פותחים את היום עם תורת רבנו
יום שישי, א׳ בתמוז ה׳תשפ״ה · 27 ביוני 2025
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ב׳ · אות ה׳
כ־3 דק׳ · כ־250 מילים · 75% מהספר עד סוף היום
ה וּשְׁלֵמוּת הַדִּבּוּר הוּא בְּחִינַת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, כִּי כָל לְשׁוֹנוֹת הָעַמִּים הֵם חֲסֵרִים, וְאֵין לָהֶם שְׁלֵמוּת, כִּי נִקְרָאִין לְשׁוֹן עִלְּגִים (ישעיהו ל״ב:ד׳), וְאֵין שְׁלֵמוּת רַק לִלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ. וּלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ הוּא מְקֻשָּׁר לְשַׁבָּת, בִּבְחִינַת (שם נח): וְדַבֵּר דָּבָר – שֶׁלֹּא יְהֵא דִּבּוּרְךָ שֶׁל שַׁבָּת כְּדִבּוּרְךָ שֶׁל חֹל (שבת קיג). בִּבְחִינַת (במדבר ו׳:כ״ג): כֹּה תְבָרְכוּ – בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ (סוטה לח) שֶׁבִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ נִכְלָל בְּרָכָה וּקְדֻשָּׁה, כִּי הַלְּשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ מְקֻשָּׁר לְשַׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ בְּרָכָה וּקְדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ב): וַיְבָרֶךְ וַיְקַדֵּשׁ וְכוּ'. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁלְּשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ מְקֻשָּׁר לְשַׁבָּת, עַל־כֵּן עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת הַדִּבּוּר שֶׁהוּא בְּחִינַת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין הַשִּׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל. כִּי יְמֵי הַחֹל הֵם בְּחִינַת עַצְבוּת, וַאֲפִלּוּ הַמִּצְווֹת שֶׁעוֹשִׂין בִּימֵי הַחֹל הֵם בְּחִינַת עַצְבוּת, כִּי מְטַ"ט שָׁלְטְנוּתֵהּ בִּימֵי הַחֹל (ת"ז תי' י"ח דף לג:), וּמְטַ"ט הוּא בְּחִינַת עֶבֶד, בְּחִינַת עַצְבוּת, אֲבָל שַׁבָּת הוּא בְּחִינַת בֵּן, וְאָז נַיְחָא לְעִלָּאִין וְתַתָּאִין, וְנִתְעוֹרֵר שִׂמְחָה, וַאֲזַי נִתְרוֹמְמִין וְנִתְעַלִּין כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁל שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל מִן הָעַצְבוּת, וְנִמְשָׁךְ עֲלֵיהֶם מְנוּחָה וְשִׂמְחָה, בִּבְחִינַת (בראשית ה׳:כ״ח-כ״ט): וַיּוֹלֶד בֵּן וַיִּקְרָא שְׁמוֹ נֹחַ לֵאמֹר, זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ, הַיְנוּ בְּחִינַת שַׁבָּת שֶׁהִיא בְּחִינַת בֵּן, בְּחִינַת נֹחַ, נַיְחָא דְּעִלָּאִין וְתַתָּאִין (ע' תיקון ע' בסופו ובזוהר בראשית נח נט), שֶׁהוּא מְנַחֵם וּמְשַׂמֵּחַ הַכֹּל מִן הָעַצְבוּת, בְּחִינַת: זֶה יְנַחֲמֵנוּ וְכוּ'. וּכְשֶׁזוֹכִין לִבְחִינַת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהוּא מְקֻשָּׁר לְשַׁבָּת, אֲזַי מַמְשִׁיכִין עַל יָדוֹ אֶת הַקְּדֻשָּׁה וְהַשִּׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, כִּי מֵחֲמַת שֶׁהַלְּשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ מְקֻשָּׁר לְשַׁבָּת, עַל־כֵּן נִמְשָׁךְ עַל יָדוֹ הַשִּׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל. וְזֶה: אֵל אֱלֹקִים ה' דִּבֶּר (עִם הַתֵּבוֹת) מִסְפַּר שִׂמְחָה, כִּי עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת הַדִּבּוּר, שֶׁהוּא לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, נִמְשָׁךְ שִׂמְחָה כַּנַּ"ל:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות ר״ט – אות ר״י
כ־2 דק׳ · כ־250 מילים · 74% מהספר עד סוף היום
אָמַר שֶׁכָּל הַתּוֹרוֹת וְהַשִּׂיחוֹת שֶׁלּוֹ אֵינָם בִּשְׁבִילֵנוּ לְחוּד, כִּי אִם “אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה וַאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה” (דְּבָרִים כט)(וְעַיֵּן בְּרַשִׁ”י שֶׁפֵּרֵשׁ ״וַאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה״ - וְאַף עִם דּוֹרוֹת הָעֲתִידִים לָבוֹא. וְהָבֵן). וְכַמָּה פְּעָמִים דִּבַּרְנוּ עִמּוֹ מֵעִנְיָן זֶה, וְרָמַז לָנוּ בִּדְבָרָיו לְהוֹדִיעַ לַדּוֹרוֹת הַבָּאִים אֶת כָּל מַעֲשֵׂי ה’ הַגָּדוֹל שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ. וּפַעַם אַחַת אָמַר בְּפֵרוּשׁ: גַּם לִבְנֵיכֶם תּוֹדִיעוּ אֶת כָּל הַתּוֹרוֹת וְהַשִּׂיחוֹת הַנִּפְלָאוֹת וְהַנּוֹרָאוֹת וְהַמַּעֲשִׂיּוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם אֲשֶׁר גִּלָּה לָנוּ, וְאָמַר אָז זֶה הַפָּסוּק בְּהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל כְּגַחֲלֵי אֵשׁ: “וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ” (דְּבָרִים ד ט). (וְאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: אַיֶיערֶע קִינְדֶער זָאלְט אִיר מוֹדִיעַ זַיין וָואס דָּא הָאט זִיךְ גִּיטָאן), וְאָמַר בְּרֶתֶת וְזִיעַ בְּהִתְלַהֲבוּת נוֹרָא: “וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ”. וְאָמַר: דַּע וְהַאֲמֵן, אִם אֶפְשָׁר לְהוֹצִיא אֶחָד מִן הָרֶפֶשׁ, גַּם מִי שֶׁיִּתְאַחֵז בּוֹ – יוֹצִיאוּ אוֹתוֹ גַּם כֵּן.
אָמַר: כָּל מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת בָּרַבִּים, קָשֶׁה לוֹ מְאֹד מְאֹד, וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מְסִירַת נֶפֶשׁ מַמָּשׁ עַל זֶה. וְסִפֵּר שֶׁקֹּדֶם הַקִּדּוּשׁ כְּשֶׁרוֹצֶה לְהַתְחִיל תֵּבָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל הַקִּדּוּשׁ נִדְמֶה לוֹ שֶׁתֵּצֵא נַפְשׁוֹ מַמָּשׁ. וְכֵן קֹדֶם אֲמִירַת הַתּוֹרָה כְּשֶׁרוֹצֶה לְהַתְחִיל לוֹמַר תּוֹרָה. אֲזַי נִדְמֶה לוֹ שֶׁבַּתֵּבָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁיֹּאמַר תֵּצֵא נַפְשׁוֹ מַמָּשׁ (וִויא אִיךְ וִויל אַרוֹיס לָאזִין דָּאס עֶרְשְׁטֶע וָוארְט דַּאכְט זִיךְ מִיר אָט גֵייא אִיךְ אוֹיס). וְלֹא הָיָה מִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הָעַמּוּד בְּשׁוּם פַּעַם וְלֹא עָשָׂה שׁוּם דָּבָר כַּיּוֹצֵא בָּזֶה כְּגוֹן קְרִיאַת הַמְּגִלָּה וּקְרִיאַת הַתּוֹרָה, וַאֲפִלּוּ לִקְרוֹת לִפְנֵי הַתּוֹקֵעַ וּשְׁאָר דְּבָרִים כָּאֵלֶּה, רַק קִדּוּשׁ וּזְמִירוֹת עַל שֻׁלְחָנוֹ בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ וַאֲמִירַת הַתּוֹרָה. וְגַם זֶה הָיָה כָּבֵד עָלָיו מְאֹד כַּנַּ”ל. וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁהָיָה צָרִיךְ לוֹמַר קַדִּישׁ עַל אִמּוֹ בְּיוֹם הַיָּארְצַייט הָיָה קָשֶׁה וְכָבֵד עָלָיו מְאֹד.
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות כ״א
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 75% מהספר עד סוף היום
אך בחמלת ה' מחמת תקף הרוח סערה היה הליכת הספינה במהירות גדול ופרחה הספינה כמו חץ מקשת ממש, ובאה הספינה למקום הנ"ל שהענן שותה משם. והיה שם כמו שער והרים סביב לה, ועברה הספינה משם בשלום.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ובתוך כך האיר ה' עיניהם, ומצאו החור שדרך שם נכנסין המים בספינה, ושחטו תיש, ולקחו העור שלו ותקנו הספינה ונצלו בשלום מסכנות גדולות ונוראות הללו. והיה זאת בערב שבת קדש.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות תי״ב
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 68% מהספר עד סוף היום
(ו) וְזֶה שֶׁהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּעַצְמוֹ הָיָה מְעַיֵּן לִפְעָמִים בְּאֵלּוּ הַסְּפָרִים, הוּא בְּחִינַת סוֹד שֶׁהָלְכוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר שֶׁהוּא מְקוֹם הַסִּטְרָא־אָחֳרָא. וְאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (שְׁמוֹת קנז.) שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה הָלְכוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, כִּי הֵם דָּרְכוּ עַל הַסִּטְרָא־אָחֳרָא בַּהֲלִיכָתָם שָׁם. וּבְכַוָּנָה זוֹ הוּא מְעַיֵּן בָּהֶם בִּסְפָרִים אֵלּוּ שֶׁהֵם בְּחִינַת מִדְּבָּר, וְהָבֵן. אֲבָל לָנוּ הוּא אִסּוּר גָּדוֹל מְאֹד לְהַבִּיט בִּסְפָרִים שֶׁל חֲקִירוֹת הַנַּ"ל. גַּם עַיֵּן בְּהַתּוֹרָה בֹּא אֶל פַּרְעֹה בְּסִימָן ס"ד בְּלִקּוּטֵי א' שֶׁמְּבֹאָר שָׁם גֹּדֶל הָאִסּוּר לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת, כִּי נִמְשָׁכִין מֵחָלָל הַפָּנוּי וְכוּ', וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁהַצַּדִּיק הַגָּדוֹל מְאֹד צָרִיךְ דַּיְקָא לְעַיֵּן בָּהֶם כְּדֵי לְהַעֲלוֹת מִשָּׁם הַנְּשָׁמוֹת שֶׁנָּפְלוּ לְשָׁם עַיֵּן שָׁם:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · צדיק · חלק ראשון · אות כ״ח – אות ל״ח
כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 76% מהספר עד סוף היום
כח. כָּל שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לִמְחוֹת וְלֹא מִחָה, הוּא נֶעֱנָשׁ עֲלֵיהֶם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗כט. לָאו אֹרַח אַרְעָא לְקַבֵּל מָרוּת אֲחֵרִים בִּפְנֵי. הַצַּדִּיק.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ל. כָּל הַמִּתְעַצֵּל בְּהֶסְפֵּדוֹ שֶׁל חָכָם, אֵינוֹ מַאֲרִיךְ יָמִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗לא. הַצַּדִּיק יָכוֹל לַעֲנשׁ לְפִי מַזָּלוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗לב. כְּשֶׁהַצַּדִּיק נִפְטָר, אֲזַי לָקוּתָא בָּא לְפִי מִדָּתוֹ שֶׁנָּהַג.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗לג. בִּזְכוּת הַצַּדִּיק תַּלְמִידָיו מִתְפַּרְנְסִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗לד. מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ תּוֹרָה מֵהַצַּדִּיק, הֲוֵי כָּאֵלּוּ הוּא אָמַר הַתּוֹרָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗לה. שְׁקוּלָה מִיתַת הַצַּדִּיקִים כִּשְׂרֵפַת בֵּית אֱלֹקֵינוּ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗לו. אִם תַּלְמִיד חָכָם הָגוּן הוּא לְמַד מִמֶּנּוּ, וְאִם לָאו פְּרשׁ מִמֶּנּוּ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗לז. אֵין לְהִסְתַּכֵּל עַל רַבּוֹ בְּבֵית הַמֶּרְחָץ וְכַדּוֹמֶה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗לח. לִפְעָמִים יֵשׁ שְׁנֵי צַדִּיקִים שָׁוִין, לְאֶחָד מַרְאִין לוֹ דְּבָרִים עֶלְיוֹנִים, וּלְאֶחָד אֵין מַרְאִין לוֹ. תֵּדַע שֶׁזֶּה שֶׁאֵין מַרְאִין לוֹ, מִפְּנֵי שֶׁצָּרִיךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּזְכוּתוֹ לְהָגֵן עַל אֲחֵרִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות פ״א
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 76% מהספר עד סוף היום
וְשָׁאֲלוּ אֶת הֶחָכָם, אִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ מִן הַיָּד שֶׁל הַמֶּלֶךְ וְהֵשִׁיב לָהֶם, שֶׁהַיָּד הוּא אֶצְלוֹ אַךְ מֵעֵת שֶׁנִּתְפַּזְּרוּ עַל יְדֵי הָרוּחַ סְעָרָה כַּנַּ"ל, שֶׁאָז נֶעְלַם מֵהֶם הַמֶּלֶךְ וְכוּ' כַּנַּ"ל מֵאָז הוּא אֵינוֹ רוֹצֶה לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל בְּתוֹךְ הַיָּד כִּי הִיא שַׁיָּכָה רַק אֶל הַמֶּלֶךְ רַק שֶׁחָקַק תַּבְנִית הַיָּד עַל אֶבֶן, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּזֶה קְצָת לְצרֶךְ עִנְיָנוֹ אֲבָל בְּהַיָּד אֵינוֹ מִסְתַּכֵּל כְּלָל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · רצון וכסופין · אות ז׳ – קטע ב׳
כ־2 דק׳ · כ־210 מילים · 76% מהספר עד סוף היום
מֵעִנְיַן רָצוֹן מֻפְלָג שֶׁלֹּא יֵדַע כְּלָל מַה הוּא רוֹצֶה, עַיֵּן אֱמוּנָה אוֹת נ"ה אֲכִילָה אוֹת י"ז: (לק"ת סי' ז' אות י')
הָעִקָּר הוּא הָרָצוֹן, וְאַף עַל פִּי שֶׁהַכֹּל חֲפֵצִים וְרוֹצִים לְעָבְדוֹ, אַף עַל פִּי כֵן אֵין כָּל הָרְצוֹנוֹת שָׁוִין. וְיֵשׁ חִלּוּקִים רַבִּים בָּרָצוֹן, אֲפִלּוּ בְּאָדָם אֶחָד בְּעַצְמוֹ בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע יֵשׁ חִלּוּקִים רַבִּים בֵּין הָרְצוֹנוֹת. וְהַכְּלָל, שֶׁעִקָּר הוּא הָרָצוֹן וְהַכִּסּוּפִין, שֶׁיִּהְיֶה כּוֹסֵף תָּמִיד אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וּבְתוֹךְ כָּךְ מִתְפַּלְּלִין וְלוֹמְדִין וְעוֹשִׂין מִצְווֹת (וְעַיֵּן מָמוֹן אוֹת נב): (שיחות הר"ן סי' נ"א)
סְגֻלָּה לַחוֹלֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הַצִּיצִית: (לק"א סי' ז' בסוף)
טוֹב מְאֹד לָאָדָם שֶׁאֵינוֹ סוֹמֵךְ עַל שׁוּם דָּבָר כִּי אִם עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד. כִּי מִי שֶׁאֵינוֹ סוֹמֵךְ עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל אַחַר תַּחְבּוּלוֹת רַבּוֹת. לְמָשָׁל כְּשֶׁצָּרִיךְ לִרְפוּאָה, צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל אַחַר עֲשָׂבִים רַבִּים, וְלִפְעָמִים אֵלּוּ הָעֲשָׂבִים הַצְּרִיכִים לוֹ אֵינָם בַּנִּמְצָא בִּמְדִינָתוֹ, וְהָעֲשָׂבִים הַנִּמְצָאִים אֵינָם טוֹבִים לְמַכָּתוֹ. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טוֹב לְכָל הַמַּכּוֹת וּלְכָל מִינֵי חוֹלַאַת לְרַפְּאוֹתָם, וְהוּא בְּנִמְצָא תָּמִיד. עַל־כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ חוֹלֶה חַ"ו, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה כָּל סְמִיכָתוֹ רַק עַל תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים, וְזֶה יוּכַל לִמְצֹא תָּמִיד וְיוֹעִיל לוֹ בְּוַדַּאי וְכַנַּ"ל. אֲבָל לְקַבֵּל רְפוּאָה עַל־יְדֵי רְפוּאַת הָרוֹפְאִים, זֶה צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ מְאֹד שֶׁיּוּכַל לִמְצֹא רוֹפֵא עִם רְפוּאוֹת שֶׁיּוּכְלוּ לְרַפְּאוֹתוֹ. וּבֶאֱמֶת אֵינוֹ בְּנִמְצָא כְּלָל, כִּי הָרוֹפְאִים מַזִּיקִים יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁמּוֹעִילִים לְעִתִּים רְחוֹקוֹת כַּאֲשֶׁר יְבֹאַר לְקַמָּן: (לק"א סי' י"ד אות י"א)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ה׳ · קטע מ׳ – קטע מ״ד
כ־7 דק׳ · כ־680 מילים · 75% מהספר עד סוף היום
וְתַעַזְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים, שֶׁנִּזְכֶּה לְקַבֵּל ראשׁ הַשָּׁנָה הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא מְאד בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה וּבִזְכוּת קְדֻשַּׁת ראשׁ הַשָּׁנָה נִזְכֶּה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, וְתַעַזְרֵנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ שֶׁיִּתְקַבְּצוּ יַחַד כָּל חֶלְקֵי נִיצוֹצוֹת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, עַל יְדֵי קִבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל הַמִּתְקַבְּצִין בְּכָל הַקְּהִלּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת יַחַד בִּימֵי ראשׁ הַשָּׁנָה הַקְּדוֹשִׁים, וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְיוֹדוּ שָׁמַיִם פִּלְאֲךָ ה', אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדוֹשִׁים", וְנִזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לְתִקּוּן הַמּחִין הַקְּדוֹשִׁים וְתַעַזְרֵנוּ וּתְזַכֵּנוּ שֶׁיֻּמְשַׁךְ עָלֵינוּ קְדֻשָּׁה גְדוֹלָה בְּכָל הַחֲמִשָּׁה חוּשִׁים הַנִּמְשָׁכִים מִמּחֵנוּ, שֶׁהֵם חוּשׁ הָרְאוּת, וְחוּשׁ הַשֵּׁמַע, וְחוּשׁ הָרֵיחַ, וְחוּשׁ הַטַּעַם, וְחוּשׁ הַמִּשּׁוּשׁ, שֶׁיֻּמְשַׁךְ קְדֻשָּׁה גְדוֹלָה עַל כָּל הַחֲמִשָּׁה חוּשִׁים שֶׁבַּמּחַ מִשָּׁרְשָׁם הָעֶלְיוֹן שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְתַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ הַשְׁגָּחָתְךָ הַשְּׁלֵמָה מֵראשׁ הַשָּׁנָה עַל כָּל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ, וְתַשְׁגִּיחַ עָלֵינוּ בְּעֵין חֶמְלָתְךָ תָּמִיד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱל הֶיךָ בָּהּ, מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה", וְתִשְׁמַע קוֹל תְּפִלּוֹתֵינוּ וּתְחִנּוֹתֵינוּ וְזַעֲקוֹתֵנוּ וְשַׁוְעוֹתֵנוּ וְאַנְחוֹתֵינוּ וְקוֹל תְּרוּעַת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים וְתַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ יִרְאָתְךָ הַגְּדוֹלָה וְתָרִיחַ אוֹתָנוּ בְּיִרְאַת ה', וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה'" וְתִתֶּן פַּחְדְּךָ, ה' אֱל הֵינוּ, עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וְאֵימָתְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ, וְיִירָאוּךָ כָּל הַמַּעֲשִׂים, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל הַבְּרוּאִים, וְיֵעָשׂוּ כֻלָּם אֲגֻדָּה אַחַת לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם וְנִזְכֶּה לְהַרְבּוֹת בְּמִצְווֹת וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים בְּכָל הַשָּׁנָה עַד שֶׁנִּזְכֶּה שֶׁתִּטְעַם בְּראשׁ הַשָּׁנָה טַעַם מִצְוֹתֵינוּ וּמַעֲשֵׂינוּ הַטּוֹבִים וּתְזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ לְתַקֵּן וְלַעֲשׂוֹת לְךָ מַטְעַמִּים טוֹבִים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתָּ 'מִפִּקּוּדִין דַּעֲשֵׂה', וְתִהְיֶה יָדְךָ פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים וְתַחֲזִירֵנוּ וּתְקַבְּלֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּתְרַחֵם עָלֵינוּ וְתַעַזְרֵנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לָשׁוּב בְּיוֹתֵר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְשׁוּבָה וְנִזְכֶּה לְתַקֵּן בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְשׁוּבָה כָּל הַפְּגָמִים שֶׁפָּגַמְנוּ בְּכָל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ וּבִפְרָט פְּגַם הַבְּרִית אָנָּא רַחוּם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, זַכֵּנוּ לְהִתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה וְנוֹרָאָה בְיוֹתֵר בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְשׁוּבָה אֲשֶׁר בָּהֶם אַתָּה נִמְצָא לְכָל דּוֹרְשֶׁיךָ בֶּאֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאוּהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב" כִּי אַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ וּבְחֶמְלָתְךָ הַגְּדוֹלָה נָתַתָּ לָנוּ מַתָּנָה טוֹבָה הַזּאת אֵלּוּ עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְשׁוּבָה הַקְּדוֹשִׁים, כִּי יָדַעְתָּ כִּי בָשָׂר וָדָם אֲנַחְנוּ וּמֵחֹמֶר קרַצְנוּ, וְאֵין "צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טוֹב וְל א יֶחֱטָא", עַל כֵּן הִקְדַּמְתָּ תְּרוּפָה וּצְרִי לְמַכּוֹתֵינוּ, וּמֵרֵאשִׁית כָּזאת הוֹדָעְתָּ וּמִלְּפָנִים אוֹתָהּ גִּלִּיתָ וְנָתַתָּ לָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים בִּתְחִלַּת הַשָּׁנָה, עֲשָׂרָה יָמִים הַקְּדוֹשִׁים הַלָּלוּ מֵראשׁ הַשָּׁנָה עַד יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁהֵם עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה, אֲשֶׁר בָּהֶם יִהְיֶה לָנוּ כחַ בְּיוֹתֵר לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, וּלְתַקֵּן כָּל הַפְּגָמִים וְכָל הַחֲטָאִים וְהָעֲווֹנוֹת וְהַפְּשָׁעִים שֶׁל כָּל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗עַל כֵּן זַכֵּנוּ נָא חָנֵּנוּ נָא, לְבַל נְאַבֵּד חַס וְשָׁלוֹם מַתָּנָה טוֹבָה הַזּאת, כִּי בַעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים מִתְגַּבֵּר עָלֵינוּ הַבַּעַל דָּבָר גַּם בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְשׁוּבָה, עַד אֲשֶׁר חָלְפוּ וְעָבְרוּ אֶצְלֵנוּ כַמָּה שָׁנִים בְּלִי תְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אֲפִלּוּ בַעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְשׁוּבָה, אַף גַּם בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים כַּמָּה וְכַמָּה פְּגָמִים פָּגַמְנוּ לְפָנֶיךָ בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְשׁוּבָה בְעַצְמָן, וּבְכָל הַיָּמִים הַקְּדוֹשִׁים, בְּראשׁ הַשָּׁנָה וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים וּבְסֻכּוֹת וּבִשְׁמִינִי עֲצֶרֶת וּבְשִׂמְחַת תּוֹרָה כִּי גַּם יָמִים הַקְּדוֹשִׁים הַלָּלוּ ל א זָכִינוּ עֲדַיִן לְשָׁמְרָם כָּרָאוּי בְּלִי פְגָם, וּפָגַמְנוּ גַּם בָּהֶם הַרְבֵּה מְאד בְּמַחֲשָׁבָה דִבּוּר וּמַעֲשֶׂה, בְּשׁוֹגֵג וּבְמֵזִיד, בְּאנֶס וּבְרָצוֹן וְעַתָּה מַה יֵּשׁ לִי עוֹד צְדָקָה וְלִזְעוֹק עוֹד אֶל הַמֶּלֶךְ, "גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשׂוֹא, עָצְמוּ חֲטָאַי מִסַּפֵּר", לוּלֵא רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ "אָז אָבַדְתִּי בְעָנְיִי"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָלֵא רַחֲמִים רַבִּים, זַכֵּנִי מֵעַתָּה לַחֲזר וּלְבַקֵּשׁ וְלִמְצא אֶת כָּל הָאֲבֵדוֹת שֶׁאִבַּדְתִּי מִיּוֹם הֱיוֹתִי עַל הָאֲדָמָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה זַכֵּנִי עָזְרֵנִי מֵעַתָּה לְהִטָּהֵר וּלְהִתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה בְּכָל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ, וּבְיוֹתֵר בַּיָּמִים הַנּוֹרָאִים הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלּוּ מֵראשׁ הַשָּׁנָה עַד שִׂמְחַת תּוֹרָה, וּתְזַכֵּנוּ לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְשׁוּבָה לְתַקֵּן אֶת כָּל אֲשֶׁר שִׁחַתְתִּי, וְנִזְכֶּה אָז לְתַקֵּן פְּגַם הַבְּרִית בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת, לְתַקֵּן תִּקּוּן הַחוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁנִּזְכֶּה בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ בְּיוֹם צוֹם הַכִּפּוּרִים יוֹם גָּדוֹל וְנוֹרָא, שַׁבָּת שַׁבָּתוֹן יוֹם מְחִילַת חֵטְא וּסְלִיחַת עָוֹן וְכַפָּרַת פָּשַׁע, לִגְמר בּוֹ גְּמַר תִּקּוּן הַחוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה בִּשְׁלֵמוּת וְתַעַזְרֵנוּ וּתְזַכֵּנוּ לְקַבֵּל יוֹם צוֹם הַכִּפּוּרִים הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא מְאד בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה וּבִשְׁלֵמוּת גָּדוֹל, וְנִזְכֶּה לָשׁוּב אָז בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וְלִבְכּוֹת מִתּוֹךְ שִׂמְחָה וְחֶדְוָה בְּשִׁמְךָ הַגָּדוֹל, וּלְהִתְוַדּוֹת לְפָנֶיךָ בְּכָל מִינֵי וִדּוּיִים וּלְפָרֵט כָּל חַטּאתֵינוּ וַעֲווֹנוֹתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ לְפָנֶיךָ, וּלְהִתְחָרֵט עֲלֵיהֶם בַּחֲרָטָה גְדוֹלָה מֵעוּמְקָא דְּלִבָּא בֶּאֱמֶת גָּמוּר, וְלַעֲזב אוֹתָם עֲזִיבָה גְמוּרָה, וּלְקַבֵּל עָלֵינוּ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם שֶׁלּ א לַעֲשׂוֹתָם עוֹד בְּשׁוּם אפֶן, וְל א נָשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה אִם אָוֶן פָּעַלְנוּ ל א נוֹסִיף וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תִּמְחֹל וְתִסְלַח וּתְכַפֶּר לָנוּ עַל כָּל חַטּאתֵינוּ וַעֲווֹנוֹתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ שֶׁחָטָאנוּ וְשֶׁעָוִינוּ וְשֶׁפָּשַׁעְנוּ לְפָנֶיךָ וּתְתַקֵּן בְּרַחֲמֶיךָ כָּל הַחוֹתָמוֹת דִּקְדֻשָּׁה, וְתָשִׂים אוֹתָנוּ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל "כַּחוֹתָם עַל לִבֶּךָ, כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ", וְתַחְתְּמֵנוּ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרוּכִים וּלְשָׁלוֹם לְחַיִּים אֲמִתִּיִּים, חַיִּים שֶׁנִּזְכֶּה לַעֲשׂוֹת בָּהֶם רְצוֹנְךָ בֶּאֱמֶת, וְתַחְתְּמֵנוּ בְּסִפְרָן שֶׁל צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות עח · פסקה 2
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 76% מהספר עד סוף היום
כִּי עִקַּר בִּטּוּל עָרְלַת לֵב הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַשֵּׁר אֶת לִבּוֹ לִנְקֻדָּתוֹ הַקְּדוֹשָׁה עַל־יְדֵי דִּבּוּר פִּיו שֶׁשּׁוֹפֵךְ שִׂיחוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמְעוֹרֵר נְקֻדָּתוֹ הַטּוֹבָה.
עַל כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בָּזֶה לֵידַע וּלְהַאֲמִין, שֶׁבְּוַדַּאי אֵין עֵת בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא יוּכַל אָז לְקַשֵּׁר עַצְמוֹ לְהַנְּקֻדָּה הַשַּׁיָּךְ לְלִבּוֹ בָּעֵת הַהִוא וּלְהִתְגַּבֵּר מְאֹד לְדַבֵּר בָּזֶה כְּפִי מַה שֶּׁיּוּכַל, וּלְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ בְּדִבּוּרָיו אֶת אוֹר נְקֻדָּתוֹ הַקְּדוֹשָׁה. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם לֵידַע כָּל זֶה בִּפְרָטִיּוּת מַה הוּא הַנְּקֻדָּה הַשַּׁיָּךְ לְלִבּוֹ בָּעֵת וּבָרֶגַע הַזֹּאת דַּיְקָא, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ הוּא לְהַאֲמִין תָּמִיד שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ עַתָּה בְּחִינַת נְקֻדָּה טוֹבָה הַשַּׁיָּכָה לְלִבּוֹ בָּעֵת הַהִיא דַּיְקָא וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֵלֶיהָ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יִתַּקֵּן מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · חלק שני · אות פח
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 77% מהספר עד סוף היום
בָּזֶה שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁצִּוְּתָה הַתּוֹרָה עַל עֶבֶד עִבְרִי, אִם בְּגַפּוֹ יָבֹא בְּגַפּוֹ יֵצֵא, בָּזֶה אָנוּ רוֹאִים רַחֲמָנוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵיךְ שֶׁהוּא חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח, כִּי הֲלֹא אֲפִלּוּ הָעֶבֶד שֶׁיָּרַד לְמַדְרֵגָה פְּחוּתָה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁהִתִּירָה הַתּוֹרָה לְרַבּוֹ לִמְסֹר לוֹ שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית שֶׁהוּא עָווֹן חָמוּר מְאֹד, אִם כֵּן הָיָה אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁהוּא כְּבָר הֶפְקֵר גָּמוּר וְאֵין לוֹ שׁוּם תִּקְוָה עוֹד.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · רצון · אות ד
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 80% מהספר עד סוף היום
צְרִיכִין לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מְאֹד לִבְלִי לְדַבֵּר שׁוּם דִּבּוּר רַע שֶׁל כִּסּוּפִין וּרְצוֹנוֹת רָעִים, חַס וְשָׁלוֹם, הַבָּאִים עַל לִבּוֹ, רַק יַהֲפֹךְ הַדָּבָר וְיַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לְדַבֵּר בְּפִיו תָּמִיד כִּסּוּפִין טוֹבִים דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין פְּעֻלּוֹת טוֹבוֹת בָּעוֹלָם, וְנִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי־זֶה כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת, וְנַעֲשִׂין נְפָשׁוֹת טוֹבִים, שֶׁהוֹלְכִים וּמִתְגַּלְגְּלִים בָּעוֹלָם וּמְעוֹרְרִים כָּל הָעוֹלָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְתוֹרָתוֹ (שָׁם, אוֹת כ"ט):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ג · מכתב תו · פסקה 4 – פסקה 4
כ־6 דק׳ · כ־610 מילים · 77% מהספר עד סוף היום
וּתְהִלָּה לָאֵל בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִי שֶׁעַתָּה דַּיְקָא עוֹסֵק רַבִּי נַחְמָן שָׁם בִּזְכוּת הָרַבִּים. וּבָרוּךְ הַשֵּׁם שֶׁכְּבָר שָׁלַחְתָּ לוֹ הַסַּךְ שֶׁכָּתַבְתָּ. וְעַתָּה תְּקַבֵּל סַךְ חֲמִשִּׁים רוּבָּל־חָדָשׁ עַל הָעֵסֶק, וּמֵאֵלֶיךָ תָּבִין מָתַי לְשָׁלְחָם לוֹ כְּפִי מַה שֶּׁיִּכְתֹּב לְךָ מִשָּׁם. גַּם תְּקַבֵּל חֲמִשָּׁה רוּבַּל כֶסֶף וּתְשַׁלְּחֵם לְבֵיתִי. וּמַה שֶּׁאַתָּה חוֹשֵׁשׁ אוֹדוֹת מָעוֹת עַל הָעֵסֶק הוּא בְּחִנָּם, כִּי לְעֵת עַתָּה אֲנִי שׁוֹלֵחַ לְךָ מָעוֹת. וְאִם אֶהְיֶה מֻכְרָח לְהִתְעַכֵּב בַּדֶּרֶךְ עוֹד, אֶשְׁלַח לְךָ עוֹד בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְקִוִּיתִי לַה' שֶׁלֹּא תִּצְטָרֵךְ לִלְווֹת, וְאִם תִּלְוֶה יִהְיֶה רַק לְפִי שָׁעָה וַאֲסַלֵּק לְךָ מִיָּד. כִּי אֵינִי רוֹצֶה לִהְיוֹת בַּעַל חוֹב, וְלַה' הַיְשׁוּעָה שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל עַל נָכוֹן.
וְתִזָּהֵר מְאֹד עַתָּה בְּיוֹתֵר שֶׁלֹּא לְהַרְבּוֹת בִּדְאָגוֹת וּמָרָה שְׁחוֹרָה וּמַחֲשָׁבוֹת יְתֵרוֹת. וְהִנֵּה אַתָּה כּוֹתֵב לִי בְּכָל פַּעַם שֶׁאַתָּה מִתְנַהֵג בְּדַרְכְּךָ לַחֲשֹׁב הַרְבֵּה בְּכָל עֵת, וְלֹא כָּךְ הוּא הַמִּדָּה; אַדְּרַבָּא, עַכְשָׁיו שֶׁכְּבָר נִתְרַבּוּ תְּהוֹמוֹת הַצָּרוֹת רַחֲמָנָא לִצְלַן, וּתְהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא וְכוּ', צְרִיכִים עַתָּה דַּיְקָא לְהִתְגַּבֵּר לִבְלִי לַחֲשֹׁב הַרְבֵּה כְּלָל, רַק לְהַשְׁלִיךְ יְהָבוֹ עַל ה' וְלַהֲפֹךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה. מַה שֶּׁאַף עַל פִּי כֵן אַף עַל פִּי כֵן זָכִינוּ לְהִנָּצֵל מִפַּח יוֹקְשִׁים לִבְלִי לְהִתְנַגֵּד עַל אוֹר כָּזֶה וְכוּ'. וּזְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ וְעַל זַרְעֵנוּ בְּוַדַּאי וְיוֹשִׁיעֵנוּ וְיַצִּילֵנוּ בְּרַחֲמָיו הַגְּדוֹלִים. וְכָעֵת אֵין לְהַאֲרִיךְ, וְכַאֲשֶׁר אֲקַבֵּל מִכְתָּבְךָ אָשִׁיב לְךָ מִיָּד כָּרָאוּי. וּמְאֹד הֶחֱיֵיתָ אֶת נַפְשִׁי בַּמֶּה שֶׁכָּתַבְתָּ שֶׁעָסַקְתָּ בַּחֲנֻכָּה הַזֶּה בְּהַתּוֹרָה שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן סג) שֶׁחִבַּרְתִּי בְּחַסְדּוֹ עָלָיו הִלְכוֹת שִׁלּוּחַ הַקֵּן וְעִנְיַן חֲנֻכָּה. וּבוֹא וּרְאֵה נִפְלְאוֹת ה' כִּי גַּם אָנֹכִי פֹּה דִּבַּרְתִּי בְּלֵיל שַׁבַּת חֲנֻכָּה מֵהַתּוֹרָה הַזֹּאת הַרְבֵּה בְּעִנְיַן חֲנֻכָּה, וּבְעִנְיַן מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֵינוּ בִּכְלָל וּבִפְרָט שֶׁכָּלוּל בְּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר שָׁם עַל פָּסוּק "וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם". שִׂים לִבְּךָ בְּנִי הֵיטֵב לְכָל מַה שֶּׁנֶּאֱמַר שָׁם וְתוּכַל לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמְךָ הַרְבֵּה בְּכָל עֵת, אַךְ שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל לְקָרֵב וְלֹא לְרַחֵק חַס וְשָׁלוֹם, לְשַׂמֵּחַ נַפְשְׁךָ עַל יְדֵי זֶה וְלֹא לְהֵפֶךְ חַס וְשָׁלוֹם. וְתַרְגִּיל עַצְמְךָ בְּכָל פַּעַם לְעַיֵּן בְּכָל עֵת בַּמֶּה שֶׁזִּכַּנִי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְחַדֵּשׁ בִּדְבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, וְקִוִּיתִי לַה' שֶׁיְּחַיֶּה נַפְשְׁךָ מְאֹד. כִּי אֵין לָנוּ בַּמֶּה לְהַחֲיוֹת נַפְשֵׁנוּ כִּי אִם בְּדִבְרֵי תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשִׁים וּבְשִׂיחוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת הַצְּרִיכִין לִמּוּד גָּדוֹל. וּתְהִלָּה לָאֵל בֵּאַרְנוּ בָּם בְּחַסְדּוֹ דְּבָרִים נִפְלָאִים הַמְחַיִּין נְפָשׁוֹת מְאֹד. הֲפֹךְ בָּהֶם וַהֲפֹךְ בָּהֶם וְכוּ' חֲזַק בְּנִי וַחֲזַק וּבְטַח בַּה' כִּי לֹא יַעֲזֹב אוֹתָנוּ, וְאֵיךְ שֶׁהוּא לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִיתְאָבֵד [אֵין רָצוֹן טוֹב שֶׁנֶּאֱבַד]. וְהִנֵּה אַתָּה זוֹכֶה עַתָּה דַּיְקָא לִהְיוֹת לְעֵזֶר לַעֲסֹק בְּעִסְקֵנוּ. בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב אֲשֶׁר הִקְדִּים רְפוּאָה לְמַכָּתֵנוּ. וְכֵן דַּרְכּוֹ יִתְבָּרַךְ תָּמִיד כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל (מְגִילָה יג). וְיֵשׁ בָּזֶה הַרְבֵּה לְדַבֵּר אַךְ אִי אֶפְשָׁר עַתָּה בִּפְרָט עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה. וְיֶתֶר מִזֶּה אֶכְתֹּב לְךָ אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם כַּאֲשֶׁר אֲקַבֵּל מִכְתָּבְךָ בַּפָּאסְט [בַּדֹּאַר] הַזֹּאת, וְלַה' הַיְשׁוּעָה.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִישׁוּעָה
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בְּרֶגַע זֹאת קִבֵּל רַבִּי אַבֶּילֶי נֵרוֹ יָאִיר מִכְתָּבוֹ בְּבֵית הַפָּאסְט וְהִנְנִי מוֹדִיעוֹ שֶׁתְּהִלָּה לָאֵל קִבַּלְתִּיו וְהָיָה לָנוּ לְנַחַת גָּדוֹל. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹשִׁיעֵנוּ לִשְׁמֹעַ עוֹד בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת מְהֵרָה, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יִהְיֶה עוֹד שׁוּם פַּחַד כְּלָל. וְלַה' הַיְשׁוּעָה.
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ג' עֲשָׂרָה בְּטֵבֵת תר"ג.
שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בְּנִי שֶׁיִּחְיֶה.
דַּע כִּי אֲנִי מֵכִין עַצְמִי לִנְסֹעַ בְּיוֹם מָחָר אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם לִקְרֶעמִינְטְשַׁאג, כָּעֵת אֵינִי יוֹדֵעַ מַה לִּכְתֹּב לְךָ עַד שֶׁאֲקַבֵּל מִכְתָּבְךָ. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְשַׂמַּח נַפְשֶׁךָ וָנֶפֶשׁ כֻּלָּנוּ וְנִזְכֶּה לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, וּלְטַהֵר לְבָבֵנוּ לְעָבְדוֹ בֶּאֱמֶת בְּרַחֲמָיו וִישׁוּעָתוֹ אֲשֶׁר אֵינָם כָּלִים לְעוֹלָם.
וְהִנֵּה עַתָּה אַחַר הַתְּפִלָּה מִיָּד הַיּוֹם יוֹם ד' וַיְחִי הִגִּיעַ הַפָּאסְט וּתְהִלָּה לָאֵל קִבַּלְתִּי מִכְתָּבְךָ וְהָיָה לִי לְנַחַת גָּדוֹל, וַאֲנִי נָחוּץ עַתָּה לַעֲלוֹת עַל הָעֲגָלָה לִנְסֹעַ לִקְרֶעמִינְטְשַׁאג, גַּם הַפָּאסְט נְחוּצָה עַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ כְּלָל. וְתִרְאֶה לִכְתֹּב לִי בְּכָל פַּעַם, וְכָל מִכְתָּבֶיךָ תִּשְׁלַח רַק לְפֹה טְשֶׁעהרִין. כִּי קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעַ מִמְּךָ תְּשׁוּבָה עַל מִכְתָּב זֶה אָשׁוּב בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְפֹה, וְאָז אֶכְתֹּב לְךָ כָּרָאוּי. גַּם אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם בְּשׁוּבִי מִקְּרֶעמִינְטְשַׁאג אֶשְׁלַח לְךָ עוֹד מָעוֹת בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל הָעֵסֶק הַקָּדוֹשׁ, וְהֵן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסַת אַנְשֵׁי בֵיתִי, וְתִהְיֶה בָּטוּחַ בַּה' שֶׁלֹּא תִּצְטָרֵךְ לְהַלְווֹת בִּשְׁבִיל הָעֵסֶק רַק אֶפְשָׁר לְשָׁעָה קַלָּה. וְאוֹדוֹת עִכּוּבִי בַּדֶּרֶךְ גַּם אֲנִי אֵינִי יוֹדֵעַ עַד שֶׁאָשׁוּב לְפֹה, וַעֲצַת ה' הִיא תָּקוּם.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות ש' · פסקה 6
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 77% מהספר עד סוף היום
שְׁמוּאֵל הַקָטָן. שְׁמוּאֵל הַכֹּהֵן. רַב שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא. רַב שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא מֵהַגְרוּנְיָא. רַב שְׁמוּאֵל בְּרֵיהּ דְר' אַבָהוּ.
רַב שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת. רַב שְׁמוּאֵל בַּר מַרְתָּא. רַב שְׁמוּאֵל אָחִיו שֶׁל פִּנְחָס הַכֹּהֵן בַּר חַמָּא. רַב שְׁמוּאֵל בַּר נָדָב.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן קמ״א · סעיף ט״ו – סעיף כ״ג
כ־5 דק׳ · כ־530 מילים · 72% מהספר עד סוף היום
מִי שֶׁיֵשׁ לְפָנָיו מְגִלָּה פְסוּלָה אוֹ חֻמָּשׁ, לֹא יִקְרָא עִם שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר. כִּי אִם הוּא קוֹרֵא, אֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּן לִשְׁמֹעַ מִן שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר. וַאֲפִלוּ אִם הוּא יְכַוֵּן, שֶׁמָּא יִשְׁמַע אַחֵר מַה שֶׁהוּא קוֹרֵא, וְלֹא יְכַוֵן לִקְרִיאַת שְּׁלִיחַ הַצִּבּוּר. וְכֵן לֹא יְסַיֵעַ שׁוּם אָדָם בְּעַל פֶּה לִשְּׁלִיחַ הַצִּבּוּר. וְלָכֵן אוֹתָן אַרְבָּעָה פְּסוּקֵי גְאֻלָּה שֶׁאוֹמְרִים הַקָּהָל בְּקוֹל רָם, צָרִיךְ שְּׁלִיחַ הַצִּבּוּר לַחֲזוֹר וְלִקְרוֹתָם מִתּוֹךְ הַמְּגִלָּה הַכְּשֵׁרָה.
מִי שֶׁכְּבָר יָצָא בִּקְרִיאַת הַמְּגִלָּה, וְקוֹרֵא לְהוֹצִיא אַחֵר, אִם זֶה שֶׁצָרִיךְ לָצֵאת יוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ לְבָרֵךְ אֶת הַבְּרָכוֹת, יְבָרֵךְ בְּעַצְמוֹ. וְאִם הִיא אִשָּׁה, טוֹב יוֹתֵר שֶׁהַקּוֹרֵא יְבָרֵךְ, וְאוֹמֵר, אֲשֶר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לִשְׁמֹעַ מְגִלָּה.
בְּשַׁבָּת (שֶׁאֵינוֹ פּוּרִים) מֻתָּרִין לְטַלְטֵל אֶת הַמְּגִלָּה. וּמִכָּל מָקוֹם אִם חָל פּוּרִים בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, אֵין לְהָבִיא בַּשַׁבָּת אֶת הַמְּגִלָּה לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וַאֲפִלּוּ בְּעִיר שֶהִיא מְתֻקֶנֶת בְּעֵרוּבִין, מִשּׁוּם דַּהֲוֵּי מֵכִין מִשַׁבָּת לַחֹל.
צִבּוּר שֶׁאֵין לָהֶם שְּׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁיָכוֹל לִקְרוֹת אֶת הַמְּגִלָּה עִם הַטְּעָמִים כָּרָאוּי, יָכוֹל לִקְרוֹת גַּם בְּלֹא טְעָמִים, רַק שֶׁיִּקְרָא אֶת הַתֵּבוֹת כָּרָאוּי, שֶׁלֹא יִשְׁתַּנֶה הָעִנְיָן. שֶׁאִם קָרָא בִּמְקוֹם וּמָרְדְּכַי יוֹשֵׁב, יָשַׁב. אוֹ בִּמְקוֹם וְהָמָן נוֹפֵל, נָפַל, וְכַדּוֹמֶה, אֲפִלּוּ בְדִיעֲבַד אֵינוֹ יוצֵא. וִיכוֹלִין לַעֲשׂוֹת בַּמְּגִלָּה נְקֻדּוֹת וּטְעָמִים, שֶׁיִקְרָא כְּהֹגֶן, כֵּיוָן שֶׁהִיא שְׁעַת הַדְּחָק, וְהָכִי עָדִיף טְפֵי מִמַּה שֶׁיִקְרָא אֶחָד מִתּוֹךְ הַחֻמָּשׁ בְּלַחַשׁ, דְּכֵיוָן שֶׁזֶּה הַקּוֹרֵא מִתּוֹךְ הַחֻמָשׁ, אֲפִלּוּ הוּא קוֹרֵא בְּלַחַשׁ, אֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּן דַּעְתּוֹ שֶׁיִשְׁמַע מִשְּׁלִיחַ הַצִּבּוּר, וְנִמְצָא שֶׁקָּרָא רַק מִתּוֹךְ הַחֻמָשׁ, וְאֵינוֹ יוֹצֵא. וְאִם אֵרַע כָּךְ, צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְשָׁמְעָהּ מִתּוֹךְ מְגִלָּה כְּשֵׁרָה.
צִבּוּר שֶׁאֵין לָהֶם מְגִלָּה כְּשֵׁרָה כְּדִינָהּ, מִכָּל מָקוֹם אִם הִיא כְּתוּבָה עַל קְלָף כְּהִלְכָתָהּ, רַק שֶׁחֲסֵרוֹת אֵיזוֹ תֵבוֹת בְּאֶמְצָעָה, כֵּיוָן שֶׁלֹּא חָסֵר בָּהּ עִנְיָן אֶחָד שָׁלֵם, יְכוֹלִין לִקְרוֹת מִתּוֹכָהּ עִם הַבְּרָכוֹת, וְהַטָּעוּת יִקְרָא הַקּוֹרֵא בְּעַל פֶּה, אוֹ יֹאמַר לְפָנָיו בְּלַחַשׁ מִתּוֹךְ הַחֻמָּשׁ. אֲבָל אִם אֵין מְגִלָּה כְּלָל אוֹ שֶׁחָסֵר בָּה עִנְיָן אֶחָד שָׁלֵם אוֹ שֶׁחָסֵר בָּהּ בַּתְּחִלָּה אוֹ בַסוֹף, קוֹרִין מִתּוֹךְ הַחֻמָּשׁ כָּל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְאֵין מְבָרְכִין. וְיָחִיד שֶׁאֵין לוֹ רַק מְגִלָּה פְסוּלָה, קוֹרֵא בָהּ בְּלֹא בְרָכוֹת.
אָבֵל תּוֹךְ שִׁבְעָה, נוֹהֵג בְּכָל דִּינֵי אֲבֵלוּת, וְאָסוּר לִרְאוֹת כָּל מִינֵי שִׂמְחָה. אַךְ בִּנְעִילַת הַסַּנְדָּל וִישִׁבָה עַל גַבֵּי סַפְסָל, מֻתָּר, מִפְּנֵי שֶׁהֵם דְּבָרִים הַנּרְאִים לַכֹּל. בַּלַיְלָה, אִם יָכוֹל לֶאֱסוֹף מִנְיָן בְּבֵיתוֹ לִקְרוֹת הַמְּגִלָּה, מוּטָב. וְאִם לָאו, יִתְפַּלֵל בְּבֵיתוֹ וְיֵלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת לִשְׁמוֹעַ הַמְּגִלָּה. וְאִם חָל בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, יֵלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת לְאַחַר סְעוּדָה שְׁלִישִׁית בְּעוֹד יוֹם. וּבַיוֹם, הוֹלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת לַתְּפִלָּה וְלַמְּגִלָּה.
מִי שֶמֵּת לוֹ מֵת בְּתַעֲנִית אֶסְתֵּר וּבַלַיְלָה הוּא אוֹנֵן קֹדֶם הַקְבוּרָה, יִשְׁמַע קְרִיאַת הַמְּגִלָּה מֵאַחֵר. וְלֹא יֹאכַל בָּשָׂר וְלֹא יִשְׁתֶּה יַיִן, כִּי בַלַיְלָה אֵינוֹ חַיָב בְּמִשְׁתֶּה. וּבַיּוֹם לְאַחַר יְצִיאָה מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, קוֹבְרִין אֶת הַמֵּת וְאַחַר כָּךְ יִתְפַּלֵל וְיִקְרָא אֶת הַמְּגִלָּה אוֹ יִשְׁמַע מֵאַחֵר. וְאִם שָׁמַע קְרִיאַת הַמְּגִלָּה קֹדֶם הַקְּבוּרָה, יָצָא. וּמִכָּל מָקוֹם נָכוֹן שֶיַחֲזוֹר וְיִקְרְאָהּ בְּלֹא בְרָכוֹת. וּתְפִלִּין לֹא יַנִּיחַ אֲפִלּו אַחַר הַקְּבוּרָה, כֵּיוָן שֶהוּא יוֹם רִאשׁוֹן בְאֶבְלוֹ. וְאוֹנֵן בַּפּוּרִים בַּיּוֹם, מֻתָּר בְּבָשָׂר וָיָיִן.
שַׁחֲרִית, מַשְׁכִּימִין לְבֵית הַכְּנֶסֶת. לְאַחַר שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה אוֹמְרִים חֲצִי קַדִּישׁ וְקוֹרִין בַּתּוֹרָה בְּפָרָשַׁת וַיָבֹא עֲמָלֵק תְּלָתָא גַבְרֵי, וְאַחַר כָּךְ חֲצִי קַדִּישׁ וּלְאַחַר שֶׁמַּכְנִיסִין אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה, קוֹרִין אֶת הַמְּגִלָּה. לְאַחַר בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה אֵין אוֹמְרִים בְּשַׁחֲרִית אֲשֶר הֵנִיא. וּלְאַחַר שֶׁסִּיֵם הָאֵל הַמּוֹשִׁיעַ, אוֹמְרִים שׁוֹשַׁנַּת יַעֲקֹב וְכוּ'. וְאוֹמְרִים אַשְׁרֵי, וּבָא לְצִיוֹן, קַדִּישׁ שָׁלֵם עִם תִּתְקַבֵּל. וְאֵין לַחֲלוֹץ אֶת הַתְּפִלִין עַד לְאַחַר קְרִיאַת הַמְּגִלָּה, מִשּׁוּם דִּכְתִיב בָּהּ, וִיקָר, וְדָרְשֵׁינָן, אֵלּוּ תְּפִלִּין. אִם יֵשׁ מִילָה, מָלִין קֹדֶם קְרִיאַת הַמְּגִלָּה, מִשּׁוּם דִּכְתִיב, וְשָׂשׂוֹן, זוֹ מִילָה.
עִיר שֶהִיא מֻקֶּפֶת חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, קוֹרִין בָּהּ בַּחֲמִשָּׁה עָשָֹר וְלֹא שְכִיחִי בִּמְדִינוֹתֵינוּ.
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ה׳
וְתַעַזְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים, שֶׁנִּזְכֶּה לְקַבֵּל ראשׁ הַשָּׁנָה הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא מְאד בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה וּבִזְכוּת קְדֻשַּׁת ראשׁ הַשָּׁנָה נִזְכֶּה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, וְתַעַזְרֵנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ שֶׁיִּתְקַבְּצוּ יַחַד כָּל חֶלְקֵי נִיצוֹצוֹת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, עַל יְדֵי קִבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל הַמִּתְקַבְּצִין בְּכָל הַקְּהִלּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת יַחַד בִּימֵי ראשׁ הַשָּׁנָה הַקְּדוֹשִׁים, וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְיוֹדוּ שָׁמַיִם פִּלְאֲךָ ה', אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדוֹשִׁים", וְנִזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לְתִקּוּן הַמּחִין הַקְּדוֹשִׁים וְתַעַזְרֵנוּ וּתְזַכֵּנוּ שֶׁיֻּמְשַׁךְ עָלֵינוּ קְדֻשָּׁה גְדוֹלָה בְּכָל הַחֲמִשָּׁה חוּשִׁים הַנִּמְשָׁכִים מִמּחֵנוּ, שֶׁהֵם חוּשׁ הָרְאוּת, וְחוּשׁ הַשֵּׁמַע, וְחוּשׁ הָרֵיחַ, וְחוּשׁ הַטַּעַם, וְחוּשׁ הַמִּשּׁוּשׁ, שֶׁיֻּמְשַׁךְ קְדֻשָּׁה גְדוֹלָה עַל כָּל הַחֲמִשָּׁה חוּשִׁים שֶׁבַּמּחַ מִשָּׁרְשָׁם הָעֶלְיוֹן שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְתַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ הַשְׁגָּחָתְךָ הַשְּׁלֵמָה מֵראשׁ הַשָּׁנָה עַל כָּל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ, וְתַשְׁגִּיחַ עָלֵינוּ בְּעֵין חֶמְלָתְךָ תָּמִיד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱל הֶיךָ בָּהּ, מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה", וְתִשְׁמַע קוֹל תְּפִלּוֹתֵינוּ וּתְחִנּוֹתֵינוּ וְזַעֲקוֹתֵנוּ וְשַׁוְעוֹתֵנוּ וְאַנְחוֹתֵינוּ וְקוֹל תְּרוּעַת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים וְתַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ יִרְאָתְךָ הַגְּדוֹלָה וְתָרִיחַ אוֹתָנוּ בְּיִרְאַת ה', וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה'" וְתִתֶּן פַּחְדְּךָ, ה' אֱל הֵינוּ, עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וְאֵימָתְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ, וְיִירָאוּךָ כָּל הַמַּעֲשִׂים, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל הַבְּרוּאִים, וְיֵעָשׂוּ כֻלָּם אֲגֻדָּה אַחַת לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם וְנִזְכֶּה לְהַרְבּוֹת בְּמִצְווֹת וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים בְּכָל הַשָּׁנָה עַד שֶׁנִּזְכֶּה שֶׁתִּטְעַם בְּראשׁ הַשָּׁנָה טַעַם מִצְוֹתֵינוּ וּמַעֲשֵׂינוּ הַטּוֹבִים וּתְזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ לְתַקֵּן וְלַעֲשׂוֹת לְךָ מַטְעַמִּים טוֹבִים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתָּ 'מִפִּקּוּדִין דַּעֲשֵׂה', וְתִהְיֶה יָדְךָ פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים וְתַחֲזִירֵנוּ וּתְקַבְּלֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּתְרַחֵם עָלֵינוּ וְתַעַזְרֵנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לָשׁוּב בְּיוֹתֵר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְשׁוּבָה וְנִזְכֶּה לְתַקֵּן בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְשׁוּבָה כָּל הַפְּגָמִים שֶׁפָּגַמְנוּ בְּכָל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ וּבִפְרָט פְּגַם הַבְּרִית אָנָּא רַחוּם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, זַכֵּנוּ לְהִתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה וְנוֹרָאָה בְיוֹתֵר בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְשׁוּבָה אֲשֶׁר בָּהֶם אַתָּה נִמְצָא לְכָל דּוֹרְשֶׁיךָ בֶּאֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאוּהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב" כִּי אַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ וּבְחֶמְלָתְךָ הַגְּדוֹלָה נָתַתָּ לָנוּ מַתָּנָה טוֹבָה הַזּאת אֵלּוּ עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְשׁוּבָה הַקְּדוֹשִׁים, כִּי יָדַעְתָּ כִּי בָשָׂר וָדָם אֲנַחְנוּ וּמֵחֹמֶר קרַצְנוּ, וְאֵין "צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טוֹב וְל א יֶחֱטָא", עַל כֵּן הִקְדַּמְתָּ תְּרוּפָה וּצְרִי לְמַכּוֹתֵינוּ, וּמֵרֵאשִׁית כָּזאת הוֹדָעְתָּ וּמִלְּפָנִים אוֹתָהּ גִּלִּיתָ וְנָתַתָּ לָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים בִּתְחִלַּת הַשָּׁנָה, עֲשָׂרָה יָמִים הַקְּדוֹשִׁים הַלָּלוּ מֵראשׁ הַשָּׁנָה עַד יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁהֵם עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה, אֲשֶׁר בָּהֶם יִהְיֶה לָנוּ כחַ בְּיוֹתֵר לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, וּלְתַקֵּן כָּל הַפְּגָמִים וְכָל הַחֲטָאִים וְהָעֲווֹנוֹת וְהַפְּשָׁעִים שֶׁל כָּל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗עַל כֵּן זַכֵּנוּ נָא חָנֵּנוּ נָא, לְבַל נְאַבֵּד חַס וְשָׁלוֹם מַתָּנָה טוֹבָה הַזּאת, כִּי בַעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים מִתְגַּבֵּר עָלֵינוּ הַבַּעַל דָּבָר גַּם בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְשׁוּבָה, עַד אֲשֶׁר חָלְפוּ וְעָבְרוּ אֶצְלֵנוּ כַמָּה שָׁנִים בְּלִי תְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אֲפִלּוּ בַעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְשׁוּבָה, אַף גַּם בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים כַּמָּה וְכַמָּה פְּגָמִים פָּגַמְנוּ לְפָנֶיךָ בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְשׁוּבָה בְעַצְמָן, וּבְכָל הַיָּמִים הַקְּדוֹשִׁים, בְּראשׁ הַשָּׁנָה וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים וּבְסֻכּוֹת וּבִשְׁמִינִי עֲצֶרֶת וּבְשִׂמְחַת תּוֹרָה כִּי גַּם יָמִים הַקְּדוֹשִׁים הַלָּלוּ ל א זָכִינוּ עֲדַיִן לְשָׁמְרָם כָּרָאוּי בְּלִי פְגָם, וּפָגַמְנוּ גַּם בָּהֶם הַרְבֵּה מְאד בְּמַחֲשָׁבָה דִבּוּר וּמַעֲשֶׂה, בְּשׁוֹגֵג וּבְמֵזִיד, בְּאנֶס וּבְרָצוֹן וְעַתָּה מַה יֵּשׁ לִי עוֹד צְדָקָה וְלִזְעוֹק עוֹד אֶל הַמֶּלֶךְ, "גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשׂוֹא, עָצְמוּ חֲטָאַי מִסַּפֵּר", לוּלֵא רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ "אָז אָבַדְתִּי בְעָנְיִי"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָלֵא רַחֲמִים רַבִּים, זַכֵּנִי מֵעַתָּה לַחֲזר וּלְבַקֵּשׁ וְלִמְצא אֶת כָּל הָאֲבֵדוֹת שֶׁאִבַּדְתִּי מִיּוֹם הֱיוֹתִי עַל הָאֲדָמָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה זַכֵּנִי עָזְרֵנִי מֵעַתָּה לְהִטָּהֵר וּלְהִתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה בְּכָל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ, וּבְיוֹתֵר בַּיָּמִים הַנּוֹרָאִים הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלּוּ מֵראשׁ הַשָּׁנָה עַד שִׂמְחַת תּוֹרָה, וּתְזַכֵּנוּ לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְשׁוּבָה לְתַקֵּן אֶת כָּל אֲשֶׁר שִׁחַתְתִּי, וְנִזְכֶּה אָז לְתַקֵּן פְּגַם הַבְּרִית בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת, לְתַקֵּן תִּקּוּן הַחוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁנִּזְכֶּה בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ בְּיוֹם צוֹם הַכִּפּוּרִים יוֹם גָּדוֹל וְנוֹרָא, שַׁבָּת שַׁבָּתוֹן יוֹם מְחִילַת חֵטְא וּסְלִיחַת עָוֹן וְכַפָּרַת פָּשַׁע, לִגְמר בּוֹ גְּמַר תִּקּוּן הַחוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה בִּשְׁלֵמוּת וְתַעַזְרֵנוּ וּתְזַכֵּנוּ לְקַבֵּל יוֹם צוֹם הַכִּפּוּרִים הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא מְאד בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה וּבִשְׁלֵמוּת גָּדוֹל, וְנִזְכֶּה לָשׁוּב אָז בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וְלִבְכּוֹת מִתּוֹךְ שִׂמְחָה וְחֶדְוָה בְּשִׁמְךָ הַגָּדוֹל, וּלְהִתְוַדּוֹת לְפָנֶיךָ בְּכָל מִינֵי וִדּוּיִים וּלְפָרֵט כָּל חַטּאתֵינוּ וַעֲווֹנוֹתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ לְפָנֶיךָ, וּלְהִתְחָרֵט עֲלֵיהֶם בַּחֲרָטָה גְדוֹלָה מֵעוּמְקָא דְּלִבָּא בֶּאֱמֶת גָּמוּר, וְלַעֲזב אוֹתָם עֲזִיבָה גְמוּרָה, וּלְקַבֵּל עָלֵינוּ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם שֶׁלּ א לַעֲשׂוֹתָם עוֹד בְּשׁוּם אפֶן, וְל א נָשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה אִם אָוֶן פָּעַלְנוּ ל א נוֹסִיף וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תִּמְחֹל וְתִסְלַח וּתְכַפֶּר לָנוּ עַל כָּל חַטּאתֵינוּ וַעֲווֹנוֹתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ שֶׁחָטָאנוּ וְשֶׁעָוִינוּ וְשֶׁפָּשַׁעְנוּ לְפָנֶיךָ וּתְתַקֵּן בְּרַחֲמֶיךָ כָּל הַחוֹתָמוֹת דִּקְדֻשָּׁה, וְתָשִׂים אוֹתָנוּ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל "כַּחוֹתָם עַל לִבֶּךָ, כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ", וְתַחְתְּמֵנוּ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרוּכִים וּלְשָׁלוֹם לְחַיִּים אֲמִתִּיִּים, חַיִּים שֶׁנִּזְכֶּה לַעֲשׂוֹת בָּהֶם רְצוֹנְךָ בֶּאֱמֶת, וְתַחְתְּמֵנוּ בְּסִפְרָן שֶׁל צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ההתאמה בין התפילה לתורה מחושבת לפי דמיון לשוני בין הטקסטים, ולא לקוחה מהספר עצמו.
סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 268 מתוך 355 במחזור של שנת ה׳תשפ״ה
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־31 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת ב׳ בתמוז): קרח
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־27 ביוני 2025, בשעה 19:48 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ראש חדש
שֹׁרֶשׁ הַתְּשׁוּבָה הוּא רֹאשׁ חֹדֶשׁ. עַל כֵּן בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ מִשְׁתַּלְשֶׁלֶת הַתְּשׁוּבָה בְּכָל הַנִּבְרָאִים וּמַגִּיעַ לָהֶם הִרְהוּר תְּשׁוּבָה. וַאֲפִלּוּ רְשָׁעִים שֶׁבַּגֵּיהִנֹּם מֻכְרָחִים לְאֵיזֶה חֲרָטָה בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, שֶׁשָּׁבִין וּמִתְחָרְטִין וּמוֹדִים וּמִתְבַּיְּשִׁים: (לק"א סי' י' אות ט')
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.