בין המצרים
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: ימים שבין המצרים
"קִנּוֹ"ת" יִתְהַפְּכוּ לֶעָתִיד לְ"תִקּוּ"ן". בְּסִימָן רמ"ז בְּלִקּוּטֵי חֵלֶק א':
פותחים את היום עם תורת רבנו
שבת קודש, א׳ באב ה׳תשפ״ה · 26 ביולי 2025
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ח׳ · אות ו׳ – אות ז׳
כ־7 דק׳ · כ־710 מילים · 82% מהספר עד סוף היום
ו וְזֶה בְּחִינַת רְפוּאָה, כִּי כָל בְּחִינוֹת הַנַּ"ל הֵם בְּחִינַת רְפוּאָה. כִּי הִתְגַּלּוּת הַכָּבוֹד הַנַּ"ל זֶה בְּחִינַת זְרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ, בִּבְחִינַת (ישעיה ס): וּכְבוֹד ה' עָלַיִךְ זָרָח; וְעַל־יְדֵי זְרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ בָּא רְפוּאָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב"ב טז:): אִדְּלֵי יוֹמָא אִדְּלֵי קְצִירֵי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלאכי ג): וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא. כִּי רוּחַ־נְבוּאָה שֶׁנִּתְפַּשֵּׁט עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַכָּבוֹד, זֶה בְּחִינַת הָרְפוּאָה הַבָּאָה עַל־יְדֵי זְרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ, בִּבְחִינַת (משלי י״ח:י״ד): רוּחַ אִישׁ יְכַלְכֵּל מַחֲלֵהוּ. וְעִקָּר הִתְגַּלּוּת הַכָּבוֹד הוּא עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה הַנַּ"ל, שֶׁעַל־יָדָהּ הָעֲנָנִים, שֶׁהֵם הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת, כָּלִים וְהוֹלְכִים, וְאָז נַעֲשִׂין גֵּרִים, וְנִתְגַּלֶּה הַכָּבוֹד כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת סְלִיחַת הֶעָווֹן, שֶׁבָּא עַל־יְדֵי רִבּוּי הַתְּפִלּוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת, שֶׁעַל־יָדָהּ בָּא רְפוּאָה. כִּי הֶעָווֹן הוּא בְּחִינַת עָנָן, שֶׁמַּחֲשִׁיךְ אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ. כִּי טֶבַע הָעֲווֹנוֹת הֵם בְּחִינַת חֹשֶׁךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה כט): וְהָיָה בְּמַחְשָׁךְ מַעֲשֵׂיהֶם; וְזֶה בְּחִינַת הַחוֹלַאַת, כִּי עִקָּר הַחוֹלַאַת בָּאָה מֵעֲווֹנוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת נה): אֵין יִסּוּרִין בְּלֹא עָוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: וּפָקַדְתִּי בְּשֵׁבֶט פִּשְׁעָם וּבִנְגָעִים עֲוֹנָם; כִּי הָעֲווֹנוֹת הֵם בְּחִינַת עֲנָנִים, שֶׁמַּחֲשִׁיכִים־אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁעַל־יָדָהּ הָרְפוּאָה. וְעַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה נִתְכַּפְּרִין הָעֲווֹנוֹת, כִּי הַתְּפִלָּה מְכַפֶּרֶת, כִּי הִיא בִּמְקוֹם קָרְבָּן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נו): וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי, וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי, עוֹלוֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם. וּכְשֶׁנִּתְכַּפְּרִין הָעֲווֹנוֹת, זֶה בְּחִינַת שֶׁהָעֲנָנִים כָּלִים וְהוֹלְכִים, בִּבְחִינַת (שם מד): מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאתֶיךָ וְכוּ'; וַאֲזַי הוּא בְּחִינַת זְרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁמִּשָּׁם הָרְפוּאָה, כִּי עִקָּר הַחוֹלַאַת הִיא בְּחִינַת הֶעָווֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת עָנָן וָחֹשֶׁךְ, שֶׁמַּחֲשִׁיךְ אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת רְפוּאָה; וּכְשֶׁנִּסְלָח הֶעָווֹן, הוּא בְּחִינַת שֶׁהֶעָנָן כָּלֶה, וְאָז הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת, וַאֲזַי בָּא רְפוּאָה כַּנַּ"ל. וְכָל זֶה בָּא עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה, שֶׁהִיא מְכַפֶּרֶת עֲווֹנוֹת כַּנַּ"ל. וְעִקָּר הַתְּפִלָּה, שֶׁעַל־יָדָהּ נִסְלָח הֶעָווֹן וְנִצּוֹלִין מֵהַחוֹלַאַת, הוּא בָּא עַל־יְדֵי שֶׁנִּתּוֹסֵף שָׁכֵן מִיִּשְׂרָאֵל, כִּי כָל מַה שֶּׁנִּתּוֹסֵף שָׁכֵן מִיִּשְׂרָאֵל, נִתְרַבֶּה וְנִתְגַּדֵּל הַתְּפִלָּה בִּמְאֹד מְאֹד. וְזֶה בְּחִינַת הַקִּבּוּץ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כִּי כָל מַה שֶּׁנִּתְקַבְּצִין וְנִתְרַבִּין בְּיוֹתֵר נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל בְּיַחַד, נִתְרַבֶּה וְנִתְגַּדֵּל בְּיוֹתֵר מְאֹד מְאֹד בֵּית הַתְּפִלָּה. כִּי שָׁלֹשׁ אֲבָנִים בּוֹנוֹת שִׁשָּׁה בָּתִּים, אַרְבַּע אֲבָנִים בּוֹנוֹת עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתִּים, חָמֵשׁ – מֵאָה וְעֶשְׂרִים בָּתִּים וְכוּ', עַד שֶׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וְהַלֵּב לַחֲשֹׁב, כִּדְאִיתָא בְּסֵפֶר יְצִירָה. נִמְצָא שֶׁכָּל מַה שֶּׁנִּתּוֹסֵף אֶבֶן אַחַת, נִתְרַבִּין הַבָּתִּים בְּיוֹתֵר מְאֹד מְאֹד בְּכִפְלֵי כִּפְלַיִם כַּנַּ"ל. וְהַנְּפָשׁוֹת הֵם בְּחִינַת אֲבָנִים, בִּבְחִינַת (איכה ד): תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי קֹדֶשׁ וְכוּ', וְהַבָּתִּים זֶה בְּחִינַת:
כִּי בֵּיתִי בֵּית תְּפִלָּה. נִמְצָא שֶׁכָּל מַה שֶּׁנִּתּוֹסֵף וְנִתְרַבֶּה נֶפֶשׁ אַחַת לְהַקִּבּוּץ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, נִתְרַבֶּה וְנִתְגַּדֵּל מְאֹד בֵּית הַתְּפִלָּה, כִּי עַכְשָׁו, כְּשֶׁנִּתּוֹסֵף עוֹד נֶפֶשׁ אֶחָד לְהַקִּבּוּץ, נַעֲשִׂין צֵרוּפִים אֲחֵרִים חֲדָשִׁים הַרְבֵּה מְאֹד מְאֹד, כִּפְלֵי כִּפְלַיִם כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁנִּתּוֹסֵף שָׁכֵן מִיִּשְׂרָאֵל, כְּגוֹן בְּמָקוֹם שֶׁדָּרִים שָׁם יְהוּדִים, כְּשֶׁנִּתּוֹסֵף עֲלֵיהֶם עוֹד שָׁכֵן מִיִּשְׂרָאֵל, אֲזַי נִתְרַבֶּה וְנִתְגַּדֵּל הַתְּפִלָּה בִּמְאֹד מְאֹד, כִּי נִתּוֹסֵף נֶפֶשׁ אַחַת לְהַקִּבּוּץ כַּנַּ"ל. וְעַל־יְדֵי רִבּוּי הַתְּפִלָּה, עַל־יְדֵי־זֶה סְלִיחַת הֶעָווֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת רְפוּאָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת (ישעיה לג) וּבַל יֹאמַר שָׁכֵן חָלִיתִי; כִּי עַל־יְדֵי שֶׁנִּתּוֹסֵף שָׁכֵן, עַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מֵהַחוֹלַאַת כַּנַּ"ל, כִּי: הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּהּ נְשׂוּא עָווֹן – כִּי עַל־יְדֵי הַשָּׁכֵן נִתְרַבֶּה הַתְּפִלָּה, וַאֲזַי הוּא בְּחִינַת נְשִׂיאוּת עָוֹן כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּא רְפוּאָה, וְנִתְבַּטֵּל הַחוֹלַאַת כַּנַּ"ל: [וְדַע, שֶׁלִּפְעָמִים הוּא בְּחִינַת נְשֻׂא־עָוֹן עַל־יְדֵי הַקִּבּוּץ כַּנַּ"ל, וְלִפְעָמִים הוּא חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת (שם נג): אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא; כִּי כְּשֶׁאֵין בְּנֵי הַקִּבּוּץ זַכָּאִים, אֲזַי אֵין זוֹכִים לִבְחִינַת נְשׂוּא־עָוֹן, וְאָז הַצַּדִּיק מֻכְרָח לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ יִסּוּרִין בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל. וְאֵין נִצּוֹלִים מֵחוֹלַאַת רַק הָעוֹלָם, אֲבָל לֹא הַצַּדִּיק, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הוּא מְקַבֵּל יִסּוּרִים בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת: אָכֵן חֳלָיֵנוּ וְכוּ'; אֲבָל כְּשֶׁהֵם זַכָּאִים וּתְפִלָּתָם הֲגוּנָה, אֲזַי הוּא בְּחִינַת: הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּהּ נְשׂוּא עָוֹן, וְאָז נִצּוֹל גַּם הַצַּדִּיק מֵחוֹלַאַת, בִּבְחִינַת: וּבַל יֹאמַר שָׁכֵן חָלִיתִי, הָעָם הַיּוֹשֵׁב בָּהּ נְשׂוּא עָווֹן, כַּנַּ"ל]:
ז וְעַל־יְדֵי הִתְפַּשְׁטוּת הַנְּבוּאָה עַל־יְדֵי־זֶה נִתְבָּרֵר וְנִתְתַּקֵּן בְּחִינַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה, בִּבְחִינַת (הושע י״ב:י״א): וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה; כִּי עִקָּר תִּקּוּן וּבֵרוּר הַמְדַמֶּה הוּא כְּשֶׁהוּא בְּיַד הַנְּבִיאִים, וּכְשֶׁנִּתְתַּקֵּן הַמְדַמֶּה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן הָאֱמוּנָה הָאֲמִתִּיוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְנִתְבַּטֵּל אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת. כִּי עִקָּר הָאֱמוּנָה תְּלוּיָה בְּכֹחַ הַמְדַמֶּה, כִּי בַּמֶּה שֶׁהַשֵּׂכֶל מֵבִין אֵין שַׁיָּךְ אֱמוּנָה, וְעִקָּר אֱמוּנָה הִיא רַק בְּמָקוֹם שֶׁהַשֵּׂכֶל נִפְסָק וְאֵינוֹ מֵבִין הַדָּבָר בְּשִׂכְלוֹ, שָׁם צְרִיכִין אֱמוּנָה, וּכְשֶׁאֵינוֹ מֵבִין הַדָּבָר בְּשִׂכְלוֹ, אֲזַי נִשְׁאָר רַק בִּבְחִינַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה, וְשָׁם צְרִיכִין אֱמוּנָה. נִמְצָא שֶׁעִקָּר הָאֱמוּנָה הִיא בִּבְחִינַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי הִתְפַּשְׁטוּת הַנְּבוּאָה שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבָּרֵר וְנִתְתַּקֵּן הַמְדַמֶּה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן הָאֱמוּנָה הָאֲמִתִּיוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. כִּי יֵשׁ עֲשָׂרָה מַדְרֵגוֹת בִּנְבוּאָה, וְהֵם כְּנֶגֶד עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת עֲשָׂרָה מַדְרֵגוֹת שֶׁל נְבוּאָה. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ה׳:ד׳): פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר ה' עִמָּכֶם. דְּבַר ה' זוֹ נְבוּאָה, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קלח:). וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי נְבוּאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מַדְרֵגוֹת, בְּחִינַת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, זוֹכִין לֶאֱמוּנָה בְּהַשֵּׂם יִתְבָּרַךְ, לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל בָּרָא ה' בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת. נִמְצָא שֶׁעִקָּר תִּקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא עַל־יְדֵי בְּחִינַת רוּחַ־נְבוּאָה:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות רל״ח
כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 82% מהספר עד סוף היום
הָיָה מְדַבֵּר עִם אֶחָד. בְּתוֹךְ כָּךְ שָׁמַע אֶחָד שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת עַרְבִית וְאָמַר: “וְתַקְּנֵנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ”, וְאָמַר אוֹתוֹ הָאִישׁ בִּמְהִירוּת אֵלּוּ הַתֵּבוֹת “וְתַקְּנֵנוּ בְּעֵצָה” וְכוּ’. וְעָנָה רַבֵּנוּ ז”ל וְאָמַר לְזֶה שֶׁעָמַד אֶצְלוֹ: “הַרָאִיתָ שֶׁזֶּה חוֹטֵף בִּמְהִירוּת אֵלּוּ הַתֵּבוֹת ‘וְתַקְּנֵנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה’ וְכוּ’, הֲלֹא אֵלּוּ הַתֵּבוֹת צְרִיכִין לְהִתְפַּלֵּל בְּהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל וּבְכַוָּנָה גְּדוֹלָה מֵעֻמְקָא דְּלִבָּא מְאֹד, כִּי זֹאת הִיא תְּפִלָּה יְקָרָה מְאֹד מְאֹד, כִּי מְאֹד צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּזְכֶּה שֶׁיִּתֵּן לָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עֵצָה טוֹבָה, שֶׁנִּזְכֶּה לֵידַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג” וְכוּ’. וְדָבָר זֶה מוּבָן מְאֹד לְכָל מִי שֶׁרוֹצֶה לִכְנֹס בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, שֶׁצְּרִיכִין לְבַקֵּשׁ מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל זֶה, שֶׁנִּזְכֶּה לְעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ. וְאָמַר עַל עַצְמוֹ:
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות כ״ד
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 84% מהספר עד סוף היום
ואמר ולא זאת בלבד מה שאני מספר לכם, אלא שכמעט לא היה רגע בלא פגע. ואלו הנפשות כבר היינו יכולים לטבעם בים או למכרם לישמעאלים וכל המעות והחפצים שלהם היו הכל שלנו באין פוצה פה ומצפצף כלל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות תס״ה – אות תס״ו
כ־3 דק׳ · כ־320 מילים · 77% מהספר עד סוף היום
(כב) אָמַר רְצוֹנוֹ שֶׁכָּל אַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ לֹא יִהְיֶה אֶחָד מֵהֶם מְלַמֵּד, וְכַמָּה פְּעָמִים דִּבֵּר מִזֶּה. גַּם אָמַר שֶׁטּוֹב לְעִנְיַן פַּרְנָסָה לָדוּר בְּעִיר גְּדוֹלָה. וְאָמַר בְּדֶרֶךְ צַחוּת שֶׁאֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵין לוֹ שָׁעָה, וְאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם, נִמְצָא שֶׁכָּל אָדָם יֵשׁ לוֹ שָׁעָה. וּכְשֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁבְּאוֹתוֹ הַשָּׁעָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ יַרְוִיחַ מָמוֹן הַרְבֵּה מֵאַחַר שֶׁאוֹתָהּ הַשָּׁעָה הִיא שֶׁלּוֹ. עַל־כֵּן יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיַּזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵיזֶה הַצְלָחָה גְּדוֹלָה בְּעֵסֶק שֶׁלּוֹ שֶׁהוּא עוֹסֵק, וְיָכוֹל לְהַרְוִיחַ בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה שֶׁלּוֹ רֶוַח גָּדוֹל. אֲבָל כְּשֶׁהוּא מְלַמֵּד אֲזַי כְּשֶׁמַּגִּיעַ לוֹ הַשָּׁעָה שֶׁלּוֹ שֶׁהוּא שְׁעַת הַצְלָחָה שֶׁלּוֹ אֲזַי הַתַּלְמִיד מֵבִיא לוֹ פַּשְׁטִידָא טוֹבָה וְכַיּוֹצֵא, עִם זָהָב מָעוֹת רֹאשׁ־חֹדֶשׁ וּבָזֶה יוֹצְאָה וְעוֹבֶרֶת שָׁעָה שֶׁלּוֹ שֶׁהוּא שְׁעַת הַצְלָחָתוֹ בִּדְבַר שְׁטוּת כָּזֶה וְכַיּוֹצֵא בּוֹ. אֲבָל אָדָם אַחֵר יָכוֹל לְהַרְוִיחַ בְּהַשָּׁעָה שֶׁלּוֹ רֶוַח גָּדוֹל כַּנַּ"ל. וְכֵן אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם, וּכְשֶׁהוּא דָּר בְּעִיר גְּדוֹלָה שֶׁשָּׁם מְצוּיִים עֲסָקִים גְּדוֹלִים אֲזַי יָכוֹל לְהִזְדַּמֵּן לוֹ אֵיזֶה דָּבָר גָּדוֹל שֶׁיִּתְעַשֵּׁר בּוֹ כִּי שָׁם הוּא מְקוֹמוֹ, כִּי אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם. אֲבָל בְּעִיר קְטַנָּה שָׁם יִזְדַּמֵּן אֵיזֶה דְּבַר שִׁבּוּשׁ וּפָחוּת לְהַרְוִיחַ בּוֹ כִּי הַכֹּל לְפִי הַמָּקוֹם כִּי אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם כַּנַּ"ל:
(כג) לֵיל שַׁבַּת חֲזוֹן תקס"ט, שֶׁסִּפְּרוּ לְפָנָיו מִגֹּדֶל הַצָּרוֹת וּמִמִּיתוֹת מְשֻׁנּוֹת שֶׁמֵּתוּ בְּנֵי אָדָם בְּאוֹסְטְרָהָא רַחֲמָנָא לִצְלַן בִּשְׁעַת הַשְּׂרֵפָה שֶׁהָיְתָה שָׁם בְּעֶרֶב־שַׁבַּת־קֹדֶשׁ הֶעָבַר אָמַר, לֹא אֶחָד שֶׁסּוֹבֵל צָרוֹת קָשׁוֹת עַל־יְדֵי הַנִּגּוּן. הַיְנוּ הַנִּגּוּן שֶׁמְּסַיְּמִין בְּסוֹף "וּנְתַנֶּה תֹּקֶף" שֶׁקֹּדֶם מְנַגְּנִין בַּנִּגּוּן הַיָּדוּעַ מִי יָנוּחַ וּמִי יָנוּעַ וּמְסַיְּמִין בְּנִגּוּן מִי יִשָּׁפֵל וּמִי יָרוּם, וְאַחַר־כָּךְ מְסַיְּמִין בְּנִגּוּן לְבַד בְּלִי תֵּבוֹת קֹדֶם שֶׁמַּתְחִילִין וּתְשׁוּבָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה כַּיָּדוּעַ לְהָעוֹלָם. וְאוֹתוֹ הַנִּגּוּן הַנִּמְשָׁךְ אַחַר הַסִּיּוּם וּמִי יָרוּם הוּא מוֹרֶה גַּם־כֵּן עַל אֵיזֶה גְּזֵרוֹת חַס וְשָׁלוֹם. כִּי בַּתְּחִלָּה הוּא מְפָרֵשׁ בְּפֵרוּשׁ כַּמָּה גְּזֵרוֹת, מִי יָנוּחַ מִי יִשָּׁפֵל וְאוֹמְרָם בַּנִּגּוּן הַיָּדוּעַ וְאַחַר־כָּךְ נִמְשָׁךְ הַנִּגּוּן לְבַד בְּלִי תֵּבוֹת כִּמְסַיֵּם בְּרֶמֶז הַשְּׁאָר בְּנִגּוּן לְבַד בְּלִי תֵּבוֹת בְּפֵרוּשׁ, וּמִזֶּה הַנִּגּוּן בָּאִים גְּזֵרוֹת חַס וְשָׁלוֹם שֶׁאֵינָם מְפֹרָשִׁים בְּפֵרוּשׁ בְּפִיּוּט וּנְתַנֶּה תֹּקֶף רַק הַחַזָּן מְרַמְּזָן בְּנִגּוּן לְבַד כַּנַּ"ל. וְהָעִנְיָן מְבֹאָר לַבָּקִי בְּנִגּוּנִים שֶׁל יָמִים הַנּוֹרָאִים:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · צדיק · חלק שני · אות כ״א
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 83% מהספר עד סוף היום
כא. מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁטָּעַם בֶּאֱמֶת טָעַם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הוּא יָכֹל לְהַכִּיר בְּאַחֵר אִם הָיָה אֵצֶל צַדִּיק אֲמִתִּי עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה אִם לָאו, כִּי מִי שֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת אֵצֶל צַדִּיק אֲמִתִּי עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, אֲזַי בְּכָל מָקוֹם שֶׁהָאִישׁ הַזֶּה מִסְתַּכֵּל נַעֲשָׂה אוֹתוֹ. הָאֲוִיר בְּחִינַת אֲוִירָא דְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְעַל כֵּן מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מִטַּעַם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כָּל אֶחָד לְפִי עֶרְכּוֹ, הוּא מְחֻיָּב לְהַרְגִּישׁ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁפּוֹגֵעַ וּמִתְוַעֵד יַחַד עִם זֶה הָאִישׁ שֶׁהָיָה אֵצֶל הַצַּדִּיק אֲמִתִּי עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, כִּי עַל יָדוֹ נַעֲשָׂה הָאֲוִיר בִּבְחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנָּ"ל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״ג · אות ח׳ – אות ט׳
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 83% מהספר עד סוף היום
וְחָזַר וְכָלָה הַלֶּחֶם אֶצְלָם, וְחָזְרוּ וְצָעֲקוּ כַּנַּ"ל וְחָזַר וּבָא אֶצְלָם קבצן שֶׁהָיָה כְּבַד פֶּה וְהִתְחִילוּ לְדַבֵּר עִמּוֹ וְהָיָה מְגַמְגֵּם בִּלְשׁוֹנוֹ, וְלא יָדְעוּ מַה הוּא אוֹמֵר וְהוּא הָיָה יוֹדֵעַ מַה הֵם מְדַבְּרִים אַךְ הֵם לא יָדְעוּ מַה הוּא אוֹמֵר כִּי הָיָה מְגַמְגֵּם בִּלְשׁוֹנוֹ כַּנַּ"ל וְנָתַן לָהֶם גַּם כֵּן לֶחֶם לֶאֱכל, וְהָלַךְ לוֹ גַּם כֵּן כַּנַּ"ל וּבֵרְכָם גַּם כֵּן שֶׁיִּהְיוּ כְּמוֹתוֹ, וְהָלַךְ לוֹ הַכּל כַּנַּ"ל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְחָזַר וּבָא קבצן שֶׁהָיָה צַוָּארוֹ עָקם, וְהָיָה גַּם כֵּן כַּנַּ"ל וְחָזַר וּבָא קבצן בַּעַל חֲטוֹטָרוֹת, [שֶׁקּוֹרִין גיבנת] וְחָזַר וּבָא קבצן בְּלא יָדַיִם וְחָזַר וּבָא קבצן בְּלא רַגְלַיִם וְכָל אֶחָד נָתַן לָהֶם לֶחֶם, וּבֵרְכָם שֶׁיִּהְיוּ כְּמוֹתוֹ, הַכּל כַּנַּ"ל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · תלמוד תורה · קטע ס״ה – קטע ע״א
כ־2 דק׳ · כ־180 מילים · 85% מהספר עד סוף היום
לִמּוּד הֲלָכוֹת, בִּפְרָט כְּשֶׁזּוֹכִין לְחַדֵּשׁ בָּהֶם, זֶה בְּחִינַת שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא. וְעַל יְדֵי זֶה בָּאָה הוֹלָדָה בְּנָקֵל וְנִצּוֹלִין מִכָּל הַצָּרוֹת: (לק"ת סי' ב' אות ב' ג')
עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַטְּלִין תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מִלִּמּוּדִים, עַל־יְדֵי זֶה נַעֲשָׂה חוֹלֶה עַל רַגְלָיו: (שם אות ג')
מִי שֶׁאוֹמֵר תּוֹרָה בָּרַבִּים, וְשׁוֹמְעִים תַּלְמִידִים שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים, עַל־יְדֵי זֶה בָּא עֲצִירַת גְּשָׁמִים חַ"ו. גַּם נִתְפָּס בִּתְפִיסָה חַ"ו: (לק"ת סי' ס')
עַל־יְדֵי כְּבוֹד הַתּוֹרָה בָּא גְּשָׁמִים: (שם)
סְגֻלָּה לְהַתְמָדָה הוּא לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְדַבֵּר עַל שׁוּם אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, רַק אַדְּרַבָּא, יִשְׁתַּדֵּל בְּכָל כֹּחוֹ לִמְצֹא זְכוּת וָטוֹב בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל. וַאֲפִלּוּ אִם נִדְמֶה חַ"ו לְרָשָׁע, יִשְׁתַּדֵּל לִמְצֹא בּוֹ נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁשָּׁם אֵינוֹ רָשָׁע (כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא עַל פָּסוּק "וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע" בְּסִימָן רפ"ב עַיֵּן שָׁם), עַד שֶׁיִּהְיֶה כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יָפֶה וְנָאֶה בְּעֵינָיו. עַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְהַתְמִיד בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה: (שיחות הר"ן סי' צ"א)
עַל־יְדֵי לִמּוּד הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ נַעֲשָׂה חֵשֶׁק לְכָל הַלִּמּוּדִים שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. גַּם הַלָּשׁוֹן הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַזֹּהַר מְסֻגָּל מְאֹד, וּמְעוֹרֵר מְאֹד לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: (שם סי' ק"ח)
רַשְבִּ"י קִדֵּשׁ כָּל כָּךְ אֶת לְשׁוֹן תַּרְגּוּם, עַד שֶׁאֲפִלּוּ שְׁאָר דְּבָרִים הַנִּכְתָּבִים בִּלְשׁוֹן תַּרְגּוּם יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ לְעוֹרֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: (שם סי' ק"ט)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה כ׳ · קטע ד׳ – קטע ג׳
כ־6 דק׳ · כ־610 מילים · 84% מהספר עד סוף היום
אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, יוֹדֵעַ מַחֲשָׁבוֹת, יוֹדֵעַ כָּל הַתַּעֲלוּמוֹת, אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ כַּמָּה יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים אֲנִי צָרִיךְ לִזְכּוֹת לְכָל זֶה, כִּי אֲנִי רָחוֹק מֵעֲנָוָה אֲמִתִּיִּית בְּתַכְלִית הָרִחוּק, כִּי עֲנָוָה גְדוֹלָה מִכֻּלָּם וּבְעצֶם רִחוּקִי מִמְּךָ, גַּם לְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ הֵיטֵב בְּעִנְיָן זֶה נִמְנַע מִמֶּנִּי מְאד, אַךְ אַף עַל פִּי כֵן מִמְּךָ לֹא יִפָּלֵא כָּל דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "הֲיִפָּלֵא מֵיְהוָה דָּבָר, הֵן כּל תּוּכָל וְלֹא יִבָּצֵר מִמְּךָ מְזִמָּה" וְאַתָּה יָכל לְזַכּוֹת גַּם אוֹתִי לַעֲנָוָה אֲמִתִּיִּית וְתוֹרֵנִי וְתַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וּתְלַמְּדֵנִי אֵיךְ לְהִתְנַהֵג עִם כָּל בָּאֵי עוֹלָם, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת קָטָן בְּעֵינַי מִכֻּלָּם וְלֵידַע שִׁפְלוּתִי בֶּאֱמֶת, וְאַף עַל פִּי כֵן אֶהְיֶה עַז וְחָזָק לִבְלִי לְהִתְבַּטֵּל נֶגֶד שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְבַלְבֵּל וּמַחְלִישׁ דַּעַת זַכֵּנִי לְהַמְשִׁיךְ עָלַי קְדֻשַּׁת הָעֲנָוָה הָאֲמִתִּיִּית שֶׁל משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָיָה "עָנָו מְאד מִכּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה", וְשָׁמְרֵנִי וְהַצִּילֵנִי מֵעֲנָוָה וְהַכְנָעָה שֶׁאֵינָהּ כִּרְצוֹנְךָ חָנֵּנִי מֵאִתְּךָ דֵּעָה בִּינָה וְהַשְׂכֵּל, לְבַל אַטְעֶה אֶת עַצְמִי כְּלָל בְּעִנְיָן הַהַכְנָעָה שֶׁטּוֹעִים בָּזֶה הָעוֹלָם הַרְבֵּה לַמְּדֵנִי דֶּרֶךְ הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, שֶׁאֶזְכֶּה לְכַוֵּן בָּזֶה וּבְכָל דָּבָר רְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת זַכֵּנִי לְהִתְפַּלֵּל וְלַעֲבד אוֹתְךָ תָמִיד בֶּאֱמֶת בְּמחִין דְּגַדְלוּת בְּכָל עֵת, בְּמחִין גְּדוֹלִים אֲמִתִּיִּים דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהֵם עִקַּר תַּכְלִית הָעֲנָוָה הָאֲמִתִּיִּית, כִּי בְמָקוֹם גְּדֻלָתוֹ שָׁם אַתָּה מוֹצֵא עַנְוְתָנוּתוֹ עָזְרֵנִי עָזְרֵנִי, הוֹשִׁיעֵנִי הוֹשִׁיעֵנִי, "הַטֵּה יְהוָה אָזְנְךָ עֲנֵנִי, כִּי עָנִי וְאֶבְיוֹן אָנִי כִּי אַתָּה עַם עָנִי תוֹשִׁיעַ, וְעֵינַיִם רָמוֹת תַּשְׁפִּיל כִּי יַצִּיל אֶבְיוֹן מְשַׁוֵּעַ, וְעָנִי וְאֵין עוֹזֵר לוֹ יָחוֹס עַל דַּל וְאֶבְיוֹן, וְנַפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים יוֹשִׁיעַ" עָזְרֵנִי כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְתִּי, עֲנֵנִי אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, כִּי לְךָ לְבַד הוֹחָלְתִּי, לְךָ לְבַד אֲנִי קוֹרֵא, לְךָ לְבַד אֲנִי מְצַפֶּה, לִישׁוּעָתְךָ לְבַד אֲנִי מְחַכֶּה, לְרַחֲמֶיךָ הַגְּדוֹלִים וַחֲסָדֶיךָ הַגְּנוּזִים לְבַד תְּלוּיוֹת עֵינַי וְכָלוֹת אֲלֵיהֶם כָּל הַיּוֹם אוּלַי יָחוֹס אוּלַי יְרַחֵם, אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן אוּלַי יְרַחֵם "כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי, וְלֹא הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ, וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו שָׁמֵעַ כָּל עַצְמוֹתַי תּאמַרְנָה יְהוָה מִי כָמוֹךָ, מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגּוֹזְלוֹ", שַׁוְעַת עֲנִיִּים אַתָּה תִשְׁמַע צַעֲקַת הַדַּל תַּקְשִׁיב וְתוֹשִׁיעַ תֶּן "לִי מָגֵן יִשְׁעֶךָ וִימִינְךָ תִסְעָדֵנִי וְעַנְוָתְךָ תַרְבֵּנִי" רַחֲמָנָא דְּעָנֵי לַעֲנִיֵּי עֲנֵינָא רַחֲמָנָא דְעָנֵי לִתְבִירֵי לִבָּא עֲנֵינָא רַחֲמָנָא דְּעָנֵי לְמַכִּיכֵי רוּחָא עֲנֵינָא "וַאֲנִי עָנִי וְאֶבְיוֹן אֱלֹהִים חוּשָׁה לִּי, עֶזְרִי וּמְפַלְטִי אַתָּה יְהוָה אַל תְּאַחַר" אָמֵן וְאָמֵן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗"שַׂמֵּחַ נֶפֶשׁ עַבְדֶּךָ כִּי אֵלֶיךָ יְהוָה נַפְשִׁי אֶשָּׂא אָגִילָה וְאֶשְׂמְחָה בְּחַסְדֶּךָ אֲשֶׁר רָאִיתָ אֶת עָנְיִי יָדַעְתָּ בְּצָרוֹת נַפְשִׁי תַּשְׁמִיעֵנִי שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה תָּגֵלְנָה עֲצָמוֹת דִּכִּיתָ הָשִׁיבָה לִי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי וְיִשְׂמְחוּ כָל חוֹסֵי בָךְ לְעוֹלָם יְרַנֵּנוּ וְתָסֵךְ עָלֵימוֹ וְיַעַלְצוּ בְךָ אהֲבֵי שְׁמֶךָ אֶשְׂמְחָה וְאֶעֶלְצָה בָךְ אֲזַמְּרָה שִׁמְךָ עֶלְיוֹן תּוֹדִיעֵנִי ארַח חַיִּים שׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ, נְעִימוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח בַּיהוָה תִּתְהַלֵּל נַפְשִׁי יִשְׁמְעוּ עֲנָוִים וְיִשְׂמָחוּ יָרנּוּ וְיִשְׂמְחוּ חֲפֵצֵי צִדְקִי, וְיאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל יְהוָה, הֶחָפֵץ שְׁלוֹם עַבְדּוֹ יָשִׂישׂוּ וְיִשְׂמְחוּ בְּךָ כָּל מְבַקְשֶׁיךָ, יאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל יְהוָה, אוֹהֲבֵי תְּשׁוּעָתֶךָ וְצַדִּיקִים יִשְׂמְחוּ יַעַלְצוּ לִפְנֵי אֱלֹהִים וְיָשִׂישׂוּ בְשִׂמְחָה הֲלֹא אַתָּה תָּשׁוּב תְּחַיֵּינוּ, וְעַמְּךָ יִשְׂמְחוּ בָךְ שַׂבְּעֵנוּ בַבּקֶר, חַסְדֶּךָ וּנְרַנְּנָה וְנִשְׂמְחָה בְּכָל יָמֵינוּ שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ שְׁנוֹת רָאִינוּ רָעָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ וְיאמְרוּ בַגּוֹיִם יְהוָה מָלָךְ עִבְדוּ אֶת יְהוָה בְּשִׂמְחָה בּוֹאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי אָנכִי אֶשְׂמַח בַּיהוָה הִתְהַלְּלוּ בְּשֵׁם קָדְשׁוֹ יִשְׂמַח לֵב מְבַקְשֵׁי יְהוָה זָכְרֵנִי יְהוָה בִּרְצוֹן עַמֶּךָ, פָּקְדֵנִי בִּישׁוּעָתֶךָ לִרְאוֹת בְּטוֹבַת בְּחִירֶיךָ, לִשְׂמחַ בְּשִׂמְחַת גּוֹיֶךָ לְהִתְהַלֵּל עִם נַחֲלָתֶךָ יִרְאוּ יְשָׁרִים וְיִשְׂמָחוּ וְכָל עַוְלָה קָפְצָה פִּיהָ יְקַלְלוּ הֵמָּה וְאַתָּה תְבָרֵךְ קָמוּ וַיֵּבשׁוּ וְעַבְדְּךָ יִשְׂמָח יְרֵאֶיךָ יִרְאוּנִי וְיִשְׂמָחוּ כִּי לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעשָׂיו בְּנֵי צִיּוֹן יָגִילוּ בְּמַלְכָּם".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מָלֵא רַחֲמִים, אֲדוֹן הַשִּׂמְחָה וְהַחֶדְוָה, אֲשֶׁר הַשִּׂמְחָה בִּמְעוֹנֶךָ, וְאֵין לְפָנֶיךָ שׁוּם עַצְבוּת כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו, עז וְחֶדְוָה בִּמְקוֹמוֹ" זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים, שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָמִיד, כַּאֲשֶׁר גִּלִּיתָ לָנוּ עַל יְדֵי צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים שֶׁשִּׂמְחָה הִיא סִטְרָא דִּקְדֻשָּׁה, וְעַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה הִיא הַסִּטְרָא אַחֲרָא, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׂוֹנֵא אוֹתָהּ, וְכָל קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי הוּא עַל יְדֵי שִׂמְחָה דַּיְקָא, וְכָל הַהִתְרַחֲקוּת שֶׁלָּנוּ מִמְּךָ וְהִתְגַּבְּרוּת הַתַּאֲוֹת הַכּל הִיא עַל יְדֵי עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה אֲבָל אַתָּה יָדַעְתָּ כַּמָּה אֲנִי רָחוֹק מִשִּׂמְחָה, כִּי קִלְקַלְתִּי וּפָגַמְתִּי הַרְבֵּה מְאד
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות פז · פסקה 2
כ־1 דק׳ · כ־140 מילים · 84% מהספר עד סוף היום
כִּי עַל־יְדֵי תְּפִלָּה יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד אֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא רָחוֹק מִכָּל הַקְּדֻשּׁוֹת וּמִכָּל הַתּוֹרָה וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ בְּשׁוּם דָּבָר, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם יִתְלֶה עֵינָיו לַמָּרוֹם וְיִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִמָּקוֹם שֶׁהוּא שָׁם עֲדַיִן יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה.
בִּבְחִינַת מַה שֶּׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, בִּשְׁבִיל כְּלַל יִשְׂרָאֵל: "טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד" וְכוּ', וְסִיֵּם אַחַר־כָּךְ: "וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ ה' עֵת רָצוֹן".
כִּי עַל יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְכוֹלִין לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד, כִּי תְּפִלָּה הִיא בְּחִינַת מַעֲמָד וּמָקוֹם אֲפִלּוּ בִּיוֵן מְצוּלָה חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁאֵין שָׁם שׁוּם מַעֲמָד.
וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, 'אֵין עֲמִידָה אֶלָּא תְּפִלָּה' כִּי תְּפִלָּה הוּא עִקַּר הַמַּעֲמָד שֶׁל כָּל אֶחָד. וְעַל כֵּן מִי שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי בֶּאֱמֶת צָרִיךְ לֶאֱחֹז בִּשְׁנֵיהֶם בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה, כִּי שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד טוֹבִים אֲשֶׁר אִם יִפֹּל חַס וְשָׁלוֹם, הָאֶחָד יָקִים אֶת חֲבֵרוֹ כַּנַּ"ל (שָׁם):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · חלק שני · אות קג · פסקה 2
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 82% מהספר עד סוף היום
וְזֶה גַּם־כֵּן בְּחִינַת אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם בְּשַׁבָּת גַּם בִּרְשׁוּת הָרַבִּים.
וְכֵן אֲפִלּוּ הַיּוֹצֵא חוּץ לַתְּחוּם יֵשׁ לוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת, כִּי אֵלּוּ הָאַרְבַּע אַמּוֹת הֵם בְּחִינַת רְשׁוּת הַיָּחִיד, יִחוּדוֹ שֶׁל עוֹלָם כִּי הֵם נִמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מִשֵּׁם הֲוָיָה בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר הָאֱמֶת הַמֵּאִיר לְהָאָדָם בְּכָל מָקוֹם אֲפִלּוּ אִם יָצָא בַּעֲווֹנוֹתָיו חוּץ לִתְחוּם הַקְּדֻשָּׁה, אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לוֹ מָקוֹם גַּם שָׁם וְגַם מִשָּׁם יָכוֹל לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ וְלָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · תפלה · אות ח
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 87% מהספר עד סוף היום
בְּכָל הַיּוֹם טָרוּד הָאָדָם בַּעֲסָקִים, בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן שֶׁלּוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁנָה תְּפִלַּת הַמִּנְחָה הוּא, שֶׁיִּזְכֹּר בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן, וְיַפְסִיק לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה, וְעַל כֵּן תְּפִלַּת הַמִּנְחָה הִיא בְּחִינַת רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, כִּי יִצְחָק תִּקֵּן תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, פַּחַד יִצְחָק, וְעַל כֵּן אָז דִּינָא שַׁרְיָא וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר יְנִיקַת הַחִיצוֹנִים הוּא מִבְּחִינַת דִּינִים, עַל כֵּן גָּזְרוּ אָז, שֶׁלֹּא יַתְחִיל לֶאֱכֹל וּבִמְלָאכָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁכַּח לְהִתְפַּלֵּל, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם זָהִיר בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה, כִּי אָז צָרִיךְ זְהִירוּת יוֹתֵר מֵחֲמַת הַנִּזְכָּר לְעֵיל (הִלְכוֹת תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, הֲלָכָה א'):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ד · מכתב תמו · פסקה 3 – פסקה 10
כ־9 דק׳ · כ־860 מילים · 86% מהספר עד סוף היום
בָּאתִי לְפֹה בְּיוֹם ג', עֲשָׂרָה בְּטֵבֶת הֶעָבַר, וּמָצָאתִי הֲרִיסָה בְּגַג הַבֵּית־הַמִּדְרָשׁ שֶׁלָּנוּ, שֶׁבְּיוֹם ה' שֶׁלְּפָנָיו נָפַל הַגַּג הָעֶלְיוֹן שֶׁעַל בֵּית הַעֲלִיָּה שֶׁלִּי וְשֶׁעַל כָּל הַסְּטָאלֶעץ [מוֹשַׁב הַגַּג] שֶׁל בֵּית־הַמִּדְרָשׁ כֻּלּוֹ נָפַל עַל־יְדֵי הָרוּחוֹת וְהַזְּוָעוֹת, וְהָיָה נֵס, שֶׁלֹּא נֶהֱרַג וְלֹא נִזַּק שׁוּם בְּרִיָּה. וְגֹדֶל הַצַּעַר וְהָרַעַשׁ וְהַפַּחַד, שֶׁהָיָה לְרַבִּי נַפְתָּלִי וּבֵיתוֹ בְּעֵת שֶׁנָּפַל, יוּכַל לְשַׁעֵר; כִּמְעַט שֶׁיָּצָא רוּחָם, וְהַמִּתְנַּגְּדִים שָׂמְחוּ עָלֵינוּ, וְעַתָּה עוֹמֵד הַבֵּית־הַמִּדְרָשׁ בְּלִי גַּג הָעֶלְיוֹן, רַק הַגַּג שֶׁמִּן הַצְּדָדִים נִשְׁאָר, וְגֹדֶל צַעֲרִי וְעָגְמַת נֶפֶשׁ שֶׁלִּי מִזֶּה תּוּכְלוּ לְהָבִין בְּעַצְמֵכֶם, אַךְ אֲנִי מְקַוֶּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר עַד הֵנָּה עֲזָרָנוּ בְּרַחֲמָיו לְהָקִים הַבִּנְיָן הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה בְּכֹחוֹ הַגָּדוֹל שֶׁל זָקֵן דִּקְדֻשָּׁה, הוּא יִגְמֹר בַּעֲדֵנוּ לְתַקֵּן גַּם הַגַּג עִם תּוֹסֶפֶת תִּקּוּנִים, וְיִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה. לְעֵת עַתָּה דַּעְתִּי אֵינָּה צְלוּלָה כְּלָל, וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה מַה שֶּׁבְּלִבִּי בָּזֶה. כְּעֵת, אַחַר רִבּוּי מַחְשְׁבוֹתַי בְּעִנְיַן נְסִיעָתִי, בִּפְרָט עַתָּה, שֶׁנִּתְהַוָּה חֲדָשׁוֹת כָּזֶה, עֲצַת ה' הִיא תָּקוּם, וְנִתְחַזַּקְתִּי בִּישׁוּעָתוֹ וְשָׂכַרְתִּי הַיּוֹם עֲגָלָה לִטְשֶׁעהרִין לִנְסֹעַ אַחַר שַׁבָּת מִיָּד בְּיוֹם א' לְשָׁם. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם וְיוֹלִיכֵנִי לְשָׁלוֹם, שֶׁאוּכַל לָבוֹא לְשָׁם יוֹם אוֹ יוֹמַיִם קֹדֶם שַׁבַּת פָּרָשַׁת שְׁמוֹת, וְלַה' הַיְשׁוּעָה. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְחַזֵּק לְבָבְךָ וּלְבָבֵנוּ, שֶׁנִּזְכֶּה לְשַׂמֵּחַ נַפְשֵׁנוּ וְלַהֲפֹךְ כָּל הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, שֶׁאַחֲרֵי כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֵינוּ אָנוּ זוֹכִים לִהְיוֹת נִקְרָא עַל שְׁמוֹ הַקָּדוֹשׁ, וְאֵין אָנוּ שְׂמֵחִים עַל צָרַת נְפִילַת הַגַּג מִמָּקוֹם קָדוֹשׁ כָּזֶה, רַק אָנוּ מִצְטַעֲרִים בְּצָרָתוֹ, וְאָנוּ בְּטוּחִים בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּתַּקֵּן הַכֹּל מְהֵרָה, וּבֶאֱמֶת עַל־פִּי דֶּרֶךְ זֶה וְעַל־פִּי כָּל מַה שֶּׁדִּבַּרְנוּ וְכָתַבְנוּ בָּזֶה יְכוֹלִים לַהֲפֹךְ הַכֹּל לְשִׂמְחָה, וְהוּא עֵצָה נִפְלָאָה וְנוֹרָאָה מְאֹד מְאֹד, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הַבַּעַל־דָּבָר מִתְגַּבֵּר מְאֹד בְּעַצְבוּת וּמָרָה־שְׁחוֹרָה, אַךְ צְרִיכִין לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בָּזֶה לִזְכֹּר אֶת עַצְמוֹ בְּכָל פַּעַם הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ.
הֲלֹא בֶּאֱמֶת אַף־עַל־פִּי־כֵן עֲזָרָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר, וְכָל מַה שֶּׁמַּכְנִיס בְּלִבִּי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת וְעַצְבוּת מֵרִבּוּי הַקִּלְקוּלִים וְהַפְּגָמִים וְהָעֲווֹנוֹת וְכוּ', עִם שֶׁזֶּה הַכֹּל אֱמֶת, אַדְּרַבָּא זֶהוּ תֹּקֶף שִׂמְחָתִי, שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן אָנֹכִי גַּם אָנֹכִי זוֹכֶה לִהְיוֹת בִּכְלַל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, הַנִּקְרָאִים עַל שֵׁם הַנַּ'חַל נ'וֹבֵעַ מְ'קוֹר חָ'כְמָה, אֲשֶׁר גַּם הָעִיר וְקַדִּישׁ וְכוּ', וְכָל מַה שֶּׁאֲנִי יוֹדֵעַ פִּשְׁעִי יוֹתֵר וְכוּ', אֲנִי צָרִיךְ לַהֲפֹךְ הַכֹּל לְשִׂמְחָה, שֶׁאַדְּרַבָּא, בָּזֶה אֲנִי שָׂמֵחַ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן זָכִיתִי לִהְיוֹת בְּחֶלְקוֹ וְכוּ', וְה' מוֹשִׁיעַ בְּרַחֲמָיו עַד שֶׁזּוֹכִים לָבוֹא לְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה עַל־יְדֵי זֶה וּבְצֵרוּף עוֹד שְׁאָרֵי עֵצוֹת, וְהָעִקָּר עַל־יְדֵי מִלֵּי דִּשְׁטוּתָא וְלַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ שָׂמֵחַ וְכוּ'. בָּרוּךְ אֱלֹקֵינוּ, שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹ וְהִבְדִּילָנוּ מִן הַתּוֹעִים וְכוּ' בְּכַמָּה בְּחִינוֹת. יֶתֶר מִזֶּה אֵין פְּנַאי לְהַאֲרִיךְ.
דִּבְרֵי אָבִיךָ, הַמְחַכֶּה לְשַׂמֶּחֲךָ וּלְשַׂמֵּחַ נַפְשִׁי וְנֶפֶשׁ כֻּלָּנוּ בִּישׁוּעָתוֹ הַגְּדוֹלָה וּמְצַפֶּה לִישׁוּעָה.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם לְבִנְךָ הוּא נֶכְדִּי חֲבִיבִי כְּנַפְשִׁי הַיַּנִּיק וְחַכִּים מוֹרֵנוּ הָרַב דָּוִד צְבִי שֶׁיִּחְיֶה.
הָיִיתִי בְּבֵית מְחֻתָּנְךָ הַמֻּפְלָג נֵרוֹ יָאִיר וְדִבַּרְתִּי עִמּוֹ, וְכָל מְגַמָּתוֹ וְחֶפְצוֹ הוּא רַק שֶׁתַּתְמִיד בְּלִמּוּדְךָ הַטּוֹב וְתֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ טוֹבִים וּלְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה, וְלוֹמַר תְּהִלִּים בְּכַוָּנָה וּלְהִתְרַחֵק מִמּוֹשַׁב לֵצִים וּמִמַּעֲשֵׂה נַעֲרוּת. רַק לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת יִשְׂרָאֵל וּלְהִתְקָרֵב בְּלֵב שָׁלֵם אֵלֵינוּ. וְתָכִין לְבָבְךָ לִשְׁמֹעַ מֵאִתָּנוּ דִּבְרֵי אֱמֶת לְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשְׁךָ לָנֶצַח. בְּאֹפֶן שֶׁיְּקֻיַּם בְּךָ בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב. כִּי טוֹב לַגֶּבֶר כִּי יִשָּׂא עֹל בִּנְעוּרָיו כִּי הַיַּלְדוּת וְהַשַּׁחֲרוּת הֶבֶל. וּכְבָר יֵשׁ לְךָ בְּחִירָה, אַשְׁרֶיךָ אִם תִּבְחַר בַּחַיִּים בַּטּוֹב הָאֲמִתִּי וְהַנִּצְחִי שֶׁהוּא תּוֹרָה וּתְפִלָּה, כִּי חוּץ מִזֶּה הַכֹּל הֶבֶל שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ לְמַעַן תֶּחְכַּם בְּאַחֲרִיתְךָ.
דִּבְרֵי זְקֵנְךָ
אַחַר גְּמַר כָּתְבִי מִכְתָּבִי זֶה, קִבַּלְתִּי מֵהַפָּאסְט מִכְתַּבְכֶם מִטּוּלְטְשִׁין וּמִבְּנִי רַבִּי דָּוִד צְבִי שֶׁהוּא עַתָּה שָׁם. וַאֲנִי כְּבָר מוּכָן לִנְסֹעַ מִיָּד לִקְרוּמִינְשַׁאג וְהֻכְרַחְתִּי לְעַכֵּב לַהֲשִׁיבָם. אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי דָּוִד צְבִי שֶׁיִּחְיֶה, כְּבָר כָּתַבְתִּי לְךָ קֹדֶם שֶׁהוֹדַעְתַּנִי שְׁמוּעָה לֹא טוֹבָה מִבִּנְךָ זַ"ל שֶׁנֶּעְדַּר בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, וְהוֹכַחְתִּיךָ שֶׁלֹּא תִּהְיֶה בְּכַעַס וְרֹגֶז וּקְפִידָא כְּלָל. עַתָּה קִבַּלְתִּי מִכְתָּבְךָ מִצַּעַרְךָ הַקָּשֶׁה וְהַכָּבֵד, וּבְכָל צָרָתְךָ לִי צַר. כִּי הָיָה בְּנִי כִּי בְּנֵי בָּנִים הֵם כְּבָנִים. וּמָה אֹמַר לְךָ בְּנִי חֲבִיבִי לְנַחֵם אוֹתְךָ, גָּלוּי לַכֹּל כִּי אֵין אַתָּה הָרִאשׁוֹן חַס וְשָׁלוֹם. כִּי מִדָּה הִיא הַמְהַלֶּכֶת עַל כֹּל הָאָרֶץ. וּכְמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְעַתָּה לָמָּה אֶבְכֶּה אֲנִי הוֹלֵךְ אֵלָיו וְכוּ' (שְׁמוּאֵל ב) וּבִפְרָט כִּי גַּם זֶה שֶׁנֶּעְדַּר בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים הוּא לְךָ לְבֵן בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (סוֹטָה מח:) שֶׁמּוֹצִיא אֶת הָאָדָם הַיְנוּ אֲבִיהֶם מֵעֹנֶשׁ גֵּיהִנָּם, וְטוֹעֵן וְכִי עַל חִנָּם הִקְהֵיתָ אֶת שִׁנָּיו וְכוּ'. רַק הָעִקָּר שֶׁתָּשִׂים אֶל לִבְּךָ מֵעַתָּה, לְיַשֵּׁב עַצְמְךָ הֵיטֵב מַה נַּעֲשֶׂה עִמְּךָ בְּזֶה הָעוֹלָם. וּמַה שֶׁעָבַר עָבַר, כִּי חַנּוּן וְרַחוּם הוּא יִתְבָּרַךְ וּמַרְבֶּה לִסְלֹחַ, וּמֵעַתָּה תִּרְאֶה לְקַבֵּל עָלֶיךָ לְהַשְׁלִיךְ מֵעָלֶיךָ מַעֲשֵׂה נַעֲרוּת וְטִפְּשׁוּת וְרֹגֶז וּקְפִידוֹת, אֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁעוֹשִׂים עַוְלָה נֶגְדְּךָ. תַּעֲבִיר עַל מִדּוֹתֶיךָ. מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא צָדַקְתָּ, רַק לְקַיֵּם שַׁיִיף וְעָיֵל שַׁיִיף וְנָפִיק, כִּי אָדָם לְעָמָל יוּלָּד וְכוּ'. וּבִפְרָט שֶׁלֹּא נוֹלַדְתָּ בַּעֲשִׁירוּת כְּלָל. וּמַה שֶּׁמֻּכְרָח לְךָ קַוֹּה קִוִּיתִי לַה' שֶׁאַחֲזִיק אוֹתְךָ בְּחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ, אַךְ לֹא בִּגְדוֹלוֹת כִּי אִם בְּהֶכְרֵחִיּוּת. וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם קִוִּיתִי לְחַסְדּוֹ שֶׁתֵּלֵד אִשְׁתְּךָ מְהֵרָה בְּנָקֵל זֶרַע שֶׁל קַיָּמָא. וְהַמָּקוֹם יְנַחֵם אוֹתְךָ בְּתוֹךְ אֲבֵלֵי צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם וְיֵטִיב לְךָ מֵעַתָּה, רַק חֲזַק וֶאֱמַץ לְקַיֵּם דְּבָרַי, וְלֵילֵךְ בְּדַרְכֵי אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זַ"ל לִלְמֹד הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם, וּלְהַכְרִיחַ בְּכָל הַכֹּחוֹת לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה וְלוֹמַר תְּהִלִּים וּתְפִלּוֹת בְּכָל יוֹם, וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתְךָ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם. קַוֵּה לַה' וְיוֹשַׁע לְךָ וִינַחֶמְךָ בְּכִפְלַיִם. וְהִנְנִי מַזְהִיר אוֹתְךָ וּמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ בְּנִי חֲבִיבִי שֶׁתְּצַיֵּת לִדְבָרַי מִיָּד. הַיְנוּ בְּאִם אַתָּה עֲדַיִן בְּבֵית אָחִיךָ ר' אִיצִיק, שֶׁתָּשׁוּב מִיָּד תֵּכֶף לְבֵיתְךָ. וְאַל תִּתְעַכֵּב בְּטוּלְטְשִׁין עוֹד כְּלָל וּתְבַלֶּה יָמֶיךָ בְּתוֹרָה כִּי זֹאת נֶחָמָתֵנוּ בְעָנְיֵנוּ וְכוּ', וּבְשִׂיחָה עִם אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ חֲבֵרִים יְדִידִים שֶׁיִּחְיוּ שֶׁרֹב דִּבּוּרָם הִיא מֵהַתַּכְלִית הַנִּצְחִי, וּבְדִבְרֵי תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, וּלְשַׂמֵּחַ נַפְשֵׁנוּ בְּכָל עֵת. שְׁמַע בְּנִי לִדְבָרַי לְמַעַן יֵיטִיב לְךָ בָּזֶה וּבַבָּא לָנֶצַח. וּמִגֹּדֶל צַעֲרִי וְגֹדֶל נְחִיצָתִי עַתָּה אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ יוֹתֵר וְדַי בָּזֶה כָּעֵת, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם בְּשׁוּבִי לְפֹה אֶכְתֹּב לְךָ עוֹד בִּישׁוּעָתוֹ יִתְבָּרַךְ לְנַחֵם וּלְחַזֵּק אוֹתְךָ כִּי חַסְדֵי ה' לֹא תָמְנוּ וְכוּ'.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · ראשונים ואחרונים · פסקה 1 – פסקה 2
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 85% מהספר עד סוף היום
ר' אַבְרָהָם בַּר דַּאוֻד הַלֵּוִי, הַנֶּהֱרָג עַל קִדּוּשׁ הַשֵׁם. ר' יוֹסֵף בַּר מֵאִיר אִבְּן מִיגַאשׁ. ר' שִׁמְעוֹן הַגָּדוֹל.
ר' אֶלְעָזָר בְּר' מְשׁוּלָם. ר' אֶלְעָזָר בְּר' מֵאִיר בְּר' יִצְחָק.
רַשִׁ"י, הוּא ר' שְׁלֹמֹה יַרְחִי בַּר יִצְחָק מִטְרִיוֶושׁ. רַבֵּינוּ מֵאִיר, חֲתַן רַשִׁ"י. בָּנָיו:
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן קס״ב · סעיף י״א – סעיף ג׳
כ־4 דק׳ · כ־440 מילים · 81% מהספר עד סוף היום
לְחַמֵּם אֶת מֵי הַמִּקְוֶה, יֵשׁ אוֹסְרִין וְיֵשׁ מַתִּירִין. וּכְבָר נִתְפַּשֵׁט הַמִּנְהָג בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת לְהֶתֵּר. אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מִנְהָג, אֵין לְהָקֵל. וּבְמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְהָקֵל, צְרִיכִין לְהַשְׁגִּיחַ שֶׁבְּלֵיל שַׁבָּת כְּשֶׁטּוֹבְלִין, לֹא יִהְיוּ הַמַיִם חַמִין מַמָּשׁ, אֶלָּא פּוֹשְׁרִים.
בְּעִנְיַן הַטְּבִילָה בַּנְּהָרוֹת, לְדַעַת הַרְבֵּה גְדוֹלֵי הַפּוֹסְקִים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אֵין הַטְּבִילָה מוֹעֶלֶת בַּנָּהָר אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהוּא קָטֹן כָּל כָּךְ, שֶׁיָדוּעַ בְּבֵרוּר, שֶׁלֹּא נִתְגַּדֵּל מֵחֲמַת מֵי גְשָׁמִים אוֹ מֵי שְׁלָגִים, כִּי מֵי גְשָׁמִים וּמֵי שְׁלָגִים אֵינָם מְטַהֲרִין אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהֵם נִקְוִים וְעוֹמְדִים כַּמִּקְוֶה. אֲבָל כְּשֶׁהֵם זוֹחֲלִים עַל הַאָרֶץ, אֵינָם מְטַהֲרִין, אֶלָּא מֵי מַעְיָן מְטַהֲרִין גַּם בְּזוֹחֲלִין. וְאַךְ בִּשְׁעַת הַדְּחָק, בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מִקְוֶה, נוֹהֲגִין לְהָקֵל וְלִסְמֹךְ עַל הַפּוֹסְקִים דִּסְבִירָא לְהוּ כְּמָאן דְּאָמַר, דַּאֲפִלּוּ רוֹאִים שֶׁהַנָּהָר מִתְגַּדֵּל מִן הַגְּשְׁמִים, מִכָּל מָקוֹם עִקַּר גִּדּוּלוֹ הוּא מִמְּקוֹרוֹ מִן הַתְּהוֹם, כִּי בְעֵת הַגְּשָׁמִים, הָאֲוִיר מְלֻחְלָח וּמְקוֹרֵי הַמַּעְיָנּוֹת מִתְרַבִים וּמִתְגַּבְּרִים, וְנִמְצָא לְעוֹלָם, שֶׁהַמַּיִם שֶׁבַּנָּהָר רֻבָּם מִמַּעְיָן, וּמֵי הַגְּשָׁמִים מִתְבַּטְּלִים בְּתוֹכוֹ, וּמְטַהֲרִין גַּם בְּזוֹחֲלִין. אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁיֵשׁ מִקּוְה, חָלִילָה לְהָקֵל. וְגַם בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מִקְוֶה, אִם בְּאֶפְשָׁרִי, יֵשׁ לְהַחְמִיר, שֶׁאִם הַנָּהָר נִתְרַבָּה מִמֵּי גְּשָׁמִים, תַּמְתִּין בִּטְבִילָתָהּ שְׁנַיִם אוֹ שְׁלשָׁה יָמִים, עַד שֶׁיָשוּב לְאֵיתָנוֹ. וְטוֹב אִם בְּאֶפְשָׁרִי, שֶׁלֹּא תִטְבּוֹל בִּמְקוֹם שֶׁנִּתְרַחֵב, אֶלָּא בִּמְקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ תָּמִיד, דְּבָזֶה יֵשׁ קְצָת לְהָקֵל טְפֵי.
וּבְנָהָר שֶׁמִּתְהַוֶּה לְגַמְרֵי עַל יְדֵי גְּשָׁמִים וְלִפְעָמִים מִתְיַבֵּשׁ, אַף עַל פִּי שֶבִּשְׁעַת הַגְּשָּׁמִים גַּם שְׁאָר נְהָרוֹת שׁוֹפְכִים לְתוֹכוֹ, מִכָּל מָקוֹם הוֹאִיל וְלִפְעָמִים פּוסֵק לְגַמְרֵי, אֵין שׁוּם הֶתֵּר לִטְבּוֹל בּוֹ כְּשֶׁהוּא זוֹחֵל, עַד שֶׁיִקָּווּ הַמַיִם וְיַעֲמֹדוּ.
דִּינֵי הַמִּקְוֶה, רַבִּים הֵם מְאֹד. וּבְכָל מָקוֹם שֶׁעוֹשִׂין מִקְּוֶה, אֵין לַעֲשׂוֹתוֹ כִּי אִם עַל יְדֵי רַב מֻמְחֶה לָרַבִּים, גָּדוֹל בַּתּוֹרָה וּבְיִרְאָה. וְכַאֲשֶׁר יִתְהַוֶּה בוֹ אֵיזֶה שִׁנּוּי גָּדוֹל אוֹ קָטָן, יַעֲשׂוּ מִיָד שְׁאֵלַת חָכָם. וְכֵן כַּאֲשֶׁר יִצְטָרְכוּ לִשְׁאֹב אוֹתוֹ לְנַקּוֹתוֹ, יִשְׁאֲלוּ אֵיךְ יִתְנַהֲגוּ.
מִצְוַת עֲשֵׂה עַל הָאָב לָמוּל אֶת בְּנוֹ, אוֹ לְכַבֵּד וְלַעֲשׂוֹת שְּׁלִיחַ לְיִשְֹרָאֵל אַחֵר שֶׁיָמוּל אוֹתוֹ. וְיֶשׁ לוֹ לְהָאָב לָתֵת אֶת הַיֶלֶד עַל בִּרְכֵּי הַסַּנְדָּק (עַיֵן שַׁעֲרֵי תְשׁוּבָה סִימָן תקנא סָעִיף קָטָן ג) וּלְהושִׁיט אֶת הָאִזְמֵל לִידֵי הַמּוֹהֵל, וְלַעֲמֹד אֶצְלוֹ בִּשְׁעַת הַמִּילָה לְהַרְאוֹת שֶׁהוּא שְׁלוּחוֹ. וּבֵין חִתּוּךְ לִפְרִיעָה, מְבָרֵךְ הָאָב אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַכְנִיסוֹ וְכוּ'. וְיֵשׁ לְאָדָם לַחֲזוֹר וּלְהַדֵּר אַחַר מוֹהֵל וְסַנְדָּק הַיוֹתֵר טוֹב וְצַדִּיק. נוֹהֲגִין שֶׁאֵין נוֹתְנִין סַנְדְּקָּאוּת לְאִישׁ אֲשֶׁר כְּבָר הָיָה אֶצְלּוֹ סַנְדָּק בְּבֵן אַחֵר. אִם כִּבֵּד לְמוֹהֵל אֶחָד, אָסוּר לַחֲזוֹר בּוֹ וּלְכַבֵּד לְאַחֵר, שֶׁנֶּאֱמַר, שְׁאֵרִית יִשְֹרָאֵל לֹא יַעֲשׂוּ עַוְלָה וְלֹא יְדַבְּרוּ כָזָב. וְאִם כִּבֵּד לְאֶחָד וּבְתוֹךְ כָּךְ הָלַךְ זֶה הַמּוֹהֵל מִן הָעִיר וְחָשַׁב הָאָב כִּי לֹא יָבוֹא לִזְמַן הַמִּילָה וְעַל כֵּן כִּבֵּד לְאַחֵר וּבְתוֹךְ כָּךְ בָּא הָרִאשׁוֹן, יְמוּלֶנּוּ הָרִאשׁוֹן.
נוֹהֲגִין שֶׁכָּל הָעָם שֶׁאֵצֶל הַמִּילָה, עוֹמְדִים, שֶׁנֶּאֶמַר, וַיַעֲמֹד כָּל הָעָם בַּבְּרִית, מִלְּבַד הַסַּנְדָּק שֶׁהוּא תוֹפֵס אֶת הַתִּינוֹק, וְהוּא יוֹשֵׁב. וּלְאַחַר שֶׁבֵּרַךְ הָאָב לְהַכְנִיסוֹ וְעָנוּ אָמֵן, אוֹמְרִים כֻּלָּם, כְּשֵׁם שֶׁנִּכְנַס לַבְּרִית, כֵּן יִכָּנֵס לַתּוֹרָה וְלַחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים.
הַמּוֹהֵל, צָרִיךְ שֶׁיֵדַע הִלְכוֹת מִילָה (הַמְּבֹאָרוֹת בְּיוֹרֶה דֵעָה). וְצָרִיךְ שֶׁיַחְקֹר אִם הַיֶלֶד הוּא בָרִיא. וְגַם לְהַמְיַלֶּדֶת יֵשׁ לְהַזְהִיר, שֶׁאִם תִּרְאֶה אֵיזֶה מֵחוֹשׁ בַּיֶלֶד, תּוֹדִיעַ.
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה כ׳
אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, יוֹדֵעַ מַחֲשָׁבוֹת, יוֹדֵעַ כָּל הַתַּעֲלוּמוֹת, אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ כַּמָּה יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים אֲנִי צָרִיךְ לִזְכּוֹת לְכָל זֶה, כִּי אֲנִי רָחוֹק מֵעֲנָוָה אֲמִתִּיִּית בְּתַכְלִית הָרִחוּק, כִּי עֲנָוָה גְדוֹלָה מִכֻּלָּם וּבְעצֶם רִחוּקִי מִמְּךָ, גַּם לְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ הֵיטֵב בְּעִנְיָן זֶה נִמְנַע מִמֶּנִּי מְאד, אַךְ אַף עַל פִּי כֵן מִמְּךָ לֹא יִפָּלֵא כָּל דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "הֲיִפָּלֵא מֵיְהוָה דָּבָר, הֵן כּל תּוּכָל וְלֹא יִבָּצֵר מִמְּךָ מְזִמָּה" וְאַתָּה יָכל לְזַכּוֹת גַּם אוֹתִי לַעֲנָוָה אֲמִתִּיִּית וְתוֹרֵנִי וְתַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וּתְלַמְּדֵנִי אֵיךְ לְהִתְנַהֵג עִם כָּל בָּאֵי עוֹלָם, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת קָטָן בְּעֵינַי מִכֻּלָּם וְלֵידַע שִׁפְלוּתִי בֶּאֱמֶת, וְאַף עַל פִּי כֵן אֶהְיֶה עַז וְחָזָק לִבְלִי לְהִתְבַּטֵּל נֶגֶד שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְבַלְבֵּל וּמַחְלִישׁ דַּעַת זַכֵּנִי לְהַמְשִׁיךְ עָלַי קְדֻשַּׁת הָעֲנָוָה הָאֲמִתִּיִּית שֶׁל משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָיָה "עָנָו מְאד מִכּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה", וְשָׁמְרֵנִי וְהַצִּילֵנִי מֵעֲנָוָה וְהַכְנָעָה שֶׁאֵינָהּ כִּרְצוֹנְךָ חָנֵּנִי מֵאִתְּךָ דֵּעָה בִּינָה וְהַשְׂכֵּל, לְבַל אַטְעֶה אֶת עַצְמִי כְּלָל בְּעִנְיָן הַהַכְנָעָה שֶׁטּוֹעִים בָּזֶה הָעוֹלָם הַרְבֵּה לַמְּדֵנִי דֶּרֶךְ הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, שֶׁאֶזְכֶּה לְכַוֵּן בָּזֶה וּבְכָל דָּבָר רְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת זַכֵּנִי לְהִתְפַּלֵּל וְלַעֲבד אוֹתְךָ תָמִיד בֶּאֱמֶת בְּמחִין דְּגַדְלוּת בְּכָל עֵת, בְּמחִין גְּדוֹלִים אֲמִתִּיִּים דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהֵם עִקַּר תַּכְלִית הָעֲנָוָה הָאֲמִתִּיִּית, כִּי בְמָקוֹם גְּדֻלָתוֹ שָׁם אַתָּה מוֹצֵא עַנְוְתָנוּתוֹ עָזְרֵנִי עָזְרֵנִי, הוֹשִׁיעֵנִי הוֹשִׁיעֵנִי, "הַטֵּה יְהוָה אָזְנְךָ עֲנֵנִי, כִּי עָנִי וְאֶבְיוֹן אָנִי כִּי אַתָּה עַם עָנִי תוֹשִׁיעַ, וְעֵינַיִם רָמוֹת תַּשְׁפִּיל כִּי יַצִּיל אֶבְיוֹן מְשַׁוֵּעַ, וְעָנִי וְאֵין עוֹזֵר לוֹ יָחוֹס עַל דַּל וְאֶבְיוֹן, וְנַפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים יוֹשִׁיעַ" עָזְרֵנִי כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְתִּי, עֲנֵנִי אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, כִּי לְךָ לְבַד הוֹחָלְתִּי, לְךָ לְבַד אֲנִי קוֹרֵא, לְךָ לְבַד אֲנִי מְצַפֶּה, לִישׁוּעָתְךָ לְבַד אֲנִי מְחַכֶּה, לְרַחֲמֶיךָ הַגְּדוֹלִים וַחֲסָדֶיךָ הַגְּנוּזִים לְבַד תְּלוּיוֹת עֵינַי וְכָלוֹת אֲלֵיהֶם כָּל הַיּוֹם אוּלַי יָחוֹס אוּלַי יְרַחֵם, אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן אוּלַי יְרַחֵם "כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי, וְלֹא הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ, וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו שָׁמֵעַ כָּל עַצְמוֹתַי תּאמַרְנָה יְהוָה מִי כָמוֹךָ, מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגּוֹזְלוֹ", שַׁוְעַת עֲנִיִּים אַתָּה תִשְׁמַע צַעֲקַת הַדַּל תַּקְשִׁיב וְתוֹשִׁיעַ תֶּן "לִי מָגֵן יִשְׁעֶךָ וִימִינְךָ תִסְעָדֵנִי וְעַנְוָתְךָ תַרְבֵּנִי" רַחֲמָנָא דְּעָנֵי לַעֲנִיֵּי עֲנֵינָא רַחֲמָנָא דְעָנֵי לִתְבִירֵי לִבָּא עֲנֵינָא רַחֲמָנָא דְּעָנֵי לְמַכִּיכֵי רוּחָא עֲנֵינָא "וַאֲנִי עָנִי וְאֶבְיוֹן אֱלֹהִים חוּשָׁה לִּי, עֶזְרִי וּמְפַלְטִי אַתָּה יְהוָה אַל תְּאַחַר" אָמֵן וְאָמֵן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה כ״א
"שַׂמֵּחַ נֶפֶשׁ עַבְדֶּךָ כִּי אֵלֶיךָ יְהוָה נַפְשִׁי אֶשָּׂא אָגִילָה וְאֶשְׂמְחָה בְּחַסְדֶּךָ אֲשֶׁר רָאִיתָ אֶת עָנְיִי יָדַעְתָּ בְּצָרוֹת נַפְשִׁי תַּשְׁמִיעֵנִי שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה תָּגֵלְנָה עֲצָמוֹת דִּכִּיתָ הָשִׁיבָה לִי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי וְיִשְׂמְחוּ כָל חוֹסֵי בָךְ לְעוֹלָם יְרַנֵּנוּ וְתָסֵךְ עָלֵימוֹ וְיַעַלְצוּ בְךָ אהֲבֵי שְׁמֶךָ אֶשְׂמְחָה וְאֶעֶלְצָה בָךְ אֲזַמְּרָה שִׁמְךָ עֶלְיוֹן תּוֹדִיעֵנִי ארַח חַיִּים שׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ, נְעִימוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח בַּיהוָה תִּתְהַלֵּל נַפְשִׁי יִשְׁמְעוּ עֲנָוִים וְיִשְׂמָחוּ יָרנּוּ וְיִשְׂמְחוּ חֲפֵצֵי צִדְקִי, וְיאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל יְהוָה, הֶחָפֵץ שְׁלוֹם עַבְדּוֹ יָשִׂישׂוּ וְיִשְׂמְחוּ בְּךָ כָּל מְבַקְשֶׁיךָ, יאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל יְהוָה, אוֹהֲבֵי תְּשׁוּעָתֶךָ וְצַדִּיקִים יִשְׂמְחוּ יַעַלְצוּ לִפְנֵי אֱלֹהִים וְיָשִׂישׂוּ בְשִׂמְחָה הֲלֹא אַתָּה תָּשׁוּב תְּחַיֵּינוּ, וְעַמְּךָ יִשְׂמְחוּ בָךְ שַׂבְּעֵנוּ בַבּקֶר, חַסְדֶּךָ וּנְרַנְּנָה וְנִשְׂמְחָה בְּכָל יָמֵינוּ שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ שְׁנוֹת רָאִינוּ רָעָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ וְיאמְרוּ בַגּוֹיִם יְהוָה מָלָךְ עִבְדוּ אֶת יְהוָה בְּשִׂמְחָה בּוֹאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי אָנכִי אֶשְׂמַח בַּיהוָה הִתְהַלְּלוּ בְּשֵׁם קָדְשׁוֹ יִשְׂמַח לֵב מְבַקְשֵׁי יְהוָה זָכְרֵנִי יְהוָה בִּרְצוֹן עַמֶּךָ, פָּקְדֵנִי בִּישׁוּעָתֶךָ לִרְאוֹת בְּטוֹבַת בְּחִירֶיךָ, לִשְׂמחַ בְּשִׂמְחַת גּוֹיֶךָ לְהִתְהַלֵּל עִם נַחֲלָתֶךָ יִרְאוּ יְשָׁרִים וְיִשְׂמָחוּ וְכָל עַוְלָה קָפְצָה פִּיהָ יְקַלְלוּ הֵמָּה וְאַתָּה תְבָרֵךְ קָמוּ וַיֵּבשׁוּ וְעַבְדְּךָ יִשְׂמָח יְרֵאֶיךָ יִרְאוּנִי וְיִשְׂמָחוּ כִּי לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעשָׂיו בְּנֵי צִיּוֹן יָגִילוּ בְּמַלְכָּם".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מָלֵא רַחֲמִים, אֲדוֹן הַשִּׂמְחָה וְהַחֶדְוָה, אֲשֶׁר הַשִּׂמְחָה בִּמְעוֹנֶךָ, וְאֵין לְפָנֶיךָ שׁוּם עַצְבוּת כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו, עז וְחֶדְוָה בִּמְקוֹמוֹ" זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים, שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָמִיד, כַּאֲשֶׁר גִּלִּיתָ לָנוּ עַל יְדֵי צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים שֶׁשִּׂמְחָה הִיא סִטְרָא דִּקְדֻשָּׁה, וְעַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה הִיא הַסִּטְרָא אַחֲרָא, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׂוֹנֵא אוֹתָהּ, וְכָל קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי הוּא עַל יְדֵי שִׂמְחָה דַּיְקָא, וְכָל הַהִתְרַחֲקוּת שֶׁלָּנוּ מִמְּךָ וְהִתְגַּבְּרוּת הַתַּאֲוֹת הַכּל הִיא עַל יְדֵי עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה אֲבָל אַתָּה יָדַעְתָּ כַּמָּה אֲנִי רָחוֹק מִשִּׂמְחָה, כִּי קִלְקַלְתִּי וּפָגַמְתִּי הַרְבֵּה מְאד
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ההתאמה בין התפילה לתורה מחושבת לפי דמיון לשוני בין הטקסטים, ולא לקוחה מהספר עצמו.
סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 297 מתוך 355 במחזור של שנת ה׳תשפ״ה
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־38 דק׳
פרשת השבוע: מטות־מסעי
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־26 ביולי 2025, בשעה 19:40 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: ימים שבין המצרים
"קִנּוֹ"ת" יִתְהַפְּכוּ לֶעָתִיד לְ"תִקּוּ"ן". בְּסִימָן רמ"ז בְּלִקּוּטֵי חֵלֶק א':
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ראש חדש
שֹׁרֶשׁ הַתְּשׁוּבָה הוּא רֹאשׁ חֹדֶשׁ. עַל כֵּן בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ מִשְׁתַּלְשֶׁלֶת הַתְּשׁוּבָה בְּכָל הַנִּבְרָאִים וּמַגִּיעַ לָהֶם הִרְהוּר תְּשׁוּבָה. וַאֲפִלּוּ רְשָׁעִים שֶׁבַּגֵּיהִנֹּם מֻכְרָחִים לְאֵיזֶה חֲרָטָה בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, שֶׁשָּׁבִין וּמִתְחָרְטִין וּמוֹדִים וּמִתְבַּיְּשִׁים: (לק"א סי' י' אות ט')
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.