ניסן ופסח
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ניסן ופסח
יְמֵי נִיסָן הֵם יְמֵי תְּשׁוּבָה כְּמוֹ תִּשְׁרֵי: (לק"א סי' מ"ט אות ו')
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום שני, י״ט בניסן ה׳תשפ״ו · 6 באפריל 2026
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ע״ט · אות א׳ – אות ג׳
כ־7 דק׳ · כ־690 מילים · 51% מהספר עד סוף היום
בְּטַח בַּיְיָ וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה (תהילים ל״ז:ג׳): הִנֵּה הַכְּלָל – שֶׁצָּרִיךְ כָּל אָדָם לִרְאוֹת, שֶׁמִּצִּדּוֹ לֹא יִהְיֶה עִכּוּב מְשִׁיחָא, דְּהַיְנוּ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה וּלְתַקֵּן מַעֲשָׂיו. וּבְכָל צַדִּיק וְצַדִּיק, מִי שֶׁהוּא צַדִּיק בֶּאֱמֶת, יֵשׁ בּוֹ הִתְגַּלּוּת מָשִׁיחַ, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין בּוֹ הִתְגַּלּוּת מָשִׁיחַ, יֵשׁ בּוֹ מִדָּה שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (בראשית דף כה:): מָשִׁיחַ דָּא מֹשֶׁה, כְּמוֹ שֶׁאֲפָרֵשׁ. כִּי מֹשֶׁה מָסַר נַפְשׁוֹ בְּעַד יִשְׂרָאֵל, כִּי יָדַע שִׁפְלוּתוֹ בֶּאֱמֶת, וְיָדַע חֲשִׁיבוּת וּגְדֻלּוֹת יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר י״ב:ג׳): וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם, וּמֵחֲמַת זֶה מָסַר נַפְשׁוֹ וְחִיּוּתוֹ בַּעֲדָם. לָכֵן מִי שֶׁהוּא צַדִּיק בֶּאֱמֶת, וְיוֹדֵעַ שִׁפְלוּתוֹ, וְיַכִּיר חֲשִׁיבוּת יִשְׂרָאֵל, יָכוֹל לִמְסֹר אֶת נַפְשׁוֹ בַּעֲדָם.
וְאֵימָתַי יָכוֹל לִרְאוֹת שִׁפְלוּתוֹ, בְּשַׁבָּת. כִּי בְּשַׁבָּת נֶאֱמַר (שמות ט״ז:כ״ט): רְאוּ כִּי ה' נָתַן לָכֶם אֶת הַשַּׁבָּת; כִּי שַׁבָּת הוּא שִׁין בַּת, שִׁי"ן – תְּלַת גְּוָנִין דְּעֵינָא, בַּ"ת – בַּת עַיִן, וְעַל כֵּן בְּשַׁבָּת יָכוֹל לִרְאוֹת שִׁפְלוּתוֹ. וְזֶהוּ: שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו, הַנֶּאֱמַר בְּשַׁבָּת (שם), הַיְנוּ תַּחַת מַדְרֵגָתוֹ, שָׁפָל מִמַּה שֶּׁהוּא. וְעַל כָּל פָּנִים אֶל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ, הַיְנוּ לְמַעְלָה מִמַּדְרֵגָתוֹ, כְּגוֹן עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה זִמְרִי וּמְבַקֵּשׁ שָׂכָר כְּפִינְחָס (סוטה כב:). וְאֵימָתַי יָכוֹל לִרְאוֹת שִׁפְלוּתוֹ בְּשַׁבָּת, כְּשֶׁעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה, שֶׁהִיא שַׁבָּת. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ל): וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, אַתְוָן דְּדֵין כְּאַתְוָן דְּדֵין.
כִּי יֵשׁ שְׁנֵי תְּשׁוּבוֹת. אַחַת: יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁעוֹשִׂין מַשָּׂא וּמַתָּן וְהוֹלְכִין בְּהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, וּבְאֶמְצָעוּת נוֹפֵל לוֹ הִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה, וְאַחַר־כָּךְ חוֹזֵר לִמְקוֹמוֹ הָרִאשׁוֹן. וְזֶהוּ בְּחִינוֹת (יחזקאל א׳:י״ד): הַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב, שֶׁאֵין לוֹ נַיְחָא, כִּי פַּעַם טָמֵא וּפַעַם טָהוֹר, כָּשֵׁר וּפָסוּל, אָסוּר וּמֻתָּר, וְזֶהוּ בְּחִינוֹת שֵׁשֶׁת יְמֵי חוֹל. אֲבָל תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה הוּא בְּחִינוֹת שַׁבָּת, שֶׁיֵּשׁ לוֹ נַיְחָא. כִּי בָּא שַׁבָּת – בָּא מְנוּחָה; שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְנוּחָה מִכֹּל וָכֹל, וְנִדְחֶה הָרַע לְגַמְרֵי. וְתֵדַע נֶאֱמָנָה, שֶׁתְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה הוּא בְּחִינוֹת שַׁבָּת, כִּי אִיתָא בְּמִדְרָשׁ רַבָּה (בראשית פרשה כב): כְּשֶׁפָּגַע אָדָם הָרִאשׁוֹן לְקַיִן, וְשָׁאַל לוֹ: מַה נַּעֲשָׂה בְּדִינְךָ, וְהֵשִׁיב לוֹ שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה. אָמַר: אִם כָּךְ תַּקִּיף חֵילָא דִּתְשׁוּבָה, פָּתַח וְאָמַר: מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת. וְלִכְאוֹרָה, מָה עִנְיַן שַׁבָּת אֵצֶל תְּשׁוּבָה. אֲבָל לְפִי דְּבָרֵינוּ מְכֻוָּן הֵיטֵב, כִּי כְּשֶׁעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה וְנִדְחֶה הָרָע לְגַמְרֵי, וְיֵשׁ לוֹ נַיְחָא – זֶהוּ בְּחִינוֹת שַׁבָּת, וּבְחִינַת שַׁדַּי, וּבְחִינַת מט"ט. כִּי מַה הוּא שַׁדַּי – שֶׁאָמַר לְעוֹלָמוֹ דַּי (חגיגה יב ב"ר פ' מו). וּבְחִינוֹת שַׁבָּת גַּם כֵּן כָּךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ב׳:ב׳): וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ, וְאָמַר דַּי. וּבְחִינַת מט"ט הוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת שַׁדַּי, כַּנּוֹדַע. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (בראשית דף כז) עַל פָּסוּק "וַיִּקַח אֶת הָאָדָם וַיַּנִּיחֵהוּ בְגַן עֵדֶן וְכוּ'": וַיִּקַח – מֵאָן נְטַל לֵהּ, אֶלָּא נְטַל לֵהּ מֵאַרְבַּע יְסוֹדִין דִּילֵהּ וְכוּ'. בְּזִמְנָא דְּתָב בִּתְיוּבְתָּא וּמִתְעֲסִק בְּאוֹרַיְתָא, קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נְטַל לֵהּ מִתַּמָּן. וַעֲלֵהּ אִתְמַר וּמִשָּׁם יִפָּרֵד – אַפְרִישׁ נַפְשֵׁהּ מִתַּאֲוָה דִּילְהוֹן וְכוּ'. לְעָבְדָהּ – בְּפִקּוּדִין דַּעֲשֵׂה, וּלְשָׁמְרָהּ – בְּפִקּוּדִין דְּלֹא תַעֲשֶׂה וְכוּ'. וְאִי עָבַר עַל אוֹרַיְתָא, אִתְשַׁקְיָה מִמְּרִירוּ דְּאִילָנָא רָע, דְּאִיהוּ יֵצֶר הָרָע. וְאִם תָּיְבִין בִּתְיוּבְתָּא, אִתְמַר בְּהוֹן: וַיּוֹרֵהוּ ה' עֵץ, דָּא עֵץ הַחַיִּים, וּבֵהּ וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם. וְדָא מֹשֶׁה מָשִׁיחַ, דְּאִתְמַר בֵּהּ וּמַטֵּה הָאֱלֹקִים בְּיָדִי. מַטֶּה דָּא מְט"ט, מִסִּטְרֵהּ חַיִּים וּמִסִּטְרֵהּ מִיתָה, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וְזֶה כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ, הַיְנוּ כְּשֶׁעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה, שֶׁיִּדְחֶה הָרָע לְגַמְרֵי וְנַעֲשֶׂה כֻּלּוֹ טוֹב, זֶהוּ בְּחִינוֹת מֹשֶׁה מָשִׁיחַ, דְּאִתְמַר בֵּהּ וּמַטֵּה הָאֱלֹקִים בְּיָדִי, הַיְנוּ שֶׁהָיָה בְּיָדוֹ לַהֲפֹךְ [מֵרַע לְטוֹב]. וּמַטֵּה דָּא מְט"ט, מִסִּטְרֵהּ חַיִּים וּמִסִּטְרֵהּ מִיתָה. כִּי מט"ט הוּא בְּחִינוֹת מִשְׁנָה, שֶׁזֶּה בְּחִינוֹת שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, שֶׁהֵם בְּחִינוֹת שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנֶה, שֶׁכְּלוּלִים מִשִּׁשָּׁה בְּחִינוֹת: כָּשֵׁר וּפָסוּל טָמֵא וְטָהוֹר אָסוּר וּמֻתָּר כַּנּוֹדַע.
וְעַל כֵּן אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁאֵינָם קְבוּעִים עֲדַיִן בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וְאֵין תְּשׁוּבָתָם שְׁלֵמָה עֲדַיִן, רַק לִפְעָמִים נוֹפֵל לוֹ הִרְהוּר תְּשׁוּבָה וּמַתְחִיל קְצָת בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאַחַר־כָּךְ נוֹפֵל מִזֶּה וְחוֹזֵר לִמְקוֹמוֹ, וְאַחַר־כָּךְ הוּא חוֹזֵר וְנִתְעוֹרֵר, וְחוֹזֵר וְנוֹפֵל וְכֵן מִשְׁתַּנֶּה בְּכָל פַּעַם מִטּוֹב לְרַע וּמֵרַע לְטוֹב – זֹאת הַתְּשׁוּבָה הִיא בְּחִינוֹת שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, שֶׁהֵם בְּחִינוֹת כָּשֵׁר וּפָסוּל וְכוּ' כַּנַּ"ל. כִּי הוּא גַּם כֵּן פַּעַם כָּשֵׁר וּפַעַם פָּסוּל, פַּעַם טָמֵא וּפַעַם טָהוֹר וְכוּ', כִּי אֵין לוֹ נַיְחָא. אֲבָל כְּשֶׁעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה, זֶהוּ בְּחִינוֹת שַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ. וְזֶהוּ בְּחִינַת מֹשֶׁה מָשִׁיחַ, שֶׁהָיָה בְּיָדוֹ לַהֲפֹךְ מֵרַע לְטוֹב, וְנִדְחֶה הָרַע לְגַמְרֵי, וְזֶהוּ בְּחִינוֹת שַׁדַּי, וְיֵשׁ לוֹ נַיְחָא מִכֹּל וָכֹל. וּבְחִינַת מט"ט גַּם כֵּן בְּחִינוֹת שַׁדַּי, אַף־עַל־פִּי שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁבְּחִינוֹת מט"ט הוּא מִשְׁנָה, זֶהוּ בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל. אֲבָל כְּשֶׁבָּא שַׁבָּת – בָּא מְנוּחָה, וַיִּשְׁבֹּת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ, וְזֶהוּ בְּחִינַת שַׁדַּי. [אֲזַי נִכְלָל מט"ט בִּבְחִינַת שַׁדַּ"י]. הַיּוֹצֵא לָנוּ מִזֶּה – שֶׁכְּשֶׁעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, עַל יְדֵי זֶה יָכוֹל לִרְאוֹת שִׁפְלוּתוֹ כַּנַּ"ל:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות קמ״ג
כ־2 דק׳ · כ־160 מילים · 54% מהספר עד סוף היום
כי יש שני מיני אכילת הבהמיות, דהינו: שיש אדם שאוכל בתאוה גדולה, כבהמה, והמאכל הוא מאכל אדם; ויש אדם שאוכל כאדם אבל המאכל אינו מאכל אדם, דהינו: שהניצוצות לא נתבררו כל כך שראוי לאדם, אלא הוא מאכל בהמה. והאוכל משני המאכלים האלו בא לידי חלי הקדחת; וזה שכתוב: ״הרכבת אנוש לראשנו״, דהינו: כשאנו במדרגה קטנה שאדם גדול ממנו, שאנו אוכלים משני המאכלים הנ"ל, אזי ״באנו באש ובמים״ - הינו קר וחם, דהינו קדחת. ואפלו הרופאים אומרים גם כן כך, שקדחת בא מן מאכל יותר, וזה בגשמיות; וברוחניות גם כן כך כי כשהאדם הוא בבחינת דעת אזי יש בו אהבה ויראה דקדשה, וכשנופל חס ושלום מבחינת דעת, אזי נופל לאהבה ויראה הנפולה.
וכשאדם אוכל אחד משני המאכלים הנ"ל הוא נופל מבחינת דעת, ״כי מותר האדם מן הבהמה - אין״, הינו בחינת דעת, בחינת ״החכמה מ׳אין׳ תמצא״. נמצא, כשאוכל מאכלים כאלו הוא בחינת בהמה, ונופל מבחינת דעת, ונופל באהבה ויראה הנפולה. וזה שכתוב: ״הרכבת אנוש לראשנו״, הינו כנ"ל, אזי ״באנו באש ובמים״, דהינו: באהבה ויראה הנפולה:
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות י״ח
כ־1 דק׳ · כ־30 מילים · 54% מהספר עד סוף היום
כי דרכו היה לבלי להתעקש הרבה על שום דבר וכו'. ושכר חמורים לעיר הקדש טבריה, ובאו לשם לעת ערב. וכל הלילה הלכו אנשי טבריה לקבל פניו, זה נכנס וזה יוצא.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רמ״א
כ־1 דק׳ · כ־130 מילים · 42% מהספר עד סוף היום
(א) שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר מָתַי יֵשׁ לִי הִתְבּוֹדְדוּת וְאָמַר שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁכָּל הָעוֹלָם עוֹמְדִים סְבִיבָיו וְהוּא יוֹשֵׁב בְּתוֹכָם אָז יֵשׁ לוֹ הִתְבּוֹדְדוּת. כִּי הוּא יָכוֹל לִצְעֹק בְּקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה וְקוֹלוֹ נִשְׁמָע מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. וְגַם אָנֹכִי שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ קוֹל דְּמָמָה דַּקָּה, שֶׁיָּכוֹל לַעֲמֹד בֵּין הָעָם וַהֲמוֹן אֲנָשִׁים וְיִצְעַק בְּקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, וְכָל הָאֲנָשִׁים סְבִיבָיו לֹא יִשְׁמְעוּ כְּלָל. וְכֵן לְעִנְיַן רִקּוּדִין אָמַר שֶׁכְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב בֵּין הָעוֹלָם הוּא יָכוֹל לִרְקֹד רִקּוּד נִפְלָא מְאֹד וְגַם פַּעַם אַחַת שָׁמַעְתִּי בְּעַצְמִי שֶׁאָמַר, בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹשֵׁב בֵּין הָעוֹלָם אֲנִי דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁכָּל הָעוֹלָם עוֹמְדִים סְבִיבוֹ וְהוּא מְרַקֵּד מְאֹד וּבְתוֹךְ כָּךְ בָּאוּ כְּלֵי זֶמֶר שֶׁל חֲתֻנָּה. אַחַר־כָּךְ בְּאֵיזֶה זְמַן דִּבֵּר עִמָּנוּ וְגִלָּה גַּם לָנוּ קְצָת עִנְיָן זֶה שֶׁנּוּכַל לַעֲמֹד בֵּין אֲנָשִׁים וְלִצְעֹק בְּקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה וְכוּ' כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (שִׂיחוֹת הָרַ"ן טז):
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · ממון · חלק ראשון · אות מ״ד – אות נ״א
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 55% מהספר עד סוף היום
מד. מִי שֶׁמְּשַׁבֵּר אֵיזֶה כְּלִי שֶׁלּא בְּמִתְכַּוֵּן, בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא חוֹטֵא.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מה. מִי שֶׁלָּהוּט אַחַר עֲבוֹדַת אֲדָמָה, בְּוַדַּאי אֵין בּוֹ תּוֹעֶלֶת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מו. בְּכָל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה תְּבַקֵּשׁ אֶת הַצַּדִּיק, שֶׁיִּתְפַּלֵּל עָלֶיךָ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מז. הַשִּׂמְחָה תְּמִידִית מְסֻגָּל לְהַצְלָחָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מט. הַמְשַׁתֵּף שֵׁם שָׁמַיִם בְּצַעֲרוֹ, כּוֹפְלִים לוֹ פַּרְנָסָתוֹ; גַּם פַּרְנָסָתוֹ מְעוֹפֶפֶת לוֹ כְּצִפּוֹר.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗נ. בַּעֲווֹן בִּטּוּל תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת הַשָּׂכָר אָבַד, וּבְנֵי אָדָם רָצִים אַחַר פַּרְנָסָתָם, וְאֵינָם מַגִּיעִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗נא. מָטָר בִּשְׁבִיל יָחִיד וּפַרְנָסָה בִּשְׁבִיל רַבִּים. וְיָחִיד דְּאָלִים זְכוּתֵהּ כְּרַבִּים דָּמֵי.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות ל״ט
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 56% מהספר עד סוף היום
וְנִתְיַשֵּׁב [הַבֶּן מֶלֶךְ הָאֱמֶת, שֶׁהָיָה לוֹ הַכְּלִי הַזּאת כַּנַּ"ל] שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא דָּבָר נִפְלָא לִהְיוֹת מֵבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר וְנָתַן לוֹ הַכְּלִי הַנַּ"ל וְהוּא [הַיְנוּ הָאָדָם שֶׁל הַסּוּס הַנַּ"ל] הָלַךְ וְלִמְּדוֹ הַדָּבָר הַנַּ"ל לִהְיוֹת מֵבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר וְהַבֶּן מֶלֶךְ הָאֱמֶת מֵאַחַר שֶׁנַּעֲשָׂה מֵבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר הָיָה הוֹלֵךְ שָׁם אֵצֶל שַׁעַר הַמְּדִינָה הַנַּ"ל וְהֵבִין, שֶׁהוּא בְּאֶפְשָׁר שֶׁיַּחְגּר מָתְנָיו לָזֶה לְהַחֲזִיר לְהַמְּדִינָה שֵׁם הָרִאשׁוֹן כִּי כְּבָר נַעֲשָׂה מֵבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר עַל כֵּן הֵבִין שֶׁהוּא בְּאֶפְשָׁר אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיךְ וּמָה, אֵיךְ יוּכַל לַעֲשׂוֹת זאת אַף עַל פִּי כֵן, מֵאַחַר שֶׁנַּעֲשָׂה מֵבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר עַל כֵּן הֵבִין, שֶׁהוּא בְּאֶפְשָׁר
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · מועדי ה' · ראש השנה · קטע ו׳ – קטע ט׳
כ־3 דק׳ · כ־270 מילים · 55% מהספר עד סוף היום
מַה שֶּׁהָעוֹלָם נוֹסְעִין עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְצַדִּיקִים, כִּי עִקַּר הַמְתָּקַת הַדִּינִים אֵינוֹ אֶלָּא עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת וְטָהֳרַת הַמַּחֲשָׁבוֹת, וְאִי אֶפְשָׁר לְטַהֵר וּלְקַדֵּשׁ הַמַּחֲשָׁבָה אֶלָּא עַל־יְדֵי הִתְקַשְּׁרוּת לְצַדִּיקִים. וְרֹאשׁ הַשָּׁנָה הִיא מְקוֹר הַדִּינִים שֶׁל כָּל הַשָּׁנָה. וְצָרִיךְ לְטַהֵר אֶת הַמַּחֲשָׁבוֹת כְּדֵי לְהַמְתִּיקָם. וּבִשְׁבִיל זֶה נוֹסְעִין לְצַדִּיקִים כְּדֵי לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה: (לק"א סי' רי"א)
רֹאשׁ הַשָּׁנָה הִיא חֶסֶד גָּדוֹל מֵאֵת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (עַיֵּן בִּפְנִים בְּסִימָן א לִקּוּטֵּי תִּנְיָנָא): (לק"ת סי' א' אות י"ד)
מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וְלֶאֱחֹז עַצְמוֹ בְּשָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, הוּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת רֹאשׁ הַשָּׁנָה (עַיֵּן בִּפְנִים בְּלִקּוּטֵי תִּנְּיָנָא סִימָן א'): (שם)
[רֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הָאֱמוּנָה. כִּי עַל־יְדֵי גֹּדֶל הַקִּבּוּצִים שֶׁכָּל הַקְּהִלּוֹת קְדוֹשׁוֹת מִתְקַבְּצִין יַחַד בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, בִּפְרָט כְּשֶׁמִּתְקַבְּצִין אֶל צַדִּיקֵי אֱמֶת, עַל יְדֵי זֶה נִתְלַקְּטִין וְנִתְקַבְּצִין כָּל לִקּוּטֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה וְנִתְתַּקֶּנֶת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת. גַּם הַמֹּחִין מִתְנוֹצְצִים וְנִתְתַּקְּנִים בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְכֵן בְּכָל עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי הַתְּשׁוּבָה שֶׁעוֹשִׂין אָז הִתְנוֹצְצוּת הַמֹּחִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּפִלִּין, חוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית. עַיֵּן תְּפִלִּין. וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים, אָז גְּמַר תִּקּוּן הַחוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא תִּקּוּן הִתְנוֹצְצוּת הַמֹּחִין. וּבְסֻכּוֹת מַמְשִׁיכִין שִׂמְחָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים, שֶׁלֹּא יְקַלְקְלוּ אֶת הַחֲלוֹם, שֶׁלֹּא לָבוֹא לִידֵי טֻמְאַת קֶרִי חַ"ו עַל יְדֵי הַמַּאֲכָלִים. וּבִשְׁמִינִי עֲצֶרֶת נִמְשָׁךְ בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט, וְעַל־יְדֵי זֶה נִצּוֹלִין מִפְּגַם הַמִּקְרֶה חַ"ו, שֶׁבָּא עַל־יְדֵי דַּיָּנִים שֶׁאֵינָם כְּשֵׁרִים (עַיֵּן בְּרִית). וְכָל זֶה נִתְתַּקֵּן גַּם כֵּן עַל־יְדֵי הַתַּלְמִידִים שֶׁבָּאִים לְרַבִּי אֲמִתִּי, וְהָעִקָּר] לָבוֹא עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁאָז עִקַּר תִּקּוּן הַכֹּל כַּנַּ"ל. גַּם בִּפְרָטִיּוּת בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּעַצְמוֹ, עַל־יְדֵי תְּקִיעָה תְּרוּעָה שְׁבָרִים נִתְתַּקֵּן כָּל הַנַּ"ל. כִּי עַל־יְדֵי הַתְּקִיעָה זוֹכִין לְתִקּוּן הָאֱמוּנָה, וְעַל־יְדֵי הַתְּרוּעָה זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַתְּפִלִּין שֶׁהֵם הִתְנוֹצְצוּת הַמֹּחִין, וְעַל־יְדֵי הַשְּׁבָרִים נִמְשָׁךְ תִּקּוּן הַחֲלוֹם וְתִקּוּן הַמִּשְׁפָּט לְהִנָּצֵל מִמִּקְרֵה לַיְלָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת כַּנַּ"ל: (לק"ת סי' ה' אות י"א י"ג י"ד ט"ו)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״ג · קטע ז׳ – קטע י׳
כ־7 דק׳ · כ־740 מילים · 58% מהספר עד סוף היום
וְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְקַבֵּל יוֹם הַכִּפּוּרִים הַקָּדוֹשׁ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה וּבְשִׂמְחָה רַבָּה וְחֶדְוָה עֲצוּמָה, וְאֶזְכֶּה לְקַיֵּם כָּל הַחֲמִשָּׁה עִנּוּיִים בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת כָּרָאוּי, וּלְהִתְפַּלֵּל כָּל הַחֲמִשָּׁה תְּפִלּוֹת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים בְּכַוָּנָה עֲצוּמָה וְנוֹרָאָה וּלְהִתְוַדּוֹת בְּכָל מִינֵי וִדּוּיִים, וּלְהִתְחָרֵט עַל הֶעָבָר בַּחֲרָטָה גְמוּרָה וְלַעֲזב בֶּאֱמֶת דַּרְכִּי הָרָע וּמַחְשְׁבוֹתַי הָרָעוֹת וְהַמְבֻלְבָּלוֹת, וּלְקַבֵּל עָלַי בְּקַבָּלָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה לְבַל אָשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה, וּלְבַל אֶעֱשֶׂה עוֹד הָרָע בְּעֵינֶיךָ כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי, וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת בְּשִׂמְחָה בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה, וְלִבְכּוֹת הַרְבֵּה מִתּוֹךְ שִׂמְחָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָלֵא רַחֲמִים, זַכֵּנִי לִקְדֻשַּׁת יוֹם הַכִּפּוּרִים הָאָים וְהַנּוֹרָא וְהַנִּשְׂגָּב מְאד, כִּי הוּא יוֹם זֶה גָדוֹל וְקָדוֹשׁ וְנוֹרָא וְאָים וְאַדִּיר, יוֹם אֶחָד בַּשָּׁנָה, אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בּוֹ לְעַמֶּךָ, לִסְלֹחַ עֲווֹנוֹתֵיהֶם וּלְכַפֵּר פִּשְׁעֵיהֶם בַּיּוֹם הַנּוֹרָא הַזֶּה, רַחֵם עָלֵינוּ וְזַכֵּנוּ לְקַבֵּל יוֹם הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא הַזֶּה כָּרָאוּי וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, בְּאפֶן שֶׁתִּסְלַח וְתִמְחֹל וּתְכַפֶּר לָנוּ עַל כָּל חַטּאתֵינוּ וַעֲוֹנוֹתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים וְהַכְּבֵדִים יוֹתֵר מֵחֹל הַיָּם וְתַעַזְרֵנוּ בִּזְכוּת עֶצֶם קְדֻשַּׁת הַיּוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, וּבִזְכוּת הַתַּעֲנִית הַקָּדוֹשׁ שֶׁל יוֹם הַנּוֹרָא הַזֶּה, יוֹם צוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁנִּזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לְהַכְנִיעַ אֶצְלֵנוּ כָּל הָרְצוֹנוֹת אֵלֶיךָ תִּתְבָּרַךְ לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל כָּל מִינֵי רְצוֹנוֹת שֶׁלָּנוּ כְּנֶגֶד רְצוֹנְךָ, עַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָנוּ שׁוּם רָצוֹן וְלֹא שׁוּם תַּאֲוָה כְּנֶגֶד רְצוֹנְךָ כְּלָל, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ תָּמִיד, וְלִבְלִי לָסוּר מֵרְצוֹנְךָ יָמִין וּשְׂמאל וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה שֶׁאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ תְּבַטֵּל רְצוֹן אֲחֵרִים מִפְּנֵי רְצוֹנֵנוּ, וְיִתְבַּטֵּל מֵאִתָּנוּ כָּל מִינֵי מַחֲלֹקֶת שֶׁבָּעוֹלָם, הֵן מַחֲלֹקֶת מִבְּנֵי הָעוֹלָם, הֵן מַחֲלֹקֶת שֶׁבַּעֲצָמָי אֲשֶׁר עַתָּה "אֵין שָׁלוֹם בַּעֲצָמַי מִפְּנֵי חַטָּאתִי" וְכָל מַה שֶּׁאֲנִי רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה יֵשׁ לִי מְנִיעוֹת רַבּוֹת וַעֲצוּמוֹת בְּלִי שִׁעוּר וְעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמּחַ וְהַלֵּב, וְהַכּל אֶזְכֶּה לְבַטֵּל עַל יְדֵי הַתַּעֲנִית הַקָּדוֹשׁ שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים הַכָּלוּל מִכָּל הַיָּמִים שֶׁל כָּל הַשָּׁנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "גָּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ וְעַל סִפְרְךָ כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ, יָמִים יֻצָּרוּ וְלוֹ אֶחָד בָּהֶם", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. 'זֶה יוֹם הַכִּפּוּרִים' רַחֵם עָלֵינוּ וְזַכֵּנוּ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת בְּכָל הַשָּׁנָה, וּבִפְרָט בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים הַקָּדוֹשׁ, וְעָזְרֵנוּ לְהִתְעַנּוֹת הַתַּעֲנִית שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים בִּקְדֻשָּׁה נוֹרָאָה וַעֲצוּמָה, וּבְשִׂמְחָה וְחֶדְוָה רַבָּה בֶּאֱמֶת, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לְקַדֵּשׁ עַצְמִי מֵעַתָּה וְלֵידַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּעִנְיַן הַתַּעֲנִיּוֹת בְּכָל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ, וְלִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת לְמַעַן לֹא אֵבוֹשׁ וְלֹא אֶכָּלֵם וְלֹא אֶכָּשֵׁל לְעוֹלָם וָעֶד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָלֵא רַחֲמִים אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה יָמִים מֵתִים וּפְגָרִים מַמָּשׁ הַמֻּנָּחִים בְּמָקוֹם שֶׁמֻּנָּחִים, עַל יְדֵי רִבּוּי וְעצֶם פְּשָׁעַי הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים מְאד מְאד שֶׁעָשִׂיתִי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה אַתָּה יוֹדֵעַ אֵיךְ הוֹצֵאתִי הַחַיּוּת מִיָּמִים הַרְבֵּה בְּאַכְזָרִיּוּת גָּדוֹל מְאד, וְלֹא דַי שֶׁלֹּא הוֹסַפְתִּי עַל הַיָּמִים חַיּוּת מִלְּמַעְלָה עַל יְדֵי תוֹרָה וַעֲבוֹדָה, אַף גַּם הוֹצֵאתִי מֵהֶם עֶצֶם חַיּוּתָם לְגַמְרֵי עַל יְדֵי רִבּוּי עֲווֹנוֹתַי שֶׁעָשִׂיתִי בָּהֶם אֲשֶׁר תִּקּוּן כָּל אֵלּוּ הַיָּמִים הַמֵּתִים הוּא עַל יְדֵי תַעֲנִיּוֹת הַרְבֵּה, כַּאֲשֶׁר גִּלִּיתָ לָנוּ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים, רַחֵם עָלַי וְעָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים וּבַחֲסָדֶיךָ הַנּוֹרָאִים וְהַנִּפְלָאִים, שֶׁאֶזְכֶּה בְּכחַ הַתַּעֲנִית הַקָּדוֹשׁ שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים וּבְכחַ שֶׁל כָּל הַתַּעֲנִיתִים שֶׁתְּזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְהִתְעַנּוֹת בְּחַיַּי, שֶׁאֶזְכֶּה עַל יָדָם לְתַקֵּן כָּל אֵלּוּ הַיָּמִים הַמֵּתִים וְאֶזְכֶּה לְהִתְעַנּוֹת הַרְבֵּה כָּל כָּךְ עַד שֶׁאֶצְטָרֵךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם כּחַ שֶׁל יְמֵי הַיְנִיקָה בְּכחַ הֶחָלָב שֶׁיָּנַקְתִּי מִמְּעֵי אִמִּי, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהַחֲיוֹת וּלְהַעֲלוֹת וּלְתַקֵּן כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר עָבְרוּ עָלַי מִיּוֹם הֱיוֹתִי עַד הֵנָּה וְאֶזְכֶּה בְּיוֹם צֵאתִי מִן הָעוֹלָם לָבוֹא וְלִכְנס לְפָנֶיךָ עִם כָּל הַיָּמִים שֶׁל כָּל יְמֵי חַיַּי בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, וְיִהְיוּ כָּל הַיָּמִים שֶׁלִּי שְׁלֵמִים וּקְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים וּמְתֻקָּנִים בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, וְלָא אֵיעוּל בְּכִסּוּפָא קַמָּךְ
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗עָזְרֵנִי עָזְרֵנִי, הוֹשִׁיעֵנִי הוֹשִׁיעֵנִי, עַשֵׂה עִמִּי פֶּלֶא לְחַיִּים לְבַל אֶהְיֶה כְּמֵת חַס וְשָׁלוֹם, "לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָהּ" שַׂמֵּחַ נַפְשִׁי הָאֻמְלָלָה מְאד הָעֲלוּבָה מְאד, עַל יְדֵי תַעֲנִיּוֹת הַרְבֵּה שֶׁתְּזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ לְהִתְעַנּוֹת מֵעַתָּה וְאֶזְכֶּה לְהִתְחַזֵּק בָּזֶה הַרְבֵּה עָזְרֵנִי מָלֵא רַחֲמִים, הוֹשִׁיעֵנִי מָלֵא יְשׁוּעוֹת, רַחֵם עָלַי מָלֵא רַחֲמִים, גּוֹמֵל לַחַיָּבִים טוֹבוֹת שֶׁגְּמָלַנִי כָּל טוֹב וְזִכַּנִי לִהְיוֹת מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל וְהִבְדִּלַנִי מִן הַתּוֹעִים, וְלֹא עָשַׂנִי גוֹי, גָּמְלֵנִי כָּל טוֹב סֶלָה וְעָזְרֵנִי מֵעַתָּה לִפְרשׁ אֶת עַצְמִי מִזֶּה הָעוֹלָם לְגַמְרֵי, וְאֶזְכֶּה לְהַאֲרִיךְ אַפִּי בִגְבוּרָה גְדוֹלָה וְלִכְבּשׁ אֶת יִצְרִי וְלִמְשׁל בְּרוּחִי, וּלְהִתְחַזֵּק בְּכָל עֵת עַד שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לִסְתּם עֵינַי מֵחֵיזוּ דְהַאי עָלְמָא לְגַמְרֵי, וּלְהִתְעַנּוֹת תַּעֲנִיּוֹת הַרְבֵּה וְהַפְסָקוֹת שְׁלֵמוֹת וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ תְּקַבְּלֵם בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן וּתְקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ בְּרַחֲמִים רַבִּים וּתְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשִׁי תָמִיד, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה בְּכחַ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים לְתַקֵּן כָּל מַה שֶּׁפָּגַמְתִּי מֵעוֹדִי בַּחַיִּים חַיּוּתִי וְאֶזְכֶּה לְהַכִּיר אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת וְלַעֲבד אוֹתְךָ תָמִיד בֶּאֱמֶת אֲנִי וְזַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם "הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם הוֹרֵנִי יְהוָה דֶּרֶךְ חֻקֶּיךָ וְאֶצֳּרֶנָּה עֵקֶב הוֹרֵנִי יְהוָה דַרְכֶּךָ אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶךָ הוֹרֵנִי יְהוָה דַּרְכֶּךָ וּנְחֵנִי בְּארַח מִישׁוֹר לְמַעַן שׁוֹרְרָי שְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ הֵמָּה יַנְחוּנִי, יְבִיאוּנִי אֶל הַר קָדְשְׁךָ וְאֶל מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ כִּי לְךָ לְבַד עֵינַי תְלוּיוֹת עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא, יְהוָה מִשָּׁמָיִם יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי" עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות נה
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 58% מהספר עד סוף היום
עִקַּר הַתְּפִלָּה הוּא עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁצָּרִיךְ לְהָעֵז פָּנָיו נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו עַל כָּל מַה שֶּׁצָּרִיךְ וַאֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת נִסִּים וְנִפְלָאוֹת.
כִּי אִי אֶפְשָׁר לַעֲמֹד לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה כִּי כָּל חָד כְּפוּם מַה דִּמְשָׁעֵר בְּלִבֵּהּ אֶת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְרוֹאֶה פְּחִיתוּתוֹ וּגְרִיעוּתוֹ. אֵיךְ הָיָה יָכוֹל לַעֲמֹד וּלְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו. עַל כֵּן בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה צָרִיךְ הָאָדָם לְסַלֵּק אֶת הַבּוּשָׁה וְיָעֵז פָּנָיו לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּל מַה שֶּׁצָּרִיךְ כַּנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת "אֵלֶיךָ זָעֲקוּ וְנִמְלָטוּ בְּךָ בָּטְחוּ וְלֹא בוֹשׁוּ".
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות נו · פסקה 7
כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 56% מהספר עד סוף היום
וְהַכְּלָל כִּי כָּל אָדָם אֵיךְ שֶׁהוּא, הוּא מְחֻיָּב לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלּוֹ וְלַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת ה' כֹּל יְמֵי חַיָּיו. וְאִם אַף־עַל־פִּי־כֵן חַס וְשָׁלוֹם, אֵינוֹ זוֹכֶה לִקְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה שְׁלֵמָה, אַף־עַל־פִּי־כֵן 'לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאָבִיד'.
וְאִם רוֹאֶה בְּאֵיזֶה סֵפֶר שֶׁמִּצְוָה זֹאת וְעֻבְדָּא זוֹ הִיא מְסֻגֶּלֶת לִזְכּוֹת לְמַעְלָה זֹאת וְעִנְיָן זֶה, וְהוּא נִתְעוֹרֵר עַל־יְדֵי־זֶה לְקַיֵּם מִצְוָה זֹאת, וְרוֹאֶה שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא זָכָה עַל־יְדֵי־זֶה לַמַּעֲלָה הַזֹּאת, אֵין לוֹ לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ עַל־יְדֵי־זֶה כְּלָל, כִּי מִי יוֹדֵעַ דַּרְכֵי ה' אוּלַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הֶעֱלָה הַמִּצְוָה וְהָעֻבְדָּא שֶׁלּוֹ לְצֹרֶךְ תִּקּוּן נִפְלָא וְגָבוֹהַּ יוֹתֵר. כִּי מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו יִתְבָּרַךְ וְאָסוּר לְהַרְהֵר אַחַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאַחַר כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כְּלָל (שָׁם אוֹת ל"ח מ"א מ"ב מ"ח מ"ט):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · מועדים · אות י
כ־1 דק׳ · כ־20 מילים · 61% מהספר עד סוף היום
יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע וְכוּ', וּכְמוֹ כֵן מַמָּשׁ עוֹבֵר עַל כָּל אָדָם בְּכָל זְמַן, לְכָל אֶחָד כְּפִי בְּחִינָתוֹ. וְזֶה בְּחִינַת קְרִיעַת יַם־סוּף, בְּחִינַת:
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ט · מכתב רפט · פסקה 3 – פסקה 3
כ־7 דק׳ · כ־690 מילים · 56% מהספר עד סוף היום
הַיּוֹם אַחַר תְּפִלַּת שַׁחֲרִית בָּאתִי לְפֹה לְשָׁלוֹם. תְּהִלָּה לָאֵל מַה גָּדְלוּ חַסְדֵי ה' שֶׁזָּכִיתִי גַּם בַּשָּׁנָה הַזֹּאת לָבוֹא לְפֹה לְהָכִין עַצְמִי עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַקָּדוֹשׁ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה. מָה אָשִׁיב לַה' כָּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלַי. וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ עַתָּה בָּזֶה, כִּי לֹא יַסְפִּיקוּ כָּל יָמֵינוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וּלְשַׁבֵּחַ וְכוּ' לְמִי שֶׁעָשָׂה לָנוּ אֶת כָּל הַנִּסִּים הָאֵלֶּה וְכוּ'. וּבְבוֹאִי לְפֹה מָצָאתִי מִכְתָּבְךָ וְהָיָה לִי לְנַחַת גָּדוֹל. וְעַתָּה בְּעֵת תְּפִלַּת הַמִּנְחָה קִבַּלְתִּי עוֹד הַפַּעַם מִכְתָּבוֹ. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִגְמֹר חַסְדּוֹ עִם בְּנוֹ שֶׁיִּחְיֶה לְתָמְכוֹ וּלְסַעֲדוֹ לִגְמֹר רְפוּאָתוֹ בִּשְׁלֵמוּת מְהֵרָה אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן. וְגַם מֵהַפִּיָאוְוקֶיס [עַלִיקוֹת] שֶׁמָּכַר הָיָה לִי לְנַחַת, אַךְ יֵשׁ בְּלִבִּי עָלֶיךָ בְּנִי חֲבִיבִי עַל אֲשֶׁר חוֹשֵׁב הַרְבֵּה וּמִתְפַּחֵד הַרְבֵּה בְּכָל סִבָּה קַלָּה שֶׁעוֹבֵר עָלֶיךָ. הֲלֹא אַתָּה רוֹאֶה בְּעֵינֶיךָ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה עִמְּךָ חֲסָדָיו בְּכָל עֵת, לֹא כַחֲטָאֵינוּ עָשָׂה לָנוּ וְכוּ', וְאַתָּה מִתְפַּחֵד וּמִתְבַּהֵל בְּיוֹתֵר בְּכָל עֵת. בְּטַח בַּה' כִּי לֹא יַעֲזֹב אוֹתְךָ לְעוֹלָם, חֲזַק וַחֲזַק, וְשַׂמַּח נַפְשְׁךָ בְּכָל עֵת בַּמֶּה שֶׁאַתָּה חָפֵץ לִהְיוֹת נִמְנֶה עִמָּנוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה הָאָיֹם וְהַנּוֹרָא מְאֹד. מִכָּל שֶׁכֵּן כִּי קִוִּינוּ לַה' שֶׁתּוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל וְתָבוֹא לְפֹה בְּשָׁלוֹם בְּשִׂמְחָה. וּבַעַל הַחֶמְלָה יַחֲמֹל עָלֵינוּ וְיוֹרֵנוּ הַדֶּרֶךְ לִתְשׁוּבָה הַנִּפְתָּח בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל, כִּי בְּוַדַּאי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַצַּדִּיקִים עוֹשִׂים אֶת שֶׁלָּהֶם תָּמִיד וְעוֹסְקִים בָּזֶה בִּשְׁלֵמוּת לְהַמְשִׁיךְ הַדֶּרֶךְ הַקֹּדֶשׁ הַזֶּה מֵחָדָשׁ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה בְּחִדּוּשִׁים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים מְאֹד מְאֹד, כִּי מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו יִתְבָּרַךְ. אַךְ מִי יִתֵּן שֶׁנִּזְכֶּה גַּם אֲנַחְנוּ לְהַאֲמִין בָּזֶה בִּשְׁלֵמוּת, בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ גַּם עַתָּה קְדֻשַּׁת הַדֶּרֶךְ הַזֶּה מֵחָדָשׁ שֶׁיְּקֻיַּם בָּנוּ חַדֵּשׁ עָלֵינוּ שָׁנָה טוֹבָה אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן. וְהַיּוֹם פָּנָה וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ יוֹתֵר.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִישׁוּעָה.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה.
כְּבוֹד רַבִּי נַפְתָּלִי נֵרוֹ יָאִיר פּוֹרֵס שָׁלוֹם בְּאַהֲבָה רַבָּה. בְּתִקּוּן הָרִצְפָּה שֶׁל הַבֵּית־הַמִּדְרָשׁ שֶׁלָּנוּ דְּפֹה. תְּהִלָּה לָאֵל עוֹסְקִים עַתָּה. וְקִוִּינוּ לַה' שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם לְנַחַת וּלְשִׂמְחַת לֵבָב בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. פּוּק חָזֵי גְּבוּרְתָּא דְּמָרָךְ. וַעֲדַיִן צְרִיכִין יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים רַבִּים.
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עֶרֶב סֻכּוֹת יוֹם א' ת"ר בְּרֶסְלֶב.
בְּנִי חֲבִיבִי.
מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי עַתָּה, וּמֵאֵלֶיךָ תָּבִין שֶׁאֵין פְּנַאי כָּעֵת לְהַרְחִיב הַדִּבּוּר כְּלָל. וְהִנֵּה עִמְּךָ יְדִידֵנוּ רַבִּי דָּוִד וְרַבִּי נַחְמָן שֶׁנָּסְעוּ הַיּוֹם לִקְהִלָּתְךָ, וּמֵהֶם תִּשְׁמַע מַה שֶּׁתִּשְׁמַע מִשִּׂיחָתֵנוּ וְכוּ'. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְשַׂמַּח אֶתְכֶם וְאוֹתָנוּ וְחֶדְוַת ה' יִהְיֶה מָעֻזֵּנוּ לַעֲמֹד נֶגֶד עֹצֶם רִבּוּי עַזּוּת דְּסִטְרָא אַחְרָא מִכָּל הַצְּדָדִים הֵן מֵעַצְמוֹ הֵן מֵאֲחֵרִים. אַךְ ה' עִזּוּז וְגִבּוֹר יַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ טוּבוֹ וְחַסְדּוֹ עַל יְדֵי תְּפִלַּת ה' בְּעַצְמוֹ. וְיִתֵּן עֻזּוֹ לַעֲבָדָיו הַשְּׁפָלִים, כִּי הוּא נוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ וְכוּ'. וְרַק עַל זֶה סָמַכְנוּ, אַחֲרֵי אֲשֶׁר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הֵיטִיב עִמָּנוּ כָּל כָּךְ כָּל כָּךְ לְהַשְׁמִיעֵנוּ כָּאֵלֶּה וְכָאֵלֶּה, הוּא יִגְמֹר בַּעֲדֵנוּ לְתָמְכֵנוּ בִּימִין צִדְקוֹ לְחַזְּקֵנוּ וּלְאַמְּצֵנוּ בְּשִׂמְחָתוֹ, בִּפְרָט בִּימֵי הֶחָג הַקָּדוֹשׁ זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ. מִי יִתֵּן שֶׁנִּזְכֶּה לְקַיֵּם וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ. וּתְהִלָּה לָאֵל יֵשׁ וָיֵשׁ לָנוּ בַּמֶּה לִשְׂמֹחַ בְּכָל חִדּוּשׁ וְחִדּוּשׁ וּבְכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר וְכוּ' וְכוּ'. וְאֵיךְ שֶׁהוּא אַשְׁרֵינוּ.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְזָרֶזְךָ וּמְחַזֶּקְךָ לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד בִּפְרָט בִּימֵי שִׂמְחָה כָּאֵלֶּה הַבָּאִים עָלֵינוּ לְטוֹבָה.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בְּנִי חֲבִיבִי.
מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי עַתָּה, וְאֵין פְּנַאי לְהַרְחִיב הַדִּבּוּר כְּלָל. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְשַׂמַּח אֶתְכֶם וְאוֹתָנוּ, וְיַמְתִּיק כָּל הַדִּינִים מֵעָלֵינוּ, וּמְאֹד הֶחֱיֵיתָ אוֹתִי בַּמֶּה שֶׁכָּתַבְתָּ שֶׁהֶחֱיֵיתָ עַצְמְךָ בְּהַתְּפִלָּה, גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי ה' אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּנוּ, וַאֲנִי מְחַיֶּה עַצְמִי בְּכָל עֵת בָּזֶה וּבְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. וְכָעֵת אֲנִי מִתְפַּלֵּא מְאֹד בְּהַחֶסֶד שֶׁעֲזָרַנִי ה' יִתְבָּרַךְ לְלַקֵּט הַלִּקּוּטֵי עֵצוֹת הֶחָדָשׁ כִּי הוּא פֶּלֶא. רַבּוֹת עָשִׂיתָ אַתָּה ה' וְכוּ'. שִׂישׂוּ וְשִׂמְחוּ בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה:
דִּבְרֵי אָבִיךָ
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב.
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, אוֹר לְיוֹם ב' נֹחַ ת"ר בְּרֶסְלֶב.
יִשְּׂאוּ הָרִים שָׁלוֹם לִכְבוֹד אֲהוּבִי יְדִיד נַפְשִׁי וּלְבָבִי הָרַבָּנִי הַוָּתִיק הַמֻּפְלָג הַנָּגִיד וְכוּ'. מוֹרֵנוּ הָרַב אַבְרָהָם בֶּער שֶׁיִּחְיֶה וּלְבֵיתוֹ וּלְיוֹצְאֵי חֲלָצָיו הַיְקָרִים חַיִּים וְשָׁלוֹם וְכָל טוּב.
דַּע יְדִידִי כִּי נִתְעַכַּבְתִּי בְּאוּמַאן עַל יוֹם כִּפּוּר הֶעָבַר, וּבָאתִי לְבֵיתִי עַל שַׁבָּת שֶׁבֵּין יוֹם כִּפּוּר לְסֻכּוֹת. וּבָרוּךְ הַשֵּׁם הַכֹּל עַל נָכוֹן מֵעִם ה', וְשָׂמַחְנוּ תְּהִלָּה לָאֵל בֶּחָג הֶעָבַר, בִּפְרָט בִּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת וְשִׂמְחַת תּוֹרָה וְהַכֹּל בְּשָׁלוֹם וְשַׁלְוָה תְּהִלָּה לָאֵל. טוֹב לְהוֹדוֹת לַה' אֲשֶׁר עַד כֹּה עֲזָרָנוּ. כֵּן יוֹסִיף ה' חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו הָעֲצוּמִים שֶׁיָּאִיר הָאֱמֶת בָּעוֹלָם. וְנִזְכֶּה לְהוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרוֹת נוֹרָאוֹת נִפְלְאוֹת הִתְגַּלּוּת תוֹרָתוֹ וְחָכְמָתוֹ הָאֲמִתִּית לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים וְכוּ'. כִּי כָּל דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁגִּלָּה כֻּלָּם הֵם לְגַלּוֹת אֱלֹקוּתוֹ בָּעוֹלָם. וּלְעֵת עַתָּה נִזְכֶּה אֲנַחְנוּ עַל כָּל פָּנִים לָשׂוּם לִבֵּנוּ הֵיטֵב לִדְבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים בְּאֹפֶן שֶׁנֵּלֵךְ בִּדְרָכָיו לְבַלּוֹת יָמֵינוּ עַל הַתּוֹרָה וְעַל הַתְּפִלָּה וּצְדָקָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. כִּי מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו. וְהַכֹּל יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי דְּרָכָיו הַקְּדוֹשִׁים. וְאִי אֶפְשָׁר עַתָּה לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה בִּפְרָט עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 12
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 56% מהספר עד סוף היום
יוֹסֵף אָחִיו שֶׁל יִשְׁמָעֵאל בֶּן קִמְחִית כֹּהֵן גָּדוֹל. יוֹסֵף בֶּן אֵילִים מִצִּפּוֹרִי כֹּהֵן גָּדוֹל. יוֹסֵף קַטְנוּתָא. יוֹסֵף חָפְנִי.
יוֹסֵף בֶּן סִימָאִי. רַב יוֹסֵף צִירוּנָא. יוֹסֵף בֶּן פַּכְּסַס. יוֹסֵף מוֹקִיר שָׁבֵּי. יוֹסֵף בַּר ר' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן צ״ח · סעיף כ״ז – סעיף ל״ז
כ־5 דק׳ · כ־520 מילים · 53% מהספר עד סוף היום
אֵין מַגְעִילִין וְאֵין מְלַבְּנִין כֵּלִים שֶׁנֶּאֶסְרוּ וְדִין טְבִילַת כֵּלִים עַיֵּן לְעֵיל סוֹף סִימָן ל"ז.
דִּין הֲדָחַת כֵּלִים בְּיוֹם טוֹב כְּמוֹ בְּשַׁבָּת, ואָסוּר לַהֲדִיחָן מִיּוֹם טוֹב רִאשׁוֹן לְיוֹם טוֹב שֵׁנִי.
אָסוּר לְהַסִּיק כְּדֵי לְחַמֵּם אֶת הַבַּיִת, אֶלָּא אִם הַקֹּר גָּדוֹל, שֶׁהַמַּאֲכָלִים נִקְרָשִׁים, וַהֲוֵי צֹרֶךְ אֹכֶל נֶפֶשׁ. אֲבָל אִם אֵין הַקֹּר גָּדוֹל, אָסוּר. רַק עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי מֻתָּר.
מֻתָּר לְחַמֵּם מַיִם לִרְחֹץ יָדָיו, אֲבָל לֹא כָּל גּוּפוֹ. וּלְצֹרֶךְ תִּינוֹק, אִם צְרִיכִין לְרָחֳצוֹ, אָסוּר גַּם כֵּן לְחַמֵּם מַיִם בִּשְׁבִילוֹ, אֲפִלּוּ עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי. אַךְ יְכוֹלִין לְהַרְבּוֹת בִּשְׁבִילוֹ, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁצְּרִיכִין קְצָת מַיִם לְבִשּׁוּל, מֻתָּר לְחַמֵּם אֲפִלּוּ יוֹרָה גְּדוֹלָה, רַק שֶׁיִּתֵּן כָּל הַמַּיִם קֹדֶם שֶׁהֶעֱמִידָהּ עַל הָאֵשׁ, וְלֹא יוֹסִיף אַחַר כָּךְ. וְאִם הַתִּינוֹק חוֹלֶה קְצָת, מֻתָּר לְחַמֵּם בִּשְׁבִילוֹ עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי (סִימָן תקיא ובחיי"א).
אָסוּר לְהוֹצִיא אֵשׁ, בֵּין מֵאֶבֶן בֵּין מִזְּכוּכִית (ברענגלאז) בֵּין מֵעֵצִים הַנַּעֲשִׂים בְּגָפְרִית [גַפְרוּר] (צינדהעלצעל) (תק"ב).
אֵין עוֹשִׂין מֻגְמָר, דְּהַיְנוּ לְפַזֵּר מִינֵי בְּשָׂמִים עַל הַגֶּחָלִים, בֵּין לְהָרִיחַ בֵּין לְגַמֵּר אֶת הַבַּיִת אוֹ כֵלִים, דִּכְתִיב לְכָל נֶפֶשׁ, וּבְעֵינָן דָּבָר הַשָּׁוֶה לְכָל נֶפֶשׁ. אֲבָל מֻגְמָר אֵינוֹ נִצְרָךְ אֶלָּא לִמְפֻנָּקִים וּמְעֻנָּגִים. וּבְעִנְיַן עִשּׁוּן הַטִּיטוּן (טאבאק רויכען), נֶחְלְקוּ הַפּוֹסְקִים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וְגַם לְהַמְּקִלִּים צְרִיכִים לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְהַדְלִיק בִּנְיָר וְלֹא בְּגַחֶלֶת, מִשּׁוּם כְּשֶׁזּוֹרְקָן עַל הָאָרֶץ נַעֲשֶׂה כִּבּוּי, וּבְנָקֵל יוּכַל לִטְעוֹת לַעֲשׂוֹת כֵּן בְּיוֹם טוֹב, כֵּיוָן שֶׁרָגִיל לַעֲשׂוֹת כֵּן בַּחֹל. וְאִם כְּתוּבִים עַל הַנְּיָר אוֹתִיּוֹת בִּכְתָב אוֹ בִּדְפוּס וְהוּא שׂוֹרְפוֹ, אִכָּא גַּם אִסּוּר מְחִיקָה (עַיֵּן פרמ"ג) אֶלָּא צָרִיךְ לְהַדְלִיק מִשַּׁלְהֶבֶת. וְגַם אֵין לְעַשֵּׁן מִתּוֹךְ כְּלִי (פייף) [מִקְטֶרֶת] חֲדָשָׁה. גַּם אָסוּר לַחְתֹּךְ אֶת הַטִּיטוּן [הַטַּבַּק] בְּיוֹם טוֹב, וְנִרְאֶה דְּהוּא הַדִּין דְּאָסוּר לְהָסִיר אֶת הַקְּצָווֹת מִן סִיגָרִין [הַסִּיגָרוֹת].
דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְלָאכָה גְּמוּרָה וְאָסוּר לַעֲשׂוֹתוֹ בַּשַׁבָּת, מִשּׁוּם רְפוּאָה לְחוֹלֶה שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה (כִּמְבֹאָר לְעֵיל סִימָן צ"א) גַּם בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל יוֹם טוֹב וְכֵן בִּשְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה. (עַיֵן לְקַמָּן צ"ט סָעִיף ב'), אָסוּר לַעֲשׂוֹתוֹ כִּי אִם עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי. אֲבָל בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי (חוּץ מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה), מֻתָּר לַעֲשׂוֹתוֹ גַּם עַל יְדֵי יִשְֹרָאֵל. אֲבָל מְלָאכָה גְּמוּרָה, אָסוּר לַעֲשׂוֹתָהּ לְחוֹלֶה שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה, אֲפִלּוּ בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי, כִּי אִם עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי (עַיֵן שֻלְחָן עָרוּךְ סִימָן תצ"ו סָעִיף ב'. וְיֵשׁ לַעֲשׂוֹת שְׁאֵלַת חָכָם) (תצ"ו).
הוֹצָאָה, מֻתֶּרֶת בְּיוֹם טוֹב, אֲפִלּוּ מַה שֶּׁאֵינוֹ לְצֹרֶךְ אֹכֶל נֶפֶשׁ, וּבִלְבַד שֶׁיְהֵא בָּהּ אֵיזֶה צֹרֶךְ אַחֵר (כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בְּסָעִיף א'), אֲבָל שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ כְּלָל, אָסוּר לְהוֹצִיא כִּי אִם בְּמָקוֹם שֶׁמֻּתָּר לְהוֹצִיא בַּשַׁבָּת. וְגַם לְצֹרֶךְ אֹכֶל נֶפֶשׁ, כְּגוֹן כַּדֵי יַיִן, לֹא יִשָּׂא מַשָּׂא גָּדוֹל כְּמוֹ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בַּחֹל, אֶלָּא יְשַׁנֶּה. וְאִם אִי אֶפְשָׁר לְשַׁנּוֹת, כְּגוֹן שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַרְבֵּה אוֹרְחִים עוֹשֶׂה כְּדַרְכּוֹ (תק"י תקי"ח).
כָּל הַמְּלָאכוֹת הַמֻתָּרוֹת לַעֲשׂוֹת בְּיוֹם טוֹב זֶהוּ דַּוְקָא לְצֹרֶךְ אָדָם, אֲבָל לֹא לְצֹרֶךְ בְּהֵמָה, דִּכְתִיב, יֵעָשֶׂה לָכֶם, וְדַרְשִׁינָן לָכֶם וְלֹא לִבְהֵמָה. וְלָכֵן אָסוּר לְבַשֵּׁל אוֹ לְהוֹצִיא אֵיזֶה דָּבָר לְצֹרֶךְ בְּהֵמָה, כְּמוֹ בַּשַׁבָּת.
אָסוּר לְבַשֵּׁל אוֹ לֶאֱפוֹת לְצֹרֶךְ אֵינוֹ יְהוּדִי. אַךְ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְשָׁרֵת אֵינוֹ יְהוּדִי, יָכוֹל לְהוֹסִיף וּלְבַשֵּׁל בִּקְדֵרָה אַחַת, שֶׁיְהֵא בָּהּ גַּם בִּשְׁבִיל הַמְשָׁרֵת. אֲבָל בִּשְׁבִיל אֵינוֹ יְהוּדִי מְכֻבָּד, אָסוּר אֲפִלּוּ לְהוֹסִיף. וְלֹא עוֹד, אֲלָּא אֲפִלּוּ אִם בִּשֵּׁל הַיִשְֹרָאֵל אוֹ אָפָה בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ, אָסוּר לְהַזְמִין אֵינוֹ יְהוּדִי שֶׁיֹּאכַל עִמּוֹ. וְאַךְ אֵינוֹ יְהוּדִי שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּבֵּד בּוֹ, מֻתָּר לָתֵת לוֹ אֵיזֶה דָּבָר מִמַּה שֶּׁבִּשֵּׁל אוֹ אָפָה. וְלֶאֱפוֹת פַּת אֲפִלּוּ בִּשְׁבִיל אֵינוֹ יְהוּדִי מְשָׁרְתוֹ, אָסוּר.
אָסוּר לְהוֹצִיא שׁוּם דָּבָר בִּשְׁבִיל אֵינוֹ יְהוּדִי כִּי אִם בַּמָקוֹם שֶׁמֻּתָּר לְהוֹצִיא בַשַׁבָּת.
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״ג
וְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְקַבֵּל יוֹם הַכִּפּוּרִים הַקָּדוֹשׁ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה וּבְשִׂמְחָה רַבָּה וְחֶדְוָה עֲצוּמָה, וְאֶזְכֶּה לְקַיֵּם כָּל הַחֲמִשָּׁה עִנּוּיִים בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת כָּרָאוּי, וּלְהִתְפַּלֵּל כָּל הַחֲמִשָּׁה תְּפִלּוֹת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים בְּכַוָּנָה עֲצוּמָה וְנוֹרָאָה וּלְהִתְוַדּוֹת בְּכָל מִינֵי וִדּוּיִים, וּלְהִתְחָרֵט עַל הֶעָבָר בַּחֲרָטָה גְמוּרָה וְלַעֲזב בֶּאֱמֶת דַּרְכִּי הָרָע וּמַחְשְׁבוֹתַי הָרָעוֹת וְהַמְבֻלְבָּלוֹת, וּלְקַבֵּל עָלַי בְּקַבָּלָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה לְבַל אָשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה, וּלְבַל אֶעֱשֶׂה עוֹד הָרָע בְּעֵינֶיךָ כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי, וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת בְּשִׂמְחָה בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה, וְלִבְכּוֹת הַרְבֵּה מִתּוֹךְ שִׂמְחָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָלֵא רַחֲמִים, זַכֵּנִי לִקְדֻשַּׁת יוֹם הַכִּפּוּרִים הָאָים וְהַנּוֹרָא וְהַנִּשְׂגָּב מְאד, כִּי הוּא יוֹם זֶה גָדוֹל וְקָדוֹשׁ וְנוֹרָא וְאָים וְאַדִּיר, יוֹם אֶחָד בַּשָּׁנָה, אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בּוֹ לְעַמֶּךָ, לִסְלֹחַ עֲווֹנוֹתֵיהֶם וּלְכַפֵּר פִּשְׁעֵיהֶם בַּיּוֹם הַנּוֹרָא הַזֶּה, רַחֵם עָלֵינוּ וְזַכֵּנוּ לְקַבֵּל יוֹם הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא הַזֶּה כָּרָאוּי וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, בְּאפֶן שֶׁתִּסְלַח וְתִמְחֹל וּתְכַפֶּר לָנוּ עַל כָּל חַטּאתֵינוּ וַעֲוֹנוֹתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים וְהַכְּבֵדִים יוֹתֵר מֵחֹל הַיָּם וְתַעַזְרֵנוּ בִּזְכוּת עֶצֶם קְדֻשַּׁת הַיּוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, וּבִזְכוּת הַתַּעֲנִית הַקָּדוֹשׁ שֶׁל יוֹם הַנּוֹרָא הַזֶּה, יוֹם צוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁנִּזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לְהַכְנִיעַ אֶצְלֵנוּ כָּל הָרְצוֹנוֹת אֵלֶיךָ תִּתְבָּרַךְ לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל כָּל מִינֵי רְצוֹנוֹת שֶׁלָּנוּ כְּנֶגֶד רְצוֹנְךָ, עַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָנוּ שׁוּם רָצוֹן וְלֹא שׁוּם תַּאֲוָה כְּנֶגֶד רְצוֹנְךָ כְּלָל, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ תָּמִיד, וְלִבְלִי לָסוּר מֵרְצוֹנְךָ יָמִין וּשְׂמאל וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה שֶׁאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ תְּבַטֵּל רְצוֹן אֲחֵרִים מִפְּנֵי רְצוֹנֵנוּ, וְיִתְבַּטֵּל מֵאִתָּנוּ כָּל מִינֵי מַחֲלֹקֶת שֶׁבָּעוֹלָם, הֵן מַחֲלֹקֶת מִבְּנֵי הָעוֹלָם, הֵן מַחֲלֹקֶת שֶׁבַּעֲצָמָי אֲשֶׁר עַתָּה "אֵין שָׁלוֹם בַּעֲצָמַי מִפְּנֵי חַטָּאתִי" וְכָל מַה שֶּׁאֲנִי רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה יֵשׁ לִי מְנִיעוֹת רַבּוֹת וַעֲצוּמוֹת בְּלִי שִׁעוּר וְעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמּחַ וְהַלֵּב, וְהַכּל אֶזְכֶּה לְבַטֵּל עַל יְדֵי הַתַּעֲנִית הַקָּדוֹשׁ שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים הַכָּלוּל מִכָּל הַיָּמִים שֶׁל כָּל הַשָּׁנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "גָּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ וְעַל סִפְרְךָ כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ, יָמִים יֻצָּרוּ וְלוֹ אֶחָד בָּהֶם", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. 'זֶה יוֹם הַכִּפּוּרִים' רַחֵם עָלֵינוּ וְזַכֵּנוּ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת בְּכָל הַשָּׁנָה, וּבִפְרָט בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים הַקָּדוֹשׁ, וְעָזְרֵנוּ לְהִתְעַנּוֹת הַתַּעֲנִית שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים בִּקְדֻשָּׁה נוֹרָאָה וַעֲצוּמָה, וּבְשִׂמְחָה וְחֶדְוָה רַבָּה בֶּאֱמֶת, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לְקַדֵּשׁ עַצְמִי מֵעַתָּה וְלֵידַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּעִנְיַן הַתַּעֲנִיּוֹת בְּכָל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ, וְלִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת לְמַעַן לֹא אֵבוֹשׁ וְלֹא אֶכָּלֵם וְלֹא אֶכָּשֵׁל לְעוֹלָם וָעֶד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָלֵא רַחֲמִים אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה יָמִים מֵתִים וּפְגָרִים מַמָּשׁ הַמֻּנָּחִים בְּמָקוֹם שֶׁמֻּנָּחִים, עַל יְדֵי רִבּוּי וְעצֶם פְּשָׁעַי הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים מְאד מְאד שֶׁעָשִׂיתִי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה אַתָּה יוֹדֵעַ אֵיךְ הוֹצֵאתִי הַחַיּוּת מִיָּמִים הַרְבֵּה בְּאַכְזָרִיּוּת גָּדוֹל מְאד, וְלֹא דַי שֶׁלֹּא הוֹסַפְתִּי עַל הַיָּמִים חַיּוּת מִלְּמַעְלָה עַל יְדֵי תוֹרָה וַעֲבוֹדָה, אַף גַּם הוֹצֵאתִי מֵהֶם עֶצֶם חַיּוּתָם לְגַמְרֵי עַל יְדֵי רִבּוּי עֲווֹנוֹתַי שֶׁעָשִׂיתִי בָּהֶם אֲשֶׁר תִּקּוּן כָּל אֵלּוּ הַיָּמִים הַמֵּתִים הוּא עַל יְדֵי תַעֲנִיּוֹת הַרְבֵּה, כַּאֲשֶׁר גִּלִּיתָ לָנוּ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים, רַחֵם עָלַי וְעָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים וּבַחֲסָדֶיךָ הַנּוֹרָאִים וְהַנִּפְלָאִים, שֶׁאֶזְכֶּה בְּכחַ הַתַּעֲנִית הַקָּדוֹשׁ שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים וּבְכחַ שֶׁל כָּל הַתַּעֲנִיתִים שֶׁתְּזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְהִתְעַנּוֹת בְּחַיַּי, שֶׁאֶזְכֶּה עַל יָדָם לְתַקֵּן כָּל אֵלּוּ הַיָּמִים הַמֵּתִים וְאֶזְכֶּה לְהִתְעַנּוֹת הַרְבֵּה כָּל כָּךְ עַד שֶׁאֶצְטָרֵךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם כּחַ שֶׁל יְמֵי הַיְנִיקָה בְּכחַ הֶחָלָב שֶׁיָּנַקְתִּי מִמְּעֵי אִמִּי, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהַחֲיוֹת וּלְהַעֲלוֹת וּלְתַקֵּן כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר עָבְרוּ עָלַי מִיּוֹם הֱיוֹתִי עַד הֵנָּה וְאֶזְכֶּה בְּיוֹם צֵאתִי מִן הָעוֹלָם לָבוֹא וְלִכְנס לְפָנֶיךָ עִם כָּל הַיָּמִים שֶׁל כָּל יְמֵי חַיַּי בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, וְיִהְיוּ כָּל הַיָּמִים שֶׁלִּי שְׁלֵמִים וּקְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים וּמְתֻקָּנִים בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, וְלָא אֵיעוּל בְּכִסּוּפָא קַמָּךְ
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗עָזְרֵנִי עָזְרֵנִי, הוֹשִׁיעֵנִי הוֹשִׁיעֵנִי, עַשֵׂה עִמִּי פֶּלֶא לְחַיִּים לְבַל אֶהְיֶה כְּמֵת חַס וְשָׁלוֹם, "לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָהּ" שַׂמֵּחַ נַפְשִׁי הָאֻמְלָלָה מְאד הָעֲלוּבָה מְאד, עַל יְדֵי תַעֲנִיּוֹת הַרְבֵּה שֶׁתְּזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ לְהִתְעַנּוֹת מֵעַתָּה וְאֶזְכֶּה לְהִתְחַזֵּק בָּזֶה הַרְבֵּה עָזְרֵנִי מָלֵא רַחֲמִים, הוֹשִׁיעֵנִי מָלֵא יְשׁוּעוֹת, רַחֵם עָלַי מָלֵא רַחֲמִים, גּוֹמֵל לַחַיָּבִים טוֹבוֹת שֶׁגְּמָלַנִי כָּל טוֹב וְזִכַּנִי לִהְיוֹת מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל וְהִבְדִּלַנִי מִן הַתּוֹעִים, וְלֹא עָשַׂנִי גוֹי, גָּמְלֵנִי כָּל טוֹב סֶלָה וְעָזְרֵנִי מֵעַתָּה לִפְרשׁ אֶת עַצְמִי מִזֶּה הָעוֹלָם לְגַמְרֵי, וְאֶזְכֶּה לְהַאֲרִיךְ אַפִּי בִגְבוּרָה גְדוֹלָה וְלִכְבּשׁ אֶת יִצְרִי וְלִמְשׁל בְּרוּחִי, וּלְהִתְחַזֵּק בְּכָל עֵת עַד שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לִסְתּם עֵינַי מֵחֵיזוּ דְהַאי עָלְמָא לְגַמְרֵי, וּלְהִתְעַנּוֹת תַּעֲנִיּוֹת הַרְבֵּה וְהַפְסָקוֹת שְׁלֵמוֹת וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ תְּקַבְּלֵם בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן וּתְקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ בְּרַחֲמִים רַבִּים וּתְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשִׁי תָמִיד, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה בְּכחַ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים לְתַקֵּן כָּל מַה שֶּׁפָּגַמְתִּי מֵעוֹדִי בַּחַיִּים חַיּוּתִי וְאֶזְכֶּה לְהַכִּיר אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת וְלַעֲבד אוֹתְךָ תָמִיד בֶּאֱמֶת אֲנִי וְזַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם "הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם הוֹרֵנִי יְהוָה דֶּרֶךְ חֻקֶּיךָ וְאֶצֳּרֶנָּה עֵקֶב הוֹרֵנִי יְהוָה דַרְכֶּךָ אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶךָ הוֹרֵנִי יְהוָה דַּרְכֶּךָ וּנְחֵנִי בְּארַח מִישׁוֹר לְמַעַן שׁוֹרְרָי שְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ הֵמָּה יַנְחוּנִי, יְבִיאוּנִי אֶל הַר קָדְשְׁךָ וְאֶל מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ כִּי לְךָ לְבַד עֵינַי תְלוּיוֹת עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא, יְהוָה מִשָּׁמָיִם יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי" עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 196 מתוך 354 במחזור של שנת ה׳תשפ״ו
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־37 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת כ״ד בניסן): שמיני
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־6 באפריל 2026, בשעה 19:01 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ניסן ופסח
יְמֵי נִיסָן הֵם יְמֵי תְּשׁוּבָה כְּמוֹ תִּשְׁרֵי: (לק"א סי' מ"ט אות ו')
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · שלש רגלים
עִקַּר הַשִּׂמְחָה הוּא מִן הַמִּצְווֹת. וְעִקַּר הַשִּׂמְחָה הוּא בַּלֵּב. כִּי כָּל חַד כְּפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּיהּ גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא וְיִחוּדוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, רָאוּי לוֹ לִשְׂמֹחַ מְאֹד בְּכָל מִצְוָה וּמִצְוָה שֶׁעוֹשֶׂה, שֶׁזּוֹכֶה לַעֲשׂוֹת רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הַבּוֹרֵא, הַיָּחִיד, הַקַּדְמוֹן הַנִּצְחִי, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לָנֶצַח. וְעִקַּר הַשִּׂמְחָה שֶׁל כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁעוֹשִׂין בְּכָל הַשָּׁנָה, הֵם מִתְקַבְּצִין יַחַד בְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים, וְזֶהוּ הַשִּׂמְחָה שֶׁל יוֹם טוֹב. כִּי אָז מִתְקַבֵּץ וּמִתְעוֹרֵר הַשִּׂמְחָה הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת שֶׁל כָּל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁל כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁעוֹשִׂין בְּכָל הַשָּׁנָה. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לְהִתְגַּבֵּר מְאֹד לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ הַשִּׂמְחָה הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת שֶׁל הַמִּצְווֹת, שֶׁהוּא שִׂמְחַת יוֹם טוֹב, בְּכָל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ. מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן בְּיוֹם טוֹב קֹדֶשׁ בְּעַצְמוֹ, שֶׁאָז חַיָּבִים לִשְׂמֹחַ מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ", כִּי אָז מִתְקַבֵּץ יַחַד הַשִּׂמְחָה שֶׁל כָּל הַמִּצְווֹת, אֲשֶׁר אֵין שִׁעוּר וָעֵרֶךְ לַשִּׂמְחָה הַזֹּאת, כַּאֲשֶׁר יָבִין כָּל אֶחָד בְּלִבּוֹ כַּנַּ"ל: (שם אות ה')
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.