ניסן ופסח
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ניסן ופסח
בְּפֶסַח צוֹעֲקִין בַּתְּפִלָּה: (לק"א סי' ר"א)
פותחים את היום עם תורת רבנו
שבת קודש, י׳ בניסן ה׳תשפ״ו · 28 במרץ 2026
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ע״ב · אות ג׳ – אות ה׳
כ־10 דק׳ · כ־980 מילים · 48% מהספר עד סוף היום
וְזֶה בְּחִינַת (ת"ז תיקון ע' דף קכג:): אֲפִלּוּ כֶּתֶר עֶלְיוֹן אֻכָּמָא אִיהוּ לְגַבֵּי עִלַּת הָעִלּוֹת. בְּחִינַת (תהלים פב): לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ בַּחֲשֵׁכָה יִתְהַלָּכוּ, בְּחִינַת* הַקְּדֻשָּׁה שֶׁלְּמַעְלָה, * שֶׁהוּא הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁל הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים הַנַּ"ל. [וְגַם לְמַעְלָה [כִּבְיָכוֹל] אֶצְלוֹ יִתְבָּרַך מָצִינוּ בְּחִינַת יֵצֶר הָרָע הַנַּ"ל כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. בַּתְּחִלָּה עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה לִבְרא אֶת הָעוֹלָם בְּמִדַּת הַדִּין שֶׁזֶּה בְּחִינַת יֵצֶר הָרָע כַּנַּ"ל וְאַחַר כָּך כִּבְיָכוֹל שָׁבַר הַיֵּצֶר הָרָע, וְשִׁתֵּף מִדַּת רַחֲמִים וְכוּ' וּמִזֶּה הַכּחַ נִשְׁתַּלְשֵׁל וְנִמְשַׁך כּחַ לְמַטָּה לְשַׁבֵּר אֶת הַיֵּצֶר הָרָע כִּי לוּלֵא זאת לא הָיָה כּחַ לְשַׁבֵּר הַיֵּצֶר הָרָע וְכֵן מְבאָר לָשׁוֹן זֶה בַּגְּמָרָא שֶׁאָמְרוּ שָׁם 'זוֹ הִיא גְּבוּרַת גְּבוּרָתוֹ שֶׁכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ שֶׁנּוֹתֵן אֶרֶך אַפַּיִם לָרְשָׁעִים' נִמְצָא מְבאָר שָׁם עִנְיָן הַנַּ"ל שֶׁמַּה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַך כּוֹבֵשׁ מִדַּת הַדִּין וּמַאֲרִיך אַפּוֹ הוּא בְּחִינַת שְׁבִירַת הַיֵּצֶר הָרָע אֶצְלוֹ יִתְבָּרַך וְעַיֵּן בַּזוֹהַר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת שָׁם מוּבָן וּמְבֹאָר, שֶׁבְּחִינַת מִדַּת הַדִּין הוּא [שׁרֶשׁ] בְּחִינַת הַיֵּצֶר הָרָע.] וְכֵן שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁנָּשָׂא בַּת פַּרְעֹה וְנָשִׁים נָכְרִיּוֹת רַבּוֹת, בְּוַדַּאי לֹא יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת, שֶׁהָיָה מֵהַיֵּצֶר הָרָע הַגַּשְׁמִי, כִּי הָיָה חֲכַם אֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלכים־א ה): וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם וְכוּ'. וּכְבָר מֻנָּח כְּלָל בְּיָדֵינוּ, שֶׁמִּי שֶׁהוּא חֲכַם אֱמֶת קְצָת, אֵינוֹ נֶחֱשָׁב אֶצְלוֹ זֹאת הַתַּאֲוָה לְשׁוּם נִסָּיוֹן. אֲפִלּוּ אִם תִּתְבַּע אוֹתוֹ אִשָּׁה יָפָה בִּמְקוֹם סֵתֶר, שֶׁיִּהְיֶה בְּיָדוֹ לְמַלֹּאת הַתַּאֲוָה, הוּא אֶצְלוֹ רַק שְׁטוּת וְשִׁגָּעוֹן, וְאֵינוֹ נֶחְשָׁב לוֹ לְנִסָּיוֹן כְּלָל. וּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה שֶׁבַח יוֹסֵף הַצַּדִּיק שֶׁעָמַד בְּנִסָּיוֹן, יֵשׁ בָּזֶה סוֹד. וְעִקַּר הַנִּסָּיוֹן בַּבְּחִינָה הַנַּ"ל, בִּבְחִינַת הַמְתָּקַת הַגְּבוּרוֹת, לְנַצֵּחַ הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁל מַעְלָה. אֲבָל לֹא לְנַצֵּחַ הַיֵּצֶר הָרָע הַגַּשְׁמִי, שֶׁזֶּה אֵינוֹ נִסָּיוֹן כְּלָל. וְכֵן מַה שֶּׁפָּגַם שְׁלֹמֹה, לֹא הָיָה רַק בַּבְּחִינָה זוֹ כַּנַּ"ל: וְעַל כֵּן מִי שֶׁיֵּשׁ עָלָיו דִּינִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְיֵשׁ לוֹ אֵיזֶה צָרָה, רַחֲמָנָא לִצְלָן,
צָרִיךְ לִרְאוֹת וּלְהִשְׁתַּדֵּל מְאֹד לְהִנָּצֵל מֵהַיֵּצֶר הָרָע אָז. כִּי עִקַּר הַיֵּצֶר הָרָע הוּא מֵהַדִּינִים, כִּי אֲפִלּוּ הַיֵּצֶר הָרָע הָעָב וְהַגַּשְׁמִי שֶׁל עֲכִירוּת הַדָּמִים, בְּוַדַּאי יֵשׁ לוֹ שֹׁרֶשׁ לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ, וְזֶה הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ, יֵשׁ לוֹ גַּם כֵּן שֹׁרֶשׁ, כִּי יֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת בַּיֵּצֶר הָרָע. * וְיֵשׁ יֵצֶר הָרָע, שֶׁאֵינוֹ מְגֻשָּׁם כָּל כָּךְ, שֶׁאֵינוֹ מֵעֲכִירַת הַדָּמִים, אַךְ הוּא בְּחִינַת קְלִפָּה דַּקָּה. וְגַם זֶה הַיֵּצֶר הָרָע, אֵינוֹ הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁל הַקְּדוֹשִׁים בַּעֲלֵי חָכְמָה וָדַעַת, כִּי אֶצְלָם הוּא רַק הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלְּמַעְלָה, שֶׁהוּא מַלְאָךְ הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת וְדִינִים. וְהוּא תַּכְלִית הַשֹּׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן, שֶׁל כָּל הַיְצָרִים רָעִים, מֵהַיֵּצֶר הָרָע הָעֶלְיוֹן, עַד הַיֵּצֶר הָרָע הַתַּחְתּוֹן הַמְּגֻשָּׁם וְהַמְזֹהָם, הַשּׁוֹטֶה וְהַפֶּתִי וְהַסָּכָל, עֲכִירַת הַדָּמִים. עַל־כֵּן, כְּשֶׁיֵּשׁ עַל אָדָם דִּינִים, מֵאַחַר שֶׁמִּתְגַּבֵּר עָלָיו גְּבוּרוֹת וְדִינִים, שֶׁהוּא הַשֹּׁרֶשׁ שֶׁל כָּל הַיֵּצֶר הָרָע, עַל־כֵּן אָז מִתְגַּבֵּר עָלָיו מְאֹד הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלּוֹ, וְצָרִיךְ הִשְׁתַּדְּלוּת וְהִתְחַזְּקוּת עַל זֶה. וְתֵדַע, שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע שֶׁל רֹב הָעוֹלָם, שֶׁהוּא עֲכִירַת הַדָּמִים, הוּא שְׁטוּת וְשִׁגָּעוֹן וְסִכְלוּת גָּדוֹל, כְּמָה שֶׁאָמְרוּ (סוטה ג): אֵין אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה אֶלָּא אִם כֵּן נִכְנָס בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת. כִּי בֶּאֱמֶת יֵשׁ רוּחַ שְׁטוּת שֶׁל עֲבֵרָה, שֶׁהוּא חָכָם גָּדוֹל יוֹתֵר מִכָּל הָעוֹלָם, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא רוּחַ שְׁטוּת. אַךְ זֶה הָרוּחַ שְׁטוּת שֶׁל רֹב הָעוֹלָם, הוּא שְׁטוּת מַמָּשׁ, אֱוִיל פֶּתִי וּמְשֻׁגָּע. וַהֲלֹא תִּרְאֶה, שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה בְּנֵי אָדָם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם הִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה־זָרָה, וְיֵשׁ שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁעוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל בָּא לְנֶגְדּוֹ דְּמוּת עֲבוֹדָה־זָרָה, וְאַף שֶׁיּוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁאֵין בָּהּ מַמָּשׁ, אַף־עַל־פִּי־כֵן מִתְגַּבֵּר עָלָיו מְאֹד, וּמִצְטַיֵּר וְעוֹמֵד לְפָנָיו זֶה הַדְּמוּת, וְקָשֶׁה לוֹ מְאֹד לְהַעֲבִיר זֹאת מִדִּמְיוֹנוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ. וְעַתָּה רְאֵה, הֲיֵשׁ לְךָ שְׁטוּת גָּדוֹל וְשִׁגָּעוֹן יוֹתֵר מִזֶּה. וּבְוַדַּאי מִי שֶׁמִּתְגַּבְּרִים עָלָיו אֵלּוּ הַדִּמְיוֹנוֹת, קָשֶׁה לוֹ מְאֹד לְהִנָּצֵל מֵהֶם, וּלְהַעֲבִירָם מִמַּחֲשַׁבְתּוֹ, וְכָל מַה שֶּׁמִּתְגַּבֵּר וּמְנַעְנֵעַ וְזוֹרֵק ראֹשׁוֹ הֵנָּה וָהֵנָּה, מִתְגַּבְּרִים עָלָיו הַדִּמְיוֹנוֹת אֵלּוּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר. כִּי זֶה טֶבַע וּסְגֻלַּת שֶׁל אֵלּוּ הַיְצָרִין הָרָעִים הַמְזֹהָמִים, כָּל מַה שֶּׁרוֹצִים לְהִתְגַּבֵּר עַל אֵלּוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת, יוֹתֵר וְיוֹתֵר הֵם מִתְגַּבְּרִים. כִּי הוּא כְּמוֹ שֶׁאָדָם בּוֹרֵחַ מִדָּבָר, וּמִסְתַּכֵּל מִן הַצַּד כִּלְאַחַר יָד עַל זֶה הַדָּבָר שֶׁבָּרַח מִמֶּנּוּ, וַאֲזַי הַדָּבָר הַזֶּה מִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּיוֹתֵר, כִּי לֹא הִסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִזֶּה, רַק אַדְּרַבָּא שֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּכָל פַּעַם לְאַחֲרָיו עַל זֹאת הַמַּחֲשָׁבָה, וְהָבֵן זֶה. וּכְמוֹ שֶׁיָּדוּעַ לְכָל מִי שֶׁנִּלְכָּד בָּזֶה, וְיֵשׁ לוֹ אֵלּוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת, רַחֲמָנָא לִצְלָן.
וּבָזֶה יָכוֹל כָּל אָדָם לְהָבִין שֶׁהוּא שְׁטוּת וְשִׁגָּעוֹן גָּדוֹל, וְהוּא רַק מֵעֲכִירַת הַדָּמִים, מֵעֲכִירַת וּבִלְבּוּל הַמֹּחַ. כִּי זֶה יָדוּעַ לַכֹּל, שֶׁעֲבוֹדָה זָרָה אֵין בָּהּ מַמָּשׁ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן קָשֶׁה לוֹ מְאֹד לְסַלֵּק מַחֲשַׁבְתּוֹ מֵהֶם, מֵחֲמַת שֶׁכְּבָר נִתְעַכֵּר וְנִתְבַּלְבֵּל מֹחוֹ מְאֹד. כֵּן אֵלּוּ הַהִרְהוּרֵי זְנוּת שֶׁיֵּשׁ לְרֹב הָעוֹלָם, בִּפְרָט כְּשֶׁרוֹאֶה בְּעֵינָיו, כְּגוֹן בְּעֵת שֶׁנִּזְדַּמֵּן לְפָנָיו אִשָּׁה, וּכְשֶׁהוּא רוֹצֶה לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר, וְאֵינוֹ רוֹצֶה אֵלּוּ הַהִרְהוּרִים, וַאֲזַי מְנַעְנֵעַ ראֹשׁוֹ, וְרוֹצֶה לְסַלֵּק הַמַּחֲשָׁבוֹת אֵלּוּ מִמֶּנּוּ, וְיוֹתֵר וְיוֹתֵר הֵם מִתְגַּבְּרִים עָלָיו כַּנַּ"ל. וּבֶאֱמֶת מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ דֵּעָה, הוּא אֶצְלוֹ שְׁטוּת גָּדוֹל, וְאֵינוֹ נֶחֱשָׁב אֶצְלוֹ אֲפִלּוּ לְשׁוּם מַעֲלָה, מַה שֶּׁאֵינוֹ נוֹפֵל עָלָיו הִרְהוּר מִזֶּה, וְאֵינוֹ צָרִיךְ כְּלָל לִזְרֹק וּלְנַעְנֵעַ ראֹשׁוֹ כְּלָל. וּכְמוֹ שֶׁאֵצֶל רֹב בְּנֵי אָדָם הוּא שְׁטוּת וְשִׁגָּעוֹן אֵלּוּ הַהִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה, כֵּן אֶצְלוֹ שְׁטוּת הַהִרְהוּרֵי זְנוּת. וְעַל כֵּן אִיתָא בַּזֹּהַר (קדושים פד): שֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי כַּד חֲזָא נָשִׁין שַׁפִּירִין, אָמַר: אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִים. כִּי הֵם בְּחִינַת אֱלִילִים, וּכְמוֹ שֶׁהִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה הֵם שְׁטוּת נִגְלֶה לְכָל הָעוֹלָם, כֵּן אֵלּוּ הַהִרְהוּרֵי זְנוּת הֵם שְׁטוּת וְשִׁגָּעוֹן. עַל כֵּן עִקַּר הַתַּקָּנָה – מִי שֶׁכְּבָר נִלְכַּד בָּזֶה, וְיֵשׁ לוֹ אֵלּוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת, הֵן הִרְהוּרֵי זְנוּת, הֵן הִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה, חַס וְשָׁלוֹם, אֵין לוֹ תַּקָּנָה, רַק שֶׁיְּקַדֵּשׁ וִיטַהֵר גּוּפוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּזְדַּכֵּךְ וִיטַהֵר דָּמָיו. וְיֵלֵךְ אֵצֶל חֲכַם הָאֱמֶת, וְיוֹרֶה לוֹ דַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה, דַּרְכֵי הַחָכְמָה, עֵצוֹת נְכוֹנוֹת עַל כָּל דָּבָר, אָז יִכָּנַע לְבָבוֹ הֶעָרֵל, וְשָׁב וְרָפָא לוֹ. אֲבָל כָּל זְמַן שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְקַדֵּשׁ וְנִטְהַר גּוּפוֹ, אֵין שׁוּם תַּקָּנָה מַה שֶּׁמִּתְגַּבֵּר וּמִתְאַמֵּץ, וְיֵשׁ לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים לְסַלֵּק הַמַּחֲשָׁבָה, כִּי יוֹתֵר וְיוֹתֵר הֵם מִתְגַּבְּרִים כַּנַּ"ל:
גַּם עַצְבוּת הוּא מַזִּיק מְאֹד, וְנוֹתֵן כֹּחַ לְזֶה הַיֵּצֶר הָרָע הָעָב הַגַּשְׁמִי. עַל כֵּן אַדְּרַבָּא, אִם רוֹצֶה לִהְיוֹת יְרֵא ה', וְרוֹצֶה לְהִתְפַּלֵּל, וְאֵינוֹ רוֹצֶה בְּאֵלּוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, צָרִיךְ שֶׁלֹּא לְהַשְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶם כְּלָל, וְשֶׁלֹּא יִכְפַּת לֵהּ מַה שֶּׁעוֹמְדִים לְפָנָיו, וְרַק יַעֲשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ בַּמֶּה שֶּׁהוּא עוֹסֵק – בַּתּוֹרָה אוֹ תְּפִלָּה אוֹ מַשָּׂא וּמַתָּן – וְלֹא יַשְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶם כְּלָל. וּכְמוֹ שֶׁשָּׁמַעְתִּי מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁעָמַד לְהִתְפַּלֵּל, הָיָה מִזְדַּמֵּן וְעוֹמֵד לְפָנָיו בְּדִמְיוֹנוֹ עַכּוּ"ם עָרֵל, וְהָיָה לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִזֶּה, וְכָל מַה שֶּׁרָצָה לְהִתְגַּבֵּר וּלְסַלֵּק הַמַּחֲשָׁבָה, הִתְגַּבְּרָה עָלָיו יוֹתֵר. וְיָעַץ לוֹ חָכָם, שֶׁלֹּא יִכְפַּת לֵהּ, וְיַעֲמֹד הָעַכּוּ"ם, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן יַעֲשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ וְיִתְפַּלֵּל, וּבָזֶה יִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ. אַךְ זֶה עֵצָה לְפִי שָׁעָה, כָּל זְמַן שֶׁלֹּא נִתְקַדֵּשׁ גּוּפוֹ עֲדַיִן. וְהָעִקָּר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר עַצְמוֹ כַּנַּ"ל, וְיֵלֵךְ לְחָכָם, וְיִתֵּן לוֹ עֵצָה נְכוֹנָה עַל כָּל דָּבָר כַּנַּ"ל:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות קמ״א
כ־2 דק׳ · כ־190 מילים · 52% מהספר עד סוף היום
בסימן צ"ב לקוטי תנינא: תקון למקרה לילה, רחמנא לצלן: לומר עשרה קפיטל תהלים, כמבאר בסימן ר"ה וכו', ודע שאלו הם העשרה קפיטל תהלים וכו': דע אחי, כי בתחלה אמר הוא זכרונו לברכה התורה המתחלת ״תקון למקרה לילה״, כנדפס בספר הראשון בסימן ר"ה. ובתחלה, בעת שהתחיל לגלותה, לא הייתי לפניו אז, אך השם יתברך זכני ובאתי אצלו סמוך מאד לאותה העת שהתחיל לגלותה, וספר לי אחד בשמו התורה הנ"ל כפי מה ששמעה מפיו הקדוש. ובתוך כך, באותה השעה ששמעתי מפי אחר בשמו התורה הנ"ל, בתוך כך סבב השם יתברך שדברתי עמו מזה וחזר ואמרה לפני בקצור, כנדפס כבר בסימן ר"ה הנ"ל. ובאותה העת שגלה התורה לא גלה אז איזה קפיטלך לומר, רק אמר סתם - לומר עשרה קפיטלך תהלים לתקון הנ"ל.
ושמעתי מפיו הקדוש אז שאמר שהיה ראוי לגלות איזה הם עשרה קפיטלך תהלים שצריכין לומר, אך איזה שהם עשרה קפיטל תהלים שיאמרו הם תקון לזה, כי כל עשרה קפיטל תהלים איזה שהם - כלם הם כנגד עשרה מיני נגינה שהם תקון להנ"ל. ואז בעת שגלה התורה הנ"ל אמר בתחלה שתקון הראשון הוא המקוה, שצריכין לטבל במקוה (ואמר בזו הלשון דאס ערשטי איז מקוה). ואחר כך גלה התקון הנ"ל - לומר עשרה קפיטל תהלים כנ"ל.
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות י״ז
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 51% מהספר עד סוף היום
ובאו אנשי טבריה על יום כפור אליו, והביאו לו אגרות מגדולי הצדיקים, שכלם מבקשים אותו לבוא לטבריה על חג הסכות. והוא לא השגיח על כל זה. ואמר להאיש שהיה עמו לקנות לו אתרוגים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗והלך אל החכם החונה שם, ונתן לו עשרים פארעס (שם מטבע) והלך אל שדה ישמעאל, והביא לו שלשה אתרוגים מבחרים ויפים מאד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רכ״ב
כ־4 דק׳ · כ־420 מילים · 39% מהספר עד סוף היום
(לח) בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹן שֶׁאָז הִתְגַבֵּר עָלָיו הַחוֹלַאַת מְאֹד כַּנִּזְכָּר לְעֵיל (סִימָן ריט). וּבְלֵיל הַשֵּׁנִי דְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה אַחַר אֲמִירַת הַתּוֹרָה, אַחַר־כָּךְ הִתְגַבֵּר עָלָיו בְּיוֹתֵר הַחוֹלַאַת שֶׁלּוֹ. וְעָמְדוּ קְצָת אֲנָשִׁים אֶצְלוֹ וְהָיוּ רָצִים וְהוֹלְכִים בִּמְהִירוּת לְהָבִיא הַדָּאקְטֶיר וְלֹא יָכְלוּ לַהֲבִיאוֹ, כִּי הָיָה בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה. עָנָה וְאָמַר טוֹב לְהוֹדוֹת לַה' עַל שֶׁלֹּא בָּא הַדָּאקְטֶיר. וְאָמַר כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו, יִתְאַמֵּץ שֶׁלֹּא יַנִּיחַ לָבוֹא לְשׁוּם דָּאקְטֶיר אֶצְלוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁאַחַר־כָּךְ יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאֲנִי בְּעַצְמִי אֲצַוֶּה לְהָבִיא לִי דָּאקְטֶיר. אַף־עַל־פִּי־כֵן תִּרְאוּ אַתֶּם לִבְלִי לְהַנִּיחַ שֶׁיָּבֹא אֶצְלִי שׁוּם דָּאקְטֶיר, וְכֵן הֲוָה אַחַר־כָּךְ שֶׁבַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים לֹא קִיַּמְנוּ דְּבָרָיו. כִּי אַחַר־כָּךְ בְּעֶרֶב סֻכּוֹת שֶׁהִתְגַּבֵּר עָלָיו הַחוֹלַאַת בְּיוֹתֵר. וְהִתְחִילוּ כַּמָּה אֲנָשִׁים לִצְעֹק לְהָבִיא הַדָּאקְטֶיר, וְגַם הוּא בְּעַצְמוֹ צִוָּה לְהָבִיא הַדָּאקְטֶיר. וְאָנֹכִי לֹא רָצִיתִי בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁיָּבִיאוּ דָּאקְטֶיר אַף־עַל־פִּי שֶׁנִּרְאָה לְהָאֲנָשִׁים שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ מַסְכִּים לְהָבִיא דָּאקְטֶיר, אַף־עַל־פִּי־כֵן יָדַעְתִּי הָאֱמֶת שֶׁבֶּאֱמֶת אֵין זֶה רְצוֹנוֹ כְּלָל, אַף־עַל־פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא יָדַעְתִּי אָז כְּלָל מַה שֶּׁאָמַר בְּלֵיל הַשֵּׁנִי דְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה הַנַּ"ל שֶׁהִזְהִיר לִבְלִי לְהַנִּיחַ לָבוֹא אֶצְלוֹ דָּאקְטִיר, אַף־עַל־פִּי שֶׁיְּצַוֶּה בְּעַצְמוֹ כַּנַּ"ל כִּי אֲנִי בְּעַצְמִי לֹא הָיִיתִי אָז אֶצְלוֹ כְּשֶׁאָמַר זֹאת, אַף־עַל־פִּי־כֵן יָדַעְתִּי בְּעַצְמִי כְּפִי הַשִּׂיחוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁשָּׁמַעְנוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ מִקֹּדֶם, שֶׁבְּוַדַּאי בֶּאֱמֶת אֵין חָפֵץ בְּשׁוּם אֹפֶן אֶת הַדָּאקְטֶיר. רַק שֶׁהוּא מֻכְרָח לְהַסְכִּים לִקְרֹא דָּאקְטֶיר מֵחֲמַת הָעוֹלָם שֶׁאוֹמְרִים לְהָבִיא דָּאקְטֶיר וְאֵינוֹ יָכוֹל לְשַׁנּוֹת דַּעְתָּם. כִּי כֵן הָיָה דַּרְכּוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא יָדַע בְּעַצְמוֹ שֶׁדָּבָר זֶה אֵין טוֹב לְפָנָיו, אַף עַל־פִּי־כֵן אִם הָיוּ אֲנָשִׁים מַפְצִירִים לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ הַדָּבָר לֹא עָבַר עַל דַּעְתָּם. וְכֵן הָיָה בְּכַמָּה דְּבָרִים. וְהוּא בְּעַצְמוֹ חִשֵּׁב פַּעַם אֶחָד כַּמָּה דְּבָרִים שֶׁעָשָׂה בִּשְׁבִיל רְצוֹן אֲנָשִׁים שֶׁהִפְצִירוּ בּוֹ לַעֲשׂוֹת אַף־עַל־פִּי שֶׁיָּדַע בְּעַצְמוֹ שֶׁלֹּא יוֹעִיל כְּלָל וְכוּ' וְכֵן הָיָה בְּעִנְיַן הַדָּאקְטֶיר. וּמֵחֲמַת זֶה לֹא רָצִיתִי בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁיִּקְרְאוּ דָּאקְטֶיר, אֲבָל לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְהִתְגַּבֵּר לְבַטֵּל דַּעְתָּם בִּפְרָט שֶׁגַּם הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיָה נִרְאֶה שֶׁמַּסְכִּים עִמָּהֶם, בִּפְרָט שֶׁהִתְגַּבֵּר הַחוֹלַאַת מְאֹד, עַל־כֵּן אַחַר־כָּךְ קָרְאוּ דָּאקְטֶיר בְּעֶרֶב סֻכּוֹת וְכוּ' וְהַלְוַאי לֹא הָיוּ קוֹרְאִין אוֹתוֹ כִּי לֹא הוֹעִיל כְּלָל, וּכְפִי הַנִּרְאֶה קֵרַב הִסְתַּלְּקוּתוֹ. וְאָז בְּלֵיל הַשֵּׁנִי דְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה בְּעֵת שֶׁהִתְגַּבֵּר עָלָיו הַחוֹלַאַת מְאֹד עָנָה וְאָמַר לְהָאִישׁ שֶׁעָמַד לְפָנָיו אָז. הֲלֹא מִן הַמִּיתָה כְּבָר אֵין אֲנִי מִתְיָרֵא כְּלָל. עָנָה וְאָמַר הֲלֹא אַף־עַל־פִּי־כֵן עָשִׂינוּ אֵיזֶה דְּבָרִים בָּעוֹלָם (כְּלוֹמַר מַה שֶּׁתִּקֵּן וְהֶחֱזִיר בִּתְשׁוּבָה אֲלָפִים וְרִבְבוֹת נְפָשׁוֹת. הֵן נַפְשׁוֹת בְּנֵי אָדָם הַמְּלֻבָּשִׁים בְּגוּף וְהֵן נְשָׁמוֹת וְכוּ' אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת וְכוּ' שֶׁעָסַק כַּמָּה שָׁנִים לְתַקְּנָם. וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה שְׁאָר תִּקּוּנִים עֶלְיוֹנִים וְנוֹרָאִים שֶׁתִּקֵּן, וְכַמָּה תּוֹרוֹת נוֹרָאוֹת וּמַעֲשִׂיּוֹת נִפְלָאוֹת פִּלְאֵי פְּלָאוֹת שֶׁגִּלָּה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה וְכוּ' וְכוּ'). וְתָפַס אָז אִישׁ אֶחָד וְטָפַח לוֹ בִּכְתֵפָיו וְאָמַר לוֹ בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: "אַבְרֶמִיל (פֵּרוּשׁ כָּךְ הָיָה שֵׁם הָאִישׁ שֶׁדִּבֵּר עִמּוֹ כִּי הָיָה שְׁמוֹ אַבְרָהָם) מִיר הָאבְּן זִיךְ פָארְט עֶפֶּיס גִיטָאהן אוֹיף דֶער וֶועלְט" [אַבְרָהָם, מִכָּל מָקוֹם עָשִׂינוּ מַשֶׁהוּ בָּזֶה הָעוֹלָם] וְהָבֵן:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · מריבה · חלק שני · אות ה׳ – אות ח׳
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 53% מהספר עד סוף היום
ה. מִי שֶׁנּוֹתֵן עֵינֵי שִׂכְלוֹ תָּמִיד לַחְקר אֶת רָאשֵׁי־הַדּוֹר וּמְעַיֵּן בָּהֶם בְּעֵינָא בִּישָׁא, עַל־יְדֵי זֶה נוֹפֵל לְרָעָב שֶׁלֶּעָתִיד, הַיְנוּ לֹא רָעָב לַלֶּחֶם, וְזֶה "רָעָב" עַ'יִן בְּ'תוֹךְ רַ'ב.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ו. עַל־יְדֵי צְדָקָה בְּסִבָּה קַלָּה הוּא מַכְנִיעַ אֶת אוֹיְבָיו, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַצִּילוֹ מִסִּבּוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁל אוֹיְבָיו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ז. עַל־יְדֵי בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן נִתְוַדַּע הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם. גַּם עַל־יְדֵי בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן נִתְיַשֵּׁב הַמַּלְכוּת מִן הַמְּרִיבוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ח. מִי שֶׁלִּמּוּדוֹ בַּתּוֹרָה בְּמחִין זַכִּים, שֶׁאֲכִילָתוֹ כָּל־כָּךְ בִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּזּוֹן מִמָּזוֹן, שֶׁהַמַּלְאָכִים נִזּוֹנִין מִמֶּנּוּ, עַל־יְדֵי זֶה שֹוֹנְאָיו נִדּוֹנִין בְּחֶנֶק. וְסִימָן לַדָּבָר: "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹת הַבּקֶר"; "וּבַבּקֶר הָיְתָה שִׁכְבַת הַטָּל"; "וַיְהִי בְּאַשְׁמרֶת הַבּקֶר".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות כ״ח
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 54% מהספר עד סוף היום
וְזֶה [הַיְנוּ בֶּן הַמֶּלֶךְ הָאֱמֶת שֶׁהוּא הָאָדָם שֶׁל הַבְּהֵמוֹת] הָיָה מְשַׁמֵּשׁ עִם עַבְדּוֹ הַנַּ"ל כְּכָל אֲשֶׁר הָיָה צָרִיךְ וְחָרָה לְהָעֶבֶד מְאד עַל אֲשֶׁר נִמְכַּר לְעֶבֶד בִּשְׁבִיל שָׁעָה אַחַת שֶׁהָיָה צָרִיךְ לֶחֶם לֶאֱכל כִּי עַתָּה יֵשׁ לָהֶם מַה לֶּאֱכל וְרַק בִּשְׁבִיל שָׁעָה אַחַת יִהְיֶה עֶבֶד עוֹלָם וְהָיָה מִתְאַנֵּחַ וְגוֹנֵחַ: אֵיךְ בָּאתִי לְמִדָּה כָּזוֹ, לִהְיוֹת עֶבֶד שָׁאַל לוֹ: [הַיְנוּ בֶּן הַמֶּלֶךְ הָאֱמֶת שֶׁהוּא הָאָדוֹן שֶׁלּוֹ שָׁאַל אוֹתוֹ] וּבְאֵיזֶה גְּדֻלָּה הָיִיתָ, שֶׁאַתָּה מִתְאַנֵּחַ עַל שֶׁבָּאתָ לְמִדָּה זוֹ ?
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · מועדי ה' · שבת · אות י״ד – אות י״ז
כ־2 דק׳ · כ־200 מילים · 52% מהספר עד סוף היום
אֲכִילַת שַׁבָּת אֵינָהּ בִּשְׁבִיל שְׂבִיעָה כְּלָל רַק בְּגִין דְּיִתְבָּרְכוּן כָּל שִׁתָּא יוֹמִין: (לק"א סי' רע"ו)
עִקַּר כְּבוֹד שַׁבָּת הִיא הָאֲכִילָה שֶׁל שַׁבָּת. כִּי אֲכִילַת שַׁבָּת יְקָרָה מְאֹד, כִּי הוּא כֻּלּוֹ אֱלֹהוּת כֻּלּוֹ קֹדֶשׁ. וְעַל־כֵּן מִצְוָה גְּדוֹלָה לְהַרְבּוֹת בַּאֲכִילַת שַׁבָּת וְהוּא תִּקּוּן לְחִלּוּל שַׁבָּת: (לק"א סי' רע"ז)
כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁעוֹשִׂין בִּימֵי הַחֹל אֵין לָהֶם כֹּחַ לֵילֵךְ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי אִם בְּשַׁבָּת, אָז עוֹלִין וְהוֹלְכִין לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בָּהֶם אַף אִם נַעֲשִׂים עַל־יְדֵי קָטָן שֶׁבַּקְּטַנִּים וּבְלִי כַּוָּנָה וּשְׁלֵמוּת הָרָאוּי לְהַמִּצְוָה. וְהֵם עוֹשִׂין דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה וּרְחָבָה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְכָל זֶה נַעֲשָׂה עַל־יְדֵי אֲכִילַת שַׁבָּת, שֶׁהִיא עִקַּר כְּבוֹד שַׁבָּת כַּנַּ"ל: (שם)
שַׁבָּת הוּא בְּחִינַת בֵּן, בְּחִינַת נֹחַ, נַיְחָא דְּעִלָּאִין וְתַתָּאִין שֶׁהוּא מְנַחֵם וּמְשַׂמֵּחַ הַכֹּל מִן הָעַצְבוּת, וְאָז נִתְרוֹמְמִין וְנִתְעַלִּין כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁל שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל מִן הָעַצְבוּת וְנִמְשָׁךְ עֲלֵיהֶם שִׂמְחָה. וְעַל־יְדֵי הַלֵּל וְהוֹדָאָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי לִמּוּד הֲלָכוֹת, זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ הַקְּדֻשָּׁה וְהַשִּׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, שֶׁנִּזְכֶּה גַּם בִּימֵי הַחֹל לְשִׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת, לִשְׂמֹחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְלַעֲשׂוֹת כָּל הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה גַּם בִּימֵי הַחֹל. וְעַל־יְדֵי זֶה נִתְגַּלֶּה אַחְדוּת הַפָּשׁוּט מִתּוֹךְ פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת, שֶׁיּוֹדְעִין שֶׁכָּל הַפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת נִמְשָׁכִין מֵאֶחָד הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֹּאת הַבְּחִינָה יְקָרָה מְאֹד לְמַעְלָה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת אֲפִלּוּ אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ: (לק"ת סי' ב' אות ה' ו')
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה צ״ה · קטע א׳ – קטע ד׳
כ־6 דק׳ · כ־640 מילים · 56% מהספר עד סוף היום
אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם מֶלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ, עוֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכּל עָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ כֻּלָּנוּ, שֶׁנִּזְכֶּה תָמִיד לֶאֱחֹז בְּמִדַּת הַשָּׁלוֹם, וְיִהְיֶה שָׁלוֹם גָּדוֹל בֶּאֱמֶת בֵּין כָּל אָדָם לַחֲבֵרוֹ וּבֵין אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ, וְלֹא יִהְיֶה שׁוּם מַחֲלוֹקֶת אֲפִלּוּ בְּלֵב בֵּין כָּל בְּנֵי אָדָם, כִּי אַתָּה עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמֶךָ, וְאַתָּה מְחַבֵּר שְׁנֵי הֲפָכִים יַחַד, אֵשׁ וּמַיִם, וּבְנִפְלְאוֹתֶיךָ הָעֲצוּמִים אַתָּה עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, כֵּן תַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם גָּדוֹל עָלֵינוּ וְעַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, בְּאפֶן שֶׁיִּתְחַבְּרוּ כָּל הַהֲפָכִים יַחַד בְּשָׁלוֹם גָּדוֹל וּבְאַהֲבָה גְדוֹלָה וְיֻכְלְלוּ כֻלָּם בְּדֵעָה אַחַת וְלֵב אֶחָד לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ וּלְתוֹרָתְךָ בֶּאֱמֶת, וְיֵעָשׂוּ כֻלָּם אֲגֻדָּה אַחַת לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, יְהוָה שָׁלוֹם, בָּרְכֵנוּ בַשָּׁלוֹם, וְעַל יְדֵי זֶה תַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ כָּל הַבְּרָכוֹת וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת וְכָל הַיְשׁוּעוֹת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְעָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁאֶזְכֶּה תָמִיד לִמְסֹר נַפְשִׁי עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת, וּבִפְרָט בִּשְׁעַת קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִילָּה, שֶׁאֶזְכֶּה תָמִיד לְהִתְפַּלֵּל וְלוֹמַר קְרִיאַת שְׁמַע בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת, וְאֶזְכֶּה לְקַבֵּל בְּדַעְתִּי בְּרָצוֹן חָזָק בֶּאֱמֶת לִמְסֹר נַפְשִׁי לָמוּת עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, לְהִתְלַהֵב בְּשַׁלְהוּבִין דִּרְחִימוּתָא וּלְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרִי לִמְסֹר כָּל גּוּפִי וְנַפְשִׁי וּמְאדִי בִּשְׁבִיל לְקַדֵּשׁ שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא, וְעַל יְדֵי זֶה אֶזְכֶּה תָמִיד לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה גְדוֹלָה בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה בֶּאֱמֶת, לְהַכְנִיס כָּל מחִי וּמַחֲשַׁבְתִּי וְדַעְתִּי לְתוֹךְ דִּבּוּרֵי הַתְפִילָּה, וּלְקַשֵּׁר הַמַּחֲשָׁבָה אֶל הַדִּבּוּר בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק, וְלֹא אוֹצִיא שׁוּם דִּבּוּר שֶׁל הַתְפִילָּה בְּלֹא כַּוָּנָה חַס וְשָׁלוֹם, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה שֶׁתְּשַׁעֲשֵׁע עִם תְּפִלּוֹתֵינוּ תָמִיד, וְיִהְיֶה לְךָ נַחַת רוּחַ וְשַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים מִתְּפִלּוֹתֵינוּ וְיַעֲלוּ וְיֵרָצוּ תְפִלּוֹתֵינוּ לְפָנֶיךָ לִהְיוֹת כֶּתֶר עַל ראשְׁךָ וְתַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ חָכְמָה וּבִינָה וָדַעַת וְתוֹשִׁיעֵנוּ בְּכָל מִינֵי יְשׁוּעוֹת וְתִפְתַּח אֶת לִבֵּנוּ בְּתַלְמוּד תּוֹרָתֶךָ, וְנִזְכֶּה לְהָבִין הֵיטֵב בְּכָל מָקוֹם שֶׁנִּלְמוֹד שָׁם וְתָאִיר עֵינֵינוּ בִּמְאוֹר תּוֹרָתֶךָ וְתַעַזְרֵנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ לְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁים אֲמִתִּיִּים בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וְתַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ הֶאָרָה נִפְלָאָה מֵהַתּוֹרָה אֲשֶׁר אַתָּה עָתִיד לְגַלּוֹת עַל יְדֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה", וְתַרְגּוּמוֹ. וּתְקַבְּלוּן אֻלְפָּן חֲדָת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מָלֵא רַחֲמִים, שְׁלַח לִי יְשׁוּעוֹת רַבּוֹת בְּכָל עֵת וָרֶגַע מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה כִּי אַתָּה גִּלִּיתָ לָנוּ שֶׁיֵּשׁ לְךָ מַעְיָנוֹת שֶׁל יְשׁוּעָה שֶׁאֵינָם נִפְסָקוֹת לְעוֹלָם כַּמַּעְיָן הַנּוֹבֵעַ שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי יְשׁוּעוֹת שְׁלֵמוֹת וַאֲמִתִּיּוֹת מִמַּעְיָנוֹת הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלֶּה, זַכֵּנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי בְּכחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁהֵם בְּחִינַת מַעַיְנֵי הַיְּשׁוּעָה, שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג וּלְגַלּוֹת וְלִשְׁאב מֵימֵי הַתּוֹרָה בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְּשׁוּעָה, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כּחַ גָּדוֹל לָנֶצַח לַעֲזר וּלְהָגֵן וּלְהוֹשִׁיעַ לְכל הַחוֹסִים בָּהֶם לְהַצִּילָם מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת וּמִתַּחְתָּיו, וּלְזַכּוֹתָם לְחַיֵּי עוֹלָם לָעַד וְלָנֶצַח כַּאֲשֶׁר נִגְלָה לְפָנֶיךָ אֲדוֹן הָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי וְזַכֵּנִי בִּזְכוּתָם, שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְחַדֵּשׁ מֵעַתָּה, לְהַתְחִיל מֵעַתָּה לְהַמְשִׁיךְ עָלַי חָכְמָה וִישׁוּעָה אֲמִתִּיִּית לַעֲזב דַּרְכִּי הָרָע וּמַחְשְׁבוֹתַי הַמְגֻנּוֹת וְלֹא אָשׁוּב עוֹד לְאִוַּלְתִּי, רַק אֶזְכֶּה לְהַכְנִיס כָּל חָכְמָתִי וְדַעְתִּי בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וּלְקַשֵּׁר מַחֲשַׁבְתִּי אֶל הַתּוֹרָה וְהַתְפִילָּה תָמִיד בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת הַמַּחֲשָׁבָה לָצֵאת חוּץ כְּלָל אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה וּתְמַהֵר לְהוֹצִיאֵנִי וּלְהַצִּילֵנִי מִמַּיִם הַזֵּדוֹנִים, מִמְּצוּלוֹת יָם, מִיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד, מִתּהוּ וָבהוּ וְחֹשֶׁךְ וּתְהוֹם, וְתוֹשִׁיעֵנִי בְּכָל עֵת וָרֶגַע בִּישׁוּעוֹת נִפְלָאוֹת מִמַּעַיְנֵי הַיְּשׁוּעָה, כִּי גָלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ בַּעַל הַיְשׁוּעוֹת, שֶׁבְּעצֶם רִחוּקִי מִמְּךָ בְּלִי שִׁעוּר, וְהַיֵּצֶר הָרָע מִתְגַּבֵּר בְּכָל עֵת בְּכַמָּה מִינֵי הִתְגַּבְּרוּת וּמְנִיעוֹת וְעִכּוּבִים וּבִלְבּוּלִים וְעַקְמִימִיּוּת שֶׁבַּלֵּב עַד אֵין מִסְפָּר, אֲנִי צָרִיךְ יְשׁוּעוֹת רַבּוֹת וְנִפְלָאוֹת בְּכָל עֵת וָרֶגַע, שֶׁתִּפְתַּח לָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים מַעַיְנֵי הַיְּשׁוּעָה, שֶׁתִּהְיֶה הַיְּשׁוּעָה נוֹבַעַת וּמִתְחַדֶּשֶׁת לָנוּ בְּכָל עֵת וָרֶגַע, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְהִנָּצֵל בְּכָל עֵת מִמַּה שֶּׁאָנוּ צְרִיכִין לְהִנָּצֵל, בְּדַרְכֵי יְשׁוּעָתֶךָ הַנִּפְלָאוֹת הַמִּתְחַדְּשִׁים וְנוֹבְעִים בְּכָל עֵת וָרֶגַע מִמַּעַיְנֵי הַיְּשׁוּעָה וּתְקַדְּשֵׁנוּ וּתְטַהֲרֵנוּ עַל יָדָם מִכָּל הַטֻּמְאוֹת וּמִכָּל הַגִּלּוּלִים וּמִכָּל הַכְּתָמִים וּמִכָּל הַפְּגָמִים שֶׁבָּעוֹלָם וְקַיֵּם לָנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, מִכָּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מַצְמִיחַ יְשׁוּעוֹת, מַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵנוּ לְטוֹבָה בְּרַחֲמִים, וְהוֹשִׁיעֵנִי מְהֵרָה בְּכָל מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ לְהִוָּשֵׁעַ בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ וּלְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וִיקֻיַּם בָּנוּ מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְהוָה, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה, וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְּשׁוּעָה", וְנֶאֱמַר. "לַיהוָה הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִּרְכָתֶךָ סֶלָה יְהוָה הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ", וְטוֹב יִהְיֶה בְּעֵינֶיךָ לְבָרְכֵנוּ וּלְבָרֵךְ אֶת כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה בִשְׁלוֹמְךָ הַטּוֹב, וְקַיֵּם לָנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "יְהוָה עז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְהוָה יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם, יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי" עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות מט · פסקה 3 – פסקה 4
כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 55% מהספר עד סוף היום
אַךְ עֲדַיִן לֹא נִגְמָר בִּנְיַן הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא צָרִיךְ לִכְנֹס בּוֹ. וּבִרְבוֹת הַיָּמִים וְהַשָּׁנִים אִם לֹא יִהְיֶה טִפֵּשׁ וְלֹא יִפֹּל בְּדַעְתּוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן בָּעוֹלָם, וְיִתְגַּבֵּר וְיִתְחַזֵּק וְיִתְאַמֵּץ בִּתְפִלָּה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, אָז עַל־יְדֵי רִבּוּי הַתְּפִלּוֹת יִכָּמְרוּ רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִפְנֶה אֵלָיו וְיָאִיר לוֹ פָּנָיו וּיְמַלֵא חֶפְצוֹ וּרְצוֹנוֹ בְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים וִיקָרְבֵהוּ בְּרַחֲמִים וּבְחֶמְלָה גְּדוֹלָה:
וַאֲפִלּוּ אִם הָאָדָם זוֹכֶה לִפְעָמִים לְאֵיזֶה יְשׁוּעָה וְהִתְקָרְבוּת קְצָת, אַל יַחֲשֹׁב שֶׁזָּכָה לָזֶה עַל יְדֵי תְּפִלָּתוֹ וּמַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים, כִּי כָּל הַמַעֲשִׂים טוֹבִים מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתִינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל הַפָּסוּק "מִי הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם" מִי עָשָׂה לִי מְזוּזָה טֶרֶם שֶׁנָּתַתִּי לוֹ בַּיִת וְכוּ'. וְלוּלֵא חַסְדּוֹ הַגָּדוֹל כְּבָר הָיָה נִטְבָּע חַס וְשָׁלוֹם, בַּמֶּה שֶּׁהָיָה נִטְבָּע רַחֲמָנָא לִצְלָן (וְעַיֵּן לְקַמָּן אוֹת צ"א).
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות נה
כ־1 דק׳ · כ־120 מילים · 54% מהספר עד סוף היום
מִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הַשֹּׁרֶשׁ וְהַתַּכְלִית שֶׁהוּא עֶצֶם הָאֱמֶת שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּרָא הַכֹּל יֵשׁ מֵאַיִן וְאֵלָיו הֵם שָׁבִים לָלֶכֶת, לַחֲזֹר וּלְהִכָּלֵל בּוֹ בְּסוֹפָם בְּעֵת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, מִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל זֶה בְּוַדַּאי אֵין לְשׁוּם שֶׁקֶר אֲחִיזָה בּוֹ, וּמִכָּל מִינֵי רַע וְטֻמְאָה וָשֶׁקֶר יָכוֹל לַחֲזֹר לְהָאֱמֶת וְלַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מֵאַחַר שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא שָׁם יוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִמְצָא בְּכָל מָקוֹם תָּמִיד, בִּבְחִינַת:
"אִם אֶסַּק שָׁמַיִם וְכוּ' וְאַצִיעָה שְׁאוֹל וְכוּ' גַּם חֹשֶׁךְ לֹא יַחֲשִׁיךְ מִמֶּךָּ". וְעַל כֵּן מִי שֶׁמַּאֲמִין בָּזֶה תָּמִיד בְּוַדַּאי אֵין שׁוּם חֹשֶׁךְ וָשֶׁקֶר וְרַע וְטֻמְאָה בָּעוֹלָם, שֶׁיּוּכַל לְהַרְחִיקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְתוֹרָתוֹ וְצַדִּיקָיו הָאֲמִתִּיִּים שֶׁהֵם הַכֹּל אֶחָד עֶצֶם הָאֱמֶת. וְכָל מַה שֶּׁמַּרְבֶּה הַבַּעַל דָּבָר בִּשְׁקָרָיו וְרַמָּאֻיּוֹתָיו לְהַרְחִיקוֹ מֵהָאֱמֶת, יִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא בִּבְחִינַת יְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · מועדים · אות ז
כ־2 דק׳ · כ־230 מילים · 59% מהספר עד סוף היום
וְזֶה הָעִנְיָן שֶׁל יְצִיאַת מִצְרַיִם נַעֲשֶׂה בְּכָל אָדָם וּבְכָל זְמַן, כִּי בְּכָל עֵת שֶׁהָאָדָם מְשֻׁקָּע, חַס וְשָׁלוֹם, בְּגָלוּת הַנֶּפֶשׁ, יֵשׁ לִפְעָמִים שֶׁהָאָדָם מְשֻׁקָּע כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת לוֹ שׁוּם עֵצָה קְדוֹשָׁה אֵיךְ לָצֵאת מִן הַחֹשֶׁךְ וְהַגָּלוּת, כִּי כָּל מַה שֶּׁיִּתְּנוּ לוֹ אֵיזֶה עֵצָה, תִּתְגַּבֵּר הַסִּטְרָא אַחֲרָא עַל זֶה, עַד שֶׁתְּקַלְקֵל אוֹתָהּ עַל־יְדֵי עֵצוֹת רָעוֹת שֶׁלָּהּ, שֶׁהֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ אֲבָל כְּשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוֹמֵל עַל הָאָדָם וְרוֹצֶה לְהַכְנִיס בּוֹ הִתְעוֹרְרוּת לִתְשׁוּבָה, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵאִיר בְּדַעְתּוֹ אוֹר עֶצֶם הָאֱמֶת קֹדֶם שֶׁנִּתְגַּלִּין הָעֵצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, עַל־יְדֵי עֶצֶם הָאֱמֶת הַזֶּה הוּא נִמְשָׁךְ אַחַר הַקְּדֻשָּׁה בְּהִשְׁתּוֹקְקוּת גָּדוֹל וְזוֹכֶה לֶאֱמוּנָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת וְהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ עֲצָתָם, וְאָז מְקַבֵּל אֲמִתַּת הָאֱמֶת שֶׁל הַצַּדִּיק אֱמֶת וְשֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַבֵּל הָעֵצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, שֶׁמְּלֻבָּשׁ בָּהֶם אוֹר הָאֱמֶת, כִּי עֲצַת צַדִּיקִים הִיא בְּחִינַת כֻּלָּהּ זֶרַע אֱמֶת. וְזֶה גַּם כֵּן בְּחִינַת אֲכִילַת מָרוֹר, שֶׁהוּא זֵכֶר לְשִׁעְבּוּד וְגָלוּת, כִּי צְרִיכִין לִסְבֹּל מְרִירוּת גָּדוֹל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לְבָרֵר הָעֵצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת מֵאֲחִיזַת הַסִּטְרָא אַחֲרָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲצַת הַנָּחָשׁ, שֶׁמְּבַלְבֶּלֶת כָּל הָעֵצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת וּמְמָרֶרֶת אֶת הַחַיִּים מַמָּשׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים - בְּחֻמְרָא דִּשְׁמַעְתָּא וּבְלִבּוּן הִלְכְתָא, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר וְלִבּוּן הָעֵצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, שֶׁהֵם כְּלַל הֲלָכוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁהוּא תַּרְיַ"ג עֲטִין, וְנִקְרֵאת עֵצָה וְתוּשִׁיָּה, אַךְ עַל־יְדֵי הֶאָרַת עֶצֶם הָאֱמֶת, שֶׁהֵאִיר עָלֵינוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּפֶסַח, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל כָּל הַמְּרִירוּת הַנַּ"ל עַל־יְדֵי הֶאָרַת הַמֹּחִין הַגְּדוֹלִים, בְּחִינַת אוֹר הָאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַצָּה כַּנַּ"ל (הִלְכוֹת פֶּסַח, הֲלָכָה ז', אוֹת ד, ח, י"א, י"ב):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ט · מכתב רעו · פסקה 4 – פסקה 3
כ־8 דק׳ · כ־810 מילים · 54% מהספר עד סוף היום
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם א' וַיִּקְרָא תקצ"ט בְּרֶסְלֶב.
אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי.
בּוֹא וּרְאֵה נִפְלְאוֹת ה' וַחֲסָדָיו בְּכָל עֵת וָרֶגַע. בְּיָשְׁבִי עַל הַשֻּׁלְחָן הַיּוֹם הִגִּיעַ הַשָּׁלִיחַ מֵאִתְּךָ עִם הַבְּשׂוֹרָה שֶׁנֶּאֱבַד הַסַּךְ מֵאִתְּךָ בְּבֵיתִי, וְתֵכֶף שָׁאַלְתִּי כָּל בְּנֵי הַבַּיִת, וְאֵין מֵשִׁיב דָּבָר. וּמֵאֵלֶיךָ תָּבִין צַעֲרִי בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה. מְאֹד בִּלְבֵּל אֶת דַּעְתִּי כִּי הֵבַנְתִּי צַעַרְךָ הֵיטֵב, וְאַתָּה יָדַעְתָּ רִבּוּי הַתְּלָאוֹת מִכַּמָּה אֲנָשִׁים שֶׁמְּסַפְּרִים צַעֲרָם לְפָנַי הַמַּכְבִּידִים עַל לִבִּי, עַד אֲשֶׁר כִּמְעַט כָּשַׁל כֹּחַ הַסַבָּל. וְגַם בְּבֵיתִי עַתָּה נֶכְדָּתִי חֲלוּשָׁה מֵחֳלִי הַמָּאזְלִין [חַזֶּרֶת] אֲשֶׁר יָצְאוּ בְּפָנֶיהָ הַיּוֹם, ה' ִיסְעָדֶנָּה מְהֵרָה, וְגַם כָּל בְּנֵי בֵיתִי חֲלוּשִׁים מִקִּלְקוּל הֶעָשָׁן הַנִּקְרָא (טְשַׁאד) שֶׁהָיָה בַּלַּיְלָה הֶעָבַר, וְכָל הַלַּיְלָה לֹא יָשַׁנְנוּ וּלְהִתְפַּלֵּל צְרִיכִים, בְּתוֹךְ כָּךְ הִגִּיעַ אֵלַי הַיְדִיעָה הַנַּ"ל. אַךְ כְּבָר הִקְדַּמְתִּי לְךָ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִסְבֹּל כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם בְּכָל יוֹם כִּי אִם עַל יְדֵי דַּרְכֵי הַשִּׂיחוֹת שֶׁהֵבַנְנוּ מִמֶּנּוּ זַ"ל. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הֵיטִיב חַסְדּוֹ עִמִּי שֶׁנִּתְחַזַּקְתִּי וְהֶאֱמַנְתִּי שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה, וְנִזְכַּרְתִּי עוֹד הַפַּעַם שֶׁצְּרִיכִין לֵילֵךְ בִּפְשִׁיטוּת בִּתְמִימוּת לְקַיֵּם מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בְּרָכוֹת ס:) לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם רָגִיל לוֹמַר כָּל מַה דְּעָבֵד רַחֲמָנָא לְטָב עָבִיד. בְּתוֹךְ כָּךְ נִתְעוֹרֵר מוֹסֵר כְּתָב זֶה יְדִידֵינוּ רַבִּי נַחְמָן נֵרוֹ יָאִיר, וְחִפֵּשׂ וּבִקֵּשׁ בְּתוֹךְ הָאַשְׁפָּה עַד שֶׁמָּצָא הָאֲבֵדָה וֶהֱבִיאָהּ אֵלַי בְּשָׁעָה קַלָּה, וַאֲנִי לֹא צִוִּיתִיו עַל זֶה כְּלָל. וּתְהִלָּה לָאֵל קִיֵּם מִצְוַת הֲשָׁבַת אֲבֵדָה בִּשְׁלֵמוּת. וְרַבִּי גֵּרְשׁוֹן נֵרוֹ יָאִיר וְכָל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר בְּבֵיתִי כֻּלָּם עָמְדוּ מִשְׁתּוֹמֵם, הֵמָּה רָאוּ כֵּן תָּמָהוּ מִגֹּדֶל הַחֶסֶד אֲשֶׁר הוּא יִתְבָּרַךְ מַפְלִיא בְּכָל עֵת.
עַתָּה בְּנִי חֲבִיבִי רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט נִפְלְאוֹת ה' וְחַסְדּוֹ בְּכָל עֵת, וְתַרְגִּיל עַצְמְךָ לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה בְּכָל עֵת שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם הַכֹּל לְטוֹבָה. וְכַאֲשֶׁר כְּבָר דִּבַּרְנוּ בָּזֶה הַרְבֵּה. וְיוֹתֵר מִזֶּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק מֵעַצְמוֹ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר הַכֹּל בְּפֵרוּשׁ. וְעִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מֵהַהַעְלָמָה מַה שֶׁמַּנִּיחִין בְּכָל עֵת אֶת הָאָדָם לְנִסָּיוֹן בְּכָל דָּבָר, וְהָעִקָּר עַל יְדֵי הַהַעְלָמָה. כִּי אִם הָיָה רוֹאֶה כַּוָּנַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל עֵת, לֹא הָיָה שׁוּם נִסָּיוֹן כְּלָל.
עַל כֵּן אֲהוּבִי בְּנִי לְמַעַן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חֲזַק וֶאֱמַץ, וְשַׂמַּח נַפְשְׁךָ מְאֹד, בִּפְרָט מַה שֶּׁהָיִיתָ פֹּה כַּמָּה יָמִים עַל יְדֵי שְׁבִירַת מְנִיעוֹת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַמַּעֲלָה. וְיָדַעְתִּי שֶׁכָּל מַה שֶּׁעָבַר עָלֶיךָ מִצַּעַר הָאֲבֵדָה, הַכֹּל הָיָה רַק עַל יְדֵי רִבּוּי הָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחוֹרָה שֶׁלֹּא הִתְגַּבַּרְתָּ לְגָרֵשׁ מֵאִתְּךָ, אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו חָמַל אַף עַל פִּי כֵן וְהֵקֵל מֵעָלֶיךָ וְעָלַי עַד שֶׁנִּמְצְאָה הָאֲבֵדָה. עַתָּה חֲזַק וֶאֱמַץ וּבְטַח בַּה' כִּי לֹא יַעֲזֹב אוֹתְךָ לְעוֹלָם. וּבְכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם מִגָּדוֹל וְעַד קָטָן, בְּכֻלָּם יִהְיֶה חַסְדּוֹ עִמְּךָ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה לְתָמְכְךָ וְלִסְעָדְךָ לְחַזֶּקְךָ וּלְאַמֶּצְךָ בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בְּכָל עֵת עֲדֵי תִּזְכֶּה לִהְיוֹת כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ לָנֶצַח. וּזְמַן מִנְחָה הִגִּיעַ, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ יוֹתֵר. בַּעַל הָרַחֲמִים וְהַחֶסֶד יַמְתִּיק כָּל הַדִּינִים מֵעָלֶיךָ וּמֵעָלֵינוּ, כִּי חַסְדּוֹ גָּבַר עָלֵינוּ וֶאֱמֶת ה' לְעוֹלָם.
דִּבְרֵי אָבִיךָ
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ה' צַו תקצ"ט בְּרֶסְלֶב.
רַב שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה.
מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי עִם הָאִגֶּרֶת מֵרַבִּי אֶפְרַיִם נֵרוֹ יָאִיר וְהָיָה לִי לְנַחַת גָּדוֹל, עוֹד אִגֶּרֶת קִבַּלְתִּי, כָּעֵת אֵין לְחַדֵּשׁ דָּבָר, אַךְ לַאֲשֶׁר יָדַעְתִּי עֹצֶם תְּשׁוּקָתְךָ לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי אֱמֶת, אָמַרְתִּי לְהוֹדִיעֲךָ מְעַט מִשִּׂיחָתֵנוּ בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ הֶעָבַר, מִגֹּדֶל מַעֲלַת הַדִּבּוּר וְהַשִּׂיחָה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ. וְהִזְכַּרְתִּי מַה שֶּׁרָאִיתִי בַּמִּדְרָשׁ פָּרָשַׁת וַיִּקְרָא פֶּרֶק ב' שֶׁמֵּבִיא שָׁם פָּסוּק (יִרְמִיָּה לא) "הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם אִם יֶלֶד שַׁעֲשׁוּעִים כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד", וְאִיתָא שָׁם אֵיזֶה יֶלֶד שַׁעֲשׁוּעִים כְּבֶן שְׁנַיִם אוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְחַד אָמַר כְּבֶן אַרְבַּע וּבֶן חָמֵשׁ שָׁנִים; וּפֵרְשׁוּ שָׁם הַמְפָרְשִׁים שֶׁאֶחָד אָמַר כְּבֶן שְׁתַּיִם שָׁלֹשׁ שָׁנִים, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁתִּינוֹק כָּזֶה אֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר כִּי אִם בְּרֶמֶז וּמְדַבֵּר חֲצִי דִּבּוּר, אַף עַל פִּי כֵן אָבִיו מְשַׁעֲשֵׁעַ בּוֹ בְּדִבּוּרָיו וּמְמַלֵּא חֶפְצוֹ. וְחַד אָמַר כְּבֶן אַרְבַּע וְחָמֵשׁ שָׁנִים, שֶׁאָז דִּבּוּרוֹ שָׁלֵם וּמְבַקֵּשׁ מֵאָבִיו בְּפֶה מָלֵא תֵּן לִי חֵפֶץ פְּלוֹנִי אוֹ חֵפֶץ פְּלוֹנִי, וְאָבִיו מְמַלֵּא בַּקָּשָׁתוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין מְבֹאָר שָׁם בְּהַפֵּרוּשׁ כָּל כָּךְ, בֵּאַרְתִּי הָעִנְיָן יוֹתֵר, כִּי אֲנִי בְּעָנְיִי הוֹצֵאתִי מִזֶּה הִתְעוֹרְרוּת הַרְבֵּה לְעִנְיָנֵנוּ לְמַה שֶּׁהִזְהִירָנוּ הוּא זַ"ל לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם וְכוּ'. כִּי תְּהִלָּה לָאֵל הֵבַנְתִּי מִמִּדְרָשׁ זֶה הִתְחַזְּקוּת וְהִתְעוֹרְרוּת עָצוּם לָזֶה, כִּי מוּבָן וּמְבֹאָר מִזֶּה שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁאָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר כְּלָל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ הֵיטֵב, אַף עַל פִּי כֵן יָקָר בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ אֲפִלּוּ אִם מְדַבֵּר בְּרֶמֶז וּבַחֲצִי דִּבּוּר כְּמוֹ תִּינוֹק בֶּן שְׁתַּיִם אוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים, וְלִפְעָמִים עוֹזֵר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמְדַבֵּר דִּבּוּרִים שְׁלֵמִים, כְּתִינוֹק בֶּן אַרְבַּע אוֹ חָמֵשׁ שָׁנִים. וְכָךְ יִשְׂרָאֵל יְקָרִים בְּעֵינָיו כְּשֶׁמְּדַבְּרִים וּמְשִׂיחִים צָרְכֵיהֶם לְפָנָיו, וְנִקְרָאִים יֶלֶד שַׁעֲשׁוּעִים. וְעַיֵּן שָׁם מַה שֶּׁאִיתָא שָׁם עַל סִיּוּם הַמִּקְרָא כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ דֵּי דִּבּוּרִי בּוֹ וְכוּ'. מוּבָן שָׁם עֹצֶם יִקְרַת הַדִּבּוּר, וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב, בִּפְרָט כִּי מוֹסֵר כְּתָב זֶה נָחוּץ מְאֹד וְהַהֶכְרֵחַ לְקַצֵּר. אַךְ מֵאֲלֵיכֶם תָּבִינוּ רְמָזִים מִזֶּה לְהִתְחַזֵּק בְּהַדִּבּוּר וְהַשִּׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ בְּכָל עֵת אֵיךְ שֶׁתּוּכְלוּ. בְּוַדַּאי טוֹב יוֹתֵר לְדַבֵּר בְּפֵרוּשׁ דִּבּוּרִים שְׁלֵמִים, אַךְ גַּם כְּשֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְדַבֵּר הֵיטֵב, יָקָר בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ הַדִּבּוּר (שֶׁקּוֹרִין פְּיֶעסְטִין) כְּמוֹ יֶלֶד שַׁעֲשׁוּעִים שֶׁהוּא בֶּן שְׁתַּיִם שָׁלֹשׁ שָׁנִים. וְהָבֵן הֵיטֵב לְקַיֵּם כָּל זֹאת בִּפְשִׁיטוּת כִּי הוּא חַיֵּיכֶם לָנֶצַח, כִּי אִי אֶפְשָׁר לַעֲבֹר זֶה הָעוֹלָם בְּשָׁלוֹם, כִּי אִם עַל יְדֵי זֶה שֶׁכָּתַבְנוּ כָּאן, כִּי אֵין כֹּחֵנוּ אֶלָּא בַּפֶּה. וַה' יְשַׂמַּח לְבַבְכֶם וְתִזְכּוּ לְקַבֵּל חַג הַפֶּסַח הַקָּדוֹשׁ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה בִּקְדֻשָּׁה וּבְכַשְׁרוּת וּבְשִׂמְחָה רַבָּה.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 9
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 54% מהספר עד סוף היום
ר' יוֹנָתָן בֶּן עַכְּמָאִי. ר' יוֹנָתָן בֶּן אֶלְעָזָר. ר' יוֹנָתָן בְּר' יוֹסֵי בֶּן לַקוּנְיָא. ר' יוֹנָתָן בֶּן עַמְרָם.
ר' יוֹנָתָן בַּר הִילָא. ר' יוֹנָתָן בֶּן חַלִי. ר' יוֹנָתָן דְבֵּית גּוּבְרִין. ר' יוֹנָתָן בְּר' חַגַּי. ר' יוֹנָתָן קִיפָּא.
יוֹנָתָן אִישׁ קַבוּרָה. ר' יוֹנָתָן סַפְרָא דְגּוּפְתָּא. ר' יוֹנָתָן בַּר יִצְחָק בַּר אַחָא. יוֹנָתָן הַקִּיטוֹנִי.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן צ״ה · סעיף א׳ – סעיף ז׳
כ־4 דק׳ · כ־370 מילים · 50% מהספר עד סוף היום
אָסוּר לָצֵאת בַּשַׁבָּת וּבְיוֹם טוֹב מִמָּקוֹם שֶׁשַׁבָּת, יוֹתֵר מִתְּחוּם, שֶׁהוּא שְׁנֵי אֲלָפִים אַמָּה. וּמְקוֹמוֹ שֶׁל אָדָם הוּא אַרְבַּע אַמּוֹת. וְהַיְנוּ אִם הָיָה בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת בַּשָּׂדֶה. אֲבָל אִם שַׁבָּת בְּתוֹךְ הָעִיר, כָּל הָעִיר הִיא מְקוֹמוֹ. וְעִבּוּרָהּ שֶׁל עִיר, נֶחְשָׁב גַּם כֵּן לָעִיר. וְאֵיזֶה הוּא עִבּוּרָהּ. שִׁבְעִים אַמָּה וּשְׁנֵי שְׁלִישֵׁי אַמָּה, וְשַׁיָּךְ לָעִיר אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם בִּנְיָן, וְהוּא הַנִּקְרָא קַרְפֵּף הָעִיר. וּמִמָּקוֹם שֶׁיִּכְלֶה, מַתְחִילִין לִמְדֹּד תְּחוּם שַׁבָּת.
עִיר שֶׁהִיא מֻקֶּפֶת חוֹמָה, אֲפִלּוּ הִיא גְּדוֹלָה מְאֹד, מְהַלֵּךְ אֶת כֻּלָּהּ וְעִבּורָהּ וּמִשָּׁם תְּחוּם שַׁבָּת. וְכֵן עִיר שֶׁאֵינָהּ מֻקֶּפֶת חוֹמָה וְהַבָּתִּים סְמוּכִים זֶה לָזֶה, כֹּל שֶׁאֵין בֵּין בַּיִת לְבַיִת יוֹתֵר מִן שִׁבְעִים אַמָּה וּשְׁנֵי שְׁלִישִׁים, נֶחְשָׁב חִבּוּר, וְשַׁיָּךְ לָעִיר, אֲפִלּוּ הוּא מַהֲלַךְ כַּמָּה יָמִים. וּמִבַּיִת הָאַחֲרוֹן, מוֹדְדִין אֶת הַקַּרְפֵּף וּתְחוּם שַׁבָּת.
אֵין נוֹתְנִים קַרְפֵּף אֶלָּא לָעִיר. אֲבָל לְבַיִת אֶחָד, אֵין נוֹתְנִין קַרְפֵּף, אֶלָא תֵּכֶף מִקִּיר הַבַּיִת וָחוּצָה מַתְחִיל לִמְדֹּד תְּחוּם שַׁבָּת.
הָיוּ שְׁתֵּי עֲיָרוֹת סְמוּכוֹת זוֹ לָזוֹ, נוֹתְנִים קַרְפֵּף לָזוֹ וְקַרְפֵּף לָזוֹ. וְלָכֵן אִם אֵין בֵּינֵיהֶן יוֹתֵר מִשִּׁעוּר שְׁתֵּי קַרְפֵּפוֹת, נֶחְשָׁבוֹת שְׁתֵּיהֶן לְעִיר אַחַת.
יֵשׁ כַּמָּה דְּבָרִים בְּעִנְיַן מְדִידַת תְּחוּם שַׁבָּת לְהָקֵל, וְאֵין לַעֲשׂוֹת כִּי אִם עַל יְדֵי בָקִי (שצ"ו שצ"ז שצ"ח שצ"ט).
הַנִּצְרָךְ לָלֶכֶת בַּשַׁבָּת אוֹ בְּיוֹם טוֹב יוֹתֵר מִתְּחוּם שַׁבָּת, צָרִיךְ לְהַנִּיחַ בְּעֶרֶב שַׁבָּת אוֹ בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב עֵרוּבֵי תְּחוּמִין. וְצָרִיךְ לְהַנִּיחוֹ בְּתוֹךְ תְּחוּם הָעִיר בְּמָקוֹם שֶׁהָיָה מֻתָּר לוֹ לָלֶכֶת שָׁם (עַיֵּן מג"א סִימָן ת"ח סָעִיף קטן א'). וּבִמְקוֹם שֶׁהִנִּיחַ אֶת הָעֵרוּב, נֶחְשָׁב לוֹ כְּאִלּו הוּא דָּר שָׁם, וְלָכֵן יֶשׁ לוֹ מִמָּקוֹם הַהוּא שְׁנֵי אֲלָפִים אַמָּה לְכָל צַד. וּמִמֵּילָא מוּבָן, כִּי מַה שֶּׁהוּא מַרְוִיחַ בְּצַד זֶה שֶׁהוּא מַנִּיחַ אֶת הָעֵרוּב, הוּא מַפְסִיד מִצַּד הָאַחֵר. דֶּרֶךְ מָשָׁל, אִם הִנִּיחַ אֶת הָעֵרוּב בְּסוֹף שְׁנֵי אֲלָפִים אַמָּה לְצַד מִזְרָח, אָסוּר לוֹ לָלֶכֶת כְּלוּם לְצַד מַעֲרָב, שֶׁהֲרֵי כְּבָר הוּא רָחוֹק מִמְּקוֹם דִּירָתוֹ תְּחוּם שַׁבָּת (ת"ח תט"ז).
כֵּיצַד עוֹשִׂין אֶת הָעֵרוּב. לוֹקֵחַ פַּת כְּדֵי מְזוֹן שְׁתֵּי סְעוּדּוֹת אוֹ לִפְתָּן (כְּגוֹן בְּצָלִים אוֹ צְנוֹן וְכַדּוֹמֶה), שֶׁיֶּשׁ בּוֹ שִׁעוּר לְאָכְלוֹ עִם פַּת, שֶׁהִיא כְּדֵי מְזוֹן שְׁתֵּי סְעוּדּוֹת חוּץ מִן הַמֶּלַח וּמִן הַמַּיִם שֶׁאֵין מְעָרְבִין בָּהֶם, וְהוֹלֵךְ אֶל הַמָּקוֹם שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהַנִּיחוֹ, וּמְבָרֵךְ בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת עֵרוּב. וְאוֹמֵר, בָּזֶה הָעֵרוּב, יְהֵא מֻתָּר לִי לֵילֵךְ מִמָּקוֹם זֶה אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ, וְחוֹזֵר לְבֵיתוֹ. יָכוֹל לְהַנִּיחַ עֵרוּב אֶחָד לְכַמָּה שַׁבָּתוֹת, וּבִלְבַד שֶׁיַּנִּיחֶנּוּ בְּמָּקוֹם הַמִּשְׁתַּמֵּר, שֶׁלֹּא יְהֵא נֶאֱבָד אוֹ נִתְקַלְקֵל (שפ"ו ת"ח תט"ו תט"ז).
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה צ״ה
אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם מֶלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ, עוֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכּל עָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ כֻּלָּנוּ, שֶׁנִּזְכֶּה תָמִיד לֶאֱחֹז בְּמִדַּת הַשָּׁלוֹם, וְיִהְיֶה שָׁלוֹם גָּדוֹל בֶּאֱמֶת בֵּין כָּל אָדָם לַחֲבֵרוֹ וּבֵין אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ, וְלֹא יִהְיֶה שׁוּם מַחֲלוֹקֶת אֲפִלּוּ בְּלֵב בֵּין כָּל בְּנֵי אָדָם, כִּי אַתָּה עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמֶךָ, וְאַתָּה מְחַבֵּר שְׁנֵי הֲפָכִים יַחַד, אֵשׁ וּמַיִם, וּבְנִפְלְאוֹתֶיךָ הָעֲצוּמִים אַתָּה עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, כֵּן תַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם גָּדוֹל עָלֵינוּ וְעַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, בְּאפֶן שֶׁיִּתְחַבְּרוּ כָּל הַהֲפָכִים יַחַד בְּשָׁלוֹם גָּדוֹל וּבְאַהֲבָה גְדוֹלָה וְיֻכְלְלוּ כֻלָּם בְּדֵעָה אַחַת וְלֵב אֶחָד לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ וּלְתוֹרָתְךָ בֶּאֱמֶת, וְיֵעָשׂוּ כֻלָּם אֲגֻדָּה אַחַת לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, יְהוָה שָׁלוֹם, בָּרְכֵנוּ בַשָּׁלוֹם, וְעַל יְדֵי זֶה תַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ כָּל הַבְּרָכוֹת וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת וְכָל הַיְשׁוּעוֹת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְעָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁאֶזְכֶּה תָמִיד לִמְסֹר נַפְשִׁי עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת, וּבִפְרָט בִּשְׁעַת קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִילָּה, שֶׁאֶזְכֶּה תָמִיד לְהִתְפַּלֵּל וְלוֹמַר קְרִיאַת שְׁמַע בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת, וְאֶזְכֶּה לְקַבֵּל בְּדַעְתִּי בְּרָצוֹן חָזָק בֶּאֱמֶת לִמְסֹר נַפְשִׁי לָמוּת עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, לְהִתְלַהֵב בְּשַׁלְהוּבִין דִּרְחִימוּתָא וּלְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרִי לִמְסֹר כָּל גּוּפִי וְנַפְשִׁי וּמְאדִי בִּשְׁבִיל לְקַדֵּשׁ שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא, וְעַל יְדֵי זֶה אֶזְכֶּה תָמִיד לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה גְדוֹלָה בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה בֶּאֱמֶת, לְהַכְנִיס כָּל מחִי וּמַחֲשַׁבְתִּי וְדַעְתִּי לְתוֹךְ דִּבּוּרֵי הַתְפִילָּה, וּלְקַשֵּׁר הַמַּחֲשָׁבָה אֶל הַדִּבּוּר בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק, וְלֹא אוֹצִיא שׁוּם דִּבּוּר שֶׁל הַתְפִילָּה בְּלֹא כַּוָּנָה חַס וְשָׁלוֹם, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה שֶׁתְּשַׁעֲשֵׁע עִם תְּפִלּוֹתֵינוּ תָמִיד, וְיִהְיֶה לְךָ נַחַת רוּחַ וְשַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים מִתְּפִלּוֹתֵינוּ וְיַעֲלוּ וְיֵרָצוּ תְפִלּוֹתֵינוּ לְפָנֶיךָ לִהְיוֹת כֶּתֶר עַל ראשְׁךָ וְתַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ חָכְמָה וּבִינָה וָדַעַת וְתוֹשִׁיעֵנוּ בְּכָל מִינֵי יְשׁוּעוֹת וְתִפְתַּח אֶת לִבֵּנוּ בְּתַלְמוּד תּוֹרָתֶךָ, וְנִזְכֶּה לְהָבִין הֵיטֵב בְּכָל מָקוֹם שֶׁנִּלְמוֹד שָׁם וְתָאִיר עֵינֵינוּ בִּמְאוֹר תּוֹרָתֶךָ וְתַעַזְרֵנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ לְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁים אֲמִתִּיִּים בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וְתַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ הֶאָרָה נִפְלָאָה מֵהַתּוֹרָה אֲשֶׁר אַתָּה עָתִיד לְגַלּוֹת עַל יְדֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה", וְתַרְגּוּמוֹ. וּתְקַבְּלוּן אֻלְפָּן חֲדָת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מָלֵא רַחֲמִים, שְׁלַח לִי יְשׁוּעוֹת רַבּוֹת בְּכָל עֵת וָרֶגַע מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה כִּי אַתָּה גִּלִּיתָ לָנוּ שֶׁיֵּשׁ לְךָ מַעְיָנוֹת שֶׁל יְשׁוּעָה שֶׁאֵינָם נִפְסָקוֹת לְעוֹלָם כַּמַּעְיָן הַנּוֹבֵעַ שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי יְשׁוּעוֹת שְׁלֵמוֹת וַאֲמִתִּיּוֹת מִמַּעְיָנוֹת הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלֶּה, זַכֵּנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי בְּכחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁהֵם בְּחִינַת מַעַיְנֵי הַיְּשׁוּעָה, שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג וּלְגַלּוֹת וְלִשְׁאב מֵימֵי הַתּוֹרָה בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְּשׁוּעָה, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כּחַ גָּדוֹל לָנֶצַח לַעֲזר וּלְהָגֵן וּלְהוֹשִׁיעַ לְכל הַחוֹסִים בָּהֶם לְהַצִּילָם מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת וּמִתַּחְתָּיו, וּלְזַכּוֹתָם לְחַיֵּי עוֹלָם לָעַד וְלָנֶצַח כַּאֲשֶׁר נִגְלָה לְפָנֶיךָ אֲדוֹן הָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי וְזַכֵּנִי בִּזְכוּתָם, שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְחַדֵּשׁ מֵעַתָּה, לְהַתְחִיל מֵעַתָּה לְהַמְשִׁיךְ עָלַי חָכְמָה וִישׁוּעָה אֲמִתִּיִּית לַעֲזב דַּרְכִּי הָרָע וּמַחְשְׁבוֹתַי הַמְגֻנּוֹת וְלֹא אָשׁוּב עוֹד לְאִוַּלְתִּי, רַק אֶזְכֶּה לְהַכְנִיס כָּל חָכְמָתִי וְדַעְתִּי בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וּלְקַשֵּׁר מַחֲשַׁבְתִּי אֶל הַתּוֹרָה וְהַתְפִילָּה תָמִיד בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת הַמַּחֲשָׁבָה לָצֵאת חוּץ כְּלָל אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה וּתְמַהֵר לְהוֹצִיאֵנִי וּלְהַצִּילֵנִי מִמַּיִם הַזֵּדוֹנִים, מִמְּצוּלוֹת יָם, מִיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד, מִתּהוּ וָבהוּ וְחֹשֶׁךְ וּתְהוֹם, וְתוֹשִׁיעֵנִי בְּכָל עֵת וָרֶגַע בִּישׁוּעוֹת נִפְלָאוֹת מִמַּעַיְנֵי הַיְּשׁוּעָה, כִּי גָלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ בַּעַל הַיְשׁוּעוֹת, שֶׁבְּעצֶם רִחוּקִי מִמְּךָ בְּלִי שִׁעוּר, וְהַיֵּצֶר הָרָע מִתְגַּבֵּר בְּכָל עֵת בְּכַמָּה מִינֵי הִתְגַּבְּרוּת וּמְנִיעוֹת וְעִכּוּבִים וּבִלְבּוּלִים וְעַקְמִימִיּוּת שֶׁבַּלֵּב עַד אֵין מִסְפָּר, אֲנִי צָרִיךְ יְשׁוּעוֹת רַבּוֹת וְנִפְלָאוֹת בְּכָל עֵת וָרֶגַע, שֶׁתִּפְתַּח לָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים מַעַיְנֵי הַיְּשׁוּעָה, שֶׁתִּהְיֶה הַיְּשׁוּעָה נוֹבַעַת וּמִתְחַדֶּשֶׁת לָנוּ בְּכָל עֵת וָרֶגַע, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְהִנָּצֵל בְּכָל עֵת מִמַּה שֶּׁאָנוּ צְרִיכִין לְהִנָּצֵל, בְּדַרְכֵי יְשׁוּעָתֶךָ הַנִּפְלָאוֹת הַמִּתְחַדְּשִׁים וְנוֹבְעִים בְּכָל עֵת וָרֶגַע מִמַּעַיְנֵי הַיְּשׁוּעָה וּתְקַדְּשֵׁנוּ וּתְטַהֲרֵנוּ עַל יָדָם מִכָּל הַטֻּמְאוֹת וּמִכָּל הַגִּלּוּלִים וּמִכָּל הַכְּתָמִים וּמִכָּל הַפְּגָמִים שֶׁבָּעוֹלָם וְקַיֵּם לָנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, מִכָּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מַצְמִיחַ יְשׁוּעוֹת, מַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵנוּ לְטוֹבָה בְּרַחֲמִים, וְהוֹשִׁיעֵנִי מְהֵרָה בְּכָל מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ לְהִוָּשֵׁעַ בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ וּלְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וִיקֻיַּם בָּנוּ מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְהוָה, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה, וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְּשׁוּעָה", וְנֶאֱמַר. "לַיהוָה הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִּרְכָתֶךָ סֶלָה יְהוָה הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ", וְטוֹב יִהְיֶה בְּעֵינֶיךָ לְבָרְכֵנוּ וּלְבָרֵךְ אֶת כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה בִשְׁלוֹמְךָ הַטּוֹב, וְקַיֵּם לָנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "יְהוָה עז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְהוָה יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם, יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי" עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 187 מתוך 354 במחזור של שנת ה׳תשפ״ו
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־43 דק׳
פרשת השבוע: צו
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־28 במרץ 2026, בשעה 18:55 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ניסן ופסח
בְּפֶסַח צוֹעֲקִין בַּתְּפִלָּה: (לק"א סי' ר"א)
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · שבת
עַל־יְדֵי נֶדֶר, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּדֹּר אֵיזֶהוּ נֶדֶר וִיקַיֵּם מִיָּד, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְעֹנֶג שַׁבָּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה. וּכְשֶׁזּוֹכֶה לִבְחִינַת עֹנֶג שַׁבָּת אָז אֵין צָרִיךְ לָצוּם, כִּי פּוֹעֵל בַּאֲכִילָתוֹ מַה שֶּׁפּוֹעֵל עַל־יְדֵי הַצּוֹם, הַיְנוּ לְהַכְנִיעַ הַכַּעַס וּלְהַחֲזִיר לְעַצְמוֹ חָכְמָתוֹ, שֶׁהוּא צֶלֶם אֱלֹקִים הַמֵּאִיר בְּפָנָיו, וְעַל־יְדֵי זֶה אוֹיְבָיו נוֹפְלִים לְפָנָיו: (לק"א סי' נ"ז אות ב' ד' ה' ו')
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.