בין המצרים
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: ימים שבין המצרים
"קִנּוֹ"ת" יִתְהַפְּכוּ לֶעָתִיד לְ"תִקּוּ"ן". בְּסִימָן רמ"ז בְּלִקּוּטֵי חֵלֶק א':
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום שישי, ז׳ באב ה׳תשפ״ה · 1 באוגוסט 2025
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה י״ב · אות א׳
כ־8 דק׳ · כ־770 מילים · 83% מהספר עד סוף היום
כְּשֶׁאָדָם הוֹלֵךְ אַחַר שִׂכְלוֹ וְחָכְמָתוֹ, יוּכַל לִפֹּל בְּטָעוּתִים וּמִכְשׁוֹלוֹת רַבִּים, וְלָבוֹא לִידֵי רָעוֹת גְּדוֹלוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְיֵשׁ שֶׁקִּלְקְלוּ הַרְבֵּה, כְּגוֹן הָרְשָׁעִים הַגְּדוֹלִים מְאֹד הַמְפֻרְסָמִים, שֶׁהִטְעוּ אֶת הָעוֹלָם, וְהַכֹּל הָיָה עַל־יְדֵי חָכְמָתָם וְשִׂכְלָם. וְעִקָּר הַיַּהֲדוּת הוּא רַק לֵילֵךְ בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת, בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת, וּלְהִסְתַּכֵּל בְּכָל דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה, שֶׁיִּהְיֶה שָׁם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלִבְלִי לְהַשְׁגִּיחַ כְּלָל עַל כְּבוֹד עַצְמוֹ. רַק אִם יֵשׁ בָּזֶה כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעֲשֶׂה, וְאִם לָאו – לָאו, וַאֲזַי בְּוַדַּאי לֹא יִכָּשֵׁל לְעוֹלָם. וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁנּוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, לִסְפֵקוֹת, וְיֵשׁ שֶׁנְּפִילָתוֹ גְּדוֹלָה מְאֹד מְאֹד, רַחֲמָנָא לִצְלָן, שֶׁנּוֹפֵל לִסְפֵקוֹת וְהִרְהוּרִים, וּמְהַרְהֵר אַחַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הַנְּפִילָה וְהַיְרִידָה הִיא תַּכְלִית הָעֲלִיָּה. כִּי דַּע, כִּי שֹׁרֶשׁ כָּל הַבְּרִיאָה הוּא הַכָּבוֹד. כִּי כָל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לֹא בְּרָאוֹ אֶלָּא לִכְבוֹדוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: כֹּל הַנִּקְרָא בִּשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו וְכוּ' (יומא לח). וּמֵאַחַר שֶׁהַכֹּל נִבְרָא בִּשְׁבִיל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, נִמְצָא שֶׁכְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַבְּרִיאָה. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁכֻּלּוֹ אֶחָד, עַל כָּל זֶה בְּהַבְּרִיאָה יֵשׁ חֲלָקִים, וּבְכָל חֵלֶק וְחֵלֶק מֵהַבְּרִיאָה יֵשׁ בּוֹ בְּחִינַת כָּבוֹד מְיֻחָד, שֶׁהוּא שָׁרְשׁוֹ כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת (אבות פ"ה): בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וַהֲלֹא בְּמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא בִּשְׁבִיל שָׂכָר וָעֹנֶשׁ נִבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת. וּבְכָל מַאֲמָר וּמַאֲמָר יֵשׁ בּוֹ בְּחִינַת כָּבוֹד מְיֻחָד, שֶׁהוּא שָׁרְשׁוֹ, כִּי הַכָּבוֹד הוּא שֹׁרֶשׁ הַכֹּל כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת (תהילים כ״ט:ט׳): וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד – שֶׁבְּכָל מַאֲמָר מְלֻבָּשׁ בּוֹ כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִבְרָא הָעוֹלָם, כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ (ישעיהו ו׳:ג׳). וַאֲפִלּוּ בַּעֲבֵרוֹת וּדְבָרִים רָעִים, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁשָּׁם אֵין כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת (ישעיהו מ״ב:ח׳): וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן, שֶׁיֵּשׁ גְּבוּל לְהַכָּבוֹד שֶׁלֹּא יִתְפַּשֵּׁט לְשָׁם, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, עִם כָּל זֶה יֵשׁ גְּבוּל כְּשֶׁמַּגִּיעַ לַמְּקוֹמוֹת הַנַּ"ל, שֶׁלֹּא יֵצֵא לְשָׁם, בִּבְחִינַת: וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן כַּנַּ"ל. וְיֵשׁ גְּבוּל לְכָל כָּבוֹד וְכָבוֹד, שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל מַאֲמָר וּמַאֲמָר מֵעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת כַּנַּ"ל, שֶׁלֹּא יִתְפַּשֵּׁט לַמְּקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִים כַּנַּ"ל. אֲבָל דַּע, כִּי אַף־עַל־פִּי־כֵן בְּוַדַּאי גַּם הֵם מְקַבְּלִים חִיּוּת מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וַאֲפִלּוּ מְקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים אוֹ בָּתֵּי עֲבוֹדָה־זָרָה צְרִיכִין גַּם כֵּן לְקַבֵּל חִיּוּת מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ. אַךְ דַּע, כִּי הֵם מְקַבְּלִים מִבְּחִינַת מַאֲמָר סָתוּם, שֶׁהוּא בְּרֵאשִׁית מַאֲמָר סָתוּם (ע' חא"ג שבת ק"ד ד"ה מם סתומה מאמר סתום), שֶׁהוּא כּוֹלֵל כָּל הַמַּאֲמָרוֹת, וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חִיּוּת מִמֶּנּוּ. וְהַכָּבוֹד שֶׁל הַמַּאֲמָר סָתוּם הוּא סָתוּם וְנֶעְלָם בְּתַכְלִית הַהַסְתָּרָה, וּמִשָּׁם הֵם מְקַבְּלִין חִיּוּת.
כִּי מִבְּחִינַת הַכָּבוֹד וְהַמַּאֲמָרוֹת הַמִּתְגַּלִּים אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְקַבֵּל חִיּוּת מִשָּׁם, בִּבְחִינַת: וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן כַּנַּ"ל, רַק מֵהַמַּאֲמָר סָתוּם, שֶׁהוּא נִסְתָּר בְּתַכְלִית הַהַסְתָּרָה, מִשָּׁם מְקַבְּלִין חִיּוּת. וְדָבָר זֶה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין, וְאָסוּר לְהַרְהֵר בָּזֶה כְּלָל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁאָדָם נוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, לִבְחִינַת מְקוֹמוֹת אֵלּוּ, דְּהַיְנוּ לִבְחִינַת מְקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים, וְנוֹפֵל לִסְפֵקוֹת וְהִרְהוּרִים וּבִלְבּוּלִים גְּדוֹלִים, וַאֲזַי מַתְחִיל לְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ, וְרוֹאֶה שֶׁרָחוֹק מְאֹד מִכְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשׁוֹאֵל וּמְבַקֵּשׁ אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, מֵאַחַר שֶׁרוֹאֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁרָחוֹק מִכְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, מֵאַחַר שֶׁנָּפַל לִמְקוֹמוֹת כָּאֵלּוּ, רַחֲמָנָא לִצְלָן, וְזֶה זֶה עִקָּר תִּקּוּנוֹ וַעֲלִיָּתוֹ, בִּבְחִינַת יְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה, הַמּוּבָא בִּסְפָרִים. כִּי "אַיֵּה" מְקוֹם כְּבוֹדוֹ – זֶה בְּחִינַת הַכָּבוֹד עֶלְיוֹן שֶׁל הַמַּאֲמָר הָעֶלְיוֹן, דְּהַיְנוּ הַמַּאֲמָר סָתוּם בְּרֵאשִׁית כַּנַּ"ל, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ חִיּוּת לַמְּקוֹמוֹת הָאֵלּוּ. נִמְצָא כְּשֶׁמְּבַקֵּשׁ וּמְחַפֵּשׂ "אַיֵּה" מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, בָּזֶה בְּעַצְמוֹ הוּא חוֹזֵר וְעוֹלֶה אֶל הַכָּבוֹד הָעֶלְיוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת "אַיֵּה", שֶׁמִּגֹּדֶל הַסְתָּרָתוֹ וְהֶעְלֵמוֹ הוּא מְחַיֶּה מְקוֹמוֹת הַלָּלוּ, וְעַכְשָׁו, עַל־יְדֵי שֶׁהוּא נָפַל לְשָׁם, וַאֲזַי מְבַקֵּשׁ "אַיֵּה" מְקוֹם כְּבוֹדוֹ. וּבָזֶה חוֹזֵר וּמְדַבֵּק עַצְמוֹ לְשָׁם, וּמְחַיֶּה אֶת נְפִילָתוֹ, וְעוֹלֶה בְּתַכְלִית הָעֲלִיָּה. וְזֶה בְּחִינַת קָרְבָּן עוֹלָה, שֶׁמְּכַפֵּר עַל הִרְהוּר הַלֵּב, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מ"ר ויקרא פ"ז), כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְהָעוֹלֶה עַל רוּחֲכֶם – שֶׁעוֹלָה מְכַפֵּר הַהִרְהוּר. כִּי יֵשׁ בְּחִינַת (תהלים לח): לִבִּי סְחַרְחַר, כִּי יֵשׁ קְלִפָּה, שֶׁהִיא מְעַקֶּמֶת וּמְסַבֶּבֶת הַלֵּב בְּעִקּוּמִים וְסִבּוּבִים וּבִלְבּוּלִים הַרְבֵּה, וְהִיא בְּחִינַת קְלִפַּת נֹגַהּ. וְעַל־כֵּן נִקְרָא סְחַרְחַר, תַּרְגּוּם שֶׁל סָבִיב: סְחוֹר סְחוֹר, בְּחִינַת (יחזקאל א): וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב, כִּי הִיא בְּחִינַת תַּרְגּוּם, כַּמּוּבָא (ע' בליקוטי א' סי' י"ט), וְעַל־כֵּן כְּתִיב בִּלְשׁוֹן תַּרְגּוּם. וּכְשֶׁאָדָם נוֹפֵל לְשָׁם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים, וַאֲזַי מְבַקֵּשׁ וְצוֹעֵק "אַיֵּה" מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, וְזֶה בְּעַצְמוֹ תִּקּוּנוֹ, כִּי חוֹזֵר וְשָׁב אֶל הַכָּבוֹד הָעֶלְיוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת "אַיֵּה" כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינוֹת עוֹלָה, בְּחִינַת (בראשית כב): ו"אַיֵּה" הַשֶּׂה לְעוֹלָה. שֶׁבְּחִינַת "אַיֵּה" הִיא בְּחִינוֹת שֶׂה לְעוֹלָה, לְתַקֵּן וּלְכַפֵּר הִרְהוּר הַלֵּב, שֶׁבָּא מִמְּקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים כַּנַּ"ל. כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינוֹת "אַיֵּה" נִתְתַּקֵּן וְעוֹלֶה מִשָּׁם כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינוֹת מַה שֶּׁמּוּבָא בְּסוֹף תִּקּוּנִים (תיקון תנינא דף א): בְּרֵאשִׁית – בָּרָא תַּיִשׁ; דְּהַיְנוּ הַשֶּׂה לְעוֹלָה, שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי בְּחִינַת "אַיֵּה", שֶׁהוּא בְּחִינוֹת בְּרֵאשִׁית מַאֲמָר סָתוּם כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינוֹת תְּשׁוּבָה, כִּי זֶה עִקָּר הַתְּשׁוּבָה, כְּשֶׁאָדָם מְבַקֵּשׁ וּמְחַפֵּשׂ אַחַר כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, וְרוֹאֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁרָחוֹק מִכְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, וּמִתְגַּעְגֵּעַ וְשׁוֹאֵל וּמִצְטַעֵר "אַיֵּה" מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ תְּשׁוּבָתוֹ וְתִקּוּנוֹ כַּנַּ"ל, וְהָבֵן הֵיטֵב. וְיֵשׁ בָּזֶה עוֹד הַרְבֵּה דְּבָרִים. כִּי כְּשֶׁאָדָם הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ אוֹ כְּשֶׁהוֹלֵךְ בַּדְּרָכִים בְּרוּחָנִיּוּת, אֲזַי הַתּוֹרָה הוֹלֶכֶת לְפָנָיו, בִּבְחִינוֹת (משלי ו׳:כ״ב): בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ, כִּי יֵשׁ בָּזֶה כַּמָּה בְּחִינוֹת, כִּי כָל אֶחָד לְפִי תּוֹרָתוֹ. וְלִפְנֵי כָּל תּוֹרָה יֵשׁ בְּחִינוֹת סְפֵקוֹת הַנַּ"ל, כְּגוֹן בְּחִדּוּשֵׁי־תוֹרָה, קֹדֶם שֶׁמְּחַדְּשִׁין יֵשׁ כַּמָּה סְפֵקוֹת וּבִלְבּוּלִים קֹדֶם שֶׁמְּבָרֵר וּמְלַבֵּן הַדָּבָר כָּרָאוּי. וְאֵלּוּ הַסְּפֵקוֹת הֵם בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, שֶׁהוּא בְּחִינַת נֹגַהּ, וּכְשֶׁמַּגִּיעַ אֶל הַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ, זֶה בְּחִינַת עֵץ הַחַיִּים וְכוּ': (שַׁיָּךְ לְעֵיל:)
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות רמ״ה
כ־2 דק׳ · כ־210 מילים · 84% מהספר עד סוף היום
סִפֵּר עִמִּי לְעִנְיַן חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה: מִי שֶׁזּוֹכֶה לְחַדֵּשׁ אֵיזֶה דָּבָר בַּתּוֹרָה, אָמַר בִּלְשׁוֹן תֵּמַהּ וְחִדּוּשׁ: "מֵהֵיכָן לוֹקְחִין הַחִדּוּשׁ? כִּי בֶּאֱמֶת עִנְיַן חִדּוּשִׁין – מִי שֶׁזּוֹכֶה לְחַדֵּשׁ – הוּא דָּבָר נִפְלָא וְנֶעְלָם מְאֹד־מְאֹד, כִּי מֵהֵיכָן לוֹקְחִין זֹאת?". וְהַמּוּבָן מִדְּבָרָיו הָיָה שֶׁבָּזֶה שֶׁזּוֹכִין לְחַדֵּשׁ – בָּזֶה רוֹאִין הִתְגַּלּוּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מַמְצִיא מֵאַיִן לְיֵשׁ, כִּי בִּתְחִלָּה לֹא הָיָה יוֹדֵעַ כְּלָל זֹאת הַחִדּוּשׁ, רַק עַכְשָׁו הוּא לוֹקֵחַ וְשׁוֹאֵב מִמְּקוֹר־הַחָכְמָה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֵין, הַיְנוּ מֵאֵין־סוֹף; וּבָזֶה אָנוּ רוֹאִין בְּעֵינֵי־הַשֵּׂכֶל הִתְגַּלּוּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. וְאַחַר כָּךְ דִּבַּרְתִּי עִמּוֹ וְאָמַרְתִּי: הֲלֹא רוֹאִין זֹאת, כִּי לִפְעָמִים אֲנִי מִתְיַגֵּעַ קֹדֶם שֶׁאֲנִי מוֹצִיא דִּבּוּר אֶחָד בְּדֹחַק גָּדוֹל (וְלִפְעָמִים נִפְתָּח הַלֵּב וְנוֹבְעִין חִדּוּשִׁים רַבִּים). הֵשִׁיב:
גַּם זֶה פֶּלֶא וְחִדּוּשׁ גָּדוֹל; הַיְנוּ, כְּשֶׁאֲפִלּוּ אֵין מוֹצִיאִין אֶלָּא דִּבּוּר אֶחָד בְּדֹחַק גָּדוֹל, גַּם זֶה פִּלְאוֹת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, כִּי מֵהֵיכָן לוֹקְחִין אֲפִלּוּ זֶה הַדִּבּוּר. וּבֶאֱמֶת מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ לֵב לְהָבִין וְחָפֵץ בֶּאֱמֶת יוּכַל לִרְאוֹת מִזֶּה אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ עַיִן בְּעַיִן. לֹא מִבַּעֲיָא מִי שֶׁזּוֹכֶה לְחַדֵּשׁ בְּעַצְמוֹ, הוּא בְּוַדַּאי רוֹאֶה וּמֵבִין בְּדַעְתּוֹ הִתְגַּלּוּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וְכַּנַּ”ל, אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ בַּר הָכִי לְחַדֵּשׁ בְּעַצְמוֹ, גַּם הוּא יָכוֹל לִרְאוֹת אֲמִתָּתוֹ וּגְדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה הַנִּפְלָאִים שֶׁרוֹאֶה בִּסְפָרִים קְדוֹשִׁים. וְעַל כֵּן הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא עֵדוּת נֶאֱמָנָה עָלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים יט): “עֵדוּת ה’ נֶאֱמָנָה” (וְעַיֵּן מִזֶּה בְּסֵפֶר “לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת” בְּהִלְכוֹת עֵדוּת הֲלָכָה ה’ וּבְהִלְכוֹת פֶּסַח הֲלָכָה ט’):
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות כ״ה
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 86% מהספר עד סוף היום
וברוך ה' שהיה רוח סערה ונשא הספינה במהירות לקהלת קדש סטנבול.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ואף על פי שהיה להם ייסורים מחמת זעפת הים ומחמת שפרחה הספינה כל כך במהירות, אך אף על פי כן היה להם לטובה שעברו במהירות ובאו ביום השלישי לקהלת קדש סטנבול. והיו שם עשרה ימים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות תפ״ב – אות תפ״ח
כ־3 דק׳ · כ־330 מילים · 80% מהספר עד סוף היום
(לט) פַּעַם אַחַת סִפֵּר עִמִּי מֵעִנְיַן עֲנָוָה וְאֵיךְ הוּא הָאֱמֶת וְכוּ'. וְכֵן סִפֵּר עִמִּי מֵעִנְיַן עַל מְנָת שֶׁלֹּא לְקַבֵּל פְּרָס, וַהֲלֹא אַף־עַל־פִּי־כֵן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁאֲנִי רוֹצֶה אֵיזֶה דָּבָר וְכוּ' וְכִוֵּן לִי מַחֲשַׁבְתִּי כִּי אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת בְּעִנְיַן עֲנָוָה וּבְעִנְיָן זֶה הָיוּ עוֹלִים עַל דַּעְתִּי וְהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בִּקְדֻשָּׁתוֹ הַנִּפְלָאָה כִּוֵּן לִי מַחֲשַׁבְתִּי. אַךְ לֹא אָמַר שׁוּם יִשּׁוּב וְתֵרוּץ עַל זֶה רַק דִּבּוּרָיו הָיוּ כְּאוֹמֵר שֶׁהוּא יוֹדֵעַ כָּל מַחְשְׁבוֹתַי שֶׁעוֹלִים עַל הַלֵּב אַךְ אִי אֶפְשָׁר עַתָּה לְיַשֵּׁב לִי כָּל זֶה. וְהֵבַנְתִּי מִדְּבָרָיו שֶׁצְּרִיכִין לָזֶה רַק יְגִיעָה גְּדוֹלָה בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים הַרְבֵּה, אָז נִזְכֶּה לֵידַע דַּרְכֵי עֲנָוָה בֶּאֱמֶת, וְכֵן לִזְכּוֹת לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם שֶׁלֹּא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס. יְהִי רָצוֹן שֶׁנִּזְכֶּה מְהֵרָה לְכָל זֶה בֶּאֱמֶת וּבִשְׁלֵמוּת:
(מ) פַּעַם אַחַת הָיוּ יִסּוּרִים בְּאֵיזֶה חֹדֶשׁ שֶׁלֹּא הָיְתָה הַלְּבָנָה, וְכִמְדֻמֶּה שֶׁלֹּא קִדְּשׁוּ אוֹתָהּ אָז כְּלָל. אַחַר־כָּךְ אָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁצְּרִיכִין לִרְאוֹת לְהַקְדִּים אֶת עַצְמוֹ לְהַתְחִיל לְקַדֵּשׁ אֶת הַלְּבָנָה קֹדֶם שִׁבְעָה יָמִים. וְצִוָּה לְעַיֵּן בַּפּוֹסְקִים וְרָאִינוּ שֶׁרֹב הַפּוֹסְקִים מַסְכִּימִים לְקַדְּשָׁהּ מִקֹּדֶם כְּפִי הַדִּין מִדִּינָא דִּגְמָרָא כַּמּוּבָא בְּטוּרֵי זָהָב וּבְמָגֵן־אַבְרָהָם בְּסִימָן תכ"ו. וְעַיֵּן בְּמִשְׁבְּצוֹת זָהָב שָׁם. פַּעַם אַחַת נִתְאַחַרְתִּי בְּקִדּוּשׁ הַלְּבָנָה וְצִוָּה עָלַי שֶׁכַּאֲשֶׁר אֶרְאֶה מִתּוֹךְ הָעֲנָנִים כְּפִי מַה שֶׁהִיא, תֵּכֶף כְּשֶׁאֶרְאֶה אוֹתָהּ אֲקַדֵּשׁ אוֹתָהּ מִיָּד, וְכַוָּנָתוֹ שֶׁלֹּא אֲדַקְדֵּק עַל חֻמְרוֹת כְּלָל, כִּי כֵּיוָן שֶׁרוֹאִין אוֹתָהּ מִתּוֹךְ הָעֲנָנִים כְּפִי מַה שֶּׁהִיא מִצְוָה לְקַדְּשָׁהּ. (אָמַר הַמַּעְתִּיק פָּשׁוּט דִּרְצוֹנוֹ לוֹמַר מִתּוֹךְ עֲנָנִים דַּקִּים וּקְלוּשִׁים כַּדִּינָא וְעַיֵּן בְּסִדּוּר יַעְבֵּ"ץ):
(מא) שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר שֶׁהוּא יֵצֶר הָרָע גָּדוֹל אֵצֶל הַלּוֹמְדִים לְהַמְצִיא חֲדָשׁוֹת, הַיְנוּ מַה שֶּׁכָּל אֶחָד רוֹצֶה דַּיְקָא לְהַמְצִיא דִּין חָדָשׁ:
(מב) אָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: "אַגִיט קַפִּיטְל תְּהִלִּים אַז מֶע זָאגְט אִיז אַזוֹי וִויא אַפָּאנְטְשׁ" [כְּשֶׁאוֹמְרִים טוֹב מִזְּמוֹר תְּהִלִּים הֲרֵי הוּא כְּמוֹ מַשְׁקֶה טָעִים]:
(מג) אָמַר הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁיֵּשׁ לָנוּ בְּזֶה הָעוֹלָם כְּשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לִפְעָמִים, אֵין לְשַׁעֵר:
(מד) אָמַר הַצַּדִּיקִים שׁוֹגִים בָּזֶה בַּמֶּה שֶׁמְּאַחֲרִים זְמַן תְּפִלָּה:
(מה) כַּף קֶלַע בְּגִימַטְרִיָּא שִׁין שָׁנָה שֶׁהָיָה הֶחָתָן נָע וָנָד. וְיֵשׁ בָּזֶה מַעֲשֶׂה מֵעִנְיַן הֶחָתָן שֶׁכְּשֶׁיָּצָא מִבֵּית הַחֻפָּה נִתְעָה מִבַּיִת לְבַיִת וּמֵעִיר לְעִיר וְכוּ'. וְשָׁמַעְתִּי שֶׁמַּעֲשֶׂה זֹאת סִפְּרָהּ בְּשֵׁם הַצַּדִּיקִים הַזְּקֵנִים, כִּמְדֻמֶּה שֶׁסִּפְּרָהּ בְּשֵׁם הָרַב הַקָּדוֹשׁ מוֹרֵנוּ הָרַב יַעֲקֹב יוֹסֵף זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, מַגִּיד־מֵישָׁרִים דִּקְהִלַּת קֹדֶשׁ אוֹסְטְרָא:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · קרי · חלק ראשון · אות ב׳ – אות ג׳
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 85% מהספר עד סוף היום
ב. מִי שֶׁמּוֹצִיא קֶרִי, לְסוֹף הוֹלֵךְ עָרוֹם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ד. מִי שֶׁנִּזְהָר. לֶאֱכל מִשְּׁאֵלַת חָכָם, הוּא נִצּוֹל מִטֻּמְאַת קֶרִי.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ה. אֵין לוֹ לָאָדָם לֶאֱכל עַל שֻׁלְחָן הַצַּדִּיק, קדֶם שֶׁטָּבַל לְקִרְיוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ו. תִּשְׂמַח בַּטּוֹב שֶׁבָּא עַל הַצַּדִּיקִים, וְזֶה תִּקּוּן לְקֶרִי.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ז. עַל יְדֵי הַלֵּיצָנוּת בָּא לְטֻמְאַת קֶרִי.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ט. קֶרִי בָּא עַל יְדֵי אֲכִילַת שׁוּם וּבֵיצִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗י. גַּם עַל יְדֵי דְּבָרִים בְּטֵלִים וְנִבּוּל פֶּה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗א. הַשִּׁכְרוּת גּוֹרֵם גָּלוּת גַּם גּוֹרֵם הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ב. הַבִּזְיוֹנוֹת בָּאִים עַל יְדֵי קֶרִי.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ג. הַדִּבּוּר שֶׁאָדָם מְדַבֵּר בַּחֲצִי דִּבּוּר, שֶׁאֵינוֹ מוֹצִיא אוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּר יָפֶה יָפֶה, זֶה בְּחִינָה כְּמוֹ בְּחִינַת קֶרִי.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״ג · אות ט״ז
כ־1 דק׳ · כ־120 מילים · 85% מהספר עד סוף היום
וַאֲנִי [הַיְנוּ זֶה הַקבצן הָעִוֵּר שֶׁמְּסַפֵּר כָּל זֶה] הָיִיתִי אָז תִּינוֹק לְגַמְרֵי, וְהָיִיתִי גַּם כֵּן שָׁם וְעָנִיתִי וְאָמַרְתִּי לָהֶם אֲנִי זוֹכֵר כָּל אֵלּוּ הַמַּעֲשִׂיּוֹת, "וַאֲנִי זוֹכֵר לָאו כְּלוּם"! עָנוּ וְאָמְרוּ: זאת הִיא מַעֲשֶׂה יְשָׁנָה מְאד, יוֹתֵר מִכֻּלָּם! וְהָיָה חִדּוּשׁ גָּדוֹל אֶצְלָם שֶׁהַתִּינוֹק זוֹכֵר יוֹתֵר מִכֻּלָּם בְּתוֹךְ כָּךְ בָּא נֶשֶׁר גָּדוֹל וְדָפַק עַל הַמִּגְדָּל, וְאָמַר לָהֶם. חִדְלוּ עוֹד מִלִּהְיוֹת עֲנִיִּים! שׁוּבוּ אֶל הָאוֹצָרוֹת שֶׁלָּכֶם, וְהָיוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים בָּאוֹצָרוֹת שֶׁלָּכֶם וְאָמַר לָהֶם שֶׁיֵּצְאוּ מִן הַמִּגְדָּל כְּדֶרֶךְ זִקְנוּתָם שֶׁכָּל מִי שֶׁזָּקֵן יוֹתֵר יֵצֵא תְּחִלָּה וְהוֹצִיא כֻּלָּם מִן הַמִּגְדָּל וְהוֹצִיא תְּחִלָּה אֶת הַתִּינוֹק הַנַּ"ל כִּי בֶּאֱמֶת הוּא זָקֵן יוֹתֵר מִכֻּלָּם וְכֵן כָּל מִי שֶׁהָיָה יַנִּיק יוֹתֵר הוֹצִיא קדֶם וְהַזָּקֵן הַגָּדוֹל הוֹצִיא בָּאַחֲרוֹנָה כִּי כָּל מִי שֶׁהָיָה יַנִּיק יוֹתֵר, הָיָה זָקֵן יוֹתֵר כַּנַּ"ל וְהַזָּקֵן שֶׁבָּהֶם הָיָה יַנִּיק יוֹתֵר מִכֻּלָּם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · תפלה · קטע י׳ – קטע י״ב
כ־2 דק׳ · כ־210 מילים · 87% מהספר עד סוף היום
צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל עִם כָּל הַכֹּחוֹת, וְעַל־יְדֵי זֶה יִפְגַּע הַקּוֹל בְּמֹחוֹ וְאָז יוּכַל לְכַוֵּן, הַיְנוּ שֶׁהַלֵּב יִשְׁמַע מַה שֶּׁהוּא מְדַבֵּר. וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה שֶׁיִּתְפַּשֵּׁט עַקְמִימִיּוּת שֶׁבְּלִבּוֹ וְיָבוֹא לְשִׂמְחָה, עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה מֵהַמִּצְווֹת בְּעַצְמָן, וְיִזְכֶּה שֶׁיּוּכַל לְהַלְבִּישׁ אֶת תְּפִלָּתוֹ בְּסִפּוּרֵי דְּבָרִים וּלְבַטֵּל כָּל הַגְּזֵרוֹת אֲפִלּוּ לְאַחַר גְּזַר דִּין: (שם אות ג')
מְאֹד מְאֹד צְרִיכִין לִזָּהֵר לְפַנּוֹת אֶת הַמֹּחַ מֵחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וּמִמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, מֵחָמֵץ, שֶׁלֹּא יַחֲמִיץ אֶת חָכְמָתוֹ בְּחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וּבְתַאֲווֹת, כִּי הֵם מְטַמְטְמִין וּמְטַמְּאִין מֹחוֹ וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְכַוֵּן בִּתְפִלָּתוֹ וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִשְׂמֹחַ. גַּם צָרִיךְ לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מְאֹד שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ יִרְאָה חִיצוֹנִיּוּת, שֶׁלֹּא יִירָא מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, כִּי גַּם עַל־יְדֵי יִרְאוֹת חִיצוֹנִיּוּת אִי אֶפְשָׁר לְכַוֵּן בִּתְפִלָּתוֹ וּמוֹנֵעַ הַשִּׂמְחָה. וְהָעִקָּר לִשְׁמֹר מֹחוֹ שֶׁלֹּא יַחְמִיץ, שֶּׁלֹּא יְהַרְהֵר בְּהִרְהוּרִים רָעִים וּבְתַאֲווֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת חָמֵץ, שֶׁהֵם סִטְרָא דְּמוֹתָא. וְצָרִיךְ לִגְעֹר בְּאֵלּוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁהֵם (סִטְרָא דְּמוֹתָא) סִטְרִין אָחֲרָנִין, וּלְגָרְשָׁם מִדַּעְתּוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁלֹּא יִתְקָרְבוּ אֵלָיו, וְלִשְׁמֹר עַצְמוֹ מְאֹד שֶׁלֹּא יִכְנֹס בְּמֹחוֹ אֵלּוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת חַ"ו. גַּם צָרִיךְ לְשַׁתֵּף הָאַהֲבָה עִם הַיִּרְאָה, וְאָז דַּיְקָא יוּכַל לְזַכֵּךְ מֹחוֹ שֶׁיִּתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה גְדוֹלָה בְּכָל הַכֹּחוֹת עַד שֶׁתִּהְיֶה תְּפִלָּתוֹ בְּחִינַת רְעָמִים, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְשִׂמְחָה וְכוּ' כַּנַּ"ל: (שם אות ד')
תְּפִלָּה וֶאֱמוּנָה וְנִסִּים וְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אַחַת וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה. וּכְפִי הַפְּגָם שֶׁפּוֹגְמִין בָּהֶם חַ"ו, מַאֲרִיכִין הַגָּלוּת. וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכִין לַעֲסֹק בָּהֶם וּלְתַקְּנָם כְּמוֹ־כֵן מְקָרְבִין הַגְּאֻלָּה: (לק"א סי' ז' אות א')
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה כ״ה · קטע ד׳ – קטע ו׳
כ־4 דק׳ · כ־400 מילים · 85% מהספר עד סוף היום
וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מָלֵא רַחֲמִים אוֹהֵב עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל שֶׁכּחַ הַדְּמָעוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁבָּכוּ הַרְבֵּה וְשָׁפְכוּ דְּמָעוֹת רַבּוֹת לְפָנֶיךָ כַּמַּיִם, עַד שֶׁזָּכוּ שֶׁנִּתְגַּלּוּ לָהֶם חִדּוּשֵׁי תוֹרָה הַרְבֵּה עַל יְדֵי דִמְעוֹתֵיהֶם, עַד אֲשֶׁר חִבְּרוּ סְפָרִים שְׁלֵמִים קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים מֵחִדּוּשֵׁי תוֹרָתָם הַקְּדוֹשָׁה שֶׁחִדְּשׁוּ עַל יְדֵי בְּכִיָּה בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ, רַחֵם עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וּתְעוֹרֵר כּחַ הַדְּמָעוֹת הַקְּדוֹשִׁים הָאֲמִתִּיִּים הָאֵלֶּה, שֶׁיַּעֲמְדוּ כְּנֶגֶד גְּזֵרוֹת הָעַכּוּ"ם וִיבַטְּלוּ אוֹתָם
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אָנָּא אֲדוֹן יָחִיד, מָלֵא רַחֲמִים, גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל וּקְדוֹשׁוֹ, עֶזְרַת אֲבוֹתֵינוּ אַתָּה הוּא מֵעוֹלָם, מָגֵן וּמוֹשִׁיעַ לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, יֶהֱמוּ וְיִכְמְרוּ הֲמוֹן מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ, בְּעֵת צָרָה הַזּאת בְּעוּקְבָא דִּמְשִׁיחָא וְתָקִיץ וּתְעוֹרֵר זְכוּת וְכחַ הַדְּמָעוֹת הַקְּדוֹשִׁים וְהַנּוֹרָאִים הָאֵלֶּה, דְּמָעוֹת רַבִּים רוֹתְחִים וּבוֹעֲרִים כְּאֵשׁ לוֹהֵט, שֶׁבָּכוּ כָּל הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים לְפָנֶיךָ מִימוֹת עוֹלָם, אֲשֶׁר נִתְחַבְּרוּ סְפָרִים קְדוֹשִׁים רַבִּים מֵחִדּוּשֵׁי תוֹרָתָם שֶׁחִדְּשׁוּ עַל יְדֵי דְמָעוֹת שֶׁבָּכוּ לְפָנֶיךָ קדֶם שֶׁחִדְּשׁוּ בַּתּוֹרָה זְכוֹר וְהַבֵּט וְרַחֵם עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר אָהַבְתָּ שֶׁיַּעַמְדוּ אֵלּוּ הַדְּמָעוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל הַצַּדִּיקִים, כְּנֶגֶד כּחַ הַדְּמָעוֹת הָרָעוֹת שֶׁל עֵשָׂו הָרָשָׁע, אֲשֶׁר כְּבָר סָבְלוּ יִשְׂרָאֵל צָרוֹת רַבּוֹת [הַרְבֵּה] דַּי וְהוֹתֵר עַל יְדֵי שָׁלֹשׁ דְּמָעוֹת שֶׁלּוֹ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן, הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה וְקַבֵּל כְּנֶגְדָּם אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת דְּמָעוֹת שָׁלִישׁ שֶׁשָּׁפְכוּ יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ מִיּוֹם הֱיוֹתָם עַד הֵנָּה וּבִפְרָט מִיּוֹם חֻרְבַּן בֵּיתֶךָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וּבִפְרָט הַדְּמָעוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁנִּתְחַבְּרוּ סְפָרִים קְדוֹשִׁים עַל יָדָם מָלֵא רַחֲמִים גִּבּוֹר וְרַב לְהוֹשִׁיעַ, תֵּן כּחַ לְהַדְּמָעוֹת הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלֶּה, שֶׁיַּעַמְדוּ אֵלּוּ הַדְּמָעוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל הַצַּדִּיקִים כְּנֶגֶד הַדְּמָעוֹת שֶׁל עֵשָׂו הָרָשָׁע, לְבַטֵּל עַל יְדֵי זֶה כָּל מִינֵי גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת שֶׁל הָעַמִּים, הֵן אוֹתָם שֶׁכְּבָר נִגְזְרוּ, הֵן אוֹתָם שֶׁרוֹצִים לִגְזר חַס וְשָׁלוֹם כֻּלָּם תַּעֲקר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וּתְבַטֵּל בְּכחַ הַדְּמָעוֹת הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלֶּה שֶׁל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְתַעַזְרֵנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ לַעֲסֹק תָּמִיד בְּסִפְרֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים וְלַהֲגוֹת בָּהֶם יוֹמָם וָלָיְלָה, וְנִזְכֶּה לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתָם הַקְּדוֹשָׁה, וּלְקַיֵּם דִּבְרֵיהֶם בֶּאֱמֶת וְיִתְפַּשְּׁטוּ סִפְרֵיהֶם בָּעוֹלָם, וְיָפוּצוּ מַעְיְנוֹתֵיהֶם חוּצָה, בְּאפֶן שֶׁיִּתְעוֹרְרוּ בְּכָל פַּעַם כּחַ דִּמְעוֹתֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים שֶׁעַל יְדֵיהֶם נִתְחַבְּרוּ סִפְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, וִיבַטְּלוּ וִישַׁבְּרוּ וְיַעַקְרוּ כָּל הָעֵצוֹת רָעוֹת וְכָל הַגְּזֵרוֹת שֶׁל הָעַכּוּ"ם וְכָל הַקָּמִים עָלֵינוּ לְרָעָה מְהֵרָה תָּפֵר עֲצָתָם וּתְקַלְקֵל מַחֲשַׁבְתָּם עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינֶךָ עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתֶךָ עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתֶךָ כִּי אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְעַל כּחַ וּזְכוּת אֲבוֹתֵינוּ הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ בַּטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הָפֵר עֲצַת אוֹיְבֵינוּ "אַל תִּתֵּן לְחַיַּת נֶפֶשׁ תּוֹרֶךָ חַיַּת עֲנִיֶּיךָ אַל תִּשְׁכַּח לָנֶצַח כִּי שָׁחָה לֶעָפָר נַפְשֵׁנוּ דָּבְקָה לָאָרֶץ בִּטְנֵנוּ קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות צא · פסקה 1
כ־1 דק׳ · כ־140 מילים · 86% מהספר עד סוף היום
מְבֹאָר בְּדִבְרֵי אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, (לִקּוּטֵי א' סִימָן ב') שֶׁעִקַּר הַכְּלֵי זַיִן שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי הוּא הַתְּפִלָּה וּמִי שֶׁזָּכָה לְחֶרֶב הַתְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:
"בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י, 'בִּתְפִלָּתִי וּבַקָּשָׁתִי' - צָרִיךְ לֵידַע אֵיךְ לִלְחֹם עִם הַחֶרֶב לִהְיוֹת קוֹלֵעַ אֶל הַשַּׂעֲרָה וְלֹא יַחֲטִיא, שֶׁלֹּא יַטֶּה לְיָמִין אוֹ לִשְׂמֹאל עַיֵּן שָׁם, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִטְעֶה חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהַתְּפִלּוֹת הֵם לָרִיק חַס וְשָׁלוֹם, מֵחֲמַת שֶׁזֶּה כַּמָּה שֶׁצּוֹעֲקִים וְאֵינָם נוֹשָׁעִים שֶׁזֶּה בְּחִינַת נוֹטֶה לִשְׂמֹאל.
וְכֵן אַל יִטְעֶה לוֹמַר, מַה לָּנוּ לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה מֵאַחַר שֶׁעִקַּר הַיְשׁוּעָה הוּא רַק בְּחַסְדּוֹ לְבַד, אִם כֵּן נִסְמֹךְ רַק עַל חַסְדּוֹ שֶׁזֶּה בְּחִינַת נוֹטֶה לְיָמִין שֶׁלֹּא כָּרָאוּי. כִּי בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְהַרְבּוֹת מְאֹד בִּתְפִלָּה תָּמִיד וְלֵידַע הָאֱמֶת שֶׁאֵין אָנוּ כַּדָּאִים לִפְעֹל בִּתְפִלָּתֵנוּ, כִּי אִם בְּחַסְדּוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אָנוּ צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלָּנוּ לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה תָּמִיד וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעֲשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ וְיַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ חַסְדּוֹ לְמַעֲנוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמוֹ (וְעַיֵּן לְעֵיל בְּאוֹת מ"ז).
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · חלק שני · אות קה · פסקה 2
כ־1 דק׳ · כ־120 מילים · 84% מהספר עד סוף היום
אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אוֹי לוֹ מִיִּצְרוֹ אוֹי לוֹ מִיּוֹצְרוֹ, כִּי אֵימַת הַדִּין עָלָיו, מַה יַּעֲשֶׂה לְיוֹם פְּקֻדָּה.
אַךְ כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁמַּתְחִיל כַּמָּה פְּעָמִים לִמְשֹׁךְ עַצְמוֹ קְצָת לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד בְּשׁוּם נִסָּיוֹן קַל, אֲזַי מוֹצֵא לְעַצְמוֹ תֵּרוּץ לוֹמַר, מָה אֶעֱשֶׂה, בֶּאֱמֶת הָיִיתִי רוֹצֶה לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲבָל יִצְרִי מִתְגַּבֵּר עָלַי בְּכָל פַּעַם וּמַה כֹּחִי כִּי אֲיַחֵל עוֹד, כִּי כְּבָר נִתְפַּסְתִּי בְּגָלוּת גָּדוֹל עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָשׁוּב עוֹד חַס וְשָׁלוֹם.
אֲבָל בֶּאֱמֶת כָּל זֶה הוּא פִּתּוּי הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסָּתַת הַבַּעַל דָּבָר מֵעֹצֶם הָרָע שֶׁבְּטִבְעוֹ שֶׁרוֹצֶה לִפְטֹר עַצְמוֹ וְלִפְרֹשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי דְּחִיָּה וְטָעוּת זֶה. וּבֶאֱמֶת הוּא מַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ, כִּי סוֹף כָּל סוֹף מַה יִּהְיֶה בְּסוֹפוֹ, כִּי אֵין חֹשֶׁךְ וְאֵין צַלְמָוֶת לְהִסָּתֵר שָׁם כָּל פּוֹעֲלֵי אָוֶן.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · תפלה · אות יב
כ־1 דק׳ · כ־20 מילים · 88% מהספר עד סוף היום
בֶּאֱמֶת כָּל מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה עִם הָאָדָם, הַכֹּל הוּא לְטוֹבָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לוֹמַר:
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ד · מכתב תנב · פסקה 1 – פסקה 6
כ־4 דק׳ · כ־430 מילים · 87% מהספר עד סוף היום
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם א' וַיִּקְרָא תר"ד לפ"ק בְּרֶסְלֶב.
בַּעַל הַיְשׁוּעוֹת וּבַעַל הַנֶּחָמוֹת יוֹשִׁיעַ וִינַחֵם אֶת יְדִיד נַפְשִׁי הָרַבָּנִי הַנָּגִיד הַוָּתִיק הַנָּדִיב מוֹרֵנוּ הָרַב אַבְרָהָם בֶּער שֶׁיִּחְיֶה עִם כָּל יוֹצְאֵי חֲלָצָיו שֶׁיִּחְיוּ וְיַאֲרִיכוּ יָמִים וְשָׁנִים, וִיגַדְּלֵם בְּנַחַת לְאֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים טוֹבוֹת. וְיִזְכֶּה לְהוֹלִיד עוֹד בָּנִים וּבָנוֹת חַיִּים וְקַיָּמִים וְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת. עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה טוֹבָה וִיקֻיַּם בָּהֶם וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת וְכוּ'. אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
דַּע יְדִידִי מַחְמַד נַפְשִׁי כִּי קִבַּלְתִּי מִכְתָּבְךָ בְּיוֹם ב' פָּרָשַׁת פְּקוּדֵי הֶעָבַר שֶׁנִּתְעַכֵּב עַד אוֹתוֹ הַיּוֹם בְּאוּמַאן וּבְטוּלְטְשִׁין. כִּי בִּהְיוֹתִי בְּאוּמַאן עַד עֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר לֹא הִגִּיעַ לְיָדִי, וְגֹדֶל הַתַּעֲנוּג שֶׁקִּבַּלְתִּי מִמִּכְתָּבְךָ תּוּכַל לְהָבִין מֵעַצְמְךָ. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְשַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ. וְהִנֵּה מִקֹּדֶם סָמוּךְ לְבִיאָתִי מִדַּרְכִּי לְפֹה שָׁלַחְתִּי אִגֶּרֶת אֲלֵיכֶם וְיִחַדְתִּי הַדִּבּוּר לִידִידֵנוּ רַבִּי אַבֶּילֶי נֵרוֹ יָאִיר מֵחֲמַת שֶׁהָיָה עָלַי לִבִּי דָּוֶה מֵחֻלְשַׁת בִּתּוֹ זַ"ל וְיָדַעְתִּי שֶׁהָיְתָה קְרוֹבָה לְמִיתָה יוֹתֵר מֵחַיִּים. אַךְ אַף עַל פִּי כֵן לֹא יָדַעְתִּי בֵּרוּרוֹ שֶׁל דָּבָר. עַל כֵּן יִחַדְתִּי הַדִּבּוּר לְר' אַבֶּילֶי נֵרוֹ יָאִיר כַּאֲשֶׁר כָּתַבְתִּי שָׁם. וְרָמַזְתִּי לְךָ שָׁם גַּם כֵּן שֶׁאָסוּר לְהַרְהֵר אַחַר מִדּוֹתָיו שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי צַדִּיק ה' וְיָשָׁר מִשְׁפָּטָיו, וְהַכֹּל בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים. אַךְ תְּפִלּוֹתֵנוּ לַה' שֶׁיּוֹסִיף רַחֲמִים וַחֲסָדִים גְּדוֹלִים וִיקֻיַּם וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים וְכוּ'. שֶׁיִּמְסוֹר הָרַחֲמָנוּת בְּיָדֵינוּ שֶׁתִּזְכֶּה אַתָּה וְכֻלָּנוּ לְגַדֵּל בָּנֵינוּ וּבְנוֹתֵינוּ, וּלְהִתְפַּרְנֵס בְּעֹשֶׁר וְכָבוֹד וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת וְכוּ'.
וְהִנֵּה עַתָּה אֲסַפֵּר לְךָ צָרוֹתֵנוּ וּתְלָאוֹתֵנוּ אֲשֶׁר עָבַר בְּבֵיתִי בָּעִתִּים הַלָּלוּ. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם מֵעַתָּה, הֱיוֹת כְּבָר שָׁמַעְתָּ שֶׁנִּפְטַר בְּנוֹ הַקָּטָן הַנֶּחְמָד שֶׁל בְּנִי דָּוִד צְבִי שֶׁיִּחְיֶה כַּאֲשֶׁר סִפַּרְתִּי לְךָ בִּטְשֶׁעהרִין וְהוּא שֶׁבֶר גָּדוֹל אֶצְלוֹ. כִּי הוּא חוֹלֶה וּבַעַל חֲטוֹטֶרֶת, וְעָנִי וְאֶבְיוֹן וְאֵין לוֹ שׁוּם נָדָן אֲפִלּוּ פְּרוּטָה אַחַת רַק מַה שֶּׁאֲנִי בַּעֲנִיּוּתִי מַחֲזִיק אוֹתוֹ זֶה תִּשְׁעָה שָׁנִים, וְהָיָה כָּל חַיּוּתוֹ וְנֶחָמָתוֹ בְּנוֹ הַנַּ"ל שֶׁהָיָה יְפֵה עֵינַיִם. וּבַחֹרֶף הַזֶּה נִשְׁבַּת מְשׂוֹשׂ לִבּוֹ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְנַחֲמֵהוּ.
עַתָּה הָיִיתִי בְּלִיפֶּוִויץ וְהִגְבַּלְתִּי זְמַן נִשּׂוּאֵי בְּנִי נַחְמָן שֶׁיִּחְיֶה בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן, וּבָאתִי לְבֵיתִי עַל שַׁבַּת פָּרָשַׁת זָכוֹר וְהָיִיתִי רוֹצֶה לְהָכִין עַצְמִי עַל הַחֲתֻנָּה. בְּתוֹךְ כָּךְ נֶחְלְשָׁה מְאֹד כַּלָּתִי אֵשֶׁת בְּנִי דָּוִד צְבִי שֶׁיִּחְיֶה. וְגַם הָיְתָה מְעֻבֶּרֶת בְּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי. וְהָיִינוּ מְצַפִּים שֶׁתֵּלֵד זֶרַע שֶׁל קַיָּמָא. וְזֹאת תִּהְיֶה נֶחָמָתֵנוּ בִּפְרָט נֶחָמוֹת בְּנִי הַנַּ"ל. וּבְתוֹךְ כָּךְ נֶחְלְשָׁה מְאֹד, כִּי הָיָה לָהּ חוֹלַאַת וּמַכָּה בְּתוֹךְ פִּיהָ. וּבְיוֹם ד' פָּרָשַׁת פְּקוּדֵי הֶעָבַר נִפְטְרָה לְעוֹלָמָהּ וְשָׁבְקָה לָן חַיִּים. וְהוֹלִידָה הַוָּלָד אַחַר מִיתָתָהּ כַּנָּהוּג בְּיִשְׂרָאֵל.
וְזוּגָתִי וּבָנַי וּבִפְרָט בְּנִי דָּוִד צְבִי שֶׁיִּחְיֶה הֵם עַתָּה אֲבֵלִים בְּבֵיתִי. וְגֹדֶל הַמְּרִירוּת שֶׁעָבַר עָלֵינוּ תּוּכַל לְהָבִין מֵעַצְמְךָ. עַל מִי לָנוּ לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. בַּעַל הַחֶסֶד בַּעַל הַנֶּחָמוֹת וְהַיְשׁוּעוֹת יְנַחֵם וְיוֹשִׁיעַ אֶת בְּנִי דָּוִד צְבִי שֶׁיִּחְיֶה. וִינַחֵם אֶת כָּל הָאֲבֵלִים שֶׁבְּבֵיתִי וְיַהֲפֹךְ אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן. הָרַחֲמָן הוּא יִגְדֹּר פִּרְצוֹתֵנוּ וּפִרְצוֹתֶיךָ וּפִרְצוֹת כָּל יִשְׂרָאֵל וִינַחֵם כֻּלָּם בְּתוֹךְ אֲבֵלֵי צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · ראשונים ואחרונים · פסקה 4
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 87% מהספר עד סוף היום
הָרא"שׁ, הוּא רַבֵּינוּ אָשֵׁר. בָּנָיו:
רַבֵּינוּ יְחִיאֵל, וְר' שְׁלֹמֹה הֶחָסִיד, וְרַבֵּינוּ יַעֲקֹב בַּעַל הַ"טוּרִים", וְר' אֶלְיָקוּם, וְר' מֹשֶׁה, וְרַב אֶלְעָזָר וְר' שִׁמְעוֹן וְר' יְהוּדָה.
ר' נָתָן, רַבּוֹ שֶׁל הָרא"ש. ר' יְרוּחָם בְּרַב מְשׁוּלָם, בַּעַל סֵפֶר מֵישָׁרִים" וְ"אָדָם וְחַוָה". רַבֵּינוּ שְׁמוּאֵל בְּר' צָדוֹק, בַּעַל הָ"אַגוּדָה".
ר' אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הַנִּקְרָא רָא"ה. ר' יִצְחָק מִדוּרָא, בַּעַל הַ"שַׁעֲרֵי דּוּרָא". הָרַב ר' דָּוִד אַבּוּדְרְהַם.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן קס״ז · סעיף ח׳ – סעיף א׳
כ־5 דק׳ · כ־480 מילים · 83% מהספר עד סוף היום
הָרוֹאֶה בָּתֵּי עֲבוֹדָה זָרָה בְּיִשׁוּבָן, אוֹמֵר, בֵּית גֵּאִים יִסַּח ה' (משלי ט״ו:כ״ה). בְּחֻרְבָּנָן, אוֹמֵר, אֵל נְקָמוֹת ה', אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ (תהילים צ״ד:א׳).
יָשַׁב לוֹ קוֹץ בְּרַגְלוֹ, אוֹ נִתְפַּזְּרו לוֹ מָעוֹת בִּפְנֵי עֲבוֹדָה זָרָה, לֹא יָֹשֹחַ לְהָסִיר אֶת הַקּוֹץ אוֹ לִטּוֹל אֶת הַמָּעוֹת, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּמִשְׁתַּחֲוֶה לָהּ. וַאֲפִלּוּ אֵין אָדָם רוֹאֶה, מִכָּל מָקוֹם אָסוּר, אֶלָּא יֵשֵׁב אוֹ יַפְנֶה אֲחוֹרָיו אוֹ צִדּוֹ לְצַד הָעֲבוֹדָה הַזָּרָה, וְאַחַר כָּךְ יִטּוֹל.
יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, שֶׁאָסוּר לְהַלְווֹת לְצֹרֶךְ בִּנְיַן עֲבוֹדָה זָרָה אוֹ לְתַכְשִׁיטֶיהָ אוֹ לִמְשַׁמְּשֶׁיהָ, וְכָל שֶׁכֵּן דְּאָסוּר לִמְכֹּר לָהֶם תַּשְׁמִיֹשִׁים. וְהַנִּמְנָע, מַצְלִיחַ. וְאֵין לִכְרֹךְ סִפְרֵי עֲבוֹדָה זָרָה, חוּץ מִסִּפְרֵי הַדַּיָנִים וְהַסּוֹפְרִים. וְאִם חושׁשׁ מִשׁוּם אֵיבָה, עַל כָּל פָּנִים כָּל מַה שֶׁיָכוֹל לְהִשָּׁמֵט, יִשָּׁמֵט.
מָקוֹם שֶׁמִּתְקַבְּצִים גּוֹיִם וְאוֹמְרִים שֶׁשָׁם מוֹחֲלִים לָהֶם עֲוֹנוֹתֵיהֶם, אָסוּר לָשֵׂאת וְלָתֵת שָׁם עִמָּהֶם (כֵּן כָּתַב הַטּוּרֵי זָהָב, וּבְחָכְמַת אָדָם כְּלָל פז סִימָן ה כָּתַב דְּצָרִיךְ עִיּוּן).
אָסוּר לְהַזְכִּיר שֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה, בֵּין לְצֹרֶךְ, כְּגוֹן לוֹמַר לַחֲבֵרוֹ, הַמְתֵּן לִי בְּצַד עֲבוֹדָה זָרָה פְּלוֹנִית, בֵּין שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר, וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירו. וְאָסוּר לִגְרֹם לַגּוֹי, שֶיַזְכִּיר שֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר, לֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ, לֹא יִשָּׁמַע בִּגְרָמָא שֶׁלָּךְ. וְאִם נִתְחַיֵב לוֹ הַגּוֹי שְׁבוּעָה, יֵשׁ מְקִלִּין לְהַנִּיחַ לוֹ לִשָּׁבֵע (עַיֵּן אוֹרַח חַיִּים סִימָן קנו). שֵׁם הַחַגִּים שֶׁלָּהֶם שֶׁהֵם כִּשְׁמוֹת בְּנֵי אָדָם, אֵין חֲשָׁשׁ לְהַזְכִּירָם. וְהוּא, שֶׁלֹּא יִקְרָאֵם כְּמוֹ שֶׁהַגּוּיִם מַזְכִּירִים אוֹתָם בִּלְשׁוֹן חֲשִׁיבוּת.
כָּל לֵצְנוּתָא אֲסִירָא, חוּץ מִלֵּצָנוּתָא דַעֲבוֹדָה זָרָה דְשַׁרְיָא.
אָסוּר לִתֵּן מַתְּנַת חִנָם לְגוֹי שֶׁאֵינוֹ מַכִּירוֹ, דִּכְתִיב, וְלֹא תְחָנֵם, וְדָרְשֵׁינָן לֹא תִתֵּן לָהֶם מַתְּנַת חִנָם. אֲבָל אִם הוּא מַכִּירוֹ, לֹא הֲוֵי מַתְּנַת חִנָּם, שֶׁגַּם הוּא יְשַּׁלֵּם גְּמוּלוֹ, אוֹ כְּבָר שִׁלַּם לוֹ, וַהֲוֵי כְּמוֹ מְכִירָה.
אָסוּר לְסַפֵּר בְּשִׁבְחָן, אֲפִלּוּ לוֹמַר, כַּמָּה נָאָה גּוֹי זֶה בְּצוּרָתוֹ. וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לְספֵּר בְּשֶׁבַח מַעֲשָׂיו אוֹ שֶׁיְחַבֵב דָּבָר מִדְבָרָיו, שֶׁזֶּהוּ גַם כֵּן בִּכְלַל וְלֹא תְחָנֵם, לֹא תִתֵּן לָהֶם חֵן. אֲבָל אִם מְכַוֵּן בְּשִׁבְחוֹ לְהוֹדוֹת לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁבָּרָא בְּרִיָה נָאָה כָּזוֹ, מֻתָּר.
מֻתָּר לְפַרְנֵס עֲנִיֵיהֶם וּלְבַקֵּר חוֹלֵיהֶם וְלִקְבּוֹר מֵתֵיהֶם וּלְהַסְפִּידָן וּלְנַחֵם אֲבֵלֵיהֶם, מִשּׁוּם דַּרְכֵי שָלוֹם.
לֹא יִתְיַחֵד יִשְֹרָאֵל עִם גּוֹי, מִפְּנֵי שֶׁהֵם חֲֹשוּדִים עַל שְׁפִיכוּת דָמִים (וְעַיֵּן יוֹרֶה דֵעָה סִימָן קנג)
גּוֹיָה לֹא תַנִיק לְיֶלֶד יִשְֹרָאֵל בְּבֵיתָה, וַאֲפִלּוּ אֲחֵרִים עוֹמְדִים עַל גַּבָּהּ. אֲבָל בְּבֵית יִשְֹרָאֵל, מֻתֶּרֶת לְהֵנִיקוֹ (וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן קסה סָעִיף ח) אִם אֲחֵרִים עוֹמְדִים עַל גַּבָּהּ אוֹ נִכְנָסִים וְיוֹצְאִים. וְהוּא שֶׁלֹּא יַנִּיחֶנּוּ עִמָּה לְבַדּוֹ בַּלָיְלָה.
יִשְֹרָאֵלית לֹא תְיַלֵּד לַגּוֹיָה, אֶלָּא אִם כֵּן הִיא יְדוּעָה לִמְיַלֶּדֶת, שֶׁאָז מֻתֶּרֶת (מִשּׁוּם אֵיבָה). וְדַוְקָא בְּשָׂכָר וּבְחֹל. וְלֹא תֵנִיק יִשְֹרָאֵלית לְבֶן גוֹיָה אֲפִלּוּ בְּשָׂכָר, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ לָהּ חָלָב הַרְבֵּה וּמְצַעֵר אוֹתָהּ, אָז מֻתֶּרֶת לְהֵנִיקוֹ.
אָסוּר לְלַמֵּד אֻמָּנוּת לַגוֹי.
כְּתִיב, לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וְגוֹ', וְקִבְּלוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, דְּזוֹהִי אַזְהָרָה שֶׁלֹּא לְצַיֵר צוּרוֹת שֶׁבַּמָּדוֹר הָעֶלְיוֹן וְשֶבַּמָּדוֹר הַתַּחְתּוֹן, וְהַיְנוּ, לֹא תַעֲשׂוּן כִּדְמוּת שַׁמָּשַי הַמְשַׁמְּשִׁין לְפָנָי. וְלָכֵן אָסוּר לְצַיֵר צוּרוֹת אַרְבָּעָה פָנִים שֶׁבַּמֶּרְכָּבָה וְצוּרוֹת שְׂרָפִים וְאוֹפַנִים וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, וְכֵן אָסוּר לְצַיֵר צוּרוֹת חַמָּה וּלְבָנָה וְכוֹכָבִים. וַאֲפִלּוּ אֵינָן בּוֹלְטוֹת, אָסוּר לַעֲשׂוֹתָן, וַאֲפִלּוּ בִּשְׁבִיל גּוֹי. אֲבָל לְהַשְׁהוֹתָן בַּבַּיִת, אִם אֵינָן בּוֹלְטוֹת, מֻתָּר, רַק שֶׁלֹּא יֹאמַר לַגּוֹי לַעֲשׂוֹתָן. מִשּׁוּם דַאֲמִירָה לַגּוֹי, אֲסוּרָה בְּכָל הָאִסּוּרִין כְּמוֹ בְּאִסּוּרֵי שַׁבָּת.
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה כ״ה
וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מָלֵא רַחֲמִים אוֹהֵב עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל שֶׁכּחַ הַדְּמָעוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁבָּכוּ הַרְבֵּה וְשָׁפְכוּ דְּמָעוֹת רַבּוֹת לְפָנֶיךָ כַּמַּיִם, עַד שֶׁזָּכוּ שֶׁנִּתְגַּלּוּ לָהֶם חִדּוּשֵׁי תוֹרָה הַרְבֵּה עַל יְדֵי דִמְעוֹתֵיהֶם, עַד אֲשֶׁר חִבְּרוּ סְפָרִים שְׁלֵמִים קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים מֵחִדּוּשֵׁי תוֹרָתָם הַקְּדוֹשָׁה שֶׁחִדְּשׁוּ עַל יְדֵי בְּכִיָּה בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ, רַחֵם עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וּתְעוֹרֵר כּחַ הַדְּמָעוֹת הַקְּדוֹשִׁים הָאֲמִתִּיִּים הָאֵלֶּה, שֶׁיַּעֲמְדוּ כְּנֶגֶד גְּזֵרוֹת הָעַכּוּ"ם וִיבַטְּלוּ אוֹתָם
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אָנָּא אֲדוֹן יָחִיד, מָלֵא רַחֲמִים, גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל וּקְדוֹשׁוֹ, עֶזְרַת אֲבוֹתֵינוּ אַתָּה הוּא מֵעוֹלָם, מָגֵן וּמוֹשִׁיעַ לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, יֶהֱמוּ וְיִכְמְרוּ הֲמוֹן מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ, בְּעֵת צָרָה הַזּאת בְּעוּקְבָא דִּמְשִׁיחָא וְתָקִיץ וּתְעוֹרֵר זְכוּת וְכחַ הַדְּמָעוֹת הַקְּדוֹשִׁים וְהַנּוֹרָאִים הָאֵלֶּה, דְּמָעוֹת רַבִּים רוֹתְחִים וּבוֹעֲרִים כְּאֵשׁ לוֹהֵט, שֶׁבָּכוּ כָּל הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים לְפָנֶיךָ מִימוֹת עוֹלָם, אֲשֶׁר נִתְחַבְּרוּ סְפָרִים קְדוֹשִׁים רַבִּים מֵחִדּוּשֵׁי תוֹרָתָם שֶׁחִדְּשׁוּ עַל יְדֵי דְמָעוֹת שֶׁבָּכוּ לְפָנֶיךָ קדֶם שֶׁחִדְּשׁוּ בַּתּוֹרָה זְכוֹר וְהַבֵּט וְרַחֵם עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר אָהַבְתָּ שֶׁיַּעַמְדוּ אֵלּוּ הַדְּמָעוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל הַצַּדִּיקִים, כְּנֶגֶד כּחַ הַדְּמָעוֹת הָרָעוֹת שֶׁל עֵשָׂו הָרָשָׁע, אֲשֶׁר כְּבָר סָבְלוּ יִשְׂרָאֵל צָרוֹת רַבּוֹת [הַרְבֵּה] דַּי וְהוֹתֵר עַל יְדֵי שָׁלֹשׁ דְּמָעוֹת שֶׁלּוֹ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן, הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה וְקַבֵּל כְּנֶגְדָּם אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת דְּמָעוֹת שָׁלִישׁ שֶׁשָּׁפְכוּ יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ מִיּוֹם הֱיוֹתָם עַד הֵנָּה וּבִפְרָט מִיּוֹם חֻרְבַּן בֵּיתֶךָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וּבִפְרָט הַדְּמָעוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁנִּתְחַבְּרוּ סְפָרִים קְדוֹשִׁים עַל יָדָם מָלֵא רַחֲמִים גִּבּוֹר וְרַב לְהוֹשִׁיעַ, תֵּן כּחַ לְהַדְּמָעוֹת הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלֶּה, שֶׁיַּעַמְדוּ אֵלּוּ הַדְּמָעוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל הַצַּדִּיקִים כְּנֶגֶד הַדְּמָעוֹת שֶׁל עֵשָׂו הָרָשָׁע, לְבַטֵּל עַל יְדֵי זֶה כָּל מִינֵי גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת שֶׁל הָעַמִּים, הֵן אוֹתָם שֶׁכְּבָר נִגְזְרוּ, הֵן אוֹתָם שֶׁרוֹצִים לִגְזר חַס וְשָׁלוֹם כֻּלָּם תַּעֲקר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וּתְבַטֵּל בְּכחַ הַדְּמָעוֹת הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלֶּה שֶׁל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְתַעַזְרֵנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ לַעֲסֹק תָּמִיד בְּסִפְרֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים וְלַהֲגוֹת בָּהֶם יוֹמָם וָלָיְלָה, וְנִזְכֶּה לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתָם הַקְּדוֹשָׁה, וּלְקַיֵּם דִּבְרֵיהֶם בֶּאֱמֶת וְיִתְפַּשְּׁטוּ סִפְרֵיהֶם בָּעוֹלָם, וְיָפוּצוּ מַעְיְנוֹתֵיהֶם חוּצָה, בְּאפֶן שֶׁיִּתְעוֹרְרוּ בְּכָל פַּעַם כּחַ דִּמְעוֹתֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים שֶׁעַל יְדֵיהֶם נִתְחַבְּרוּ סִפְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, וִיבַטְּלוּ וִישַׁבְּרוּ וְיַעַקְרוּ כָּל הָעֵצוֹת רָעוֹת וְכָל הַגְּזֵרוֹת שֶׁל הָעַכּוּ"ם וְכָל הַקָּמִים עָלֵינוּ לְרָעָה מְהֵרָה תָּפֵר עֲצָתָם וּתְקַלְקֵל מַחֲשַׁבְתָּם עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינֶךָ עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתֶךָ עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתֶךָ כִּי אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְעַל כּחַ וּזְכוּת אֲבוֹתֵינוּ הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ בַּטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הָפֵר עֲצַת אוֹיְבֵינוּ "אַל תִּתֵּן לְחַיַּת נֶפֶשׁ תּוֹרֶךָ חַיַּת עֲנִיֶּיךָ אַל תִּשְׁכַּח לָנֶצַח כִּי שָׁחָה לֶעָפָר נַפְשֵׁנוּ דָּבְקָה לָאָרֶץ בִּטְנֵנוּ קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 303 מתוך 355 במחזור של שנת ה׳תשפ״ה
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־34 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת ח׳ באב): דברים
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־1 באוגוסט 2025, בשעה 19:36 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: ימים שבין המצרים
"קִנּוֹ"ת" יִתְהַפְּכוּ לֶעָתִיד לְ"תִקּוּ"ן". בְּסִימָן רמ"ז בְּלִקּוּטֵי חֵלֶק א':
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.