פותחים את היום עם תורת רבנו
יום שישי, כ״ג בניסן ה׳תשפ״ו · 10 באפריל 2026
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה פ״ג · אות א׳ – אות ב׳
כ־9 דק׳ · כ־920 מילים · 53% מהספר עד סוף היום
מַתָּן בַּסֵּתֶר יִכְפֶּה אַף (משלי כא). דַּע, כִּי בְּהָאָלֶף־בֵּית יֵשׁ שִׁשָּׁה פֵּאִין. דְּהַיְנוּ: אָלֶף אִי אֶפְשָׁר לִקְרוֹת בְּלֹא פ'. גַּם כָּף ך"ף, פ', ף, וְקוּף, גַּם כֵּן אִי אֶפְשָׁר לִקְרֹא אוֹתָן בְּלֹא פ', נִמְצָא שֶׁיֵּשׁ בְּהָא"ב שִׁשָּׁה פֵּאִין. וְשִׁשָּׁה פְּעָמִים פ', גִּימַטְרִיָּא ת"פ, כְּמִנְיַן לִילִית. וְהִנֵּה חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁאֵרַע לָאָדָם מִקְרֶה בִּלְתִּי טָהוֹר, הוּא עַל־יְדֵי הַקְּלִפָּה הַנַּ"ל, כַּיָּדוּעַ. וְהִנֵּה הַקְּלִפָּה הַנַּ"ל יוֹנֶקֶת מִן הָאָלֶף־בֵּית כְּמִנְיַן שְׁמָהּ, הַיְנוּ מִן הַפֵּאִין הַנַּ"ל, וְנַעֲשֶׂה מִן פֵּא אַף. לְפִיכָךְ אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה יז): אִישׁ וְאִשָּׁה, זָכוּ – שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵּינֵיהֶם, לֹא זָכוּ – הַיְנוּ שֶׁהוּא בִּלְתִּי טָהוֹר, אֵשׁ אוֹכַלְתּוֹ. כִּי דַּע וּרְאֵה, כִּי הָאוֹתִיּוֹת עַצְמָן שֶׁל הַפֵּאִין (הַיְנוּ א, כ, ך, פ, ף, ק, הַנַּ"ל), הֵם גִּימַטְרִיָּא "אֵשׁ", וְנוֹקְמִין בּוֹ. וּכְשֶׁנּוֹתֵן צְדָקָה בַּסֵּתֶר, פּוֹדֶה הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת מִן הַקְּלִפָּה, וְנַעֲשֶׂה מִן הָאַף פֵּא. וְזֶהוּ: מַתָּן בַּסֵּתֶר יִכְפֶּה אָף – מִלְּשׁוֹן כּוֹפֶה עָלָיו כְּלִי (שֶׁהוּא לְשׁוֹן הֲפִיכָה). וְזֶה: יִכְפֶּה אָף, שֶׁכּוֹפֶה וְהוֹפֵךְ הָ"אַף", וְנַעֲשֶׂה פֵּא, [וְהוּא פִּלְאִי]:
אִיתָא בַּגְּמָרָא: בַּמֶּה הֶאֱרַכְתָּ יָמִים, אָמַר לוֹ: וַתְּרָן הָיִיתִי בְּמָמוֹנִי (מגילה כח)., לְבָאֵר זֶה צָרִיךְ לֵידַע מַה דְּאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (פ' נשא דף קכג), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: תָּא חֲזִי לְשִׁית יְמֵי בְּרֵאשִׁית, לְכָל חַד אִית לֵהּ פַּרְצוּפֵהּ דְּהַהוּא דַּרְגָּא דְּאַנְהִיג לֵהּ, וְלָא תִּשְׁכַּח יוֹם דְּלֵית בֵּהּ טוֹב וְכוּ'. וְכָל יוֹמָא אִית לֵהּ גָּדֵר מִלְּבַר, דְּלָא יֵעוֹל כָּל בַּר נָשׁ לְהַהוּא טוֹב, כְּגוֹן חֹשֶׁךְ דְּכַסְיָא לִנְהוֹרָא וְכוּ'. וּבְגִין דָּא, מָאן דְּאִיהוּ חַיָּבָא וְיֵעוֹל לְמִנְדַּע רָזִין דְּאוֹרַיְתָא, כַּמָּה נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים מְבַלְבְּלִין מַחֲשַׁבְתֵּהּ, דְּלָא יֵעוֹל לַאֲתָר דְּלָאו דִּילֵהּ. אֲבָל מָאן דְּאִיהוּ טוֹב, כָּל אִילֵין נְטִירִין אִנּוּן לְמֵימְרֵהּ, וְקָטֵגוֹר נַעֲשֶׂה סַנֵּגוֹר, וְיֵעֲלוּן לֵהּ לַטּוֹב הַגָּנוּז, וְיֵמְרוּן: מָרָנָא, הָא בַּר נָשׁ טוֹב וְצַדִּיק וִירֵא שָׁמַיִם בָּעֵי לְעַיְלָא קֳדָמָךְ וְכוּ'. הַהוּא טוֹב גָּנוּז יֵימָא לוֹן: פָּתְחוּ לֵיה בְּהַאי תַּרְעָא דְּאִתְקְרִי אַהֲבָה, אוֹ בְּהַאי תַּרְעָא דְּאִיהוּ תְּשׁוּבָה, כָּל צַדִּיק יֵעוֹל כְּפוּם דַּרְגָּא דִּילֵהּ. וְאֵין טוֹב אֶלָּא תּוֹרָה (ע"ז יט:), וּכְשֶׁאָדָם רוֹצֶה לַהֲגוֹת וְלַחֲשֹׁב בַּתּוֹרָה, הַיְנוּ בְּרָזִין דְּאוֹרַיְתָא, אִנּוּן נְטִירִין וּנְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים מְבַלְבְּלִין מַחֲשַׁבְתֵּהּ, וְאֵלּוּ הֵם הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁבָּאִין לָאָדָם. וּכְשֶׁאָדָם רוֹצֶה וְחוֹשֵׁק עַד מְאֹד, וּפוֹתְחִין לוֹ, כַּנַּ"ל בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, אֲזַי כָּל יוֹם וָיוֹם אֶצְלוֹ גָּדוֹל עַד מְאֹד, כִּי רוֹאֶה וּמַשִּׂיג הַטּוֹב הַגָּנוּז, הַיְנוּ רָזִין דְּאוֹרַיְתָא, הַשַּׁיָּךְ לְאוֹתוֹ הַיּוֹם: וְזֶה שֶׁשָּׁאַל הַתַּנָּא: בַּמֶּה הֶאֱרַכְתָּ יָמִים – הַיְנוּ בְּאֵיזָה מִדָּה מִן הַמִּדּוֹת נִכְנַסְתָּ לְהַטּוֹב הַגָּנוּז, וְהֶאֱרַכְתָּ הַיָּמִים שֶׁלְּךָ לִהְיוֹת גְּדוֹלִים כַּנַּ"ל. וְהֵשִׁיב לוֹ: וַתְּרָן הָיִיתִי בְּמָמוֹנִי – שֶׁזּוֹ הִיא מִדַּת אַבְרָהָם אָבִינוּ, וְהִיא תַּרְעָא דְּאִיתְקְרִי אַהֲבָה, וְהוּא סִטְרָא דִּימִינָא. וְאִיתָא בְּתִקּוּנֵי זֹהַר (תיקון ע' דף קיח) מִסִּטְרָא דִּימִינָא מֹחָא חִוָּרָא כְּכַסְפָּא. הַיְנוּ שֶׁכָּל הַמְקַטְרְגִים וְכָל הַנְּחָשִׁים וְעַקְרַבִּים, הַיְנוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁמְּבַלְבְּלִין מַחֲשַׁבְתֵּהּ, נַעֲשִׂין חִוָּרָא כְּכַסְפָּא. וּלְכָךְ נֶאֱמַר בְּאַבְרָהָם (בראשית כ״ד:א׳): וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים, הַיְנוּ שֶׁהָיוּ כָּל הַיָּמִים שֶׁלּוֹ שְׁלֵמִים וּגְדוֹלִים. כִּי מִסִּטְרָא דִּימִינָא מֹחָא חִוָּרָא כְּכַסְפָּא, וּמִן הַקָּטֵגוֹר נַעֲשֶׂה סַנֵּגוֹר, וְהָיָה יָכוֹל לָבוֹא בְּכָל יוֹם אֶל הַטּוֹב הַגָּנוּז הַשַּׁיָּךְ לוֹ:
לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה פּוֹסְעִים בּוֹ פְּסִיעָה קְטַנָּה – כִּי מִתְּחִלָּה הַמַּלְכוּת הִיא אֵצֶל זְעֵיר אַנְפִּין, בִּבְחִינַת אוֹשִׁיט פְּסִיעָה לְבַר, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (בלק דף רג: וכמבואר בכתבי האריז"ל). סוֹעֲדִים בּוֹ – פֵּרוּשׁ כְּשֶׁאָנוּ רוֹצִים לְתַקְּנָהּ וּלְגַדְּלָהּ, בִּבְחִינַת סַעַד וְעֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ, שֶׁיְּהֵא פָּנִים בְּפָנִים. וּלְבָרֵךְ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים – פֵּרוּשׁ שֶׁצָּרִיךְ לְהָאִיר אֶת נֶצַח הוֹד יְסוֹד דִּזְעֵיר אַנְפִּין, כִּי מִשָּׁם עִקַּר בִּנְיָנָהּ. צִדְקָתָם תַּצְהִיר – פֵּרוּשׁ עַל יְדֵי מָה מִתְבָּרְכִין נֶצַח הוֹד יְסוֹד דִּזְעֵיר אַנְפִּין, עַל יְדֵי הַמֹּחִין שֶׁהוּא מְקַבֵּל, כַּמּוּבָא. וְהַמֹּחִין הֵם אַרְבַּע: חָכְמָה בִּינָה חֶסֶד וּגְבוּרָה, וְהֵם מְלֻבָּשִׁים בְּנֶצַח־הוֹד־יְסוֹד דְּבִינָה. וְזֶה בְּחִינוֹת: כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים, שֶׁהֵם סוֹד שִׁין שֶׁל שְׁלֹשָׁה רָאשִׁין וְשִׁין שֶׁל אַרְבָּעָה רָאשִׁין: (עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ זַ"ל)
פּוֹסְעִים בּוֹ פְּסִיעָה קְטַנָּה סוֹעֲדִים בּוֹ לְבָרֵךְ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים וְכוּ': הִנֵּה יָדוּע,ַ כִּי בִּימֵי הַחֹל הוּא שְׁלִיטַת הַחִיצוֹנִים, וְעֶרֶב־שַׁבָּת־ קֹדֶשׁ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת אֵין לָהֶם שְׁלִיטָה כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: כַּד אִתְקַדַּשׁ יוֹמָא כְּדֵין יִתְפָּרְדוּ כָּל פּוֹעֲלֵי אָוֶן. וְעִקַּר שְׁלִיטָה שֶׁלָּהֶן בִּימֵי הַחֹל הוּא בִּבְחִינוֹת רַגְלִין, שֶׁאֵין מַנִּיחִין לָאָדָם לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. דְּאִיתָא בַּגְּמָרָא (ברכות ו): הַנֵי בִּרְכֵּי דְּרַבָּנָן דְּשָׁלְהִי מִנַּיְהוּ, וּבְשַׁבַּת קֹדֶשׁ חוֹזְרִין לָהֶם כֹּחַ הַהֲלִיכָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו נ״ח:י״ג): אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ; הַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, שֶׁבְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ יָכוֹל לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. אַךְ לְמָשָׁל, תִּינוֹק כְּשֶׁמַּתְחִיל לֵילֵךְ, עֲדַיִן צָרִיךְ סַעַד לְתָמְכוֹ, וְאַף־עַל־ פִּי־כֵן אֵינוֹ יָכוֹל לֵילֵךְ בִּמְרוּצָה, רַק פְּסִיעוֹת קְטַנּוֹת, וּצְרִיכִין לְחַזֵּק אוֹתוֹ. כָּךְ כְּשֶׁאָדָם מַתְחִיל בְּשַׁבָּת לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, צָרִיךְ עוֹד סַעַד לְתָמְכוֹ, וְהַסַּעַד הַזֶּה הוּא בְּחִינַת אֱמֶת. וּבְחִינַת אֱמֶת הַזֶּה הוּא בְּחִינַת רֶגֶל שְׁלִישִׁי, כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא (שבת קד): קֻשְׁטָא קָאֵי, וְשַׁבָּת הוּא בְּחִינַת אֱמֶת, כִּדְאִיתָא (במסכת דמאי פ"ד): אֲפִלּוּ עַם הָאָרֶץ יָרֵא לְשַׁקֵּר בְּשַׁבָּת. וּכְשֶׁמְּדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּמִדָּה זוֹ, הוּא סַעַד לְתָמְכוֹ, וּבְחִינַת רֶגֶל שְׁלִישִׁי. אַךְ עֲדַיִן צְרִיכִין לְבָרֵךְ אֶת הַשָּׁלֹשׁ רַגְלַיִם הַנַּ"ל, וְלִתֵּן כֹּחַ בָּהֶם, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לֵילֵךְ הֵיטֵב. וְהוּא עַל־יְדֵי צְדָקָה שֶׁעוֹשֶׂה בְּשַׁבָּת, הַיְנוּ שֶׁנּוֹתֵן לְאָדָם עַל שַׁבָּת, אוֹ שֶׁמְּאַכְסֵן עָנִי עַל שֻׁלְחָנוֹ. כִּי יֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי צְדָקָה: יֵשׁ צְדָקָה שֶׁעוֹשִׂין בִּימֵי הַחֹל, וּצְדָקָה שֶׁעוֹשִׂין בְּשַׁבַּת־קֹדֶשׁ. וּצְדָקָה הוּא בְּחִינוֹת שֶׁמֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלאכי ג׳:כ׳): שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וְכוּ'. וּצְדָקָה שֶׁעוֹשִׂין בִּימֵי הַחֹל, הוּא כְּנֶגֶד שֶׁמֶשׁ שֶׁבַּזְּמַן הַזֶּה. וּצְדָקָה שֶׁל שַׁבָּת, שֶׁהוּא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא, הִיא כְּנֶגֶד שֶׁמֶשׁ הָעֲתִידָה לְהִתְחַדֵּשׁ לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁהוּא כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים. וְשֶׁמֶשׁ שֶׁהוּא בְּחִינוֹת צְדָקָה, הוּא נוֹתֵן כֹּחַ לִבְחִינַת רַגְלִין, שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים פ״ה:י״ד): צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ, הַיְנוּ שֶׁצְּדָקָה עוֹשָׂה לוֹ הֲלִיכָה. וְגַם נֶאֱמַר (בראשית ל״ב:ל״ב): וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: לוֹ – לְצָרְכּוֹ, לְרַפְּאוֹתוֹ מִצִּלְעָתוֹ. נִמְצָא בָּזֶה שֶׁעוֹשֶׂה צְדָקָה בְּשַׁבָּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים, הוּא הַנּוֹתֵן כֹּחַ לִבְחִינַת שָׁלֹשׁ רַגְלִין הַנַּ"ל:
וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ: פּוֹסְעִים בּוֹ פְּסִיעָה קְטַנָּה – הַיְנוּ שֶׁבְּשַׁבָּת פּוֹסֵעַ עֲדַיִן פְּסִיעָה קְטַנָּה כַּנַּ"ל. סוֹעֲדִים בּוֹ – הַיְנוּ עַל יְדֵי בְּחִינַת שַׁבָּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמֶת כַּנַּ"ל, הוּא עוֹשֶׂה לְעַצְמוֹ סַעַד וְרֶגֶל שְׁלִישִׁי. לְבָרֵךְ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים – הַיְנוּ שָׁלֹשׁ רַגְלַיִם הַנַּ"ל. וְלִתֵּן כֹּחַ בָּהֶם שֶׁיּוּכְלוּ לֵילֵךְ כָּרָאוּי, הוּא עַל יְדֵי: צִדְקָתָם תַּצְהִיר כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים – הַיְנוּ שֶׁיִּתֵּן צְדָקָה בְּשַׁבָּת כַּנַּ"ל, שֶׁהִיא בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ הָעֲתִידָה לְהִתְחַדֵּשׁ כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים כַּנַּ"ל:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות קמ״ו – אות קמ״ז
כ־3 דק׳ · כ־270 מילים · 55% מהספר עד סוף היום
שיך להתורה ״קשיא ראשי תבות ׳שמע י"י קולי אקרא׳ (כ) (בלקוטי תנינא סימן מ"ו), קדם תבת ״ועל כל פנים השם יתברך שומע קולו, שזה ישועתו״, שנראה לי שחסר שם: והעקר כי הצעקה בלבו בעצמה הוא בחינת אמונה, כי אף על פי שבאים עליו כפירות גדולות וקשיות, עם כל זאת מאחר שצועק - על כל פנים בלבו בודאי עדין יש בו ניצוץ ונקדה מהאמונה הקדושה, כי אם חס ושלום לא היה בו עוד שום נקדה מהאמונה כלל, לא היה צועק כלל. נמצא שהצעקה בעצמה הוא בחינת אמונה. והבן זה. וגם על ידי הצעקה זוכין לאמונה, הינו: שהצעקה בעצמה הוא בחינת אמונה, כנזכר לעיל, רק שהאמונה הוא בקטנות גדול, ועל ידי הצעקה בעצמה יכול לזכות לאמונה, הינו: להעלות ולגדל את האמונה עד שיסתלקו הקשיות ממנו. ואפלו אם אינו זוכה לזה עדין, אף על פי כן הצעקה בעצמה טוב מאד, וכנזכר לעיל:
שמעתי מאיש אחד מאנשינו, שאמר שקדם שספר רבנו זכרונו לברכה המעשה של המלך שהיה לו בן שכלו מאבנים טובות, הנדפסת (בספורי מעשיות), אמר קדם שספר: ״אני יודע מעשה שיש בה כל השם של מ"ב״, ואחר כך ספר זאת המעשה. ואף על פי כן אין אנו יודעים אם זאת היא המעשה של השם מ"ב. וגם אנכי שמעתי מפיו הקדוש לפני כמה שנים שאמר שהבעל שם טוב זכרונו לברכה היה יודע מעשה שהיה בה השם של מ"ב, ודבר עמי אז מהשם של מ"ב. ושאל אותי למצא פרוש בלשון לעז על שתי אותיות וי"ו צד"י שנמצא בשם הנ"ל, ולא יכלתי למצא. וכפי המובן היה שכבר יודע סוד כל השם הנ"ל, רק שתי אותיות אלו וי"ו צד"י הנ"ל עדין אינו יכול להכניסם בתוך הענין שהיה רוצה להלביש בו שם הנזכר לעיל:
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות י״ח
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 55% מהספר עד סוף היום
וביום מחר שח בשבילו, וקבלו על שבת הראשון פרשת נח ובליל שבת כפף רבנו זכרונו לברכה, את ראשו שיברך אותו, וקפץ ארבע אמות ממנו לאחוריו ברעדה גדולה. ודבר בהתלהבות גדול ולא היה אפשר להבין מה שאמר.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אך בסוף דבריו שמעו שאמר איך אנו מתבישים בפני זרע הבעל שם טוב זכרונו לברכה, ולא רצה לברך אותו. אך את האיש שהיה עם רבנו זכרונו לברכה, ברך מיד כשכפף ראשו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רמ״ח – אות רנ״ב
כ־3 דק׳ · כ־330 מילים · 44% מהספר עד סוף היום
(ח) פַּעַם אַחַת אָמַר: הָעוֹלָם הָיוּ צְרִיכִין לְהַעְתִּיר הַרְבֵּה עֲבוּרִי, כִּי הָעוֹלָם הֵם צְרִיכִים אוֹתִי מְאֹד מְאֹד, כִּי הָעוֹלָם אֵין יְכוֹלִין לִהְיוֹת בִּלְעָדַי כְּלָל:
(ט) אָמַר בִּקְרִימִינְטְשַׁאק עוֹד יֹאמְרוּ בַּיָּמִים הַבָּאִים "מֶען וֶועט אַמָאהל זָאגְן אַיי אִיז דָאס גִוֶוען אַ ר' נַחְמָן" [אַיי, הָיָה כָּזֶה ר' נַחְמָן] כִּי יִתְגַּעְגְּעוּ מְאֹד אַחֲרַי. גַּם אָמַר שֶׁבַּיָּמִים הַבָּאִים יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל עַל שֶׁחָלְקוּ עָלָיו, וְיֹאמְרוּ בְּדֶרֶךְ תְּמִיָּהּ עַל זֶה הָיוּ חוֹלְקִים בִּתְמִיהָה. גַּם אָמַר שֶׁכְּשֶׁיַּחְלוֹקוּ עַל אֶחָד יֹאמְרוּ הֲלֹא גַּם עָלָיו הָיוּ חוֹלְקִים, כְּלוֹמַר עַל־כֵּן אֵין רְאָיָה מִן מַחֲלֹקֶת:
(י) אָמַר אוֹתִי צְרִיכִים כָּל הָעוֹלָם, לֹא מִבָּעֲיָא אַתֶּם כִּי אַתֶּם יוֹדְעִים בְּעַצְמְכֶם אֵיךְ אַתֶּם צְרִיכִים אוֹתִי, אֶלָּא אֲפִלּוּ כָּל הַצַּדִּיקִים צְרִיכִים אוֹתִי, כִּי גַּם הֵם צְרִיכִים לְהַחֲזִיר אוֹתָם לְמוּטָב. וְגַם אֲפִלּוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם צְרִיכִין אוֹתִי. אַךְ דַּיּוֹ לְעֶבֶד לִהְיוֹת כְּרַבּוֹ (בְּרָכוֹת נח:):
(יא) כְּשֶׁנָּסַע לְנָאוְורִיטְשׁ בִּהְיוֹתוֹ יוֹשֵׁב עַל הָעֲגָלָה אָמַר יֵשׁ לְאֵל יָדִי לְהַחֲזִיר כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְמוּטָב, וְלֹא בִּלְבַד אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים אֶלָּא אֲפִלּוּ צַדִּיקִים וַאֲנָשִׁים גְּדוֹלִים אֲנִי יָכוֹל לְהַחֲזִירָם לְמוּטָב. כִּי גַּם הַצַּדִּיקִים צְרִיכִים לְהַחֲזִירָם לְמוּטָב. וְלֹא מִבָּעֲיָא יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים אֶלָּא כָּל הָאֻמּוֹת הָעוֹלָם כֻּלָּם אֲנִי יָכוֹל לְהַחֲזִירָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהָיִיתִי יָכוֹל לְהוֹלִיכָם סָמוּךְ לְדַת יִשְׂרָאֵל. אַךְ דַּיּוֹ לְעֶבֶד לִהְיוֹת כְּרַבּוֹ:
(יב) אָמַר שֶׁאֶצְלוֹ הָרָצוֹא אֵינוֹ שׁוּם עֲבוֹדָה אֶצְלוֹ וְעִקַּר הָעֲבוֹדָה וְהַיְגִיעָה אֶצְלוֹ הִיא בְּחִינַת הַשּׁוֹב. כְּלוֹמַר כִּי בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יֵשׁ בְּחִינַת (יְחֶזְקֵאל א) רָצוֹא וָשׁוֹב, וְזֹאת הַבְּחִינָה הִיא אֵצֶל כָּל אָדָם אֲפִלּוּ אֵצֶל הַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים. כִּי כָּל אָדָם מִתְעוֹרֵר לִפְעָמִים לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּפְרָט בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה שֶׁלִּפְעָמִים מִתְלַהֵב לִבּוֹ מְאֹד, וְאוֹמֵר אֵיזֶה דִּבּוּרִים בְּהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל, וְזֹאת הַבְּחִינָה הִיא בְּחִינַת רָצוֹא. וְאַחַר־כָּךְ נִפְסָק הַהִתְעוֹרְרוּת וְהַהִתְלַהֲבוּת וְלֹא נִשְׁאָר לוֹ רַק הָרְשִׁימוּ וְזֶה בְּחִינַת וָשׁוֹב. וְאֵצֶל רֹב בְּנֵי אָדָם עִקַּר הָעֲבוֹדָה וְהַיְגִיעָה הוּא שֶׁיִּזְכֶּה לִבְחִינַת רָצוֹא דְּהַיְנוּ שֶׁיָּרוּץ לִבּוֹ וְיִתְעוֹרֵר לַעֲבוֹדָתוֹ וְכוּ' אֲבָל הַשּׁוֹב הוּא קַל אֶצְלוֹ. כִּי זֶה טִבְעוֹ. אֲבָל אֶצְלוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הִיא לְהֶפֶךְ מֵחֲמַת שֶׁכְּבָר שִׁבֵּר וּבִטֵּל גּוּפוֹ לְגַמְרֵי. וּמֵחֲמַת זֶה הָרָצוֹא בְּטִבְעוֹ, וְעִקַּר הַיְגִיעָה שֶׁלּוֹ הִיא בְּחִינַת וָשׁוֹב. כִּי בֶּאֱמֶת הוּא בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה הַשּׁוֹב גַּם־כֵּן כָּל זְמַן שֶׁהוּא צָרִיךְ לִחְיוֹת, כִּי אִם לָאו חַס וְשָׁלוֹם יִסְתַּלֵּק בְּלֹא עִתּוֹ וְעַל־כֵּן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה רָצוֹא וָשׁוֹב:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · ממון · חלק ראשון · אות פ״ח – אות צ״ד
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 57% מהספר עד סוף היום
פח. דִּבּוּרָיו שֶׁל הַצַּדִּיק מְבִיאִין פַּרְנָסָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗פט. הָעַצְבוּת מַפְסִיד הַפַּרְנָסָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗צ. עַל־יְדֵי צְדָקָה יִהְיֶה לְךָ הַרְחָבָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗צא. הַרְבֵּה שֵׁנָה מֵבִיא אֶת הָאָדָם לִידֵי עֲנִיּוּת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗צב. הָעוֹסֵק בְּתוֹרָה וּבִצְדָקָה, זוֹכֶה לַעֲשִׁירוּת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗צג. אוֹקִירוּ לִנְשַׁיְכוּ, כִּי הֵיכָא דְּתִיתְעַתְּרוּ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗צד. אֵין הַבְּרָכָה מְצוּיָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם אֶלָּא בִּשְׁבִיל כְּבוֹד אִשְׁתּוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות מ״ו – אות מ״ז
כ־1 דק׳ · כ־120 מילים · 58% מהספר עד סוף היום
וְהִתְבּוֹנֵן מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נַעֲשָׂה מֵבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר, כַּנַּ"ל שֶׁהַכּל תָּלוּי בְּזֶה הָאָדָם שֶׁכְּשֶׁנִּכְנָסִין לַגָּן וְרוֹדְפִין אוֹתוֹ אֵין צְרִיכִין לִבְרחַ כְּלָל, רַק לַעֲמד עַצְמוֹ אֵצֶל הָאָדָם, וְעַל יְדֵי זֶה יִנָּצֵל וְיוֹתֵר מִזֶּה שֶׁאִם יִקְּחוּ אֶת הָאָדָם הַזֶּה וְיַעֲמִידוּ אוֹתוֹ לִפְנִים בְּתוֹךְ הַגָּן הַזֶּה אֲזַי יוּכַל כָּל אָדָם לִכָּנֵס בְּשָׁלוֹם אֶל הַגָּן הַזֶּה [כָּל זֶה הֵבִין זֶה הַבֶּן מֶלֶךְ הָאֱמֶת עַל יְדֵי שֶׁהָיָה מֵבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר, כַּנַּ"ל]
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְהָלַךְ וְנִכְנַס אֶל הַגָּן וְתֵכֶף כְּשֶׁהִתְחִילוּ לְרָדְפוֹ הָלַךְ וְעָמַד אֵצֶל הָאָדָם הַנַּ"ל, שֶׁעוֹמֵד אֵצֶל הַגָּן מִבַּחוּץ וְעַל יְדֵי זֶה יָצָא בְּשָׁלוֹם, בְּלִי פֶּגַע כְּלָל כִּי אֲחֵרִים, כְּשֶׁנִּכְנְסוּ לַגָּן וְהִתְחִילוּ לְרָדְפָם הָיוּ בּוֹרְחִים בְּבֶהָלָה גְּדוֹלָה מְאד, וְהָיוּ מֻכִּים וְנִלְקִים עַל יְדֵי זֶה וְהוּא יָצָא בְּשָׁלוֹם וְשַׁלְוָה עַל יְדֵי שֶׁעָמַד עַצְמוֹ אֵצֶל הָאָדָם הַנַּ"ל
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · מועדי ה' · סכות · קטע ז׳ – קטע י״ג
כ־2 דק׳ · כ־250 מילים · 57% מהספר עד סוף היום
עַל־יְדֵי שֶׁנִּכְנָסִין בַּסֻּכָּה נַעֲשִׂים בְּעַצְמָם בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה, כִּי מִבְּחִינַת סֻכָּה יוֹצֵאת כָּל הַתּוֹרָה: (שם)
עַל־יְדֵי מִצְוַת נְטִילַת לוּלָב וּמִינָיו, זוֹכֶה לְגַלּוֹת הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ לֵידַע שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וּלְגַלּוֹת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם, אֲפִלּוּ בְּכָל לְשׁוֹנוֹת הַגּוֹיִים. וּלְהַכִּירוֹ יִתְבָּרַךְ, וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו אֲפִלּוּ בְּכָל הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת. וּלְקַשֵּׁר הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ לְתוֹךְ הַלֵּב, שֶׁיִּהְיֶה לִבּוֹ בִּרְשׁוּתוֹ, וְלֶאֱהֹב אֶת עַצְמוֹ עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּאַהֲבָה, וְלָבוֹא לְאוֹר הָאַהֲבָה שֶׁבַּדַּעַת שֶׁהוּא אוֹר הַגָּנוּז, וְיִתְגַּלּוּ הַצַּדִּיקִים וְהַתּוֹרָה הַגְּנוּזָה. וְעַל־יְדֵי זֶה יִתְרַבֶּה שָׁלוֹם רָב בָּעוֹלָם: (לק"א סי' ל"ג אות ז')
עַל־יְדֵי הַבְּכִיָּה שֶׁבּוֹכִין בְּיָמִים נוֹרָאִים, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְאֶתְרוֹג נָאֶה. וּמִי שֶׁבּוֹכֶה בְּיוֹתֵר רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֶתְרוֹג נָאֶה בְּיוֹתֵר (עַיֵּן לְעֵיל רֹאשׁ הַשָּׁנָה): (שיחות הר"ן סי' פ"ז)
הִדּוּר הָאֶתְרוֹג נִמְשָׁךְ מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא הָרֹאשׁ בַּיִת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. עַל כֵּן עַל־יְדֵי אֶתְרוֹג נָאֶה וּמְהֻדָּר זוֹכִין לְהִתְקָרֵב אֵלָיו וּלְהִכָּלֵל בּוֹ, וְעַל־יְדֵי זֶה נִפְתָּחִין עֵינָיו וְכוּ' (עַיֵּן צַדִּיק). וְכֵן לְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי אֱמֶת, זוֹכִין לְאֶתְרוֹג מְהֻדָּר וּלְקַיֵּם מִצְוַת אֶתְרוֹג הַיְקָרָה וַחֲשׁוּבָה מְאֹד בִּשְׁלֵמוּת (לק"ת סי' ס"ז)
צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מְאֹד מְאֹד אַחַר אֶתְרוֹג מְהֻדָּר, וְלִבְכּוֹת הַרְבֵּה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם כִּפּוּר שֶׁיִּזְכֶּה לְאֶתְרוֹג נָאֶה כַּנַּ"ל. כִּי אֵין אָנוּ יוֹדְעִים כְּלָל מַעֲלַת וְיִקְרַת מִצְוַת אֶתְרוֹג, וְאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל יִקְרַת קְדֻשַּׁת מִצְוָה זֹאת. וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְקָרֵב בִּנְיַן בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן (שיחות הר"ן סי' פ"ז)
הוֹשַׁעְנָא רַבָּה וְשִׂמְחַת תּוֹרָה, עַיֵּן בְּסִימָן ע"ד בְּהַתּוֹרָה רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם וְכוּ':
שְׁמִינִי עֲצֶרֶת הִיא בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט, שֶׁהִיא עִקַּר תִּקּוּן הַבְּרִית (עַיֵּן לְעֵיל בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה א?ו?ֹת ט'): (לק"ת סי' ה' אות י"ד)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״ה · קטע ח׳ – קטע א׳
כ־6 דק׳ · כ־560 מילים · 59% מהספר עד סוף היום
רַחֵם עָלֵינוּ וּמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ לְטוֹבָה בְּרַחֲמִים וְהוֹצִיאֵנִי מְהֵרָה מִמּחִין דְּקַטְנוּת לְמחִין דְּגַדְלוּת וְזַכֵּנִי לַעֲסֹק הַרְבֵּה בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מִצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְטַהֵר מַחֲשַׁבְתִּי בְּתַכְלִית הַטָּהֳרָה וְתִהְיֶה מַחֲשַׁבְתִּי קְדוֹשָׁה וּטְהוֹרָה תָמִיד רַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי צְרָכַי מְרֻבִּים מְאד מְאד בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ, וְדַעְתִּי קְצָרָה מְאד לְבָאֵר וּלְפָרֵט חֵלֶק אֶלֶף וּרְבָבָה מֵהֶם וּבְכָל מַה שֶּׁאֲנִי מַתְחִיל לְדַבֵּר לֹא יַסְפִּיקוּ כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם לְפָרֵט כַּמָּה אֲנִי רָחוֹק מִכָּל בְּחִינָה וּבְחִינָה מִזֶּה, וְכַמָּה אֲנִי צָרִיךְ לִפּוֹל עַל פָּנַי וּלְבַקֵּשׁ וּלְהִתְחַנֵּן עַל זֶה, עַל כֵּן יִהְיוּ נָא בְּעֵינֶיךָ כְּאִלּוּ הָיִיתִי פּוֹרֵט כָּל צְרָכַי לְפָנֶיךָ כָּרָאוּי וְאַתָּה תִמָּלֵא רַחֲמִים עָלַי, וְתוֹשִׁיעֵנִי מְהֵרָה בְּכָל הַיְשׁוּעוֹת, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה עַל כָּל פָּנִים מֵעַתָּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ וְלִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם וּתְקַיֵּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע", כִּי אַתָּה יְהוָה הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה, פּוֹדֶה וּמַצִּיל בְכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה, בָּרוּךְ הָעוֹנֶה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּעֵת צָרָה" יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּתְרַחֵם עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים בְּכָל עֵת שֶׁתָּקִים עָלֵינוּ מֶלֶךְ חָדָשׁ, שֶׁיִּהְיֶה מֶלֶךְ שֶׁל חֶסֶד, שֶׁיְּרַחֵם עַל עַמְּךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיָקֵל מֵעֲלֵיהֶם על הַנְּתִינוּת, וִיבַטֵּל כָּל הַגְּזֵרוֹת שֶׁאֵינָם טוֹבוֹת מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יְחַדֵּשׁ חַס וְשָׁלוֹם גְּזֵרוֹת חֲדָשׁוֹת עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ לְמַעַן רַחֲמֶיךָ, כִּי אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עָלֶיךָ לְבַד, כִּי אֵין מִי יַעֲמד בַּעֲדֵנוּ, שִׁמְךָ הַגָּדוֹל יַעֲמד לָנוּ בְּעֵת צָרָה חֲמל עַל עֲנִיֵּי הַצּאן וְהַטֵּה לֵב הַמְּלָכִים וְהַשָּׂרִים עָלֵינוּ לְטוֹבָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "פַּלְגֵי מַיִם לֶב מֶלֶךְ בְּיַד יְהוָה עַל כָּל אֲשֶׁר יַחְפּץ יַטֶּנּוּ", וּכְתִיב. "לֵב מֶלֶךְ וְשָׂרִים בְּיַד יְהוָה אֶל כָּל אֲשֶׁר יַחְפּץ יַטֶּנּוּ חֲמל עַל עַמֶּךָ רַחֵם עַל נַחֲלָתֶךָ, מָלֵא רַחֲמִים, "מְהַעְדֵּה מַלְכִין וּמְהָקֵים מַלְכִין הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם", וְהַטֵּה לֵב כָּל הַמְּלָכִים וְהַיּוֹעֲצִים וְהַשָּׂרִים עָלֵינוּ לְטוֹבָה, וְתָבִיא לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗"בּוֹאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה נִבְרְכָה לִפְנֵי יְהוָה עוֹשֵׂנוּ, כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ וַאֲנַחְנוּ עַם מַרְעִיתוֹ וְצאן יָדוֹ הַיּוֹם אִם בְּקוֹלוֹ תִשְׁמָעוּ", מָלֵא רַחֲמִים, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת, הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, אֲשֶׁר בִּתְבוּנָתְךָ אַתָּה מְשַׁנֶּה עִתִּים וּמַחֲלִיף אֶת הַזְּמַנִּים, עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי בִּישׁוּעָתְךָ הַגְּדוֹלָה וְהַנִּפְלָאָה, שֶׁאֶזְכֶּה לְחַדֵּשׁ אֶת עַצְמִי בְּכָל יוֹם בְּתוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה בֶּאֱמֶת, שֶׁאֶזְכֶּה בְּכָל יוֹם לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ בַּעֲבוֹדָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה כְּאִלּוּ נוֹלַדְתִּי הַיּוֹם, וְלֹא אֶחְשׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כְּלָל, וְלֹא יוּכְלוּ לְבַלְבֵּל אֶת דַּעְתִּי כְּלָל מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ הֵן מֵהֶעָבָר הֵן מֵהֶעָתִיד וְלֹא יַכְבִּידוּ עָלַי אֶת הָעֲבוֹדָה עַל יְדֵי הַיָּמִים הַבָּאִים וְהַשָּׁעָה הָעֲתִידָה וְלֹא אֶסְתַּכֵּל וְלֹא אֶחְשׁב בְּדַעְתִּי כִּי אִם אוֹתוֹ הַיּוֹם וְאוֹתָהּ הַשָּׁעָה וְהָרֶגַע שֶׁאֲנִי עוֹמֵד בָּהּ אָז בְּאפֶן שֶׁאוּכַל לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת בִּתְמִימוּת בְּלִי שׁוּם בִּלְבּוּלִים וּפְחָדִים וּכְבֵדוּת וְעַצְלוּת, רַק אֶזְדָּרֵז בַּעֲבוֹדָתְךָ בְּכָל יוֹם מֵחָדָשׁ, וְלֹא אָשִׂים לְנֶגֶד עֵינַי כִּי אִם אוֹתוֹ הַיּוֹם וְהַשָּׁעָה וְהָרֶגַע לְבַד, לְמַעַן אֶתְחַזֵּק עַל יְדֵי זֶה בַּעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת וְלֹא יִהְיֶה כָבֵד עָלַי שׁוּם דְּבַר עֲבוֹדָה שֶׁהוּא רְצוֹנְךָ בֶּאֱמֶת, כִּי עַל יוֹם אֶחָד יְכוֹלִין לִסְבּל כָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וְכֵן לֹא אֲבַלְבֵּל אֶת דַּעְתִּי בְּפַרְנָסָתִי וְהִצְטָרְכוּתַי הַמְרֻבִּים מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כְּלָל, רַק אֶבְטַח בַּיהוָה בֶּאֱמֶת אֲשֶׁר הוּא מַשְׁפִּיעַ לָנוּ כָּל הִצְטָרְכוּתֵנוּ בְּכָל יוֹם וָיוֹם וְאֶהְיֶה רָגִיל לוֹמַר בְּכָל עֵת, "בָּרוּךְ יְהוָה יוֹם יוֹם יַעֲמָס לָנוּ הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ סֶלָה" וְתַצִּילֵנִי מִמְּחֻסְּרֵי אֲמָנָה הַדּוֹאֲגִים וְחוֹשְׁבִים מַה יּאכְלוּ לְמָחָר, וּמֵהֵיכָן יָבוֹא הִצְטָרְכוּתָם הַמְרֻבָּה לְמָחָר רַק אֶבְטַח בְּשֵׁם יְהוָה וְאֶשָּׁעֵן בֵּאלֹהָי, הָאֱלֹהִים הָרוֹעֶה אוֹתִי מֵעוֹדִי הוּא יַשְׁפִּיעַ לִי כָּל טוֹב דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב לַכּל בְּכָל יוֹם וָיוֹם, הוּא הֵטִיב הוּא מֵטִיב הוּא יֵיטִיב לָנוּ, וִיפַרְנְסֵנוּ וִיכַלְכְּלֵנוּ תָמִיד בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה בָּאֵין מַחְסוֹר דָּבָר וְגַם עַד זִקְנָה וְשֵׂיבָה אֱלֹהִים אַל יַעַזְבֵנוּ וְאַל יִטְּשֵׁנוּ עַד עוֹלָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות נו · פסקה 3
כ־2 דק׳ · כ־150 מילים · 59% מהספר עד סוף היום
וְזֶה שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בָּחַנְתָּ לִבִּי פָּקַדְתָּ לַיְלָה צְרַפְתָּנִי בַל תִּמְצָא, הַיְנוּ שֶׁאָמַר בִּשְׁבִיל כְּלַל יִשְׂרָאֵל, יָדַעְתִּי שֶׁלֹּא עָמַדְתִּי בַּנִּסָּיוֹן כָּרָאוּי, כִּי לֹא זָכִיתִי עֲדַיִן לְהִנָּצֵל מִכִּסּוּפִים דְּהַאי עָלְמָא, אַךְ זַמּוֹתִי בַּל יַעֲבָר פִּי כִּי עַל כָּל פָּנִים אֲנִי שׁוֹמֵר עַצְמִי שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא הַכִּסּוּפִים אֵלּוּ עַל הַדִּבּוּר פִּי חַס וְשָׁלוֹם, בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ נַעֲשִׂים עַל־יְדֵי־זֶה פְּעֻלּוֹת רָעוֹת בָּעוֹלָם חַס וְשָׁלוֹם, רַק אֲנִי מַרְגִּיל עַצְמִי לְדַבֵּר תָּמִיד דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים שֶׁל כִּסּוּפִים טוֹבִים לִקְרוֹת אֵלֶיךָ תָּמִיד שֶׁתְּשִׁיבֵנִי אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וְעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ פְּעֻלּוֹת טוֹבוֹת וּבְרָכָה לְכָל הָעוֹלָמוֹת.
וְזֶה לִפְעֻלּוֹת אָדָם בִּדְבַר שְׂפָתֶיךָ שֶׁאֲנִי נִשְׁמָר לְדַבֵּר רַק דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים שֶׁהֵם דִּבְרֵי שְׂפָתֶיךָ כְּדֵי שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יִהְיוּ נִגְרָמִים כָּל פְּעֻלּוֹת אָדָם לְטוֹבָה.
וְזֶה אֲנִי שָׁמַרְתִּי אָרְחוֹת פָּרִיץ כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁאֲנִי מַרְגִּיל לְשׁוֹנִי לְדַבֵּר תָּמִיד דִּבּוּרִים שֶׁל כִּסּוּפִים טוֹבִים כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה אֲנִי זוֹכֶה לְהִנָּצֵל וּלְהִשָּׁמֵר מִכָּל אָרְחוֹת פָּרִיץ שֶׁהֵם כָּל הַדְּרָכִים רָעִים רַחֲמָנָא לִצְלָן, רַק תְּמֹךְ אֲשׁוּרַי בְּמַעְגְּלוֹתֶיךָ וְכוּ' כִּי הַדִּבּוּרִים טוֹבִים תּוֹמְכִים וְסוֹעֲדִים אוֹתִי לִתְמֹךְ אֲשׁוּרַי בְּמַעְגְּלוֹתֶיךָ.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות נז · פסקה 3
כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 58% מהספר עד סוף היום
וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, לְעִנְיַן תּוֹלָעִים שֶׁנִּתְהַוּוּ בְּתָלוּשׁ שֶׁאֵינָם אֲסוּרִים עַד אַחַר שֶׁפָּרְשׁוּ, כִּי מִי שֶׁנּוֹפֵל לַמְּקוֹמוֹת הַנַּ"ל וְאָז רוֹאֶה שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם מָקוֹם כְּלָל בַּקְּדֻשָּׁה, אֲזַי הָעִקָּר לִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ וְשֶׁלֹּא לְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ וְלִפְרֹשׁ וְלָצֵאת לַחוּץ חַס וְשָׁלוֹם, כַּאֲשֶׁר הָיָה כְּבָר כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁרָאוּ בְּעַצְמָן נְפִילָתָם הַגְּדוֹלָה עַל־יְדֵי־זֶה נִתְיָאֲשׁוּ לְגַמְרֵי וּפָרְשׁוּ מִן הַקְּדֻשָּׁה וְיָצְאוּ לַחוּץ חַס וְשָׁלוֹם, וְרָצוּ לִקְבֹּעַ לָהֶם מָקוֹם חוּץ מֵהַקְּדֻשָּׁה חַס וְשָׁלוֹם, וְרָצוּ לִשְׁרֹץ בָּאָרֶץ לְהִתְפַּשֵּׁט עַצְמָן בָּזֶה הָעוֹלָם, כְּמוֹ אֵלּוּ שֶׁאָמְרוּ:
"אֵיזִיל וְאֶתְהַנֵי בְּהַאי עָלְמָא", מֵאַחַר שֶׁאֵין לוֹ עוֹלָם הַבָּא, חַס וְשָׁלוֹם. וְאֵלּוּ הֵם בְּוַדַּאי טְמֵאִים וַאֲסוּרִים לְגַמְרֵי, כִּי זֶה בְּחִינַת: "הַשֶּׁרֶץ הַשּׁוֹרֵץ עַל הָאָרֶץ" דַּיְקָא שֶׁשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַנָּחָשׁ וְהַטֻּמְאָה חַס וְשָׁלוֹם.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · מועדים · אות יב
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 62% מהספר עד סוף היום
אַף־עַל־פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְזָרֵז וּלְמַהֵר מְאֹד מְאֹד לְהִמָּלֵט עַל נַפְשׁוֹ, וּבִפְרָט מִי שֶׁכְּבָר נִכְשַׁל וְנִלְכַּד בַּמֶּה שֶּׁנִּלְכַּד, רַחֲמָנָא לִצְלָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה, וּצְרִיכִין לְהַמְתִּין וּלְהַמְתִּין עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא הַשֵּׁם מִשָּׁמַיִם, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן גַּם בְּתוֹךְ זְמַן הַהַמְתָּנָה וְהַשְּׁהִיָּה אָסוּר לְהַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִזֶּה, רַק לְיַחֵל וּלְקַוּוֹת וּלְצַפּוֹת וְלִמְנוֹת וְלִסְפֹּר הַיָּמִים וְלִכְסֹף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק בְּכָל עֵת, מָתַי יִזְכֶּה לְיוֹם יְשׁוּעַת נַפְשׁוֹ בִּשְׁלֵמוּת.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים ת'ר · מכתב רצה · פסקה 8 – פסקה 7
כ־7 דק׳ · כ־720 מילים · 57% מהספר עד סוף היום
הֲלֹא כֹּה דִּבְרֵי הַמְצַפֶּה לִישׁוּעָה וּמַעְתִּיר בַּעַדְכֶם וּמְצַפֶּה לִרְאוֹתָם בְּשִׂמְחָה.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם ה' וַיְחִי ת"ר.
אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי.
מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי עַתָּה, וְנִכְסַפְתִּי לִכְתֹּב לְךָ בַּאֲרִיכוּת, אַךְ אֵין דַּעְתִּי צְלוּלָה. וְהַהֶכְרֵחַ לְהוֹדִיעֲךָ צַעֲרִי. כִּי בְּנִי דָּוִד צְבִי שֶׁיִּחְיֶה חָזַר וְנֶחֱלַשׁ אֶתְמוֹל קֹדֶם אוֹר הַבֹּקֶר שֶׁל יוֹם ד', וְצָעַק בְּקוֹל מַר עַל כְּאֵבוֹ, וּמוּטָל עַל עֶרֶשׂ דְּוַי מֵאֶתְמוֹל עַד עַתָּה אֲשֶׁר כָּזֹאת לֹא עָבַר עָלָיו. וּבְיוֹם אֶתְמוֹל הָיָה כְּאֵבוֹ כָּבֵד מְאֹד, וּבַלַּיְלָה הוּקַל עָלָיו מְעַט מְעַט לְאֵיזֶה שָׁעוֹת, וְכֵן הַיּוֹם, אֲבָל עֲדַיִן מֻנָּח עַל עֶרֶשׂ דְּוַי. וְהָרַחֲמָנוּת שֶׁעָלָיו אֵין לְשַׁעֵר, וַאֲנִי בִּלְתִּי אֶל ה' עֵינַי תְּלוּיוֹת וְכַפַּי פְּרוּשׂוֹת אֶל רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו הַמְרֻבִּים, מֵאוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם יְחָנֵּנוּ בִּזְכוּת וְכֹחוֹ הַגָּדוֹל שֶׁל הָאֵשֶׁל הַגָּדוֹל שֶׁאָנוּ נִשְׁעָנִים עָלָיו, וְיִשְׁלַח לוֹ מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, וְלַה' הַיְשׁוּעָה. וְאַף עַל פִּי כֵן צְרִיכִין לְחַזֵּק עַצְמוֹ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה. וּבָרוּךְ הַשֵּׁם אֲנִי חָזָק בָּזֶה, אַךְ רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ מְרֻבִּים מְאֹד, וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ וּמִתְחַנֵּן "אֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים" בִּפְשִׁיטוּת שֶׁיָּשׁוּב לְאֵיתָנוֹ בִּשְׁלֵמוּת מְהֵרָה. וְאַתָּה תַּזְהִיר אֶת כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ וְיַעְתִּירוּ הַרְבֵּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עֲבוּרוֹ, הַרְבּוּ עָלָיו רַחֲמִים בִּפְרָט כִּי צַעֲרֵנוּ נוֹגֵעַ לְכֻלָּם, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם. וּמוֹסֵר כְּתָב זֶה נָחוּץ וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ. וְאַף עַל פִּי כֵן בְּנִי אַל תִּהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר הַצַּעַר חַס וְשָׁלוֹם הַרְבֵּה, רַק תְּבַקֵּשׁ רַחֲמִים וְנִבְטַח בַּה' כִּי בְּוַדַּאי יִרְפָּאֵהוּ מְהֵרָה וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ חַס וְשָׁלוֹם. כִּי חַסְדֵי ה' אֵינָם תָּמִים וְרַחֲמָיו לֹא כָּלִים. וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם אוֹדִיעֲךָ יְשׁוּעָתוֹ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם א' שְׁמוֹת ת"ר.
שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה.
דַּע שֶׁתְּהִלָּה לָאֵל עֲזָרָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּחֲסָדָיו, וְשָׁב בְּנִי דָּוִד צְבִי שֶׁיִּחְיֶה לִבְרִיאוּתוֹ בַּלַּיְלָה הַשַּׁיָּכָה לְיוֹם ו', עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ אֵיזֶה שָׁעָה אַחַר חֲצוֹת לַיְלָה. וּמֵאֵלֶיךָ תָּבִין גֹּדֶל הַצַּעַר וְכִלְיוֹן עֵינַיִם עַד הַנֶּפֶשׁ שֶׁעָבַר עָלַי, מִיּוֹם ד' קֹדֶם אוֹר הַבֹּקֶר עַד לֵיל ו', שֶׁהֵם שְׁנֵי מֵעֵת לְעֵת פָּחוֹת מְעַט שֶׁשָּׁכַב עַל עֶרֶשׂ דְּוַי וְזָעַק בְּקוֹל מַר מְאֹד, רַק בְּתוֹךְ כָּךְ הִנִּיחַ קְצָת וְאַחַר כָּךְ חָזַר וְצָעַק. וּבְיוֹם ה' שֶׁכָּתַבְתִּי לְךָ מִכְתָּבִי הוּקַל מֵעָלָיו בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, קְצָת וַעֲדַיִן הָיָה כּוֹאֵב לוֹ. וְאַחַר כָּךְ בְּעֵת מִנְחָה וּמַעֲרִיב חָזַר וְצָעַק בְּקוֹל מַר, כִּי חָזַר כְּאֵבוֹ יוֹתֵר מִבַּתְּחִלָּה. וְכֵן הָיָה עַד אַחַר חֲצוֹת לַיְלָה הַנַּ"ל. וַאֲנִי וְכָל בְּנֵי בֵיתִי עוֹמְדִים מַרְעִיד וּמִשְׁתּוֹמֵם, וּמַה שֶּׁעָבַר עָלַי בָּזֶה אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר. רַק לֹא רָצִיתִי לַעֲשׂוֹת שׁוּם פְּעֻלָּה כְּלָל, רַק סָמַכְתִּי עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד. וְכַמָּה פְּעָמִים הִתְפַּלַּלְתִּי לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאַף שֶּׁרָאִיתִי שֶׁעֲדַיִן לֹא פָּעַלְתִּי, כִּי חָזַר וְצָעַק עַל כְּאֵבוֹ רַחֲמָנָא לִצְלַן, אַף עַל פִּי כֵן נִתְחַזַּקְתִּי וְהִתְפַּלַּלְתִּי וְכֵן כַּמָּה פְּעָמִים. וַה' בְּרַחֲמָיו הִפְלִיא חַסְדּוֹ, וּפִתְאֹם חָזְרוּ בְּנֵי מֵעָיו לִפְנִים, בְּלִי שׁוּם עֲשִׂיַּת אָדָם וּבְלִי שׁוּם סִבָּה וְתַחְבּוּלָה עַל יְדֵי אָדָם, וְתֵכֶף נָפְלָה עָלָיו שֵׁנָה כַּמָּה שָׁעוֹת מַה שֶּׁלֹּא יָשֵׁן תְּחִלָּה כָּל הַזְּמַן הַנַּ"ל כִּי אִם מְעַט דִּמְעַט שֶׁהָיָה מִתְנַמְנֵם קְצָת עַד שֶׁאָמַר שֶׁחוֹשֵׁשׁ שֶׁלֹּא יֵצֵא מִדַּעְתּוֹ חַס וְשָׁלוֹם.
מָה אֹמַר לְךָ בְּנִי חֲבִיבִי אֵיךְ צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים כָּל אָדָם שֶׁהוּא בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו, וְלִבְלִי לִסְמֹךְ עַל שׁוּם תַּחְבּוּלָה בִּפְרָט בְּעִנְיַן רְפוּאוֹת. אִם אָמַרְתִּי אֲסַפְּרָה כְּמוֹ לֹא יַסְפִּיק הַזְּמַן וְהַנְּיָר. אַךְ לְעֵת עַתָּה הוֹדַעְתִּיךָ יְשׁוּעָתֵנוּ וְחַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו יִתְבָּרַךְ, כֵּן יוֹסִיף ה' חַסְדּוֹ שֶׁלֹּא יָבוֹא עוֹד לִידֵי מַחֲלָה וּכְאֵב וּמֵחוּשׁ כְּלָל, וְיִזְכֶּה לְהִתְתַּקֵּן בְּכָל הַדְּבָרִים בְּגוּף וָנֶפֶשׁ. וְיִהְיֶה לוֹ שְׁלוֹם בַּיִת בֶּאֱמֶת. וְלַה' הַיְשׁוּעָה.
גַּם בְּעִנְיַן הַפַּרְנָסָה הָיָה דָּחוּק לִי מְאֹד, וְהֻכְרַחְתִּי לִלְווֹת עַל שַׁבַּת קֹדֶשׁ, וַעֲזָרַנִי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם כֵּן וְהִרְחִיב לִי קְצָת בְּחַסְדּוֹ. וּתְהִלָּה לָאֵל בָּא בְּיוֹם ו' רַבִּי אַיְיזִיק בֶּן רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִלִּיפֶּוֶועץ מַה שֶּׁהִסְתַּכַּלְתִּי עַל זֶה מִכַּמָּה טְעָמִים וְהֵבִיא לִי מָעוֹת בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. גַּם נִצְרָךְ לִי מַה שֶּׁבָּא, לִשְׁאָר עִנְיָנִים כַּאֲשֶׁר אֲסַפֵּר לְךָ בָּזֶה אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, וְתָבִין מְעַט נִפְלְאוֹת ה'.
גַּם אָחִיו רַבִּי נַחְמָן בָּא עִמּוֹ, וּתְהִלָּה לָאֵל הָיִינוּ בְּשַׁבָּת בְּשִׂמְחָה. וַאֲנִי בְּעַצְמִי רָקַדְתִּי קְצָת בְּנִפְלְאוֹת חֲסָדָיו יִתְבָּרַךְ עַד אֵין חֵקֶר, גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי ה'. וַעֲדַיִן עֵינַי תְּלוּיוֹת בְּכָל עֵת לִישׁוּעָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי עֲדַיִן אָנוּ צְרִיכִים רַחֲמִים רַבִּים וִישׁוּעוֹת נִפְלָאוֹת בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת כָּל אֶחָד וְאֶחָד. עַל מִי לָנוּ לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, בִּזְכוּתוֹ וְכֹחוֹ זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, חַסְדֵי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ וְכוּ'. וּבְשַׁבָּת דִּבַּרְנוּ מִגֹּדֶל מַעֲלַת הַצְּדָקָה, בִּפְרָט וְכוּ', עַל פִּי הַתּוֹרָה 'לְהַמְשִׁיךְ הַשְׁגָּחָה שְׁלֵמָה'. וּמֵחֲמַת שֶׁאוֹר הַיּוֹם מְמַשְׁמֵשׁ לָבוֹא אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ. יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ. ה' חָנֵּנוּ לְךָ קִוִּינוּ הֱיֵה זְרוֹעָם לַבְּקָרִים וְכוּ' שַׂבְּעֵנוּ בַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וְכוּ'.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְחַיֶּה עַצְמוֹ רַק בָּזֶה בְּהַחֲסָדִים גְּדוֹלִים הַמִּתְחַדְּשִׁים בְּכָל יוֹם בִּבְחִינַת חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ בְּכֹחוֹ הַגָּדוֹל זַ"ל שֶׁהָיָה מִתְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וְכוּ' עַד שֶׁזָּכָה לְסַפֵּר מֵהַזָּקֵן הַקָּדוֹשׁ וְכוּ' וְכוּ'.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 14
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 57% מהספר עד סוף היום
ר' יַנַאי הַקַּדְמוֹן. ר' יַנַאי רַבָּה. ר' יַנַאי בַּר בְּרֵיהּ דְרַב יַנַאי סָבָא. ר' יַנַאי זְעִירָא.
ר' יַנַאי בַּר שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי. ר' יַנַאי חֲמּוּי דְּר' אַמִי. ר' יַנַאי בַּר אַמִי הַכֹּהֵן. ר' יַנַאי בַּר יִשְׁמָעֵאל.
ר' יַנַאי קַפּוּדְקָאָה. ר' יַנַאי בַּר נַחְמֵנִי. ר' יַנַאי אֲחוּהּ דְר' חִיָיא בַּר אַבָּא. ר' יַנַאי בַּר שְׁמוּאֵל בַּר יַנַאי.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן ק׳ · סעיף ט״ו – סעיף כ״ב
כ־6 דק׳ · כ־610 מילים · 54% מהספר עד סוף היום
אֵין הַכֹּהֲנִים רַשָּׁאִים לְהַתְחִיל בִּרְכַּת אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ וְכוּ', עַד שֶׁתִּכְלֶה לְגַמְרֵי תֵּבַת כֹּהֲנִים מִפִּי הַמַּקְרֶא. וְאֵין הַמַּקְרֶא רַשַּׁאי לְהַתְחִיל יְבָרֶכְךָ, עַד לְאַחַר שֶׁיִּכְלֶה אָמֵן מִפִּי כָּל הַצִּבּוּר. וְכֵן בְּאָמֵן שֶׁעוֹנִים אַחַר וְיִשְׁמֶרְךָ, וִיחֻנֶּךָ, שָׁלוֹם, יַמְתִּין הַמַּקְרֶא וְלֹא יַתְחִיל יָאֵר, יִשָּׂא, שִׂים שָׁלוֹם, עַד לְאַחַר שֶׁיִּכְלֶה אָמֵן מִפִּי כָּל הַצִּבּוּר. וְאֵין הַכֹּהֲנִים רַשָּׁאִים לְהַחְזִיר פְּנֵיהֶם מִן הַצִּבּוּר לַהֵיכָל, עַד שֶׁיַּתְחִיל שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר שִׂים שָׁלוֹם. וְאֵינָם רַשָּׁאִים לָכֹף אֶצְבְּעוֹתֵיהֶן מִפְּשִׁיטָתָן, עַד שֶׁיַּחְזִירוּ פְּנֵיהֶם מִן הַצִּבּוּר. וְאֵינָם רַשָּׁאִים לַעֲבוֹר מִן הַדּוּכָן, עַד שֶׁיְסַיְמוּ הַצִּבּוּר אָמֵן, לְאַחַר הַמְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְֹרָאֵל בַּשָּׁלוֹם.
כְּשֶׁמַּחְזִירִין הַכֹּהֲנִים אֶת פְּנֵיהֶם, בֵּין בַּתְּחִלָּה בֵּין בַּסּוֹף, לֹא יַחְזִירוּ אֶלָּא דֶּרֶךְ יָמִין. לָכֵן בַּתְּחִלָּה כְּשֶׁעוֹמְדִים וּפְנֵיהֶם לַמִּזְרָח, יִפְנוּ לַדָּרוֹם וְאַחַר כָּךְ לַמַּעֲרָב. וְאַחַר הַדּוּכָן כְּשֶׁהוֹפְכִין פְּנֵיהֶם לַמִּזְרָח, פּוֹנִים דֶּרֶךְ צָפוֹן. וּכְשֶׁהֵם יוֹרְדִין מִן הַדּוּכָן, יִהְיֶה פְּנֵיהֶם קְצָת לְנֶגֶד אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ, וְיִפְסְעוּ לְאַחֲרֵיהֶם כְּתַלְמִיד הַנִּפְטָר מִלִּפְנֵי רַבּוֹ. כְּשֶׁנּוֹעֲלִין הַמִּנְעָלִים, לֹא יִגְּעוּ בָּהֶם. וְאִם נָגְעוּ, צְרִיכִין לִטּוֹל יְדֵיהֶם.
מִשְׁתַּדְּלִים שֶׁשְּׁלִיחַ הַצִבּוּר לֹא יִהְיֶה כֹּהֵן. וְאִם הוּא כֹּהֵן, לֹא יַעֲלֶה לַדּוּכָן, וְגַם לֹא יַקְרֶא לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים, אֶלָּא אִישׁ אַחֵר יַעֲמֹד אֶצְלוֹ שֶׁיִּקְרָא כֹּהֲנִים, וְגַם יִקְרֶא לִפְנֵיהֶם אֶת הַתֵּבוֹת יְבָרֶכְךָ וְגוֹ', וּשְּׁלִיחַ הַצִבּוּר עוֹמֵד וְשׁוֹתֵק עַד שִׂים שָׁלוֹם. וְאֵינוֹ עוֹבֵר בְּמַה שֶּׁאֵינוֹ עוֹלֶה לַדּוּכָן, אַף שֶׁזֶּה קָרָא כֹּהֲנִים בְּקוֹל, כִּי אֵין הַכַּוָּנָה אֶלָּא עַל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד בִּתְּפִלָּה וְעָקַר רַגְלָיו בִּרְצֵה. וְאִם אֵין שָׁם כֹּהֵן אַחֵר אֶלָּא הוּא, אֲזַי כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּתְבַּטֵּל מִצְוַת נְשִׂיאַת כַּפַּיִם, יַעֲלֶה הוּא לַדּוּכָן וְסוֹמֵךְ עַל נְטִילַת יָדַיִם שֶׁל שַׁחֲרִית. כֵּיצַד עוֹשֶׂה. עוֹקֵר רַגְלָיו קְצָת כְּשֶׁאוֹמֵר רְצֵה, וְאוֹמֵר עַד וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת, וְאַחֵר אוֹמֵר, אֱלֹקֵינוּ וֵאֱלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ בָּרְכֵנוּ בַּבְּרָכָה וְכוּ', וּשְּׁלִיחַ הַצִבּוּר עוֹלֶה לַדּוּכָן, וְזֶה הָאַחֵר מַקְרֶא לוֹ, וְחוֹזֵר שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר וְאוֹמֵר שִׂים שָׁלוֹם, וְלֹא יֹאמַר רִבּוֹן הָעוֹלָמִים וְכוּ', עַד לְאַחַר הַקַּדִּישׁ. וְאִם לֹא עָקַר רַגְלָיו בִּרְצֵה, אֵינוֹ רַשַּׁאי לַעֲלוֹת.
צִבּוּר שֶׁכֻּלָּם כֹּהֲנִים, אִם אֵין שָׁם אֶלָּא עֲשָׂרָה, כֻּלָּם עוֹלִים לַדּוּכָן. לְמִי מְבָרְכִין. לַאַחֵיהֶם שֶׁבַּשָּׂדוֹת. וּמִי עוֹנֶה אַחֲרֵיהֶם אָמֵן. נָשִׁים וָטָף. וַאֲפִלּוּ אֵין נָשִׁים וָטַף, עֲנִיַּת אָמֵן אֵינָהּ מְעַכֶּבֶת. וְאִם יֵשׁ יוֹתֵר מֵעֲשָׂרָה, הַיְתֵרִים מֵעֲשָׂרָה יַעֲלוּ לַדּוּכָן, וַעֲשָׂרָה יִשָּׁאֲרוּ לַעֲנוֹת אָמֵן.
כֹּהֵן שֶׁנָּשָׂא אֶת כַּפָּיו וְאַחַר כָּךְ הָלַךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת אַחֵר, אִם רוֹצֶה, יָכוֹל לַעֲלוֹת לַדּוּכָן גַּם כָּאן. וְאִם אֵינוֹ רוֹצֶה, אַף שֶׁשּׁוֹמֵעַ קוֹרְאִין כֹּהֲנִים אֵינוֹ צָרִיךְ לַעֲלוֹת כֵּיוָן שֶׁכְּבָר עָלָה.
מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מוּם בְּפָנָיו, בִּמְדִינוֹתֵינוּ שֶׁנּוֹהֲגִים שֶׁכָּל הַכֹּהֲנִים מְשַׁלְשְׁלִים אֶת הַטַּלִּיתִים עַל פְּנֵיהֶם, מֻתָּר לִשָּׂא אֶת כַּפָּיו. אֲבָל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מוּם בְּיָדָיו, כְּגוֹן שֶׁהֵן בַּהֲקָנִיּוֹת (פֵּרוּשׁ מִין נֶגַע לָבָן), אוֹ מְנֻמָּרוֹת בִּנְקֻדּוֹת דַקּוֹת, אוֹ שֶׁהֵן עֲקֻמּוֹת, אוֹ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְחַלֵּק אֶת אֶצְבְּעוֹתָיו, לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו מִפְּנֵי שֶׁהָעָם יִסְתַּכְּלוּ בוֹ וְיַסִּיחוּ דַּעְתָּם. וְאִם הוּא רָגִיל בְּעִירוֹ, שֶׁכְּבָר שָׁהָה שָׁם שְׁלֹשִׁים יוֹם וּמַכִּירִים אוֹתוֹ, נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו. הָיוּ יָדָיו צְבוּעוֹת, לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו, מִפְּנֵי שֶׁהָעָם מִסְתַּכְּלִין בָּהֶם. וְאִם רֹב הָעִיר מְלַאכְתָּן בְּכָךְ, יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו. מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לַחְתֹּךְ הָאוֹתִיּוֹת הֵיטֵב וְקוֹרֵא שִׁי"ן יְמָנִית כְּמוֹ שְׂמָאלִית, לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו, אִם לֹא שֶׁכָּל הַקָּהָל קוֹרִין כֵּן. וְכָל כֹּהֵן שֶׁאֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו, יֵצֵא קֹדֶם רְצֵה מִבֵּית הַכְּנֶסֶת לַחוּץ, עַד שֶׁיִּגְמְרוּ נְשִׂיאַת כַּפָּיִם.
הָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ בְּמֵזִיד, אֲפִלּוּ עָשָׂה תְּשׁוּבָה, לֹא יִשָֹא אֶת כַּפָּיו. וְאִם הָרַג בִּשְׁגָגָה וְעָשָׂה תְשׁוּבָה, נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו. וְכֵן מוּמָר שֶׁעָשָׂה תְשׁוּבָה, נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו. נָשָׂא גְּרוּשָׁה אוֹ חֲלוּצָה אוֹ שֶׁנִּטְמָא לְמֵּת שֶׁאָסוּר לוֹ לִטְמָא אֵלָיו, לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו, עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה תְשׁוּבָה עַל פִּי תַּלְמִיד חָכָם. וּשְׁאָר עֲבֵרוֹת, אֵינָן מוֹנְעוֹת מִנְּשִׂיאַת כַּפָּיִם. חָלָל, אֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו.
אוֹנֵן אֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו. וְאָבֵל תּוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ עַל אָבִיו וְאִמּוֹ אוֹ תוֹךְ שְׁלֹשִׁים עַל שְׁאָר קְרוֹבִים, אֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו, וְצָרִיךְ לָצֵאת מִבֵּית הַכְּנֶסֶת קֹדֶם רְצֵה עַד אַחַר נְשִׂיאַת כַּפָּיִם. וְאִם אֵין בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שְׁנֵי כֹּהֲנִים אֲחֵרִים, מֻתָּר לְאָבֵל לִשָּא אֶת כַּפָּיו תּוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ עַל אָבִיו וְאִמּוֹ וְתוֹךְ שְׁלֹשִׁים עַל שְׁאָר קְרוֹבִים. אֲבָל תּוֹךְ שִׁבְעָה, כְּגוֹן הַקּוֹבֵר מֵתוֹ בָּרֶגֶל, אֲפִלּוּ אִם אֵין שָׁם שְׁנֵי כֹּהֲנִים אֲחֵרִים, אֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו (קכ"ח).
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״ה
רַחֵם עָלֵינוּ וּמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ לְטוֹבָה בְּרַחֲמִים וְהוֹצִיאֵנִי מְהֵרָה מִמּחִין דְּקַטְנוּת לְמחִין דְּגַדְלוּת וְזַכֵּנִי לַעֲסֹק הַרְבֵּה בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מִצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְטַהֵר מַחֲשַׁבְתִּי בְּתַכְלִית הַטָּהֳרָה וְתִהְיֶה מַחֲשַׁבְתִּי קְדוֹשָׁה וּטְהוֹרָה תָמִיד רַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי צְרָכַי מְרֻבִּים מְאד מְאד בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ, וְדַעְתִּי קְצָרָה מְאד לְבָאֵר וּלְפָרֵט חֵלֶק אֶלֶף וּרְבָבָה מֵהֶם וּבְכָל מַה שֶּׁאֲנִי מַתְחִיל לְדַבֵּר לֹא יַסְפִּיקוּ כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם לְפָרֵט כַּמָּה אֲנִי רָחוֹק מִכָּל בְּחִינָה וּבְחִינָה מִזֶּה, וְכַמָּה אֲנִי צָרִיךְ לִפּוֹל עַל פָּנַי וּלְבַקֵּשׁ וּלְהִתְחַנֵּן עַל זֶה, עַל כֵּן יִהְיוּ נָא בְּעֵינֶיךָ כְּאִלּוּ הָיִיתִי פּוֹרֵט כָּל צְרָכַי לְפָנֶיךָ כָּרָאוּי וְאַתָּה תִמָּלֵא רַחֲמִים עָלַי, וְתוֹשִׁיעֵנִי מְהֵרָה בְּכָל הַיְשׁוּעוֹת, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה עַל כָּל פָּנִים מֵעַתָּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ וְלִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם וּתְקַיֵּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע", כִּי אַתָּה יְהוָה הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה, פּוֹדֶה וּמַצִּיל בְכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה, בָּרוּךְ הָעוֹנֶה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּעֵת צָרָה" יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּתְרַחֵם עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים בְּכָל עֵת שֶׁתָּקִים עָלֵינוּ מֶלֶךְ חָדָשׁ, שֶׁיִּהְיֶה מֶלֶךְ שֶׁל חֶסֶד, שֶׁיְּרַחֵם עַל עַמְּךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיָקֵל מֵעֲלֵיהֶם על הַנְּתִינוּת, וִיבַטֵּל כָּל הַגְּזֵרוֹת שֶׁאֵינָם טוֹבוֹת מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יְחַדֵּשׁ חַס וְשָׁלוֹם גְּזֵרוֹת חֲדָשׁוֹת עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ לְמַעַן רַחֲמֶיךָ, כִּי אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עָלֶיךָ לְבַד, כִּי אֵין מִי יַעֲמד בַּעֲדֵנוּ, שִׁמְךָ הַגָּדוֹל יַעֲמד לָנוּ בְּעֵת צָרָה חֲמל עַל עֲנִיֵּי הַצּאן וְהַטֵּה לֵב הַמְּלָכִים וְהַשָּׂרִים עָלֵינוּ לְטוֹבָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "פַּלְגֵי מַיִם לֶב מֶלֶךְ בְּיַד יְהוָה עַל כָּל אֲשֶׁר יַחְפּץ יַטֶּנּוּ", וּכְתִיב. "לֵב מֶלֶךְ וְשָׂרִים בְּיַד יְהוָה אֶל כָּל אֲשֶׁר יַחְפּץ יַטֶּנּוּ חֲמל עַל עַמֶּךָ רַחֵם עַל נַחֲלָתֶךָ, מָלֵא רַחֲמִים, "מְהַעְדֵּה מַלְכִין וּמְהָקֵים מַלְכִין הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם", וְהַטֵּה לֵב כָּל הַמְּלָכִים וְהַיּוֹעֲצִים וְהַשָּׂרִים עָלֵינוּ לְטוֹבָה, וְתָבִיא לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״ו
"בּוֹאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה נִבְרְכָה לִפְנֵי יְהוָה עוֹשֵׂנוּ, כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ וַאֲנַחְנוּ עַם מַרְעִיתוֹ וְצאן יָדוֹ הַיּוֹם אִם בְּקוֹלוֹ תִשְׁמָעוּ", מָלֵא רַחֲמִים, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת, הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, אֲשֶׁר בִּתְבוּנָתְךָ אַתָּה מְשַׁנֶּה עִתִּים וּמַחֲלִיף אֶת הַזְּמַנִּים, עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי בִּישׁוּעָתְךָ הַגְּדוֹלָה וְהַנִּפְלָאָה, שֶׁאֶזְכֶּה לְחַדֵּשׁ אֶת עַצְמִי בְּכָל יוֹם בְּתוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה בֶּאֱמֶת, שֶׁאֶזְכֶּה בְּכָל יוֹם לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ בַּעֲבוֹדָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה כְּאִלּוּ נוֹלַדְתִּי הַיּוֹם, וְלֹא אֶחְשׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כְּלָל, וְלֹא יוּכְלוּ לְבַלְבֵּל אֶת דַּעְתִּי כְּלָל מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ הֵן מֵהֶעָבָר הֵן מֵהֶעָתִיד וְלֹא יַכְבִּידוּ עָלַי אֶת הָעֲבוֹדָה עַל יְדֵי הַיָּמִים הַבָּאִים וְהַשָּׁעָה הָעֲתִידָה וְלֹא אֶסְתַּכֵּל וְלֹא אֶחְשׁב בְּדַעְתִּי כִּי אִם אוֹתוֹ הַיּוֹם וְאוֹתָהּ הַשָּׁעָה וְהָרֶגַע שֶׁאֲנִי עוֹמֵד בָּהּ אָז בְּאפֶן שֶׁאוּכַל לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת בִּתְמִימוּת בְּלִי שׁוּם בִּלְבּוּלִים וּפְחָדִים וּכְבֵדוּת וְעַצְלוּת, רַק אֶזְדָּרֵז בַּעֲבוֹדָתְךָ בְּכָל יוֹם מֵחָדָשׁ, וְלֹא אָשִׂים לְנֶגֶד עֵינַי כִּי אִם אוֹתוֹ הַיּוֹם וְהַשָּׁעָה וְהָרֶגַע לְבַד, לְמַעַן אֶתְחַזֵּק עַל יְדֵי זֶה בַּעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת וְלֹא יִהְיֶה כָבֵד עָלַי שׁוּם דְּבַר עֲבוֹדָה שֶׁהוּא רְצוֹנְךָ בֶּאֱמֶת, כִּי עַל יוֹם אֶחָד יְכוֹלִין לִסְבּל כָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וְכֵן לֹא אֲבַלְבֵּל אֶת דַּעְתִּי בְּפַרְנָסָתִי וְהִצְטָרְכוּתַי הַמְרֻבִּים מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כְּלָל, רַק אֶבְטַח בַּיהוָה בֶּאֱמֶת אֲשֶׁר הוּא מַשְׁפִּיעַ לָנוּ כָּל הִצְטָרְכוּתֵנוּ בְּכָל יוֹם וָיוֹם וְאֶהְיֶה רָגִיל לוֹמַר בְּכָל עֵת, "בָּרוּךְ יְהוָה יוֹם יוֹם יַעֲמָס לָנוּ הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ סֶלָה" וְתַצִּילֵנִי מִמְּחֻסְּרֵי אֲמָנָה הַדּוֹאֲגִים וְחוֹשְׁבִים מַה יּאכְלוּ לְמָחָר, וּמֵהֵיכָן יָבוֹא הִצְטָרְכוּתָם הַמְרֻבָּה לְמָחָר רַק אֶבְטַח בְּשֵׁם יְהוָה וְאֶשָּׁעֵן בֵּאלֹהָי, הָאֱלֹהִים הָרוֹעֶה אוֹתִי מֵעוֹדִי הוּא יַשְׁפִּיעַ לִי כָּל טוֹב דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב לַכּל בְּכָל יוֹם וָיוֹם, הוּא הֵטִיב הוּא מֵטִיב הוּא יֵיטִיב לָנוּ, וִיפַרְנְסֵנוּ וִיכַלְכְּלֵנוּ תָמִיד בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה בָּאֵין מַחְסוֹר דָּבָר וְגַם עַד זִקְנָה וְשֵׂיבָה אֱלֹהִים אַל יַעַזְבֵנוּ וְאַל יִטְּשֵׁנוּ עַד עוֹלָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 200 מתוך 354 במחזור של שנת ה׳תשפ״ו
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־43 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת כ״ד בניסן): שמיני
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־10 באפריל 2026, בשעה 19:03 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ספירה ושבועות
עַל־יְדֵי שִׂמְחַת פּוּרִים בְּהַמְחָאַת כַּף וְרִקּוּדִין, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְקַיֵּם מִצְוַת סְפִירַת הָעֹמֶר בִּשְׁלֵמוּת, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה בְּנִגְלֶה וְנִסְתָּר: (לק"א סי' י' אות ח')
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.