שבת
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · שבת
קְדֻשַּׁת שַׁבָּת הִיא תַּכְלִית הַיְדִיעָה, הַיְנוּ תַּכְלִית הַיְדִיעָה שֶׁלֹּא נֵדַע. עַיֵּן בְּרִית [אוֹת ס"ו]: (לק"ת סי' פ"ג)
פותחים את היום עם תורת רבנו
שבת קודש, כ״ז בשבט ה׳תשפ״ו · 14 בפברואר 2026
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה נ״ז · אות ט׳ – אות י״א
כ־9 דק׳ · כ־850 מילים · 38% מהספר עד סוף היום
וְזֶהוּ שֶׁשָּׁאֲלוּ אֶת רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קִסְמָא: אֵימָתַי בֶּן דָּוִד בָּא. וְהֵשִׁיב לָהֶם: כְּשֶׁיִּפֹּל זֶה הַשַּׁעַר וְכוּ'. וְעִקַּר הַדָּבָר, שֶׁיִּפֹּל שָׁלֹשָׁה פְּעָמִים, וְאֵין מַסְפִּיקִין לִבְנוֹתוֹ עַד שֶׁבֶּן דָּוִד בָּא. כִּי שַׁעַר אֲרָם זֶה בְּחִינַת שַׁעַר דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וּכְשֶׁיִּפֹּל נְפִילָה אַחַר נְפִילָה, עַל יְדֵי בְּחִינוֹת שֶׁהֵבֵאתִי* כַּנַּ"ל, אָז יָבוֹא בֶּן דָּוִד וְיִבְנֶה שַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה. הַיְנוּ, כְּשֶׁאֵין אֱמוּנוֹת חֲכָמִים, וְאֵין שׁוֹמֵעַ לָהֶם, בִּבְחִינַת (ישעיהו כ״ט:כ״א): וְלַמּוֹכִיחַ בַּשַּׁעַר יְקֹשׁוּן; עַל־יְדֵי־זֶה בָּאִים לְחֹלִי עַד אֵין מַרְפֵּא כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת (תהילים ק״ז:י״ח): וַיַּגִּיעוּ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֱמוּנָה, אֲזַי נִפְתָּחִים לָהֶם שַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת (ישעיהו כ״ו:ב׳): פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְכוּ' שׁוֹמֵר אֱמוּנִים. וּכְשֶׁזֶּה קָם זֶה נוֹפֵל, וְאָז נוֹפֵל שַׁעַר אֲרָם פַּעַם אַחַת: וַהֲקָמַת אֱמוּנָה הִיא עַל־יְדֵי נֶדֶר, וְאָז נָהִיר בִּנְהִירוּ דַּאֲבָהָן כַּנַּ"ל, וְאָז נִבְנֶה פַּעַם שְׁנִיָּה שַׁעַר דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת (תהילים כ״ד:ז׳): שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, כִּי הָאָבוֹת הֵן הָרָאשִׁים, בִּבְחִינַת (שמות ו׳:י״ד): אֵלֶּה רָאשֵׁי בֵית אֲבוֹתָם. וּכְשֶׁזֶּה קָם זֶה נוֹפֵל, וְזֶה בְּחִינַת נְפִילַת פַּעַם שֵׁנִית שַׁעַר שֶׁל אֲרָם: וְעַל־יְדֵי הֶאָרוֹת הָאָבוֹת זוֹכֶה לְשַׁבָּת, לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב, וְזוֹכֶה לְשָׁלוֹם כַּנַּ"ל. וְאָז נִבְנֶה פַּעַם שְׁלִישִׁי שַׁעַר דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת (זכריה א): וּמִשְׁפָּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם; וּבִבְחִינַת צְדָקָה: אַל תְּדַכֵּא עָנִי בַשָּׁעַר (משלי כ״ב:כ״ב). וּמַכְנִיעִים הַשּׂוֹנְאִים הַיּוֹנְקִים מִשַּׁעַר אֲרָם, בִּבְחִינַת (תהילים ס״ט:י״ג): יָשִׂיחוּ בִי יֹשְבֵי שָׁעַר. כִּי נִכְנָע כָּבֵד כּוֹעֵס, שֶׁהִיא עֵשָׂו אֱדוֹם כַּנַּ"ל, שֶׁהוּא כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר (בראשית כ״ה:כ״ה), וְזֶהוּ נְפִילַת פַּעַם שְׁלִישִׁי שַׁעַר שֶׁל אֲרָם: (עַד כָּאן לְשׁוֹן רַבֵּנוּ ז"ל) שַׁיָּךְ לְעֵיל, אַחַר תֵּבַת עַל־יְדֵי בְּחִינוֹת שֶׁהֵבֵאתִי:
[בְּכָאן דִּלֵּג רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כַּמָּה תֵּבוֹת, שֶׁהָיוּ כְּתוּבִים בִּלְשׁוֹנוֹ שָׁם בִּכְתִיבָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁנָּתַן לִי לְהַעְתִּיק תּוֹרָה זֹאת, מָחַק בְּכַוָּנָה כַּמָּה וְכַמָּה תֵּבוֹת מִכְּתִיבוֹת יָדוֹ הַקְּדוֹשָׁה, כְּדֵי שֶׁלֹּא אַעְתִּיקֵם, וְרָאִיתִי שֶׁהָיָה לוֹ בָּזֶה כַּוָּנָה שְׁלֵמָה. וְכֵן הָיָה דַּרְכּוֹ כַּמָּה פְּעָמִים בְּכַמָּה תּוֹרוֹת, שֶׁהָיָה מְדַקְדֵּק מְאֹד כְּשֶׁנָּתַן תּוֹרָתוֹ לְהַעְתִּיקָהּ, לִמְחֹק שָׁם כַּמָּה וְכַמָּה תֵּבוֹת שֶׁהָיוּ מֻכְרָחִים לְהָעִנְיָן מְאֹד, וְדִלֵּג בָּאֶמְצַע, כִּי לֹא רָצָה שֶׁיִּתְגַּלּוּ אֵלּוּ הַדִּבּוּרִים. וְהַמְּעַיֵּן הֵיטֵב בְּאֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, יוּכַל לְהָבִין שֶׁחָסֵר שָׁם בְּאֶמְצַע הָעִנְיָן. וְגַם בַּתּוֹרָה הַזֹּאת יְכוֹלִין לִרְאוֹת קְצָת, כִּי כָּתַב: וּכְשֶׁיִּפֹּל וְכוּ' עַל־יְדֵי בְּחִינוֹת שֶׁהֵבֵאתִי, וְאֵין זֶה דֶּרֶךְ לְשׁוֹנוֹ. אַךְ כָּל זֶה הָיָה אֶצְלוֹ כָּתוּב הָדוּר מְבֹאָר הֵיטֵב, אַךְ בְּכַוָּנָה מְדֻיֶּקֶת דִּלֵּג בָּאֶמְצַע, כִּי כָּל דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים הָיוּ בְּפֶלֶס וּמִשְׁקָל גָּדוֹל, מַה לְּגַלוֹת וּמַה שֶּׁלֹּא לְגַלּוֹת. וַאֲפִלּוּ תֵּבָה אַחַת יְתֵרָה, הָיָה מְדַקְדֵּק עָלֶיהָ שֶׁלֹּא לְדַבֵּר אוֹ שֶׁלֹּא לְהַעְתִּיק, כְּפִי מַה שֶּׁהָיָה יוֹדֵעַ עַל־פִּי הַשָּׂגָתוֹ הָעֲצוּמָה, שֶׁאֵין צְרִיכִין לְגַלּוֹת זֹאת. וְעַיֵּן בְּסָמוּךְ בְּסִימָן נ"ח אוֹת ט, מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם: כִּי הַגְּדֻלָּה שֶׁל הַכְּשֵׁרֵי הַדּוֹר הִיא בְּחִינַת כְּלִי אֶל הִתְחַדְּשׁוּת הַתּוֹרָה בִּבְחִינַת**) וְאֵלּוּ וְכוּ'. וְשָׁם נִכָּר הַחִסָּרוֹן לָעֵינַיִם. וְעַתָּה עַל־פִּי הַנַּ"ל תָּבִין הַדָּבָר, כִּי שָׁם מָחַק כַּמָּה תֵּבוֹת בְּאֶמְצַע הַתּוֹרָה. וְכֵן בְּאוֹתָהּ הַתּוֹרָה שֶׁבְּסִימָן נ"ח הַנַּ"ל מָחַק מִקֹּדֶם גַּם כֵּן כַּמָּה וְכַמָּה תֵּבוֹת וְעִנְיָנִים בִּשְׁאָר מְקוֹמוֹת שֶׁאֵין נִכָּר כָּל־כָּךְ. וְכֵן אַחַר־כָּךְ בְּסִימָן נ"ט שָׁם גַּם כֵּן מָחַק בָּאוֹת ה' אַחַר וְזֶה פֵּרוּשׁ: בַּיִת וְהוֹן וְכוּ', שֶׁהָאָבוֹת הָיוּ מְגַיְּרִים גֵּרִים וְכוּ', שָׁם מָחַק כַּמָּה וְכַמָּה תֵּבוֹת, וְכֵן בִּשְׁאָר מְקוֹמוֹת בְּאוֹתָהּ הַתּוֹרָה, וְכֵן הָיָה בְּכַמָּה וְכַמָּה תּוֹרוֹת שֶׁנָּתַן לְהַעְתִּיקָם כַּנַּ"ל, וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים]:
שַׁיָּךְ לְאוֹת א' וּב': הַמְבַזֶּה תַּלְמִיד־חָכָם אֵין לוֹ רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ (שבת קיט:), כִּי כָּל הָרְפוּאוֹת הֵם הַרְכָּבוֹת, דְּהַיְנוּ שֶׁלּוֹקְחִים סַם פְּלוֹנִי וְעֵשֶׂב פְּלוֹנִי בְּמִדָּה וּבְמִשְׁקָל כָּךְ וְכָךְ, וְכֵן עֵשֶׂב אַחֵר שֶׁמִּשְׁקָלוֹ כָּךְ וְכָךְ, וְכֵן שׁוֹקְלִין מִכַּמָּה מִינִים. וְכָל עֵשֶׂב וָעֵשֶׂב יֵשׁ לוֹ כֹּחַ אַחֵר, וּמְעָרְבִין אֵלּוּ הַמִּינִים בְּיַחַד, וְעוֹשִׂין מֵהֶם הַרְכָּבָה. וְזֹאת הַהַרְכָּבָה יֵשׁ לָהּ כֹּחַ לְרַפְּאוֹת הַחוֹלַאַת. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר כֹּחַ הָרְפוּאָה – עַל יְדֵי הַהַרְכָּבָה, שֶׁנַּעֲשֶׂה לָהּ כֹּחַ אַחֵר חָדָשׁ עַל יְדֵי הַכֹּחַ שֶׁקִּבְּלָה מִכָּל אֵלּוּ הָעֲשָׂבִים שֶׁנִּתְעָרְבוּ, וּבְזֶה הַכֹּחַ שֶׁל הַהַרְכָּבָה דַּוְקָא מְרַפְּאִין הַחוֹלַאַת. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ רוֹפֵא מֻמְחֶה, שֶׁיּוֹדֵעַ לַעֲשׂוֹת הַהַרְכָּבָה, אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ מֻמְחֶה, אַף אִם יִקַּח הָעֲשָׂבִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ לְרַפְּאוֹת, עִם כָּל זֶה לֹא יִפְעַל כְּלָל, כִּי אֵין יוֹדֵעַ אֵיךְ לְהַרְכִּיבָם. כְּמוֹ כֵן הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא רְפוּאָה לְכָל דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא; אֵין מִי שֶׁיּוֹדֵעַ אוֹתָהּ כִּי אִם חַכְמֵי הַדּוֹר, כִּי נִמְסְרָה לָהֶם לְדָרְשָׁהּ בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶן. אֲבָל מֵהַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ אִי אֶפְשָׁר לֵידַע דָּבָר, כִּי־אִם עַל־פִּי חַכְמֵי הַדּוֹר שֶׁהֵם מְפָרְשִׁים אוֹתָהּ, כִּי הַתּוֹרָה עֲנִיָּה בִּמְקוֹמָהּ וַעֲשִׁירָה בְּמָקוֹם אַחֵר, וְהַחֲכָמִים מְלַקְּטִין וּמְעָרְבִין וּמַרְכִּיבִין אֶת הַתּוֹרָה, וְדוֹרְשִׁין אוֹתָהּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם בִּשְׁלֹשׁ־ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת, וְהֵם גּוֹרְעִין וּמוֹסִיפִין וְדוֹרְשִׁין (ב"ב קיא:); וְאַף שֶׁכָּתוּב בְּהַתּוֹרָה כָּךְ, הֵם גּוֹרְעִים מִמֶּנָּה אוֹת אוֹ תֵּבָה, וּבְמָקוֹם אַחֵר מוֹסִיפִין, וּבָזֶה דּוֹרְשִׁין אוֹתָהּ כְּפִי מַה שֶּׁיּוֹדְעִין, כְּמוֹ שֶׁנִּמְסְרָה לָהֶם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁפּוֹגֵם בִּכְבוֹד תַּלְמִיד חָכָם אֵין רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ, כִּי עִקַּר כֹּחַ הָרְפוּאָה שֶׁמְּקַבְּלִין מֵהַתּוֹרָה, אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כִּי אִם עַל יְדֵי חַכְמֵי הַדּוֹר, כִּי לָהֶם נִמְסְרָה לִדְרֹשׁ, וְהֵם יוֹדְעִים לְהַרְכִּיב אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּה עִקַּר כֹּחַ הָרְפוּאָה כַּנַּ"ל, כִּי כָּל הָעֲשָׂבִים מְקַבְּלִים כֹּחַ מֵהַתּוֹרָה, כַּמְבֹאָר לְעֵיל, וְעִקַּר כֹּחָם לְרַפְּאוֹת הוּא עַל יְדֵי הַהַרְכָּבָה כַּנַּ"ל. עַל כֵּן הָעִקָּר תָּלוּי בְּחַכְמֵי הַדּוֹר, שֶׁעַל יְדֵי שֶׁהֵם יוֹדְעִים לִדְרֹשׁ אֶת הַתּוֹרָה, וּלְהַרְכִּיב אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל, עַל יְדֵי זֶה מְקַבְּלִין כֹּחַ כָּל הַהַרְכָּבוֹת שֶׁל כָּל הָעֲשָׂבִים, שֶׁמְּקַבְּלִים כֹּחַ מֵהַתּוֹרָה. עַל כֵּן הָעִקָּר – שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנַת חֲכָמִים, וּלְהִזָּהֵר בִּכְבוֹדָם, לִירָא מֵהֶם מְאֹד. וְאַף אִם נִרְאֶה לוֹ מֵהֶם דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְפֹרָשׁ בְּהַתּוֹרָה כָּךְ לְפִי דַּעְתּוֹ, וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁהֵם עוֹשִׂים, חַס וְשָׁלוֹם, כְּנֶגֶד הַתּוֹרָה, הוּא צָרִיךְ לְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי הֵם עוֹשִׂים נְכוֹנָה עַל־פִּי הַתּוֹרָה, כִּי הַתּוֹרָה נִמְסְרָה לָהֶם. כְּגוֹן שֶׁאָנוּ רוֹאִים שֶׁמְּפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה: אַרְבָּעִים יַכֶּנּוּ (דברים כה); וְהֵם אָמְרוּ שְׁלֹשִׁים וְתֵשַׁע מַלְקוֹת דַּוְקָא (מכות כב: ע"ש), כִּי הֵם יוֹדְעִים עַל־פִּי הַדְּרָשׁוֹת וְהַמִּדּוֹת, כְּפִי מַה שֶּׁנִּמְסַר לָהֶם, שֶׁצָּרִיךְ דַּוְקָא שְׁלֹשִׁים וְתֵשַׁע מַלְקוֹת. עַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַאֲמִין בַּחֲכָמִים, וּלְהַשְׁלִיךְ שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ, רַק לִסְמֹךְ עֲלֵיהֶם, כִּי לָהֶם נִמְסְרָה הַתּוֹרָה לְדָרְשָׁהּ כַּנַּ"ל:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות ק׳
כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 39% מהספר עד סוף היום
"ותתפשהו בבגדו" (בראשית ל"ט, י"ב) – שהבעל דבר והסטרא אחרא תופסת את האדם בבגדו, דהינו: שמטריד אותו בטרדת בגדיו ומלבושיו. כי טרדת הצטרכות מלבושים ובגדים של אדם הם מבלבלין מאד את האדם ומונעים אותו על ידי זה מעבודת השם יתברך; וזהו: "ותתפשהו בבגדו". אך מי שהוא בעל נפש ולבו חזק בה' – אינו משגיח גם על זה, אף על פי שאין לו בגד ללבש, אף על פי כן אינו מטריד עצמו בזה ואינו רוצה להניח עצמו לבלבל בזה; וזהו: "וינח בגדו אצלה וינס" וכו' (שם) – שמניח בגדו ומלבושו ונס ובורח מהם ואינו משגיח כלל על זה, רק עושה את שלו בעבודת ה' כפי מה שיכול:
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות י׳
כ־1 דק׳ · כ־30 מילים · 39% מהספר עד סוף היום
ובשבת קבלו את האיש שהיה עמו אצלם על שבת, ואותו לא רצו לקבל והכרח לאכל מאכלי חלב כי לא רצו לאכל שם בשר. רק הם, היה להם איזה שוחט.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קס״ג
כ־2 דק׳ · כ־150 מילים · 29% מהספר עד סוף היום
(יג) שָׁמַעְתִּי שֶׁאָמַר לְר' שְׁמוּאֵל מִטֶּעפְּלִיק בְּזַאסְלַאב, אֲנִי אוֹמֵר לְךָ כְּדֵי שֶׁתֵּדַע שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ מַה שֶּׁיִּהְיֶה אַחַר־כָּךְ יֵשׁ שְׁלשָׁה דְּבָרִים שְׁנַיִם הֵם אֶחָד וְאֶחָד הוּא אֶחָד (כְּלוֹמַר שְׁנֵי דְּבָרִים מֵאֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה הֵם אֶחָד וְהָאֶחָד הַנִּשְׁאָר הוּא אֶחָד) וּכְשֶׁיִּהְיוּ הַשְּׁנֵי דְּבָרִים, לֹא יִהְיֶה הַדָּבָר הָאֶחָד, וּכְשֶׁיִּהְיֶה הַדָּבָר הָאֶחָד לֹא יִהְיוּ הַשְּׁנַיִם. וְאָמַר אֲנִי רוֹצֶה יוֹתֵר וְכוּ' וְנִשְׁכַּח אֵיךְ אָמַר שֶׁהוּא רְצוֹנוֹ אִם רוֹצֶה יוֹתֵר שֶׁיִּהְיוּ הַשְּׁנַיִם אוֹ לְהֶפֶךְ: מֵעִנְיַן הַשּׁוֹחֵט דִּקְהִילַת אָרִינְסְק בַּלַּיְלָה הַזֹּאת עָסַקְתִּי בְּסֵפֶר רְפוּאוֹת אַף־עַל־פִּי שֶׁרְפוּאוֹת אֵינָם כְּלוּם אֲבָל אֵשֶׁת נְעוּרִים אֵינוֹ בַּנִּמְצָא. מִמֵּיזַר (רְפוּאָה) יִהְיֶה נַעֲשֶׂה מֶעזְרִיטְשׁ, וּמִשָּׁם תִּסַּע לְאוֹסְטְרְהָא וּמִשָּׁם תִּסַּע לִבְּרֶסְלֶב עֲבוּר זוּגָתִי לַהֲבִיאָהּ לְשָׁם שֶׁתַּעֲסֹק בִּרְפוּאוֹת, וְכֵן עָשָׂה, וְאָמַר אָז שֶׁסָּבוּר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ שָׁם הָעִנְיָן שֶׁהָיָה לוֹ בִּסְטַאנְבּוּל כְּשֶׁנָּסַע לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. כָּל זֶה שָׁמַעְתִּי מֵרַבִּי שְׁמוּאֵל מִטֶּעפְּלִיק שֶׁסִּפֵּר מֵהַנְּסִיעָה שֶׁלּוֹ לְנָאוְורִיטְשׁ אֲבָל חָסֵר בָּהֶם הָרֹב, וְעוֹד יֵשׁ הַרְבֵּה לְסַפֵּר מֵעִנְיַן נְסִיעָה זֹאת שֶׁהָיְתָה פְּלִיאָה נִשְׂגָּבָה וַעֲצוּמָה מְאֹד וַעֲדַיִן אֵין אָדָם יוֹדֵעַ מֶה הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ בָּזֶה:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · כבוד · חלק ראשון · אות י׳ – אות ט״ז
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 41% מהספר עד סוף היום
י. מִי שֶׁאוֹמֵר לא חָטָאתִי, הוּא מְבֻזֶּה בְּעֵינֵי כּל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יא. רב הַבִּזְיוֹנוֹת הַבָּאִים עַל הָאָדָם הֵם בִּשְׁבִיל חַטְּאוֹת נְעוּרִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יב. צִמָּאוֹן הַמֻּפְלָג הוּא סִימָן לִירִידַת הַכָּבוֹד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יג. מִי שֶׁמַּצִּיל סֵפֶר־תּוֹרָה מִשׁוּם דָּבָר הַמְאַבֵּד אוֹתוֹ, זוֹכֶה לְכָבוֹד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יד. אִישׁ נִכְבָּד – דְּבָרָיו קַיָּמִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗טו. כְּשֶׁאַתָּה נוֹתֵן כָּבוֹד לְאָדָם, תִּתֵּן כָּבוֹד גַּם לִמְשַׁמְּשׁוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗טז. כְּשֶׁנֶּחְטָטִים הַמֵּתִים, בְּיָדוּעַ שֶׁרָצָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְהָבִיא אֵיזֶה בִּזָּיוֹן עַל הַחַיִּים, וְנִתְהַפֵּךְ הַדָּבָר.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י׳ · אות כ״ז
כ־1 דק׳ · כ־130 מילים · 43% מהספר עד סוף היום
וְהִכִּיר הַמֶּלֶךְ, שֶׁדְּבָרָיו כֵּנִים כִּי אִי אֶפְשָׁר לִבְדּוֹת זאת מִן הַלֵּב וְהוּטַב הַדָּבָר בְּעֵינָיו אַךְ נִתְיַּשֵׁב. אִם יָבִיא אוֹתָהּ לְכָאן, וְאוֹתוֹ הַבָּחוּר יִהְיֶה פּה אֵין הַדָּבָר טוֹב לְפָנָיו וּלְהָרְגוֹ קָשֶׁה בְּעֵינָיו, כִּי מַדּוּעַ יֵהָרֵג עַל הַטּוֹבָה שֶׁעָשָׂה לוֹ ? ! בְּכֵן נִתְיַשֵּׁב לְשָׁלְחוֹ לְמֵרָחוֹק מָאתַיִם פַּרְסָאוֹת וְחָרָה הַדָּבָר מְאד בְּעֵינֵי הַבֵּן הַנַּ"ל עַל אֲשֶׁר הוּא מְשַׁלְּחוֹ בְּעַד טוֹבָה כָּזוֹ שֶׁעָשָׂה לוֹ וְהָלַךְ שָׁם אֶל מֶלֶךְ אַחֵר גַּם כֵּן, וְסִפֵּר לוֹ גַּם כֵּן כַּנַּ"ל, וּמָסַר לוֹ כָּל הַסִּימָנִים וּלְהַשֵּׁנִי הוֹסִיף סִימָן יוֹתֵר וְצִוָּה עָלָיו וְזֵרְזוֹ, שֶׁיִּסַּע תֵּכֶף, אוּלַי יוּכַל לְהַקְדִּים אֶת חֲבֵרוֹ וְגַם אֲפִלּוּ אִם לא יַקְדִּימוֹ, יֵשׁ לוֹ סִימָן יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ וְהַשֵּׁנִי נִתְיַשֵּׁב גַּם כֵּן כַּנַּ"ל כְּמוֹ הָרִאשׁוֹן וְשִׁלַּח גַּם כֵּן אֶת אוֹתוֹ הַבֵּן לְמֵרָחוֹק מָאתַיִם פַּרְסָאוֹת וְחָרָה לוֹ גַּם כֵּן מְאד וַיֵּלֶךְ אֶל הַשְּׁלִישִׁי וּלְהַשְּׁלִישִׁי מָסַר עוֹד סִימָנִים מֻבְהָקִים בְּיוֹתֵר.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · כבוד וגדולה ומנהיגות · אות כ׳ – אות כ״ו
כ־2 דק׳ · כ־180 מילים · 41% מהספר עד סוף היום
עַל־יְדֵי שֶׁנּוֹתְנִין כָּבוֹד לְזָקֵן שֶׁשָּׁכַח תַּלְמוּדוֹ, עַל־יְדֵי זֶה מַמְשִׁיכִין מַיִם קָרִים לְהַחֲיוֹת נֶפֶשׁ הָעֲיֵפָה, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּתַקְּנִים הַפְּגָם שֶׁל הַמִּתְפַּלְּלִין בְּלֹא לֵב שֶׁעַל־יְדֵי זֶה נַפְשׁוֹ עֲיֵפָה: (שם אות ח')
קָשֶׁה מְאֹד לִהְיוֹת מְפֻרְסָם, כִּי מִי שֶׁהוּא מְפֻרְסָם צָרִיךְ לִסְבֹּל יִסּוּרִים בִּשְׁבִיל רַבִּים. רַק שֶׁיֵּשׁ שֶׁמֻּכְרָחִים מִן הַשָּׁמַיִם לִהְיוֹת מְפֻרְסָם: (לק"א סי' ע"א)
כְּשֶׁפַּרְנְסֵי הַדּוֹר וּמַנְהִיגֵי הַדּוֹר נִתְגָּאִים, אֲזַי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵקִים עֲלֵיהֶם בְּנֵי אָדָם שֶׁיַּחֲלֹקוּ וִידַבְּרוּ עֲלֵיהֶם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַזּוּחוּ דַּעְתָּם עֲלֵיהֶם: (לק"א סי' צ"ה)
צָרִיךְ לְהִתְיָרֵא וְלִפְחֹד מִן הַכָּבוֹד, כִּי כָּבוֹד הוּא סַכָּנָה גְּדוֹלָה סַכָּנוֹת נְפָשׁוֹת. עַל־כֵּן כְּשֶׁמַּגִּיעַ אֵיזֶה כָּבוֹד לָאָדָם, צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד לְקַבְּלוֹ כָּרָאוּי לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד. כִּי אִם חַ"ו יִפְגֹּם בְּהַכָּבוֹד כְּחוּט הַשְּׂעָרָה וְלֹא יְקַבְּלוֹ כָּרָאוּי, יוּכַל לְהִסְתַּלֵּק חַ"ו עַל־יְדֵי זֶה: (לק"א סי' קל"א)
מִי שֶׁרוֹצֶה כָּבוֹד הוּא שׁוֹטֶה. וְעַיֵּן בִּפְנִים בְּסִימָן קצ"ד: (לק"א סי' קצ"ד)
כָּל מִי שֶׁחֲסַר דַּעַת בְּיוֹתֵר, הוּא מַקְפִּיד עַל כְּבוֹדוֹ בְּיוֹתֵר, כְּמוֹ הַנָּשִׁים שֶׁמַּקְפִּידִין מְאֹד עַל כְּבוֹדָן מֵחֲמַת שֶׁדַּעְתָּן קַלָּה וּקְטַנָּה: (לק"א סי' רב)
מִי שֶׁנּוֹהֵג רַבָּנוּת בְּכַשְׁרוּת וּבִתְמִימוּת כָּרָאוּי, הוּא זוֹכֶה שֶׁיַּעֲלֶה לִגְדֻלָּה בְּסוֹף יָמָיו. וְכָל מַה שֶּׁנֶּחֱשָׁב לִגְדֻלָּה בְּאוֹתוֹ הַדּוֹר, הוּא עוֹלֶה לִגְדֻלָּה זֹאת: (לק"א סי' רל"ו)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ס״ג · קטע ד׳ – קטע ט׳
כ־8 דק׳ · כ־790 מילים · 46% מהספר עד סוף היום
וּתְרַחֵם עָלֵינוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְהַאֲמִין בְּהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים תָּמִיד וְאַל יִתְבַּלְבֵּל דַּעְתֵּנוּ, וְאַל יִתְעַקֵּם שִׂכְלֵנוּ וְלִבֵּנוּ וְלֹא יִהְיֶה קָשֶׁה לָנוּ עֲלֵיהֶם כְּלָל, אֲפִלּוּ בָּעֵת שֶׁהֵם מִתְרַחֲקִים מֵאִתָּנוּ, וְדַרְכֵיהֶם נִפְלָאָה מֵעֵינֵינוּ מְאד, עַד שֶׁנּוֹפְלִים עֲלֵיהֶם קֻשְׁיוֹת וּתְמִיהוֹת, וְנִתְעַקֵּם וְנִתְבַּלְבֵּל הַמּחַ, מֵרִבּוּי הַפְּלִיאוֹת שֶׁנּוֹפְלִים עָלָיו בְּלִבֵּנוּ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אָנָּא יְהוָה עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְאַל יִגְרְמוּ עֲווֹנוֹתֵינוּ לְהִתְרַחֵק מֵהֶם חַס וְשָׁלוֹם עַל יְדֵי זֶה רַק נִזְכֶּה לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה תָמִיד, לְהַאֲמִין בָּהֶם תָּמִיד, לֵידַע וּלְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁכָּל דַּרְכֵיהֶם יְשָׁרִים וּנְכוֹנִים מְאד, וְהֵם צַדִּיקִים וִישָׁרִים בְּכָל דַּרְכֵיהֶם וּתְנוּעוֹתֵיהֶם, רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִּׂיג דַּרְכֵיהֶם הַנּוֹרָא וְנִשְׂגָּב מְאד וְנִזְכֶּה שֶׁיְּרַחֲמוּ עָלֵינוּ הַצַּדִּיקִים, וִיקָרְבוּ אוֹתָנוּ בְּכָל פַּעַם, וְיוֹרִידוּ עַצְמָן אֵלֵינוּ, וְיַלְבִּישׁוּ וִיכַסּוּ אוֹרָם הַגָּדוֹל, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה שֶׁיִּתְגַּלֶּה לָנוּ אוֹרָם הַנִּפְלָא עַל יְדֵי זֶה, וְיִהְיֶה לָנוּ כחַ לִינק וְלִשְׁאב מֵחָכְמָתָם הַגְּדוֹלָה וְיִתְקָרְבוּ עַצְמָן אֶל הָעוֹלָם וִירַחֲמוּ עָלֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְחֶמְלָה גְדוֹלָה, וְכָל מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם יִהְיוּ לְקָרְבֵנוּ וְלֹא לְרַחֲקֵנוּ חָלִילָה, לְמַעַן נִזְכֶּה לִהְיוֹת דְּבוּקִים עִמָּהֶם לְעוֹלָם וָעֶד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּתְזַכֵּנוּ בְּכחָם וּזְכוּתָם שֶׁנִּזְכֶּה לְהַכִּיר אוֹתְךָ וּלְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וְנִזְכֶּה לָדַעַת וּלְהַכִּיר אוֹתְךָ גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְכָל מַה שֶּׁנִּתְקָרֵב אֵלֶיךָ יוֹתֵר, נִזְכֶּה לֵידַע בְּכָל פַּעַם גּדֶל רִחוּקֵנוּ מִמְּךָ וְיִתְנוֹצֵץ לָנוּ בְּכָל פַּעַם נִפְלָאוֹת גְּדֻלָּתְךָ, אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וְלָדַעַת מִמְּךָ כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁאָמַר אֵלִיָּהוּ לֵית מַאן דְּיָדַע בָּךְ כְּלָל, וְתִתֵּן לָנוּ שִׁעוּר בְּלִבֵּנוּ, שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ, וּלְהַשִּׂיג מֵרָחוֹק יְדִיעַת אֱלֹהוּתְךָ, אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר מִזֶּה, כִּי אִם כָּל חַד כְּפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּיהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "נוֹדַע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ", כָּל חַד לְפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּיהּ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּבְכֵן תְּזַכֵּנוּ לִבְלִי לִבְעט בְּיִסּוּרִין הַמֻּכְרָחִים לְקַבֵּל עָלֵינוּ כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב וְנִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ אוֹר פְּנֵי רְצוֹנְךָ הַטּוֹב עָלֵינוּ תָמִיד, וּלְהַמְשִׁיךְ כָּל טוּב לְהָעוֹלָם תָּמִיד וְנִזְכֶּה שֶׁיָּגֵנוּ עָלֵינוּ הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁסָּבְלוּ יִסּוּרִים רַבִּים בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל וּבִזְכוּתָם תַּמְשִׁיךְ עָלֵינוּ כָּל טוֹב וָחֶסֶד וִישׁוּעָה וְרַחֲמִים גְּדוֹלִים, בְּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי, וְרַב טוּב לְבֵית יִשְׂרָאֵל וּבִפְרָט עַל בְּנֵיהֶם וְזַרְעָם שֶׁל הַצַּדִּיקִים שֶׁסָּבְלוּ יִסּוּרִים רַבִּים בִּשְׁבִיל כְּלָל יִשְׂרָאֵל, רַחֵם עֲלֵיהֶם וְתֵן לָהֶם כָּל טוֹב, וְהַצִּילֵם מִכָּל מִינֵי צַעַר וְיִסּוּרִים, וּמִכָּל מִינֵי דְּאָגוֹת וּפְחָדִים וְתִשְׁלַח לָהֶם רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם, לְכָל תַּחֲלוּאֵיהֶם וּלְכָל מַכְאוֹבֵיהֶם וּלְכָל מַכּוֹתֵיהֶם, וְתָסִיר מֵהֶם כָּל מִינֵי מַחֲלָה אֵל נָא רְפָא נָא לָהֶם, וְתַחֲלִימֵם וּתְחַיֵּם, וְתִתְפַּלֵּל בַּעֲדָם תָּמִיד, וְתִתֶּן לָהֶם חַיִּים אֲרוּכִים חַיִּים טוֹבִים בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת וְתַצְלִיחֵם בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם, וְתַשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶם שֶׁפַע טוֹבָה, עשֶׁר וְכָבוֹד וְחַיִּים, וְיִזְכּוּ לְתוֹרָה וּגְדֻלָּה בְּמָקוֹם אֶחָד וְיַעַבְדוּךָ בֶּאֱמֶת בְּאַהֲבָה וּבְיִרְאָה וּבְשִׂמְחָה מִתּוֹךְ הַרְחָבַת הַלֵּב כָּל יְמֵיהֶם לְעוֹלָם, הֵם וְצֶאֱצָאֵיהֶם וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵיהֶם עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת כַּאֲשֶׁר כָּתַבְתָּ לָנוּ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁבִּזְמַן שֶׁאָדָם זוֹכֶה, זוֹכֶה לוֹ וּלְדוֹרוֹתָיו וּלְדוֹרוֹת דּוֹרוֹתָיו עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת זְכר אַל תִּשְׁכַּח כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁסָּבְלוּ עַד הֵנָּה וֶאֱמר לְצָרוֹתֵיהֶם דַּי, וְאַל תּוֹסִיף עוֹד לְיַסְּרָם רַחֵם עֲלֵיהֶם מֵעַתָּה, וְתוֹשִׁיעֵם בְּכָל מִינֵי יְשׁוּעוֹת, וְתִתֶּן לָהֶם בְּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי בְּשֶׁפַע גָּדוֹל, וּתְרוֹמֵם קַרְנָם וּמַזָּלָם לְמַעְלָה לְמַעְלָה, וּתְשַׂמְּחֵם בְּכָל מִינֵי שְׂמָחוֹת, וּתְגַדֵּל שְׁמָם עַד עוֹלָם וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת", וּתְבָרְכֵם בְּכָל הַבְּרָכוֹת, וְתַאֲרִיךְ יְמֵיהֶם וּשְׁנוֹתֵיהֶם יֵלְכוּ יוֹנְקוֹתָם, וִיהִי כַזַּיִת הוֹדָם, "עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה, דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּבְכֵן תְּרַחֵם עָלֵינוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ, וּתְזַכֵּנוּ שֶׁנִּשְׁמר אֶת פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ מִכָּל מִינֵי דִבּוּרִים רָעִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁלֹּא יֵצֵא מִפִּינוּ לְעוֹלָם שׁוּם דִּבּוּר שֶׁל שֶׁקֶר וּלְשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת וְלֵיצָנוּת וַחֲנִיפוּת וּדְבָרִים בְּטֵלִים וְנִבּוּל פֶּה, וְלֹא שׁוּם דִּבּוּר הַגּוֹרֵם לְבַיֵּשׁ פְּנֵי חֲבֵרֵנוּ, אוֹ לְצַעֲרוֹ וּלְקַנְטְרוֹ חַס וְשָׁלוֹם, וְלֹא שׁוּם דִּבּוּר פָּגוּם שֶׁבָּעוֹלָם
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מָלֵא רַחֲמִים, רַחֵם עָלֵינוּ וְשָׁמְרֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִכָּל מִינֵי דִּבּוּרִים פְּגוּמִים שֶׁבָּעוֹלָם, אֱלֹהַי נְצוֹר לְשׁוֹנֵנוּ מֵרָע וּשְׂפָתֵנוּ מִדַּבֵּר מִרְמָה שִׁיתָה יְהוָה שָׁמְרָה לְפִינוּ נִצְּרָה עַל דַּל שְׂפָתֵינוּ וְעַל יְדֵי זֶה תַּכְנִיעַ וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וּתְכַלֶּה וְתַעֲקר וּתְבַטֵּל כָּל מִינֵי חָכְמוֹת הָרָעוֹת שֶׁל הַפִּילוֹסוֹפִים וְהָאַפִּקוֹרְסִים אֲשֶׁר חָכְמָתָם הָרָעָה מַזֶּקֶת לְהָעוֹלָם מְאד מְאד, כַּאֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ "שָׁנְנוּ לְשׁוֹנָם כְּמוֹ נָחָשׁ חֲמַת עַכְשׁוּב תַּחַת שְׂפָתֵימוֹ סֶלָה" רַחֵם עַל הַנְּמָלָה הַמֻּנַּחַת בְּתוֹךְ פִּי הַנָּחָשׁ בֵּין שִׁנֶּיהָ מָלֵא רַחֲמִים, הַבִּיטָה בְעָנְיָהּ וּמַכְאוֹבָהּ הַקָּשָׁה אוֹי מִי יָכל לִסְבּל צַעַר וּמַכְאוֹב כָּזֶה, "וְאַתָּה יְהוָה עַד מָתָי", מָתַי תָּקוּם וּתְרַחֵם עָלֶיהָ רְאֵה נָא בְעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ, וּמַהֵר לְגָאֳלֵנוּ גְאֻלָּה שְׁלֵמָה מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְהַצִּילֵנוּ מִכָּל מִינֵי חָכְמוֹת רָעוֹת שֶׁל הָאַפִּיקוֹרְסִים וְהַפִּילוֹסוֹפִים שֶׁלֹּא יַגִּיעוּ עָלֵינוּ וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנוּ, וְתַגְבִּיר כּחַ הַכְּנָפַיִם דִּקְדֻשָּׁה, וְתַעֲקר וְתָסִיר וּתְבַטֵּל כַּנְפֵי הַנָּחָשׁ, שֶׁהֵם הַחֲכָמִים לְהָרַע הַחוֹקְרִים פִּילוֹסוֹפְיָא וַאֲפִּיקוֹרְסִית, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם שׁוּם כּחַ לָעוּף בְּחָכְמָתָם לְמֵרָחוֹק, וְלֹא תִּתְפַּשֵּׁט חָכְמָתָם בָּעוֹלָם וְגַם לֹא תְעוֹפֵף חָכְמָתָם בָּעמֶק לְתוֹךְ הַמּחַ וְהַלֵּב וְגַם לֹא תְעוֹפֵף חָכְמָתָם בְּעַצְמָן, שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לָעוּף בְּחָכְמָתָם לַחֲקִירוֹת עֲמוּקוֹת, רַק תְּמַעֵט וְתַחֲלִישׁ חָכְמָתָם בְּכָל הַבְּחִינוֹת, עַד שֶׁתִּתְבַּטֵּל חָכְמָתָם הָרָעָה לְגַמְרֵי מִן הָעוֹלָם, וְתִתְגַלֶּה חָכְמָה הָאֲמִתִּיִּית שֶׁל חַכְמֵי הָאֱמֶת בָּעוֹלָם, עַד אֲשֶׁר יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל בָּאֵי עוֹלָם, כִּי אַתָּה הוּא יְהוָה הָאֱלֹהִים לְבַדְּךָ עֶלְיוֹן לְכל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ, "אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם" וְתַהֲפךְ לְכָל הָעַמִּים "שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרא כֻלָּם בְּשֵׁם יְהוָה לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד", וְתַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָרֶץ, וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן וְכָל חָכְמוֹת רָעוֹת תְּבַטֵּל וְתַעֲקר מִן הָעוֹלָם וְתִתְגַּבֵּר וְתִתְחַזֵּק וְתִתְפַּשֵּׁט חָכְמָה הָאֲמִתִּיִּית בָּעוֹלָם, הִיא חָכְמַת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, לֵידַע וּלְהַכִּיר אוֹתְךָ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת וְלַעֲבד אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ לְעוֹלָם וִיקֻיַּם מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְהָיָה יְהוָה לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד", אָמֵן וְאָמֵן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות יז · פסקה 2
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 42% מהספר עד סוף היום
וְעַיֵּן בְּסֵפֶר "עָלִים לִתְרוּפָה" (מִכְתָּב רנ"ד), שֶׁכָּתַב שָׁם: וְרָאִיתִי בְּמִדְרָשׁ רַבָּה, שֶׁמֵּבִיא שָׁם אֶת הַכָּתוּב: הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם, אִם יֶלֶד שַׁעֲשׁוּעִים, כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בוֹ זָכוֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד. וְאִיתָא שָׁם:
אֵיזֶה יֶלֶד שַׁעֲשׁוּעִים, כְּבֶן שְׁתַּיִם, כְּבֶן שָׁלֹשׁ שָׁנִים, וְחָד אָמַר כְּבֶן אַרְבַּע וְחָמֵשׁ שָׁנִים; וּפִּרְשׁוּ שָׁם הַמְּפָרְשִׁים שֶׁאֶחָד אָמַר כְּבֶּן שְׁתַּיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה שָׁנִים שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁתִּנּוֹק קָטָן כָּזֶה אֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר כִּי אִם בְּרֶמֶז וּמְדַבֵּר רַק חַצִי דִבּוּר אַף־עַל־פִּי־כֵן אָבִיו מְשַׁעֲשֵׁעַ בּוֹ בְּדִבּוּרָיו וּמְמַלֵּא חֶפְצוֹ.
וְחָד אָמַר: כְּבֶן אַרְבַּע וְחָמֵשׁ שָׁנִים; שֶׁאָז דִּבּוּרוֹ שָׁלֵם וּמְבַקֵּשׁ מֵאָבִיו בְּפֶה מָלֵא: תֵּן לִי חֵפֶץ פְּלוֹנִי אוֹ חֵפֶץ פְּלוֹנִי, וְאָבִיו מְמַלֵּא בַּקָּשָׁתוֹ.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות לח – אות לט
כ־1 דק׳ · כ־150 מילים · 42% מהספר עד סוף היום
בִּשְׁעַת הַחֻרְבָּן וְהַנְּפִילָה אָנוּ מְקַבְּלִין חִיּוּת בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל דַּיְקָא, מִבְּחִינָה עֶלְיוֹנָה מְאֹד שֶׁהוּא סוֹד בְּחִינַת: 'כִּסֵּא דְּמִתְכַּסְיָא' וְכוּ' רַק שֶׁאֵין הַחִיּוּת נִמְשָׁךְ כִּי אִם מְעַט דִּמְעַט וּבְהֶעְלֵם נִפְלָא, וְאָז צְרִיכִים לְחַפֵּשׂ אַחַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד וּלְהִתְחַזֵּק וְלִטְעֹן כָּל זֹאת עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הֲלֹא בֶּאֱמֶת אַתָּה נֶעְלָם בֵּינֵינוּ גַּם עַתָּה לָכֵן הוֹדִיעֵנוּ נָא, אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדְךָ וְאַל תּוֹסֵף לְהַסְתִּיר פָּנֶיךָ מֵאִתָּנוּ.
שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁטָּעַן הַנָּבִיא בְּסוֹף הַקִּינוֹת, "אַתָּה ה' לְעוֹלָם תֵּשֵׁב כִּסְאֲךָ לְדוֹר וָדוֹר" בְּחִינַת כִּסֵּא הַנַּ"ל. "לָמָּה לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ וְכוּ' הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ" וְכוּ'. וְעַל־יְדֵי כָּל זֶה שֶׁיְּחַפֵּשׂ גַּם אָז אַחַר כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ יִזְכֶּה שֶׁתִּתְהַפֵּךְ הַיְרִידָה לַעֲלִיָּה וְיִזְכֶּה לְקַבֵּל הַחִיּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַגְּבוֹהָה הַנַּ"ל בְּאִתְגַּלְיָא וּבְשֶׁפַע גָּדוֹל (שָׁם אוֹת י"ז כ"ג):
עִקַּר תִּקּוּן פְּגִימַת הַלְּבָנָה הוּא עַל־יְדֵי הִתְחַזְּקוּת שֶׁבָּא עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, בְּחִינַת: "כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם", וְזֶה שֶׁהִזְהִיר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּמָּה פְּעָמִים אֶת יְהוֹשֻׁעַ "חֲזַק וֶאֱמַץ", כִּי יְהוֹשֻׁעַ הוּא בְּחִינַת לְבָנָה כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, (שָׁם אוֹת מ"ט):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · כעס · אות ג
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 46% מהספר עד סוף היום
כְּשֶׁהַיֵּצֶר הָרָע מֵסִית לָאָדָם שֶׁיִּכְעַס, צָרִיךְ לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ כַּמָּה וְכַמָּה יַפְסִיד עַל־יְדֵי־זֶה בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת, כִּי יַפְסִיד עַל־יְדֵי הַכַּעַס הָעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּפָשׁוֹת, וְעַל כֵּן שָׁם בְּהָעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה כָּל הַגְּוָנִין עִלָּאִין וְכָל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאִם, חַס וְשָׁלוֹם, לֹא יַעֲצֹר בְּרוּחוֹ וְיִכְעַס חַס וְשָׁלוֹם, יְאַבֵּד הַכֹּל וְיִפֹּל לִיגִיעוֹת וּטְרָחוֹת וּמְרִירוּת הַפַּרְנָסָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת טִיט הַיָּוֵן, שֶׁהוּא עִקַּר מְרִירוּת הַגָּלוּת, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד, כִּי מִכָּל הַתַּאֲווֹת בְּנָקֵל יוֹתֵר לְהוֹצִיא, חוּץ מִתַּאֲוַת מָמוֹן, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (שָׁם, אוֹת י"ח):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ו · מכתב ריב · פסקה 8 – פסקה 5
כ־8 דק׳ · כ־760 מילים · 42% מהספר עד סוף היום
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, מוֹצָאֵי שַׁבַּת שְׁמוֹת אוֹר לְיוֹם א' וָאֵרָא תקצ"ו נֶעמְרוֹב.
שָׁלוֹם לִכְבוֹד בְּנִי חֲבִיבִי מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק נֵרוֹ יָאִיר.
קִבַּלְתִּי מִכְתָּבְךָ בְּלֵיל שַׁבַּת קֹדֶשׁ הַסָּמוּךְ הֶעָבַר, תֵּכֶף אַחַר גְּמַר תְּפִלָּתִי קְרָאתִיו קֹדֶם קִדּוּשׁ אַחַר אֲמִירַת אֵשֶׁת חַיִל. וְאִם כִּי יָדַעְתִּי קֹדֶם קְרִיאָתִי שֶׁבְּוַדַּאי הוּא מָלֵא קֻבְּלָנָא וּצְעָקָה, עִם כָּל זֶה לֹא יָכוֹלְתִּי לְהִתְאַפֵּק מִלִּקְרוֹתוֹ תֵּכֶף בִּכְנִיסַת שַׁבָּת. וְהִנֵּה עַתָּה תֵּכֶף אַחַר הַבְדָּלָה יָשַׁבְתִּי לִכְתֹּב לְךָ מִכְתָּבִי זֶה, אוּלַי אוּכַל לְשָׁלְחוֹ לְךָ עַל יְדֵי עוֹבֵר וָשָׁב עַל הַיָּרִיד, וַעֲדַיִן אֵינִי יוֹדֵעַ אִם אֶמְצָא אֵיזֶה מֵהֶם. וְהִנֵּה לַהֲשִׁיבְךָ עַל צַעֲקָתְךָ, כְּבָר הִקְדִּים לָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רְפוּאָה לַמַּכָּה עַל יְדֵי רִבּוּי הַדִּבּוּרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁסִּפַּרְתִּי לְךָ מֵרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה בִּכְתָב וּבְעַל פֶּה, שֶׁכֻּלָּם הֵם שִׁבְעָה מְשִׁיבֵי טַעַם לְהַחֲיוֹת גַּם אוֹתִי, גַּם אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, גַּם אוֹתְךָ, כְּמוֹ שֶׁהוּא עַתָּה, כִּי אֵין עִנְיָן בָּעוֹלָם שֶׁאֵינוֹ כָּלוּל בִּדְבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים זַ"ל. וְתוֹדָה לָאֵל כְּבָר שְׁמַעְתֶּם מִמֶּנִּי הַרְבֵּה וְהֵבַנְתָּ הַרְבֵּה וְרָאִיתָ הַרְבֵּה בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, וּבְהַסְּפָרִים אֲשֶׁר חָנַּנִי ה' לְחַדֵּשׁ בִּדְבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים. וּבְוַדַּאי רָאוּי לְךָ לְהָבִין מִדַּעְתְּךָ לְהַחֲיוֹת נַפְשְׁךָ גַּם עַתָּה, כִּי זֶה כְּלָל גָּדוֹל וּכְבָר דִּבַּרְנוּ מִזֶּה כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁאֲפִלּוּ אִם נְדַבֵּר הַרְבֵּה כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה דִּבְרֵי אֱמֶת הַמְּשִׁיבִין אֶת הַנֶּפֶשׁ, עִם כָּל זֶה צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְהָבִין מֵהֶם דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר לְהַחֲיוֹת נַפְשׁוֹ בִּמְקוֹמוֹ וּבִשְׁעָתוֹ, כְּפִי מַה שֶּׁהוּא. כִּי אִלּוּ פִינוּ מָלֵא דִּבּוּרִים אֲמִתִּיִּים וְכוּ' לֹא יוּכַל אִישׁ לְדַבֵּר לַחֲבֵרוֹ וְתַלְמִידוֹ בִּפְרָטֵי פְּרָטִיּוּת לְרַפְּאוֹת מַכְאוֹבֵי נַפְשׁוֹ וּלְחַזְּקוֹ וּלְאַמְּצוֹ בִּפְרָטֵי פְּרָטִיּוּת עַל כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו בְּיוֹם אֶחָד, מִכָּל שֶׁכֵּן בְּשָׁבוּעַ מִכָּל שֶׁכֵּן בְּחֹדֶשׁ וּבְשָׁנָה, מִכָּל שֶׁכֵּן כָּל יְמֵי חַיָּיו. וְהָעִקָּר לְהָבִין מֵעַצְמוֹ מֵהַדִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים שֶׁמְּדַבְּרִים עִמָּכֶם לְקַבֵּל מֵהֶם הִתְחַזְּקוּת וְעֵצוֹת לְשַׂמֵּחַ נַפְשׁוֹ בְּתוֹךְ מְעוֹף צָרָה וְצוּקָה חַס וְשָׁלוֹם, לַהֲפוֹךְ כָּל מִינֵי יָגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה. וּבִפְרָט שֶׁתּוֹדָה לָאֵל כְּבָר יֵשׁ לָנוּ יְסוֹד מוּסָד לְשַׂמֵּחַ נַפְשֵׁנוּ וּלְהַחֲיוֹת עַצְמֵנוּ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל כָּל אֶחָד עַל יְדֵי שֶׁזִּכָּנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לֵידַע וּלְהִתְקָרֵב לְאוֹר כָּזֶה וְכוּ', וְעַל כָּל פָּנִים אֵין אָנוּ מִתְנַגְּדִים עָלָיו.
וְדַע וְהַאֲמֵן בְּנִי חֲבִיבִי כִּי לֹא דָּבָר רֵיק הוּא מִמֶּנּוּ, וּבְכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה אַתָּה צָרִיךְ לְהַחֲיוֹת עַצְמְךָ בָּזֶה. וְדַע בְּנִי כִּי בֶּאֱמֶת אַתָּה מַרְבֶּה לִדְאֹג יוֹתֵר מִדַּאי, וְהוּא מַעֲשֵׂי בַּעַל דָּבָר לְהַרְבּוֹת מָרָה שְׁחוֹרָה וְעַצְבוּת חַס וְשָׁלוֹם, וְהַמָּרָה שְׁחוֹרָה וְהָעַצְבוּת בְּעַצְמוֹ מַזִּיקִים מְאֹד חַס וְשָׁלוֹם לְעִנְיָנְךָ. וְהֵיטֵב חָרָה לִי עָלֶיךָ בְּנִי חֲבִיבִי עַל אֲשֶׁר אֵין אַתָּה צַיָּת אוֹתִי, בִּפְרָט שֶׁכָּל דְּבָרַי הֵם בִּשְׁלִיחוּתוֹ וּבִשְׁמוֹ זַ"ל. וְתֵדַע וְתַאֲמִין שֶׁהוּא זַ"ל מַזְהִיר אוֹתְךָ לְבַל תַּחֲשֹׁב עוֹד כְּלָל בָּזֶה, לֹא לְפָנָיו וְלֹא לְאַחֲרָיו, כִּי דַּי לְצָרָה בִּשְׁעָתָהּ רַחֲמָנָא לִצְלַן. וְקִוִּיתִי לַה' שֶׁעַל יְדֵי זֶה תִּנָּצֵל, אַךְ אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה אַל תַּחֲשֹׁב בָּזֶה כְּלָל. וְהִזָּהֵר וְהִזָּהֵר לְקַיֵּם דְּבָרַי, וְאַל תַּטְרִיד דַּעְתְּךָ בָּזֶה כְּלָל, רַק תַּעֲסֹק בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וּמַשָּׂא וּמַתָּן וּלְפַקֵּחַ דַּעְתְּךָ בְּעִנְיְנֵי שִׂמְחָה, וּלְשַׂמֵּחַ נַפְשְׁךָ בְּמִלֵּי דִּבְדִיחוּתָא כִּי אֵינְךָ יוֹדֵעַ כְּלָל מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם. וְתֵדַע שֶׁדְּבָרִים כָּאֵלֶּה עָבְרוּ גַּם עַל גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל. וּבְפֵרוּשׁ רָאִיתִי בִּכְתַב הָרַב הַקָּדוֹשׁ מוֹרֵנוּ הָרַב ר' חַיִּים וִויטַאל זַ"ל הַנִּקְרָא סֵפֶר הֶחָזוֹן שֶׁעָבַר עָלָיו כָּאֵלֶּה.
וּמַה מְּאֹד הוֹמֶה עָלַי לִבִּי עַל אֲשֶׁר כָּתַבְתָּ שֶׁאַתָּה מִתְבַּטֵּל מִדִּבְרֵי תּוֹרָה, וְאַתָּה מִתְבַּטֵּל מֵהַשִּׁעוּרִים שֶׁקָּבַעְתָּ לְךָ בִּתְחִלַּת הַחֹרֶף הַזֶּה. לֹא טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר אַתָּה עוֹשֶׂה, לֹא כָּךְ הוּא הַמִּדָּה, וְלֹא כָּךְ יָפֶה הוּא לָנוּ. וְכִי לְחִנָּם הִרְבֵּיתִי לְדַבֵּר הַרְבֵּה עַד אֲשֶׁר כִּמְעַט נִחַר גְּרוֹנִי, לִבְלִי לְהִתְיָאֵשׁ עַצְמוֹ, וְלִבְלִי לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ, וְלִבְלִי לָזוּז מִמְּקוֹמוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן בְּכָל מַה שֶּׁיַּעֲבֹר עַל הָאָדָם. וְאַחֲרֵי כָּל אֵלֶּה תִּכְתֹּב לִי דִּבְרֵי שְׁטוּת הַנִּמְשָׁכִין מֵעֲנָוָה פְּסוּלָה, לִכְתֹּב שֶׁיָּדַעְתָּ בְּעַצְמְךָ שֶׁאַתָּה רָחוֹק מִלָּגֶשֶׁת אֶל הַקֹּדֶשׁ, עַל כֵּן מְבַלְבְּלִין אוֹתְךָ כָּל כָּךְ. הֲלֹא בְּוַדַּאי זֶה אֱמֶת שֶׁאֵין שׁוּם אָדָם רָאוּי לָגֶשֶׁת אֶל הַקֹּדֶשׁ לַעֲבֹד אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא רָם וְנִשָּׂא וְכוּ', מִכָּל שֶׁכֵּן מְלֵאִים חֵטְא וְעָווֹן כָּמוֹנוּ הַיּוֹם בְּדוֹרוֹת אֵלּוּ, אַךְ כְּבָר הִקְדִּימוּ לְהוֹדִיעַ לָנוּ צַדִּיקֵי אֱמֶת, וּבִפְרָט אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁזֶּה עִקַּר גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהָרָחוֹק וּמְגֻשָּׁם בְּיוֹתֵר יַעֲבֹד אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה כָּל תַּעֲנוּגָיו וְשַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי בִּמְקוֹם גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ שָׁם אָנוּ מוֹצְאִין עַנְוְתָנוּתוֹ. וּכְבָר דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם הַרְבֵּה שֶׁזֶּה הַטָּעוּת מָצוּי מְאֹד בִּבְנֵי הַנְּעוּרִים, שֶׁכָּל אֶחָד סוֹבֵר שֶׁלֹּא עָלָיו נֶאֱמַר עִנְיָן זֶה לְפִי רִבּוּי לִכְלוּכָיו וְטִנּוּפָיו וְקִלְקוּלָיו וְכוּ', וּבֶאֱמֶת אֵינוֹ כֵּן, כִּי אַדְּרַבָּה עָלָיו דַּיְקָא נֶאֱמַר כָּל זֶה. וּמָה אוֹסִיף לְדַבֵּר עוֹד עִמְּךָ, אַחֲרֵי שֶׁאֵינְךָ צַיָּת לִדְבָרַי שֶׁהֵם כֻּלָּם דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים שֶׁקִּבַּלְתִּי מִבְּאֵר מַיִם חַיִּים מֵהַנַּחַל נוֹבֵעַ וְכוּ' שֶׁהֵם בְּחִינַת מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה בְּלֵב אִישׁ עָמֹק עָמֹק וְכוּ'. וְעַל יְדֵי תְּמִימוּת וּפְשִׁיטוּת דַּיְקָא יְכוֹלִים לְמָצְאָם כָּל אֶחָד בִּמְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ. וְזֶה זֶה עִקַּר הַנִּסָּיוֹן וְהַצֵּרוּף שֶׁל כָּל אָדָם שֶׁבְּכָל הַיְּרִידוֹת וְהַנְּפִילוֹת, וּבְכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו לֹא יִתְרַחֵק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא מֵהַתּוֹרָה וּתְפִלָּה. וְהִנֵּה בַּיָּמִים הַלָּלוּ עִיַּנְתִּי בְּהַכֶּרֶךְ שֶׁכָּתַבְתִּי בְּסָמוּךְ הַמְדַבֵּר מִמַּה שֶּׁחִדַּשְׁתִּי בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשָׁבוּעוֹת הֶעָבַר וּבְסָמוּךְ לוֹ, וְהֵם דְּבָרִים נִפְלָאִים לְהָשִׁיב נַפְשְׁךָ תָּמִיד, עַל כֵּן אֲנִי נִכְסָף מְאֹד שֶׁתְּקַבְּלֵם, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם כְּשֶׁתִּהְיֶה פֹּה תַּזְכִּיר אוֹתִי וְאֶמְסְרֵם לְךָ. כִּי הַדְּבָרִים שֶׁנִּתְחַדְּשׁוּ בְּסָמוּךְ בְּוַדַּאי צְרִיכִים לָכֶם בְּיוֹתֵר.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות ח' · פסקה 4
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 42% מהספר עד סוף היום
ר' חִיָיא בַּר אַבָּא הַכֹּהֵן. ר' חִיָיא בַּר אַבָּא בַּר אַחְתֵּיהּ דְבַּר קַפָּרָא. ר' חִיָיא בַּר אַדָּא.
ר' חִיָיא בְּרֵיהּ דְרַב אַדָּא דְּמִן יָפוֹ. ר' חִיָיא בַּר אַוְיָא. רַב חִיָיא בַּר אָבִין נַגְּרָא. רַב חִיָיא בַּר יוֹסֵף.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן ע״ו · סעיף י״ג – סעיף י״ח
כ־5 דק׳ · כ־490 מילים · 38% מהספר עד סוף היום
בִּקְדֻשָּׁה דְּמוּסָף שֶׁאוֹמְרִים, שְׁמַע יִשְֹרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד, וּמִיָּד אוֹמְרִים הַקָּהָל, אֶחָד הוּא אֱלֹקֵינוּ וְכוּ', הוּא טָעוּת, כִּי אָסוּר לוֹמַר תֵּבַת אֶחָד שְׁתֵּי פְּעָמִים רְצוּפוֹת. אֶלָּא יֹאמַר ה' אֶחָד, הוּא אֱלֹקֵינוּ וְכוּ', אַךְ שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר שֶׁהוּא מַמְתִּין עַל הַצִּבּוּר, יָכוֹל הוּא לְהַתְחִיל בְּתֵבַת אֶחָד, כֵּיוָן שֶׁהִפְסִיק בֵּינְתָיִם (עַיֵּן בסידור).
בְּמִנְחָה קוֹדֵם קְרִיאַת הַתּוֹרָה, אוֹמְרִים וַאֲנִי תְּפִלָּתִי וְגוֹ', וְהוּא עַל פִּי מַה שֶּׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּפָּסוּק, יַשִׂיחוּ בִּי יוֹשְׁבֵי שַׁעַר וּנְגִינוֹת שׁוֹתֵי שֵׁכָר. וּכְתִיב אַחֲרָיו, וַאֲנִי תְּפִלָּתִי וְגוֹ', אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֵין אֻמָּה זוֹ כִּשְׁאָר אֻמּוֹת הָעוֹלָם. אֻמּוֹת הָעוֹלָם כְּשֶׁהֵם שׁוֹתִים וּמִשְׁתַּכְּרִים הוֹלְכִין וּפוֹחֲזִין. וְאָנוּ לֹא כֵן, אֶלָּא אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁתִינוּ, וַאֲנִי תְפִלָּתִי וְגוֹ' וְלָכֵן אוֹמְרִים אוֹתוֹ לִפְנֵי קְרִיאַת הַתּוֹרָה, לְהוֹדוֹת לְיוֹצְרֵנוּ, שֶׁלֹּא שָׂם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם, וַאֲפִלּוּ הָרֵקִים שֶׁבָּנוּ, בָּאִים לִשְׁמֹעַ תּוֹרָה. וּבְיוֹם טוֹב שֶׁחַל בְּחֹל, שֶׁאֵין קוֹרִין בַּתּוֹרָה, אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ. אֲבָל בַשַׁבָּת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין סֵפֶר תּוֹרָה לִקְרוֹת, מִכָּל מָקוֹם אוֹמְרִים אוֹתוֹ. וְאוֹמְרִים אוֹתוֹ אָז קֹדֶם הַחֲצִי קַדִּישׁ, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַפְסִיק בֵּין הַקַּדִּישׁ לִתְפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה.
לְאַחַר חֲזָרַת הַשְּׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה נוֹהֲגִין לוֹמַר צִדְקָתְךָ צֶדֶק, וְהֵמָּה שְׁלשָׁה פְּסוּקִים, כְּעֵין צִדּוּק הַדִּין עַל שְׁלשָׁה צַדִּיקִים שֶׁנִּפְטְרוּ בְּשָׁעָה זֹאת, יוֹסֵף, מֹשֶׁה וְדָוִד. וְאִם הוּא בַּיּוֹם שֶׁאִם הָיָה חֹל לֹא הָיוּ אוֹמְרִים תַּחֲנוּן, אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ. אַךְ כְּשֶׁמִּתְפַּלְּלִים בְּצִּבּוּר בְּבֵית אָבֵל, אוֹמְרִים אוֹתוֹ, דְּאִם לֹא יֹאמְרוּהוּ, הֲוֵי פַּרְהֵסְיָא, וְאֵין אֲבֵלוּת פַּרְהֶסְיָא בְּשַׁבָּת.
אִם טָעָה בַּשַׁבָּת אוֹ בְּיוֹם טוֹב וְהִתְחִיל בְּרָכוֹת אֶמְצָעִיוֹת שֶׁל חֹל וְנִזְכַּר בְּאֶמְצַע בְּרָכָה, צָרִיךְ לִגְמֹר כָּל אוֹתָהּ בְּרָכָה שֶׁהִתְחִיל, וְאַחַר כָּךְ מַתְחִיל בְּרָכָה אֶמְצָעִית שֶׁל שַׁבָּת אוֹ שֶׁל יוֹם טוֹב. וְהַטַּעַם הוּא, מִשּׁוּם דְּמִן הַדִּין הָיָה רָאוּי לְתַקֵּן גַּם בַּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב כָּל בְּרָכוֹת הָאֶמְצָעִיּוֹת כְּמוֹ בַחֹל, וּלְהַזְכִּיר קְדֻשַּׁת הַיּוֹם בְּבִרְכַּת רְצֵה כְּמוֹ בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ וְחֹל הַמּוֹעֵד. אֶלָּא מִפְּנֵי כְּבוֹד שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב לֹא הִטְרִיחוּ חֲכָמִים, וְתִקְּנוּ בְּרָכָה אַחַת אֶמְצָעִית לִקְדֻשַּׁת הַיּוֹם. אֲבָל זֶה שֶׁהִתְחִיל בְּרָכָה שֶׁל חֹל, יֵשׁ לוֹ לִגְמוֹר אוֹתָהּ בְּרָכָה, כֵּיון שֶׁהִיא רְאוּיָה לְאָמְרָהּ עַתָּה מִן הַדִּין.
אֲפִלּוּ לֹא הִתְחִיל רַק תֵּבָה אַחַת מִן הַבְּרָכָה וְנִזְכַּר מִיָּד, צָרִיךְ לִגְמֹר כָּל הַבְּרָכָה, חוּץ מִבִּרְכַּת אַתָּה חוֹנֵן, שֶׁאִם לֹא אָמַר עֲדַיִן רַק תֵּבַת אַתָּה, כֵּיוָן שֶׁגַּם תְּפִלּוֹת עַרְבִית וּמִנְחָה, מַתְחִילִין אַתָּה, לָכֵן אִם בִּתְפִלַּת עַרְבִית אוֹ מִנְחָה אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁכַח שֶׁהוּא שַׁבָּת וְהִתְחִיל תֵּבַת אַתָּה עַל דַּעַת לוֹמַר אַתָּה חוֹנֵן, אִם נִזְכַּר מִיָּד שֶׁהוּא שַׁבָּת, אֵינוֹ צָרִיךְ לוֹמַר בִּרְכַּת אַתָּה חוֹנֵן, אֶלָּא גּוֹמֵר וְאוֹמֵר קִדַשְׁתָּ וְכוּ'. [וּבְמִנְחָה, אֶחָד וְכוּ'] וְאִם אֵרַע לוֹ כֵּן בְּשַׁחֲרִית, אֲזַי אִם הָיָה הַטָּעוּת מֵחֲמַת שֶׁהָיָה סוֹבֵר שֶׁהוּא חֹל, צָרִיךְ לִגְמוֹר בִּרְכַּת אַתָּה חוֹנֵן. אֲבָל אִם יָדַע שֶׁהוּא שַׁבָּת וְשֶׁצָּרִיךְ לוֹמַר יִשְׂמַח מֹשֶׁה, אֶלָּא שֶׁנִּכְשַׁל בִּלְשׁוֹנוֹ מֵחֲמַת הֶרְגֵּלוֹ וְאָמַר תֵּבַת אַתָּה, אֵינוֹ צָרִיךְ לִגְמוֹר בִּרְכַּת אַתָּה חוֹנֵן, אֶלָּא אוֹמֵר יִשְׂמַח מֹשֶׁה. דְּכֵיוָן שֶׁיֵּשׁ בִּתְפִלּוֹת שַׁבָּת גַּם כֵּן תְּפִלּוֹת שֶׁמַּתְחִילִין אַתָּה, הֲוֵי לֵיה כְּמוֹ שֶׁטָּעָה בִּתְפִלַּת שַׁבָּת מִזּוֹ לָזוֹ, מֵאַחַר שֶׁיָּדַע שֶׁהוּא שַׁבָּת וְלֹא אָמַר עֲדַיִן רַק תֵּבַת אַתָּה.
אִם לֹא נִזְכַּר עַד בִּבְּרָכוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת, (דְּהַיְנוּ מִן רְצֵה וּלְהַלָּן) פּוֹסֵק בְּאֶמְצַע בְּרָכָה בְּמָּקוֹם שֶׁנִּזְכַּר, וּמַתְחִיל בְּשֶׁל שַׁבָּת אוֹ יוֹם טוֹב וְגוֹמֵר כַּסֵּדֶר. וְאִם לֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר שֶׁהִתְחִיל לוֹמַר יִהְיוּ לְרָצוֹן, חוֹזֵר לְרֹאשׁ הַתְּפִלָּה.
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ס״ג
וּתְרַחֵם עָלֵינוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְהַאֲמִין בְּהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים תָּמִיד וְאַל יִתְבַּלְבֵּל דַּעְתֵּנוּ, וְאַל יִתְעַקֵּם שִׂכְלֵנוּ וְלִבֵּנוּ וְלֹא יִהְיֶה קָשֶׁה לָנוּ עֲלֵיהֶם כְּלָל, אֲפִלּוּ בָּעֵת שֶׁהֵם מִתְרַחֲקִים מֵאִתָּנוּ, וְדַרְכֵיהֶם נִפְלָאָה מֵעֵינֵינוּ מְאד, עַד שֶׁנּוֹפְלִים עֲלֵיהֶם קֻשְׁיוֹת וּתְמִיהוֹת, וְנִתְעַקֵּם וְנִתְבַּלְבֵּל הַמּחַ, מֵרִבּוּי הַפְּלִיאוֹת שֶׁנּוֹפְלִים עָלָיו בְּלִבֵּנוּ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אָנָּא יְהוָה עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְאַל יִגְרְמוּ עֲווֹנוֹתֵינוּ לְהִתְרַחֵק מֵהֶם חַס וְשָׁלוֹם עַל יְדֵי זֶה רַק נִזְכֶּה לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה תָמִיד, לְהַאֲמִין בָּהֶם תָּמִיד, לֵידַע וּלְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁכָּל דַּרְכֵיהֶם יְשָׁרִים וּנְכוֹנִים מְאד, וְהֵם צַדִּיקִים וִישָׁרִים בְּכָל דַּרְכֵיהֶם וּתְנוּעוֹתֵיהֶם, רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִּׂיג דַּרְכֵיהֶם הַנּוֹרָא וְנִשְׂגָּב מְאד וְנִזְכֶּה שֶׁיְּרַחֲמוּ עָלֵינוּ הַצַּדִּיקִים, וִיקָרְבוּ אוֹתָנוּ בְּכָל פַּעַם, וְיוֹרִידוּ עַצְמָן אֵלֵינוּ, וְיַלְבִּישׁוּ וִיכַסּוּ אוֹרָם הַגָּדוֹל, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה שֶׁיִּתְגַּלֶּה לָנוּ אוֹרָם הַנִּפְלָא עַל יְדֵי זֶה, וְיִהְיֶה לָנוּ כחַ לִינק וְלִשְׁאב מֵחָכְמָתָם הַגְּדוֹלָה וְיִתְקָרְבוּ עַצְמָן אֶל הָעוֹלָם וִירַחֲמוּ עָלֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְחֶמְלָה גְדוֹלָה, וְכָל מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם יִהְיוּ לְקָרְבֵנוּ וְלֹא לְרַחֲקֵנוּ חָלִילָה, לְמַעַן נִזְכֶּה לִהְיוֹת דְּבוּקִים עִמָּהֶם לְעוֹלָם וָעֶד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּתְזַכֵּנוּ בְּכחָם וּזְכוּתָם שֶׁנִּזְכֶּה לְהַכִּיר אוֹתְךָ וּלְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וְנִזְכֶּה לָדַעַת וּלְהַכִּיר אוֹתְךָ גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְכָל מַה שֶּׁנִּתְקָרֵב אֵלֶיךָ יוֹתֵר, נִזְכֶּה לֵידַע בְּכָל פַּעַם גּדֶל רִחוּקֵנוּ מִמְּךָ וְיִתְנוֹצֵץ לָנוּ בְּכָל פַּעַם נִפְלָאוֹת גְּדֻלָּתְךָ, אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וְלָדַעַת מִמְּךָ כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁאָמַר אֵלִיָּהוּ לֵית מַאן דְּיָדַע בָּךְ כְּלָל, וְתִתֵּן לָנוּ שִׁעוּר בְּלִבֵּנוּ, שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ, וּלְהַשִּׂיג מֵרָחוֹק יְדִיעַת אֱלֹהוּתְךָ, אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר מִזֶּה, כִּי אִם כָּל חַד כְּפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּיהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "נוֹדַע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ", כָּל חַד לְפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּיהּ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּבְכֵן תְּזַכֵּנוּ לִבְלִי לִבְעט בְּיִסּוּרִין הַמֻּכְרָחִים לְקַבֵּל עָלֵינוּ כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב וְנִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ אוֹר פְּנֵי רְצוֹנְךָ הַטּוֹב עָלֵינוּ תָמִיד, וּלְהַמְשִׁיךְ כָּל טוּב לְהָעוֹלָם תָּמִיד וְנִזְכֶּה שֶׁיָּגֵנוּ עָלֵינוּ הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁסָּבְלוּ יִסּוּרִים רַבִּים בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל וּבִזְכוּתָם תַּמְשִׁיךְ עָלֵינוּ כָּל טוֹב וָחֶסֶד וִישׁוּעָה וְרַחֲמִים גְּדוֹלִים, בְּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי, וְרַב טוּב לְבֵית יִשְׂרָאֵל וּבִפְרָט עַל בְּנֵיהֶם וְזַרְעָם שֶׁל הַצַּדִּיקִים שֶׁסָּבְלוּ יִסּוּרִים רַבִּים בִּשְׁבִיל כְּלָל יִשְׂרָאֵל, רַחֵם עֲלֵיהֶם וְתֵן לָהֶם כָּל טוֹב, וְהַצִּילֵם מִכָּל מִינֵי צַעַר וְיִסּוּרִים, וּמִכָּל מִינֵי דְּאָגוֹת וּפְחָדִים וְתִשְׁלַח לָהֶם רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם, לְכָל תַּחֲלוּאֵיהֶם וּלְכָל מַכְאוֹבֵיהֶם וּלְכָל מַכּוֹתֵיהֶם, וְתָסִיר מֵהֶם כָּל מִינֵי מַחֲלָה אֵל נָא רְפָא נָא לָהֶם, וְתַחֲלִימֵם וּתְחַיֵּם, וְתִתְפַּלֵּל בַּעֲדָם תָּמִיד, וְתִתֶּן לָהֶם חַיִּים אֲרוּכִים חַיִּים טוֹבִים בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת וְתַצְלִיחֵם בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם, וְתַשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶם שֶׁפַע טוֹבָה, עשֶׁר וְכָבוֹד וְחַיִּים, וְיִזְכּוּ לְתוֹרָה וּגְדֻלָּה בְּמָקוֹם אֶחָד וְיַעַבְדוּךָ בֶּאֱמֶת בְּאַהֲבָה וּבְיִרְאָה וּבְשִׂמְחָה מִתּוֹךְ הַרְחָבַת הַלֵּב כָּל יְמֵיהֶם לְעוֹלָם, הֵם וְצֶאֱצָאֵיהֶם וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵיהֶם עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת כַּאֲשֶׁר כָּתַבְתָּ לָנוּ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁבִּזְמַן שֶׁאָדָם זוֹכֶה, זוֹכֶה לוֹ וּלְדוֹרוֹתָיו וּלְדוֹרוֹת דּוֹרוֹתָיו עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת זְכר אַל תִּשְׁכַּח כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁסָּבְלוּ עַד הֵנָּה וֶאֱמר לְצָרוֹתֵיהֶם דַּי, וְאַל תּוֹסִיף עוֹד לְיַסְּרָם רַחֵם עֲלֵיהֶם מֵעַתָּה, וְתוֹשִׁיעֵם בְּכָל מִינֵי יְשׁוּעוֹת, וְתִתֶּן לָהֶם בְּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי בְּשֶׁפַע גָּדוֹל, וּתְרוֹמֵם קַרְנָם וּמַזָּלָם לְמַעְלָה לְמַעְלָה, וּתְשַׂמְּחֵם בְּכָל מִינֵי שְׂמָחוֹת, וּתְגַדֵּל שְׁמָם עַד עוֹלָם וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת", וּתְבָרְכֵם בְּכָל הַבְּרָכוֹת, וְתַאֲרִיךְ יְמֵיהֶם וּשְׁנוֹתֵיהֶם יֵלְכוּ יוֹנְקוֹתָם, וִיהִי כַזַּיִת הוֹדָם, "עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה, דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּבְכֵן תְּרַחֵם עָלֵינוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ, וּתְזַכֵּנוּ שֶׁנִּשְׁמר אֶת פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ מִכָּל מִינֵי דִבּוּרִים רָעִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁלֹּא יֵצֵא מִפִּינוּ לְעוֹלָם שׁוּם דִּבּוּר שֶׁל שֶׁקֶר וּלְשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת וְלֵיצָנוּת וַחֲנִיפוּת וּדְבָרִים בְּטֵלִים וְנִבּוּל פֶּה, וְלֹא שׁוּם דִּבּוּר הַגּוֹרֵם לְבַיֵּשׁ פְּנֵי חֲבֵרֵנוּ, אוֹ לְצַעֲרוֹ וּלְקַנְטְרוֹ חַס וְשָׁלוֹם, וְלֹא שׁוּם דִּבּוּר פָּגוּם שֶׁבָּעוֹלָם
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מָלֵא רַחֲמִים, רַחֵם עָלֵינוּ וְשָׁמְרֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִכָּל מִינֵי דִּבּוּרִים פְּגוּמִים שֶׁבָּעוֹלָם, אֱלֹהַי נְצוֹר לְשׁוֹנֵנוּ מֵרָע וּשְׂפָתֵנוּ מִדַּבֵּר מִרְמָה שִׁיתָה יְהוָה שָׁמְרָה לְפִינוּ נִצְּרָה עַל דַּל שְׂפָתֵינוּ וְעַל יְדֵי זֶה תַּכְנִיעַ וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וּתְכַלֶּה וְתַעֲקר וּתְבַטֵּל כָּל מִינֵי חָכְמוֹת הָרָעוֹת שֶׁל הַפִּילוֹסוֹפִים וְהָאַפִּקוֹרְסִים אֲשֶׁר חָכְמָתָם הָרָעָה מַזֶּקֶת לְהָעוֹלָם מְאד מְאד, כַּאֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ "שָׁנְנוּ לְשׁוֹנָם כְּמוֹ נָחָשׁ חֲמַת עַכְשׁוּב תַּחַת שְׂפָתֵימוֹ סֶלָה" רַחֵם עַל הַנְּמָלָה הַמֻּנַּחַת בְּתוֹךְ פִּי הַנָּחָשׁ בֵּין שִׁנֶּיהָ מָלֵא רַחֲמִים, הַבִּיטָה בְעָנְיָהּ וּמַכְאוֹבָהּ הַקָּשָׁה אוֹי מִי יָכל לִסְבּל צַעַר וּמַכְאוֹב כָּזֶה, "וְאַתָּה יְהוָה עַד מָתָי", מָתַי תָּקוּם וּתְרַחֵם עָלֶיהָ רְאֵה נָא בְעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ, וּמַהֵר לְגָאֳלֵנוּ גְאֻלָּה שְׁלֵמָה מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְהַצִּילֵנוּ מִכָּל מִינֵי חָכְמוֹת רָעוֹת שֶׁל הָאַפִּיקוֹרְסִים וְהַפִּילוֹסוֹפִים שֶׁלֹּא יַגִּיעוּ עָלֵינוּ וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנוּ, וְתַגְבִּיר כּחַ הַכְּנָפַיִם דִּקְדֻשָּׁה, וְתַעֲקר וְתָסִיר וּתְבַטֵּל כַּנְפֵי הַנָּחָשׁ, שֶׁהֵם הַחֲכָמִים לְהָרַע הַחוֹקְרִים פִּילוֹסוֹפְיָא וַאֲפִּיקוֹרְסִית, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם שׁוּם כּחַ לָעוּף בְּחָכְמָתָם לְמֵרָחוֹק, וְלֹא תִּתְפַּשֵּׁט חָכְמָתָם בָּעוֹלָם וְגַם לֹא תְעוֹפֵף חָכְמָתָם בָּעמֶק לְתוֹךְ הַמּחַ וְהַלֵּב וְגַם לֹא תְעוֹפֵף חָכְמָתָם בְּעַצְמָן, שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לָעוּף בְּחָכְמָתָם לַחֲקִירוֹת עֲמוּקוֹת, רַק תְּמַעֵט וְתַחֲלִישׁ חָכְמָתָם בְּכָל הַבְּחִינוֹת, עַד שֶׁתִּתְבַּטֵּל חָכְמָתָם הָרָעָה לְגַמְרֵי מִן הָעוֹלָם, וְתִתְגַלֶּה חָכְמָה הָאֲמִתִּיִּית שֶׁל חַכְמֵי הָאֱמֶת בָּעוֹלָם, עַד אֲשֶׁר יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל בָּאֵי עוֹלָם, כִּי אַתָּה הוּא יְהוָה הָאֱלֹהִים לְבַדְּךָ עֶלְיוֹן לְכל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ, "אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם" וְתַהֲפךְ לְכָל הָעַמִּים "שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרא כֻלָּם בְּשֵׁם יְהוָה לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד", וְתַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָרֶץ, וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן וְכָל חָכְמוֹת רָעוֹת תְּבַטֵּל וְתַעֲקר מִן הָעוֹלָם וְתִתְגַּבֵּר וְתִתְחַזֵּק וְתִתְפַּשֵּׁט חָכְמָה הָאֲמִתִּיִּית בָּעוֹלָם, הִיא חָכְמַת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, לֵידַע וּלְהַכִּיר אוֹתְךָ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת וְלַעֲבד אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ לְעוֹלָם וִיקֻיַּם מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְהָיָה יְהוָה לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד", אָמֵן וְאָמֵן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ההתאמה בין התפילה לתורה מחושבת לפי דמיון לשוני בין הטקסטים, ולא לקוחה מהספר עצמו.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה נ״ז · התורה והתפילה זו לצד זו
סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 145 מתוך 354 במחזור של שנת ה׳תשפ״ו
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־2 דק׳ · לימוד מלא כ־39 דק׳
פרשת השבוע: משפטים
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־14 בפברואר 2026, בשעה 17:23 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · שבת
קְדֻשַּׁת שַׁבָּת הִיא תַּכְלִית הַיְדִיעָה, הַיְנוּ תַּכְלִית הַיְדִיעָה שֶׁלֹּא נֵדַע. עַיֵּן בְּרִית [אוֹת ס"ו]: (לק"ת סי' פ"ג)
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.