שלוש רגלים
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · שלש רגלים
מִי שֶׁהוֹלֵךְ וְנֶחְלָק וְנוֹפֵל וְהָעוֹלָם שׁוֹחֲקִין מִמֶּנּוּ, וְהוּא מִתְבַּיֵּשׁ עַל־יְדֵי זֶה, כָּל זֶה בָּא לוֹ עַל־יְדֵי שֶׁפָּגַם בְּשִׂמְחַת יוֹם טוֹב: (לק"א סי' רל"ה)
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום שני, ו׳ בסיוון ה׳תשפ״ה · 2 ביוני 2025
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה רכ״א · אות א׳ – אות ד׳
כ־10 דק׳ · כ־960 מילים · 67% מהספר עד סוף היום
עַל־יְדֵי שֶׁנּוֹתְנִין מַעֲשֵׂר נִצּוֹל מִשּׂוֹנְאִים, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְכַסֶּה אוֹתוֹ בְּיָדוֹ וּמַצִּילוֹ, כִּי הָאֱלֹקִים יְבַקֵּשׁ הַנִּרְדָּף, וַאֲפִלּוּ צַדִּיק רוֹדֵף אֶת הָרָשָׁע (מ"ר אמור פ' כז). וְזֶה בְּחִינַת (ישעיהו נ״א:ט״ז): וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ – שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְכַסֶּה עָלָיו בְּצֵל יָדוֹ וּמַצִּילוֹ, וּכְשֶׁהַנִּרְדָּף צַדִּיק, שֶׁהוּא סָמוּךְ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי הוּא יִתְבָּרַךְ מַצִּילוֹ בְּיָדוֹ, כִּי הוּא סָמוּךְ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲבָל כְּשֶׁהַנִּרְדָּף רָשָׁע, נִמְצָא שֶׁהוּא רָחוֹק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַצִּילוֹ, כִּי הָאֱלֹֹקִים יְבַקֵּשׁ וְכוּ', אֲזַי כִּבְיָכוֹל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַגְדִּיל יָדוֹ וּמוֹשִׁיטָהּ וּמְחַפֶּה עָלָיו, אַף שֶׁהוּא רָחוֹק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְעַל־יְדֵי מַעֲשֵׂר נַעֲשֶׂה בְּחִינַת יָד הַגְּדוֹלָה, כִּי יָד הַגְּדוֹלָה הוּא בְּחִינַת הִסְתַּפְּקוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר י״א:כ״ב): הֲצֹאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט לָהֶם וּמָצָא לָהֶם, אִם אֶת כָּל דְּגֵי הַיָּם וְכוּ' וּמָצָא לָהֶם, וְתִרְגֵּם אוּנְקְלוֹס: הֲיִסְפַּק לְהוֹן, וְהֱשִׁיבוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: הֲיַד ה' תִּקְצָר, נִמְצָא שֶׁבְּחִינַת יָד הַגָּדוֹלָה הִיא יְכוֹלָה לְהַסְפִּיקָם, נִמְצָא שֶׁבְּחִינַת הִסְתַּפְּקוּת הוּא בִּבְחִינַת יָד הַגְּדוֹלָה. וְעַל־יְדֵי מַעֲשֵׂר הוּא בִּבְחִינַת הִסְתַּפְּקוּת, כִּי אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ, כִּי יֵשׁ לוֹ מָנֶה מְבַקֵּשׁ מָאתַיִם וְכוּ', וְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ אֵין מַסְפִּיק לוֹ, אֲבָל בְּמַעֲשֵׂר כְּתִיב (מלאכי ג׳:י׳): הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וּבְחָנוּנִי נָא בְּזֹאת וְכוּ', עַד בְּלִי דַּי; וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת לב:): עַד שֶׁיִּבְלוּ שִׂפְתוֹתֵיכֶם מִלּוֹמַר דַּי. נִמְצָא שֶׁעַל־יְדֵי מַעֲשֵׂר נַעֲשֶׂה בְּחִינַת הִסְתַּפְּקוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת יָד הַגְּדוֹלָה כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מוֹשִׁיט יָדוֹ וּמְכַסֶּה עָלָיו וְנִצּוֹל מִשּׂוֹנְאִים כַּנַּ"ל:
שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד – בְּחִינַת מִתְנַגֵּד:
צָרִיךְ לִהְיוֹת תָּמִיד בְּשִׂמְחָה וְלַעֲבֹד ה' בְּשִׂמְחָה. וַאֲפִלּוּ אִם לִפְעָמִים נוֹפֵל מִמַּדְרֵגָתוֹ, צָרִיךְ לְחַזֵּק עַצְמוֹ בַּיָּמִים הַקּוֹדְמִים שֶׁהָיָה מַזְרִיחַ לוֹ אֵיזֶה הֶאָרָה קְצָת. כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים, שֶׁכַּמָּה סוּמִים מַחֲזִיקִים עַצְמָן בְּאִישׁ אֶחָד שֶׁאֵינוֹ סוּמָא וּמַאֲמִינִים בּוֹ וְהוֹלְכִים אַחֲרָיו, וְגַם הַסּוּמָא מַאֲמִין לְמַקְלוֹ שֶׁהוֹלֵךְ אַחַר מַקְלוֹ, אַף שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה כְּלָל, מִכָּל־שֶׁכֵּן שֶׁרָאוּי לֵילֵךְ אַחַר עַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ מֵאַחַר שֶׁבַּיָּמִים הַקּוֹדְמִים הִזְרִיחַ לוֹ קְצָת וְהָיָה מִתְחַזֵּק וּמִתְעוֹרֵר לִבּוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף שֶׁעַכְשָׁו נָפַל מִזֶּה וְנִסְתְּמוּ עֵינָיו וְלִבּוֹ, עִם כָּל זֶה רָאוּי שֶׁיֹּאחַז בַּיָּמִים הַקּוֹדְמִים וְיֵלֵךְ אַחֲרֵיהֶם, דְּהַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁאָז הָיָה מִתְעוֹרֵר לִבּוֹ לְהִתְחַזֵּק בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כֵּן גַּם עַכְשָׁו יְחַזֵּק לִבּוֹ מְאֹד, וְיֵלֵךְ אַחַר הַהִתְעוֹרְרוּת וְהַזְּרִיחָה שֶׁהָיָה לוֹ אָז, אַף שֶׁעַכְשָׁו נָפַל מִזֶּה כַּנַּ"ל, עַד אֲשֶׁר בִּקְצָת יָמִים יַעַזְרוֹ ה', וְיַחֲזֹר וְיִזְרַח לוֹ אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ, אָמֵן: (עַיֵּן בְּסוֹף הַסֵּפֶר מַה שֶׁשַּׁיָּךְ לָזֶה)
כְּשֶׁהַצַּדִּיק צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵאֵת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁלֹּא יְמַלְּאוּ בַּקָּשָׁתוֹ, כִּי זִמְנִין דְּשָׁמַע וְזִמְנִין דְּלָא וְכוּ' (זוהר וירא דף קה:). אֲבָל יֵשׁ צַדִּיק שֶׁיָּכוֹל לִגְזֹר וְלוֹמַר: אֲנִי אוֹמֵר שֶׁיִּהְיֶה כֵּן. וְזֶה בְּחִינַת (במדבר ו׳:כ״ג): כֹּה תְבָרְכוּ וְכוּ' אָמוֹר לָהֶם – הַיְנוּ שֶׁאֲנִי אוֹמֵר שֶׁיִּהְיֶה כֵּן: יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ וְכוּ', אָמֵן:
אֲפִלּוּ הָרְחוֹקִים מִן הַצַּדִּיק, הֵם מְקַבְּלִין חִיּוּת וְהֶאָרָה מִן הַצַּדִּיק עַל־יְדֵי שֶׁמְּכַסֶּה עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ הָאִילָן, שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲנָפִים וּקְלִפָּה וְעָלִין, וְכֻלָּם שׁוֹאֲבִין חִיּוּת מִן הָאִילָן, וְיֵשׁ עֲשָׂבִים שֶׁרְחוֹקִים מִן הָאִילָן, וְנִדְמֶה שֶׁאֵין מְקַבְּלִין חִיּוּת מֵהָאִילָן, וּבֶאֱמֶת גַּם הֵם מְקַבְּלִין חִיּוּת מִמֶּנּוּ, כִּי הָאִילָן מֵגֵן עֲלֵיהֶם וּמַצִּילָן מִן הַשֶּׁמֶשׁ, כֵּן יֵשׁ אֵצֶל הַצַּדִּיק בְּחִינַת עָלִין וַעֲנָפִים וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (בסי' סו אות א), וַאֲפִלּוּ הָרְחוֹקִים מְקַבְּלִין חִיּוּת מִמֶּנּוּ עַל־יְדֵי שֶׁמְּכַסֶּה עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ הָאִילָן כַּנַּ"ל:
דַּע, כְּשֶׁהָרֵאָה בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי־זֶה הַבִּטָּחוֹן בִּשְׁלֵמוּת, כִּי עִקַּר הַבִּטָּחוֹן בִּשְׁלֵמוּת הוּא עַל־יְדֵי הַשֵּׂכֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים קמ״ה:ט״ו): עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ. עֵינֵי זֶה בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ג׳:ז׳): וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: עַל שֵׁם הַחָכְמָה נֶאֱמַר, וּלְפִי הַשֵּׂכֶל כֵּן הוּא הַבִּטָּחוֹן, כִּי יֵשׁ כַּמָּה מַעֲלוֹת וּמַדְרֵגוֹת בְּבִטָּחוֹן עַד אֵין סוֹף, בִּבְחִינַת (ישעיהו כ״ו:ג׳-ד׳): בִּטְּחוּ בַּה' עֲדֵי עַד, וְהַכֹּל לְפִי הַשֵּׂכֶל כַּנַּ"ל, וְעִקַּר הַשֵּׂכֶל – עַל־יְדֵי הָרֵאָה, כִּי עִקַּר הַשֵּׂכֶל הוּא עַל־יְדֵי הַלַּחְלוּחִית הָעוֹלִים אֶל הַמֹּחַ, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשֶּׁמֶן, וְהַמֹּחַ הִיא הַפְּתִילָה, וְהַנְּשָׁמָה שֶׁבַּמֹּחַ הוּא הָאוֹר, נִמְצָא שֶׁעִקַּר קִיּוּם הַשֵּׂכֶל הוּא עַל־יְדֵי הַלַּחְלוּחִית שֶׁבַּגּוּף כַּנַּ"ל, וְהַלַּחְלוּחִית הוּא עַל יְדֵי הָרֵאָה, כַּמּוּבָא (בת"ז ת"ג דף כז:): אִלְמָלֵא כַּנְפֵי רֵאָה דִּמְנָשְׁבִי עַל לִבָּא הֲוֵי לִבָּא אוֹקִיד כָּל גּוּפָא. וְזֶה בְּחִינַת (שמות כ״ה:כ׳): וְהָיוּ הַכְּרוּבִים פּוֹרְשֵׂי כְּנָפַיִם עַל הַכַּפֹּרֶת – כַּפֻּרְתָּא דְּלִבָּא (זוהר פנחס דף רלד.). נִמְצָא שֶׁעַל־יְדֵי הָרֵאָה נִתְקַיֵּם הַלַּחְלוּחִית, שֶׁלֹּא יִתְיַבֵּשׁ עַל־יְדֵי הַלֵּב, וְעַל־יְדֵי־זֶה קִיּוּם הַשֵּׂכֶל, שֶׁהוּא בְּחִינַת נֵר דּוֹלֵק עַל־יְדֵי הַלַּחְלוּחִית כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי הַשֵּׂכֶל עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה הַבִּטָּחוֹן כַּנַּ"ל, נִמְצָא שֶׁשְּׁלֵמוּת הַבִּטָּחוֹן הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת הָרֵאָה כַּנַּ"ל.
וַאֲזַי יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת מֵהַצִּפְצוּף, דְּהַיְנוּ הַקּוֹל הַיּוֹצֵא מֵהַקָּנֶה, שֶׁהוּא רַק קוֹל פָּשׁוּט וְצִפְצוּף, שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה דִּבּוּר, עַל־יְדֵי חֲמִשָּׁה מוֹצָאוֹת הַפֶּה שֶׁמְּחַתְּכִים הַדִּבּוּר, כִּי עִקַּר הַהֶבְדֵּל שֶׁיֵּשׁ בֵּין אָדָם לְחַי, הוּא עַל־יְדֵי חִתּוּךְ הַדִּבּוּר, שֶׁהוּא גֶּדֶר הָאָדָם שֶׁהוּא מְדַבֵּר, בִּבְחִינַת (שמות ד׳:י״א): מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם, וְעִקַּר הַהֶבְדֵּל הוּא חִתּוּךְ הַדִּבּוּר, דְּהַיְנוּ שֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה מֵהַצִּפְצוּף וְהַקּוֹל, חִתּוּךְ הָאוֹתִיּוֹת וְהַדִּבּוּר, כִּי גַּם בְּהֵמוֹת וְעוֹפוֹת יֵשׁ לָהֶם קוֹל וְצִפְצוּף, רַק שֶׁאֵין לָהֶם חִתּוּךְ הָאוֹתִיּוֹת וְהַדִּבּוּר, וְזֶהוּ גֶּדֶר הָאָדָם שֶׁיָּכוֹל לַחֲתֹּךְ הַדִּבּוּר כַּנַּ"ל.
וְלָבוֹא לִבְחִינַת גֶּדֶר אָדָם, הוּא עַל־יְדֵי צְדָקָה, בִּבְחִינַת (בראשית א׳:כ״ו): נַעֲשֶׂה אָדָם, וּכְתִיב (רות ב׳:י״ט): שֵׁם הָאִישׁ אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמּוֹ הַיּוֹם וְכוּ' – מָה הָתָם צְדָקָה אַף כָּאן צְדָקָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (הובא לעיל בסי' לז). הַיְנוּ, שֶׁעַל־יְדֵי צְדָקָה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת אָדָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּבּוּר כַּנַּ"ל, וְזֶהוּ (ראש השנה ו): בְּפִיךָ – זוֹ צְדָקָה, כִּי עַל־יְדֵי צְדָקָה נַעֲשֶׂה הַפֶּה, דְּהַיְנוּ הַדִּבּוּר, שֶׁהוּא בְּחִינַת גֶּדֶר הָאָדָם, בִּבְחִינַת: מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם. וְעִקַּר הַצְּדָקָה הוּא עַל־יְדֵי הַבִּטָּחוֹן, בִּבְחִינַת (תהילים ל״ז:ג׳): בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב; כִּי אִם אֵין לוֹ בִּטָּחוֹן אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת צְדָקָה כָּרָאוּי, כִּי מִתְיָרֵא שֶּׁיֶּחְסַר לוֹ מַה שֶּׁנּוֹתֵן לִצְדָקָה, וְעִקַּר הַצְּדָקָה הוּא עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן, שֶׁבּוֹטֵחַ בַּה' שֶׁלֹּא יַפְסִיד וְלֹא יֶחְסַר עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה כְּלָל, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְבָרְכוֹ בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה וְכוּ'. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי הַבִּטָּחוֹן, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי הַשֵּׂכֶל, עַל־יְדֵי־זֶה עוֹשִׂין צְדָקָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה הַדִּבּוּר כַּנַּ"ל.
וְזֶה בְּחִינַת (תהילים ס״ט:ד׳): נִחַר גְּרוֹנִי כָּלוּ עֵינַי; הַיְנוּ כְּשֶׁאֵין הַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת, בְּחִינַת כָּלוּ עֵינַי, דְּהַיְנוּ הַשֵּׂכֶל, וַאֲזַי אֵין לוֹ בִּטָּחוֹן כַּנַּ"ל, בְּחִינַת כָּלוּ עֵינַי מְיַחֵל לֵאלֹקָי, אֲזַי נִחַר גְּרוֹנִי, הַיְנוּ שֶׁאֵין לוֹ חִתּוּךְ הַדִּבּוּר כַּנַּ"ל, אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן וְעוֹשֶׂה צְדָקָה כַּנַּ"ל, אֲזַי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מִקּוֹל הַצִּפְצוּפִים דִּבּוּרִים כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינוֹת (קהלת י״ב:ד׳): וְיָקוּם לְקוֹל הַצִּפּוֹר וְיִשַּׁחוּ כָּל בְּנוֹת הַשִּׁיר, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קנב), שֶׁכָּל הַשִּׁירוֹת דּוֹמוֹת עָלָיו כְּשִׂיחָה, הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה מִצִּפְצוּפִים וְשִׁירוֹת, שִׂיחָה וְדִבּוּר כַּנַּ"ל, וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּסַפְּרִין עַל הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁהָיָה שׁוֹמֵעַ דִּבּוּרִים מִקּוֹל הַכִּנּוֹר, כִּי הָיָה עוֹשֶׂה מִצִּפְצוּפִים דִּבּוּרִים כַּנַּ"ל:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות קפ״ג – אות קפ״ד
כ־2 דק׳ · כ־170 מילים · 67% מהספר עד סוף היום
פַּעַם אַחַת בָּא מִן הַחוּץ וְחָשׁ בְּמֵעָיו, וְאָמַר שֶׁהִרְגִּישׁ בָּזֶה שֶׁיָּבוֹא לוֹ מָעוֹת, וְהָרֶמֶז: “וְצֶאֱצָאֵי מֵעֶיךָ כִּמְעוֹתָיו” (יְשַׁעְיָה מח); וְכֵן הָיָה, שֶׁבָּא מָעוֹת עַל הַבֵּי דֹּאַר.
שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ, שֶׁאָמַר שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאֶחָד בָּא אֵלָיו וְהוּא נוֹתֵן לוֹ שָׁלוֹם וּפוֹשֵׁט יָדוֹ לְיָדוֹ (כְּמִנְהַג הָעוֹלָם בִּשְׁעַת נְתִינַת שָׁלוֹם), אָז תֵּכֶף הוּא יוֹדֵעַ כָּל מַה שֶּׁעָבַר אוֹתוֹ הָאִישׁ. וְאָמַר רֶמֶז עַל זֶה: “יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה רָע” (מִשְׁלֵי יא כא), שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁפּוֹשֵׁט “יָד לְיָד”, דְּהַיְנוּ: נְתִינַת שָׁלוֹם, שׁוּב “לֹא יִנָּקֶה רָע”, כִּי תֵּכֶף נִתְגַּלֶּה לוֹ הַכֹּל. גַּם כְּבָר שָׁמַעְתִּי קְצָת מִזֶּה. וְעָשָׂה זֹאת כִּלְאַחַר יַד, וְהָיָה נֶחֱשָׁב אֶצְלוֹ לְדָבָר פָּשׁוּט וְקַל מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁהוּא מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה וְעָבַר וְכוּ’. וְאָמַר שֶׁבִּלְתִּי יְדִיעָה בְּדֶרֶךְ הַשָּׂגָה, יְכוֹלִים גַּם כֵּן לְהָבִין וְלֵידַע עַל פִּי חָכְמָה. כִּי יְכוֹלִים לְהָבִין מִדְּבָרָיו שֶׁל הָאִישׁ. גַּם יֵשׁ כַּמָּה סִימָנִים. וְאָמַר כִּי בְּהַחֹטֶם יְכוֹלִים לְהַכִּיר הַנּוֹאֵף. גַּם אָמַר שֶׁבְּהַחֲגוֹרָה יְכוֹלִין לְהַכִּיר אֱמוּנָתוֹ - אִם אֱמוּנָתוֹ שְׁלֵמָה, וְכֵן יֵשׁ שְׁאָר סִימָנִים. וְכַמָּה אֲנָשִׁים שֶׁבָּאוּ לְפָנָיו וְהוּא הִגִּיד לָהֶם מַה שֶּׁעָשׂוּ.
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות כ׳
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 68% מהספר עד סוף היום
ולקחו אותם הישמעאלים, והכניסו אותם אל הספינה הגדולה ונתנו להם חדר מיחד. וגם נתנו להאיש הנ"ל שהיה עם רבנו זכרונו לברכה, קנה שרפה טעונה ולא היו יכולים לשאול אותם דבר כי לא ידעו הלשון.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ולא היה להם שום מאכל ומשתה בספינה. ואחר שתים או שלש שעות בלילה סגרו הדלת מהחדר ושכבו לישן. ולא אכלו מאומה כי לא היה להם מה לאכל כנ"ל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות שס״א
כ־2 דק׳ · כ־210 מילים · 60% מהספר עד סוף היום
(כב) שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר כְּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ תּוֹרוֹת בְּלִי לְבוּשִׁים. פֵּרוּשׁ, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַלְבִּישׁ אוֹתָהּ בְּשׁוּם לְבוּשׁ. וְאָמַר קְרָא אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא הוּא, שֶׁסּוֹמֵךְ הַתּוֹרָה עַל הַמִּקְרָא כְּמוֹ שֶׁסּוֹמְכִין עַל אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבְּוַדַּאי הַסּוֹמֵךְ גָּדוֹל יוֹתֵר מִן הַנִּסְמָךְ, כֵּן הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ גָּבוֹהַּ מְאֹד, עַד שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִתְלַבֵּשׁ כִּי־אִם דֶּרֶךְ אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא, וְהָבֵן. וְאָמַר שֶׁמַּה שֶּׁמִּתְיַגֵּעַ כָּל כָּךְ קֹדֶם הַתּוֹרָה הוּא מֵחֲמַת שֶׁקָּשֶׁה לוֹ מְאֹד לְהוֹרִיד הַשָּׂגוֹת הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ בִּלְבוּשִׁים וְדִבּוּרִים שֶׁיּוּכַל לְאָמְרָהּ וּלְגַלּוֹתָהּ, עַל־כֵּן צָרִיךְ יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת לָזֶה. וְעַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר מִזֶּה (לְעֵיל טו), כִּי דַּרְכּוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיָה קֹדֶם הַתּוֹרָה שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב עִמָּנוּ כְּמוֹ שָׁעָה וּשְׁתַּיִם וְהָיָה מִתְיַגֵּעַ מְאֹד בְּכַמָּה תְּנוּעוֹת וּגְנִיחוֹת. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁיָּשַׁב בִּשְׁתִיקָה הָיָה נִכָּר מִתְּנוּעוֹתָיו שֶׁיֵּשׁ לוֹ יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת מְאֹד. וְאַחַר־כָּךְ פָּתַח פִּיו וְהִתְחִיל לוֹמַר. וּפַעַם אַחַת רָאִיתִי בְּעֵינַי בְּשָׁעָה שֶׁהִתְחִיל לוֹמַר הַתּוֹרָה תִּשְׁעָה תִּקּוּנִין יַקִּירִין וְכוּ' (סִימָן כ' בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן) שֶׁהָיָה כּוֹפֵל אֵלּוּ הַתֵּבוֹת תִּשְׁעָה תִּקּוּנִין וְכוּ' כַּמָּה פְּעָמִים. וּבְכָל פַּעַם תָּפַס בְּכֹחַ בִּזְקָנוֹ בִּשְׁתֵּי יָדָיו בִּשְׁנֵי צְדָדֵי זְקָנוֹ שֶׁעַל הַלְּחָיַיִם וְכִמְעַט שֶׁהָיָה תּוֹלְשָׁם מִגֹּדֶל הַיִּרְאָה וְהַמְּסִירוּת נֶפֶשׁ הֶעָצוּם עַד אֵין סוֹף שֶׁהָיָה לוֹ אָז. וּכְבָר נִרְשַׁם (שִׁיחוֹת הָרַ"ן רי) שֶׁאָמַר שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה בָּרַבִּים קָשֶׁה עָלָיו מְאֹד מְאֹד, וּכְשֶׁאוֹמֵר תּוֹרָה נִדְמֶה לוֹ שֶׁתֵּכֶף שֶׁיּוֹצִיא מִפִּיו הַדִּבּוּר הָרִאשׁוֹן מִיָּד תֵּצֵא נַפְשׁוֹ, וְכֵן בְּהַקִּדּוּשׁ נִדְמֶה לוֹ גַּם־כֵּן שֶׁתֵּכֶף שֶׁיּוֹצִיא מִפִּיו וְיֹאמַר הַדִּבּוּר הָרִאשׁוֹן תֵּצֵא נַפְשׁוֹ:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · עזות · חלק ראשון · אות ה׳ – אות ט׳
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 69% מהספר עד סוף היום
ה. מִי שֶּׁיֵּשׁ לוֹ עַזּוּת, תִּקּוּנוֹ שֶׁיַּנִּיחַ תְּפִלִּין, שֶׁהָיוּ עַל רֹאשׁ צַדִּיק.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ו. כְּשֶׁרָשָׁע מֵעֵז בִּפְנֵי יָשָׁר, אֵין זֶה אֶלָּא כְּדֵי שֶׁהַיָּשָׁר יְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשַׂיו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ז. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַזּוּת, בְּיָדוּעַ שֶׁאֵינוֹ מִסְתַּפֵּק בְּמַה שֶׁיֵּשׁ לוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ח. הַתּוֹרָה הִיא תִּקּוּן לְעַזּוּת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ט. עַל יְדֵי עַזּוּת גְּשָׁמִים נֶעֱצָרִים, וּבְיָדוּעַ שֶׁנִּכְשַׁל בַּעֲבֵרָה, וְסוֹפוֹ שֶׁיִּכָּשֵׁל בַּעֲבֵרָה, וּמֻתָּר לִקְרוֹתוֹ רָשָׁע, וּמֻתָּר לִשְׂנֹאתוֹ, וְהוּא אֶחָד מתתקע"ד דּוֹרוֹת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות מ״ח
כ־2 דק׳ · כ־160 מילים · 70% מהספר עד סוף היום
הָלְכוּ לְבַקֵּשׁ אִישׁ כָּזֶה וְהָלְכוּ וּמָצְאוּ שֶׁהָיוּ נוֹשְׂאִים אֶת 'קבצן' זָקֵן אֶחָד וְהָלְכוּ אַחֲרָיו לְעֵרֶךְ חֲמִשָּׁה מֵאוֹת אֲנָשִׁים, כֻּלָּם 'צוענים' וְגַם הוּא הָיָה 'צועני' וְהַקבצן הַזֶּה הָיָה עִוֵּר וְעָקם וְאִלֵּם וְהָאֲנָשִׁים הַנַּ"ל הָלְכוּ אַחֲרָיו, כִּי כֻּלָּם הָיוּ אַנְשֵׁי הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלּוֹ כִּי הָיוּ לוֹ אֲחָיוֹת וְאַחִים וְזֶרַע מְרֵעִים שֶׁלּוֹ עַד שֶׁנַּעֲשָׂה מֵהֶם קִבּוּץ הַנַּ"ל שֶׁהָלְכוּ אַחֲרָיו וְנָשְׂאוּ אוֹתוֹ וְהוּא הִקְפִּיד מְאד עַל כְּבוֹדוֹ כִּי הָיָה כַּעֲסָן גָּדוֹל וְכוֹעֵס בְּכָל פַּעַם עֲלֵיהֶם בִּקְפִידוֹת גְּדוֹלוֹת וְצִוָּה בְּכָל פַּעַם שֶׁיִּנְשְׂאוּ אוֹתוֹ אֲנָשִׁים אֲחֵרִים וְכָעַס בְּכָל פַּעַם עֲלֵיהֶם נִמְצָא שֶׁזֶּה הַקבצן הַזָּקֵן הוּא אִישׁ מְכֻבָּד גָּדוֹל שֶׁיֵּשׁ לוֹ כָּבוֹד כָּזֶה וְגַם רוֹדֵף אַחַר הַכָּבוֹד כִּי הוּא מַקְפִּיד כָּל כָּךְ עַל כְּבוֹדוֹ כַּנַּ"ל עַל כֵּן הוּטַב בְּעֵינֵי הַכַּת הַזּאת של הַקבצן הַזֶּה וְקִבְּלוּ אוֹתוֹ לְמֶלֶךְ וְלִהְיוֹת גַּם אֶרֶץ גּוֹרֶמֶת כִּי יֶשׁ אֶרֶץ שֶׁגּוֹרֶמֶת וּמְסֻגֶּלֶת לְכָבוֹד וְכֵן יֵשׁ אֶרֶץ גּוֹרֶמֶת לְמִדָּה אַחֶרֶת עַל כֵּן אֵלּוּ הַכַּת [שֶׁחָקְרוּ לְעַצְמָם שֶׁעִקַּר הַתַּכְלִית הוּא כָּבוֹד] בִּקְשׁוּ אֶרֶץ גּוֹרֶמֶת לְכָבוֹד, וּמָצְאוּ מְדִינָה שֶׁמְּסֻגֶּלֶת לָזֶה וְיָשְׁבוּ שָׁם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · צדיק · אות פ״ב – אות פ״ו
כ־2 דק׳ · כ־200 מילים · 68% מהספר עד סוף היום
מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ דִּבּוּר מִפִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וּבִפְרָט כְּשֶׁרוֹאֶה אוֹתוֹ, אֲזַי הוּא מְקַבֵּל בְּחִינַת הַפָּנִים שֶׁל הַצַּדִּיק, וּבְחִינַת שִׂכְלוֹ וְנִשְׁמָתוֹ. אַךְ צָרִיךְ לִשְׁמֹר מִשִּׁכְחָה, כִּי שִׁכְחָה מַשְׁכַּחַת כָּל זֶה מִמֶּנּוּ. וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְזִכָּרוֹן, לִזְכֹּר דִּבְרֵי הַצַּדִּיק כְּמוֹ שֶׁאָמְרָם, אוֹ עַל־יְדֵי מַה שֶּׁחוֹזֵר ק"א פְּעָמִים, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה זוֹכְרוֹ, אָז כְּשֶׁאוֹמֵר זֶה הַדָּבָר בְּשֵׁם הַצַּדִּיק, נִצְטַיֵּר לְפָנָיו דְּמוּת דְּיוֹקְנוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק, וַהֲרֵי הוּא כְּאִלּוּ אֲמָרוֹ הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ, אַךְ שֶׁיִּהְיֶה הַזִּכָּרוֹן בֶּאֱמֶת בְּכֹחַ הַזִּכָּרוֹן: (לק"א סי' קצ"ב)
כְּשֶׁשּׁוֹמֵעַ הַחִדּוּשׁ מִפִּי הָרַב בְּעַצְמוֹ בְּעֵת שֶׁחִדֵּשׁ אוֹתוֹ הָרַב, עַל־יְדֵי זֶה יִזְכְּרֵהוּ הֵיטֵב. אֲבָל כְּשֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ מִפִּי הָרַב בְּעַצְמוֹ, אוֹ אֲפִלּוּ מִפִּיו לְאַחַר כָּךְ, שֶׁלֹּא בְּעֵת שֶׁחִדֵּשׁ אוֹתוֹ הַחִדּוּשׁ, אֲזַי יָכוֹל לְשָׁכְחוֹ בְּנָקֵל: (שם)
מַה שֶּׁהָרְשָׁעִים עוֹשִׂים יִסּוּרִים לַצַּדִּיקִים וְרוֹדְפִים אֶת הַצַּדִּיקִים, זֶה סִבָּה מֵאֵת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּדֵי שֶׁיִּתְבּוֹנֵן הַצַּדִּיק וִיפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו. וְהֵם כְּמוֹ שׁוֹמְרִים לִשְׁמֹר אֶת הַצַּדִּיק מִלִּפֹּל בְּגַשְׁמִיּוּת: (לק"א סי' ר"ח)
גַּם הוּא טוֹבָה לָהֶם לַצַּדִּיקִים מְעַט הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶם, כִּי הַמַּחֲלֹקֶת הוּא כְּמוֹ מִכְסֶה לָהֶם, שֶׁלֹּא יִתְגַּלּוּ וְיִתְפַּרְסְמוּ יוֹתֵר מִכְּדֵי הַצֹּרֶךְ. אַךְ הַחוֹלְקִים רוֹצִים לְכַסּוֹת לְגַמְרֵי לְהַעֲבִירָם מִן הָעוֹלָם חַ"ו. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לֹא יַעַזְבֵם בְּיָדָם: (שם)
אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְמֹחִין זַכִּים וּמַחֲשָׁבָה טְהוֹרָה אֶלָּא עַל־יְדֵי הִתְקַשְּׁרוּת לַצַּדִּיקִים, וְעַל־יְדֵי זֶה עִקַּר הַמְתָּקַת הַדִּינִים. וּבִשְׁבִיל זֶה צְרִיכִים לִנְסֹעַ לַצַּדִּיקִים עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה (עַיֵּן רֹאשׁ־הַשָּׁנָה סִימָן וָא"ו): (לק"א סי' רי"א)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קנ״ב · קטע א׳ – קטע ה׳
כ־6 דק׳ · כ־560 מילים · 68% מהספר עד סוף היום
מָרוֹם וְקָדוֹשׁ, פּוֹעֵל גְּבוּרוֹת, עוֹשֶׂה חֲדָשׁוֹת, בַּעַל מִלְחָמוֹת זוֹרֵעַ צְדָקוֹת, מַצְמִיחַ יְשׁוּעוֹת, עוֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וְרוּחַ, עֲשֵׂה עִמִּי צְדָקָה וָחֶסֶד, וְזַכֵּנִי לִתֵּן צְדָקָה הַרְבֵּה לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים בְּאפֶן שֶׁיִּהְיֶה לִי תִּקּוּן גָּדוֹל לִפְגַּם הַבְּרִית שֶׁפָּגַמְתִּי נֶגְדְּךָ בְּלִי שִׁעוּר
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה וְכַמָּה הִרְחַקְתִּי הַשֶּׁפַע מֵהַקְּדֻשָּׁה עַל יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית וְהִמְשַׁכְתִּי לְמָקוֹם שֶׁהִמְשַׁכְתִּי רַחֲמָנָא לִצְּלָן, לִמְקוֹמוֹת אֲשֶׁר לא נִתַּן לְהִזָּכֵר וּפָגַמְתִּי כְּמוֹ שֶׁפָּגַמְתִּי אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר, אֲשֶׁר הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא צְדָקָה לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים דַּוְקָא שֶׁעַל יְדֵי זֶה חוֹזְרִים וּמַמְשִׁיכִים הַשֶּׁפַע אֶל הַקְּדֻשָּׁה אֲבָל אֵיךְ זוֹכִין לָזֶה כִּי רַבּוּ הַמְּנִיעוֹת מְאד שֶׁל מִצְוַת צְדָקָה הֵן מֵחֲמַת רעַ לְבָבֵנוּ וְחֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן וְהָאֱמוּנָה, וְגַם כְּשֶׁמִּתְגַּבְּרִים וּמְשַׁבְּרִים אַכְזָרִיּוּת שֶׁבַּלֵּב וְנוֹתְנִים צְדָקָה אֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ עַד מָה מִי הוּא הֶעָנִי הֶהָגוּן בֶּאֱמֶת אֲשֶׁר עַל יָדוֹ נִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע אֶל הַקְּדֻשָּׁה וּלְתַקֵּן פְּגַם הַבְּרִית עַל יְדֵי זֶה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ בַּעַל הָרַחֲמִים בַּעַל הַצְּדָקָה וְהַחֶסֶד חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח, אֲשֶׁר אַתָּה עוֹסֵק בְּתִקּוּנִי בְּכָל עֵת, שֶׁתָּחוֹס וְתַחְמל עָלַי, וּתְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לִתֵּן צְדָקָה הַרְבֵּה לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים עֲנִיִּים כְּשֵׁרִים בֶּאֱמֶת הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּבַעֲבוֹדַת יְהוָה בֶּאֱמֶת, וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי מִלִּתֵּן צְדָקָה לַעֲנִיִּים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים אַתָּה לְבַד תִּשְׁמְרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ מִלְּהִכָּשֵׁל בָּהֶם חַס וְשָׁלוֹם כִּי גָלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁאֵין בָּנוּ דַעַת לִשְׁמר מֵהֶם רַק אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ אֶת לְבַב כָּל בְּנֵי הָאָדָם וּמֵבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם, אַתָּה יוֹדֵעַ רָזֵי עוֹלָם וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כָּל חָי, חוּס וַחֲמל עָלַי וַעֲשֵׂה עִמִּי כְּגדֶל נִפְלְאוֹת חֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים, וּתְסַבֵּב סִבּוֹת לְטוֹבָה בְּכָל עֵת, בְּאפֶן שֶׁתַּזְמִין לִי עֲנִיִּים הֲגוּנִים בֶּאֱמֶת לִזְכּוֹת בָּהֶם וְתַעֲזר וּתְחַזֵּק אֶת לְבָבִי לִתֵּן לָהֶם צְדָקָה הַרְבֵּה בְלֵב טוֹב, בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, וְאֶזְכֶּה לְהוֹסִיף בְּכָל פַּעַם לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה וָחֶסֶד, וְלֵילֵךְ לְקַבֵּץ נְדָבוֹת מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְהַחֲזִיק עֲנִיִּים הָעוֹסְקִים בְּתוֹרָה וּתְפִילָּה בֶּאֱמֶת כִּי כְבָר הוֹדַעְתָּנוּ שֶׁאֵין שׁוּם אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל פָּטוּר מִמִּצְוַת צְדָקָה אֲפִלּוּ הֶעָנִי שֶׁבְּיִשְׁרָאֵל אֲבָל אַתָּה יוֹדֵעַ קַשְׁיוּת לְבָבֵנוּ, וְאֵיךְ מִתְגַּבְּרִים הַמּוֹנְעִים וְהַבִּלְבּוּלִים אֲפִלּוּ עַל גְּדוֹלֵי הָעֲשִׁירִים מִלִּתֵּן צְדָקָה עַד אֲשֶׁר הוֹלְכִים מֵעוֹלָמָם, וּמְאוּמָה לא יִשְׂאוּ בְיָדָם מִכָּל שֶׁכֵּן קְטַנֵּי הָעֵרֶךְ אֲשֶׁר פַּרְנָסָתָם מְצֻמְצֶמֶת אֲשֶׁר רַבּוּ הַמְּנִיעוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים מְאד מִמִּצְוַת צְדָקָה, בִּפְרָט לִזְכּוֹת בַּעֲנִיִּים הֲגוּנִים
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗עַל כֵּן אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עָלֶיךָ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, בִּזְכוּת וְכחַ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁאָנוּ נִשְׁעָנִים עֲלֵיהֶם בְּכָל דָּבָר, אֵלֶיךָ שִׁטַּחְתִּי אֶת כַּפָּי עֵינַי תְלוּיוֹת אֵלֶיךָ לְבַד כִּי אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ כַּמָּה וְכַמָּה תִקּוּנִים אֲנִי צָרִיךְ בִּשְׁבִיל תִּקּוּן הַבְּרִית אֲשֶׁר פָּגַמְתִּי בּוֹ הַרְבֵּה וַאֲנִי רָחוֹק מִכֻּלָּם מְאד, רַק עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אֲנִי בוֹטֵחַ וְעַל חַסְדְּךָ אֲנִי נִשְׁעָן, שֶׁאַתָּה תְסַבֵּב סִבּוֹת לְטוֹבָה בְּרַחֲמֶיךָ וּתְזַכֵּנִי לְתַקֵּן אוֹתִי בְּכָל הַתִּקּוּנִים, וְתוֹשִׁיעֵנִי לִתֵּן צְדָקָה הַרְבֵּה לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים הַרְבֵּה, וְלַעֲסֹק בִּצְדָקוֹת לְעוֹרֵר לֵב אַחֵינוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְקַבֵּל מֵהֶם צְדָקוֹת הַרְבֵּה בְּכָל עֵת לְהַחֲזִיק יִרְאֵי יְהוָה הָאֲמִתִּיִּים, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְתִקּוּן הַבְּרִית בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת, וְלא אֵעוּל בְּכִסּוּפָא קַמָּךְ "יְהוָה יִגְמר בַּעֲדִי יְהוָה חַסְדְּךָ לְעוֹלָם, מַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אַל תֶּרֶף יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי, וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי" אָמֵן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗(ראה זה מצאנו בכ"י רבינו ז"ל. והוא ראשי פרקים מענין פדיון [ע' בלקוטי מוהר"ו סי' ק"פ] עם תפילה קצרה בסופו וראוי להציגה כאן) מעות, ואת היקום אשר ברגליהם. צדק יקראהו לרגלו. צדק מלכותא קדישא. דינא דמלכותא דינא, שורש הדינים בינה, אני בינה לי גבורה, אין הדין נמתק אלא בשרשו, שלשה ידים בבינה. יד הגדולה, יד החזקה, יד הרמה, ג' פעמים יד גימטריא שם של מ"ב, מ"ב שביצירה שם של אנא בכח, מ"ב שבבריאה שני פעמים אקי"ק, מ"ב שבאצילות הוי' פשוט במלואו ומילוי דמילוי. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיֻּמְתְּקוּ הַדִּינִים וְהַגְּבוּרוֹת הַקָּשׁוֹת מֵעַל פלוני בן פלוני עַל יְדֵי פֶּלֶא עֶלְיוֹן שֶׁהוּא חֲסָדִים גְּדוֹלִים וְרַחֲמִים גְּמוּרִים וּפְשׁוּטִים שֶׁאֵין בּוֹ תַעֲרבֶת דִּין כְּלָל אָמֵן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות עג · פסקה 1
כ־1 דק׳ · כ־120 מילים · 71% מהספר עד סוף היום
הַהִתְבּוֹדְדוּת צָרִיךְ לִהְיוֹת עַד שֶׁיְּבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי שֶׁיְּבַטֵּל כָּל רְצוֹנוֹתָיו לִרְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
וְזֶה בְּחִינַת מִשְׁפָּט שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לִשְׁפֹּט אֶת עַצְמוֹ וּלְיַשֵּׁב אֶת עַצְמוֹ עַל כָּל דָּבָר, אִם כָּךְ רָאוּי לוֹ לְבַלּוֹת יָמָיו וְכוּ', וְעִקַּר הִתְבּוֹדְדוּת וְהַשִּׂיחָה צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּהִתְחַזְּקוּת רְצוֹנוֹת טוֹבִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וִיסַלֵּק מַחֲשַׁבְתּוֹ מִכָּל הַבְלֵי הָעוֹלָם וִיבַטֵּל רְצוֹנוֹ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁמִּכָּל אַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם שֶׁנִּתְפַּזֵּר דַּעְתּוֹ לְשָׁם יָשׁוּב מִכֻּלָּם לְדָלֶ"ת דְּאֶחָד לְהִכָּלֵל בְּאַחְדוּתוֹ וּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל־פִּי רֹב בִּשְׁעַת הִתְבּוֹדְדוּת וְיִשּׁוּב הַדַּעַת רוֹאֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם מָקוֹם בְּכָל אַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם לִבְרֹחַ לְשָׁם וּלְהִתְחַבֵּא שָׁם מִפִּגְעֵי הָעוֹלָם בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן בְּחִינַת אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ וְכוּ' עַד שֶׁרוֹאֶה שֶׁאֵין לוֹ מָנוֹס כִּי אִם אֵלָיו יִתְבָּרַךְ לְבַד בִּבְחִינַת כִּי מִמְּךָ נַסְתִּי וְשַׁבְתִּי עָדֶיךָ.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות עח · פסקה 3
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 71% מהספר עד סוף היום
וְכֵן מֵעֹצֶם רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ צִוָּה לְהַעֲלוֹת בְּהֵמָה גַשְׁמִית לְרֵיחַ נִיחוֹחַ. וּמֵחֲמַת שֶׁהֵם פָּגְמוּ אָז בָּזֶה וְסָבְרוּ, שֶׁכְּבָר כָּל טוּבָם בְּיָדָם וּכְבָר קְרוֹבִים הֵם מַמָּשׁ מִצַּד עַצְמָם וְעַל־יְדֵי־זֶה וַיָּרֶם לִבָּם עַל כֵּן שְׁכֵחוּנִי וְגָרְמוּ עַל־יְדֵי־זֶה כָּל הַחֻרְבָּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הָסֵבִּי עֵינַיִךְ מִנֶּגְדִּי שֶׁהֵם הִרְהִיבֻנִי, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · צדיק · אות ח
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 73% מהספר עד סוף היום
עִקַּר הַיֵּצֶר הָרָע, שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, הוּא לְהַסְתִּיר וּלְהַעֲלִים אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר הַזֶּה דַּיְקָא, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, שֶׁעִקַּר הַמַּחֲלֹקֶת - עַל הַצַּדִּיק שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדּוֹר, וְאַחַר־כָּךְ, בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים הַבָּאִים, מוֹדִים הָעוֹלָם גַּם בְּזֶה הַצַּדִּיק וְאוֹמְרִים, שֶׁזֶּה בְּוַדַּאי הָיָה צַדִּיק, רַק שֶׁחוֹלְקִים עַל זֶה הַצַּדִּיק שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדּוֹר, כְּמוֹ שֶׁרָאִינוּ בְּעִנְיַן הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁהָיָה עַל הָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּיָמָיו, וְאַחַר־כָּךְ הוֹדוּ כֻּלָּם בִּקְדֻשַּׁת הָאֲרִ"י וְחָלְקוּ עַל הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְכֵן בְּכָל דּוֹר.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ב · מכתב שע · פסקה 4 – פסקה 4
כ־7 דק׳ · כ־660 מילים · 71% מהספר עד סוף היום
מָה אֹמַר לְךָ בְּנִי חֲבִיבִי, בְּכָל יוֹם רוֹאִים אֲמִתַּת דִּבְרֵי חֲכָמֵינוּ זַ"ל (סוֹף סֻכָּה) מַה שֶּׁאָמְרוּ עַל פָּסוּק צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ, שֶׁבְּכָל יוֹם יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְחַדֵּשׁ עָלָיו וְאִלְמָלֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹזְרוֹ וְכוּ'. וְעַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִתְגַּבֵּר בְּכָל יוֹם כְּפִי בְּחִינָתוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּיל לְכָל אֶחָד כְּפִי בְּחִינָתוֹ. כִּי אַף עַל פִּי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְרַחֵם עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד וּמַצִּילוֹ, אַף עַל פִּי כֵן לָאו כָּל אַפִּין שָׁוִין וְיֵשׁ שִׁנּוּיִים רַבִּים בָּזֶה לְאֵין מִסְפָּר בֵּין בְּנֵי אָדָם וּבֵין הַזְּמַנִּים וְהַיָּמִים. וְהַכֹּל כְּפִי הֲכָנַת הָאָדָם וּתְשׁוּקָתוֹ וְכִסּוּפָיו אֵלָיו יִתְבָּרַךְ וּלְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּלְהִתְקַרֵב לַצַּדִּיקִים וּכְשֵׁרִים הָאֲמִתִּיִם כִּי בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה אֵיזֶה אִתְעַרוּתָא דִּלְתַתָּא וְכוּ', עַל כֵּן יְסוֹד הַכֹּל הוּא הַהִתְקַשְּׁרוּת לְהַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם הַמֵּאִיר בְּכָל דּוֹר. וְלוּלֵא זֹאת לֹא הָיָה מִתְקַיֵּם הָעוֹלָם; עַל כֵּן חוֹבָה עָלֵינוּ לְהִתְגַּבֵּר לִשְׂמֹחַ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת עַל נְעִימַת חֶלְקֵנוּ. אַשְׁרֵינוּ וְכוּ', בָּרוּךְ אֱלֹהֵינוּ שֶׁבְּרָאנוּ לִכְבוֹדוֹ וְהִבְדִּילָנוּ מִן הַתּוֹעִים בְּכַמָּה בְּחִינוֹת.
וְהִנֵּה בָּעִתִּים הַלָּלוּ הוּבְאוּ לְפָנַי הַקֻּנְטְרֵסִים הָרָעִים וְהַמָּרִים שֹׁרֶשׁ פּוֹרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה שֶׁל פָּרִיצֵי בְּנֵי עַמֵנוּ הַפּוֹרְקֵי עֹל מַה שֶּׁעוֹסְקִים לְהַדְפִּיס בְּכָל פַּעַם לְצוֹדֵד נְפָשׁוֹת לְפוֹרְחוֹת לִשְׁאוֹל וַאֲבַדּוֹן רַחֲמָנָא לִצְלָן, כַּמְפֻרְסָם הַצָּרָה הַמָּרָה הַזֹּאת עַתָּה. וְאִם כִּי רָאוּי לִקְרֹעַ בְּגָדִים לַאֲלָפִים קְרָעִים עַל כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר הָרַע וָמַר וְסָרוּחַ שֶׁלָּהֶם, שֶׁהוּא כְּמַדְקֵרַת חֶרֶב נֶגֶד ה' וְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וְצַדִּיקָיו הָאֲמִתִּיִּים. עִם כָּל זֶה גַּם יֵשׁ לָנוּ לִשְׂמֹחַ הַרְבֵּה בְּשִׂמְחָה שֶׁאֵין לָהּ קֵץ מַה שֶּׁזָּכִינוּ לִהְיוֹת נִבְדָּל מֵהֶם, כִּי לֹא בְּאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב וְכוּ'. וּמֵאֶפֶס הַפְּנַאי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר לְךָ מַה שֶּׁצְּרִיכִין לְדַבֵּר בָּזֶה.
וְאַתָּה בְּנִי חֲזַק וֶאֱמַץ וּתְעוֹרֵר וּתְחַזֵּק עַצְמְךָ לְשִׂמְחָה בְּכָל פַּעַם, וְלַהֲפֹךְ כָּל הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ בָּזֶה הַרְבֵּה בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. יָתֵר מִזֶּה אֵין פְּנַאי לְהַאֲרִיךְ, וְתִגְנֹז מִכְתָּבִי זֶה, כִּי יִהְיֶה נִצְרָךְ בַּיָּמִים הַבָּאִים בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. גַּם כָּל מִכְתָּבַי תִּגְנְזֵם וְתִשְׁמְרֵם כְּדַרְכְּךָ וְלֹא תְּגַלֶּה אוֹתָם כִּי אִם לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִישׁוּעָה.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְתִפְרֹס בִּשְׁלוֹם כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה.
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אוֹר לְיוֹם ו' עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ וַיֵּשֶׁב תר"ב אוּמַאן.
אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי. בְּשָׁעָה זֹאת קֹדֶם תְּפִלַּת עַרְבִית קִבַּלְתִּי שְׁנֵי מִכְתָּבֶיךָ. וְהָיָה לִי לְנַחַת מַה שֶׁהוֹדַעְתַּנִי שֶׁקִּבַּלְתָּ מִכְתָּבִי עַל יְדֵי רַבִּי ש"ב שֶׁיִּחְיֶה, כִּי לֹא יָכֹלְתִּי לִסְבֹּל צַעֲקָתְךָ בְּמִכְתָּבֶיךָ כַּמָּה פְּעָמִים לְקַבֵּל מִכְתָּבַי, וְעַד עַתָּה לֹא נוֹדְעָה לִי אִם קִבַּלְתָּ הַמִּכְתָּב הַנַּ"ל. בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּסַיְעָן עַד כְּעָן, שֶׁזָּכִינוּ לִחְיוֹת עַד סָמוּךְ לַחֲנֻכָּה הַקָּדוֹשׁ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, וּבוֹ בָּטַחְנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְהַדְלִיק נֵר חֲנֻכָּה בִּזְמַנּוֹ לְפִרְסוּמֵי נִסָּא, לְהוֹדִיעַ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים וּבוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה, וְעוֹשֶׂה עִמָּנוּ נִסִּים נִפְלָאִים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. וְגַם עַתָּה עֲדַיִן חֲבִיבוּתָא גַּבָּן, וּבְעַבְדוּתֵנוּ לֹא עֲזָבָנוּ אֱלֹקֵינוּ וַיֵּט עָלֵינוּ חֲסָדִים נִפְלָאִים גַּם בַּדּוֹרוֹת הָאֵלּוּ וְכוּ', וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה.
לְעֵת עַתָּה נִקְבָּע בְּדַעְתִּי לְהִתְעַכֵּב פֹּה אוּמִין עַל שַׁבַּת חֲנֻכָּה הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, וּמִן הַסְּתָם לֹא אָזוּז מִפֹּה קֹדֶם שַׁבַּת חֲנֻכָּה הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה. וְכַמָּה וְכַמָּה קָשֶׁה וְכָבֵד עָלַי אֲפִלּוּ לִזְכֹּר עִנְיַן הָעֵסֶק שֶׁלִּי בְּעֵת הַקִּבּוּץ אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר. וְאֵינִי יָכוֹל עַתָּה לְדַבֵּר בָּזֶה. יְדִידֵנוּ רַבִּי אֶפְרַיִם נֵרוֹ יָאִיר מִקְּרֶעמִינְטְשׁוּג כָּתַב לְכָאן קֹדֶם שַׁבַּת וַיִּשְׁלַח הֶעָבַר, שֶׁאִם יֵדַע בְּוַדַּאי שֶׁאֶהְיֶה פֹּה עַל שַׁבַּת חֲנֻכָּה הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, יָבוֹא בְּעַצְמוֹ וַאֲנָשִׁים מִקְּרֶעמִינְטְשׁוּג וּטְשֶׁעהרִין וּמֶעדְוֶועדִיבְקֶא. וַאֲנִי לֹא הֵשַׁבְתִּי אוֹתוֹ אָז, רַק אָבִיו יְדִידֵנוּ רַבִּי נַפְתָּלִי נֵרוֹ יָאִיר כָּתַב אֵלָיו עַל יְדֵי הַפָּאסְט בְּיוֹם ו' הֶעָבַר שֶׁאֶתְעַכֵּב פֹּה בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
יָתֵר מִזֶּה אֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל מַה לִּכְתֹּב לְךָ בְּנִי חֲבִיבִי. גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד שֶׁבָּרָא הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ בִּשְׁבִיל הָאָדָם וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה. וְעַל כֵן כֹּחַ הַבְּחִירָה גָּדוֹל וְנִפְלָא מְאֹד, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים כְּלָל מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם, רַק זֹאת אָנוּ יוֹדְעִין בְּבֵרוּר וּמְחֻיָּבִין לַחֲזֹר זֹּאת בְּכָל פַּעַם שֶׁהַכֹּל הֶבֶל; רַק אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ וְכוּ', אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ וְכוּ', אַשְׁרֵי אָדָם עֹז לוֹ בָךְ. וְלֹא עַל חִנָּם חַס וְשָׁלוֹם אָנוּ אוֹמְרִים שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּכָל יוֹם אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ, אַשְׁרֵי אַשְׁרֵי בְּוַדַּאי. וְגַם אָנוּ בַּעֲנִיּוּתֵנוּ בַּדּוֹר הֶעָנִי הַזֶּה גַּם אָנוּ בִּכְלָל זֶה, כִּי אָנוּ נִכְנָסִים לְבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי־מִדְרָשׁוֹת בְּכָל יוֹם, וּבְיוֹתֵר אַשְׁרֵינוּ וְחִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת לָנוּ שֶׁאָנוּ יוֹדְעִים שֶׁאֵין שׁוּם אֹשֶׁר טוֹב בָּעוֹלָם כִּי אִם זֹאת כְּשֶׁזּוֹכִים לֵישֵׁב בְּבֵיתוֹ וְכוּ'. וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י עַל פָּסוּק אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים, אֲשׁוּרָיו שֶׁל אִישׁ וְכוּ', כִּי אֵין שׁוּם אֹשֶׁר אַחֵר בָּעוֹלָם.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות ס' · פסקה 2
כ־1 דק׳ · כ־30 מילים · 69% מהספר עד סוף היום
רַב סַמָּא בְּרֵיהּ דְרַב מְשַׁרְשְׁיָא. רַב סַמָּא בְּרַב אַשִׁי. ר' סַמְיָא. סַמַלְיוֹן. אַבָּא סַמוֹקִיד. רַב סְעוּרָם אֲחוּהּ דְרָבָא. רַב סַפְרָא.
רַב סַפְרָא בְּרֵיהּ דְרַב יֵיבָא. רַב סַפְרָא בַּר טוּבְיָה. רַב סַפְרָא בְּרַב סְעוּרָם.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן קכ״ט · סעיף כ״א – סעיף ו׳
כ־6 דק׳ · כ־610 מילים · 66% מהספר עד סוף היום
לְאַחַר תְּפִלַּת מִנְחָה, הוֹלְכִין אֶל הַנָּהָר (לִזְכֹּר זְכוּת הָעֲקֵדָה, דְּאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ כְּשֶׁהָלַךְ אַבְרָהָם אָבִינוּ עִם יִצְחַק בְּנוֹ לָעֲקֵדָה, עָשָׂה הַשָּׂטָן אֶת עַצְמוֹ כְּמוֹ נָהָר לְעַכְּבוֹ, וְעָבַר אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, בַּנָּהָר עַד צַוָּארוֹ וְאָמַר, הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהִים כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ. וְעוֹד יֵשׁ טַעַם, מִפְּנֵי שֶׁאָנוּ מַמְלִיכִין הַיּוֹם אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלֵינוּ, וְהַדֶּרֶךְ הוּא לִמְשֹׁחַ אֶת הַמְּלָכִים אֵצֶל הַנָּהָר, לִרֶמֶז שֶׁתִּמָּשֵׁךְ מַלְכוּתָם) וְטוֹב שֶׁיִּהְיֶה מִחוּץ לָעִיר וְיֶשׁ בּוֹ דָּגִּים (לְזֵכֶר שֶׁאָנוּ מְשׁוּלִים כְּדָגִים חַיִּים הַלָּלוּ שֶׁנֶּאֱחָזִים בַּמְּצוֹדָה, כָּךְ אָנוּ נֶאֱחָזִים בִּמְצוּדַת הַמָּוֶת וְהַדִּין, וּמִתּוֹךְ כָּךְ נְהַרְהֵר יוֹתֵר בִּתְשׁוּבָה. עוֹד טַעַם, סִימָן שֶׁלֹּא תִשְׁלֹט בָּנוּ עַיִן רָעָה כְּמוֹ בְּדָגִים, וְנִפְרֶה וְנִרְבֶּה כְּדָגִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, הַטַּעַם, כִּי לְדָגִים אֵין גְּבִינִים [עַפְעַפַּיִם] וְעֵינֵיהֶם תָּמִיד פְּתוּחוֹת, כְּדֵי לְהִתְעוֹרֵר עֵינָא פְּקִיחָא דִּלְעֵילָא) וְאִם אֵין שָׁם נָהָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דָּגִּים, הוֹלְכִין לְנָהָר אַחֵר אוֹ לִבְאֵר, וְאוֹמְרִים הַפְּסוּקִים מִי אֵל כָּמוֹךָ וְכוּ' כַּכָּתוּב בַּסִּדּוּרִים בְּסֵדֶר תַּשְׁלִיךְ. וּמְנַעֲרִים שׁוּלֵי הַבְּגָדִים, וְהוּא לְרֶמֶז בְּעָלְמָא, לִתֵּן לֵב לְהַשְׁלִיךְ אֶת הַחֲטָאִים וּלְחַפֵּשׂ וְלַחֲקֹר דְּרָכָיו מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה, שֶׁיִּהְיוּ בְּגָדָיו לְבָנִים וּנְקִיִּים מִכָּל חֵטְא. אִם חָל יוֹם רִאשׁוֹן בַּשַׁבָּת הוֹלְכִין בְּיוֹם שֵׁנִי (תקפג ובסידור).
לְאַחַר שֶׁחוֹזְרִין לְבֵית הַכְּנֶסֶת וַעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ זְמַן עַרְבִית, יִזָּהֵר מֵחֶבְרַת מְרֵעִים, שֶׁלֹּא יָבוֹא חַס וְשָׁלוֹם, לִדְבָרִים בְּטֵלִים. אַךְ יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה אוֹ בַּתְהִלִּים אוֹ בְּסִפְרֵי מוּסָר, כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדוֹנֵנוּ.
שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, כְּיוֹם אֶחָד הֵן חֲשׁוּבִים, וּקְדֻשָּׁה אַחַת הֵן (עַיֵן לְעֵיל סִמָן צט סָעִיף ב) וְלָכֵן נֶחְלְקוּ הַפּוֹסְקִים, אִם לְבָרֵךְ בְּלֵיל שֵׁנִי בַּקִּדּוּשׁ וְכֵן בְּהַדְלָקַת הַנֵּרוֹת וְכֵן בַּתְּקִיעוֹת שֶׁל הַיּוֹם שֵּׁנִי שֶׁהֶחֱיָּנוּ אוֹ לֹא, כִּי יֵשׁ אוֹמְרִים, כֵּיוָן דִּקְדֻשָּׁה אַחַת הֵן וּכְבָר בֵּרַךְ שֶׁהֶחֱיָּנוּ בָּרִאשׁוֹן, אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ עוֹד בַּשֵּׁנִי. וְעַל כֵּן נוֹהֲגִים שֶׁבְּקִדּוּשׁ לֵיל שֵׁנִי, מַנִּיחִין עַל הַשֻּׁלְחָן פְּרִי חָדָֹש, שֶׁתְּהֵא בִרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ שֶׁבַּקִּדּוּשׁ גַּם עַל הַפְּרִי, אוֹ שֶׁלּוֹבֵשׁ בֶּגֶד חָדָשׁ. וְאִם אֵין לוֹ אֵינוֹ מְעַכֵּב, וְאוֹמֵר שֶׁהֶחֱיָנוּ בַּקִּדּוּשׁ (כִּי אָנוּ תּוֹפְסִין הָעִקָּר כְּהַפּוֹסְקִים שֶׁאוֹמְרִים שֶׁצָּרִיךְ לְבָרֵךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ) וְכֵן הָאִשָּׁה בְּהַדְלָקַת הַנֵּרוֹת בְּלֵיל שֵׁנִי (אִם נוֹהֶגֶת לְבָרֵךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ אֲזַי עַל כָּל פָּנִים) אִם אֶפְשָׁר, תִּלְבַּשׁ בֶּגֶד חָדָשׁ אוֹ תַנִּיחַ פְּרִי חָדָשׁ, שֶׁתְּהֵא בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ גַּם עַל זֶה. וְאִם אֵין לָהּ, אֵינוֹ מְעַכֵּב. וְכֵן הַתּוֹקֵעַ בְּיוֹם שֵׁנִי, אִם אֶפְשָׁר, יֵשׁ לוֹ לִלְבּוֹשׁ בֶּגֶד חָדָשׁ. וְאִם חָל יוֹם רִאשׁוֹן בַּשַׁבָּת אֵינוֹ צָרִיךְ, דְּהָא עֲדַיִן לֹא בֵּרְכוּ שֶׁהֶחֱיָנוּ עַל הַשּׁוֹפָר (סִימָן תר).
עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְשׁוּבָה, שְׁמָם מוֹרֶה עֲלֵיהֶם, שֶׁהֵם מְיֻחָדִים לִתְשׁוּבָה. וְכָל אָדָם מְחֻיָב אָז לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לִפְנֵי ה', יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, קֹדֶם בּוֹא הַיוֹם הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא יוֹם הַכִּפּוֹרִים, שֶׁנֶאֱמַר לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ, וְנֶאֱמַר דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אֵלוּ עֲשָׂרָה יָמִים שֶׁבֵּין רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְיוֹם הַכִּפּוּרִים. לָכֵן צָרִיךְ הָאָדָם בַּיָמִּים הָאֵלּוּ לְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו וְלָשׁוּב מִמַּעֲשָׂיו הָרָעִים. וּסְפֵק עֲבֵרָה צָרִיךְ יוֹתֵר תְּשׁוּבָה מֵעֲבֵרָה וַדָּאִית, כִּי יוֹתֵר מִתְחָרֵט הָאָדָם כְּשֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁעָשָׂה עֲבֵרָה מֵאִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ. וְלָכֵן קָרְבַּן אָשָׁם תָּלוּי צָרִיךְ לִהְיוֹת יוֹתֵר בְּיֹקֶר מִקָּרְבַּן חַטָּאת. וְיִרְבֶּה בַּתּוֹרָה וּבְמִצְוֹת וּבִצְדָקָה, וִימַעֵט בַּעֲסָקָיו. וְכָתַב הרמ"ק, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁיִהְיוּ יָמִים אֵלוּ כְּמוֹ חֹל הַמוֹעֵד, שֶלֹּא יַעֲשֶׂה בָהֶם אֶלָּא מְלָאכָה הֶכְרֵחִית. וּבְיוֹתֵר צָרִיךְ הָאָדָם לְתַקֵּן דְּבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין חֲבֵרוֹ, אֲשֶׁר עַלֵיהֶם אֵין כַּפָּרָה עַד שֶׁיַחֲזִיר אֶת הַגָזֵל וְאֶת הָעשֶׁק, וִיפַיְּסוֹ שֶׁיִמְחוֹל לוֹ.
רָאוּי לְאָדָם שֶׁיִתְנַהֵג בַּיָמִים הָאֵלּוּ גַּם בְּחֻמְרוֹת שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג בָּהֶם כָּל הַשָּׁנָה, כִּי גַם אָנוּ מְבַקְשִׁים מֵאֵת ה', יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, שֶיִתְנַהֵג עִמָּנוּ בַּחֲסִדוּת. וְהָאוֹכֵל כָּל הַשָּׁנָה פַּת פַּלְטֵר, לֹא יֹאכַל בַּיָמִים הָאֵלּו כִּי אִם פַּת יִשְֹרָאֵל, וְכַדּוֹמֶה לָזֶה (סִימָן תרג ובחיי"א).
בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, יֵשׁ נוֹהֲגִין לוֹמַר הָרַחֲמָן הוּא יְחַדֵּשׁ וְכוּ', כְּמוֹ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה.
נוֹהֲגִין שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת נִשׂוּאִין בַּיָמִים הָאֵלּו (מטה אפרים)
בְּשַׁבָּת שׁוּבָה, יֵשׁ לִקְרוֹת לַמַּפְטִיר, אָדָם חָשׁוּב (תרב).
יֵשׁ נוֹהֲגִין שֶׁאֵין מְקַדְּשִׁין אֶת הַלְּבָנָה עַד מוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁאָז שְׂמֵחִים, וּמִקֹּדֶם הָיוּ בִּדְאָגָה. וְיֵש אוֹמְרִים, דְּאַדְרַבָּה, טוֹב לְקַדְּשָׁהּ קֹדֶם, כְּדֵי לְהוֹסִיף בִּזְכֻיוֹת. וְהַכֹּל לְפִי הַזְמָן (תכו תרב). בִּמְקוֹם שֶׁמָּצוּי לִקְנוֹת אֶתְרוֹגִים, לוּלָבִין וַהֲדַסִּים, נוֹהֲגִין אַנְֹשֵי מַעֲשֶֹה לִהְיוֹת זְרִיזִין מַקְדִּימים לִקְנוֹת בַּיָמִים הָאֵלּוּ, כְּדֵי שֶׁתִּצְטָרֵף גַּם הַמִּצְוָה הַיְקָרָה הַזֹּאת לִזְכֻיּוֹתֵינוּ (מטה אפרים).
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קנ״ב
מָרוֹם וְקָדוֹשׁ, פּוֹעֵל גְּבוּרוֹת, עוֹשֶׂה חֲדָשׁוֹת, בַּעַל מִלְחָמוֹת זוֹרֵעַ צְדָקוֹת, מַצְמִיחַ יְשׁוּעוֹת, עוֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וְרוּחַ, עֲשֵׂה עִמִּי צְדָקָה וָחֶסֶד, וְזַכֵּנִי לִתֵּן צְדָקָה הַרְבֵּה לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים בְּאפֶן שֶׁיִּהְיֶה לִי תִּקּוּן גָּדוֹל לִפְגַּם הַבְּרִית שֶׁפָּגַמְתִּי נֶגְדְּךָ בְּלִי שִׁעוּר
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה וְכַמָּה הִרְחַקְתִּי הַשֶּׁפַע מֵהַקְּדֻשָּׁה עַל יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית וְהִמְשַׁכְתִּי לְמָקוֹם שֶׁהִמְשַׁכְתִּי רַחֲמָנָא לִצְּלָן, לִמְקוֹמוֹת אֲשֶׁר לא נִתַּן לְהִזָּכֵר וּפָגַמְתִּי כְּמוֹ שֶׁפָּגַמְתִּי אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר, אֲשֶׁר הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא צְדָקָה לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים דַּוְקָא שֶׁעַל יְדֵי זֶה חוֹזְרִים וּמַמְשִׁיכִים הַשֶּׁפַע אֶל הַקְּדֻשָּׁה אֲבָל אֵיךְ זוֹכִין לָזֶה כִּי רַבּוּ הַמְּנִיעוֹת מְאד שֶׁל מִצְוַת צְדָקָה הֵן מֵחֲמַת רעַ לְבָבֵנוּ וְחֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן וְהָאֱמוּנָה, וְגַם כְּשֶׁמִּתְגַּבְּרִים וּמְשַׁבְּרִים אַכְזָרִיּוּת שֶׁבַּלֵּב וְנוֹתְנִים צְדָקָה אֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ עַד מָה מִי הוּא הֶעָנִי הֶהָגוּן בֶּאֱמֶת אֲשֶׁר עַל יָדוֹ נִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע אֶל הַקְּדֻשָּׁה וּלְתַקֵּן פְּגַם הַבְּרִית עַל יְדֵי זֶה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ בַּעַל הָרַחֲמִים בַּעַל הַצְּדָקָה וְהַחֶסֶד חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח, אֲשֶׁר אַתָּה עוֹסֵק בְּתִקּוּנִי בְּכָל עֵת, שֶׁתָּחוֹס וְתַחְמל עָלַי, וּתְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לִתֵּן צְדָקָה הַרְבֵּה לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים עֲנִיִּים כְּשֵׁרִים בֶּאֱמֶת הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּבַעֲבוֹדַת יְהוָה בֶּאֱמֶת, וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי מִלִּתֵּן צְדָקָה לַעֲנִיִּים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים אַתָּה לְבַד תִּשְׁמְרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ מִלְּהִכָּשֵׁל בָּהֶם חַס וְשָׁלוֹם כִּי גָלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁאֵין בָּנוּ דַעַת לִשְׁמר מֵהֶם רַק אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ אֶת לְבַב כָּל בְּנֵי הָאָדָם וּמֵבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם, אַתָּה יוֹדֵעַ רָזֵי עוֹלָם וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כָּל חָי, חוּס וַחֲמל עָלַי וַעֲשֵׂה עִמִּי כְּגדֶל נִפְלְאוֹת חֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים, וּתְסַבֵּב סִבּוֹת לְטוֹבָה בְּכָל עֵת, בְּאפֶן שֶׁתַּזְמִין לִי עֲנִיִּים הֲגוּנִים בֶּאֱמֶת לִזְכּוֹת בָּהֶם וְתַעֲזר וּתְחַזֵּק אֶת לְבָבִי לִתֵּן לָהֶם צְדָקָה הַרְבֵּה בְלֵב טוֹב, בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, וְאֶזְכֶּה לְהוֹסִיף בְּכָל פַּעַם לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה וָחֶסֶד, וְלֵילֵךְ לְקַבֵּץ נְדָבוֹת מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְהַחֲזִיק עֲנִיִּים הָעוֹסְקִים בְּתוֹרָה וּתְפִילָּה בֶּאֱמֶת כִּי כְבָר הוֹדַעְתָּנוּ שֶׁאֵין שׁוּם אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל פָּטוּר מִמִּצְוַת צְדָקָה אֲפִלּוּ הֶעָנִי שֶׁבְּיִשְׁרָאֵל אֲבָל אַתָּה יוֹדֵעַ קַשְׁיוּת לְבָבֵנוּ, וְאֵיךְ מִתְגַּבְּרִים הַמּוֹנְעִים וְהַבִּלְבּוּלִים אֲפִלּוּ עַל גְּדוֹלֵי הָעֲשִׁירִים מִלִּתֵּן צְדָקָה עַד אֲשֶׁר הוֹלְכִים מֵעוֹלָמָם, וּמְאוּמָה לא יִשְׂאוּ בְיָדָם מִכָּל שֶׁכֵּן קְטַנֵּי הָעֵרֶךְ אֲשֶׁר פַּרְנָסָתָם מְצֻמְצֶמֶת אֲשֶׁר רַבּוּ הַמְּנִיעוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים מְאד מִמִּצְוַת צְדָקָה, בִּפְרָט לִזְכּוֹת בַּעֲנִיִּים הֲגוּנִים
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗עַל כֵּן אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עָלֶיךָ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, בִּזְכוּת וְכחַ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁאָנוּ נִשְׁעָנִים עֲלֵיהֶם בְּכָל דָּבָר, אֵלֶיךָ שִׁטַּחְתִּי אֶת כַּפָּי עֵינַי תְלוּיוֹת אֵלֶיךָ לְבַד כִּי אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ כַּמָּה וְכַמָּה תִקּוּנִים אֲנִי צָרִיךְ בִּשְׁבִיל תִּקּוּן הַבְּרִית אֲשֶׁר פָּגַמְתִּי בּוֹ הַרְבֵּה וַאֲנִי רָחוֹק מִכֻּלָּם מְאד, רַק עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אֲנִי בוֹטֵחַ וְעַל חַסְדְּךָ אֲנִי נִשְׁעָן, שֶׁאַתָּה תְסַבֵּב סִבּוֹת לְטוֹבָה בְּרַחֲמֶיךָ וּתְזַכֵּנִי לְתַקֵּן אוֹתִי בְּכָל הַתִּקּוּנִים, וְתוֹשִׁיעֵנִי לִתֵּן צְדָקָה הַרְבֵּה לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים הַרְבֵּה, וְלַעֲסֹק בִּצְדָקוֹת לְעוֹרֵר לֵב אַחֵינוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְקַבֵּל מֵהֶם צְדָקוֹת הַרְבֵּה בְּכָל עֵת לְהַחֲזִיק יִרְאֵי יְהוָה הָאֲמִתִּיִּים, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְתִקּוּן הַבְּרִית בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת, וְלא אֵעוּל בְּכִסּוּפָא קַמָּךְ "יְהוָה יִגְמר בַּעֲדִי יְהוָה חַסְדְּךָ לְעוֹלָם, מַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אַל תֶּרֶף יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי, וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי" אָמֵן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗(ראה זה מצאנו בכ"י רבינו ז"ל. והוא ראשי פרקים מענין פדיון [ע' בלקוטי מוהר"ו סי' ק"פ] עם תפילה קצרה בסופו וראוי להציגה כאן) מעות, ואת היקום אשר ברגליהם. צדק יקראהו לרגלו. צדק מלכותא קדישא. דינא דמלכותא דינא, שורש הדינים בינה, אני בינה לי גבורה, אין הדין נמתק אלא בשרשו, שלשה ידים בבינה. יד הגדולה, יד החזקה, יד הרמה, ג' פעמים יד גימטריא שם של מ"ב, מ"ב שביצירה שם של אנא בכח, מ"ב שבבריאה שני פעמים אקי"ק, מ"ב שבאצילות הוי' פשוט במלואו ומילוי דמילוי. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיֻּמְתְּקוּ הַדִּינִים וְהַגְּבוּרוֹת הַקָּשׁוֹת מֵעַל פלוני בן פלוני עַל יְדֵי פֶּלֶא עֶלְיוֹן שֶׁהוּא חֲסָדִים גְּדוֹלִים וְרַחֲמִים גְּמוּרִים וּפְשׁוּטִים שֶׁאֵין בּוֹ תַעֲרבֶת דִּין כְּלָל אָמֵן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 243 מתוך 355 במחזור של שנת ה׳תשפ״ה
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־39 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת י״א בסיוון): נשא
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־2 ביוני 2025, בשעה 19:39 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · שלש רגלים
מִי שֶׁהוֹלֵךְ וְנֶחְלָק וְנוֹפֵל וְהָעוֹלָם שׁוֹחֲקִין מִמֶּנּוּ, וְהוּא מִתְבַּיֵּשׁ עַל־יְדֵי זֶה, כָּל זֶה בָּא לוֹ עַל־יְדֵי שֶׁפָּגַם בְּשִׂמְחַת יוֹם טוֹב: (לק"א סי' רל"ה)
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ספירה ושבועות
עַל־יְדֵי שִׂמְחַת פּוּרִים בְּהַמְחָאַת כַּף וְרִקּוּדִין, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְקַיֵּם מִצְוַת סְפִירַת הָעֹמֶר בִּשְׁלֵמוּת, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה בְּנִגְלֶה וְנִסְתָּר: (לק"א סי' י' אות ח')
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.