פותחים את היום עם תורת רבנו
יום שני, ה׳ בניסן ה׳תשפ״ו · 23 במרץ 2026
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ט · אות ב׳ – אות ד׳
כ־9 דק׳ · כ־880 מילים · 46% מהספר עד סוף היום
וְדַע, שֶׁאִם זֶה הַנִּגְזָל עֲדַיִן לֹא הָיָה לוֹ בָּנִים, יוּכַל לִגְזֹל מִמֶּנּוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ, עַל־יְדֵי שֶׁגּוֹזֵל וְנוֹטֵל הֶעָנָף כַּנַּ"ל. וַאֲפִלּוּ אִם כְּבָר יֵשׁ לְהַנִּגְזָל בָּנִים, יוּכַל לְהַזִּיק לוֹ שֶׁיָּמוּתוּ בָּנָיו, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי אִם עֲדַיִן הַבָּנִים צְרִיכִין לְאִמָּן, הַיְנוּ לָעֲנָפִים שֶׁלָּהּ, כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ פֵּרוֹת שֶׁלֹּא נִגְמְרוּ כָּל צָרְכָּן, וּצְרִיכִין לִינֹק עוֹד מֵהֶעָנָף, וְעַל כֵּן כְּשֶׁזֶּה נוֹטֵל הֶעָנָף, הוּא מַזִּיק הַפֵּרוֹת, הַיְנוּ הַבָּנִים, הַצְּרִיכִים לִינֹק עוֹד וּלְקַבֵּל מֵהֶעָנָף, הַיְנוּ מֵהִתְנוֹצְצוּת אוֹר אִמָּן כַּנַּ"ל. וְהַכֹּל לְפִי הַגְּזֵלָה, וְהַכֹּל לְפִי הָאִילָן וְהָעֲנָפִים וְהַפֵּרוֹת. כִּי יֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה שִׁנּוּיִים בֵּין הָאִילָנוֹת עַצְמָן, וּבֵין מַהוּת וְאֵיכוּת הָעֲנָפִים, וּבֵין רִבּוּי הָעֲנָפִים, וְכֵן בֵּין הַפֵּרוֹת, בְּכֻלָּן יֵשׁ שִׁנּוּיִים רַבִּים. כִּי יֵשׁ אִילָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲנָפִים רַבִּים וּפֵרוֹת מֻעָטִים. וְכֵן לְהֵפֶךְ. עֲנָפִים מֻעָטִים וּפֵרוֹת רַבִּים. וְכֵן בֵּין מַהוּת הָעֲנָפִים עַצְמָן, יֵשׁ אִילָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ עָנָף אֶחָד, אֲבָל הוּא יָקָר מְאֹד. וְיֵשׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲשָׂרָה עֲנָפִים, וְכֻלָּם אֵינָם שָׁוִים רַק עֲשָׂרָה זְהוּבִים. כֵּן יֵשׁ כַּמָּה עֲנִיִּים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בָּנִים רַבִּים וְאֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת אֶלָּא זוּז אֶחָד. הַיְנוּ שֶׁכָּל הָעֲנָפִים שֶׁלּוֹ הֵם פְּחוּתִים, וְאֵינָם רַק בְּעֵרֶךְ זָהָב אֶחָד, אוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲנָפִים מֻעָטִים וּפְחוּתִים. וְכֵן לְהֵפֶךְ, יֵשׁ עָשִׁיר גָּדוֹל, מֵחֲמַת שֶׁהֶעָנָף שֶׁלּוֹ הוּא יָקָר מְאֹד, אוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲנָפִים רַבִּים וִיקָרִים, וְעִם כָּל זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁלֹּא יִהְיוּ לוֹ רַק בָּנִים מֻעָטִים, כַּנַּ"ל בִּמְשַׁל הָאִילָנוֹת. וְהִנֵּה נִתְפֹּס לְמָשָׁל, אִילָן אֶחָד עִם שְׁלֹשָׁה עֲנָפִים, וְכָל עָנָף מְיֻחָד לוֹ שֶׁרָאוּי לְהוֹצִיא שְׁנֵי פֵּרוֹת, נִמְצָא שֶׁרָאוּי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ שִׁשָּׁה בָּנִים. וְכֵן נֹאמַר לְמָשָׁל, שֶׁכָּל עָנָף הוּא בִּבְחִינָה וְעֵרֶךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מֵאָה אֲדֻמִּים. נִמְצָא שֶׁרָאוּי לִהְיוֹת לוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אֲדֻמִּים, מִשְּׁלֹשָׁה עֲנָפִים הַלָּלוּ. נִמְצָא אִם גּוֹזֵל מִמֶּנָּה מֵאָה אֲדֻמִּים, הוּא גּוֹזֵל וְנוֹטֵל מִמֶּנּוּ עָנָף אֶחָד, נִמְצָא שֶׁנּוֹטֵל מִמֶּנּוּ שְׁנֵי בָּנִים. אֲבָל דַּע, שֶׁבָּזֶה יֵשׁ חִלּוּק גָּדוֹל, אִם הַפֵּרוֹת רְאוּיִים לָצֵאת מֵהָעֲנָפִים בָּזֶה אַחַר זֶה, נִמְצָא שֶׁאַף שֶׁזֶּה גּוֹזֵל מִמֶּנּוּ עָנָף אֶחָד, וְנוֹטֵל מִמֶּנּוּ שְׁנֵי בָּנִים, אַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן רְאוּיִים לוֹ לְהִתְקַיֵּם יֶתֶר הַבָּנִים שֶׁל הָעֲנָפִים הַנִּשְׁאָרִים, כִּי לֹא הִזִּיק בְּהַנִּשְׁאָרִים, כִּי לֹא נָטַל מֵהֶם כְּלוּם.
אֲבָל אִם הָיוּ רְאוּיִים לָצֵאת בְּבַת אַחַת, בִּבְחִינַת שִׁשָּׁה בְּכָרֵס אֶחָד, עַל־כֵּן אַף שֶׁזֶּה לֹא גָּזַל מִמֶּנּוּ כִּי אִם מֵאָה אֲדֻמִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת עֵרֶךְ עָנָף אֶחָד שֶׁל שְׁנֵי פֵּרוֹת, עִם כָּל זֶה קִלְקֵל אוֹר כֻּלָּם, מֵאַחַר שֶׁכֻּלָּם הָיוּ רְאוּיִים לָצֵאת בְּבַת אַחַת, וְזֶה נָטַל וְחִסֵּר מֵהֶם אוֹרָם, וְאֵין לָהֶם שְׁלֵמוּת, עַל כֵּן יוּכַל לְהַזִּיק לוֹ בְּאֵלּוּ הַמֵּאָה אֲדֻמִּים לְבַד שֶׁנָּטַל מִמֶּנּוּ, לִטֹּל מִמֶּנּוּ כָּל הַבָּנִים. וְכֵן יֵשׁ בְּעִנְיָן זֶה כַּמָּה וְכַמָּה שִׁנּוּיִים, לְפִי הַגְּזֵלָה, וּלְפִי הָאִילָן, וְהָעֲנָפִים וְהַפֵּרוֹת, בְּמַהוּתָם וְכַמּוּתָם. וְהַכְּלָל, כִּי הִיא צְרִיכָה תָּמִיד לְהַשְׁלִים אוֹרָהּ, וְכָל זְמַן שֶׁאֵין לָהּ שְׁלֵמוּת, אִי אֶפְשָׁר לָהּ לְהוֹלִיד. וְעִקַּר שְׁלֵמוּתָהּ – עַל יְדֵי הַמָּמוֹן, כִּי הוּא בְּחִינַת הִתְנוֹצְצוּת אוֹרָהּ כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב (ישעיהו א׳:י״ז): לִמְדוּ הֵיטֵב, דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט, אַשְּׁרוּ חָמוֹץ. שֶׁהַפָּסוּק מַזְהִיר לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וּלְחַזֵּק אֶת הַנִּגְזָל, לְהַצִּיל עָשׁוּק מִיַּד עוֹשְׁקוֹ, כְּדֵי לְהַצִּיל נֶפֶשׁ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו כַּנַּ"ל. וְזֶה: לִמְדוּ הֵיטֵב וְכוּ', – שֶׁמַּה שֶּׁתַּעֲשׂוּ מִשְׁפָּט, וְתַצִּילוּ גָּזוּל מִיַּד גּוֹזְלוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה תַּעֲשׂוּ טוֹבָה לְהַבָּנִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת לִמּוּדֵי ה', כְּמָה שֶׁכָּתוּב (שם נד): וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי ה'. וְזֶה: לִמְדוּ הֵיטֵב – שֶׁהַהֲטָבָה תִּהְיֶה לְהַבָּנִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת לִמּוּדֵי ה'. וְזֶה סוֹד כַּוָּנַת הַגְּמָרָא (ב"ק קג): הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ שְׁוֵה פְּרוּטָה יוֹלִיכֶנּוּ אַחֲרָיו אֲפִלּוּ לְמָדַי. וְהוּא פְּלִיאָה נִשְׂגָּבָה מְאֹד, לָמָּה תָּפְסוּ מָדַי דַּוְקָא. אַךְ דַּע, שֶׁהַגְּמָרָא הִיא נֶעְלֶמֶת וְנִסְתֶּרֶת מְאֹד, וְזֶה כַּוָּנָתָם הָאֱמֶת: הַגּוֹזֵל וְכוּ' יוֹלִיכֶנּוּ אַחֲרָיו אֲפִלּוּ לְמָדַי, הַיְנוּ לִמּוּדֵי ה', הַיְנוּ הַבָּנִים. שֶׁצָּרִיךְ לְהַחֲזִיר לוֹ אֲפִלּוּ הַבָּנִים שֶׁגָּזַל מִמֶּנּוּ עַל יְדֵי שֶׁגָּזַל אֶת מָמוֹנוֹ. וְזֶה: לְמָדַי, בְּחִינַת לִמּוּדֵי ה' הַנַּ"ל:
וְדַע, שֶׁלִּפְעָמִים אַף שֶׁנּוֹטֵל מִמֶּנּוּ מָמוֹן, עִם כָּל זֶה לֹא יַזִּיק לְבָנָיו וְלֹא יֶחְסַר אוֹר נַפְשָׁהּ. כִּי בְּרוּחָנִיּוּת הַנֶּפֶשׁ מַרְגֶּשֶׁת הַכְּאֵב וְהַצַּעַר הַגָּדוֹל שֶׁיֵּשׁ לָהּ, כְּשֶׁזֶּה הַגַּזְלָן שֶׁהוּא כְּמוֹ רוֹצֵחַ נְפָשׁוֹת מַמָּשׁ, בָּא לְחַסֵּר אוֹרָהּ, וְלִגְזֹל נֶפֶשׁ בָּנֶיהָ. וְעַל כֵּן הִיא מְצַמְצֶמֶת אוֹרָהּ, וּמַמְשֶׁכֶת וּמְכַוֶּצֶת עַצְמָהּ, וּמְקַבֶּצֶת לְעַצְמָהּ חֶלְקֵי נַפְשָׁהּ, כְּדֵי שֶׁזֶּה הַגַּזְלָן לֹא יוּכַל לִינֹק מִמֶּנָּה, וּלְחַסֵּר אוֹרָהּ. עַד שֶׁלִּפְעָמִים לֹא יוּכַל הַגַּזְלָן לְהִתְגַּבֵּר עָלֶיהָ לְקַבֵּל מֵאוֹרָהּ, וְאַף שֶׁגָּזַל וְנָטַל הַמָּמוֹן מִמֶּנּוּ, עִם כָּל זֶה כְּבָר הִתְגַּבְּרָה הַנֶּפֶשׁ, וְצִמְצְמָה וּמָשְׁכָה וְקִבְּצָה אוֹרָהּ, וְלֹא הִנִּיחָה לְקַבֵּל מֵאוֹרָהּ. וְזֶה הַמָּמוֹן שֶׁלָּקַח הַגַּזְלָן, אֵינוֹ מָמוֹן כְּלָל, רַק עַפְרָא בְּעַלְמָא, מֵאַחַר שֶׁאֵין בּוֹ אוֹר כְּלָל. וְהַמָּמוֹן הַזֶּה הוּא בִּבְחִינַת (איוב כח): עַפְרוֹת זָהָב, בִּבְחִינַת (דברי הימים ב ט׳:כ׳): אֵין כֶּסֶף נֶחֱשָׁב, מֵחֲמַת שֶׁאֵין בְּהַכֶּסֶף וְהַזָּהָב שׁוּם אוֹר, כִּי הִתְגַּבְּרָה וְלֹא הִנִּיחָה לְקַבֵּל מֵאוֹרָהּ. וּכְמוֹ שֶׁיֵּשׁ דֻּגְמָתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, כִּי יֵשׁ אִילָנוֹת בִּמְדִינַת אוּנְגַרִין, שֶׁכְּשֶׁאָדָם בָּא לִטְּלָם, הֵם מַמְשִׁיכִין וּמַקְטִינִים עַצְמָן, וְאֵינָם מַנִּיחִים לִטֹּל אוֹתָם:
וְזֶה בְּחִינַת קִדּוּשִׁין, כִּי כְּשֶׁאֵין שְׁלֵמוּת בְּדָבָר, יֵשׁ שָׁם אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת. וְהַנֶּפֶשׁ בְּחִינַת נוּקְבָא, הִיא בֵּין הַקְּלִפּוֹת, כִּי הִיא מִתְפַּזֶּרֶת וְנִדַּחַת בֵּינֵיהֶם תָּמִיד, בִּבְחִינַת (משלי ה׳:ה׳): רַגְלֶיהָ יוֹרְדוֹת מָוֶת. וְעַל כֵּן כְּשֶׁהִיא רוֹאָה זֶה הַכֶּסֶף אוֹ שְׁוֵה כֶּסֶף, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אוֹרָהּ כַּנַּ"ל, בְּיַד זֶה הָאִישׁ שֶׁבָּא לְקַדֵּשׁ אוֹתָהּ וּלְהַשְׁלִימָהּ, עַל יְדֵי זֶה תְּאֵבָה אֵלָיו וְנִכְסֶפֶת לוֹ, שֶׁהוּא יַשְׁלִים אוֹרָהּ, וִיקַבֵּץ נִדָּחֶיהָ מִבֵּין הַקְּלִפּוֹת, לְהוֹצִיא רַגְלֶיהָ מִמָּוֶת. וְזֶה בְּחִינַת קִדּוּשִׁין בְּכֶסֶף, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁנִּשְׁלָם אוֹרָהּ עַל יְדֵי הַכֶּסֶף, וְאֵין בָּהּ חִסָּרוֹן, עַל־יְדֵי־זֶה הִיא מִתְקַדֶּשֶׁת מִטֻּמְאָתָהּ, וְיוֹצְאָה מִבֵּין הַקְּלִפּוֹת. וְעַל כֵּן הִיא מְקֻדֶּשֶׁת וְנִקְנֵית אֵלָיו עַל־יְדֵי הַכֶּסֶף הַזֶּה, כִּי הַכֶּסֶף הוּא שְׁלֵמוּת אוֹר הָאִשָּׁה כַּנַּ"ל. וְזֶה לְשׁוֹן קִדּוּשִׁין – שֶׁמִּתְקַדֶּשֶׁת וּמַזְמֶנֶת עַצְמָהּ לָצֵאת מִן הַטֻּמְאָה, וּלְקַבֵּל קְדֻשָּׁה עַל יָדוֹ: וּבְכָל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן שֶׁהוּא נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן וּמַרְוִיחַ, הוּא מַשְׁלִים אוֹרָהּ בָּזֶה, וּמְקַבֵּץ נִדָּחֶיהָ. כִּי הוּא צָרִיךְ לְהַשְׁלִים אוֹרָהּ תָּמִיד, כִּי הוּא בְּחִינַת הֲנָקַת הָאִילָן וְהָעֲנָפִים וְהַפֵּרוֹת, שֶׁעַל יְדֵי שֶׁהוּא מֵינִיקָם וּמַשְׁלִימָם, עַל־יְדֵי־זֶה הָאִילָן מְגַדֵּל עֲנָפִים, הַיְנוּ שֶׁמִּתְנוֹצֵץ אוֹרָהּ, וְהָעֲנָפִים עוֹשִׂים פֵּרוֹת כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁנּוֹתֵן לָהּ כְּתֻבָּה תֵּכֶף אַחַר הַקִּדּוּשִׁין, וּמַבְטִיחַ לָהּ בַּכְּתֻבָּה: וַאֲנָא אֶפְלַח וְאוֹקִיר וְאוֹזִין וַאֲפַרְנֵס יָתֵךְ – שֶׁמַּבְטִיחַ לָהּ לְהַשְׁלִים אוֹרָהּ תָּמִיד, עַל־יְדֵי הַמָּמוֹן כַּנַּ"ל:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות קל״ו
כ־2 דק׳ · כ־150 מילים · 50% מהספר עד סוף היום
אך כשמעמידין דבר גשמי כנגד דבר רוחני - עושה צל; וכפי גשמיות וגדל הדבר שעומד כנגד הדבר, כמו כן נעשה צל, כגון כשמעמידין מקל נגד אור השמש - עושה צל קטן, כפי מדת המקל, אבל כשמעמידין דבר גדול יותר נגד השמש - עושה צל גדול ביותר, וכן כשמעמידין בית גדול - עושה צל גדול יותר ויותר. והצל הוא הסתרת והעלמת האור כידוע; ועל כן כפי מה שהאדם משקע באיזה מדה ותאוה, כמו כן עושה צל נגד אור כבודו יתברך וכמו כן נעלם ממנו אורו יתברך, אבל כשמבטל המדות והתאוות: כפי הבטול - כן נתבטל הצל, וכמו כן נתגלה אור כבודו יתברך עד שזוכה שיתבטל הצל לגמרי עד שיהיה הכל לא ואין ואפס, ואז יתגלה כבודו בכל הארץ, כי לא יהיה שום דבר שיסתיר האור ושיעשה צל כנ"ל, וזהו ״מלא כל הארץ כבודו״ (ישעיה ו ג), ועל ידי זה נתגלה ״כבודו״ ב״כל הארץ״, כי אין דבר שיסתיר אור כבודו יתברך ויעשה צל כנזכר לעיל:
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות ט״ו
כ־1 דק׳ · כ־30 מילים · 50% מהספר עד סוף היום
ובכל רגע ורגע אמר להאיש שהיה עמו אשריך שזכית לכך, להיות עמי כאן. וציוה לו לקרות ולהזכיר לפניו מהצעטיל כל הנרשמים שם, דהינו כל הנלוים אליו שנתנו לו צעטליך משמותיהם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רי״ז
כ־3 דק׳ · כ־280 מילים · 38% מהספר עד סוף היום
וְכַמָּה פְּעָמִים אָמַר בְּפֵרוּשׁ לְפָנַי וְלִפְנֵי עוֹד כַּמָּה אֲנָשִׁים שֶׁטּוֹב לְפָנָיו לִשְׁכַּב שָׁם. מֵחֲמַת שֶׁהָיָה שָׁם קִדּוּשׁ הַשֵּׁם הַרְבֵּה מְאֹד, וְאַחַר־כָּךְ נִתְקַיְּמוּ דְּבָרָיו כֻּלָּם וְנִסְתַּלֵּק בְּאוּמֶין בְּבֵית הָאִישׁ הַנַּ"ל שֶׁנָּתַן לוֹ דִּירָתוֹ כַּנַּ"ל, אָז הֵמָּה רָאוּ כֵּן תָּמָהוּ וְהֵבִינוּ כֻּלָּם שֶׁכָּל עִקַּר בִּיאָתוֹ לְאוּמֶין הָיָה בִּשְׁבִיל לְהִסְתַּלֵּק שָׁם. כַּאֲשֶׁר נִשְׁמַע מִפִּיו בְּפֵרוּשׁ כַּמָּה פְּעָמִים. וּבְעִנְיַן יְשִׁיבָתוֹ בְּאוּמֶין לֹא תִּמָּלֵא אֹזֶן מִשְּׁמֹעַ מַה שֶּׁשָּׁמַעְנוּ קְצָת מְעַט מִזְעֵיר כְּטִפָּה מִן הַיָּם מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ, וּמַה שֶּׁהִתְנוֹצֵץ לָנוּ בְּשִׂכְלֵנוּ אֵיזֶה הִתְנוֹצְצוּת בָּזֶה כְּפִי הַדְּבָרִים שֶׁשָּׁמַעְנוּ בְּרֶמֶז מִפִּיו. כִּי עָשָׂה שָׁם בְּאוֹתוֹ הַקַּיִץ שֶׁיָּשַׁב שָׁם תִּקּוּנִים עֲצוּמִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים מְאֹד, וְשָׁם עָסַק בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּעִנְיַן תִּקּוּן הַנְּשָׁמוֹת כְּפִי הַמּוּבָן מֵהַמַּעֲשֶׂה שֶׁסִּפֵּר לְפָנֵינוּ בִּכְנִיסָתוֹ לְשָׁם (עַיֵּן לְעֵיל קצ). וְקֹדֶם הִסְתַּלְּקוּתוֹ הִזְכִּיר אוֹתִי אָז מַעֲשֶׂה זוֹ וְאָמַר הֲזָכַרְתָּ מַעֲשֶׂה שֶׁסִּפַּרְתִּי לְךָ וְכוּ' כַּנַּ"ל. שׁוּב שָׁמַעְתִּי מֵאִישׁ אֶחָד שֶׁנָּסַע עִמּוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּעֵת שֶׁיָּצָא מִזְּלַאטִיפָּאלְיֶע לָדוּר פֹּה בְּרֶסְלֶב, וְאָז בְּדֶרֶךְ נְסִיעָתוֹ עָבַר דֶּרֶךְ אוּמֶין, וּמִדֵּי נָסְעָם בִּכְנִיסָתָם לָעִיר עָבְרוּ סָמוּךְ אֵצֶל בֵּית הַחַיִּים. עָנָה רַבֵּנוּ זַ"ל וְאָמַר, כַּמָּה נָאֶה וְיָפֶה לִשְׁכַּב עַל בֵּית הַחַיִּים הַזֶּה. וּכְשָׁמְעִי זֹאת עָמַדְתִּי מַרְעִיד כִּי עַתָּה אָנוּ רוֹאִים שֶׁזֶּה כַּמָּה שָׁנִים מִקֹּדֶם עָלְתָה זֹאת בַּמַּחֲשָׁבָה, וְנוֹדַע לוֹ שֶׁמְּקוֹם מְנוּחָתוֹ יִהְיֶה בְּאוּמֶין, כִּי בָּעֵת שֶׁנִּכְנַס לִבְּרֶסְלֶב הָיָה כַּמָּה שָׁנִים קֹדֶם הִסְתַּלְּקוּתוֹ. וְכָל מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו מִיּוֹם שֶׁנִּכְנַס לִבְּרֶסְלֶב עַד יוֹם הִסְתַּלְּקוּתוֹ, וְכָל מַה שֶּׁפָּעַל בְּאֵלּוּ הַשָּׁנִים אֲפִלּוּ כְּפִי מַה שֶּׁהִתְנוֹצֵץ בְּדַעְתִּי לֹא יַסְפִּיקוּ כָּל אֵילֵי נְבָיוֹת לְבָאֵר אֶפֶס קָצֶה מֵהֶם. וַעֲצַת ה' לְעוֹלָם תַּעֲמֹד, כִּי סוֹף כָּל סוֹף נִשְׁאֲרָה הַמַּתָּנָה טוֹבָה בְּיָדֵינוּ מֵאַחַר שֶׁזָּכִינוּ שֶׁהַחֶמְדָּה גְּנוּזָה נִגְנְזָה בִּסְבִיבוֹתֵינוּ בְּאוּמֶין כַּאֲשֶׁר עָלְתָה בַּמַּחֲשָׁבָה לְפָנָיו זֶה כַּמָּה. וְעַל יְדֵי זֶה עֲדַיִן יֵשׁ לָנוּ תִּקְוָה לִזְכּוֹת לְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר חָפֵץ לְהֵיטִיב עִמָּנוּ לָנֶצַח. וּדְבַר אֱלֹקֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם. וּבְכָל זֶה יֵשׁ בְּלִבִּי הַרְבֵּה אַךְ אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר מֵחֲמַת חֶשְׁכַת הָעוֹלָם:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · מריבה · חלק ראשון · אות פ״ג – אות פ״ז
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 52% מהספר עד סוף היום
פג. כְּשֶׁהַצַּדִּיק יֵשׁ לוֹ מַחֲלקֶת עִם אֶחָד וְיָכוֹל לְהַצִּיל אֶת עַצְמוֹ עִם מָמוֹן, יַצִּיל אֶת עַצְמוֹ וְאַל יִשְׁתַּמֵּשׁ בְּצִדְקָתוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗פד. בְּכָל בַּעֲלֵי מַחֲלקֶת נִתְגַּלְגְּלִים שָׁם נִיצוֹצִין מִנִּשְמַת דָּתָן וַאֲבִירָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗פה. הַמַּחֲלקֶת שֶׁיֵּשׁ בֵּין שְׁנֵי צַדִּיקִים לְטוֹבַת יִשְׂרָאֵל, תֵּדַע שֶׁגַּם לְמַעְלָה יֵשׁ שְׁנֵי מַלְאָכִים שֶׁגַּם הֵם חוֹלְקִים גַם־כֵּן, וְאֵין לָהֶם מַכְרִיעַ אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּעַצְמוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗פו. מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ חֶרְפָּתוֹ וְשׁוֹתֵק, עַל־יְדֵי זֶה נִתְבַּטֵּל מִמֶּנּוּ רַבּוֹת רָעוֹת שֶׁהָיוּ רְאוּיִין לָבוֹא עָלָיו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗פז. דַּעְתּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נוֹטָה תָּמִיד אַחַר הָרב, אֲבָל אִם הָרב הֵם רְשָׁעִים, אֵין דַּעְתּוֹ נוֹטָה אַחֲרֵיהֶם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות כ״א
כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 52% מהספר עד סוף היום
וְנִתְחַבְּרוּ שָׁם יַחַד שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם צַוְתָּא חֲדָא וְדִבְּרוּ בֵּינֵיהֶם שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁיָּבוֹאוּ לְיִשּׁוּב, יִהְיוּ גַּם כֵּן בְּיַחַד בְּצַוְתָּא חֲדָא וְלָנוּ שָׁם שְׁנֵיהֶם וְשָׁמְעוּ קוֹל נַהֲמַת הַחַיּוֹת שֶׁהוֹמִים וְשׁוֹאֲגִים מְאד לִפְנוֹת בּקֶר שמַע קוֹל צחוק גְּדוֹלָה מְאד מְאד, עַל פְּנֵי כָּל הַיַּעַר שֶׁהָיְתָה מִתְפַּשֶּׁטֶת קוֹל הַצחוק עַל כָּל הַיַּעַר כִּי הָיְתָה צחוק גְּדוֹלָה מְאד מְאד עַד שֶׁהָיָה הָאִילָן מִזְדַּעְזֵעַ וּמִתְנַעְנֵעַ מִן הַקּוֹל וְהוּא נִתְבַּהֵל וְנִתְפַּחֵד מְאד מְאד מִזֶּה וְאָמַר לוֹ הַשֵּׁנִי: [הַיְנוּ זֶה הָאָדָם שֶׁמָּצָא שָׁם עַל הָאִילָן שֶׁשָּׁכַב שָׁם מִקּדֶם] שׁוּב אֵין אֲנִי מִתְפַּחֵד כְּלָל מִזֶּה כִּי כְּבָר אֲנִי לָן כָּאן זֶה כַּמָּה לֵילוֹת וּבְכָל לַיְלָה סָמוּךְ אֶל הַיּוֹם נִשְׁמָע קוֹל הַצחוק הַזֶּה עַד שֶׁכָּל הָאִילָנוֹת רוֹעֲשִׁים וּמִזְדַּעְזְעִים
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · מניעות · קטע ז׳ – קטע ח׳
כ־2 דק׳ · כ־230 מילים · 51% מהספר עד סוף היום
כָּל הַמְּנִיעוֹת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אַף עַל פִּי שֶׁנִּדְמֶה לְהָאָדָם שֶׁהַמְּנִיעָה שֶׁלּוֹ גְּדוֹלָה מְאֹד וְאִי אֶפְשָׁר לְשַׁבְּרָהּ, אֲבָל בֶּאֱמֶת אֵינוֹ כֵּן, כִּי אֵין אָדָם שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מְנִיעָה שֶׁלֹּא יוּכַל לְשַׁבְּרָהּ אִם יִרְצֶה בֶּאֱמֶת. כִּי אֵין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹלֵחַ עַל שׁוּם אָדָם מְנִיעוֹת, רַק כְּפִי כֹּחוֹ וִיכָלְתּוֹ שֶׁיּוּכַל לַעֲמֹד בָּהֶם, אִם יִרְצֶה לְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם כָּרָאוּי. וְאִם יִסְתַּכֵּל הֵיטֵב, יוּכַל לְהָבִין שֶׁגַּם בְּהַמְּנִיעָה בְּעַצְמָהּ מְלֻבָּשׁ שֵׁם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב לְעֵיל בְּאוֹת ד'). וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה כְּלָל, כִּי כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם רַק בַּאֲחִיזַת עֵינַיִם: (לק"ת סי' מ"ו)
הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה שֶׁבְּכָל הַמְּנִיעוֹת הוּא מְנִיעַת הַמֹּחַ, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁלִּבּוֹ חָלוּק וְאֵינוֹ מֵשִׂים לִבּוֹ וּמֹחוֹ הֵיטֵב לְהָבִין עַד הֵיכָן הַדָּבָר מַגִּיעַ. כְּגוֹן כְּשֶׁרוֹצֶה לִנְסֹעַ לְצַדִּיקֵי אֱמֶת וְיֵשׁ לוֹ מְנִיעוֹת רַבּוֹת, אִם מֹחוֹ וְלִבּוֹ חֲזָקִים בְּהָאֱמֶת שֶׁכָּל חִיּוּתוֹ וְהַשְׁאָרָתוֹ לָנֶצַח תָּלוּי בָּזֶה לוֹ וּלְדוֹרוֹתָיו וְכוּ', בְּוַדַּאי לֹא יִמְנָעֵהוּ שׁוּם מוֹנֵעַ, וְאֵין כָּל הַמְּנִיעוֹת נֶחֱשָׁבִים לִכְלוּם כְּנֶגֶד זֶה. רַק עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא מְנִיעַת הַמֹּחַ, מַה שֶּׁאֵין מֹחוֹ חָזָק כָּל כָּךְ. וְכֵן אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה לָבוֹא לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וְעָבַר עַל כָּל הַמְּנִיעוֹת שֶׁהָיָה לוֹ מִלָּבוֹא אֵלָיו, כְּשֶׁקָּשֶׁה לוֹ אֵיזֶה קֻשְׁיָא עָלָיו וְלִבּוֹ חָלַק מִמֶּנּוּ, זֹאת הַמְּנִיעָה הוּא גְּדוֹלָה מֵהַכֹּל. וְכֵן בִּתְפִלָּה שֶׁבַּתְּחִלָּה יֵשׁ לוֹ כַּמָּה מְנִיעוֹת עַל הַתְּפִלָּה, וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁעוֹבֵר עֲלֵיהֶם וּבָא לְהִתְפַּלֵּל, כְּשֶׁלִּבּוֹ עָקֹם וְנוֹפְלִים לוֹ קֻשְׁיוֹת עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חַ"ו, זֹאת הַמְּנִיעָה הוּא גְּדוֹלָה מִכֻּלָּם. וְהַתִּקּוּן לָזֶה כְּשֶׁקָּשֶׁה לוֹ קֻשְׁיָא עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אוֹ צַדִּיקֵי אֱמֶת, לִצְעֹק אֶל הַשֵּׁם בְּקוֹל חָזָק מִמַּעֲמַקֵּי הַלֵּב: (שם)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה צ״א · קטע א׳ – קטע א׳
כ־6 דק׳ · כ־610 מילים · 55% מהספר עד סוף היום
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלקַי וֵאלקֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתְּזַכֵּנִי לְהִתְדַבֵּק בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וְתִפְתַּח אֶת לִבִּי וְדַעְתִּי עַד שֶׁאֶזְכֶּה לִשְׁמעַ וּלְהָבִין הֵיטֵב בִּלְבָבִי אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וְהַטְּהוֹרָה וְהַתְּמִימָה, הַמְּשִׁיבַת נֶפֶשׁ וּמַחְכִּימַת פֶּתִי וּמְשַׂמַּחַת לֵב וּמְאִירַת עֵינַיִם וְעוֹמֶדֶת לָעַד וְצָדְקוּ יַחְדָּו וְאֶזְכֶּה לְהַרְגִּישׁ הֵיטֵב נִפְלְאוֹת נְעִימַת עֲרֵבַת מְתִיקַת חִדּוּשֵׁי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשִׁים וְהַנּוֹרָאִים מְאד, שֶׁגִּלּוּ כָּל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, הַמְחַיִּין כָּל הָעוֹלָמוֹת וְאֶזְכֶּה לֵהָנוֹת וּלְהִתְעַנֵּג עַל יְהוָה בְּדִבְרֵי תוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, עַד אֲשֶׁר אָקוּץ וְאֶמְאַס בְּחַיֵּי עוֹלָם הַזֶּה וּבְתַאֲוֹתָיו וַהֲבָלָיו, וְיִתְבַּטְּלוּ כָּל חַיֵּי עוֹלָם הַזֶּה אֶצְלִי לְגַמְרֵי, עַל יְדֵי עצֶם הַהֲנָאָה וְהַתַּעֲנוּג וְהַשַּׁעֲשׁוּעַ שֶׁאֶזְכֶּה לֵהָנוֹת וּלְהִתְעַנֵּג מִדִּבְרֵי תוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וְהַנּוֹרָאָה, אֲשֶׁר כָּל דְּבָרֶיהָ חָיִּים וְקַיָּמִים נֶאֱמָנִים וְנֶחֱמָדִים לָעַד, וְנֶחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפָּז רָב, וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנפֶת צוּפִים כִּי בֶּאֱמֶת מֵרָחוֹק נִרְאָה לִי בְּדַעְתִּי נְעִימַת עַמְקוּת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ, אֲשֶׁר כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר עוֹלֶה עַד אֵין סוֹף וְיוֹרֵד עַד אֵין תַּכְלִית, וּמְקַשֵּׁר וּמְחַבֵּר וְכוֹלֵל כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, וְנוֹתֵן עֵצוֹת נִפְלָאוֹת לְכָל דָּרֵי מַעְלָה וְדָרֵי מַטָּה אֵיךְ לִזְכּוֹת לְהַכִּיר אוֹתְךָ תִּתְבָּרַךְ, וּלְהִתְדַּבֵּק בְּךָ בֶּאֱמֶת "מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ יְהוָה מְאד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתֶיךָ" וְאִם הָיִינוּ זוֹכִים לִשְׁמעַ וּלְהַטּוֹת אָזְנֵינוּ וְלִבֵּנוּ הֵיטֵב לְדִבּוּר אֶחָד מִתּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר גִּלִּיתָ לָנוּ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּךָ, וְעַל יְדֵי כָּל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁהָיוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר עַד הַיּוֹם הַזֶּה הָיִינוּ מִתְבַּטְּלִים לְגַמְרֵי, אַךְ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים אֵין אָנוּ זוֹכִים לְהַכְנִיס הַדַּעַת בַּלֵּב, וּלְבַטֵּל תַּאֲוֹת הַלֵּב עַל יְדֵי זֶה, כִּי לִבֵּנוּ מָלֵא מַחְשְׁבוֹת חוּץ, תַּאֲוֹת וּבִלְבּוּלִים וְהִרְהוּרִים וְעַקְמִימִיּוּת שֶׁבַּלֵּב, עַד אֲשֶׁר לִבֵּנוּ רָחוֹק מְאד מִדִּבְרֵי תוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, עַל כֵּן אֵין אָנוּ מַרְגִּישִׁין נְעִימוּת מְתִיקוּת אִמְרוֹתֶיהָ הַטְּהוֹרִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אָנָּא אָדוֹן יָחִיד, הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְתִפְתַּח לִבֵּנוּ בְּתַלְמוּד תּוֹרָתֶךָ וְזַכֵּנוּ שֶׁנְּדַבֵּק לִבֵּנוּ בֶּאֱמֶת בְּדִבְרֵי תוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לֵהָנוֹת וּלְהִתְעַנֵּג מְאד מִדִּבְרֵי תוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה עַד שֶׁיִּהְיֶה נִמְאָס אֶצְלֵנוּ עַל יְדֵי זֶה כָּל חַיֵּי עוֹלָם הַזֶּה וְתַאֲווֹתָיו וַהֲבָלָיו וְנִזְכֶּה לְחַיִּים טוֹבִים וַאֲרוּכִים בֶּאֱמֶת לְהִתְדַבֵּק בְּךָ וּבְתוֹרָתְךָ וּבְמִצְוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים לְעוֹלָם וָעֶד וְלא נָסוּר מֵרְצוֹנְךָ יָמִין וּשְׂמאל הַעֲרֶב נָא ה' אֱלקֵינוּ אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ, עַד אֲשֶׁר נִזְכֶּה "לַחֲזוֹת בְּנעַם יְהוָה וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ", מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם אָמֵן סֶלָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗טוֹב וּמֵטִיב לַכּל אֲשֶׁר בָּרָאתָ הָעוֹלָם בִּשְׁבִיל לְגַלּוֹת טוּבְךָ וְרַחֲמָנוּתְךָ, וּמֵרב טוּבְךָ הָאֲמִתִּי וְהַנִּצְחִי אֲשֶׁר חָפַצְתָּ לְגַלּוֹת לִבְרִיּוֹתֶיךָ, נָתַתָּ בָּנוּ אֶת הַיֵּצֶר הָרָע כְּדֵי לְהַכְנִיעוֹ וּלְשַׁבְּרוֹ, כְּדֵי לִזְכּוֹת עַל יְדֵי זֶה לְכָל טוֹב אֲמִתִּי וְנִצְחִי כִּי דַעְתְּךָ שָׂגְבָה מְאד, וְיָדַעְתָּ אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת טוּבְךָ לִבְרִיּוֹתֶיךָ כִּי אִם עַל יְדֵי שֶׁיִּהְיֶה כחַ הַבְּחִירָה לָאָדָם עַל יְדֵי שְׁנֵי הַיְצָרִין שֶׁנָּתַתָּ בּוֹ, יֵצֶר טוֹב וְיֵצֶר הָרָע וְלַאֲשֶׁר טוּבְךָ וְהַשָּׂגַת אֲמִתָּתְךָ עוֹלֶה עַד אֵין סוֹף, וְאַתָּה חָפֵץ שֶׁנַּשִּׂיג אוֹתְךָ בְּתַכְלִית מַדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה, עַל כֵּן הִגְדַּלְתָּ וְהִרְבֵּיתָ בְּכחוֹת הַיֵּצֶר הָרָע כִּמְעַט בְּלִי שִׁעוּר, וְנָתַתָּ לוֹ כחַ לְהָסִית וְלִמְנעַ וּלְפַתּוֹת בְּכָל דַּרְגָּא וְדַרְגָּא, כְּדֵי שֶׁנִּתְגַּבֵּר בְּכָל פַּעַם לְשָׁבְרוֹ בְּכָל דַּרְגָּא וְדַרְגָּא וּבְכָל בְחִינָה וּבְחִינָה, כְּדֵי לְהַשִּׂיג אֲמִתַּת אֱלֹהוּתְךָ בִּשְׁלֵמוּת גָּדוֹל בְּיוֹתֵר בְּכָל פַּעַם, בְּמַדְרֵגָה לְמַעְלָה מִמַּדְרֵגָה, "כִּי גָבהַּ מֵעַל גָּבהַּ שׁוֹמֵר וּגְבוֹהִים עֲלֵיהֶם" כִּי מֵעצֶם טוּבְךָ הַנַּעֲלֶה וְהַנִּשְׂגָּב, אַתָּה חָפֵץ לְהֵיטִיב עִמָּנוּ בְּכָל הַטּוֹב שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת בְּתַכְלִית הַמַּעֲלָה שֶׁאֵין מַעְלָה אַחֲרָיו וְאַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאִי אֶפְשַׁר לְהַשִּׂיג הַטּוֹב הָאֲמִתִּי שֶׁבְּכָל מַדְרֵגָה וּמַדְרֵגָה, כִּי אִם עַל יְדֵי שְׁבִירַת הַכּחַ הַמּוֹנֵעַ וְהַמֵּסִית וְהַמַּדִּיחַ שֶׁהוּא הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁבְּכָל מַדְרֵגָה וּמַדְרֵגָה וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כָּל הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ יִצְרוֹ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ וּבַעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים וּבִשְׁטוּת דַּעְתִּי הַפְּחוּתָה, לֹא דַי שֶׁלֹּא הִתְגַּבַּרְתִּי לְשַׁבְּרוֹ בְּכָל מַדְרֵגָה וּמַדְרֵגָה, אַף גַּם הִתְגָּרָה בִּי בְּיוֹתֵר מִנְּעוּרַי, עַד אֲשֶׁר נִתְפַּסְתִּי כְּתוֹא מִכְמָר, "נְתָנַנִי יְהוָה בִּידֵי לֹא אוּכַל קוּם" וְכָל מַה שֶּׁאֲנִי רוֹצֶה לִפְעָמִים לַחְתּר לָצֵאת כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה מִתַּחַת יָדוֹ, הוּא מִתְגָּרֶה וּמִתְגַּבֵּר בִּי בְּיוֹתֵר וְכֵן הָיָה כַּמָּה פְּעָמִים בְּלִי שִׁעוּר, עַד אֲשֶׁר "כָּשַׁל כּחַ הַסַּבָּל", "צָמְתוּ בַבּוֹר חַיָּי וַיַּדּוּ אֶבֶן בִּי", מָה אוֹמַר, מָה אֶתְאוֹנֵן, מָה אוֹמַר מָה אֲדַבֵּר מָה אֶצְטַדָּק, אֵיכָכָה אֶפְצֶה פֶּה וְאֵיךְ אֶשָּׂא עַיִן עַתָּה עַתָּה, אֲשֶׁר הִמְשַׁכְתִּי עָלַי אֶת הַיֵּצֶר הָרָע בַּעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים וּבִפְשָׁעַי הָעֲצוּמִים אוֹי מֶה הָיָה לִי, אוֹי מֶה הָיָה לִי
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות מח · פסקה 6
כ־1 דק׳ · כ־140 מילים · 53% מהספר עד סוף היום
וְשָׁמַעְתִּי שֶׁפַּעַם אַחַת דִּבֵּר הָאִישׁ הַנַּ"ל עִם הַמְקֹרָבִים אֵלָיו מֵעִנְיָן אֵיךְ שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה אֵינוֹ כְלוּם.
וּמָה הוּא הַתַּכְלִית מִכָּל עִנְיְנֵי הַגּוּף וְכוּ' כַּנַּ"ל וּבְתוֹךְ דְּבָרָיו נִתְעַלֵּף וְהִתְחִיל לִגְוֹעַ (וּבִלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז שֶׁנִּשְׁאָר חַלָּשׁוּת) וּבִיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת שָׁב וְנִתְעוֹרֵר בּוֹ חִיּוּתוֹ, וְאָמַר אָז שֶׁזָּכָה עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, לְמַדְרֵגָה זוֹ אֲשֶׁר בְּכָל עֵת שֶׁמַּזְכִּיר עַצְמוֹ הֵיטֵב מִיִּרְאַת הָעֹנֶשׁ וְהַסּוֹף וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה.
אֲזַי מַרְגִּישִׁין כָּל אֵיבָרָיו אֲפִלּוּ אֶצְבַּע הַקָּטָן שֶׁבְּרַגְלָיו מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁשּׁוֹכְבִין כְּבָר וּמַרְקִיבִין וְכוּ'.
עַד שֶׁצָּרִיךְ הִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל לְהַחֲזִיק חִיּוּתוֹ בְּקִרְבּוֹ שֶׁלֹּא תֵּצֵא נַפְשׁוֹ מַמָּשׁ רַחֲמָנָא לִצְלָן, וְשָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁאָמַר גַּם לְכַמָּה אֲנָשִׁים אֲחֵרִים, מֵחֲמַת שֶׁהַגּוּף שֶׁלָּכֶם עָב מְאֹד וְחָזָק בְּהַתַּאֲווֹת, עַל כֵּן דַּארְפְט אִיר אִיהם אַסַאךְ אָהן דּוּלֶען עִם דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים מֵעִנְיַן הַתַּכְלִית. וּמִמֵּילָא מוּבָן שֶׁצְּרִיכִין לְדַבֵּר גַּם כֵּן עִם עַצְמוֹ דִּבּוּרִים הַרְבֵּה מֵעִנְיַן הִתְחַזְּקוּת כְּדֵי שֶׁלֹּא יִרְפּוּ יָדָיו לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם, (וְעַיֵּן לְעֵיל אוֹת ט"ז).
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות נא · פסקה 3
כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 52% מהספר עד סוף היום
אַף־עַל־פִּי־כֵן אַל יִפֹּל בְּדַעְתּוֹ מִזֶּה כְּלָל וְיִהְיֶה שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ וִיחַיֶּה אֶת עַצְמוֹ בְּכָל עֵת בַּמַּה שֶּׁיּוּכַל, וְכָל נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁמַּרְוִיחַ לִפְעָמִים יִהְיֶה יָקָר בְּעֵינָיו מְאֹד וְיוֹדֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר הִפְלִיא חַסְדּוֹ עִמּוֹ לִזְכּוֹת לָזֶה עַל כָּל פָּנִים. וּמָה אִכְפַּת לֵיהּ מַה שֶּׁחֲבֵרוֹ גָּדוֹל וְטוֹב מִמֶּנּוּ, טוֹב ה' לַכֹּל.
וְכַמּוּבָא בְּהַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַתָּם שֶׁהָיָה רָגִיל לְהָשִׁיב עַל שֶׁשָּׁאֲלוּ מִמֶּנּוּ מַה שֶּׁחֲבֵרוֹ לוֹקֵחַ מִקָּח גָּדוֹל יוֹתֵר בְּעַד מְלַאכְתּוֹ וְהֵשִׁיב: "מָה אִכְפַּת לִי בָּזֶה זֶה מַעֲשֶׂה שֶׁלּוֹ וְזֶה מַעֲשֶׂה שֶׁלִּי", וְהוּא הָיָה מִשְׁתַּעְשֵׁעַ וְשָׂמֵחַ מְאֹד בִּמְלַאכְתּוֹ אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא הָיְתָה בִּשְׁלֵמוּת הָרָאוּי, וְגַם בִּמְעַט הָרֶוַח שֶׁהִרְוִיחַ מִיָּד לְיָד אַחֲרֵי עָמָל וִיגִיעָה רַבָּה וְלֹא הִסְתַּכֵּל עַל אֲחֵרִים כְּלָל כַּנַּ"ל (שָׁם אוֹת י"א):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · מועדים · אות ז
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 58% מהספר עד סוף היום
עִקַּר הַגְּאֻלָּה תְּלוּיָה בֶּאֱמוּנָה, וְלֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת כִּי אִם עַל־יְדֵי אֱמֶת, וְלָבוֹא לֶאֱמֶת הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַבֵּל הָעֵצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, וְזֶה בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַתּוֹרָה, תַּרְיַ"ג עֲטִין דְּאוֹרַיְתָא, וְזֶה בְּחִינַת גֹּדֶל הַנֵּס שֶׁל יְצִיאַת מִצְרַיִם, כִּי אָז הָיָה עֲדַיִן קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה, שֶׁהוּא תַּרְיַ"ג עֲטִין הַנַּ"ל, כִּי מֵחֲמַת שֶׁנֶּאֱחַז בָּהֶם עֲדַיִן זֻהֲמַת מִצְרַיִם מְאֹד, עַל כֵּן לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם עֲדַיִן לְקַבֵּל אוֹר הָעֵצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, מֵחֲמַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲצַת רְשָׁעִים, שֶׁהָיָה נֶאֱחָז בָּהֶם עֲדַיִן, וּמִמֵּילָא כְּשֶׁאֵין זוֹכִין לְקַבֵּל אוֹר הָעֵצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, אֲזַי הֵם רְחוֹקִים מֵאֱמֶת וּמֵאֱמוּנָה - וְאֵיךְ תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה?!
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ח · מכתב רסח · פסקה 1 – פסקה 9
כ־6 דק׳ · כ־620 מילים · 53% מהספר עד סוף היום
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אוֹר לְיוֹם ה' תָּבוֹא תקצ"ח אוּמַאן.
לִבְנִי חֲבִיבִי מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק נֵרוֹ יָאִיר שָׁלוֹם וְכָל טוּב.
מִכְתָּב קָטָן שֶׁלְּךָ שֶׁהָיָה מֻכְרָךְ בָּאִגֶּרֶת שֶׁל רַבִּי נַחְמָן נֵרוֹ יָאִיר רָאִיתִי, וְהֶחֱיֵיתָ אֶת נַפְשִׁי בַּמֶּה שֶׁבִּשַּׂרְתַּנִי טוֹב שֶׁתְּהִלָּה לָאֵל הִתְחִיל לָשׁוּב לְאֵיתָנוֹ רַבִּי נַחְמָן נֵרוֹ יָאִיר. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִגְמֹר רְפוּאָתוֹ בִּשְׁלֵמוּת. אַךְ יֵשׁ לִי צַעַר שֶׁלֹּא הוֹדַעְתַּנִי מֵהַיֶּלֶד שֶׁלּוֹ. כָּעֵת אֵין לְהוֹדִיעוֹ דָּבָר. טוֹב לְהוֹדוֹת לַה' שֶׁזָּכִיתִי לִהְיוֹת פֹּה בַּחֲצִי חֹדֶשׁ, וּתְהִלָּה לָאֵל הָיוּ פֹּה כַּמָּה מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וְגַם רַבִּי אֶפְרַיִם בֶּן רַבִּי נַפְתָּלִי שֶׁיִּחְיֶה כְּבָר בָּא בְּשָׁלוֹם לְפֹה עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְעֵינַי מְצַפּוֹת לִרְאוֹתְךָ בְּחַיִּים וְשָׁלוֹם. וְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בּוֹא יָבוֹאוּ בְּרִנָּה לְמַעַן יֵיטִיב לָכֶם לָנֶצַח. זֹאת נֶחָמָתִי בְעָנְיִי, כִּי בְּוַדַּאי תַּחֲזִיקוּ לִי טוֹבָה לָנֶצַח עַד אֵין סוֹף וְתַכְלִית עַל שֶׁזִּכִּיתִי אֶתְכֶם לִזְכוּת כָּזֶה הַכּוֹלֵל הַכֹּל אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר. וּמִגֹּדֶל הַנְּחִיצָה אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ, וּמֵאַהֲבָתְךָ וּתְשׁוּקָתְךָ כָּתַבְתִּי דְּבָרַי אֵלֶּה.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמַּעְתִּיר בַּעַדְכֶם.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ וְעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים תקצ"ט בְּרֶסְלֶב.
כְּאוֹר בֹּקֶר יִזְרַח עָלֶיךָ אוֹר חַסְדֵי ה' לְחַזֵּק וּלְשַׂמֵּחַ לְבָבְךָ בְּנִי חֲבִיבִי וִידִידִי לִגְעֹר בְּהַמִּתְגָּרִים בְּךָ, וּלְחַזֵּק לְבָבְךָ לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עֲלֵיהֶם כְּלָל, וְאַל תַּבִּיט אַחֲרֶיךָ עַד אֲשֶׁר בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן מִמֵּילָא יִסְתַּלְּקוּ.
בְּנִי חֲבִיבִי וְיַקִּירִי, אַתָּה וְרֵעֶיךָ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הָאוֹחֲזִים בִּנְקֻדַּת הָאֱמֶת לְהִסְתַּכֵּל בְּכָל יוֹם עַל הַתַּכְלִית הַנִּצְחִי, עֲדַיִן עֲדַיִן אֵין אַתֶּם יוֹדְעִים כְּלָל מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד. וְאִם הֱיִיתֶם יוֹדְעִים חֵלֶק אֶלֶף מִזֶּה הֱיִיתֶם שְׂמֵחִים כָּל יְמֵיכֶם בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה, עַד אֲשֶׁר הָיוּ מִתְבַּטְּלִים מִכֶּם מִמֵּילָא כָּל הַקּוֹצִים וְהַחוֹחִים הַמְּעִיקִים וּמְצִיקִים לָכֶם בְּכָל עֵת לְכָל אֶחָד לְפִי עִנְיָנוֹ. מָה אֹמַר מָה אֲדַבֵּר, חַסְדּוֹ גָּבַר עָלֵינוּ וֶאֱמֶת ה' לְעוֹלָם.
וְהִנֵּה רָצוּף פֹּה אִגֶּרֶת לִידִידֵנוּ רַבִּי יַעֲקֹב וְהוּא נֶאֱמַר גַּם אֵלֶיךָ. וְכֵן הָאִגֶּרֶת הַזֹּאת נֶאֱמַר גַּם אֵלָיו, וְכֵן לְכָל הַחֲפֵצִים בָּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וּזְמַן תְּפִלַּת שַׁחֲרִית שֶׁל עֶרֶב יוֹם כִּפּוּר שְׁנַת תקצ"ט הִגִּיעַ. וְעַתָּה בְּנִי מִזֶּה תָּבִין עֹצֶם אַהֲבָתִי וּתְשׁוּקָתִי אֲלֵיכֶם לְהֵיטִיב עִמָּכֶם לְהוֹדִיעֲכֶם קֹשְׁטְ אִמְרֵי אֱמֶת, אֲשֶׁר לָקַחְתִּי לִי זְמַן בִּשְׁבִילְכֶם בְּעֵת רַעַשׁ כָּזֹאת, בֵּין הַמְתָּקַת הַדִּינִים עַל יְדֵי הַכַּפָּרוֹת וּבֵין תְּפִלַּת שַׁחֲרִית בִּזְרִיזוּת, בְּיוֹם נֶחְפָּז כָּזֶה, אֲשֶׁר כָּל יִשְׂרָאֵל רוֹעֲשִׁים וּמַרְעִישִׁים מֵאֵימַת יוֹם אָיֹם וְנוֹרָא כָּזֶה יוֹם אֶחָד בְּשָׁנָה. וְהִנְנִי כּוֹתֵב בְּדִמְעָה בְּזָכְרִי עֹצֶם כְּאֵבְכֶם וּכְאֵבִי הַגָּדוֹל יוֹתֵר מִכֶּם אֲלָפִים וְרִבְבוֹת פְּעָמִים, אֲשֶׁר אֲנִי צָרִיךְ לִשְׁמֹעַ וּלְהַאֲזִין כָּל מְרִירוּת צַעֲקַתְכֶם שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, בְּכַמָּה אֳפָנִים וְעִנְיָנִים, הָעוֹלֶה עַד גָּבְהֵי שָׁמַיִם. וְעִם כָּל זֶה אֲנִי שָׂשׂ וְשָׂמֵחַ בְּחַסְדּוֹ אֲשֶׁר גָּבַר עָלֵינוּ כָּל כָּךְ כָּל כָּךְ כָּל כָּךְ. מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה' וְכוּ'. וּתְהִלָּה לָאֵל אָנוּ רוֹאִים חַסְדֵי ה' וְנִפְלְאוֹתָיו בְּכָל עֵת בְּתוֹךְ מְעוֹף מְצוּקוֹתֵינוּ, כִּי מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה.
וְדַע בְּנִי חֲבִיבִי שֶׁתְּהִלָּה לָאֵל יֵשׁ לִי אֶתְרוֹג נָאֶה וּמְהֻדָּר וְכָשֵׁר קַארִיפִירֶיר מִן הַמֻּבְחָרִים. וְתִרְאֶה לִקְנוֹת עֲבוּרִי לוּלָב וַהֲדַס חֲדָשִׁים. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעְזֹר לִפְעֹל בַּקָּשַׁת סְלַח נָא וְכוּ' בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לַחֲנֻכָּה טוֹב וְקָדוֹשׁ, לִזְכּוֹת לִבְחִינַת חֲנֻכַּת הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וּלְהַמְשִׁיךְ הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ עָלֵינוּ לֵידַע בְּכָל עֵת וְשָׁעָה כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים, וּלְגָרֵשׁ הָרוּחַ שְׁטוּת מִקִּרְבֵּנוּ עַל יְדֵי הַמְשָׁכַת אֱלֹקוּתוֹ עָלֵינוּ בְּכָל עֵת אֵיךְ שֶׁהוּא אֵיךְ שֶׁהוּא, כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וּבְכָל מְקוֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ. וְאִם לֹא פָּעַלְתִּי כִּי אִם מַה שֶּׁהוֹדַעְתִּי לָכֶם שֶׁאֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם דַּיֵּינוּ. וְתֵדַע שֶׁכֵּן הוּא הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ בְּכָל הָאָדָם וּבְכָל זְמַן. וְאִם הָיָה כָּל הָעוֹלָם יוֹדְעִים זֹאת וּמַאֲמִינִים בָּזֶה בֶּאֱמֶת, כְּבָר הָיָה הָעוֹלָם מְתֻקָּן לְגַמְרֵי. אַךְ לַה' הַיְשׁוּעָה שֶׁבִּרְבוֹת הַיָּמִים יֵדְעוּ הַכֹּל זֹאת וְכָל מַה שֶּׁשָּׁמַעְנוּ וְכוּ'. אַךְ טוֹב לְהוֹדוֹת לַה' שֶׁאָנוּ יוֹדְעִים מִזֶּה, וְעוֹד וְעוֹד וְעוֹד וְכוּ' וְכוּ' בַּמֶּה נְקַדֵּם ה' וְכוּ'. הַנִּסְתָּרוֹת לַה' אֱלֹהֵינוּ וְהַנִּגְלוֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם וְכוּ'. וְיֵשׁ לִי עַתָּה בָּזֶה הַרְבֵּה לְדַבֵּר בִּישׁוּעַת ה', אַךְ אִי אֶפְשָׁר עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה. וְגַם אֵין הַזְּמַן מַסְפִּיק וְעוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמַּעְתִּיר בַּעַדְךָ וּבְעַד כֻּלְּכֶם.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה.
וּבִפְרָט לִידִידִי רַבִּי נַחְמָן נֵרוֹ יָאִיר מֵהַיְיסִין, כִּי יֵשׁ לִי צַעַר גָּדוֹל מִכְּאֵבָיו. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחַסְדּוֹ יַמְתִּיק וִיבַטֵּל כָּל הַדִּינִים מֵעָלָיו, וּמֵעַל כָּל יִשְׂרָאֵל אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 8
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 52% מהספר עד סוף היום
יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל. יוֹחָנָן בֶן נַרְבָאִי. ר' יוֹחָנָן בֶּן בְּתֵירָא. ר' יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי. ר' יוֹחָנָן בֶּן הַחוֹרָנִית.
ר' יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי. ר' יוֹחָנָן בֶּן בַּג בַּג. ר' יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא. ר' יוֹחָנָן בֶּן גּוּדְגַדָּא.
ר' יוֹחָנָן בֶּן יֵשׁוּעַ, בֶּן חָמִיו שֶׁל ר' עֲקִיבָא. יוֹחָנָן בֶּן מְשׁוּלָם. ר' יוֹחָנָן הַסַּנְדְלָר. ר' יוֹחָנָן בֶּן מַתְיָא.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן צ״ב · סעיף ג׳ – סעיף י׳
כ־5 דק׳ · כ־470 מילים · 48% מהספר עד סוף היום
אִם רוֹפֵא בָקִי, אֲפִלּוּ הוּא אֵינוֹ יְהוּדִי, אוֹ שְׁאָר מֵבִין אוֹמֵר, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁעַתָּה עֲדַיִן אֵין הַחוֹלֶה בְּסַכָּנָה, מִכָּל מָקוֹם אִם לֹא יַעֲשׂוּ לוֹ רְפוּאָה זֹאת, אֶפְשָׁר שֶׁתִּכְבַּד עָלָיו הֶחֳלִי וְיָכוֹל לָבֹא לִידֵי סַכָּנָה, אֲפִלּוּ הַחוֹלֶה אוֹמֵר שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ, שׁוֹמְעִין לָרוֹפֵא וּמְחַלְּלִין אֶת הַשַׁבָּת. וְאִם הָרוֹפֵא אוֹמֵר, שֶׁאִם לֹא יַעֲשׂו לוֹ רְפוּאָה זֹאת וַדַּאי יָמוּת, וְאִם יַעֲשׂוּ לוֹ יָכוֹל לִהְיֹת שֶׁיִּחְיֶה, מְחַלְּלִין גַּם כֵּן אֶת הַשַׁבָּת. עַיֵן עוֹד בְּסִימָן קל"ג מִן סָעִיף י"ג עַד סָעִיף י"ח (שכ"ח שכ"ט תרי"ח).
כָּל מַכָּה שֶׁבִּפְנִים הַגּוּף, דְּהַיְנוּ מִן הַשָּׂפָה וְלִפְנִים וְגַם הַשִּׁנַיִם בִּכְלָל, וְהַיְנוּ קִלְקוּל שֶׁמֵּחֲמַת מַכָּה אוֹ בוּעָה וְכַיוֹצֵא בָזֶה, מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַׁבָּת וְאֵינוֹ צָרִיךְ אֹמֶד, שֶׁאֲפִלּוּ אֵין שָׁם בְּקִיאִים וְחוֹלֶה אֵינוֹ אוֹמֵר כְּלוּם, עוֹשִׂין לוֹ כָּל מַה שֶּׁרְגִילִים לַעֲשׂוֹת בְּחֹל. אֲבָל כְּשֶׁיוֹדְעִים וּמַכִּירִים בְּאוֹתוֹ חֳלִי שֶׁמַּמְתִּין וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְחִלּוּל שַׁבָּת אֵין מְחַלְּלִין. מֵחוּשִׁים אֵינָן נִקְרָאִין מַכָּה. וּמִי שֶַׁחוֹשֵׁשׁ בְּשִׁנּוֹ וּמִצְטַעֵר עָלֶיהָ מְאֹד עַד שֶׁחָלָה מִמֶּנָּהּ כָּל גּוּפוֹ, מֻתָּר לוֹמַר לְאֵינוֹ יְהוּדִי שֶׁיּוֹצִיאָהּ.
מַכָּה שֶׁעַל גַּב הַיָּד וְשֶׁעַל גַּב הָרֶגֶל, וְכֵן עַל כָּל מַכָּה שֶׁנֶּעֶשְֹתָה מֵחֲמַת בַּרְזֶל, וְעַל שְׁחִין שֶׁבְּפִי הַטַּבַּעַת, וְכֵן מִי שֶׁבָּלַע עֲלוּקָה אוֹ שֶׁנְּשָׁכוֹ כֶּלֶב שׁוֹטֶה אוֹ אֶחָד מִזּוֹחֲלֵי עָפָר, אֲפִלּוּ סָפֵק אִם מֵמִית אִם לָאו, וְכֵן מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ קַדַּחַת חָזָק בְּיוֹתֵר, מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַׁבָּת. אֲבָל עַל קַדַּחַת הַמְּצוּיָה, אֵין מְחַלְּלִין, אֶלָּא עוֹשִׂין עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי.
מִי שֶׁאֲחָזוֹ דָּם, מַקִּיזִין אוֹתוֹ מִיָּד. וְכָל שֶׁהִקִּיז דָּם וְנִצְטַנֵּן, עוֹשִׂין לוֹ מְדוּרָה לְהִתְחַמֵּם אֲפִלּוּ בִּתְקוּפַת תַּמּוּז.
הַחוֹשֵׁשׁ בִּשְׁתֵּי עֵינָיו אוֹ שֶׁהָיָה בְּאַחַת מֵהֵן צִיר אוֹ שֶׁהָיוּ שׁוֹתְתוֹת אוֹ שֶׁהָיָה דָּם שׁוֹתוֹת אוֹ שְׁאָר דָּבָר שֶׁהוּא סַכָּנָה לָעַיִן, מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַׁבָּת.
חוֹלֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה שֶׁצָּרִיךְ לְבָשָׂר, וְיֵשׁ כָּאן בָּשָׂר אָסוּר, שׁוֹחֲטִין עֲבוּרוֹ וְאֵין מַאֲכִילִין אוֹתוֹ בָּשָׂר אָסוּר, מִשּׁוּם דְּחַיְשִׁינָן, שֶׁמָּא כְּשֶׁיִּתְוַדַּע לוֹ שֶׁהֶאֱכִילוּ אוֹתוֹ בָּשָׂר אָסוּר, יָקוּץ בּוֹ. אֲבָל בְּמָקוֹם דְּלֵכָּא לְמֵיחַשׁ לְשֶׁמָּא יָקוּץ בּוֹ, כְּגוֹן שֶׁהוּא קָטָן אוֹ שֶׁדַּעְתּוֹ מְטֹרֶפֶת, מַאֲכִילִין אוֹתוֹ בָּשָׂר אָסוּר וְאֵין שׁוֹחֲטִין עֲבוּרוֹ בַּשַׁבָּת (שכ"ח).
הַמְבַשֵּׁל בְּשַׁבָּת בִּשְׁבִיל חוֹלֶה, אָסוּר לְבָרִיא לְאָכְלוֹ בַשַׁבָּת, אֲבָל לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת מֻתָּר מִיָּד גַּם לְבָרִיא אִם בִּשְּׁלוֹ יִשְֹרָאֵל, וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן לח סָעִיף ט (שיח).
מִי שֶׁרוֹצִים לֶאֱנֹס אוֹתוֹ שֶׁיַּעֲבֹר עֲבֵרָה לְפִי שָׁעָה, אֲפִלּוּ הִיא עֲבֵרָה חֲמוּרָה, אֵין מְחַלְּלִין עָלָיו שַׁבָּת, כְּדֵי לְהַצִּילוֹ מִן הָעֲבֵרָה. אֲבָל אִם רוֹצִים לֶאֱנֹס אוֹתוֹ לְהָמִיר אֶת הַדָּת וּלְהוֹצִיאוֹ מִכְּלַל יִשְֹרָאֵל אֲפִלּוּ הוּא קָטָן אוֹ קְטַנָּה הַחִיּוּב הוּא עַל כָּל מִי שֶׁבְּיָדוֹ לְהִשְׁתַּדֵּל לְהַצִּילוֹ, אֲפִלּוּ צָרִיךְ לְחַלֵּל שַׁבָּת בְּאִסּוּרֵי דְּאוֹרָיְתָא, כְּמוֹ שֶׁמְחֻיָּבִין לְחַלֵּל שַׁבָּת בִּשְׁבִיל חוֹלֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה, דִּכְתִיב וְשָׁמְרוּ בְּנֵי יִשְֹרָאֵל אֶת הַשַׁבָּת, אָמְרָה תּוֹרָה, חַלֵּל עָלָיו שַׁבָּת אַחַת כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמוֹר שַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה. וַאֲפִלּוּ אִם הוּא סָפֵק אִם תּוֹעִיל הַהִשְׁתַּדְלוּת אוֹ לֹא, מִכָּל מָקוֹם חַיָּבִין לְחַלֵּל שַׁבָּת לְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר, כְּמוֹ שֶׁמְחַלְּלִין בִּשְׁבִיל סְפֵק פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ. אֲבָל מִי שֶׁפָּשַׁע וְרוֹצֶה לְהָמִיר, אֵין מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַׁבָּת בְּאִסּוּר דְּאוֹרָיְתָא, דְּכֵיוָן שֶׁפָּשַׁע, אֵין אוֹמְרִים לְאָדָם חֲטָא בִּשְׁבִיל שֶׁיִּזְכֶּה חֲבֵרֶךָ. וּמִכָּל מָקוֹם בְּאִסּוּר דְּרַבָּנָן, כְּגוֹן לָלֶכֶת חוּץ לַתְּחוּם וְלִרְכּוֹב עַל גַּבֵּי סוּס אוֹ לֵילֵךְ בַּעֲגָלָה, וְכֵן לְטַלְטֵל מָעוֹת וְכַדּוֹמֶה, יֵשׁ מַתִּירִין לְחַלֵּל בִשְׁבִיל לְהַצִּילוֹ (ש"ו).
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה צ״א
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלקַי וֵאלקֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתְּזַכֵּנִי לְהִתְדַבֵּק בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וְתִפְתַּח אֶת לִבִּי וְדַעְתִּי עַד שֶׁאֶזְכֶּה לִשְׁמעַ וּלְהָבִין הֵיטֵב בִּלְבָבִי אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וְהַטְּהוֹרָה וְהַתְּמִימָה, הַמְּשִׁיבַת נֶפֶשׁ וּמַחְכִּימַת פֶּתִי וּמְשַׂמַּחַת לֵב וּמְאִירַת עֵינַיִם וְעוֹמֶדֶת לָעַד וְצָדְקוּ יַחְדָּו וְאֶזְכֶּה לְהַרְגִּישׁ הֵיטֵב נִפְלְאוֹת נְעִימַת עֲרֵבַת מְתִיקַת חִדּוּשֵׁי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשִׁים וְהַנּוֹרָאִים מְאד, שֶׁגִּלּוּ כָּל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, הַמְחַיִּין כָּל הָעוֹלָמוֹת וְאֶזְכֶּה לֵהָנוֹת וּלְהִתְעַנֵּג עַל יְהוָה בְּדִבְרֵי תוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, עַד אֲשֶׁר אָקוּץ וְאֶמְאַס בְּחַיֵּי עוֹלָם הַזֶּה וּבְתַאֲוֹתָיו וַהֲבָלָיו, וְיִתְבַּטְּלוּ כָּל חַיֵּי עוֹלָם הַזֶּה אֶצְלִי לְגַמְרֵי, עַל יְדֵי עצֶם הַהֲנָאָה וְהַתַּעֲנוּג וְהַשַּׁעֲשׁוּעַ שֶׁאֶזְכֶּה לֵהָנוֹת וּלְהִתְעַנֵּג מִדִּבְרֵי תוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וְהַנּוֹרָאָה, אֲשֶׁר כָּל דְּבָרֶיהָ חָיִּים וְקַיָּמִים נֶאֱמָנִים וְנֶחֱמָדִים לָעַד, וְנֶחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפָּז רָב, וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנפֶת צוּפִים כִּי בֶּאֱמֶת מֵרָחוֹק נִרְאָה לִי בְּדַעְתִּי נְעִימַת עַמְקוּת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ, אֲשֶׁר כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר עוֹלֶה עַד אֵין סוֹף וְיוֹרֵד עַד אֵין תַּכְלִית, וּמְקַשֵּׁר וּמְחַבֵּר וְכוֹלֵל כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, וְנוֹתֵן עֵצוֹת נִפְלָאוֹת לְכָל דָּרֵי מַעְלָה וְדָרֵי מַטָּה אֵיךְ לִזְכּוֹת לְהַכִּיר אוֹתְךָ תִּתְבָּרַךְ, וּלְהִתְדַּבֵּק בְּךָ בֶּאֱמֶת "מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ יְהוָה מְאד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתֶיךָ" וְאִם הָיִינוּ זוֹכִים לִשְׁמעַ וּלְהַטּוֹת אָזְנֵינוּ וְלִבֵּנוּ הֵיטֵב לְדִבּוּר אֶחָד מִתּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר גִּלִּיתָ לָנוּ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּךָ, וְעַל יְדֵי כָּל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁהָיוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר עַד הַיּוֹם הַזֶּה הָיִינוּ מִתְבַּטְּלִים לְגַמְרֵי, אַךְ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים אֵין אָנוּ זוֹכִים לְהַכְנִיס הַדַּעַת בַּלֵּב, וּלְבַטֵּל תַּאֲוֹת הַלֵּב עַל יְדֵי זֶה, כִּי לִבֵּנוּ מָלֵא מַחְשְׁבוֹת חוּץ, תַּאֲוֹת וּבִלְבּוּלִים וְהִרְהוּרִים וְעַקְמִימִיּוּת שֶׁבַּלֵּב, עַד אֲשֶׁר לִבֵּנוּ רָחוֹק מְאד מִדִּבְרֵי תוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, עַל כֵּן אֵין אָנוּ מַרְגִּישִׁין נְעִימוּת מְתִיקוּת אִמְרוֹתֶיהָ הַטְּהוֹרִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אָנָּא אָדוֹן יָחִיד, הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְתִפְתַּח לִבֵּנוּ בְּתַלְמוּד תּוֹרָתֶךָ וְזַכֵּנוּ שֶׁנְּדַבֵּק לִבֵּנוּ בֶּאֱמֶת בְּדִבְרֵי תוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לֵהָנוֹת וּלְהִתְעַנֵּג מְאד מִדִּבְרֵי תוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה עַד שֶׁיִּהְיֶה נִמְאָס אֶצְלֵנוּ עַל יְדֵי זֶה כָּל חַיֵּי עוֹלָם הַזֶּה וְתַאֲווֹתָיו וַהֲבָלָיו וְנִזְכֶּה לְחַיִּים טוֹבִים וַאֲרוּכִים בֶּאֱמֶת לְהִתְדַבֵּק בְּךָ וּבְתוֹרָתְךָ וּבְמִצְוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים לְעוֹלָם וָעֶד וְלא נָסוּר מֵרְצוֹנְךָ יָמִין וּשְׂמאל הַעֲרֶב נָא ה' אֱלקֵינוּ אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ, עַד אֲשֶׁר נִזְכֶּה "לַחֲזוֹת בְּנעַם יְהוָה וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ", מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם אָמֵן סֶלָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה צ״ב
טוֹב וּמֵטִיב לַכּל אֲשֶׁר בָּרָאתָ הָעוֹלָם בִּשְׁבִיל לְגַלּוֹת טוּבְךָ וְרַחֲמָנוּתְךָ, וּמֵרב טוּבְךָ הָאֲמִתִּי וְהַנִּצְחִי אֲשֶׁר חָפַצְתָּ לְגַלּוֹת לִבְרִיּוֹתֶיךָ, נָתַתָּ בָּנוּ אֶת הַיֵּצֶר הָרָע כְּדֵי לְהַכְנִיעוֹ וּלְשַׁבְּרוֹ, כְּדֵי לִזְכּוֹת עַל יְדֵי זֶה לְכָל טוֹב אֲמִתִּי וְנִצְחִי כִּי דַעְתְּךָ שָׂגְבָה מְאד, וְיָדַעְתָּ אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת טוּבְךָ לִבְרִיּוֹתֶיךָ כִּי אִם עַל יְדֵי שֶׁיִּהְיֶה כחַ הַבְּחִירָה לָאָדָם עַל יְדֵי שְׁנֵי הַיְצָרִין שֶׁנָּתַתָּ בּוֹ, יֵצֶר טוֹב וְיֵצֶר הָרָע וְלַאֲשֶׁר טוּבְךָ וְהַשָּׂגַת אֲמִתָּתְךָ עוֹלֶה עַד אֵין סוֹף, וְאַתָּה חָפֵץ שֶׁנַּשִּׂיג אוֹתְךָ בְּתַכְלִית מַדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה, עַל כֵּן הִגְדַּלְתָּ וְהִרְבֵּיתָ בְּכחוֹת הַיֵּצֶר הָרָע כִּמְעַט בְּלִי שִׁעוּר, וְנָתַתָּ לוֹ כחַ לְהָסִית וְלִמְנעַ וּלְפַתּוֹת בְּכָל דַּרְגָּא וְדַרְגָּא, כְּדֵי שֶׁנִּתְגַּבֵּר בְּכָל פַּעַם לְשָׁבְרוֹ בְּכָל דַּרְגָּא וְדַרְגָּא וּבְכָל בְחִינָה וּבְחִינָה, כְּדֵי לְהַשִּׂיג אֲמִתַּת אֱלֹהוּתְךָ בִּשְׁלֵמוּת גָּדוֹל בְּיוֹתֵר בְּכָל פַּעַם, בְּמַדְרֵגָה לְמַעְלָה מִמַּדְרֵגָה, "כִּי גָבהַּ מֵעַל גָּבהַּ שׁוֹמֵר וּגְבוֹהִים עֲלֵיהֶם" כִּי מֵעצֶם טוּבְךָ הַנַּעֲלֶה וְהַנִּשְׂגָּב, אַתָּה חָפֵץ לְהֵיטִיב עִמָּנוּ בְּכָל הַטּוֹב שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת בְּתַכְלִית הַמַּעֲלָה שֶׁאֵין מַעְלָה אַחֲרָיו וְאַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאִי אֶפְשַׁר לְהַשִּׂיג הַטּוֹב הָאֲמִתִּי שֶׁבְּכָל מַדְרֵגָה וּמַדְרֵגָה, כִּי אִם עַל יְדֵי שְׁבִירַת הַכּחַ הַמּוֹנֵעַ וְהַמֵּסִית וְהַמַּדִּיחַ שֶׁהוּא הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁבְּכָל מַדְרֵגָה וּמַדְרֵגָה וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כָּל הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ יִצְרוֹ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ וּבַעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים וּבִשְׁטוּת דַּעְתִּי הַפְּחוּתָה, לֹא דַי שֶׁלֹּא הִתְגַּבַּרְתִּי לְשַׁבְּרוֹ בְּכָל מַדְרֵגָה וּמַדְרֵגָה, אַף גַּם הִתְגָּרָה בִּי בְּיוֹתֵר מִנְּעוּרַי, עַד אֲשֶׁר נִתְפַּסְתִּי כְּתוֹא מִכְמָר, "נְתָנַנִי יְהוָה בִּידֵי לֹא אוּכַל קוּם" וְכָל מַה שֶּׁאֲנִי רוֹצֶה לִפְעָמִים לַחְתּר לָצֵאת כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה מִתַּחַת יָדוֹ, הוּא מִתְגָּרֶה וּמִתְגַּבֵּר בִּי בְּיוֹתֵר וְכֵן הָיָה כַּמָּה פְּעָמִים בְּלִי שִׁעוּר, עַד אֲשֶׁר "כָּשַׁל כּחַ הַסַּבָּל", "צָמְתוּ בַבּוֹר חַיָּי וַיַּדּוּ אֶבֶן בִּי", מָה אוֹמַר, מָה אֶתְאוֹנֵן, מָה אוֹמַר מָה אֲדַבֵּר מָה אֶצְטַדָּק, אֵיכָכָה אֶפְצֶה פֶּה וְאֵיךְ אֶשָּׂא עַיִן עַתָּה עַתָּה, אֲשֶׁר הִמְשַׁכְתִּי עָלַי אֶת הַיֵּצֶר הָרָע בַּעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים וּבִפְשָׁעַי הָעֲצוּמִים אוֹי מֶה הָיָה לִי, אוֹי מֶה הָיָה לִי
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 182 מתוך 354 במחזור של שנת ה׳תשפ״ו
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־39 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת י׳ בניסן): צו
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־23 במרץ 2026, בשעה 17:52 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ניסן ופסח
הַהַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח הוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, עַל־כֵּן אוֹמְרִים הַהַגָּדָה בְּקוֹל רָם, כִּי הַקּוֹל מְעוֹרֵר הַדַּעַת, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִתְגַּלּוּת הַדַּעַת וְזֶה עִקַּר הַגְּאֻלָּה. כִּי גָּלוּת מִצְרַיִם הָיָה עַל פְּגַם הַבְּרִית שֶׁהוּא פְּגַם הַדַּעַת. גַּם הַיַּיִן שֶׁל אַרְבַּע כּוֹסוֹת הוּא תִּקּוּן הַדַּעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית: (לק"א סי' כ' אות י')
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.