פותחים את היום עם תורת רבנו
יום שני, י״ב בניסן ה׳תשפ״ו · 30 במרץ 2026
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ע״ד · אות א׳ – אות י״א
כ־10 דק׳ · כ־1020 מילים · 49% מהספר עד סוף היום
רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם אֱלֹהִים עַל כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ: (תהילים נ״ז:ו׳) הִנֵּה כָּל אָדָם צָרִיךְ לְרַפְּאוֹת נַפְשׁוֹ, דְּהַיְנוּ לְהַעֲלוֹתָהּ לִמְקוֹם שָׁרְשָׁהּ. וּבַמֶּה,
דְּהִנֵּה יֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי דִינִים. א' דִּינָא דִּמְסָאֳבָא, בְּחִינַת נָחָשׁ הִטִּיל זֻהֲמָא בְּחַוָּה (שבת קמו). וְיֵשׁ דִּינָא קַדִּישָׁא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ג): אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה' יוֹכִיחַ. וְהַתְחָלַת הִתְקָרְבוּת הוּא הִתְרַחֲקוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית ח): כָּל הַמַּצְדִּיק אֶת עַצְמוֹ מִלְּמַטָּה, מַצְדִּיקִים עָלָיו אֶת הַדִּין מִלְּמַעְלָה. וְהוּא בְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת, וְהוּא בְּחִינַת (בראשית כ״ה:י״ט): אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק. כִּי אַבְרָהָם הוּא חֶסֶד, וְיִצְחָק הוּא גְּבוּרָה, פַּחַד יִצְחָק (שם לא). וְחֶסֶד זֶה מְלֻבָּשׁ בִּגְבוּרָה, הַדָּא הוּא דִּכְתִיב (תהילים כ׳:ז׳): בִּגְבוּרוֹת יֵשַׁע יְמִינוֹ, וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר (שם קיז): כִּי גָּבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ. וְזֶהוּ, כִּי יִצְחָק הוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כ״א:ו׳): צְחוֹק עָשָׂה לִי אֱלֹקִים. וְהוּא בָּא מִבְּחִינַת שָׂרָה, מִדַּת מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י (שם יז, והוא מגמרא ברכות יג): שֶׁשָּׂרָה עַל כָּל הָעוֹלָם, וְדִינָא דְּמַלְכוּתָא דִּינָא (גיטין י:). וְהַמַּלְכוּת נִקְרָא צֶדֶק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תיקוני זוהר דף י"ז): צֶדֶק מַלְכוּתָא קַדִּישָׁא, וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם (בראשית י״ד:י״ז-י״ח). וְזֶהוּ בְּחִינַת קַטְנוּת. וְהוּא בְּחִינַת: וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאוֹת (שם כז), וְהוּא בְּחִינַת חֹשֶׁךְ – וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה (שם א); וְהוּא בְּחִינַת נֶפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו כ״ו:ט׳): נַפְשִׁי אִוִּיתִךָ בַּלַּיְלָה.
וְצָרִיךְ כָּל אָדָם, לֵילֵךְ מִקַּטְנוּת לְגַדְלוּת. וּכְשֶׁבָּא לְגַדְלוּת, הוּא בְּחִינַת (בראשית ג׳:ז׳): וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: עַל שֵׁם הַחָכְמָה נֶאֱמַר. וְזֶה מַה שֶּׁאָמַר הַכָּתוּב (שם א): וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב, וְאֵין טוֹב אֶלָּא תּוֹרָה (ברכות ח). וּשְׁנֵי בְּחִינוֹת אֵלּוּ, הֵן בְּחִינוֹת הוֹשַׁעְנָא רַבָּא וְשִׂמְחַת־תּוֹרָה, שֶׁהֵן בְּחִינוֹת יִצְחָק וְיַעֲקֹב. כִּי הוֹשַׁעְנָא רַבָּא, הוּא בְּחִינַת דִּבּוּר בְּלֹא דֵּעָה. וְהוּא בְּחִינַת עֲרָבָה, כִּי עֲרָבָה דּוֹמָה לִשְׂפָתַיִם (תנחומא פ' אמור, זוהר צו דף לב, פנחס רנו), כִּדְאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (קדושים דף פה:): אִית מָאן דְּלָעֵי בְּאוֹרַיְתָא וּמְגַמְגֵּם בָּהּ בְּגִמְגּוּמָא דְּלָא יָדַע, כָּל מִלָּה וּמִלָּה סָלְקָא לְעֵילָא, וְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָדֵי בְּהַאי מִלָּה, וְקַבִּיל לַהּ וְנָטַע לַהּ סָחֳרָנִין דְּהַאי נַחֲלָא, וְאִתְעֲבִדוּ מֵאִנּוּן מִלִּין אִילָנִין רַבְרְבִין, וְאִקְרוּן עַרְבֵי נַחַל. וְשִׂמְחַת תּוֹרָה, הוּא בְּחִינַת דִּבּוּר בְּדֵעָה, וְהוּא הַחִיּוּת שֶׁל הַנֶּפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (שם): זַכָּאִין אִנּוּן דְּיָדְעִי אוֹרְחוֹי דְּאוֹרַיְתָא וּמִשְׁתַּדְּלִי בָּהּ בְּאֹרַח מִישׁוֹר, דְּאִנּוּן נָטְעִין אִילָנָא דְּחַיִּין לְעֵלָּא, דְּכֹלָּא אַסְוָתָא וְכוּ'. וְזֶה שֶׁכָּתוּב (מלאכי ג׳:כ׳): שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ; כִּי שֶׁמֶשׁ הוּא בְּחִינַת יַעֲקֹב, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּבּוּר בְּדֵעָה, וְהוּא בְּחִינַת אִילָנָא דְּאַסְוָתָא. וְזֶה מַאֲמַר הַכָּתוּב (תהלים פד): שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן ה' אֱלֹקִים. כִּי בְּחִינוֹת יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הֵם בְּחִינוֹת דִּין וְרַחֲמִים. וְזֶה פֵּרוּשׁ (ישעיהו ל׳:כ״ו): וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה; כִּי הַלְּבָנָה הוּא בְּחִינַת יִצְחָק. וְהַחַמָּה הוּא בְּחִינַת יַעֲקֹב.
וְסִימָן שֶׁיֵּדַע אָדָם אִם הוּא בִּבְחִינַת דִּינָא דִּמְסָאֳבָא, וְאִם הוּא בִּבְחִינַת דִּינָא קַדִּישָׁא, סִימָן לַדָּבָר – תְּפִלָּה, כְּשֶׁאֵין בּוֹ בִּטּוּל תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ה): אֵיזֶהוּ יִסּוּרִין שֶׁל אַהֲבָה, כֹּל שֶׁאֵין בּוֹ בִּטּוּל תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר לֹא הֵסִיר תְּפִלָּתִי וְחַסְדּוֹ מֵאִתִּי. וּתְפִלָּה הוּא בְּחִינַת פָּנִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו ל״ח:ב׳): וַיַּסֵּב חִזְקִיָּה פָּנָיו וַיִּתְפַּלֵּל; וְזֶה שֶׁכָּתוּב (תהילים ל׳:ח׳): הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ הָיִיתִי נִבְהָל.
וְזֶה מַה שֶּׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: לְפִי שֶׁהָיוּ לֵיצָנֵי הַדּוֹר אוֹמְרִים: מֵאֲבִימֶלֶךְ נִתְעַבְּרָה שָׂרָה, בְּחִינַת סִטְרָא דִּמְסָאֳבָא, וְהַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא צָר קְלַסְתֵּר פָּנִים שֶׁל יִצְחָק דּוֹמֶה לוֹ, וְהָיוּ הַכֹּל מוֹדִים שֶׁאַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק. פֵּרוּשׁ, שֶׁהַדִּין הוּא בְּחִינַת דִּינָא קַדִּישָׁא, וּמִסִּטְרָא דְּאַבְרָהָם, הוֹלִיד יִצְחָק. וּבִבְחִינַת דִּין זֶה, שֶׁהוּא הַנֶּפֶשׁ, יֵשׁ שְׁתֵּי בְּחִינוֹת. יַעֲקֹב, הוּא הַדִּבּוּר, וּבְחִינַת עֵשָׂו, הוּא הַסִּיגִים, וְהוּא בְּחִינַת (ויקרא ה׳:י״ז): נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא. וְזֶה פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם – יַעֲקֹב וְעֵשָׂו. וּכְשֶׁבָּא אֶל בְּחִינַת יַעֲקֹב, הוּא הַחָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כ״ז:ל״ו): וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם, וְתִרְגֵּם אוּנְקְלוֹס: וְחַכְּמַנִי – אָז נִתְרַפֵּא בְּחִינַת הַנֶּפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ. וְזֶה שֶׁכָּתוּב (תהילים י״ט:ח׳): תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ. וְהַדִּבּוּר בְּלֹא דֵּעָה נִקְרָא צֶדֶק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים נ״ח:ב׳): צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן. וּכְשֶׁבָּא אֶל בְּחִינַת יַעֲקֹב, הִיא הַחָכְמָה, נִקְרָא צְדָקָה. וְזֶה פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק (ישעיהו ס״ג:א׳): אֲנִי הַמְדַבֵּר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ; דְּהַיְנוּ הַנֶּפֶשׁ שֶׁהָיָה מִקֹּדֶם בְּלֹא יְדִיעָה, וְנוֹשַׁע עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּבּוּר בִּידִיעָה.
וְזֶה פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק (משלי ג׳:ח׳): רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶיךָ; שֶׁהִיא מִדַּת מַלְכוּת. וּכְשֶׁבָּא אֶל בְּחִינַת חָכְמָה, נִתַּקֵּן הַנֶּפֶשׁ, וּמַעֲלֵהוּ לְשָׁרְשׁוֹ. כִּי טִפַּת הַזֶּרַע נִמְשֶׁכֶת מֵהַמֹּחַ, וּמֹחָא חָכְמָה.
וְכָל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לַעֲבֹד הַבּוֹרֵא, הוּא רַק שֶׁיִּתְגַּלֶּה כְּבוֹדוֹ. וְהַחָכְמָה נִקְרָא כָּבוֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלאכי א׳:ו׳): וְאִם אָב אֲנִי אַיֵּה כְּבוֹדִי. וְאָב נִקְרָא חָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית מא) אַבְרֵךְ, פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: אָב בְּחָכְמָה. וְעַל־יְדֵי חָכְמָה נִתְחַדְּשׁוּ הָעוֹלָמוֹת, כִּי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּאוֹרַיְתָא בְּרָא עָלְמִין, וְהַתּוֹרָה נִקְרָא חָכְמָה, וְיִשְׂרָאֵל עָלוּ בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה (בראשית רבה פרשה א). וּכְשֶׁבָּא הַנֶּפֶשׁ אֶל הַחָכְמָה, אֲזַי נִתְחַדֵּשׁ הָעוֹלָם. וְיַעֲקֹב הוּא בְּחִינַת שָׁמַיִם:
וְזֶה פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק: רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם אֱלֹקִים, כְּשֶׁהוּא מַעֲלֶה בְּחִינַת נֶפֶשׁ, שֶׁהִיא בְּחִינַת אֱלֹקִים, דִּינָא קַדִּישָׁא, לִבְחִינַת יַעֲקֹב, שֶׁהוּא שָׁמַיִם, בְּחִינַת חָכְמָה, אָז: עַל כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ, שֶׁנִּתְגַּלֶּה כְּבוֹדוֹ:
זֹאת הַתּוֹרָה שֶׁבְּסִימָן זֶה לֹא שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ, וְהוּא מִלְּשׁוֹן הַחֲבֵרִים כַּנַּ"ל. וְהַמְעַיֵּן יִרְאֶה בְּעֵינָיו שֶׁהַלָּשׁוֹן מְגֻמְגָּם מְאֹד, וְחָסֵר הַרְבֵּה, וְגַם מַה שֶּׁנִּכְתַּב הוּא שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר. עַל כֵּן אָמַרְתִּי לְבָאֵר קְצָת כְּפִי מַה שֶּׁהֵבַנְתִּי מִדְּבָרִים אֵלּוּ הַנִּכְתָּבִים כָּאן. וְהוּא: כִּי צָרִיךְ כָּל אָדָם לְרַפְּאוֹת נַפְשׁוֹ, דְּהַיְנוּ לְהַעֲלוֹתָהּ לִמְקוֹם שָׁרְשָׁהּ. וְזֶה עַל־יְדֵי שֶׁמִּתְיַגֵּעַ בַּתּוֹרָה, עַד שֶׁזּוֹכֶה לֵידַע אוֹתָהּ וְלַהֲבִינָהּ.
כִּי יֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי דִּינִים: כִּי יֵשׁ דִּינָא דִּמְסָאֳבָא, בְּחִינַת נָחָשׁ הִטִּיל זֻהֲמָא בְּחַוָּה. וְיֵשׁ דִּינָא קַדִּישָׁא, בְּחִינַת: אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה' יוֹכִיחַ. וְזֶהוּ בְּחִינַת הִתְרַחֲקוּת, שֶׁהוּא הַתְחָלַת הַהִתְקָרְבוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: כָּל הַמַּצְדִּיק אֶת עַצְמוֹ מִלְּמַטָּה, מַצְדִיקִים עָלָיו אֶת הַדִּין מִלְּמַעְלָה. דְּהַיְנוּ, כְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה לְהַצְדִּיק אֶת עַצְמוֹ וּלְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי מַצְדִיקִים עָלָיו אֶת הַדִּין, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּמְשָׁכִים עָלָיו דִּינִים וְיִסּוּרִים. וְאֵלּוּ הַדִּינִים וְהַיִּסּוּרִים הֵם נִרְאִין כְּהִתְרַחֲקוּת, כְּאִלּוּ רוֹצִים לְהַרְחִיקוֹ מֵעֲבוֹדָתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם. וּבֶאֱמֶת זֶה הַהִתְרַחֲקוּת הוּא עִקַּר הַהִתְקָרְבוּת, כִּי אֵלּוּ הַדִּינִים וְהַהִתְרַחֲקוּת הֵם לְטוֹבָתוֹ, בְּחִינַת: אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה' יוֹכִיחַ; כְּדֵי שֶׁיַּעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן הַזֶּה, וְיִתְגַּבֵּר וְיִתְאַמֵּץ לְהִתְקָרֵב יוֹתֵר. (וְעַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁהַמְּנִיעוֹת הֵם בִּשְׁבִיל הַחֵשֶׁק, וְעוֹד מְבֹאָר מִזֶּה בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת). וְעַל כֵּן, זֶה הַדִּין הוּא בְּחִינַת דִּינָא קַדִּישָׁא, רַק שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַדִּין כַּיָּדוּעַ.
וְזֶהוּ בְּחִינַת: אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק, כִּי אַבְרָהָם הוּא בְּחִינַת חֶסֶד, וְיִצְחָק הוּא בְּחִינַת גְּבוּרָה, בְּחִינַת פַּחַד יִצְחָק. הַיְנוּ, שֶׁזֶּה הַדִּין הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת יִצְחָק, הוּא נוֹלָד וְנִמְשָׁךְ מֵאַבְרָהָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֶסֶד. כִּי בֶּאֱמֶת בְּזֶה הַדִּין מְלֻבָּשׁ חֶסֶד גָּדוֹל, כִּי הוּא לְטוֹבָתוֹ, בְּחִינַת: אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה' יוֹכִיחַ כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת: בִּגְבוּרוֹת יֵשַׁע יְמִינוֹ – שֶׁבְּתוֹךְ הַגְּבוּרוֹת וְהַדִּינִים מְלֻבָּשׁ בָּהֶם יֵשַׁע יְמִינוֹ, בְּחִינַת חֶסֶד. כִּי זֶה הַדִּין נִמְשָׁךְ מֵחֶסֶד, בְּחִינַת אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת: כִּי גָבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ – שֶׁהַגְּבוּרוֹת הֵם חֲסָדִים בֶּאֱמֶת כַּנַּ"ל, כְּדֵי שֶׁיִּתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה יוֹתֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל.
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות קמ״א
כ־1 דק׳ · כ־120 מילים · 52% מהספר עד סוף היום
אחר כך נסענו מאתו, ואחר כך הייתי אצלו באיזה שבת והזמין השם יתברך שראיתי בעיני כתיבת ידו הקדושה שכבר רשם לעצמו העשרה קפיטל תהלים שצריכין לומר, אך לא היה מדרך ארץ שאקח כתב ידו בעצמי בלי רשותו, ורציתי לתפסם במחי בעל פה, ולא יכלתי מחמת אימת רבי - פן יקפיד כי באתי לחדרו ומצאתי כתב ידו הנ"ל והסתכלתי בו בלא רשותו (כי המעשה הזאת היתה בשבת פרשת שקלים שנת תק"ע לפרט קטן שהוא זכרונו לברכה יצא מחדרו ונכנס לבית הגדול שלו בעת קריאת התורה ואז נכנסתי בחדרו וראיתי כתב ידו הנ"ל). ואחר כך ביום ראשון, בעת שלקחתי רשות מאתו לשוב לביתי, דברתי עמו ושאלתי ממנו שיגלה לי עשרה קפיטל הנ"ל, כי ידעתי שכבר הם נרשמים אצלו כנ"ל, ולא רצה.
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות י״ז
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 52% מהספר עד סוף היום
והוא לא ידע מה הוא מדבר, אך אשה אחת ממדינת ואליחאי היתה שם, ותכף כשהלך הישמעאל אמרה אל רבנו זכרונו לברכה, למען השם, שיברח מבית זה כי זה הישמעאל אומר שהוא זכרונו לברכה, ילך עמו ללחם שקורין (פעכטין).
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ותכף ברח הוא זכרונו לברכה, לבית החסיד המפורסם מורנו הרב זאב מטשארני אוסטרהא הנ"ל והצניעו אותו בחדרי חדרים. ואחר כך בא הישמעאל הנ"ל עוד הפעם לבית אכסניא של רבנו זכרונו לברכה, ואמר היכן האיש הלז?
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רכ״ה – אות רכ״ח
כ־3 דק׳ · כ־310 מילים · 40% מהספר עד סוף היום
(מא) כְּבָר הִבְטִיחַ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּחַיָּיו וְיִחֵד שְׁנֵי עֵדִים כְּשֵׁרִים עַל־זֶה שֶׁכְּשֶׁיִּסְתַּלֵּק כְּשֶׁיָּבוֹאוּ עַל קִבְרוֹ וְיִתְּנוּ פְּרוּטָה לִצְדָקָה (אָמַר הַמַּעְתִּיק: שָׁמַעְתִּי מֵהָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁהוּא הָיָה אֶחָד מִשְּׁנֵי הָעֵדִים שֶׁיִּחֵד רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עַל עִנְיָן זֶה, הַיְנוּ הָרַב מוֹרֵנוּ רַבִּי אַהֲרֹן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְהָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי כַּנַּ"ל. וְאָמַר אָז רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן כְּשֶׁיָּבוֹאוּ עַל קִבְרִי וְיִתְּנוּ פְּרוּטָה לִצְדָקָה בַּעֲבוּרִי (רְצוֹנוֹ לוֹמַר בַּעֲבוּר הַזְכָּרַת נִשְׁמָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כַּנָּהוּג, וּבִלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: "אִין וֶועט גֶעבִּין אַפְּרוּטָה צְדָקָה פוּן מַיינֶיט וֶועגִין וְכוּ'") וְיֹאמְרוּ אֵלּוּ הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים הַנִּרְשָׁמִים אֶצְלֵנוּ בִּשְׁבִיל תִּקּוּן לְמִקְרֵה לַיְלָה רַחֲמָנָא לִצְלַן, אָז יַנִּיחַ רַבֵּנוּ עַצְמוֹ לָאֹרֶךְ וְלָרֹחַב, וּבְוַדַּאי יוֹשִׁיעַ לָזֶה הָאָדָם וְאָמַר שֶׁבְּהַפֵּאוֹת יוֹצִיא אוֹתוֹ מֵהַגֵּיהִנָּם אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אוֹתוֹ הָאָדָם אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, אֲפִלּוּ אִם עָבַר מַה שֶּׁעָבַר. רַק מֵעַתָּה יְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יָשׁוּב לְאִוַּלְתּוֹ חַס וְשָׁלוֹם. וּבַלַּיְלָה שֶׁקֹּדֶם הִסְתַּלְּקוּתוֹ אָמַר מַה לָּכֶם לִדְאֹג מֵאַחַר שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם. וּמָה אִם הַנְּשָׁמוֹת שֶׁלֹּא הִכִּירוּ אוֹתִי כְּלָל. הֵם מְצַפִּים עַל תִּקּוּנִים שֶׁלִּי מִכָּל־שֶׁכֵּן אַתֶּם וְכוּ'. (וְכֵן אֲפִלּוּ אֵלּוּ שֶׁלֹּא זָכוּ לְהַכִּיר אֶת רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּחַיָּיו, כְּשֶׁיָּבוֹאוּ עַל קִבְרוֹ הַקָּדוֹשׁ וְיִסְמְכוּ עָלָיו, וְיִלְמְדוּ סְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים וְיַרְגִּילוּ עַצְמָם לֵילֵךְ בִּדְרָכָיו הַקְּדוֹשִׁים הַנֶּאֱמָרִים בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, בְּוַדַּאי יֵשׁ לָהֶם עַל מַה שֶּׁיִּסְמֹכוּ. אַשְׁרֵיהֶם אַשְׁרֵי חֶלְקָם, וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחוֹסִים בּוֹ, כִּי כְּבָר גִּלָּה דַּעְתּוֹ בְּכַמָּה לְשׁוֹנוֹת בְּפֵרוּשׁ וּבְרֶמֶז שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹסֵק עִמָּנוּ אֵינוֹ בִּשְׁבִילֵנוּ לְבַד, כִּי אִם אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה וְאֶת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה, וְכַמְבֹאָר מִזֶּה לְקַמָּן (עַיֵּן שִׂיחוֹת הָרַ"ן רט)):
(מב) שָׁמַעְתִּי מֵרַבִּי נַפְתָּלִי שֶׁאָמַר בְּאוּמֶין, כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר אֶפְרֹשׂ אֶת כַּפַּי (שְׁמוֹת ט):
(מג) שָׁמַעְתִּי מֵרַבִּי נַפְתָּלִי שֶׁאָמַר לוֹ קֹדֶם רֹאשׁ־הַשָּׁנָה בְּאוּמֶין, הִנֵּה הוֹלֵךְ לִקְרָאתֵנוּ הַר גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, אַךְ אֵינִי יוֹדֵעַ אִם אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים אֶל הָהָר אִם הָהָר הוֹלֵךְ אֵלֵינוּ:
(מד) פַּעַם אַחַת אָמַר הֲלֹא שִׁבְּרוּ אוֹתָנוּ כַּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר הֲלֹא הָיִיתִי סָבוּר שֶׁאַתֶּם כֻּלְּכֶם תִּהְיוּ צַדִּיקִים. צַדִּיקִים גְּדוֹלִים עִם שֵׂכֶל כָּזֶה שֶׁבְּכַמָּה דּוֹרוֹת לֹא הָיָה שֵׂכֶל כָּזֶה, וְעַתָּה שִׁבְּרוּ אוֹתָנוּ כַּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · מריבה · חלק שני · אות י״ד – אות י״ח
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 53% מהספר עד סוף היום
יד. הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה הִיא עַל־יְדֵי הַשָּׁלוֹם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗טו. הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן אוֹ הַמְּלָאכָה שֶׁאָדָם מְיַגֵּעַ בּוֹ בְּיוֹם תַּעֲנִיתוֹ, זֶה הַדָּבָר מַצִּיל אוֹתוֹ מִשּׂוֹנְאִים וּמֵרוֹצְחִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗טז. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֹוֹנְאִים, קָשֶׁה לוֹ לְכַוֵּן דַּעְתֵּהּ בַּתְּפִלָּה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יז. מִי שֶׁעוֹשֶׂה פֵּרוּד בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, הַיְנוּ שֶׁהוֹלֵךְ לָאִישׁ וּמְיַפֶּה אֶת הָאִשָׁה בִּפְנֵי הַבַּעַל, וְהוֹלֵךְ אֶל הָאִשָּׁה וּמְגַנֶּה אֶת בַּעְלָהּ בְּעֵינֶיהָ, עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה פֵּרוּד בֵּינֵיהֶם, עַל־יְדֵי זֶה נַעֲשֲֶׂה טָרוּד בִּמְזוֹנוֹתָיו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יח. כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹאֶה אֵיזֶה צַדִּיק, שֶׁיֵּשׁ כּחַ בְּיָדוֹ לְקָרֵב בְנֵי־אָדָם לַעֲבוֹדָתוֹ, אֲזַי מַעֲמִיד עָלָיו שֹוֹנְאִים, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְקָרֵב בְנֵי־אָדָם, כִּי הַצַּדִּיק שֶׁאֵין לוֹ שֹוֹנְאִים, אֵין יָכוֹל לְקָרֵב, כְּמוֹ בְּעֵת בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ יֵשְׁבוּ בְּשַׁלְוָה, וְאָז אֵין מְקַבְּלִים גֵּרִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות ל׳ – אות ל״א
כ־1 דק׳ · כ־130 מילים · 54% מהספר עד סוף היום
וְזֶה שָׁמַע אֶת כָּל זֶה וְשָׁתַק [הַיְנוּ זֶה הַבֶּן מֶלֶךְ הָאֱמֶת, שֶׁהוּא הָאָדָם שֶׁל הַבְּהֵמוֹת שָׁמַע כָּל זֶה שֶׁסִּפֵּר לוֹ הָאָדָם שֶׁל הַסּוּס, שֶׁהוּא עַכְשָׁו עַבְדּוֹ וְשָׁתַק] וְאָמַר: אֶרְאֶה וְאֶתְיַשֵּׁב אֵיךְ לִנְהג עִם זֶה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗בַּלַּיְלָה בָּא הָאָדָם הַיַּעַר הַנַּ"ל וְנָתַן לָהֶם לֶאֱכל וְלִשְׁתּוֹת, וְלָנוּ שָׁם לִפְנוֹת בּקֶר שָׁמְעוּ קוֹל הַצחוק הַגְּדוֹלָה מְאד כַּנַּ"ל, עַד שֶׁכָּל הָאִילָנוֹת הָיוּ רוֹעֲשִׁים וּמִזְדַּעְזְעִים כַּנַּ"ל וְהֱסִיתוֹ [הַיְנוּ הָעֶבֶד הֵסִית אֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ הָאֱמֶת, שֶׁהוּא אֲדוֹנוֹ] לִשְׁאל אֶת אָדָם הַיַּעַר מַה זּאת וּשְׁאָלוֹ: מַה קּוֹל הַצחוק הַגְּדוֹלָה הַזּאת סָמוּךְ לַבּקֶר ? הֵשִׁיב לוֹ: זֶהוּ צחוק, שֶׁהַיּוֹם שׂוֹחֵק מִן הַלַּיְלָה שֶׁהַלַּיְלָה שׁוֹאֶלֶת אֶת הַיּוֹם: מַדּוּעַ כְּשֶׁאַתָּה בָּא, אֵין לִי שֵׁם ? וַאֲזַי הַיּוֹם שׂוֹחֵק וְעוֹשֶׂה צחוק גְּדוֹלָה וְאַחַר כָּךְ נַעֲשֶׂה יוֹם וְזֶהוּ קוֹל הַצחוק הַנַּ"ל וְנִפְלָא בְּעֵינָיו כִּי זֶהוּ עִנְיַן פֶּלֶא, שֶׁהַיּוֹם שׂוֹחֵק מִן הַלַּיְלָה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · מועדי ה' · ראש חדש · אות א׳ – אות ב׳
כ־2 דק׳ · כ־190 מילים · 53% מהספר עד סוף היום
שֹׁרֶשׁ הַתְּשׁוּבָה הוּא רֹאשׁ חֹדֶשׁ. עַל כֵּן בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ מִשְׁתַּלְשֶׁלֶת הַתְּשׁוּבָה בְּכָל הַנִּבְרָאִים וּמַגִּיעַ לָהֶם הִרְהוּר תְּשׁוּבָה. וַאֲפִלּוּ רְשָׁעִים שֶׁבַּגֵּיהִנֹּם מֻכְרָחִים לְאֵיזֶה חֲרָטָה בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, שֶׁשָּׁבִין וּמִתְחָרְטִין וּמוֹדִים וּמִתְבַּיְּשִׁים: (לק"א סי' י' אות ט')
עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה בְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים זוֹכִין לְאוֹר הַפָּנִים. וְעַל־יְדֵי זֶה מְחַיִּין אֶת הַשֵּׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה שֶׁעַל יָדוֹ בָּאִים לְהַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת: (לק"א סי' ל' אות א' ה')
עִקַּר הַשִּׂמְחָה הוּא מִן הַמִּצְווֹת. וְעִקַּר הַשִּׂמְחָה הוּא בַּלֵּב. כִּי כָּל חַד כְּפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּיהּ גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא וְיִחוּדוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, רָאוּי לוֹ לִשְׂמֹחַ מְאֹד בְּכָל מִצְוָה וּמִצְוָה שֶׁעוֹשֶׂה, שֶׁזּוֹכֶה לַעֲשׂוֹת רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הַבּוֹרֵא, הַיָּחִיד, הַקַּדְמוֹן הַנִּצְחִי, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לָנֶצַח. וְעִקַּר הַשִּׂמְחָה שֶׁל כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁעוֹשִׂין בְּכָל הַשָּׁנָה, הֵם מִתְקַבְּצִין יַחַד בְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים, וְזֶהוּ הַשִּׂמְחָה שֶׁל יוֹם טוֹב. כִּי אָז מִתְקַבֵּץ וּמִתְעוֹרֵר הַשִּׂמְחָה הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת שֶׁל כָּל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁל כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁעוֹשִׂין בְּכָל הַשָּׁנָה. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לְהִתְגַּבֵּר מְאֹד לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ הַשִּׂמְחָה הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת שֶׁל הַמִּצְווֹת, שֶׁהוּא שִׂמְחַת יוֹם טוֹב, בְּכָל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ. מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן בְּיוֹם טוֹב קֹדֶשׁ בְּעַצְמוֹ, שֶׁאָז חַיָּבִים לִשְׂמֹחַ מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ", כִּי אָז מִתְקַבֵּץ יַחַד הַשִּׂמְחָה שֶׁל כָּל הַמִּצְווֹת, אֲשֶׁר אֵין שִׁעוּר וָעֵרֶךְ לַשִּׂמְחָה הַזֹּאת, כַּאֲשֶׁר יָבִין כָּל אֶחָד בְּלִבּוֹ כַּנַּ"ל: (שם אות ה')
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה צ״ז · קטע א׳
כ־5 דק׳ · כ־510 מילים · 56% מהספר עד סוף היום
"אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקט אֵל, כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ ראשׁ, עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד וְיִתְיָעֲצוּ עַל צְפוּנֶיךָ, אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד כִּי נוֹעֲצוּ לֵב יַחְדָּו, עָלֶיךָ בְּרִית יִכְרתוּ" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַתָּה יוֹדֵעַ מַעֲמָד וּמַצָּב שֶׁל יִשְׂרָאֵל כָּעֵת בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, בִּכְלָל וּבִפְרָט, "כִּי בָאוּ בָנִים עַד מַשְׁבֵּר וְכחַ אַיִן לְלֵדָה" וְעַל יָמֵינוּ וְעַל דּוֹרוֹתֵינוּ אֵלֶּה נִבְּאוּ כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִימוֹת עוֹלָם עַד הֵנָּה כִּי תָכְפוּ עָלֵינוּ צָרוֹת, הֵן מֵעל הַנְּתִינוּת וְחֶסְרוֹן הַפַּרְנָסָה וְרִבּוּי הַחוֹלָאַת וְהַמַּכְאוֹבִים וּמֵחוּשִׁים הַשְּׁכִיחִים בָּעוֹלָם רַחֲמָנָא לִצְּלָן וּשְׁאָר מִינֵי צָרוֹת וְיִסּוּרִין בִּפְרָטִיּוּת שֶׁיֵּשׁ לְרב הָעוֹלָם יֵשׁ חֲשׂוּכֵי בָנִים, וְיֵשׁ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם צַעַר גִּדּוּל בָּנִים רַחֲמָנָא לִצְּלָן וְיֵשׁ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בָּנִים וּבָנוֹת וְאֵין לָהֶם בַּמֶּה לְפַרְנְסָם וּבִפְרָט לְהַשִּׂיאָם לְהֶהָגוּן לָהֶם, וְכָהֵנָּה וְכָהֵנָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם עַל כָּל אֶחָד וְיוֹשִׁיעוֹ בְּכָל מַה שֶּׁצָּרִיךְ לְהִוָּשֵׁעַ, וְנוֹסַף לָזֶה מַה שֶּׁנִּשְׁמַע בְּכָל עֵת שֶׁמִּתְיָעֲצִים עָלֵינוּ וְחוֹשְׁבִים מַחֲשָׁבוֹת לִגְזר גְּזֵרוֹת עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל חָלִילָה אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְסָבְלָם וּבִפְרָט כִּי רֻבָּם נוֹגְעִים בְּדַת יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר נִגְלָה לְפָנֶיךָ אֲדוֹן כּל נוֹתֵן הַתּוֹרָה, וְעַל כָּל אֵלֶּה קָשָׁה מִכֻּלָּם צָרוֹת הַנֶּפֶשׁ מַה שֶּׁאָנוּ בְּעַצְמֵנוּ עוֹשִׂים לְעַצְמֵנוּ, מַה שֶּׁאָנוּ מִתְרַפִּים בִּמְלֶאכֶת שָׁמַיִם, וְגַם עָשִׂינוּ בְּהֵפֶךְ, כִּי הִרְבִּינוּ לִפְשׁעַ נֶגְדְּךָ, וְהָרַע בְּעֵינֶיךָ עָשִׂינוּ וּבִפְרָט אָנכִי אֲשֶׁר כְּבָר נִלְאֵיתִי לְהִתְוַּדּוֹת וּלְסַפֵּר מַהוּתִי וְעִנְיָנִי וְהַנְהָגוֹתַי וּמַחְשְׁבוֹתַי וּמַעֲשַׂי הַמְגֻנִּים וְהַזָּרִים הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַצִּילֵנִי מֵעַתָּה, וְאֵינִי יוֹדֵעַ שׁוּם עֵצָה וְתַחְבּוּלָה כִּי אִם לִצְעק וְלִזְעק וְלִשְׁאג וּלְהִתְחַנֵּן אֵלֶיךָ, כִּי מַר לִי מְאד כִּי "טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד, בָּאתִי בְמַעֲמַקֵּי מַיִם וְשִׁבּלֶת שְׁטָפָתְנִי" וְאֵינִי יוֹדֵעַ שׁוּם מָנוֹס וְהַצָּלָה, וְאֵין לִי שׁוּם פֶּתַח תִּקְוָה, כִּי אִם לְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ מָלֵא רַחֲמִים, בַּעַל הַיְשׁוּעוֹת, הֵן עַל צָרוֹת נַפְשִׁי, הֵן עַל צָרוֹת כְּלָל יִשְׂרָאֵל שֶׁמְּחֻיָּב כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְהִשְׁתַּתֵּף בְּצָרָתָם וְעַל כֻּלָּם אֵין לָנוּ שׁוּם מַשְׁעֵן וּמַשְׁעֵנָה כִּי אִם עַל תְפִילָּה וְתַחֲנוּנִים, כַּאֲשֶׁר צִוּוּנוּ חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים זְכוּתָם יָגֵן עָלֵינוּ תתקעח אֲבָל אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה אֲנִי רָחוֹק מִתְפִילָּה וְתַחֲנוּנִים, וְהָעִקָּר מֵחֲמַת מַחֲשָׁבוֹת הַטּוֹרְדוֹת קדֶם הַתְפִילָּה וּבִשְׁעַת הַתְפִילָּה, הֵן מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל גַּדְלוּת וּפְנִיּוֹת, הֵן רִבּוּי מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְרָעוֹת וּבִלְבּוּלִים וְהִרְהוּרִים וְרַעְיוֹנוֹת הָרָעִים הַבָּאִים עָלַי בִּשְׁעַת הַתְפִילָּה בְּיוֹתֵר אֲשֶׁר אֵינִי יוֹדֵעַ שׁוּם דֶּרֶךְ אֵיךְ לְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם וּלְמַלֵּט נַפְשִׁי מֵהֶם, כִּי הִתְפַּשְּׁטוּ עָלַי מְאד מְאד, הִשְׂתָּרְגוּ עָלוּ עַל צַוָּארִי הִכְשִׁילוּ כחִי, לֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי אָנָה אֲנִי בָא אָנָה אֶבְרַח אָנָה אָנוּס, אָנָה אֶמָּלֵט מִפְּנֵיהֶם כִּי כִּתְּרוּנִי וְהִדְרִיכוּנִי, "סַבּוּנִי גַּם סְבָבוּנִי, סַבּוּנִי גַּם סְבָבוּנִי, סַבּוּנִי כִדְבוֹרִים סַבּוּנִי כַמַּיִם כָּל הַיּוֹם הִקִּיפוּ עָלַי יָחַד" וּבְיוֹתֵר בִּשְׁעַת הַתְפִילָּה אֲשֶׁר עַד הֵנָּה לֹא עָלְתָה מֵאִתִּי תְפִילָּה אַחַת בְּלִי רִבּוּי בִּלְבּוּלִים וּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְרָעוֹת בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ וּמִסְפָּר מִלְּבַד הַרְבֵּה תְּפִלּוֹת שֶׁהָיוּ מְעֻרְבָּבִים לְגַמְרֵי לְגַמְרֵי אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתִּי כְּלָל אִם דִּבַּרְתִּי הַדִּבּוּרִים שֶׁל הַתְפִילָּה אֲשֶׁר הַרְבֵּה דִּבּוּרִים וּבְרָכוֹת דִּלַּגְתִּי לְגַמְרֵי, וַאֲפִלּוּ מַה שֶּׁאָמַרְתִּי כְּאִלּוּ לֹא אָמַרְתִּי, כִּי הָיָה פִי חָלוּק לְגַמְרֵי מִלִּבִּי, בְּפִי וּבִשְׂפָתַי אָמַרְתִּי בִּלְשׁוֹן עִלְּגִים חֲצִי מַאֲמָרִים פְּגוּמִים מְאד, וְלִבִּי הָיָה רָחוֹק מֵהֶם מְאד, כִּי לִבִּי הָיָה מָלֵא מַחֲשָׁבוֹת רַבּוֹת רָעוֹת וְזָרוֹת וּמְבֻלְבָּלוֹת מְאד אוֹי לִי וַי לִי, אוֹי לִי וַי לִי, מָה אֶעֱשֶׂה לְיוֹם פְּקֻדָּה, "וּמָה אֶעֱשֶׂה כִּי יָקוּם אֵל וְכִי יִפְקד מָה אֲשִׁיבֶנוּ" אָנָה אוֹלִיךְ אֶת חֶרְפָּתִי, אָנָה אוֹלִיךְ אֶת כְּלִמָּתִי אַיֵּה אֵפוֹא אֶתְחַבֵּא וְאֶטָּמֵן מִפְּנֵי בָשְׁתִּי וּכְלִמָּתִי הָעֲצוּמָה וְהַמָּרָה וְהַגְּדוֹלָה כָּל כָּךְ כָּל כָּךְ, מַה שֶּׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וְהַלֵּב לַחְשׁב.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות נ · פסקה 1
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 55% מהספר עד סוף היום
גַּם יִשְׂרָאֵל מְפַרְנְסִין לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם בִּתְפִלָּתָם, וּכְפִי שֶׁמְּפַרְנֵס לְאָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם בִּתְפִלָּתוֹ, כֵּן זוֹכֶה הָאָדָם לִמְצֹא אֶת פַּרְנָסָתוֹ. וְזֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: "שָׁמְרוּ עֵדוֹתָיו", הַיְנוּ שָׁמְרוּ אֶת הַתְּפִלָּה, שֶׁעַל־יָדָהּ אָנוּ מְעִידִין עַל אַחְדוּתוֹ, וְעַל־יְדֵי זֶה:
"וְחֹק נָתַן לָמוֹ", וְחֹק לִשָּׁנָא דִּמְזוֹנָא הוּא (בֵּיצָה ט"ז). גַּם עַל־יְדֵי תְּפִלָּה זוֹכֶה הָאָדָם לִמְצֹא אֶת זִוּוּגוֹ, אַךְ כְּשֶׁאָדָם עוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל אָז בָּאִים מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וּקְלִפּוֹת וּמְסַבְּבִים אוֹתוֹ וְנִשְׁאָר בַּחֹשֶׁךְ וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל.
וְתַכְלִית הַתַּקָּנָה לָזֶה שֶׁתִּרְאֶה שֶׁיֵּצְאוּ הַדִּבּוּרִים מִפִּיךָ בֶּאֱמֶת. וְעַל־יְדֵי־זֶה הַתֵּבָה הַיּוֹצֵאת מִפִּיךָ בֶּאֱמֶת, הִיא תָּשִׂים לְךָ פֶּתַח בַּחֹשֶׁךְ שֶׁאַתָּה נִצּוֹד בּוֹ וְתִזְכֶּה לְהִתְפַּלֵּל הֵיטֵב.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות נו · פסקה 1
כ־1 דק׳ · כ־120 מילים · 54% מהספר עד סוף היום
יֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי בֵּרוּרִים הַקְּדוֹשִׁים, הַיְנוּ הַבֵּרוּר הָאֶחָד הוּא הַבֵּרוּרִים הַגְּדוֹלִים וְהַתִּקּוּנִים הַנִּפְלָאִים הַנַּעֲשִׂים עַל יָדֵינוּ הַבַּעֲלֵי בְּחִירָה, הַיְנוּ עַל־יְדֵי כָּל הַמִּצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁאָנוּ עוֹשִׂין עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא שֶׁלָּנוּ. וְהַבֵּרוּר הַשֵּׁנִי הוּא הַתִּקּוּנִים הַנִּפְלָאִים וְהַנּוֹרָאִים שֶׁנַּעֲשִׂים בְּכָל רֶגַע עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ בִּבְחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ עוֹסֵק בָּזֶה לְתַקֵּן וּלְבָרֵר כָּל הָעוֹלָמוֹת. וּבֶאֱמֶת שְׁנֵי הַבֵּרוּרִים אֵלּוּ הַנַּ"ל נִכְלָלִים כְּאֶחָד, כִּי 'בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא - אִתְעָר לְעֵלָּא, וְכֵן כָּל כֹּחַ הָאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא שֶׁלָּנוּ הוּא רַק עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ עַכְשָׁו לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין כָּל זֶה בִּשְׁלֵמוּת, כִּי זֶה סוֹד הָעִנְיָן שֶׁל הַיְדִיעָה וְהַבְּחִירָה שֶׁבֶּאֱמֶת שְׁנֵיהֶם נִכְלָלִין כְּאֶחָד, רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין כָּל זֹאת וְעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · מועדים · אות ח
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 59% מהספר עד סוף היום
זָכָה - נַעֲשֶׂה רֹאשׁ, לֹא זָכָה - נַעֲשֶׂה רָשׁ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לִשְׁתּוֹת הַיַּיִן בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה כִּי אִם כְּשֶׁזּוֹכִין לְתִקּוּן הַבְּרִית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְעֵצוֹת קְדוֹשׁוֹת וְלֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, וְאָז יָכוֹל לִזְכּוֹת עַל־יְדֵי הַיַּיִן, שֶׁיִּתְרוֹמֵם מֹחוֹ וְיִתְרַחֵב דַּעְתּוֹ, עַד שֶׁיַּעֲלֶה לְשֹׁרֶשׁ הַדַּעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, שֶׁשָּׁם הוּא לְמַעְלָה מִכָּל מִצְווֹת הַתּוֹרָה, וְכָל הַמִּצְווֹת מְקַבְּלִין חִיּוּת וְהֶאָרָה מִשָּׁם, וּכְשֶׁעוֹלֶה לְשָׁם, נִתְלַהֵב בְּיוֹתֵר וְנִתְחַזֵּק בְּיוֹתֵר לְקַיֵּם מִצְוַת הַתּוֹרָה, מֵחֲמַת שֶׁמַּמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ אוֹר שֹׁרֶשׁ הַמִּצְווֹת, אֲבָל לְהֵפֶךְ חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁאֵין זוֹכִין לַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, וְאֵין אֱמוּנָתוֹ שְׁלֵמָה עֲדַיִן, אֲזַי עַל־יְדֵי שְׁתִיַּת הַיַּיִן וְהַשִּׁכְרוּת יָכוֹל לְקַלְקֵל מְאֹד, עַד שֶׁכָּל הַדְּרָכִים רָעִים דּוֹמוֹת עָלָיו כְּמִישׁוֹר, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ט · מכתב רעט · פסקה 7 – פסקה 13
כ־5 דק׳ · כ־460 מילים · 54% מהספר עד סוף היום
וְעַל כֻּלָּם וְעַל כֻּלָּם כָּל חַיּוּתֵינוּ וְתִקְוָתֵנוּ וְשִׂמְחָתֵנוּ הוּא בְּכֹחוֹ שֶׁל זָקֵן שֶׁבַּזְּקֵנִים הַקְּדוֹשִׁים, תְּהִלָּה לָאֵל יֵשׁ וָיֵשׁ לָנוּ עַל מִי לִסְמֹךְ. זִכְרוּ זֹאת וְהִתְאוֹשְׁשׁוּ וְהִתְחַזְּקוּ אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּנוּ. אִלְמָלֵא לֹא גִּלָּה אֶלָּא הַתּוֹרָה הַזֹּאת "אֲזַמְּרָה" דַּיֵּינוּ. מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁגִּלָּה תּוֹרוֹת נוֹרָאוֹת וּמַעֲשִׂיּוֹת נִפְלָאוֹת וְשִׂיחוֹת קְדוֹשׁוֹת כָּאֵלֶּה וְכָאֵלֶּה, וּבְוַדַּאי יִגְמֹר מַה שֶּׁהִתְחִיל לַהֲקִיצֵנוּ מִשְּׁנָתֵנוּ עַל יְדֵי כָּל פְּעֻלּוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת וְהַנּוֹרָאוֹת. כִּי עֲדַיִן עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל עָלֵינוּ עִם כָּל הַצַּדִּיקִים שׁוֹכְנֵי עָפָר, אֲשֶׁר לוּלֵא זֹאת לֹא הָיוּ לָנוּ שׁוּם קִיּוּם כְּלָל, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (חֵלֶק ג ע.) אִלְמָלֵא תְּפִלּוֹת הַצַּדִּיקִים שֶׁמֵּתוּ עַל הַחַיִּים לֹא אִתְקַיֵּם עָלְמָא כְּרֶגַע.
וּמָה אוֹסִיף לְדַבֵּר אֵלֶיךָ עוֹד בְּנִי חֲבִיבִי וִידִידִי, אִם אָמְנָם תְּהִלָּה לָאֵל יֵשׁ וָיֵשׁ עוֹד לְדַבֵּר, אַךְ אֵין הַזְּמַן וְהַיְרִיעָה מַסְפִּיק, וַהֲלֹא לְפָנֶיךָ דְּבָרֵינוּ בִּכְתָב בִּסְפָרֵינוּ וְכוּ' הֲפֹךְ בָּהֶם וַהֲפֹךְ בָּהֶם וְכוּ' נִמְצָא בָּהֶם הַרְבֵּה עַל פֶּסַח וּסְפִירָה "תְּהִלָּה לְאֵל חַיָּי". וּזְמַן תְּפִלַּת שַׁחֲרִית הִגִּיעַ. וְכָל כַּוָּנָתִי בְּמִכְתָּבִי זֶה לְקַיֵּם מִצְוַת "וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ". וּבִפְרָט קֹדֶם פֶּסַח שֶׁצְּרִיכִין לְהָשִׁיב לַבֵּן הַשּׁוֹאֵל, בִּפְרָט בְּדֶרֶךְ חָכְמָה תְּהִלָּה לָאֵל בָּרוּךְ הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָּנִים דִּבְּרָה תּוֹרָה אֶחָד חָכָם וְכוּ', שֶׁבְּיָמֵינוּ נִתְגַּלֶּה נוֹרָאוֹת כָּאֵלֶּה שֶׁהֵם רָאשֵׁי תֵּבוֹת שַׁחֲרִי"ת. אַשְׁרֵי אָזְנַיִם שֶׁכָּךְ שׁוֹמְעוֹת, אַשְׁרֵי עֵינַיִם שֶׁרוֹאִים זֹאת בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים. וְאִם אַתְחִיל עַתָּה לְדַבֵּר בָּזֶה יִכְלֶה הַזְּמַן, כִּי מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו, וְהָעִקָּר מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן ל) שֶׁכָּל מַה שֶּׁהַחוֹלֶה גָּדוֹל בְּיוֹתֵר צָרִיךְ רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס בּוֹ גַּם כֵּן הַשָּׂגַת אֱלֹקוּת.
וּתְהִלָּה לָאֵל בְּחַסְדּוֹ אֵין אָנוּ חוֹלְקִים עַל הָרַבִּי הָאֱמֶת הַזֶּה, וְאָנוּ חוֹתְרִים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו וְהוּא מְקָרְבֵנוּ בְּרַחֲמָיו בְּכָל עֵת בִּדְרָכִים נוֹרָאִים וְנִפְלָאִים, מַה נֹּאמַר מַה נְּדַבֵּר מַה נָּשִׁיב לַה' עַל כָּל תַּגְמוּלוֹהִי, עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ וְלוֹמַר הַלֵּל שָׁלֵם וְהַלֵּל הַגָּדוֹל בִּפְרָט בְּפֶסַח עַל כָּל הַחֲסָדִים אֲמִתִּיִּים וְנִצְחִיִּים שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ בַּעַל הָרַחֲמִים רַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. כֵּן יוֹסִיף וְיוֹסִיף לְהַגְדִּיל חֲסָדָיו עִמָּנוּ יוֹתֵר, עַד נִזְכֶּה בְּחַיֵּינוּ לְקַיֵּם דְּבָרָיו זַ"ל בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ.
דִּבְרֵי אָבִיךָ וְרַבְּךָ.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה, לְכֻלָּם נֶאֶמְרוּ דְּבָרַי אֵלֶּה חִזְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם וְכוּ': הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְזַכֵּנוּ לְסַדֵּר הַסֵּדֶר כָּרָאוּי. וְהַיַּיִן שֶׁל אַרְבָּעָה כּוֹסוֹת שֶׁל יְשׁוּעָה יְשַׂמַּח לְבָבֵנוּ בֶּאֱמֶת שֶׁזֶּה הָעִקָּר. אוּן טַאקֶע פָארְט הָאפּ [וּבְכָל זֹאת רַק שִׂמְחָה].
נִשְׁמַט לְעֵיל. הַמִּשְׁכָּן שֶׁבּוֹנֶה הַצַּדִּיק וְכוּ' כַּנַּ"ל, כָּל זֶה שַׁיָּךְ לְפֶסַח. כִּי בְּאֶחָד בְּנִיסָן הוּקַם הַמִּשְׁכָּן וְקוֹרִין חֲנֻכַּת הַנְּשִׂיאִים בְּכָל יָמִים אֵלּוּ שֶׁקֹּדֶם פֶּסַח, וְכֵן הַסְּדָרִים שֶׁקֹּדֶם פֶּסַח מְדַבְּרִים מִזֶּה שֶׁהֵם מִן פָּרָשַׁת תְּרוּמָה עַד פָּרָשַׁת צַו שֶׁקּוֹרִין קֹדֶם פֶּסַח. כִּי פֶּסַח חֶסֶד בְּחִינַת נִפְלְאוֹת חֲסָדָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁמִּסְתַּכֵּל רַק עַל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁעַל יְדֵי זֶה הוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם, וְכֵן יוֹצִיאֵנוּ עַל יְדֵי זֶה מִגָּלוּת הָאָרֹךְ הַזֶּה. וְכֵן בִּפְרָטִיּוּת מוֹצִיא אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִגָּלוּתוֹ עַל יְדֵי הַחֶסֶד הַנִּפְלָא הַזֶּה. וְעַל יְדֵי כָּל זֶה נִבְנֶה הַמִּשְׁכָּן בְּכָל שָׁנָה עַל יְדֵי הַצַּדִיקֵי אֱמֶת. וְעַל כֵן עַל יְדֵי זֶה נִכְנָסִין לְפֶסַח שֶׁהוּא חֶסֶד גָּדוֹל וְכוּ' וִיקֻיַּם אָגִילָה וְאֶשְׂמְחָה בְּחַסְדְּךָ וְכוּ'.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 11
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 54% מהספר עד סוף היום
ר' יוֹסֵי בֶּן קִיסְמָא. ר' יוֹסֵי בֶּן דוּרְמַסְקִית. ר' יוֹסֵי בֶּן הַחוֹטֵף אֶפְרָתִי. ר' יוֹסֵי סְתָּם, הוּא בֶּן ר' חֲלַפְתָּא.
ר' יוֹסֵי בֶּן מְשׁוּלָם. ר' יוֹסֵי בְּר' יְהוּדָה. ר' יוֹסֵי בְּר' יְהוּדָה אִישׁ כְּפַר הַבַּבְלִי. ר' יוֹסֵי בֶּן דוּלְגָאִי.
ר' יוֹסֵי בֶּן שָׁלוֹם. ר' יוֹסֵי בֶּן כִּיפַּר. ר' יוֹסֵי בֶּן פַּרִידָה. ר' יוֹסֵי בֶּן פַּרְטָא.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן צ״ה · סעיף י״ז – סעיף ב׳
כ־5 דק׳ · כ־480 מילים · 50% מהספר עד סוף היום
נָכְרִי שֶׁהֵבִיא פֵּרוֹת שֶׁאֵין לָחוּשׁ בָּהֶם שֶׁנִּתְלְשׁוּ הַיּוֹם, (וְכֵן בְּכָל דָּבָר שֶׁאֵין לָחוּשׁ שֶׁנֶּעֶשְֹתָה בּוֹ הַיּוֹם מְלָאכָה) אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ אִסּוּר תְּחוּמִים, אִם הֵבִיאָם בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ אוֹ בִּשְׁבִיל אֵינוֹ יְהוּדִי אַחֵר, מֻתָּרִין לְיִשְֹרָאֵל מִיָּד אֲפִלּוּ בַּאֲכִילָה, אֶלָּא שֶׁאֲסוּרִין לְטַלְטְלָם חוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת, אֶלָּא אִם כֵּן הֱבִיאָם לְתוֹךְ הַבַּיִת, אוֹ שֶׁהָעִיר מְתֻקֶּנֶת בְּעֵרוּבִין, אֲזַי מֻתָּרִין בְּטִלְטוּל בְּכָל הָעִיר, שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁמֻּתָּרִין לְטַלְטֵל שָׁם נֶחְשָׁב כְּמוֹ תּוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת. וְאִם הֵבִיאָן בִּשְׁבִיל יִשְֹרָאֵל, אֲסוּרִין לְיִשְֹרָאֵל זֶה וּלְכָל בְּנֵי בֵּיתוֹ עַד לָעֶרֶב כְּדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ, דְּהַיְנוּ זְמַן שֶׁהָיוּ יְכוֹלִים לַהֲבִיאָם. וּמִכָּל מָקוֹם מֻתָּרִין לוֹ בְּטִלְטוּל תּוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת אוֹ בְּמָקוֹם הַמֻּתָּר בְּטִלְטוּל. וּבְסָפֵק אִם הוּבְאוּ מִחוּץ לַתְּחוּם, גַּם כֵּן אֲסוּרִין, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ לִתְלוֹת יוֹתֵר שֶׁלֹּא הוּבְאוּ מִחוּץ לַתְּחוּם (שכ"ה תקט"ו).
קָיְמָא לָן, דְּאֵין תְּחוּמִין לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים. וְלָכֵן מִי שֶׁבָּא לְתוֹךְ סְפִינָה בְּעֶרֶב שַׁבָּת קֹדֶם כְּנִיסַת שַׁבָּת וְהָלְכָה הַסְּפִינָה אֲפִלּוּ דֶּרֶךְ רְחוֹקָה, מִכָּל מָקוֹם כְּשֶׁהִגִּיעַ בַּשַׁבָּת לַנָּמָל וְיָצָא, יֵשׁ לוֹ מִשָּׁם אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל צַד, כִּי מִסְּתָמָא בַּהֲלִיכַת הַסְּפִינָה הוּא תָּמִיד לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים מֵהַקַּרְקַע, וְלֹא קָנָה שְׁבִיתָה עַד הַמָּקוֹם שֶׁהוּא בָּא לַיָּבָּשָׁה. אֲבָל אִם בְּתוֹךְ הַשַׁבָּת יָצָא מֵהַסְּפִינָה וְחָזַר וְנִכְנַס לְתוֹכָהּ, מֵאַחַר שֶׁהָיָה בַשַׁבָּת בַּיַבָּשָׁה, קָנָה שָׁם שְׁבִיתָה. וְאִם הָלְכָה הַסְּפִינָה אַחַר כָּךְ חוּץ לַתְּחוּם, אֲזַי אֵין לוֹ שָׁם אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת, כְּדִין יוֹצֵא חוּץ לַתְּחוּם. וְכֵן אִם הָיְתָה הַסְּפִינָה בַּשַׁבָּת בְּמָקוֹם אֶחָד שֶׁאֵין שָׁם עֲשָׂרָה טְפָחִים עַד הַקַּרְקַע, קָנָה שָׁם שְׁבִיתָה. וְאִם מִסְתַּפֵּק אִם הָיְתָה בְּמָקוֹם כָּזֶה אוֹ לֹא, אַזְלֵינָן לְקֻלָּא (סִימָן רמ"ח ת"ד ת"ה וְעַיֵּן סִימָן ת"ו).
נוֹהֲגִין שֶׁמְאַחֲרִין תְּפִלַּת עַרְבִית. וּבַאֲמִירַת וְהוּא רַחוּם וּבָרְכוּ, מַמְשִׁיכִין בְּנִגּוּן, כְּדֵי לְהוֹסִיף מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ. בִּתְפִלַּת עַרְבִית אוֹמְרִים, אַתָּה חוֹנַנְתָּנוּ. וְאִם שָׁכַח וְלֹא אָמַר, אִם נִזְכַּר קֹדֶם שֶׁאָמַר אֶת הַשֵּׁם מִן הַבְּרָכָה, אוֹמְרוֹ בַּמָּקוֹם שֶׁנִּזְכַּר וְגוֹ', וְאוֹמֵר וְחָנֵּנוּ וְכוּ', אֲבָל אִם לֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר שֶׁאָמַר אֶת הַשֵּׁם, גּוֹמֵר אֶת הַבְּרָכָה חוֹנֵן הַדָּעַת, וְאֵינוֹ חוֹזֵר, שֶׁהֲרֵי יַבְדִּיל אַחַר כָּךְ עַל הַכּוֹס, רַק שֶׁיִּזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם מְלָאכָה, וְשֶׁלֹּא יִטְעַם כְּלוּם קֹדֶם שֶׁיַּבְדִּיל עַל הַכּוֹס. וְאִם עָשָׂה מְלָאכָה אוֹ טָעַם, צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְהִתְפַּלֵּל. (וּמִי שֶׁאֵין לוֹ כּוֹס לְהַבְדִּיל עָלָיו וְשָׁכַח לוֹמַר אַתָּה חוֹנַנְתָּנוּ יֵשׁ לוֹ דִּינִים אֲחֵרִים).
לְאַחַר שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה, אוֹמְרִים חֲצִי קַדִּישׁ. אַחַר כָּךְ אוֹמְרִים וִיהִי נֹעַם, לְפִי שֶׁהוּא מִזְמוֹר שֶׁל בְּרָכָה, שֶׁבּוֹ בֵּרַךְ מֹשֶׁה אֶת יִשְֹרָאֵל בְּשָׁעָה שֶׁסִּיְמוּ מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן. וְיֵשׁ לְאָמְרוֹ מְעֻמָּד. וְנוֹהֲגִין לִכְפּוֹל אֶת הַפָּסוּק הָאַחֲרוֹן אֹרֶךְ יָמִים וְגוֹ'. אַחַר כָּךְ אוֹמְרִים וְאַתָּה קָדוֹשׁ וְגוֹ', וְסֵדֶר קְדֻשָּׁה, שֶׁשַּׁיָּךְ לְוִיהִי נֹעַם, שֶׁעַל יְדֵי מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, שָׁרְתָה שְׁכִינָה בְּיִשְֹרָאֵל, וְזֶהוּ, וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלוֹת יִשְֹרָאֵל. אִם חַל יוֹם טוֹב בַּשָּׁבוּעַ הַבָּאָ, אֲפִלּוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת, אֵין אוֹמְרִים וִיהִי נֹעַם וְאַתָּה קָדוֹשׁ, דְּכֵיוָן שֶׁאוֹמְרִים בִּוִיהִי נֹעַם וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ כָּל שֵׁשֶׁת יָמִים רְאוּיִין לִמְלָאכָה, וְכֵיוָן שֶׁאֵין לוֹמַר וִיהִי נֹעַם, גַּם וְאַתָּה קָדוֹשׁ אֵין אוֹמְרִים, דְּשַׁיְכֵי לַהֲדָדֵי. לְאַחַר וִיהִי נֹעַם וּוְאַתָּה קָדוֹשׁ אוֹמְרִים קַדִּישׁ שָׁלֵם, וְאַחַר כָּךְ אוֹמְרִים וְיִתֵּן לְךָ, וְעָלֵינוּ. וְכָל זֹאת הָאֲרִיכוּת שֶׁמַּאֲרִיכִין לְאַחַר תְּפִלַּת עַרְבִית בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, הוּא כְּדֵי שֶׁיִּשְׁהוּ יִשְֹרָאֵל בְּהַשְׁלָמַת סִדְרֵיהֶם, כְּדֵי לְהַאֲרִיךְ לָרְשָׁעִים מִלַּחְזֹר לַגֵּיהִנָּם, כִּי מַמְתִּינִים לָהֶם עַד שֶׁתַּשְׁלִים כְּנֵסִיָּה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁבְּיִשְֹרָאֵל אֶת סִדְרָהּ (רצ"ה).
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה צ״ז
"אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקט אֵל, כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ ראשׁ, עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד וְיִתְיָעֲצוּ עַל צְפוּנֶיךָ, אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד כִּי נוֹעֲצוּ לֵב יַחְדָּו, עָלֶיךָ בְּרִית יִכְרתוּ" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַתָּה יוֹדֵעַ מַעֲמָד וּמַצָּב שֶׁל יִשְׂרָאֵל כָּעֵת בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, בִּכְלָל וּבִפְרָט, "כִּי בָאוּ בָנִים עַד מַשְׁבֵּר וְכחַ אַיִן לְלֵדָה" וְעַל יָמֵינוּ וְעַל דּוֹרוֹתֵינוּ אֵלֶּה נִבְּאוּ כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִימוֹת עוֹלָם עַד הֵנָּה כִּי תָכְפוּ עָלֵינוּ צָרוֹת, הֵן מֵעל הַנְּתִינוּת וְחֶסְרוֹן הַפַּרְנָסָה וְרִבּוּי הַחוֹלָאַת וְהַמַּכְאוֹבִים וּמֵחוּשִׁים הַשְּׁכִיחִים בָּעוֹלָם רַחֲמָנָא לִצְּלָן וּשְׁאָר מִינֵי צָרוֹת וְיִסּוּרִין בִּפְרָטִיּוּת שֶׁיֵּשׁ לְרב הָעוֹלָם יֵשׁ חֲשׂוּכֵי בָנִים, וְיֵשׁ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם צַעַר גִּדּוּל בָּנִים רַחֲמָנָא לִצְּלָן וְיֵשׁ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בָּנִים וּבָנוֹת וְאֵין לָהֶם בַּמֶּה לְפַרְנְסָם וּבִפְרָט לְהַשִּׂיאָם לְהֶהָגוּן לָהֶם, וְכָהֵנָּה וְכָהֵנָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם עַל כָּל אֶחָד וְיוֹשִׁיעוֹ בְּכָל מַה שֶּׁצָּרִיךְ לְהִוָּשֵׁעַ, וְנוֹסַף לָזֶה מַה שֶּׁנִּשְׁמַע בְּכָל עֵת שֶׁמִּתְיָעֲצִים עָלֵינוּ וְחוֹשְׁבִים מַחֲשָׁבוֹת לִגְזר גְּזֵרוֹת עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל חָלִילָה אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְסָבְלָם וּבִפְרָט כִּי רֻבָּם נוֹגְעִים בְּדַת יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר נִגְלָה לְפָנֶיךָ אֲדוֹן כּל נוֹתֵן הַתּוֹרָה, וְעַל כָּל אֵלֶּה קָשָׁה מִכֻּלָּם צָרוֹת הַנֶּפֶשׁ מַה שֶּׁאָנוּ בְּעַצְמֵנוּ עוֹשִׂים לְעַצְמֵנוּ, מַה שֶּׁאָנוּ מִתְרַפִּים בִּמְלֶאכֶת שָׁמַיִם, וְגַם עָשִׂינוּ בְּהֵפֶךְ, כִּי הִרְבִּינוּ לִפְשׁעַ נֶגְדְּךָ, וְהָרַע בְּעֵינֶיךָ עָשִׂינוּ וּבִפְרָט אָנכִי אֲשֶׁר כְּבָר נִלְאֵיתִי לְהִתְוַּדּוֹת וּלְסַפֵּר מַהוּתִי וְעִנְיָנִי וְהַנְהָגוֹתַי וּמַחְשְׁבוֹתַי וּמַעֲשַׂי הַמְגֻנִּים וְהַזָּרִים הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַצִּילֵנִי מֵעַתָּה, וְאֵינִי יוֹדֵעַ שׁוּם עֵצָה וְתַחְבּוּלָה כִּי אִם לִצְעק וְלִזְעק וְלִשְׁאג וּלְהִתְחַנֵּן אֵלֶיךָ, כִּי מַר לִי מְאד כִּי "טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד, בָּאתִי בְמַעֲמַקֵּי מַיִם וְשִׁבּלֶת שְׁטָפָתְנִי" וְאֵינִי יוֹדֵעַ שׁוּם מָנוֹס וְהַצָּלָה, וְאֵין לִי שׁוּם פֶּתַח תִּקְוָה, כִּי אִם לְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ מָלֵא רַחֲמִים, בַּעַל הַיְשׁוּעוֹת, הֵן עַל צָרוֹת נַפְשִׁי, הֵן עַל צָרוֹת כְּלָל יִשְׂרָאֵל שֶׁמְּחֻיָּב כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְהִשְׁתַּתֵּף בְּצָרָתָם וְעַל כֻּלָּם אֵין לָנוּ שׁוּם מַשְׁעֵן וּמַשְׁעֵנָה כִּי אִם עַל תְפִילָּה וְתַחֲנוּנִים, כַּאֲשֶׁר צִוּוּנוּ חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים זְכוּתָם יָגֵן עָלֵינוּ תתקעח אֲבָל אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה אֲנִי רָחוֹק מִתְפִילָּה וְתַחֲנוּנִים, וְהָעִקָּר מֵחֲמַת מַחֲשָׁבוֹת הַטּוֹרְדוֹת קדֶם הַתְפִילָּה וּבִשְׁעַת הַתְפִילָּה, הֵן מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל גַּדְלוּת וּפְנִיּוֹת, הֵן רִבּוּי מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְרָעוֹת וּבִלְבּוּלִים וְהִרְהוּרִים וְרַעְיוֹנוֹת הָרָעִים הַבָּאִים עָלַי בִּשְׁעַת הַתְפִילָּה בְּיוֹתֵר אֲשֶׁר אֵינִי יוֹדֵעַ שׁוּם דֶּרֶךְ אֵיךְ לְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם וּלְמַלֵּט נַפְשִׁי מֵהֶם, כִּי הִתְפַּשְּׁטוּ עָלַי מְאד מְאד, הִשְׂתָּרְגוּ עָלוּ עַל צַוָּארִי הִכְשִׁילוּ כחִי, לֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי אָנָה אֲנִי בָא אָנָה אֶבְרַח אָנָה אָנוּס, אָנָה אֶמָּלֵט מִפְּנֵיהֶם כִּי כִּתְּרוּנִי וְהִדְרִיכוּנִי, "סַבּוּנִי גַּם סְבָבוּנִי, סַבּוּנִי גַּם סְבָבוּנִי, סַבּוּנִי כִדְבוֹרִים סַבּוּנִי כַמַּיִם כָּל הַיּוֹם הִקִּיפוּ עָלַי יָחַד" וּבְיוֹתֵר בִּשְׁעַת הַתְפִילָּה אֲשֶׁר עַד הֵנָּה לֹא עָלְתָה מֵאִתִּי תְפִילָּה אַחַת בְּלִי רִבּוּי בִּלְבּוּלִים וּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְרָעוֹת בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ וּמִסְפָּר מִלְּבַד הַרְבֵּה תְּפִלּוֹת שֶׁהָיוּ מְעֻרְבָּבִים לְגַמְרֵי לְגַמְרֵי אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתִּי כְּלָל אִם דִּבַּרְתִּי הַדִּבּוּרִים שֶׁל הַתְפִילָּה אֲשֶׁר הַרְבֵּה דִּבּוּרִים וּבְרָכוֹת דִּלַּגְתִּי לְגַמְרֵי, וַאֲפִלּוּ מַה שֶּׁאָמַרְתִּי כְּאִלּוּ לֹא אָמַרְתִּי, כִּי הָיָה פִי חָלוּק לְגַמְרֵי מִלִּבִּי, בְּפִי וּבִשְׂפָתַי אָמַרְתִּי בִּלְשׁוֹן עִלְּגִים חֲצִי מַאֲמָרִים פְּגוּמִים מְאד, וְלִבִּי הָיָה רָחוֹק מֵהֶם מְאד, כִּי לִבִּי הָיָה מָלֵא מַחֲשָׁבוֹת רַבּוֹת רָעוֹת וְזָרוֹת וּמְבֻלְבָּלוֹת מְאד אוֹי לִי וַי לִי, אוֹי לִי וַי לִי, מָה אֶעֱשֶׂה לְיוֹם פְּקֻדָּה, "וּמָה אֶעֱשֶׂה כִּי יָקוּם אֵל וְכִי יִפְקד מָה אֲשִׁיבֶנוּ" אָנָה אוֹלִיךְ אֶת חֶרְפָּתִי, אָנָה אוֹלִיךְ אֶת כְּלִמָּתִי אַיֵּה אֵפוֹא אֶתְחַבֵּא וְאֶטָּמֵן מִפְּנֵי בָשְׁתִּי וּכְלִמָּתִי הָעֲצוּמָה וְהַמָּרָה וְהַגְּדוֹלָה כָּל כָּךְ כָּל כָּךְ, מַה שֶּׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וְהַלֵּב לַחְשׁב.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ההתאמה בין התפילה לתורה מחושבת לפי דמיון לשוני בין הטקסטים, ולא לקוחה מהספר עצמו.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה צ״ג · התורה והתפילה זו לצד זו
סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 189 מתוך 354 במחזור של שנת ה׳תשפ״ו
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־38 דק׳
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־30 במרץ 2026, בשעה 18:56 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ניסן ופסח
נִיסָן הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית. וְעַל־יְדֵי שִׂמְחָה מַמְשִׁיכִין קְדֻשַּׁת וְשִׂמְחַת נִיסָן בְּכָל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ, וְזוֹכִין לְתַקֵּון הַבְּרִית וּלְהִנָּצֵל מִמִּקְרֵה לַיְלָה חַ"ו: (לק"ת סי' ה' אות י')
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.