ניסן ופסח
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ניסן ופסח
יְמֵי נִיסָן הֵם יְמֵי תְּשׁוּבָה כְּמוֹ תִּשְׁרֵי: (לק"א סי' מ"ט אות ו')
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום רביעי, ז׳ בניסן ה׳תשפ״ו · 25 במרץ 2026
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ט · אות ט׳ – אות י׳
כ־6 דק׳ · כ־640 מילים · 47% מהספר עד סוף היום
וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין ע): הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה לְשֵׁם מָמוֹן הַוְיָן לֵהּ בָּנִים שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים; כִּי כְּשֶׁנְּשָׂאָהּ לְשֵׁם מָמוֹן, וּפוֹנֶה עַצְמוֹ לְהַמָּמוֹן, הוּא שׁוֹטֶה וּכְסִיל. כִּי לֵב חָכָם לִימִינוֹ וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ (קהלת י׳:ב׳), הַיְנוּ שֶׁהֶחָכָם כְּשֶׁנּוֹשֵׂא אִשָּׁה הוּא פּוֹנֶה לִימִינוֹ, הַיְנוּ לְהַתּוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת יָמִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים לג): מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ. הַיְנוּ, שֶׁנּוֹשֵׂא אִשָּׁה בִּשְׁבִיל הַתּוֹרָה, כְּדֵי שֶׁיִּלְמַד תּוֹרָה בְּטָהֳרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מנחות קי): הַלּוֹמֵד תּוֹרָה בְּטָהֳרָה נוֹשֵׂא אִשָּׁה וְכוּ'. אֲבָל לֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ, שֶׁנּוֹשֵׂא אִשָּׁה בִּשְׁבִיל מָמוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׂמֹאל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ג׳:ט״ז) בִּשְׂמֹאלָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד. וְנִמְצָא כְּשֶׁנּוֹשֵׂא לְשֵׁם מָמוֹן הוּא כְּסִיל, וּפוֹגֵם וְאוֹבֵד דַּעְתּוֹ, וְעַל־כֵּן הַוְיָן לֵהּ בָּנִים שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים, מֵאַחַר שֶׁפָּגַם הַדַּעַת, שֶׁמִּשָּׁם בָּאִים הַבָּנִים:
וְדַע, שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁפּוֹנֶה עַצְמוֹ לְהַמָּמוֹן, מִזֶּה נַעֲשִׂים שׂוֹנְאִים. כִּי עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַשִּׂנְאָה, הוּא בָּא מִבִּלְבּוּל וַעֲכִירַת הַמֹּחַ. כִּי אַהֲבָה תְּלוּיָה בְּדַעַת וָשֵׂכֶל, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב ל״ט:ט״ז): הִקְשִׁיחַ בָּנֶיהָ לְלֹא לָהּ, כִּי הִשָּׁהּ אֱלוֹקַּ חָכְמָה. הַיְנוּ, שֶׁאֵין לָהּ אַהֲבָה עַל בָּנֶיהָ, זֶה בָּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין לָהּ חָכְמָה. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲכִירַת הַמֹּחַ, מִזֶּה יוֹנְקִים וּמִתְגַּבְּרִים הַשּׂוֹנְאִים. וּכְפִי הַבִּלְבּוּל וְהָעֲכִירוּת שֶׁל הַמֹּחַ עַל יְדֵי תַּאֲוַת מָמוֹן, כֵּן הִתְגַּבְּרוּת הַשּׂוֹנְאִים. וְלִפְעָמִים נַעֲשִׂים מִזֶּה שׂוֹנְאֵי חִנָּם, כִּי לְפִי תַּאֲוָתוֹ וּפְנִיָּתוֹ לְמָמוֹן, כֵּן נַעֲשֶׂה כְּסִיל, וְכֵן נִתְעַכֵּר מֹחוֹ, וְכֵן מִתְגַּבְּרִים הַשּׂוֹנְאִים. וְכָל זְמַן שֶׁהָעֲכִירוּת בְּתוֹךְ הַמֹּחַ, אֲזַי הַשּׂוֹנְאִים הַמִּתְגַּבְּרִים מִשָּׁם, הַיְנוּ מֵהָעֲכִירוּת הַמֹּחַ, הֵם גַּם כֵּן שׂוֹנְאִים בְּדַעַת וּבְמֹחַ, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם טַעַם עַל שִׂנְאָתָם, אַף שֶׁהַדַּעַת הַזֶּה הוּא בְּחִינוֹת עֲכִירוּת הַמֹּחַ, כִּי עִקַּר הַשִּׂנְאָה הוּא רַק מֵעֲכִירַת הַמֹּחַ, עִם כָּל זֶה יֵשׁ לָהֶם עַל כָּל פָּנִים טַעַם עַל שִׂנְאָתָם, מֵאַחַר שֶׁהָעֲכִירוּת עֲדַיִן בְּתוֹךְ הַמֹּחַ. אֲבָל דַּע, שֶׁלִּפְעָמִים חוֹשֵׁק כָּל כָּךְ לְמָמוֹן, וְנַעֲשֶׂה כָּל כָּךְ כְּסִיל, עַד שֶׁאֵין הַמֹּחַ יָכוֹל לִסְבֹּל כְּלָל הָעֲכִירוּת, עַד שֶׁיּוֹצֵא בִּבְחִינוֹת שְׂעָרוֹת, כִּי שְׂעָרוֹת הֵם מוֹתְרֵי מֹחִין כַּיָּדוּעַ. וְאָז גַּם הַשּׂוֹנְאִים הַבָּאִים מִשָּׁם, הַיְנוּ מֵהָעֲכִירוּת הַזֹּאת, מִבְּחִינַת מוֹתְרֵי מֹחִין, מִבְּחִינַת שְׂעָרוֹת, הֵם שׂוֹנְאֵי חִנָּם. כִּי אֵין לָהֶם שׁוּם טַעַם עַל שִׂנְאָתָם, מֵאַחַר שֶׁאֵינָם בָּאִים אֲפִלּוּ מֵהָעֲכִירוּת שֶׁבְּתוֹךְ הַמֹּחַ, רַק מִמּוֹתְרֵי מֹחִין, מִבְּחִינַת שְׂעָרוֹת. עַל־כֵּן אֵין לָהֶם שׁוּם טַעַם וָדַעַת, אֲפִלּוּ שֶׁל עֲכִירַת מֹחַ, עַל שִׂנְאָתָם, וְהֵם רַק שׂוֹנְאֵי חִנָּם. וְזֶה בְּחִינוֹת (תהילים ס״ט:ה׳): רַבּוּ מִשַּׂעֲרוֹת רֹאשִׁי שׂוֹנְאַי חִנָּם; כִּי שׂוֹנְאֵי חִנָּם בָּאִים מִבְּחִינַת שְׂעָרוֹת, מוֹתְרֵי מֹחִין כַּנַּ"ל: אֲבָל הֶחָכָם, אַף שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּם כֵּן מוֹתְרֵי מֹחִין, בְּחִינַת שְׂעָרוֹת, דַּע, שֶׁהֶחָכָם, בְּחִינוֹת מוֹתְרֵי מֹחִין וּשְׂעָרוֹת שֶׁלּוֹ, הֵם בְּחִינַת שַׁעַר, בְּיָמִין עַל הַשִּׁין. שֶׁמּוֹתְרֵי מֹחִין שֶׁלּוֹ, הֵם בְּחִינַת שְׁעָרִים, שֶׁפּוֹתֵחַ בָּהֶם שַׁעֲרֵי הַחָכְמָה וְהַמַּדָּע לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי מֵחֲמַת שֶׁמֹּחוֹ בְּעַצְמוֹ, אִי אֶפְשָׁר לְהָעוֹלָם לְסָבְלוֹ לְקַבֵּל מֵאוֹרוֹ, הוּא צָרִיךְ לְהִתְלַבֵּשׁ וּלְהִתְכַּסּוֹת עַצְמוֹ, וּלְהַשְׁפִּיל עַצְמוֹ לִדְבָרִים קְטַנִּים וּנְמוּכִים, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ הָעוֹלָם לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ, כְּדֵי שֶׁיִּפְתַּח לָהֶם שַׁעֲרֵי הַחָכְמָה וְהַמַּדָּע לְקָרְבָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. בִּבְחִינַת (משלי י״ד:י״ט): שַׁחוּ רָעִים לִפְנֵי טוֹבִים, וּרְשָׁעִים עַל שַׁעֲרֵי צַדִּיק. שֶׁכְּדֵי לִשְׁחוֹת וּלְהַכְנִיעַ הָרָעִים לִפְנֵי הַטּוֹבִים, צָרִיךְ לְהָבִיא הָרְשָׁעִים עַל שַׁעֲרֵי צַדִּיק כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ אֵצֶל הַצַּדִּיק בְּחִינַת מוֹתְרֵי מֹחִין, בְּחִינַת שְׂעָרוֹת. נִמְצָא שֶׁהַשְּׂעָרוֹת שֶׁל הֶחָכָם, הֵם בְּחִינַת שַׁעַר בְּיָמִין.
אֲבָל אֵצֶל הָרָשָׁע הַכְּסִיל, הֵם שְׂעָרוֹת מַמָּשׁ בִּשְׂמֹאל. וְזֶה בְּחִינַת: לֵב חָכָם לִימִינוֹ, וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם בקידושין ע): הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת לוֹ, אֵלִיָּהוּ כּוֹפְתוֹ כוּ'. כִּי כְּשֶׁנּוֹשֵׂא אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת לוֹ, בְּוַדַּאי אֵינוֹ מִתְרַצֶּה בְּחֶלְקוֹ, בְּמָמוֹנוֹ, בְּאֵשֶׁת נְעוּרָיו, וּבוֹחֵר בַּמֶּה שֶּׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, שֶׁאֵינָהּ הֲגוּנָה לוֹ. וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא בְּחִינַת מוֹתָרוֹת, בְּחִינַת שְׂעָרוֹת כַּנַּ"ל, עַל כֵּן אֵלִיָּהוּ מְמֻנֶּה עַל זֶה לְעָנְשׁוֹ, כִּי הוּא בַּעַל שֵׂעָר (מלכים־ב א), שֶׁמְּמֻנֶּה עַל־זֶה, עַל בְּחִינַת שְׂעָרוֹת, לַעֲשׂוֹת בָּהֶם דִּין. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם): אֵלִיָּהוּ כּוֹפְתוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹצְעוֹ. זֶה בְּחִינַת מֹחִין, וּבְחִינַת מוֹתְרֵי מֹחִין. כּוֹפְתוֹ – בְּחִינַת מֹחִין, בְּחִינַת תְּפִלִּין, בְּחִינַת (שיר השירים ז׳:ו׳): מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים, בִּרְהִיטֵי מֹחִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּפִלִּין, כַּמּוּבָא. רוֹצְעוֹ – זֶה בְּחִינַת מוֹתְרֵי מֹחִין, בְּחִינַת רְצוּעוֹת, שֶׁהֵן בְּחִינַת מוֹתְרֵי מֹחִין: [זֹאת הַתּוֹרָה שֶׁל חֹמֶר אִסּוּר גְּזֵלָה, וְהַתּוֹרָה שֶׁבְּסִימָן ס"ח הַקּוֹדֵם, מֵעִנְיַן פְּגַם הַכַּעַס שֶׁמַּפְסִיד הָעֲשִׁירוּת – שְׁנֵי הַתּוֹרוֹת אֵלּוּ, יֵשׁ לָהֶם חִבּוּר וְשַׁיָּכוּת זֶה לָזֶה, כַּמּוּבָן לְמַשְׂכִּיל, וְהֵם מְחֻבָּרִים יַחַד בְּתוֹךְ הַתּוֹרָה שֶׁל הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ שֶׁבְּסִימָן נ"ט, כִּי שָׁם הוּבְאוּ שְׁנֵי עִנְיָנִים אֵלּוּ בְּקִצּוּר בְּתוֹךְ הֶמְשֵׁךְ הַתּוֹרָה הַהִיא. עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב]:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות קל״ח – אות קל״ט
כ־1 דק׳ · כ־130 מילים · 51% מהספר עד סוף היום
שמעתי מפיו הקדוש בעת שדבר עמנו מגדל הענין של ספורי מעשיות מצדיקים שנדפס בספריו הקדושים (בסימן רל"ד חלק ראשון), ואמר אז שהוא בעצמו זכרונו לברכה עקר התעוררותו לעבודת השם יתברך באמת היה על־ידי ספורי מעשיות מצדיקים. וספר שבבית אביו ואמו הצדיקים זכרונם לברכה, היו שכיחים שם כל הצדיקים, כי כל הצדיקים היו מצויים בקהלת מעז'בוז' מחמת שהוא מקום הבעל שם טוב, זכרונו לברכה, ורבם ככלם התאכסנו בבית־אביו, זכרונו לברכה, ושמע הרבה מעשיות מצדיקים ועל־ידי־זה היה עקר התעוררותו להשם יתברך, עד שזכה למה שזכה:
ספר לי אחד מאנשיו שפעם אחד ספר לרבנו זכרונו לברכה שדברו לו איזה שדוך, ואמר האיש הנ"ל לפניו, זכרונו לברכה, ששם אין מקום לפניו. השיב לו: כשיש להאדם לב של ישראלי אין שיך אצלו מקום וכו', כי הלב הוא אלקות וכו' וכו' (כנדפס בלקוטי תנינא סימן נ"ו):
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות ט״ז
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 50% מהספר עד סוף היום
ותכף אחר ראש השנה היה רצון רבנו זכרונו לברכה, לחזר תכף לביתו. ולא היה רוצה לנסוע כלל לשום מקום, לא לצפת ולא לטבריה, אך האיש שהיה עמו היה כספו חזק מאד לזון עיניו במקומות ארץ ישראל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ובא אל רבנו זכרונו לברכה, ואמר לו שיש שירה לילך עמם לטבריה. והשיב לו יש לך כסופים לטבריה. לך שכר חמורים ועשה כן. ונתן להם אדרוף (דמי קדימה). ובחזירתו מהבעל חמורים אמר לו תכף שכרת חמורים? השיב לו הן.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רי״ט
כ־2 דק׳ · כ־220 מילים · 38% מהספר עד סוף היום
וְהִתְחַלְתִּי לְדַבֵּר עִמּוֹ הֲלֹא גַּם כְּשֶׁבָּאתֶם מִלֶּמְבֶּרְגְּ הָיָה גַּם־כֵּן בִּלְתִּי דֶּרֶךְ הַטֶּבַע שֶׁתֹּאמְרוּ אָז תּוֹרָה, כִּי גַּם אָז הָיָה חַלָּשׁ מְאֹד, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אֲמַרְתֶּם תּוֹרָה אָז הַרְבֵּה בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה. וְעוֹד כַּיּוֹצֵא בָּזֶה דִּבַּרְתִּי עִמּוֹ. עָנָה וְאָמַר אִם־כֵּן אֶמְסֹר נַפְשִׁי. וְהֵרִים יָדָיו כִּמְדַבֵּר הֲרֵינִי מוּכָן לִמְסֹר נַפְשִׁי בִּשְׁבִיל לוֹמַר תּוֹרָה. וְשָׁלַח אוֹתִי לַעֲשׂוֹת לוֹ מָקוֹם שָׁם לְהַעֲמִיד הַכִּסֵּא סָמוּךְ לַפֶּתַח. כִּי אוּלַי יִהְיֶה הַהֶכְרֵחַ לְהוֹצִיאוֹ בְּאֶמְצַע חַס וְשָׁלוֹם, וְכֵן עָשִׂינוּ. וְאַחַר־כָּךְ נִכְנַס בַּחֲלִישׁוּת גָּדוֹל מְאֹד וְעָלָה וְיָשַׁב עַל הַכִּסֵּא הַגָּבוֹהַּ שֶׁעָשׂוּ בִּשְׁבִיל אֲמִירַת הַתּוֹרָה וְיָשַׁב קְצָת. וְאַחַר־כָּךְ אָמַר תּוֹרָה נִפְלָאָה הַנַּ"ל בְּקוֹל נָמֹךְ. וּכְשֶׁהִתְחִיל לוֹמַר לֹא הָיָה שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע שֶׁיּוּכַל לְסַיֵּם כִּי כִּמְעַט לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לְדַבֵּר אֲפִלּוּ דִּבּוּר אֶחָד מֵעֹצֶם חֲלִישׁוּתוֹ, מִכָּל־שֶׁכֵּן לוֹמַר תּוֹרָה גְּבוֹהָה וּגְדוֹלָה כָּזוֹ. אַךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הָיָה בְּעֶזְרוֹ וְגָמַר כָּל הַתּוֹרָה בִּשְׁלֵמוּת בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם עַד הַסּוֹף. רַק סִיּוּם הַפֵּרוּשׁ עַל הַפָּסוּק תִּקְעוּ לֹא אָמַר אָז רַק אַחַר יוֹם־כִּפּוּר. גַּם הָיָה שָׁם דֹּחַק גָּדוֹל וְרַעַשׁ גָּדוֹל בְּעֵת אֲמִירַת הַתּוֹרָה, כִּי מִגֹּדֶל רִבּוּי הָעָם לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְהַשְׁקִיטָם לְגַמְרֵי מַה שֶׁלֹּא הָיָה כֵּן בְּשׁוּם פַּעַם. כִּי תָּמִיד בְּכָל עֵת שֶׁאָמַר תּוֹרָה, הָיוּ שׁוֹתְקִים וְשׁוֹקְטִים כֻּלָּם כַּנָּהוּג, אֲבָל אָז אַף־עַל־פִּי שֶׁהִשְׁקִיטוּם וְהִשְׁתִּיקוּ אוֹתָם בִּתְחִלָּה כַּנָּהוּג, אַף עַל־פִּי־כֵן בְּכָל פַּעַם נִתְעוֹרְרוּ בְּאֶמְצַע מֵעֹצֶם הַדֹּחַק שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר לִסְבֹּל. וְכַמָּה אֲנָשִׁים הָיוּ בְּסַכָּנָה אָז וְכִמְעַט שֶׁנָּפְלוּ חַלָּשׁוֹת וְיָצְאוּ בִּמְהֵרָה לַחוּץ. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן זָכִינוּ שֶׁגָּמַר אָז כָּל הַתּוֹרָה בַּאֲרִיכוּת גָּדוֹל מְאֹד, אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה זֹאת:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · מריבה · חלק ראשון · אות צ״ג – אות ק״א
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 52% מהספר עד סוף היום
צג. הַמַּחֲזִיק בַּמַּחֲלקֶת, עוֹבֵר בְּלָאו וְרָאוּי לְהִצְטָרֵעַ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗צד. הַחוֹלֵק עַל מַלְכוּת בֵּית־דָּוִד, רָאוּי לְהַכִּישׁוֹ נָחָשׁ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗צה. עַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה יָכוֹל לַעֲמד בְּקִשְׁרֵי הַמִּלְחָמָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗צו. צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק נֶגֶד הַשּׂוֹנְאִים וּלְהַעֲרִיךְ עִמָּהֶם מִלְחָמָה בְּתַחְבּוּלָה, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יַעֲשֶׂה הַטּוֹב בְּעֵינָיו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗צז. לְמַחֲלקֶת סְגֻלָּה לוֹמַר: "וַיִּקְרָא אָסָא אֶל ה'" עַד "אֱנוֹשׁ" (בְּדִבְרֵי־הַיָּמִים־ב יד,י),
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗צח. מִי שֶׁאֵין בִּטְחוֹנוֹ בֶּאֱלקָיו, עַל־יְדֵי זֶה בָּאִים מִלְחָמוֹת וּמְרִיבוֹת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗צט. עַל־יְדֵי לִמּוּד תּוֹרָה נוֹפֵל פַּחַד עַל הָאֻמּוֹת, שֶׁלּא יִלָּחֲמוּ עִם יִשְׂרָאֵל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ק. לְמַחֲלקֶת תּאמַר: "וַיּאמֶר ה' אֱלקֵי אֲבוֹתֵינוּ" עַד "כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ" מַה שֶׁאָמַר יְהוֹשָׁפָט.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗קא. בִּשְׁעַת מִלְחָמָה צָרִיךְ לְהָכִין כְּלֵי מִלְחָמָה כַּנָּהוּג, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יַעֲשֶׂה מַה שֶּׁבִּרְצוֹנוֹ, וְאֵין לִסְמוֹךְ עַל הַנֵּס.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות כ״ד – אות כ״ה
כ־2 דק׳ · כ־220 מילים · 53% מהספר עד סוף היום
בְּתוֹךְ כָּךְ פָּגַע בְּאָדָם אֶחָד וְנִתְבַּהֵל מִתְּחִלָּה אַךְ אַף עַל פִּי כֵן הָיָה לוֹ לְנֶחָמָה קְצָת מֵאַחַר שֶׁמָּצָא כָּאן אָדָם וְשָׁאַל אוֹתוֹ הָאָדָם: "אֵיךְ בָּאתָ לְכָאן ? " חָזַר הוּא וְשָׁאַל אֶת הָאָדָם הַזֶּה: "אֵיךְ בָּאתָ אַתָּה לְכָאן ? " הֵשִׁיב לוֹ: "אֲנִי, אֲבוֹתַי וַאֲבוֹת אֲבוֹתַי נִתְגַּדְּלוּ כָּאן אַךְ אַתָּה אֵיךְ בָּאתָ לְכָאן, כִּי לְכָאן לא יָבוֹא כְּלָל שׁוּם אָדָם מִן הַיִּשּׁוּב" וְנִתְבַּהֵל כִּי הֵבִין שֶׁאֵין זֶה אָדָם כְּלָל מֵאַחַר שֶׁאוֹמֵר שֶׁאֲבוֹת אֲבוֹתָיו נִתְגַּדְּלוּ כָּאן וְאָדָם מִן הַיִּשּׁוּב אֵינוֹ בָּא לְכָאן עַל כֵּן הֵבִין שֶׁבְּוַדַּאי אֵין זֶה אָדָם כְּלָל אַךְ אַף עַל פִּי כֵן לא עָשָׂה לוֹ כְּלָל וְקֵרְבוֹ [הַיְנוּ שֶׁזֶּה הָאָדָם הַיַּעַר לא עָשָׂה שׁוּם רָעָה לָזֶה שֶׁהָלַךְ אַחֲרֵי הַבְּהֵמוֹת, שֶׁהוּא בֶּן הַמֶּלֶךְ הָאֱמֶת שֶׁנֶּחֱלַף כַּנַּ"ל]
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְאָמַר לוֹ: [הַיְנוּ אָדָם הַיַּעַר לְבֶן הַמֶּלֶךְ הָאֱמֶת] מָה אַתָּה עוֹשֶׂה כָּאן ? הֵשִׁיב לוֹ שֶׁהוּא רוֹדֵף אַחַר הַבְּהֵמוֹת כַּנַּ"ל אָמַר לוֹ הָאָדָם הַנַּ"ל: חֲדַל לְךָ לִרְדּף אַחֲרֵי הָעֲווֹנוֹת! כִּי אֵין זֶה בְּהֵמוֹת כְּלָל רַק הָעֲווֹנוֹת שֶׁלְּךָ הֵם מוֹלִיכִים אוֹתְךָ כָּךְ דַּי לְךָ כְּבָר קִבַּלְתָּ אֶת שֶׁלְּךָ הַיְנוּ הָענֶשׁ שֶׁלְּךָ כְּבָר קִבַּלְתָּ וְעַתָּה חֲדַל לְךָ מִלְּרָדְפָם עוֹד בּוֹא עִמִּי וְתָבוֹא לְמַה שֶּׁיָּאוּת לְךָ וְהָלַךְ עִמּוֹ וְנִתְיָרֵא לְדַבֵּר עִמּוֹ וּלְשָׁאֲלוֹ כִּי אָדָם כָּזֶה פֶּן יִפְתַּח פִּיו וְיִבְלָעֶנוּ [הַיְנוּ שֶׁזֶּה הַבֶּן הַמֶּלֶךְ הָאֱמֶת הָלַךְ עִם הָאָדָם הַיַּעַר הַזֶּה וְהָיָה מִתְיָרֵא לְדַבֵּר עִמּוֹ וְלִשְׁאל אוֹתוֹ דָּבָר פֶּן יִפְתַּח פִּיו וְיִבְלָעֶנּוּ כִּי הֵבִין שֶׁאֵין זֶה אָדָם כְּלָל] וְהָלַךְ אַחֲרָיו
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · מועדי ה' · שבת · אות א׳ – אות ד׳
כ־2 דק׳ · כ־170 מילים · 51% מהספר עד סוף היום
רְחִיצַת חַמִּין בְּעֶרֶב שַׁבָּת הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, וְכֵן קְרִיאַת הַפָּרָשָׁה שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם הוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית: (לק"א סי' י"ט אות ה')
עַל־יְדֵי שְׁמִירַת שַׁבָּת זוֹכִין לֶאֱמוּנָה. וְכָל הַצְּדָקָה שֶׁעוֹשִׂין, אֵין לָהּ שְׁלֵמוּת אוֹר כִּי אִם עַל־יְדֵי שַׁבָּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה. וְכָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת הַנִּמְשָׁכִין עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה, אֵין לָהֶם שְׁלֵמוּת כִּי אִם בְּשַׁבָּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהִיא מְקוֹר הַבְּרָכוֹת, וְהִיא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם חֲסֵרִים וְאֵין לָהֶם שְׁלֵמוּת כִּי אִם בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ שֶׁהִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה. וְכֵן הַדַּעַת וְהַתּוֹרָה, כָּל שְׁלֵמוּתָם הוּא רַק עַל־יְדֵי שַׁבָּת וֶאֱמוּנָה: (לק"א סי' ל"א אות ב')
עִקַּר קְדֻשַּׁת שַׁבָּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, מַמְשִׁיכִין עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית. עַל־כֵּן נוֹסְעִים לְצַדִּיקִים עַל שַׁבָּת, כִּי עִקַּר קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים הוּא שְׁמִירַת הַבְּרִית בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל הַבְּחִינוֹת, עַל־כֵּן נוֹסְעִים אֲלֵיהֶם עַל שַׁבָּת, כְּדֵי לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת שַׁבָּת וֶאֱמוּנָה שֶׁהוּא שְׁלֵמוּת הַכֹּל כַּנַּ"ל: (שם אות ג')
צָרִיךְ כָּל אָדָם לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לְקַדֵּשׁ יְמֵי הַחֹל. וּלְפִי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁמְּקַדֵּשׁ יְמֵי הַחֹל כֵּן נִדְחֶה זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, קֵץ כָּל בָּשָׂר, רוּחַ סְעָרָה, וְעַל־יְדֵי זֶה עוֹלֶה הַדִּבּוּר: (לק"א סי' ל"ח אות ז')
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה צ״ב · קטע ו׳ – קטע ח׳
כ־4 דק׳ · כ־380 מילים · 55% מהספר עד סוף היום
מָלֵא רַחֲמִים, חוֹמֵל דַּלִּים, אַתָּה יוֹדֵעַ כָּל זֶה, וְאַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁלְּגדֶל הִתְגַּבְּרוּתָם וְהִתְפַּשְּׁטוּתָם אֵין בְּיָדֵינוּ לַעֲמד כְּנֶגְדָּם, כִּי אִם אַתָּה לְבַד תַּעֲמד בַּעֲדֵנוּ וְתִלְחוֹם מִלְחֲמוֹתֵינוּ, בְּרַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ וּבְטוּבְךָ הַגָּדוֹל שֶׁאֵינוֹ נִפְסָק לְעוֹלָם, וּבְכחַ וּזְכוּת צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים הָעוֹמְדִים וּמִתְפַּלְּלִים עָלֵינוּ תָמִיד יֶהֱמוּ נָא וְיִכְמְרוּ מֵעֶיךָ עָלֵינוּ, וְזַכֵּנוּ וְחַזְּקֵנוּ וְאַמְּצֵנוּ לְבַל נִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת הַטּוֹרְדוֹת וְהַמְבַלְבְּלוֹת, רַק נִתְחַזֵּק לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלָּנוּ לַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּתְפִילָּה, וְלֹא נַטֶּה אֶת ראשֵׁנוּ לְהִסְתַּכֵּל וּלְהָשִׁיב עַל כָּל הַבִּלְבּוּלִים הָרַבִּים כְּלָל וְנִהְיֶה חֲזָקִים וְעַקְשָׁנִים לְהַחֲזִיק אֶת מַחֲשַׁבְתֵּנוּ בְּמַה שֶּׁאָנוּ עוֹסְקִים כִּרְצוֹנְךָ וְלֹא נַבִּיט אַחֲרֵי הַבִּלְבּוּלִים כְּלָל, עַד אֲשֶׁר יִסְתַּלְּקוּ מִמֵּילָא עַל יְדֵי זֶה וְתַעַזְרֵנוּ מֵעַתָּה לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר עַצְמֵנוּ כָּרָאוּי, עַד אֲשֶׁר נִזְכֶּה שֶׁלֹּא יָבאוּ וְלֹא יַעֲלוּ עוֹד עַל לִבֵּנוּ שׁוּם בִּלְבּוּל וּמַחֲשָׁבָה רָעָה וְחִיצוֹנָה כְּלָל
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָלֵא רַחֲמִים, אֱלֹהֵי הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים, אֱלֹהֵי כָל הַצַּדִּיקִים תַּקְּנֵנִי בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ שֶׁאֶזְכֶּה לְקַיְּמָהּ בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, שַׂמְּחֵנִי בִּישׁוּעָתְךָ הָאֲמִתִּיִּית וְתַמְתִּיק וּתְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים מֵעָלַי וּמֵעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וְתַכְנִיעַ וְתַשְׁפִּיל וּתְכַלֶּה וּתְבַטֵּל אֶת כָּל מִינֵי יְצָרִים רָעִים מִמֶּנִּי וּמִכָּל יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת וְעֵת בְּכָל דַּרְגָּא וְדַרְגָּא, הֵן הַיִּצְרִין רָעִים שֶׁל רב הָעוֹלָם שֶׁהוּא עֲכִירַת הַדָּמִים מַמָּשׁ, רוּחַ שְׁטוּת מַמָּשׁ, הֵן הַיִּצְרִין רָעִים שֶׁל הַכְּשֵׁרִים בְּיוֹתֵר שֶׁהוּא בְּחִינַת אֵיזֶה דִּבּוּק רַחֲמָנָא לִצְּלָן, הֵן הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁל הַצַּדִּיקִים שֶׁהוּא מַלְאָךְ הַקָּדוֹשׁ מַמָּשׁ, הֵן שְׁאָר מִינֵי יְצָרִים רָעִים וַהֲסָתוֹת וּפִתּוּיִים וּמְנִיעוֹת וְעִכּוּבִים וּבִלְבּוּלִים, מִכֻּלָּם תַּצִּילֵנִי אוֹתִי וְאֶת כָּל חֶבְרָתֵנוּ וְאֶת כָּל יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת וָעֵת בְּכָל דַּרְגָּא וְדַרְגָּא, שֶׁאֶזְכֶּה תָמִיד לְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל אֶת הַיֵּצֶר הָרָע וְהַמְּנִיעָה שֶׁבְּאוֹתָהּ הַדַּרְגָּא כְּפִי אוֹתָהּ הָעֵת וְהַשָּׁעָה וְאֶתְחַזֵּק וְאֶתְאַמֵּץ וְאֶתְגַּבֵּר בְּכָל עֵת וּבְכָל יוֹם מֵחָדָשׁ לְהַתְחִיל לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ, וּלְהִשְׁתּוֹקֵק וּלְהִתְגַּעְגֵּעַ לַאֲמִתָּתְךָ, וּלְהַרְגִּיל עַצְמִי בְּתוֹרָתְךָ וַעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת בְּשִׂמְחָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָלֵא רַחֲמִים עֲשֵׂה אֶת אֲשֶׁר בְּחֻקֶּיךָ נֵלֵךְ וְאֶת מִשְׁפָּטֶיךָ נִשְׁמר, וְקַיֵּם לָנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם, וַהֲסִירוֹתִי לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר, וְאֶת רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וְעָשִׂיתִי אֶת אֲשֶׁר בְּחֻקַּי תֵּלֵכוּ וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם, וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתֵיכֶם, וִהְיִיתֶם לִי לְעָם וְאָנכִי אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים, וְהוֹשַׁעְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וְקָרָאתִי אֶל הַדָּגָן וְהִרְבֵּיתִי אוֹתוֹ וְלֹא אֶתֵּן עֲלֵיכֶם רָעָב", וְנֶאֱמַר. "וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכָּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם הָשִׁיבָה לִי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי אַל תַּעַזְבֵנִי יְהוָה, אֱלֹהַי אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי אֲדנָי תְּשׁוּעָתִי יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות מח · פסקה 8
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 54% מהספר עד סוף היום
(מַאֲמָרִים הַמְדַבְּרִים מֵעִנְיַן תְּפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ בְּסֵפֶר "לִקּוּטֵי עֵצוֹת" הַנּוֹבְעִים וְהַיּוֹצְאִים מֵהַתּוֹרוֹת הַנִּפְלָאוֹת שֶׁבְּסֵפֶר "לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן" חֵלֶק רִאשׁוֹן. וְרָשַׁמְתִּי אֵצֶל כָּל אוֹת מְקוֹר מוֹצָאוֹ מֵאֵיזֶה תּוֹרָה הוּא לְמַעַן אִם יִרְצֶה הַקּוֹרֵא לֵידַע הַדְּבָרִים בְּשָׁרְשָׁם וּרְאָיוֹתֵיהֶם יְעַיֵּן בִּפְנִים הַסֵּפֶר "לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן" בְּעַצְמוֹ).
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות נג
כ־2 דק׳ · כ־160 מילים · 53% מהספר עד סוף היום
לִפְעָמִים יֵשׁ אֶחָד שֶׁנָּפַל מִכָּל הָעֲשָׂרָה כִּתְרִין דִּקְדֻשָּׁה וְהִתְגַּבְּרוּ עָלָיו כָּל הָעֶשֶׂר כְּתָרִים דְּסִטְרָא־אַחֲרָא רַחֲמָנָא לִצְלָן, וְאָז בְּוַדַּאי אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל כְּלָל וְהַתְּפִלָּה שֶׁלּוֹ הִיא בִּבְחִינַת 'מָרַת נֶפֶשׁ' בְּחִינַת:
"וְנַפְשָׁהּ מָרָה לָהּ מְאֹד וְכִעֲסַתָּהּ צָרָתָהּ גַּם כָּעַס, דְּהַיְנוּ שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁרוֹצֶה לְהִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ וּלְכַוֵּן בִּתְפִלָּתוֹ, אֲזַי צָרָתָהּ שֶׁל הַתְּפִלָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת "חַנָּה", וְצָרָתָהּ שֶׁהִיא הַסִּטְרָא אַחֲרָא מִתְגַּבֶּרֶת עַל הַתְּפִלָּה וּמַכְעֶסֶת אוֹתָהּ וּמְבַלְבֶּלֶת אֶת הָאָדָם מִן הַתְּפִלָּה בְּכַמָּה מִינֵי בִּלְבּוּלִים.
וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוֹמֵל עָלָיו גַּם כֵּן וְחוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח וְנוֹתֵן לוֹ עֵצָה, שֶׁיַּמְשִׁיךְ אֶת עַצְמוֹ אֶל הָאֱמֶת וְיִרְאֶה לְדַבֵּר דִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה בֶּאֱמֶת בְּאֵיזֶה מַדְרֵגָה שֶׁהוּא, וְיִזְכֹּר אֶת עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא בְּחִינַת: "אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ", כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִמְצָא בְּכָל מָקוֹם.
וְעַל־יְדֵי שֶׁמּוֹשֵׁךְ אֶת עַצְמוֹ אֶל הָאֱמֶת, אֲזַי הוּא סָמוּךְ וְקָרוֹב אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי אֱמֶת הוּא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ וְעַל־יְדֵי־זֶה יָכוֹל לַעֲלוֹת מִכָּל הַיְרִידוֹת וְהַנְּפִילוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת: "אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרָיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַּם עָלֹה". וְזֶה בְּחִינַת: "הֲלֹא אָנֹכִי טוֹב לָךְ מֵעֲשָׂרָה בָנִים", הַיְנוּ כְּשֶׁתִּזְכֹּר בְּחִינַת:
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · מועדים · אות ז
כ־1 דק׳ · כ־120 מילים · 58% מהספר עד סוף היום
וְזֶה בְּחִינַת הַמֹּחִין הַגְּדוֹלִים וְהַנּוֹרָאִים, הַמְרֻמָּזִים בְּמִצְוַת אֲכִילַת מַצָּה, הַיְנוּ בְּחִינַת גֹּדֶל הֶאָרַת עֶצֶם הָאֱמֶת, שֶׁמֵּאִיר עָלֵינוּ אָז, כִּי עִקַּר תַּכְלִית גַּדְלוּת הַמֹּחִין הוּא אֱמֶת, שֶׁהוּא כְּלָל כָּל הַמֹּחִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבָּעוֹלָם, וְעַל כֵּן אָסוּר אָז הֶחָמֵץ בְּאִסּוּר חָמוּר, כִּי אֲכִילַת הָאָדָם הוּא בְּחִינַת דַּעַת, כִּי הַמֹּחַ וְהַדַּעַת הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה, וְכַמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וְכָל הָעֵצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הֵם בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ דִּקְדֻשָּׁה, כִּי הָעֵצָה צְרִיכָה לִהְיוֹת בְּיִשּׁוּב־הַדַּעַת וּבְמָתוּן, עַד שֶׁיַּחְמִיץ אֶת הַדָּבָר הֵיטֵב; אַךְ לְעֻמַּת זֶה יֵשׁ גַּם כֵּן בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ דְּסִטְרָא־אַחֲרֳא, שֶׁהֵם הָעֵצוֹת רָעוֹת וּמַחֲשָׁבוֹת וְרַעְיוֹנִים רָעִים, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְעַל כֵּן נִקְרָא הַיֵּצֶר הָרָע שְׂאוֹר שֶׁבָּעִסָּה, וְאֵין חָכְמָה וְאֵין עֵצָה לַעֲמֹד כְּנֶגְדּוֹ, כִּי אִם עַל־יְדֵי הָעֵצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה:
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ט · מכתב רעא · פסקה 1 – פסקה 4
כ־6 דק׳ · כ־590 מילים · 53% מהספר עד סוף היום
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם ד' לֶךְ־לְךָ תקצ"ט. בְּרֶסְלֶב.
אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי.
עַד הַיּוֹם הָיִיתִי מְצַפֶּה לִשְׁלֹחַ לוֹ הַסֵּפֶר וְלֹא נִזְדַּמֵּן לִי, וְהַיּוֹם נוֹסֵעַ מוֹסֵר כְּתָב זֶה אִישׁ בֶּטַח וְהִנְנִי שׁוֹלֵחַ לְךָ הַסֵּפֶר. וְנִפְלֵאתִי עָלֶיךָ שֶׁלֹּא שָׁלַחְתָּ לִי הַיּוֹרֶה דֵּעָה חֵלֶק ב, עַל כֵּן תְּזָרֵז לְשָׁלְחוֹ לִי מִיָּד כִּי מֻכְרָח לִי מְאֹד. כִּי אֲנִי מֻכְרָח לִנְסֹעַ בְּסָמוּךְ לְאוּמַאן, וְהוּא מֻכְרָח לִי בַּדֶּרֶךְ, וּתְזָרֵז מְאֹד בָּזֶה. יָתֵר מִזֶּה אֵין לְהוֹדִיעוֹ, תְּהִלָּה לָאֵל הַכֹּל עַל נָכוֹן מֵעִם ה', וְהַפַּרְנָסָה דְּחוּקָה, וְאַף עַל פִּי כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר בְּכָל עֵת בִּדְרָכִים נִפְלָאִים. וְאֵין לִי שׁוּם מַעֲמַד פַּרְנָסָה וְלֹא שׁוּם סְמִיכָה כִּי אִם בִּטָּחוֹן. נָאר [רַק] בִּטָּחוֹן.
דִּבְרֵי אָבִיךָ
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה.
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אוֹר לְיוֹם ה' וַיִּשְׁלַח תקצ"ט אוּמַאן.
שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי וְכוּ', מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה.
דַּע בְּנִי כִּי אֲנִי נוֹסֵעַ עִם מוֹסֵר כְּתָב זֶה אִישׁ מִטּוּלְטְשִׁין לִקְהִלַּת טֶעפְּלִיק עַל שַׁבַּת קֹדֶשׁ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם אַחַר שַׁבָּת בְּיוֹם ב' ג' אֶסַּע לְבֵיתִי, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹלִיכֵנִי לְשָׁלוֹם. אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם כְּשֶׁנִּתְוַעֵד יַחַד נְדַבֵּר פָּנִים אֶל פָּנִים אֶת אֲשֶׁר יַזְמִין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְפִינוּ. לְעֵת עַתָּה תֵּדַע וְתִזְכֹּר הֵיטֵב בְּכָל יוֹם כִּי גָּדוֹל ה' וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וּבְכָל יוֹם וָעֵת נַעֲשִׂים וְנִתְחַדְּשִׁים חִדּוּשִׁים נִפְלָאִים בָּעוֹלָם. וְהַכֹּל לְהוֹדִיעַ וּלְרַמֵּז וּלְהַזְכִּיר אֶת כָּל אָדָם גְּדֻלָּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהִתְדַּבֵּק בּוֹ כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא, בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה וּבְכָל רֶגַע שֶׁיִּרְצֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (אִיּוֹב ז) "וַתִּפְקְדֶנּוּ לִבְקָרִים לִרְגָעִים תִּבְחָנֶנּוּ". וַאֲנִי בְּעָנְיִי מְחַיֶּה אֶת עַצְמִי בְּזֶה הַפָּסוּק זֶה כַּמָּה, אַךְ לְמַעַן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁתְּקַבֵּל הַכֹּל לְטוֹבָה וְלֹא לְהֵפֶךְ, לְשִׂמְחָה וְלֹא לְעַצְבוּת חַס וְשָׁלוֹם, לְקָרֵב וְלֹא לְרַחֵק חַס וְשָׁלוֹם, כִּי חַסְדֵי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ וְכוּ'. וְיֵשׁ בָּזֶה הַרְבֵּה לְדַבֵּר וּלְרַמֵּז בַּיָּדַיִם כִּי מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו. יָתֵר מִזֶּה אֵין פְּנַאי לְהַאֲרִיךְ.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִרְאוֹתְךָ בְּחַיִּים וְשָׁלוֹם וְשִׂמְחָה.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם לְכָל בְּנֵי בֵּיתוֹ בְּאַהֲבָה רַבָּה. וּלְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁבְּטוּלְטְשִׁין וּבְרֶסְלֶב וְכוּ' שָׁלוֹם וְיֵשַׁע רַב.
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ו' עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ פָּרָשַׁת וַיְחִי תקצ"ט בְּרֶסְלֶב.
רַב שָׁלוֹם לִכְבוֹד אֲהוּבִי יְדִיד נַפְשִׁי וּלְבָבִי הָרַבָּנִי הַוָּתִיק פְּרִי צַדִּיק קֹדֶשׁ קָדָשִׁים וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב אַבְרָהָם בֶּער, נֵרוֹ יָאִיר.
בְּשָׁבוּעַ זֹאת קִבַּלְנוּ מִכְתָּבְךָ הַיָּקָר, שֶׁתְּהִלָּה לָאֵל נוֹלַד לְךָ לְמַזָּל טוֹב בַּת שֶׁתִּחְיֶה. טוֹב לְהוֹדוֹת לַה' אֲשֶׁר עַד הֵנָּה עֲזָרוּנוּ רַחֲמָיו. וִיהִי רָצוֹן שֶׁתִּהְיֶה לָכֶם וְלָנוּ לְמַזָּל טוֹב וְלִבְרָכָה לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם. וְיִצְמַח פְּרִי צַדִּיק יֵלְכוּ יוֹנְקוֹתָיו וַתֶּאֱרַכְנָה פֶאֶרֹתָיו וְכוּ'. וְיִתְרַבֶּה זַרְעוֹ הַקָּדוֹשׁ כְּחוֹל הַיָּם, וְיָאִירוּ פְּנֵי תֵּבֵל, וִיקֻיַּם וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן.
גַּם קִבַּלְתִּי בְּשָׁבוּעַ זֹאת מִכְתָּב מִידִידִי הָרַבָּנִי וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב אַבֶּילֶי נֵרוֹ יָאִיר וּמִזּוּגָתוֹ תִּחְיֶה עִם סַךְ עֲשָׂרָה רוּבַּל כֶּסֶף, וְלֹא יָדַעְתִּי עַל מָה נִתְעַכְּבוּ הַמִּכְתָּבִים כָּל כָּךְ עַל הַפָּאסְט זֶה קָרוֹב לְאַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת מֵעֵת שֶׁנִּכְתְּבוּ. וְהִנֵּה כְּבָר כָּתַבְתִּי לְךָ זֶה שְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת בְּעֵת שֶׁבָּאתִי מֵאוּמַאן, וַעֲדַיִן לֹא קִבַּלְתִּי שׁוּם תְּשׁוּבָה, אֵין קוֹל וְאֵין כֶּסֶף. לְדַעְתִּי, בְּוַדַּאי כְּבָר יָצָא מֵאִתְּךָ הַמָּעוֹת הַמַּגִּיעַ לִבְנִי רַבִּי שַׁכְנָא שֶׁיִּחְיֶה וְיוֹתֵר. אַךְ אִם עֲדַיִן לֹא יָצָא נָא לִבְלִי לְהִתְעַכֵּב עוֹד כְּלָל, כִּי בָּנַי שֶׁיִּחְיוּ נוֹגְשִׂים אוֹתִי מְאֹד מְאֹד וְגַם הַשָּׁעָה דְּחוּקָה לִי מְאֹד. וְאֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל מַה לַּעֲשׂוֹת בְּעִנְיַן הַפַּרְנָסָה, רַק שִׂבְרִי עַל ה' אֱלֹקַי. רַק עָלֶיךָ וְעַל כֻּלְּכֶם לַעֲמֹד בְּעֶזְרִי בְּכָל עֵת יוֹתֵר מִכֹּחֲכֶם, כִּי לֹא דָּבָר רֵיק הוּא לַעֲזֹר אוֹתִי בַּפַּרְנָסָה, אַחַר אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה עִמִּי מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה, וַאֲנִי נִרְדָּף כָּזֶה, לוּלֵא ה' עֶזְרָתָה לִי וְכוּ'. וְיוֹתֵר מִזֶּה בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לָכֶם לֵידַע מַה שֶׁבְּלִבִּי, כָּל מַה שֶּׁאֲנִי נוֹשֵׂא עַל לִבִּי, אֲשֶׁר לֹא יְאֻמַּן כִּי יְסֻפַּר, שֶׁיּוּכַל לִסְבֹּל וְלִגְמֹר דְּבָרִים קְדוֹשִׁים וְנִפְלָאִים כָּאֵלּוּ בָּעוֹלָם וְכוּ'. עַל כָּל פָּנִים רָאוּי לָכֶם לְתָמְכֵנִי בְּכָל מִינֵי סְמִיכוֹת בְּפַרְנָסָה, וַה' יַעֲזֹר לָכֶם לְמַלְּאוֹת לָכֶם בְּכִפְלַיִם. וְאֵין לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה, כִּי מֵאֲלֵיהֶם יִזְדָּרְזוּ לָזֶה. וַה' הַטּוֹב יַעֲשֶׂה וְיִגְמֹר לְטוֹבָה.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 8
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 53% מהספר עד סוף היום
ר' יוֹחָנָן בַּר בֶּרֶכְיָה. ר' יוֹחָנָן דְּיָפוֹ. ר' יוֹחָנָן בַּר אָבִין. ר' יוֹחָנָן בַּר חֲנִינָא. ר' יוֹחָנָן בֶּן אֶלְעָזָר.
ר' יוֹחָנָן קַסְקַסָאָה. ר' יוֹחָנָן חֲקוּקָאָה. ר' יוֹחָנָן בַּר רַבִינָא. ר' יוֹחָנָן אֲחוּי דְרַב סַפְרָא. ר' יוֹחָנָן סַפְרָא דְגּוּפְתָּא.
ר' יוֹחָנָן בֶּן מַרְיָיא. ר' יוֹחָנָן בֶּן שָׁאוּל. ר' יוֹחָנָן בַּר שִׁילָא. ר' יוֹחָנָן בַּר שַׁאוּנָה. ר' יוֹחָנָן בֶּן קַצַרְתָּה.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן צ״ד · סעיף ג׳ – סעיף ז׳
כ־5 דק׳ · כ־500 מילים · 49% מהספר עד סוף היום
שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת זוֹ לְפָנִים מִזּוֹ, וּבְנֵי הֶחָצֵר הַפְּנִימִית אֵין לָהֶם דֶּרֶךְ אֶל הָרְחוֹב, רַק דֶּרֶךְ הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה, שֶׁיֵּשׁ פֶּתַח בֵּין הַחֲצֵרוֹת וְדֶרֶךְ שָׁם הוֹלְכִין אִם רוֹצִים, מְעָרְבִים עֵרוּב אֶחָד בְּיָחַד. אִם לֹא עֵרְבוּ בְּיַחַד, אִם בְּנֵי הַפְּנִימִית לְבַדָּם עֵרְבוּ, הֵם מֻתָּרִים לְטַלְטֵל בֶּחָצֵר שֶׁלָּהֶם, וּבְנֵי הַחִיצוֹנָה אֲסוּרִים. וְאִם בְּנֵי הַפְּנִימִית לֹא עֵרְבוּ אֶלָּא בְּנֵי הַחִיצוֹנָה לְבַדָּם עֵרְבוּ, לֹא מַהֲנִי לָהֶם הָעֵרוּב, כִּי מֵאַחַר שֶׁבְּנֵי הַפְּנִימִית יֵשׁ לָהֶם דְּרִיסַת הָרֶגֶל דֶּרֶךְ הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה, הֵם אוֹסְרִים עֲלֵיהֶם. וְזֶהוּ דַּוְקָא אִם בְּנֵי הַפְּנִימִית לֹא עֵרְבוּ, דְּאָז כֵּיוָן שֶׁהֵם אוֹסְרִים זֶה עַל זֶה בִּמְקוֹמָם, דַּהֲוֵי לֵיה רֶגֶל הָאֲסוּרָה בִּמְקוֹמָהּ. וְרֶגֶל הָאֲסוּרָה בִּמְקוֹמָהּ, אוֹסֶרֶת גַּם בְּמָקוֹם אַחֵר. אֲבָל אִם עֵרְבוּ גַּם הֵם בִּפְנֵי עַצְמָם, שֶׁאָז מֻתָּרִים לְטַלְטֵל בִמְקוֹמָם, וַהֲוֵי לָהּ רֶגֶל הַמֻּתֶּרֶת בִּמְקוֹמָהּ, אֵינָם אוֹסְרִים גַּם עַל הַחִיצוֹנָה. וְכֵן אִם בַּפְּנִימִית אֵינוֹ דָּר רַק יִשְֹרָאֵל אֶחָד, שֶׁאֵינוֹ אָסוּר בִּמְקוֹמוֹ, גַּם עַל הַחִיצוֹנָה אֵינוֹ אוֹסֵר. וְאִם בַּפְּנִימִית דָּרִים שְׁנַיִם וְלֹא עֵרְבוּ, אַף עַל פִּי שֶׁבַּחִיצוֹנָה אֵינוֹ דָּר אֶלָּא אֶחָד, כֵּיוָן דַּהֲוֵי לָהּ רֶגֶל הָאֲסוּרָה בִּמְקוֹמָהּ, אוֹסְרִים גַּם עַל הַיָּחִיד.
בַּתִּים הַבְּנוּיִּים בַּעֲלִיָּה (שטאק) וְלִפְנֵיהֶם מִרְפֶּסֶת (גאניג) שֶׁמִּמֶּנָּה יוֹרְדִים בַּמַּדְרֵגוֹת לְתוֹךְ הֶחָצֵר וּמֵחָצֵר לִרְשׁוּת הָרַבִּים, דִּינָם גַּם כֵּן כִּשְׁתֵּי חֲצֵרוֹת זוֹ לְפָנִים מִזּוֹ, וְהַמִּרְפֶּסֶת הִיא כְּמוֹ חָצֵר פְּנִימִית (שע"ה).
בַּיִת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁתֵּי דִּירוֹת, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ פְּרוֹזְדוֹר (פארהויז, קיכע) אֲשֶׁר דֶּרֶךְ זֶה נִכְנָסִים לְדִירָה זוֹ וְגַם לְדִירָה זוֹ, וְדָרִים בִּשְׁתֵּי הַדִּירוֹת שְׁנֵי בַּעֲלֵי בָּתִּים, אֲסוּרִים לְהוֹצִיא אֲפִלּוּ מִבַּיִת לִפְרוֹזְדוֹר. וְכֵן אֲפִלּוּ בְּדִירָה אַחַת שֶׁהִיא חֲלוּקָה לִשְׁנֵי חֲדָרִים וְדָרִים בָּהֶם שְׁנַיִם, אַף עַל פִּי שֶׁהַפְּנִימִי אֵין לוֹ פֶתַח אֶלָּא לְהַחִיצוֹן וּמִן הַחִיצוֹן יוֹצְאִין לֶחָצֵר, מִכָּל מָקוֹם אֲסוּרִין לְטַלְטֵל אֲפִלּוּ מֵחֶדֶר לְחֶדֶר עַד שֶׁיַּעֲשׂוּ עֵרוּב. (וְאִם שְׁנֵי הַבָּתִּים אוֹ הַדִּירוֹת שַׁיָּכִים לְאִישׁ אֶחָד וְהוּא הִשְׂכִּיר דִּירָה לַחֲבֵרוֹ וְיֵשׁ לוֹ גַּם כֵּן שָׁם תְּפִיסַת יָד, עַיֵּן בָּזֶה בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ סִימָן ש"ע, וּבְחַיֵּי אָדָם כְּלָל עג סִימָן גּ' וְסִימָן דּ')
כֵּיצַד עוֹשִׂין אֶת הָעֵרוּב (מִן הַמֻבְחָר). אֶחָד מִבַּעֲלֵי הַבָּתִּים שֶׁבְּחָצֵר, לוֹקַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת כִּכָּר אֶחָד שָׁלֵם מִשֶּׁלּוֹ, וּמְזַכֶּה אוֹתוֹ עַל יְדֵי אַחֵר לְכָל הַדָּרִים בֶּחָצֵר, דְּהַיְנוּ שֶׁאוֹמֵר לְאַחֵר בְּלָשׁוֹן שֶׁהוּא מֵבִין עִנְיָן זֶה: קַח כִּכָּר זֶה וּזְכֵה בּוֹ בִּשְׁבִיל כָּל הַיִשְׂרְאֵלִים הַדָּרִים בֶּחָצֵר זֹה (אוֹ בַּחֲצֵרוֹת אֵלּוּ). וְלוֹקֵחַ זֶה אֶת הַכִּכָּר וּמַגְבִּיהוֹ טֶפַח. וְהַמְעָרֵב לוֹקְחוֹ מִמֶּנּוּ וּמְבָרֵךְ בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת עֵרוּב, וְאוֹמֵר בַּהֲדֵין עֵרוּבָא יְהֵא שָׁרֵי לָנָא לְאַפּוּקֵי וּלְעַיּוּלֵי מִן הַבָּתִים לֶחָצֵר וּמִן הֶחָצֵר לַבָּתִים וּמִבַּיִת לְבַיִת, לְכָל יִשְֹרָאֵל הַדָּרִים בַּבָּתִּים שֶׁבֶּחָצֵר הַזֹּאת. וְכֵיוָן שֶׁכֻּלָּם זָכוּ בְּכִכָּר זֶה, וּבִכְנִיסַת שַׁבָּת הוּא מֻנָּח בַּבַיִת הַזֶּה שֶׁל הַמְעָרֵב, נֶחְשָׁבִים כְּאִלּוּ כֻּלָּם דָּרוּ בַּבַּיִת הַזֶּה, וְלָכֵן מֻתָּרִים לְטַלְטֵל מֵהַבָּתִּים לֶחָצֵר וּמֵהֶחָצֵר לַבָּתִּים וּבְכָל הֶחָצֵר.
צָרִיךְ לְזַכּוֹת דַּוְקָא עַל יְדֵי אַחֵר. וְלָכֵן לֹא יְזַכֶּה עַל יְדֵי בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַקְּטַנִּים אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם סְמוּכִים עַל שֻׁלְחָנוֹ, מִשּׁוּם דְּיָדָם כְּיָדוֹ. אֲבָל עַל יְדֵי קָטֹן אַחֵר, יָכוֹל לְזַכּוֹת (דְּבְמִידִּי דְּרַבָּנָן, קָטֹן זוֹכֶה לַאֲחֵרִים). וְאִם אֶפְשָׁר, לֹא יְזַכֶּה עַל יְדֵי אִשְׁתּוֹ, שֶׁמַּעֲלֶה לָהּ מְזוֹנוֹת, וְגַם לֹא עַל יְדֵי בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַגְּדוֹלִים אִם הֵם סְמוּכִים עַל שֻׁלְחָנוֹ, מִשּׁוּם דְּיֵשׁ אוֹמְרִים, דְּגַם אֵלּוּ נֶחְשָׁבִים כְּיָדוֹ. וּמִכָּל מָקוֹם בְּדְלֵית לֵיה אִישׁ אַחֵר יָכוֹל לְזַכּוֹת עַל יְדֵיהֶן. וְאִם הַבֵּן נָשָׂא אִשָּׁה, אַף עַל פִּי שֶׁסָּמוּךְ עַל שֻׁלְחַן אָבִיו, לְכֻלֵּי עָלְמָא יָכוֹל לְזַכּוֹת עַל יָדוֹ (שס"ו).
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה צ״ב
מָלֵא רַחֲמִים, חוֹמֵל דַּלִּים, אַתָּה יוֹדֵעַ כָּל זֶה, וְאַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁלְּגדֶל הִתְגַּבְּרוּתָם וְהִתְפַּשְּׁטוּתָם אֵין בְּיָדֵינוּ לַעֲמד כְּנֶגְדָּם, כִּי אִם אַתָּה לְבַד תַּעֲמד בַּעֲדֵנוּ וְתִלְחוֹם מִלְחֲמוֹתֵינוּ, בְּרַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ וּבְטוּבְךָ הַגָּדוֹל שֶׁאֵינוֹ נִפְסָק לְעוֹלָם, וּבְכחַ וּזְכוּת צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים הָעוֹמְדִים וּמִתְפַּלְּלִים עָלֵינוּ תָמִיד יֶהֱמוּ נָא וְיִכְמְרוּ מֵעֶיךָ עָלֵינוּ, וְזַכֵּנוּ וְחַזְּקֵנוּ וְאַמְּצֵנוּ לְבַל נִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת הַטּוֹרְדוֹת וְהַמְבַלְבְּלוֹת, רַק נִתְחַזֵּק לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלָּנוּ לַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּתְפִילָּה, וְלֹא נַטֶּה אֶת ראשֵׁנוּ לְהִסְתַּכֵּל וּלְהָשִׁיב עַל כָּל הַבִּלְבּוּלִים הָרַבִּים כְּלָל וְנִהְיֶה חֲזָקִים וְעַקְשָׁנִים לְהַחֲזִיק אֶת מַחֲשַׁבְתֵּנוּ בְּמַה שֶּׁאָנוּ עוֹסְקִים כִּרְצוֹנְךָ וְלֹא נַבִּיט אַחֲרֵי הַבִּלְבּוּלִים כְּלָל, עַד אֲשֶׁר יִסְתַּלְּקוּ מִמֵּילָא עַל יְדֵי זֶה וְתַעַזְרֵנוּ מֵעַתָּה לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר עַצְמֵנוּ כָּרָאוּי, עַד אֲשֶׁר נִזְכֶּה שֶׁלֹּא יָבאוּ וְלֹא יַעֲלוּ עוֹד עַל לִבֵּנוּ שׁוּם בִּלְבּוּל וּמַחֲשָׁבָה רָעָה וְחִיצוֹנָה כְּלָל
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָלֵא רַחֲמִים, אֱלֹהֵי הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים, אֱלֹהֵי כָל הַצַּדִּיקִים תַּקְּנֵנִי בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ שֶׁאֶזְכֶּה לְקַיְּמָהּ בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, שַׂמְּחֵנִי בִּישׁוּעָתְךָ הָאֲמִתִּיִּית וְתַמְתִּיק וּתְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים מֵעָלַי וּמֵעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וְתַכְנִיעַ וְתַשְׁפִּיל וּתְכַלֶּה וּתְבַטֵּל אֶת כָּל מִינֵי יְצָרִים רָעִים מִמֶּנִּי וּמִכָּל יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת וְעֵת בְּכָל דַּרְגָּא וְדַרְגָּא, הֵן הַיִּצְרִין רָעִים שֶׁל רב הָעוֹלָם שֶׁהוּא עֲכִירַת הַדָּמִים מַמָּשׁ, רוּחַ שְׁטוּת מַמָּשׁ, הֵן הַיִּצְרִין רָעִים שֶׁל הַכְּשֵׁרִים בְּיוֹתֵר שֶׁהוּא בְּחִינַת אֵיזֶה דִּבּוּק רַחֲמָנָא לִצְּלָן, הֵן הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁל הַצַּדִּיקִים שֶׁהוּא מַלְאָךְ הַקָּדוֹשׁ מַמָּשׁ, הֵן שְׁאָר מִינֵי יְצָרִים רָעִים וַהֲסָתוֹת וּפִתּוּיִים וּמְנִיעוֹת וְעִכּוּבִים וּבִלְבּוּלִים, מִכֻּלָּם תַּצִּילֵנִי אוֹתִי וְאֶת כָּל חֶבְרָתֵנוּ וְאֶת כָּל יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת וָעֵת בְּכָל דַּרְגָּא וְדַרְגָּא, שֶׁאֶזְכֶּה תָמִיד לְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל אֶת הַיֵּצֶר הָרָע וְהַמְּנִיעָה שֶׁבְּאוֹתָהּ הַדַּרְגָּא כְּפִי אוֹתָהּ הָעֵת וְהַשָּׁעָה וְאֶתְחַזֵּק וְאֶתְאַמֵּץ וְאֶתְגַּבֵּר בְּכָל עֵת וּבְכָל יוֹם מֵחָדָשׁ לְהַתְחִיל לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ, וּלְהִשְׁתּוֹקֵק וּלְהִתְגַּעְגֵּעַ לַאֲמִתָּתְךָ, וּלְהַרְגִּיל עַצְמִי בְּתוֹרָתְךָ וַעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת בְּשִׂמְחָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָלֵא רַחֲמִים עֲשֵׂה אֶת אֲשֶׁר בְּחֻקֶּיךָ נֵלֵךְ וְאֶת מִשְׁפָּטֶיךָ נִשְׁמר, וְקַיֵּם לָנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם, וַהֲסִירוֹתִי לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר, וְאֶת רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וְעָשִׂיתִי אֶת אֲשֶׁר בְּחֻקַּי תֵּלֵכוּ וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם, וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתֵיכֶם, וִהְיִיתֶם לִי לְעָם וְאָנכִי אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים, וְהוֹשַׁעְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וְקָרָאתִי אֶל הַדָּגָן וְהִרְבֵּיתִי אוֹתוֹ וְלֹא אֶתֵּן עֲלֵיכֶם רָעָב", וְנֶאֱמַר. "וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכָּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם הָשִׁיבָה לִי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי אַל תַּעַזְבֵנִי יְהוָה, אֱלֹהַי אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי אֲדנָי תְּשׁוּעָתִי יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 184 מתוך 354 במחזור של שנת ה׳תשפ״ו
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־34 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת י׳ בניסן): צו
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־25 במרץ 2026, בשעה 17:53 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ניסן ופסח
יְמֵי נִיסָן הֵם יְמֵי תְּשׁוּבָה כְּמוֹ תִּשְׁרֵי: (לק"א סי' מ"ט אות ו')
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.