹּא יִתְקַלְקֵל מֻתָּר לִמְלוֹחַ הַכֹּל בְּיַחַד אֲפִלּוּ הַרְבֵּה. גַּם מַה שֶּׁאֵינוֹ לְצֹרֶךְ הַיּוֹם, דְּהַכֹּל חֲדָּא טִרְחָא הִיא, אֲבָל בָּשָׂר שֶׁכְּבָר נִמְלַח מִדָּמוֹ, וְכֵן דָּגִים שֶׁהָיָה אֶפְשָׁר לְמָלְחָן בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב, אָסוּר לְמָלְחָן בְּיוֹם טוֹב (ת"ק).
כְּשֶׁעוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה אוֹפֶה בְּיוֹם טוֹב, אָסוּר לַעֲשׂוֹת בּוֹ צִיּוּרִים עַל יְדֵי דְּפוּס, אוֹ בַיָּד לַעֲשׂוֹת מִן הָעִסָּה אֵיזֶה צִיּוּרִים כְּעוֹפוֹת וְכַדּוֹמֶה (חיי"א כלל צ"ב).
אָסוּר לְמָרֵחַ שׁוּם דָּבָר בְּיוֹם טוֹב כְּמוֹ בַשַׁבָּת. וְלָכֵן אָסוּר לְחַמֵּם נֵר שֶׁל שַׁעֲוָה אוֹ שֶׁל חֵלֶב לְדַבְּקוֹ בַּמְּנוֹרָה אוֹ בַּכֹּתֶל, שֶׁמָּא יְמָרֵחַ. וְאִם הַשְּׁפוֹפֶרֶת מְמֻלֵאת בְּחֵלֶב, יָכוֹל לְנַקּוֹתוֹ בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ מֻקְצֶה.
אָסוּר לְכַבּוֹת אֵשׁ בְּיוֹם טוֹב. וַאֲפִלּוּ לִגְרֹם כִּבּוּי, אָסוּר. וְלָכֵן אָסוּר לְהַעֲמִיד נֵר דּוֹלֵק בְּמָקוֹם שֶׁיָּכוֹל לִנַשֵׁב הָרוּחַ וּלְכַבּוֹתוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁעַתָּה אֵין הָרוּחַ מְנַשֶׁבֶת. וְכֵן אָסוּר לִפְתּוֹחַ דֶּלֶת אוֹ חַלּוֹן כְּנֶגֶד הַנֵּר הַדּוֹלֵק, כְּדִלְעֵיל סִימָן פ סָעִיף ב' (ת ו).
מֻתָּר לְכַסּוֹת אֶת הָאֵשׁ בִּכְלִי אוֹ בְּאֵפֶר מוּכָן (עַיֵן לְקַמָּן סִימָן צ"ט סָעִיף ד). וְאַף עַל פִּי שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיִּכָּבֶה קְצָת עַל יְדֵי הַכִּסּוּי, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ מְכַוֵּן לְכִבּוּי (וְגַם הֲוֵי מְלָאכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה לְגוּפָהּ), מֻתָּר לְצֹרֶךְ יוֹם טוֹב. וְדַוְקָא לְצֹרֶךְ אוֹתוֹ הַיּוֹם. אֲבָל לְצֹרֶךְ הַלַּיְלָה אָסוּר דְּהָא הַלַּיְלָה שַׁיָּךְ לְיוֹם שֵׁנִי.
אֵין מַגְעִילִין וְאֵין מְלַבְּנִין כֵּלִים שֶׁנֶּאֶסְרוּ וְדִין טְבִילַת כֵּלִים עַיֵּן לְעֵיל סוֹף סִימָן ל"ז.
דִּין הֲדָחַת כֵּלִים בְּיוֹם טוֹב כְּמוֹ בְּשַׁבָּת, ואָסוּר לַהֲדִיחָן מִיּוֹם טוֹב רִאשׁוֹן לְיוֹם טוֹב שֵׁנִי.
אָסוּר לְהַסִּיק כְּדֵי לְחַמֵּם אֶת הַבַּיִת, אֶלָּא אִם הַקֹּר גָּדוֹל, שֶׁהַמַּאֲכָלִים נִקְרָשִׁים, וַהֲוֵי צֹרֶךְ אֹכֶל נֶפֶשׁ. אֲבָל אִם אֵין הַקֹּר גָּדוֹל, אָסוּר. רַק עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי מֻתָּר.
מֻתָּר לְחַמֵּם מַיִם לִרְחֹץ יָדָיו, אֲבָל לֹא כָּל גּוּפוֹ. וּלְצֹרֶךְ תִּינוֹק, אִם צְרִיכִין לְרָחֳצוֹ, אָסוּר גַּם כֵּן לְחַמֵּם מַיִם בִּשְׁבִילוֹ, אֲפִלּוּ עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי. אַךְ יְכוֹלִין לְהַרְבּוֹת בִּשְׁבִילוֹ, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁצְּרִיכִין קְצָת מַיִם לְבִשּׁוּל, מֻתָּר לְחַמֵּם אֲפִלּוּ יוֹרָה גְּדוֹלָה, רַק שֶׁיִּתֵּן כָּל הַמַּיִם קֹדֶם שֶׁהֶעֱמִידָהּ עַל הָאֵשׁ, וְלֹא יוֹסִיף אַחַר כָּךְ. וְאִם הַתִּינוֹק חוֹלֶה קְצָת, מֻתָּר לְחַמֵּם בִּשְׁבִילוֹ עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי (סִימָן תקיא ובחיי"א).
אָסוּר לְהוֹצִיא אֵשׁ, בֵּין מֵאֶבֶן בֵּין מִזְּכוּכִית (ברענגלאז) בֵּין מֵעֵצִים הַנַּעֲשִׂים בְּגָפְרִית [גַפְרוּר] (צינדהעלצעל) (תק"ב).
אֵין עוֹשִׂין מֻגְמָר, דְּהַיְנוּ לְפַזֵּר מִינֵי בְּשָׂמִים עַל הַגֶּחָלִים, בֵּין לְהָרִיחַ בֵּין לְגַמֵּר אֶת הַבַּיִת אוֹ כֵלִים, דִּכְתִיב לְכָל נֶפֶשׁ, וּבְעֵינָן דָּבָר הַשָּׁוֶה לְכָל נֶפֶשׁ. אֲבָל מֻגְמָר אֵינוֹ נִצְרָךְ אֶלָּא לִמְפֻנָּקִים וּמְעֻנָּגִים. וּבְעִנְיַן עִשּׁוּן הַטִּיטוּן (טאבאק רויכען), נֶחְלְקוּ הַפּוֹסְקִים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וְגַם לְהַמְּקִלִּים צְרִיכִים לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְהַדְלִיק בִּנְיָר וְלֹא בְּגַחֶלֶת, מִשּׁוּם כְּשֶׁזּוֹרְקָן עַל הָאָרֶץ נַעֲשֶׂה כִּבּוּי, וּבְנָקֵל יוּכַל לִטְעוֹת לַעֲשׂוֹת כֵּן בְּיוֹם טוֹב, כֵּיוָן שֶׁרָגִיל לַעֲשׂוֹת כֵּן בַּחֹל. וְאִם כְּתוּבִים עַל הַנְּיָר אוֹתִיּוֹת בִּכְתָב אוֹ בִּדְפוּס וְהוּא שׂוֹרְפוֹ, אִכָּא גַּם אִסּוּר מְחִיקָה (עַיֵּן פרמ"ג) אֶלָּא צָרִיךְ לְהַדְלִיק מִשַּׁלְהֶבֶת. וְגַם אֵין לְעַשֵּׁן מִתּוֹךְ כְּלִי (פייף) [מִקְטֶרֶת] חֲדָשָׁה. גַּם אָסוּר לַחְתֹּךְ אֶת הַטִּיטוּן [הַטַּבַּק] בְּיוֹם טוֹב, וְנִרְאֶה דְּהוּא הַדִּין דְּאָסוּר לְהָסִיר אֶת הַקְּצָווֹת מִן סִיגָרִין [הַסִּיגָרוֹת].
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״ג
וּבְכֵן בָּאתִי לְפָנֶיךָ בַּעַל הָרַחֲמִים, בַּעַל הַיְשׁוּעוֹת, "גְּדוֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה", שֶׁתּוֹרֵנִי בֶּאֱמֶת דַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה, וְתִהְיֶה עִמִּי תָמִיד, וְתַדְרִיכֵנִי בְּכָל עֵת וְשָׁעָה בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר בֶּאֱמֶת, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה מְהֵרָה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת חִישׁ קַל מְהֵרָה וְתוֹרֵנִי וּתְלַמְּדֵנִי הַדֶּרֶךְ הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּעִנְיָן הַתַּעֲנִיּוֹת אֲשֶׁר גִּלִּיתָ אָזְנֵנוּ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה גדֶל עצֶם מַעֲלַת הַצּוֹם וְהַתַּעֲנִית שֶׁהוּא עִקָּר הַתְּשׁוּבָה, אֲבָל לְעֻמַּת זֶה נִמְצָא בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת שֶׁאָסוּר לְהִתְעַנּוֹת בְּלִי רְשׁוּת הֶחָכָם הָאֱמֶת וּבִפְרָט מִי שֶׁהוּא בֶּן תּוֹרָה שֶׁהִזְהִירוּ עָלָיו רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת שֶׁלֹּא יַרְבֶּה בְּתַעֲנִית שֶׁלֹּא יִתְבַּטֵּל מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְאַתָּה יְהוָה אֱלֹהִים אֱמֶת, לְפָנֶיךָ נִגְלוּ כָּל תַּעֲלוּמוֹת לֵב, וְכָל הַסְּפֵקוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּלִבִּי עַל זֶה, וּמִלְּבַד רִבּוּי הַמְּנִיעוֹת שֶׁיֵּשׁ לִי עַל עִנְיָן הַתַּעֲנִית מִצַּד כּבֶד הָעִנְיָן בְּעַצְמוֹ, נוֹסַף לָזֶה רִבּוּי מְנִיעוֹת הַמּחַ מִצַּד הַסְּפֵקוֹת הָרַבִּים שֶׁבְּלִבִּי עַל עִנְיַן הַתַּעֲנִית כַּאֲשֶׁר הִזְכַּרְתִּי לְפָנֶיךָ תתרז עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ מָלֵא רַחֲמִים, שֶׁתְּזַכֵּנִי לֵידַע בְּכָל עֵת אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּעִנְיָן זֶה וּבְכָל הָעִנְיָנִים הַנּוֹגְעִים לַעֲבוֹדָתֶךָ וְלֹא אֲבַלְבֵּל אֶת דַּעְתִּי הַרְבֵּה בְּאֵלּוּ הַסְּפֵקוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְבַטֵּל עַצְמִי מִמְּעַט עֲבוֹדָתִי, רַק אֶזְכֶּה מֵאִתְּךָ לְיִשּׁוּב הַדַּעַת אֲמִתִּי וְתַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וּתְלַמְּדֵנִי בְּכָל עֵת אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּכָל הָעִנְיָנִים וּבִפְרָט בְּעִנְיָן זֶה שֶׁל תַּעֲנִית וְאֶזְכֶּה עַל יְדֵי הַתַּעֲנִית לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל גַּשְׁמִיּוּת גּוּפִי הָרָע, וְאֶזְכֶּה לְבַטֵּל הַמַּחֲלֹקֶת הַגְּדוֹלָה וּלְהַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם גָּדוֹל בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת הֵן עצֶם הַמַּחֲלֹקֶת מִבְּנֵי הָעוֹלָם, שֶׁהֵם קָמִים תָּמִיד כְּנֶגֶד הָרוֹצִים לִכְנס בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת, שֶׁעוֹמְדִים כְּנֶגְדָּם כַּמָּה מִינֵי חוֹלְקִים וּמוֹנְעִים וּמַלְעִיגִים בְּכַמָּה אֳפָנִּים, לְהַטּוֹתָם מִנְּקֻדַּת הָאֱמֶת הֵן עצֶם הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבַּלֵּב, שֶׁכָּל מַה שֶּׁאָנוּ רוֹצִים לַעֲשׂוֹת בַּעֲבוֹדָתְךָ מוֹנְעִים אוֹתָנוּ הַרְבֵּה מְאד בְּלִי שִׁעוּר, אֲשֶׁר כִּמְעַט "כָּשַׁל כּחַ הַסַּבָּל", כִּי כָל מַה שֶּׁאֲנִי רוֹצֶה לְהִתְגַּבֵּר לְטַהֵר מַחְשְׁבוֹתַי וְרַעְיוֹנַי, מִתְגַּבְּרִים כְּנֶגְדִּי בִּלְבּוּלִים רַבִּים בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים, אֲשֶׁר כָּל זֶה נִקְרָא מַחֲלֹקֶת וּכְנֶגֶד כָּל אֵלּוּ הַמַּחֲלֹקוֹת צְרִיכִין תַּעֲנִיּוֹת, כַּאֲשֶׁר גִּלִּיתָ לָנוּ בְּהַתּוֹרָה הַזּאת
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗עַל כֵּן רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְהוֹרֵנִי וְלַמְּדֵנִי וְזַכֵּנִי לָשׂוּם אֶל לִבִּי לְהָבִין וּלְהִתְעַנּוֹת הַרְבֵּה כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי הַתַּעֲנִיּוֹת לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל כָּל מִינֵי מַחֲלֹקֶת, וְאֶזְכֶּה לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל כָּל הָרְצוֹנוֹת הַפְּגוּמִים שֶׁלִּי לְבַטֵּל כֻּלָּם כְּנֶגֶד רְצוֹנְךָ וּלְדַבֵּק לִבִּי בֶּאֱמֶת אֵלֶיךָ וְלַעֲבוֹדָתְךָ הָאֲמִתִּיִּית, וְלֹא אָסוּר מֵרְצוֹנְךָ יָמִין וּשְׂמאל, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, וְעַל יְדֵי זֶה תְּזַכֵּנִי שֶׁיִּתְבַּטְּלוּ כָּל רְצוֹנוֹת אֲחֵרִים שֶׁל הַמּוֹנְעִים וְהַחוֹלְקִים כְּנֶגֶד רְצוֹנִי, וְלֹא יִהְיֶה כחַ לְשׁוּם מוֹנֵעַ וְחוֹלֵק לְבַטְּלֵנִי חַס וְשָׁלוֹם מֵעֲבוֹדָתְךָ הָאֲמִתִּיִּית אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה וְיִתְבַּטְּלוּ כָּל מִינֵי מַחֲלֹקֶת שֶׁבָּעוֹלָם הֵן מַחֲלֹקֶת מִבְּנֵי הָעוֹלָם, הֵן מַחֲלֹקֶת שֶׁבְּלִבִּי הַכּל יִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְאֶזְכֶּה לְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֶּאֱמֶת בְּכָל הַבְּחִינוֹת, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וְלִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב תָּמִיד בֶּאֱמֶת מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּתְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְשִׂמְחָה גְדוֹלָה רַבָּה וַעֲצוּמָה תָמִיד לְשִׁמְךָ וְלַעֲבוֹדָתְךָ, "שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ שְׁנוֹת רָאִינוּ רָעָה".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְקַבֵּל יוֹם הַכִּפּוּרִים הַקָּדוֹשׁ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה וּבְשִׂמְחָה רַבָּה וְחֶדְוָה עֲצוּמָה, וְאֶזְכֶּה לְקַיֵּם כָּל הַחֲמִשָּׁה עִנּוּיִים בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת כָּרָאוּי, וּלְהִתְפַּלֵּל כָּל הַחֲמִשָּׁה תְּפִלּוֹת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים בְּכַוָּנָה עֲצוּמָה וְנוֹרָאָה וּלְהִתְוַדּוֹת בְּכָל מִינֵי וִדּוּיִים, וּלְהִתְחָרֵט עַל הֶעָבָר בַּחֲרָטָה גְמוּרָה וְלַעֲזב בֶּאֱמֶת דַּרְכִּי הָרָע וּמַחְשְׁבוֹתַי הָרָעוֹת וְהַמְבֻלְבָּלוֹת, וּלְקַבֵּל עָלַי בְּקַבָּלָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה לְבַל אָשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה, וּלְבַל אֶעֱשֶׂה עוֹד הָרָע בְּעֵינֶיךָ כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי, וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת בְּשִׂמְחָה בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה, וְלִבְכּוֹת הַרְבֵּה מִתּוֹךְ שִׂמְחָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָלֵא רַחֲמִים, זַכֵּנִי לִקְדֻשַּׁת יוֹם הַכִּפּוּרִים הָאָים וְהַנּוֹרָא וְהַנִּשְׂגָּב מְאד, כִּי הוּא יוֹם זֶה גָדוֹל וְקָדוֹשׁ וְנוֹרָא וְאָים וְאַדִּיר, יוֹם אֶחָד בַּשָּׁנָה, אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בּוֹ לְעַמֶּךָ, לִסְלֹחַ עֲווֹנוֹתֵיהֶם וּלְכַפֵּר פִּשְׁעֵיהֶם בַּיּוֹם הַנּוֹרָא הַזֶּה, רַחֵם עָלֵינוּ וְזַכֵּנוּ לְקַבֵּל יוֹם הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא הַזֶּה כָּרָאוּי וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, בְּאפֶן שֶׁתִּסְלַח וְתִמְחֹל וּתְכַפֶּר לָנוּ עַל כָּל חַטּאתֵינוּ וַעֲוֹנוֹתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים וְהַכְּבֵדִים יוֹתֵר מֵחֹל הַיָּם וְתַעַזְרֵנוּ בִּזְכוּת עֶצֶם קְדֻשַּׁת הַיּוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, וּבִזְכוּת הַתַּעֲנִית הַקָּדוֹשׁ שֶׁל יוֹם הַנּוֹרָא הַזֶּה, יוֹם צוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁנִּזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לְהַכְנִיעַ אֶצְלֵנוּ כָּל הָרְצוֹנוֹת אֵלֶיךָ תִּתְבָּרַךְ לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל כָּל מִינֵי רְצוֹנוֹת שֶׁלָּנוּ כְּנֶגֶד רְצוֹנְךָ, עַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָנוּ שׁוּם רָצוֹן וְלֹא שׁוּם תַּאֲוָה כְּנֶגֶד רְצוֹנְךָ כְּלָל, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ תָּמִיד, וְלִבְלִי לָסוּר מֵרְצוֹנְךָ יָמִין וּשְׂמאל וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה שֶׁאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ תְּבַטֵּל רְצוֹן אֲחֵרִים מִפְּנֵי רְצוֹנֵנוּ, וְיִתְבַּטֵּל מֵאִתָּנוּ כָּל מִינֵי מַחֲלֹקֶת שֶׁבָּעוֹלָם, הֵן מַחֲלֹקֶת מִבְּנֵי הָעוֹלָם, הֵן מַחֲלֹקֶת שֶׁבַּעֲצָמָי אֲשֶׁר עַתָּה "אֵין שָׁלוֹם בַּעֲצָמַי מִפְּנֵי חַטָּאתִי" וְכָל מַה שֶּׁאֲנִי רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה יֵשׁ לִי מְנִיעוֹת רַבּוֹת וַעֲצוּמוֹת בְּלִי שִׁעוּר וְעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמּחַ וְהַלֵּב, וְהַכּל אֶזְכֶּה לְבַטֵּל עַל יְדֵי הַתַּעֲנִית הַקָּדוֹשׁ שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים הַכָּלוּל מִכָּל הַיָּמִים שֶׁל כָּל הַשָּׁנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "גָּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ וְעַל סִפְרְךָ כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ, יָמִים יֻצָּרוּ וְלוֹ אֶחָד בָּהֶם", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. 'זֶה יוֹם הַכִּפּוּרִים' רַחֵם עָלֵינוּ וְזַכֵּנוּ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת בְּכָל הַשָּׁנָה, וּבִפְרָט בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים הַקָּדוֹשׁ, וְעָזְרֵנוּ לְהִתְעַנּוֹת הַתַּעֲנִית שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים בִּקְדֻשָּׁה נוֹרָאָה וַעֲצוּמָה, וּבְשִׂמְחָה וְחֶדְוָה רַבָּה בֶּאֱמֶת, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לְקַדֵּשׁ עַצְמִי מֵעַתָּה וְלֵידַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּעִנְיַן הַתַּעֲנִיּוֹת בְּכָל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ, וְלִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת לְמַעַן לֹא אֵבוֹשׁ וְלֹא אֶכָּלֵם וְלֹא אֶכָּשֵׁל לְעוֹלָם וָעֶד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 196 מתוך 355 במחזור של שנת ה׳תשפ״ה
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־40 דק׳
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־16 באפריל 2025, בשעה 19:07 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ניסן ופסח
יְמֵי נִיסָן הֵם יְמֵי תְּשׁוּבָה כְּמוֹ תִּשְׁרֵי: (לק"א סי' מ"ט אות ו')
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · שלש רגלים
עַל־יְדֵי כִּבּוּד שָׁלֹשׁ רְגָלִים בְּמַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה וּבְגָדִים נָאִים לְפִי יְכָלְתּוֹ, וּבִקְדֻשַּׁת וְטָהֳרַת הַמַּחֲשָׁבָה וּבְשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה שְׁאָר עִנְיְנֵי קְדֻשַּׁת וְשִׂמְחַת יוֹם טוֹב, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לָדַעַת אֶת ה' וּלְהַמְשִׁיךְ הַדַּעַת אֶל הַלֵּב. וְעַל־יְדֵי זֶה מְתַקְּנִין שְׁלשָׁה מִדּוֹת רָעוֹת שֶׁהֵם עִקַּר הַכֹּל, וְהֵם תַּאֲוַת מָמוֹן וְתַאֲוַת מִשְׁגָּל וְתַאֲוַת אֲכִילָה. כִּי בְּכָל רֶגֶל נִתְתַּקֵּן מִדָּה אַחַת מִשָּׁלֹשׁ מִדּוֹת הַנַּ"ל. הַיְנוּ, בְּפֶסַח נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, בְּשָׁבוּעוֹת נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מִשְׁגָּל, בְּסֻכּוֹת נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת אֲכִילָה. עַל כֵּן צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד לְכַבֵּד מְאֹד [אֶת הַשָּׁלֹשׁ רְגָלִים, כְּדֵי לִזְכּוֹת לָצֵאת מִג' תַּאֲווֹת רָעוֹת הַנַּ"ל, שֶׁכָּל עִקַּר הַיַּהֲדוּת תָּלוּי בְּתִקּוּן ג' תַּאֲווֹת אֵלּוּ. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהַשְׁפָּעוֹת הַנְּבוּאָה וְלִתְפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת וְלִרְפוּאָה וּלְהִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ וְכוּ', עַד שֶׁזּוֹכֶה שֶׁתִּתְקַיֵּם מֶמְשַׁלְתּוֹ עַל הַמַּלְאָכִים, אֲשֶׁר בִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, וְזֶה עִקַּר הַתַּכְלִית וְסוֹף שֶׁל יִשְׂרָאֵל]: (לק"ת סי' א')
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.