פותחים את היום עם תורת רבנו
יום חמישי, כ״ט בניסן ה׳תשפ״ו · 16 באפריל 2026
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ק״ב · אות א׳ – אות א׳
כ־5 דק׳ · כ־470 מילים · 55% מהספר עד סוף היום
אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי (בראשית מא): הָעִנְיָן הוּא, כִּי כָּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא בָּרָא אֶלָּא לִכְבוֹדוֹ (אבות פ"ו), כְּדֵי לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ. וְעַל יְדֵי זֶה, נִכְפָפִין הַקְּלִפּוֹת תַּחַת הַשְּׁכִינָה. וּבְאֵיזֶה עִנְיָן נִתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ, כְּשֶׁמַּשְׁפִּיעַ רַב טוּב לְיִשְׂרָאֵל, אָז מוֹדִים כָּל אֶחָד וְאֶחָד כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה (תהלים קג). וּבַמֶּה יְכוֹלִים לְהוֹרִיד הַשֶּׁפַע, עַל יְדֵי הַתְּפִלּוֹת, כִּי הַתֵּבוֹת הֵם כֵּלִים לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע. וְעַל כֵּן כָּל אֶחָד יִזָּהֵר בִּתְפִלָּתוֹ, שֶׁיִּתְפַּלֵּל בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל לְעוֹרֵר הַשֶּׁפַע בָּעוֹלָם, עַל דֶּרֶךְ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין לז): חַיָּב כָּל אָדָם לוֹמַר, בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם. וּבְאֵיזֶה עִנְיָן יוּכַל לְעוֹרֵר הַשֶּׁפַע בָּעוֹלָם, בְּיִרְאָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ו:): כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם דְּבָרָיו נִשְׁמָעִין. וְיֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי יִרְאָה: הָאֶחָד – יִרְאָה עֶלְיוֹנָה, שֶׁבָּאָה לָאָדָם לִפְעָמִים מָתַי שֶׁתִּרְצֶה, וְעַל יִרְאָה כָּזוֹ אֵין שָׂכָר. וְיֵשׁ יִרְאָה, שֶׁבָּאָה לָאָדָם מִכֹּחַ אָדָם עַצְמוֹ, וְיִרְאָה זוֹ נִקְרָא: צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹקִים (שמואל ב כ״ג:ג׳). וּבְיִרְאָה כָּזוֹ הַתְּפִלָּה נִשְׁמַעַת, וְשֶׁפַע יוֹרֵד לָעוֹלָם, וְנִתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ.
וְזֶהוּ: אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי. בֵּיתִי הוּא יִרְאָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת לא:): חֲבָל עַל דְּלֵית לֵהּ דַּרְתָא וְכוּ'. רוֹצֶה לוֹמַר, כְּשֶׁהַצַּדִּיק מוֹשֵׁל בְּיִרְאַת אֱלֹקִים, עַל יְדֵי זֶה: וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי, וְתַרְגּוּם אוּנְקְלוֹס: וְעַל מֵימַר פֻּמָּךְ, הַיְנוּ הַתְּפִלָּה, יִתְּזַן כָּל עַמִּי, הַיְנוּ שֶׁיִּתְעוֹרֵר הַשֶּׁפַע בָּעוֹלָם. וְזֶהוּ: רַק הַכִּסֵּא – הַיְנוּ מִעוּט הַמַּלְכוּת, כִּי "רַק" הוּא מִעוּט, "כִּסֵּא" הוּא מַלְכוּת. אֶגְדַּל מִמֶּךָּ – הַיְנוּ מִעוּט הַמַּלְכוּת, שֶׁעַתָּה הִיא בְּמִעוּט, נִתְגַּדֵּל מִמֶּךָּ. כִּי מִכֹּחַ הַתְּפִלָּה שֶׁהִיא בְּיִרְאָה, מוֹרִיד שֶׁפַע בָּעוֹלָם, וְנִתְגַּדֵּל מַלְכוּתוֹ כַּנַּ"ל:
אִיתָא בַּגְּמָרָא (סנהדרין דף צא:): כָּל הַמּוֹנֵעַ הֲלָכָה מִפִּי תַּלְמִיד, כְּאִלּוּ גּוֹזְלוֹ מִנַּחֲלַת אָבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה וְכוּ'. וְכֵיוָן שֶׁרָאָה מֹשֶׁה שֶׁבְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד מְנִיאִין [לֵב] בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִנַּחֲלַת אֲבוֹתָם, בִּשְׁבִיל זֶה קָרָא לָהֶם: תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים (במדבר ל״ב:י״ד), וְתִרְגֵּם אוּנְקְלוֹס: תַּלְמִידֵי גֻּבְרַיָּא חַיָּבַיָּא. הַדָּבָר הַזֶּה קִבַּלְתֶּם מֵרַבָּנֵיכֶם, שֶׁרַבְּכֶם גָּזַל מִכֶּם הֲלָכוֹת, וְהֲלָכוֹת הֵם נַחֲלַת אָבוֹת כַּנַּ"ל. וְעַתָּה גַּם אַתֶּם הוֹלְכִים בְּדַרְכֵי אֲבוֹתֵיכֶם, וּרְצוֹנְכֶם לִגְזֹל מִיִּשְׂרָאֵל נַחֲלַת אֲבוֹתָם. וּבֶפֶרֶק קַמָּא דְּבָּבָא בַּתְרָא (דף ח:): וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים – אֵלּוּ מְלַמְּדֵי תִּינוֹקוֹת, וְעַכְשָׁו שֶׁרָאָה שֶׁהֵם מְחַיְּבִים רַבִּים, שֶׁמְּנִיאִין לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִסְּתָמָא גַּם רַבָּם אֵינָם מַצְדִּיקֵי הָרַבִּים, אֶלָּא מְחַיְּבֵי הָרַבִּים. בִּשְׁבִיל זֶה קָרָא לָהֶם: תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים [חַטָּאִים], וְתִרְגֵּם אוּנְקְלוֹס: תַּלְמִידֵי גֻּבְרַיָּא חַיָּבַיָּא:
אִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (הובא בספר חסידים סי' קלז, ובראשית חכמה שער ענוה פרק ה): בִּשְׁבִיל שֶׁאָמַר מֹשֶׁה לִבְנֵי גָד: תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים, נֶעֱנַשׁ שֶׁבֶּן בְּנוֹ עָבַד לְפֶסֶל מִיכָה. וְהַדָּבָר קָשֶׁה, מָה עִנְיָן זֶה שֶׁל תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים, לָעֹנֶשׁ שֶׁלּוֹ שֶׁיַּעֲבֹד בֶּן בְּנוֹ עֲבוֹדָה זָרָה. וְהַתֵּרוּץ, כִּי אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות קי:): כָּל הַדָּר בְּחוּץ לָאָרֶץ כְּאִלּוּ אֵין לוֹ אֱלוֹהַּ, וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת צז): הַחוֹשֵׁד בִּכְשֵׁרִים לוֹקֶה בְּגוּפוֹ. וּמֹשֶׁה הָיָה חוֹשֵׁד אוֹתָם, שֶׁבְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד אֵינָם רוֹצִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שׁוּם חֵלֶק, נִמְצָא שֶׁאֵין לָהֶם אֱלוֹהַּ, בִּשְׁבִיל זֶה נֶעֱנַשׁ בְּבֶן בְּנוֹ שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ אֱלוֹהַּ, כִּי הֵם כְּשֵׁרִים הָיוּ בְּדָבָר, כִּי רָצוּ לִטֹּל חֵלֶק בָּאָרֶץ גַּם כֵּן, כַּמּוּבָא:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות קנ״א
כ־1 דק׳ · כ־120 מילים · 57% מהספר עד סוף היום
וְכִמְדֻמֶּה שֶׁדִּבֵּר אָז מֵעִנְיַן הַלֵּב שֶׁרוֹדְפִין אוֹתוֹ וְכוּ’. וְאַחַר־כָּךְ בְּתוֹךְ אוֹתָהּ הַשִּׂיחָה עָנָה וְאָמַר: “אֵיךְ אָנוּ עוֹמְדִין בְּהַמַּעֲשֶׂה?” וְתֵכֶף נִבְהַלְנוּ, וְהֵשַׁבְתִּי לוֹ בְּבֶהָלָה בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה שֶׁ״אָנוּ עוֹמְדִים בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי״. וְתֵכֶף עָנָה וְאָמַר: ״בַּיּוֹם הַג’ חָזְרוּ וְנִזְכְּרוּ הַזּוּג הַזֶּה אֵיךְ לוֹקְחִין״ וְכוּ’ (כַּנִּדְפַּס שָׁם), וְסִפֵּר כָּל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וְשָׁם מְבֹאָר קְצָת מֵעֵין שֶׁסִּפֵּר קֹדֶם. וְאַחַר שֶׁסִּיֵּם הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם הַשְּׁלִישִׁי שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁם שִׂמְחָה וְכוּ’, אָז אָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: “זֵייא הָאבִּין אַה הִילוּא גִּיטָאן” [יש להם שמחה גדולה]. וְאַחַר־כָּךְ תֵּכֶף סִפֵּר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם הָרְבִיעִי וְתֵכֶף כְּשֶׁגְּמָרָהּ תֵּכֶף וּמִיָּד נִסְתַּלֵּק מֵהַשֻּׁלְחָן בִּזְרִיזוּת. וּמֵחֲמַת שֶׁהָיִיתִי טָרוּד בְּדַעְתִּי מְאֹד לַחֲזֹר הַשְּׁתֵּי מַעֲשִׂיּוֹת הַנּוֹרָאוֹת מִיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וְיוֹם הָרְבִיעִי, וְתֵכֶף חָזַרְתִּי אוֹתָם עִם אֲנָשִׁים שֶׁהָיָה שָׁם, לְבַל נִשְׁכַּח דִּבּוּר מֵהֶם.
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות י״ט
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 57% מהספר עד סוף היום
ואזי תכף ומיד ברחו כל העיר ולא נשאר כי אם נשים וטף והיה בכיות גדולות בכל העיר, והיתה צעקה גדולה ובכיות רבות בכל בית ובית. וגם רבנו זכרונו לברכה, רצה לברוח אך לא היה יכל מחמת חלשתו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רס״ו – אות רס״ז
כ־2 דק׳ · כ־200 מילים · 46% מהספר עד סוף היום
(כו) אָמַר כָּל מַה שֶּׁמָּשִׁיחַ יַעֲשֶׂה טוֹבוֹת לְיִשְׂרָאֵל אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת, רַק שֶׁהַחִלּוּק הִיא שֶׁמָּשִׁיחַ יִגְזֹר אֹמֵר וְיָקוּם אֲבָל אֲנִי (וּפָסַק וְלֹא דִּבֵּר יוֹתֵר). נֻסָּח אַחֵר אֲבָל אֲנִי אֵינִי יָכוֹל לִגְמֹר עֲדַיִן. יֵשׁ נֻסְחָא כָּזוֹ, אֶצְלִי עֲדַיִן יֵשׁ בְּחִירָה, אֲבָל אֵצֶל מָשִׁיחַ כְּבָר לֹא יִהְיֶה בְּחִירָה כְּלָל:
(כז) שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר, שֶׁהִשִּׂיג יְחִידָה בְּתַכְלִית מַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה. כִּי זֶה יָדוּעַ, שֶׁנֶּפֶשׁ דִּנְשָׁמָה גָּבוֹהַּ יוֹתֵר מִיחִידָה דְּרוּחַ, וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָּזֶה בְּכֻלָּם; וְהוּא הִשִּׂיג יְחִידָה בְּתַכְלִית מַדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה. וְאָמַר: נִמְצָא, שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ "מְעַט", וַאֲנִי עוֹמֵד בְּמַדְרֵגָה גָּבוֹהַּ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן אֲנִי רוֹצֶה יוֹתֵר, כִּי מִי יוֹדֵעַ, אוּלַי יֵשׁ עוֹד גָּבוֹהַּ מֵעַל גָּבוֹהַּ עַד אֵין סוֹף וְכוּ' וְכוּ': אָמַר: אֲנִי אָשִׁיר שִׁיר לְעָתִיד שֶׁזֶּה יִהְיֶה הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁל כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים. (אָמַר הַמַּעֲתִּיק: עַיֵּן בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן בְּהַתּוֹרָה בֹּא אֶל פַּרְעֹה חֵלֶק א' סִימָן ס"ד, וּבְלִקּוּטֵי תִנְיָנָא בְּהַתּוֹרָה תִּקְעוּ תּוֹכָחָה סִימָן ח'): פַּעַם אֶחָד הֵרִים יָדָיו עַד כְּתֵפָיו וְהוֹרִידָם מִכְּתֵפָיו וּלְמַטָּה וְאָמַר כָּל וְכוּ' הֵם אֶצְלִי מִכַּאן וְעַד כַּאן, הַיְנוּ מִכְּתֵפָיו וּלְמַטָּה, וְאַחַר־כָּךְ הֵרִים יָדוֹ לְמַעְלָה מֵרֹאשׁוֹ וְהוֹרִידֵם מִשָּׁם סָמוּךְ לְרֹאשׁוֹ עַד הַכְּתֵּפַיִם וְאָמַר: וַאֲנִי מִכַּאן וְעַד (כַּאן) הַיְנוּ מֵהָרֹאשׁ וְעַד הַכְּתֵפַיִם, וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים. וְעַיֵּן בְּכִתְבֵי הָאֲרִיזַ"ל וְהָבֵן אִם עֵינֵי שֵׂכֶל לָךְ לְהָבִין מִשָּׁם גְּגוּלַת הָאָדָם כְּשֶׁזּוֹכֶה לַעֲשׂוֹת רְצוֹן יוֹצְרוֹ עַד שֶׁיַּשְׁלִים הַצֶּלֶם אֱלֹקִים בִּשְׁלֵמוּת:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · ממון · חלק שני · אות כ״ב – אות כ״ז
כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 58% מהספר עד סוף היום
כב. הַדְּרָכִים מְבִיאִין אֶת הָאָדָם לְלָשׁוֹן הָרָע וַעֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי־עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, וְאֵלּוּ הָעֲבֵרוֹת מַפְסִידִין הַפַּרְנָסָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗כג. עַל־יְדֵי הַמָּמוֹן שֶׁנּוֹתֵן לַעֲנִיֵּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי זֶה מָמוֹנוֹ נִתְקַיֵּם בְּיָדוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗כד. הַשְּׂרֵפוֹת בָּאִים לָעוֹלָם בִּשְׁבִיל מְעוֹת עֲבוֹדָה זָרָה לְכַלּוֹת אוֹתָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗כה. כְּשֶׁקָּם מֶלֶךְ חָדָשׁ אוֹ שַׂר חָדָשׁ, אֲזַי נִתְחַדֵּשׁ וְנִשְׁתַּנֶּה הַפַּרְנָסָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗כו. מִי שֶׁעִסְקוֹ וּמַשָּׂאוֹ־וּמַתָּנוֹ עִם הָאֻמּוֹת בְּעֵת חַגָּם אוֹ אֲפִלּוּ שֶׁלּא בְּעֵת חַגָּם, אֶלָּא שֶׁפַּרְנָסָתוֹ שֶׁמַּעֲמִיד דְּבָרִים לַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶם, עַל־יְדֵי זֶה אִשְׁתּוֹ שׁוֹפַעַת דָּם תֵּכֶף סָמוּךְ לִטְבִילָתָהּ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗כז. מִי שֶׁעוֹשֶׂה פֵּרוּד בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, הַיְנוּ שֶׁהוֹלֵךְ לָאִישׁ וּמְיַפֶּה אֶת הָאִשָּׁה בִּפְנֵי הַבַּעַל, וְהוֹלֵךְ אֶל הָאִשָּׁה וּמְגַנֶּה אֶת בַּעְלָהּ בְּעֵינֶיהָ, עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה פֵּרוּד בֵּינֵיהֶם, עַל־יְדֵי זֶה נַעֲשֶׁה טָרוּד בִּמְזוֹנוֹתָיו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות נ״ז – אות נ״ח
כ־1 דק׳ · כ־120 מילים · 60% מהספר עד סוף היום
[עָנָה וְאָמַר אַחַר שֶׁסִּפֵּר הַמַּעֲשֶׂה הַזּאת בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן] הַמַּעֲשֶׂה הַזּאת הִיא הַפְלֵא גָּדוֹל, וְהַכּל אֶחָד הַבְּהֵמוֹת וְכוּ' וְהַכִּסֵּא וְכוּ' וְהַגָּן הַכּל אֶחָד פַּעַם נִקְרָא [הַבְּחִינָה הַמְרֻמֶּזֶת בְּהַסִּפּוּר] בְּשֵׁם זֶה, וּפַעַם בְּשֵׁם זֶה, הַכּל לְפִי הָעִנְיָן וְהַבְּחִינָה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְהַדְּבָרִים עֲמֻקִּים, נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים מְאד מְאד [גַּם אֵלֶּה דִּבְרֵי רַבֵּנוּ, נֵרוֹ יָאִיר], וְיֵשׁ עוֹד, וְאֵין צְרִיכִין לְגַלּוֹת לָכֶם. גַּם יֵשׁ עוֹד מַה שֶּׁהַמֶּלֶךְ, שֶׁהָיָה בְּהַמְּדִינָה הַנַּ"ל, עָשָׂה דָּבָר כְּנֶגֶד הַחַמָּה, וְדָבָר כְּנֶגֶד הַלְּבָנָה [הַיְנוּ שֶׁאֵלּוּ הַדְּבָרִים הָיוּ מְרַמְּזִים עַל חַמָּה וּלְבָנָה], וְהַלְּבָנָה הָיְתָה אוֹחֶזֶת נֵר בְּיָדָהּ, וּכְשֶׁמַּגִּיעַ הַיּוֹם אֲזַי אֵין הַנֵּר מֵאִיר, כִּי שְׁרָגָא בְּטִיהַרָא [נר בצהרים אינו מועיל] וְכוּ', וְזֶהוּ שֶׁאָמְרָה הַלַּיְלָה אֶל הַיּוֹם: מִפְּנֵי מָה, כְּשֶׁאַתָּה בָּא, אֵין לִי שֵׁם [כַּמְבאָר לְעֵיל], כִּי בַּיּוֹם אֵין מוֹעִיל הַנֵּר כְּלָל
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · סבלנות · אות ב׳
כ־3 דק׳ · כ־260 מילים · 58% מהספר עד סוף היום
כְּמוֹ שֶׁכָּל הָרְפוּאוֹת הֵם בְּסַמִּים מָרִים, כֵּן רְפוּאוֹת הַנֶּפֶשׁ צְרִיכִין לְקַבֵּל עַל־יְדֵי מְרִירוּת, דְּהַיְנוּ הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר, וְהַיִּסּוּרִים שֶׁצְּרִיכִים לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לִרְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ בֶּאֱמֶת. וּכְמוֹ שֶׁבְּחֹלִי הַגּוּף לִפְעָמִים הַחֻלְשָׁה גּוֹבֶרֶת כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאֵין יְכֹלֶת בְּיַד הַחוֹלֶה לִסְבֹּל מְרִירוּת הָרְפוּאוֹת, וְאָז הָרוֹפְאִים מוֹשְׁכִין יְדֵיהֶם מִן הַחוֹלֶה וּמְיָאֲשִׁים אוֹתוֹ, כֵּן כְּשֶׁהָעֲווֹנוֹת שֶׁהֵם חֹלִי הַנֶּפֶשׁ גּוֹבְרִים מְאֹד, אָז אֵין יָכוֹל לִסְבֹּל מְרִירוּת הָרְפוּאוֹת וְאָז הָיָה כִּמְעַט אָפֵס תִּקְוָה חַ"ו. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מָלֵא רַחֲמִים, וּכְשֶׁרוֹאֶה בָּאָדָם שֶׁחָפֵץ לָשׁוּב אֵלָיו אֲבָל אֵין בּוֹ כֹּחַ לִסְבֹּל מְרִירוּת הָרְפוּאוֹת, שֶׁצָּרִיךְ לְפִי רֹב עֲווֹנוֹתָיו הָעֲצוּמִים, אֲזַי הוּא יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וּמַשְׁלִיךְ כָּל חַטְּאוֹתָיו אַחַר כְּתֵפָיו, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לִסְבֹּל מְרִירוּת הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל רְפוּאָתוֹ רַק כְּפִי יְכֹלְתּוֹ. וּמִזֶּה יָבִין כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּעַצְמוֹ, מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו וְחָפֵץ לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וַאֲזַי עַל פִּי רֹב כְּשֶׁמַּתְחִיל לִכָּנֵס מְעַט בְּדַרְכֵי הַכְּשֵׁרִים וּלְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי בָּאִים עָלָיו מְנִיעוֹת וְיִסּוּרִים הַרְבֵּה מִכַּמָּה צְדָדִים כָּל אֶחָד כְּפִי עִנְיָנוֹ. וְנִדְמֶה לוֹ לִפְעָמִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִסְבֹּל מְרִירוּת וְיִסּוּרִים וּמְנִיעוֹת כָּאֵלֶּה. וְיֵשׁ שֶׁנָּפְלוּ מֵחֲמַת זֶה וְחָזְרוּ וְנִתְרַחֲקוּ רַחֲמָנָא לִצְלָן. אֲבָל הַחָפֵץ בָּאֱמֶת צָרִיךְ שֶׁיֵּדַע וְיַאֲמִין שֶׁכָּל הַמְּרִירוּת וְהַיִּסּוּרִין וְהַמְּנִיעוֹת הַבָּאִים עָלָיו, הַכֹּל בְּחֶסֶד גָּדוֹל. כִּי לְפִי עֲווֹנוֹתָיו הָרַבִּים הָיָה צָרִיךְ לִסְבֹּל מְרִירוּת הַרְבֵּה יוֹתֵר בִּשְׁבִיל רְפוּאָתוֹ, שֶׁלֹּא הָיָה בְּכֹחוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן לִסְבֹּל וְהָיָה נֶאֱבָד תִּקְוָתוֹ חַ"ו כַּנַּ"ל. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וְאֵינוֹ שׁוֹלֵחַ לוֹ מְרִירוּת וְיִסּוּרִים כִּי אִם כְּפִי יְכֹלְתּוֹ. וְזֹאת הַמְּרִירוּת וְהַיִּסּוּרִים וְכוּ' שֶׁיֵּשׁ לוֹ, בְּוַדַּאי הוּא צָרִיךְ לִסְבֹּל וּבְוַדַּאי יֵשׁ בְּכֹחוֹ לְסֹבְלוֹ. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ שׁוֹלֵחַ עַל שׁוּם אָדָם מְרִירוּת וּמְנִיעוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְסֹבְלָם וּלְשַׁבְּרָם, אַף עַל פִּי שֶׁלְּפִי מַעֲשָׂיו הָיָה מַגִּיעַ לוֹ כָּךְ כַּנַּ"ל: (לק"א סי' כ"ז אות ז')
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״י · קטע א׳ – קטע ב׳
כ־5 דק׳ · כ־500 מילים · 60% מהספר עד סוף היום
"יְהוָה אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא, יְהוָה מָעוֹז חַיַּי מִמִּי אֶפְחָד בִּקְרב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכל אֶת בְּשָׂרִי, צָרַי וְאיְבַי לִי הֵמָּה כָּשְׁלוּ וְנָפָלוּ" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מָלֵא רַחֲמִים אוֹהֵב עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה, אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת רִבּוּי הַצָּרוֹת צְרוּרוֹת וּתְכוּפוֹת שֶׁעָבְרוּ עַל יִשְׂרָאֵל מִיּוֹם הַגָּלוּת, בִּפְרָט מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֵינוּ עַתָּה בַּיָּמִים הַלָּלוּ (מִיּוֹם שֶׁיָּצְאָה הַגְּזֵירָה רָעָה וְהַמָּרָה לִקַּח בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַחַיִל) וְלֹא דַי לָנוּ מִכָּל הַשָּׁנִים שֶׁעָבְרוּ עָלֵינוּ מֵאָז וְעַד עַתָּה, אֲשֶׁר נִלְכְּדוּ כַמָּה וְכַמָּה מֵאוֹת נְפָשׁוֹת לַשְּׁבִי וְלָרָעָב וְלַחֶרֶב וּלְהַעֲבִירָם עַל דָּת אֲשֶׁר זֶה קָשֶׁה מֵהַכּל, מִלְּבַד הַנְּפָשׁוֹת שֶׁנִּפְחֲדוּ בִּפְחָדִים קָשִׁים וּמָרִים בְּלִי שִׁעוּר אֲשֶׁר כַּמָּה מֵהֶם מֵתוּ עַל יְדֵי זֶה וְכַמָּה נֶחְלְשׁוּ בָּחֳלָאִים רָעִים, וְכַמָּה חִבְּלוּ בְּעַצְמָן וְסָבְלוּ יִסּוּרִים קָשִׁים וּמָרִים וַעֲצוּמִים כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ בְּדַת יִשְׂרָאֵל וּבִפְרָט הָרַחֲמָנוּת וְהַצַּעַר וְהַמְּרִירוּת הַקָּשֶׁה וְהַכָּבֵד שֶׁל נַפְשׁוֹת אֲבִיהֶם וְאִמָּם וּקְרוֹבֵיהֶם וְאוֹהֲבֵיהֶם אֲשֶׁר "כָּשַׁל כּחַ הַסַּבָּל" אוֹי לָנוּ עַל שִׁבְרֵנוּ אוֹי אוֹי וַאֲבוֹי, אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ, אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ מַה נּאמַר וּמַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק הָאֱלֹהִים מָצָא אֶת עֲוֹנֵינוּ, מַה נִּזְעַק עַל שִׁבְרֵנוּ, נַחֲלָה מַכּוֹתֵינוּ וְלֹא דַי לָנוּ בְּכָל זֶה אֲשֶׁר בְּכָל זאת לֹא הֵשִׁיב אַפּוֹ מֵאִתָּנוּ, וְעוֹד הוֹסִיף לְהַכּוֹת אוֹתָנוּ מַכָּה עַל מַכָּה, כִּי עַד לֹא חֻבְּשָׁה מַכָּה הָרִאשׁוֹנָה, אֲשֶׁר עֵינֵינוּ עוֹלְלָה לְנַפְשֵׁנוּ עַל בְּנוֹת עִירֵנוּ, עַל נַפְשׁוֹת הַמֻּכִּים וְהַמְּרוּטִים, נַפְשׁוֹת הַנֶּאֱנָחִים וְהַנֶּאֱנָקִים אֲשֶׁר נִלְכְּדוּ כְּבָר מִכָּל עִיר וָעִיר עוֹד יָדוֹ נְטוּיָה מִן אָז וְעַד עַתָּה [עַד כִּי יָצָא הַקֶּצֶף לַחֲזוֹר וְלִקַּח בְּתוֹךְ שָׁנָה עוֹד הַפָּעַם] אוֹי אוֹי אוֹי, אוֹי "מִי יָקוּם יַעֲקב כִי קָטָן הוּא", אוֹי, אוֹי, מַה נַּעֲשֶׂה, אוֹי אוֹי כִּי נִסְתַּם לִבֵּנוּ וְנֶאֱטַם רוּחֵנוּ אֲפִלּוּ מִלִּצְעק אֵלֶיךָ, הֵן מֵרִבּוּי הַצָּרוֹת הֵן מֵרִבּוּי הַהִתְגָּרוּת שֶׁל הַבַּעַל דָּבָר, כִּי הַמִּלְחָמָה מִכָּל צַד, בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ, בַּחוּץ שִׁכְּלָהּ חֶרֶב מְרִירוּת הַגְּזֵרוֹת, וּבְבֵיתוֹ וּבְתוֹכוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִתְגַּבֵּר בִּנְכָלָיו וְעַרְמִימֻיּוֹתָיו וְתַאֲווֹתָיו וְהִרְהוּרָיו וּמַחְשְׁבוֹתָיו וְכוּ' וְלֹא דַי שֶׁאֵין אָנוּ זוֹכִין לְהִתְעוֹרֵר וְלָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת עַל יְדֵי רִבּוּי הַצָּרוֹת אֲשֶׁר כַּוָּנָתְךָ רַק בִּשְׁבִיל זֶה לְבַד, עוֹד הוֹסִיף לְהָתֵל בָּנוּ, וְרוֹצֶה לְעַקֵּם אֶת לְבַב כַּמָּה מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּכַמָּה מִינֵי עַקְמִימִיּוּת עַל עַקְמִימִיּוּת בְּלִי שִׁעוּר עַד שֶׁהַרְבֵּה מְהַרְהֲרִים אַחַר מִדּוֹתֶיךָ הַיְשָׁרוֹת וְהַנְּכוֹנוֹת בֶּאֱמֶת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ, סְלַח נָא, מְחַל נָא, כַּפֶּר נָא "סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגדֶל חַסְדֶּךָ, וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה" כִּי אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ מַעֲמָד וּמַצָּב שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַתָּה, כִּי נִשְׁאַרְנוּ כַּתּרֶן בְּראשׁ הָהָר וְכַנֵּס עַל הַגִּבְעָה, "יְתוֹמִים הָיִינוּ וְאֵין אָב, אִמּוֹתֵינוּ כְּאַלְמָנוֹת" וְאֵין מִי יַעֲמד בַּעֲדֵנוּ, שִׁמְךָ הַגָּדוֹל יַעֲמד לָנוּ בְּעֵת צָרָה הַבִּיטָה בְעָנְיֵנוּ כִּי רַבּוּ מַכְאוֹבֵנוּ וְצָרוֹת לְבָבֵנוּ, וּמַה יַּעֲשׂוּ הֲמוֹן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵעצֶם חֶשְׁכַּת הַגָּלוּת וּמְרִירוּת הַצָּרוֹת נֶחְשַׁךְ הַשֵּׂכֶל וְנֶחְסַר הַדַּעַת, עַד אֲשֶׁר נִלְאוּ לִמְצא הַפֶּתַח לִתְשׁוּבָה לָשׁוּב אֵלֶיךָ עַל יְדֵי כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עֲלֵיהֶם, אֲשֶׁר כַּוָּנָתְךָ רַק בִּשְׁבִיל זֶה חוּס וַחֲמל עָלֵינוּ, וּשְׁלַח לָנוּ מוֹשִׁיעַ וָרַב לְהַצִּילֵנוּ מִכָּל הַצָּרוֹת בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, וְיוֹרֵנוּ הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר וְהָאֱמֶת, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְעוֹרֵר לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת עַל יְדֵי כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֵינוּ, הֵן מַה שֶּׁעוֹבֵר בִּכְלָלִיּוּת עַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, הֵן מַה שֶּׁעוֹבֵר בִּפְרָטִיּוּת עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּכָל יוֹם וָיוֹם כָּל יְמֵי חַיָּיו מָלֵא רַחֲמִים יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת, צוֹפֶה נִסְתָּרוֹת, אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל יִשְׂרָאֵל עַתָּה בִּכְלָל וּבִפְרָט, מַה נּאמַר וּמַה נְּדַבֵּר
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות נט · פסקה 1
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 60% מהספר עד סוף היום
וְאַחַר־כָּךְ מִתְפַּלֵּל הַרְבֵּה עוֹד עַד שֶׁמְּבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ לְגַמְרֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה בּוֹ שׁוּם גֵּאוּת וְשׁוּם מַמָּשׁוּת עַד שֶׁיִּהְיֶה בְּעֵינָיו כְּאַיִן וּכְאֶפֶס מַמָּשׁ וְזוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה לָבוֹא לִבְחִינַת בִּטּוּל בֶּאֱמֶת עַל־יְדֵי־זֶה נִכְלָל נַפְשׁוֹ בְּשָׁרְשׁוֹ בְּאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הָאֵין סוֹף שֶׁנִּקְרָא מְחֻיַּב הַמְּצִיאוּת כַּיָּדוּעַ.
וְעַל־יְדֵי־זֶה נִכְלָלִין כָּל הָעוֹלָמוֹת הַתְּלוּיִים בְּנַפְשׁוֹ גַּם כֵּן בְּאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הָאֵין סוֹף שֶׁנִּקְרָא מְחֻיַּב הַמְּצִיאוּת. וְזֶה פֵּרוּשׁ הַמִּשְׁנָה, הַנֵּעוֹר בַּלַּיְלָה וְהַמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ יְחִידִי, הַיְנוּ כַּנַּ"ל. וּמַפְנֶה לִבּוֹ מִכָּל עִסְקֵי הָעוֹלָם הַזֶּה כְּדֵי שֶׁיָּבוֹא לִבְחִינַת בִּטּוּל בֶּאֱמֶת.
וְזֶה לְבַטָּלָה, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, הֲרֵי זֶה הָאָדָם מִתְחַיֵּב הַיְנוּ שֶׁנִּכְלָל בְּאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּקְרָא מְחֻיַּב הַמְּצִיאוּת וְזֶה בְּנַפְשׁוֹ. הַיְנוּ שֶׁנַּפְשׁוֹ עִם כָּל הָעוֹלָמוֹת הַתְּלוּיִים בְּנַפְשׁוֹ נִכְלָלִים בִּמְחֻיַּב הַמְּצִיאוּת כַּנַּ"ל:
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות נח · פסקה 3
כ־1 דק׳ · כ־120 מילים · 60% מהספר עד סוף היום
וְזֶה מְרֻמָּז בַּמֶּה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, עַל סִימָנֵי בֵּיצִים טְהוֹרִים שֶׁאִם שְׁנֵי רָאשֵׁיהֶם כַּדִּים אוֹ חַדִּים בְּוַדַּאי טְמֵאִים, כִּי זֶה דֶרֶךְ הָרְשָׁעִים וְכָל הָרְחוֹקִים מִן הָאֱמֶת שֶׁכְּשֶׁנּוֹפֵל עֲלֵיהֶם אֵיזֶה צַעַר וְיִסּוּרִים, אֵינָם מְנַחֲמִים אֶת עַצְמוֹ כְּלָל וְאֵין מְקַוִּים לָצֵאת מִשָּׁם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לֹא יַאֲמִין שׁוּב מִנִּי חֹשֶׁךְ", וְנִשְׁאָרִים שְׁקוּעִים בִּדְאָגָה וּמָרָה שְׁחֹרָה גְּדוֹלָה וּמְיָאֲשִׁים אֶת עַצְמָם מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי.
וְלִפְעָמִים לְהֵפֶךְ, כְּשֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה טוֹב אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְכַיּוֹצֵא, אֲזַי מְמַלְּאִים פִּיהֶם שְׂחוֹק וְעוֹשִׂים כָּל יְמֵיהֶם כַּחַגִּים וְאֵינָם מְשִׂימִים לִבָּם כְּלָל אֶל הָאַחֲרִית. וְזֶה בְּחִינַת: "שְׁנֵי רָאשֵׁיהֶם כַּדִּים", מְרַמֵּז עַל הִתְגַּבְּרוּת הָעַצְבוּת וְהָאֲבֵלוּת שֶׁלָּהֶם שֶׁזֶּה בְּחִינַת כַּד כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. אוֹ שְׁנֵי רָאשֵׁיהֶם חַדִּים מְרַמֵּז עַל הַשְּׂחוֹק וְהַשִּׂמְחָה שֶׁלָּהֶם, כְּאִלּוּ כָּל הַשִּׂמְחָה הִיא בְּזֶה הָעוֹלָם חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל שִׂמְחָה כָּזוֹ נֶאֱמַר:
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · מועדים · אות טו
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 64% מהספר עד סוף היום
אִם אֶסַּק שָׁמַיִם - שָׁם אַתָּה, וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל - הִנֶּךָּ, לְהַחֲזִיק עַצְמוֹ בְּהַשֵׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ, בֵּין בַּעֲלִיָּה בֵּין בִּיְרִידָה - אֲזַי הוּא זוֹכֶה לְהַעֲלוֹת גַּם מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיּוּת וּמַדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת כֻּלָּם אֶל הַקְּדֻשָּׁה, וְאָז הַיְרִידָה - תַּכְלִית הָעֲלִיָּה.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים ת'ר · מכתב שג · פסקה 15 – פסקה 7
כ־6 דק׳ · כ־630 מילים · 59% מהספר עד סוף היום
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמַּעְתִּיר בַּעַדְךָ.
וְשָׁלוֹם לִבְנִי חוֹרְגִי הָרַבָּנִי מוֹרֵנוּ הָרַב שְׁמֶעלְקֶא נֵרוֹ יָאִיר, וְלִבְנִי נַחְמָן שֶׁיִּחְיֶה, וְלִבְנִי יוֹסֵף יוֹנָה שֶׁיִּחְיֶה. לְמַעַן הַשֵּׁם בַּאגֶערְט צוּ לֶערְנֶין אוּן דַּאוִוינְט עֶרִינְצְט אוּן פִּילְנִיוֶויט קְרִיאַת שְׁמַע אוּן בֶּענְטְשִׁין עֶרִינְצְט וֶועט אַייךְ גוּט זַיין בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. אִיהְר קָאנְט שׁוֹין אוֹיךְ פַארְשְׁטֵיין לִיבֶּע קִינְדֶּערְלִיךְ אַז סֶע אִיז מֶער קַיין תַּכְלִית נִיט נָאר דַאוִונֶין אוּן לֶערְנֶין אוּן מַעֲשִׂים טוֹבִים [לִמְדוּ בְחֵשֶׁק רַב וְהִתְפַּלְלוּ בִרְצִינוּת וּבַצְּעוּ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן וּקְרִיאַת שְׁמַע בִּרְצִינוּת וְיִהְיֶה לָכֶם טוֹב. אַתֶּם כְּבָר יְכוֹלִים לְהָבִין יְלָדִים אֲהוּבִים שֶׁאֵין תַּכְלִית אַחֶרֶת רַק לְהִתְפַּלֵּל וְלִלְמֹד וּמַעֲשִׂים טוֹבִים]. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְחַזֵּק לְבַבְכֶם בָּזֶה אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ אוֹהֲבַי וְרֵעַי בֶּאֱמֶת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי מַעֲלָתוֹ. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יָרוּם קַרְנָם וּמַזָּלָם בְּעֹשֶׁר וְכָבוֹד וּפַרְנָסָה וְחַיִּים. וְהָעִקָּר לְחַזֵּק לְבַבְכֶם בַּעֲבוֹדָתוֹ וְתוֹרָתוֹ בֶּאֱמֶת, כִּי זֶה כָּל הָאָדָם. וּתְקַבְּלוּ הַעְתָּקָה מִמִּכְתָּבִי מִטּוּלְטְשִׁין, וְתָשִׂימוּ לֵב הֵיטֵב לִדְבָרַי הַנֶּאֱמָרִים בֶּאֱמֶת. וְתִרְאוּ לְהַשְׁגִּיחַ עַל בֵּיתִי שֶׁיּוּכְלוּ לְהָכִין כָּל הַהִצְטָרְכוּת עַל פֶּסַח הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, וְשֶׁלֹּא אֶצְטָרֵךְ לִהְיוֹת בַּעַל חוֹב חַס וְשָׁלוֹם. וְלַה' הַיְשׁוּעָה. וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ יוֹתֵר, כִּי הַיְרִיעָה קְצָרָה וּזְמַן הַפָּאסְט הִגִּיעַ, וְאֵין לְזָרֵז יוֹתֵר לִמְזֹרָזִין.
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ג' תַּזְרִיעַ אוּמַאן ת"ר.
רַב שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי הַוָּתִיק מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה.
בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה הַשַּׁיָּכָה לְיוֹם זֶה בָּאתִי לְפֹה אוּמַאן בְּשָׁלוֹם תְּהִלָּה לָאֵל. וְאֶת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאַתְנִי בַּדֶּרֶךְ מֵחֲמַת קִלְקוּל הַדֶּרֶךְ, אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר. וַאֲסַפֵּר לָכֶם קְצָת בְּבוֹאִי לְשָׁלוֹם לְבֵיתִי בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְהֻכְרַחְתִּי לִשְׁבּוֹת פָּרָשַׁת פָּרָה הֶעָבַר בִּקְהִלַּת קַנִיבְלַאד מַה שֶּׁלֹּא עָלָה עַל דַּעְתִּי, וְשִׁלַּמְתִּי בְעַד שַׁבַּת קֹדֶשׁ. וְהֻכְרַחְתִּי לִשְׁמֹעַ פָּרָשַׁת פָּרָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, כִּי יָרֵאתִי לֵילֵךְ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְכֵן יְעָצוּנִי הַכֹּל.
וְתִזְכְּרוּ הֵיטֵב הֵיטֵב בְּכָל יוֹם וָיוֹם מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה עִמָּנוּ בְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁבָּאנוּ לְזֶה הָעוֹלָם בְּזֶה הַזְּמַן בַּמֵּאָה הַשִּׁשִּׁית שֶׁל אֶלֶף הַשִּׁשִּׁי, וְעַתָּה יַתְחִיל בְּקָרוֹב אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם הַמֵּאָה הַשְּׁבִיעִית. וּבְזֹאת הַמֵּאָה הָיָה חִדּוּשׁ שֶׁבַּחִדּוּשִׁים כָּזֶה וְכָזֶה וְכוּ'. וַאֲנַחְנוּ הַנִּקְרָאִים עַל שְׁמוֹ זַ"ל נִבְזִים וּדְווּיִים בֵּין יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ בְּעַצְמָן כָּל כָּךְ כָּל כָּךְ. זִכְרוּ זֹאת וְהִתְאוֹשְׁשׁוּ, וְהִתְחַזְּקוּ וִהְיוּ לְאַנְשֵׁי חַיִל כִּי לֹא דָּבָר רֵיק הוּא, כִּי עַל יְדֵי כָּל זֶה אָנוּ מְחֻיָּבִים לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לִשְׁמוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ שֶׁהִצִּילָנוּ מִטָּעוּת וּמְבוּכָה כָּזֹאת וְכוּ'. וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה. וּתְהִלָּה לָאֵל אַף עַל פִּי כֵן הָיָה לָנוּ שַׁבָּת יָפָה, וְעָבַר הַשַּׁבָּת בְּשָׁלוֹם וְשַׁלְוָה תְּהִלָּה לָאֵל.
וּבְיוֹם א' הָיָה לִי עִכּוּב מֵחֲמַת הַנָּהָר שֶׁאֵצֶל טָאלְנֶא, וַעֲזָרָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנָּפְלוּ הַמָּיִם, וּתְהִלָּה לָאֵל עָבַרְתִּי הַנָּהָר בְּשָׁלוֹם. וְהַיּוֹם תְּחִלַּת הַלַּיְלָה בָּאתִי לְשָׁלוֹם בְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ. וּמָה אָשִׁיב לַה' כָּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלֵינוּ. וּתְהִלָּה לָאֵל מָצָאתִי מִכְתָּבֶיךָ שְׁלשָׁה, וְנֶהֱנֵיתִי מְאֹד. בִּפְרָט מַה שֶּׁהוֹדַעְתַּנִי מִקַּבָּלַת הָאִגֶּרֶת מִקְּרוּמִינְטְשַׁאג, וְשֶׁהֶחֱיָה נַפְשְׁכֶם. וְהָאֱמֶת בְּוַדַּאי רָאוּי לְהַחֲיוֹת נַפְשְׁכֶם מְאֹד כִּי נִכְתַּב בִּישׁוּעַת ה' וְעֶזְרָתוֹ וּבִדְמָעוֹת. וְגַם עַתָּה לִבִּי מָלֵא דְּמָעוֹת וְשִׂמְחָה בְּלִי שִׁעוּר מִכָּל אֲשֶׁר עוֹבֵר עָלַי וְעַל כֻּלְּכֶם עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת. יָדַעְתִּי מֵרָחוֹק מַכְאוֹבֵי נַפְשׁוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד.
מָה אֲדַבֵּר. אִם אֲסַפֵּר לָכֶם מַה שֶּׁשּׁוֹמְעִין וְרוֹאִין כְּשֶׁעוֹבְרִין וְנוֹסְעִין בָּעוֹלָם יִקְצְרוּ הֲמוֹן יְרִיעוֹת. כִּי הַכֹּל חֲפֵצִים לְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ, וּבִפְנִימִיּוּת לְבָבָם הַכֹּל צוֹעֲקִין בְּמַר נֶפֶשׁ מְאֹד מְאֹד עַל גֹּדֶל הִתְרַחֲקוּתָם מֵהַתַּכְלִית הַנִּצְחִי, אַךְ הֵם "כַּצִּפֳּרִים הָאֲחוּזוֹת בַּפַּח" וְכוּ'. וְהַשֶּׁטֶף מַיִם רַבִּים שֶׁל כָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת, בִּפְרָט טִרְדַּת הַמָּמוֹן וְהַפַּרְנָסָה וְכוּ' הוֹלֵךְ וּמִתְגַּבֵּר בְּכָל עֵת. וְיוֹתֵר מִכֻּלָּם הַצָּרָה הַגְּדוֹלָה מֵהַכֹּל הוּא, מַה שֶּׁרֻבָּם נָפְלוּ בְּדַעְתָּם מְאֹד בְּיֵאוּשׁ גָּמוּר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ עוֹד לַחֲשֹׁב עַל הַתַּכְלִית כָּרָאוּי, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַגְבִּיהוֹ מִכַּמָּה טְעָמִים. וְהָעִקָּר מֵחֲמַת הַמַּחֲלֹקֶת הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר עָלֵינוּ וְכוּ', שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים מֵחֲמַת זֶה לְקַבֵּל וְלִינֹק צוּף דְּבַשׁ אִמְרֵי נֹעַם שֶׁל אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת וְכוּ' שֶׁמְּחַיֶּה וּמֵשִׁיב כָּל הַנְּפָשׁוֹת הַנְּפוּלוֹת. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּהַתּוֹרָה תִּקְעוּ אֱמוּנָה סִימָן ה' לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא.
וְעַתָּה תִּזְכְּרוּ הֵיטֵב הֵיטֵב חַסְדֵי ה' וְנִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּנוּ, כִּי עֲדַיִן אֵינְכֶם יוֹדְעִים עַד הֵיכָן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק וּכְמוֹ שֶׁצָּעַק אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זַ"ל בְּקוֹל עָמֹק וְחָזָק "גִּיוַואלְד זַייט אַייךְ נִיט מְיָיאֵשׁ. קַיין יֵאוּשׁ אִיז גָּאר נִיט פַאר הַאנְדִין" [אַל תִּתְיָאֲשׁוּ, אֵין שׁוּם יִאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל]. וְהָעִקָּר לְהִתְחַזֵּק בְּשִׂמְחָה עַל פִּי כָּל הַדְּרָכִים שֶׁשְּׁמַעְתֶּם, וַה' יִהְיֶה בְּעֶזְרְכֶם, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 16
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 59% מהספר עד סוף היום
ר' יִצְחָק. ר' יִצְחָק בֶּן טַבְלָא. ר' יִצְחָק נַפָּחָא. ר' יִצְחָק חַקּוּלָא. ר' יִצְחָק בֶּן אֶלְעָזָר.
ר' יִצְחָק בַּר אַחָא דִשְׁמַעְתָּא. ר' יִצְחָק בֶּן פִּנְחָס דְּאַגַדְתָּא. ר' יִצְחָק בֶּן אֶלְעָאִי רַב יִצְחָק. ר' יִצְחָק רַבָּה.
ר' יִצְחָק דְּבֵי בַּר אַמִי. יִצְחָק דְּבֵי ר' יַנַאי. ר' יִצְחָק בַּר אַבְדִימִי. (ב' היו).
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן ק״ד · סעיף ט״ו – סעיף ג׳
כ־6 דק׳ · כ־610 מילים · 56% מהספר עד סוף היום
חֶשְׁבּוֹנוֹת וְכַיּוֹצֵא בָזֶה, שֶׁאִם לֹא יִכְתְּבֵם, יִשְׁכָּחֵם, מֻתָּר לְכָתְבָם, מִשּׁוּם דַּהֲוֵי דָּבָר הָאָבֵד. וְכֵן מַה שֶּׁהוּא לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, מֻתָּר לִכְתֹּב. אֲבָל שְׁאָר דָּבָר, אָסוּר לִכְתֹּב. וְאִגֶּרֶת שְׁלוֹמִים שֶׁכּוֹתֵב אָדָם לַחֲבֵרוֹ, נוֹהֲגִין לִכְתֹּב בְּשִׁנּוי קְצָת, דְּהַיְנוּ שֶׁכּוֹתְבִין שׁוּרָה רִאשׁוֹנָה עֲקֻמָּה. וּלְכָל מַה שֶּׁמֻּתָּר לִכְתּוֹב, מֻתָּר גַּם כֵּן לְתַקֵּן קֻלְמוּס וּדְיוֹ.
מִי שֶׁצָּרִיךְ לְמָעוֹת אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, אֶלָּא שֶׁהוּא חוֹשֵׁשׁ פֶּן לֹא יִמְצָא לִלְווֹת לְאַחַר הַמּוֹעֵד, וְהַמַּלְוֶה אֵינוֹ רוֹצֶה לְהַלְווֹת לוֹ בְּלִי שְׁטָר, מֻתָּר לוֹ לִכְתֹּב אֶת הַשְּׁטָר (תקמ"ה).
אֵין נוֹשְׂאִין נָשִׁים בְּחֹל הַמּוֹעֵד מִשּׁוּם דְּאֵין מְעָרְבִין שִׂמְחָה בְּשִׂמְחָה. אֲבָל מֻתָּר לְהַחֲזִיר גְּרוּשָׁתוֹ. וּמֻתָּר לַעֲשׂוֹת מִשְׁתֶּה לִבְרִית מִילָה וּלְפִדְיוֹן הַבֵּן. גַּם מֻתָּר לַעֲשׂוֹת מִשְׁתֶּה לִכְתִיבַת תְּנָאִים.
מֻתָּר לִשְׂכּוֹר פּוֹעֲלִים, וַאֲפִלּוּ יִשְׂרְאֵלִים, שֶׁיַּעֲשׂוּ מְלַאכְתּוֹ לְאַחַר הַמּוֹעֵד.
מֻתָּר לָלֶכֶת חוּץ לַתְּחוּם, בֵּין בְּרַגְלָיו בֵּין בְּקָרוֹן בֵּין רָכוּב.
אֵין מַעֲלִין בְּהֵמָה זָכָר עַל נְקֵבָה לְהַרְבִּיעָהּ, מִשּׁוּם דְלֹא הֲוֵי דָּבָר הָאָבֵד.
אֵין מוֹשִׁיבִין תַּרְנְגֹלֶת עַל בֵּיצִים לְגַדֵּל אֶפְרוֹחִים. וְאִם הוֹשִׁיבָהּ קֹדֶם הַמּוֹעֵד וּבָרְחָה, אִם הוּא בְּתוֹךְ שְׁלשָׁה יָמִים לַבְרִיחָה, מֻתָּר לְהַחְזִירָהּ. אֲבָל לְאַחַר שְׁלשָׁה יָמִים, אָסוּר לְהַחְזִירָהּ, אֲפִלוּ אִם יִפָּסְדוּ הַבֵּיצִים. וּלְהוֹשִׁיב אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ, אֲפִלּוּ תּוֹךְ שְׁלשָׁה יָמִים, אָסוּר (תקל"ו).
אָסוּר לְהַסִּיעַ וְלִשָּׂא מִטַּלְטְלָיו וּכְלֵי בֵּיתוֹ בְּחֹל הַמּוֹעֵד מִדִּירָה שֶׁבֶּחָצֵר זוֹ לְדִירָה שֶׁבֶּחָצֵר אַחֶרֶת, אֲפִלּוּ מִדִּירָה כְעוּרָה לְדִירָה נָאָה. אֲבָל מִבַּיִת לְבַיִת בֶּחָצֵר אַחַת, מֻתָּר. וְכֵן אִם שְׁתֵּי הַחֲצֵרוֹת סְמוּכוֹת וְיֵשׁ פֶּתַח בֵּינֵיהֶן, מֻתָּר לְהוֹצִיא הַחֲפָצִים דֶּרֶךְ שָׁם. וּבִמְקוֹם פְּסֵידָא, מֻתָּר אֲפִלּוּ מֵעִיר לְעִיר. וְכֵן מִדִּירָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלּוֹ לְדִירָה שֶׁהִיא שֶׁלּוֹ, מֻתָּר מִשּׁוּם שִׂמְחַת יוֹם טוֹב, שֶׁשִּׂמְחָה הִיא לוֹ לָדוּר בְּדִירָה שֶׁהִיא שֶׁלּוֹ (תקל"ה).
אִם צָרִיךְ לְהַכְנִיס פֵּרוֹתָיו אוֹ שְׁאָר סְחוֹרָה מִפְּנֵי שֶׁהוּא יָרֵא מִפְּנֵי גַּנָּבִים אוֹ מִשְּׁאָר הֶפְסֵד, כָּל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת בְּצִנְעָה יַעֲשֶׂה. וְאִם אִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת בְּצִנְעָא, מֻתָּר לַעֲשׂוֹת אֲפִלּוּ בְּפַרְהֶסְיָא.
כָּל סְחוֹרָה, אֲסוּרָה, בֵּין לִקְנוֹת בֵּין לִמְכּוֹר. רַק אִם נִזְדַּמֵּן לוֹ רֶוַח מְרֻבֶּה יָכוֹל לִקְנֹת וְלִמְכֹּר בְּצִנְעָא, וְיוֹצִיא לִכְבוֹד יוֹם טוֹב יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָיָה בְּדַעְתּוֹ לְהוֹצִיא.
אִם יֵשׁ לוֹ סְחוֹרָה, שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ שֶׁאִם לֹא יִמְכְּרֶנָּהּ עַתָּה יַפְסִיד מִן הַקֶּרֶן, מֻתָּר לְמָכְרָהּ מִשּׁוּם דַּהֲוֵי דָּבָר הָאָבֵד, אֲבָל אִם אֵין לָחוּשׁ שֶׁיַּפְסִיד אֶלָּא שֶׁלֹּא יַרְוִיחַ אַחַר כָּךְ, אָסוּר לְמָכְרָהּ כִּי מְנִיעַת רֶוַח לֹא מִקְרִי הֶפְסֵד.
אִם חַל יָרִיד, שֶׁהוּא יוֹם הַשּׁוּק הַבָּא לִפְרָקִים, אוֹ יוֹם הַשּׁוּק שֶׁבְּכָל שָׁבוּעַ, אֶלָּא שֶׁעַתָּה הוּא קוֹדֵם הַחֲגָאוֹת שֶׁמִּתְאַסְּפִין קוֹנִים הַרְבֵּה, מֻתָּר לִמְכֹּר דְּכֵיוָן שֶׁהוּא דָּבָר שֶׁאֵינוֹ תָּדִיר חַשְׁבִינָן גַּם מְנִיעַת הָרֶוַח כְּמוֹ הֶפְסֵד, אֲבָל בְּיוֹם הַשּׁוּק שֶׁבְּכָל שָׁבוּעַ אָסוּר, וּכְשֶׁבָּאִים לִפְעָמִים סוֹחֲרִים אוֹ סְפִינוֹת שֶׁמּוֹכְרִים בְּזוֹל אוֹ קוֹנִים בְּיֹקֶר מַה שֶּׁאֵינָם שָׁכִיחַ תָּמִיד, גַּם כֵּן מֻתָּר לִקְנֹת מֵהֶם וְלִמְכֹּר לָהֶם.
וְכֵן מִי שֶׁצָּרִיךְ לִקְנֹת יַיִן בְּעֵת הַבָּצִיר, שֶׁיְהֵא לוֹ לְצָרְכֵי בֵּיתוֹ לִשְׁתֹּת כָּל הַשָּׁנָה וְאַחַר כָּךְ יִתְיַקֵּר הַיַּיִן מֻתָּר לוֹ לִקְנֹת בְּחֹל הַמּוֹעֵד, אֲבָל לְמַשָּׂא וּמַתָּן אָסוּר לִקְנֹת.
דְּבָרִים הַנִּצְרָכִים לַמּוֹעֵד, כְּגוֹן פֵּרוֹת וְתַבְלִין מוֹכְרִין כְּדַרְכָּן אֲפִלּוּ בְּפַרְהֶסְיָא, וְכֵיוָן שֶׁמֻּתָּרִין לִפְתֹּחַ הַחֲנוּת בִּשְׁבִיל יִשְֹרָאֵל מֻתָּרִין לִמְכֹּר גַּם לְאֵינוֹ יְהוּדִי.
לִתְבֹּעַ חוֹבוֹת, נָהֲגוּ לְהָקֵל אֲפִלּוּ מִיִשְֹרָאֵל, מִשּׁוּם דְּחוֹשְׁבִין לְדָבָר הָאָבֵד.
לְהַלווֹת בְּרִבִּית לַגּוי הָרָגִיל אֶצְלוֹ, מֻתָּר, מִפְּנֵי דַּהֲוֵי דָבָר הָאָבֵד, שֶלֹא יַרְגִיל אֶת עַצְמוֹ אֵצֶל אַחֵר. וְאִם מַלְוֶה לַגּוֹי שֶאֵינוֹ רָגִיל אֶצְלוֹ, יוֹצִיא הָרִבִּית מִשָּבוּעַ אֶחָד לְשִׂמְחַת יוֹם טוֹב. וְלִמְכֹּר סְחוֹרָה לְמִי שֶאֵינוֹ רָגִיל אֶצְלוֹ, אָסוּר, וְלָא מַהֲנֵי מַה שֶיּוֹסִיף לְשִׂמְחַת יוֹם טוֹב. אֲבָל לְמִי שֶרָגִיל אֶצְלוֹ, מֻתָּר, מִשׁוּם דַהֲוֵי דָבָר הָאָבֵד, שֶלֹּא יַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ אֵצֶל אֲחֵרִים (תקל"ט)
חִלּוּף מַטְבְּעוֹת, אָסוּר (שם וּבְחַיֵּי אָדָם).
כָּל חֹדֶשׁ נִיסָן אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן, וְלֹא צִדּוּק הַדִּין, וְאֵין אוֹמְרִים צִדְקָתְךָ בַּשַׁבָּת בְּמִנְחָה. נוֹהֲגִין מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ וָאֵילֵךְ לִקְרוֹת בְּכָל יוֹם פָּרָשַׁת הַנָּשִׂיא שֶׁהִקְרִיב בּוֹ בַּיּוֹם, וּבְיוֹם שְׁלשָׁה עָשָׂר קוֹרִין פָּרָשַׁת בְּהַעֲלֹתְךָ, עַד כֵּן עָשָׂה אֶת הַמְּנוֹרָה, שֶׁהִיא כְּנֶגֶד שֵׁבֶט לֵוִי.
אֵין מִתְעַנִּין בּוֹ אֲפִלּוּ תַּעֲנִית יַארְצַיְיט (יוֹם זִכָּרּוֹן לְהוֹרָיו). אֲבָל תַּעֲנִית חֲלוֹם, מִתְעַנִּין. וְהַבְּכוֹרִים, מִתְעַנִּין בְּעֶרֶב פֶּסַח, כַּאֲשֶׁר יְבֹאַר אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם בְּסִימָן קי"ג. וְחָתָן וְכַלָּה גַּם כֵּן מִתְעַנִּין בּוֹ, וַאֲפִלּוּ בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן (תכט).
בַּשַׁבָּת הַגָּדוֹל לְמִנְחָה, נוֹהֲגִין שֶׁאֵין אוֹמְרִים בָּרְכִי נַפְשִׁי, אֶלָּא עֲבָדִים הָיִינוּ וְכוּ'. לְפִי שֶׁבַּשַׁבָּת הַגָּדוֹל הָיְתָה הַתְחָלַת הַגְּאֻלָּה וְהַנִּסִּים (סִימָן ת"ל).
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״י
"יְהוָה אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא, יְהוָה מָעוֹז חַיַּי מִמִּי אֶפְחָד בִּקְרב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכל אֶת בְּשָׂרִי, צָרַי וְאיְבַי לִי הֵמָּה כָּשְׁלוּ וְנָפָלוּ" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מָלֵא רַחֲמִים אוֹהֵב עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה, אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת רִבּוּי הַצָּרוֹת צְרוּרוֹת וּתְכוּפוֹת שֶׁעָבְרוּ עַל יִשְׂרָאֵל מִיּוֹם הַגָּלוּת, בִּפְרָט מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֵינוּ עַתָּה בַּיָּמִים הַלָּלוּ (מִיּוֹם שֶׁיָּצְאָה הַגְּזֵירָה רָעָה וְהַמָּרָה לִקַּח בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַחַיִל) וְלֹא דַי לָנוּ מִכָּל הַשָּׁנִים שֶׁעָבְרוּ עָלֵינוּ מֵאָז וְעַד עַתָּה, אֲשֶׁר נִלְכְּדוּ כַמָּה וְכַמָּה מֵאוֹת נְפָשׁוֹת לַשְּׁבִי וְלָרָעָב וְלַחֶרֶב וּלְהַעֲבִירָם עַל דָּת אֲשֶׁר זֶה קָשֶׁה מֵהַכּל, מִלְּבַד הַנְּפָשׁוֹת שֶׁנִּפְחֲדוּ בִּפְחָדִים קָשִׁים וּמָרִים בְּלִי שִׁעוּר אֲשֶׁר כַּמָּה מֵהֶם מֵתוּ עַל יְדֵי זֶה וְכַמָּה נֶחְלְשׁוּ בָּחֳלָאִים רָעִים, וְכַמָּה חִבְּלוּ בְּעַצְמָן וְסָבְלוּ יִסּוּרִים קָשִׁים וּמָרִים וַעֲצוּמִים כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ בְּדַת יִשְׂרָאֵל וּבִפְרָט הָרַחֲמָנוּת וְהַצַּעַר וְהַמְּרִירוּת הַקָּשֶׁה וְהַכָּבֵד שֶׁל נַפְשׁוֹת אֲבִיהֶם וְאִמָּם וּקְרוֹבֵיהֶם וְאוֹהֲבֵיהֶם אֲשֶׁר "כָּשַׁל כּחַ הַסַּבָּל" אוֹי לָנוּ עַל שִׁבְרֵנוּ אוֹי אוֹי וַאֲבוֹי, אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ, אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ מַה נּאמַר וּמַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק הָאֱלֹהִים מָצָא אֶת עֲוֹנֵינוּ, מַה נִּזְעַק עַל שִׁבְרֵנוּ, נַחֲלָה מַכּוֹתֵינוּ וְלֹא דַי לָנוּ בְּכָל זֶה אֲשֶׁר בְּכָל זאת לֹא הֵשִׁיב אַפּוֹ מֵאִתָּנוּ, וְעוֹד הוֹסִיף לְהַכּוֹת אוֹתָנוּ מַכָּה עַל מַכָּה, כִּי עַד לֹא חֻבְּשָׁה מַכָּה הָרִאשׁוֹנָה, אֲשֶׁר עֵינֵינוּ עוֹלְלָה לְנַפְשֵׁנוּ עַל בְּנוֹת עִירֵנוּ, עַל נַפְשׁוֹת הַמֻּכִּים וְהַמְּרוּטִים, נַפְשׁוֹת הַנֶּאֱנָחִים וְהַנֶּאֱנָקִים אֲשֶׁר נִלְכְּדוּ כְּבָר מִכָּל עִיר וָעִיר עוֹד יָדוֹ נְטוּיָה מִן אָז וְעַד עַתָּה [עַד כִּי יָצָא הַקֶּצֶף לַחֲזוֹר וְלִקַּח בְּתוֹךְ שָׁנָה עוֹד הַפָּעַם] אוֹי אוֹי אוֹי, אוֹי "מִי יָקוּם יַעֲקב כִי קָטָן הוּא", אוֹי, אוֹי, מַה נַּעֲשֶׂה, אוֹי אוֹי כִּי נִסְתַּם לִבֵּנוּ וְנֶאֱטַם רוּחֵנוּ אֲפִלּוּ מִלִּצְעק אֵלֶיךָ, הֵן מֵרִבּוּי הַצָּרוֹת הֵן מֵרִבּוּי הַהִתְגָּרוּת שֶׁל הַבַּעַל דָּבָר, כִּי הַמִּלְחָמָה מִכָּל צַד, בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ, בַּחוּץ שִׁכְּלָהּ חֶרֶב מְרִירוּת הַגְּזֵרוֹת, וּבְבֵיתוֹ וּבְתוֹכוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִתְגַּבֵּר בִּנְכָלָיו וְעַרְמִימֻיּוֹתָיו וְתַאֲווֹתָיו וְהִרְהוּרָיו וּמַחְשְׁבוֹתָיו וְכוּ' וְלֹא דַי שֶׁאֵין אָנוּ זוֹכִין לְהִתְעוֹרֵר וְלָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת עַל יְדֵי רִבּוּי הַצָּרוֹת אֲשֶׁר כַּוָּנָתְךָ רַק בִּשְׁבִיל זֶה לְבַד, עוֹד הוֹסִיף לְהָתֵל בָּנוּ, וְרוֹצֶה לְעַקֵּם אֶת לְבַב כַּמָּה מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּכַמָּה מִינֵי עַקְמִימִיּוּת עַל עַקְמִימִיּוּת בְּלִי שִׁעוּר עַד שֶׁהַרְבֵּה מְהַרְהֲרִים אַחַר מִדּוֹתֶיךָ הַיְשָׁרוֹת וְהַנְּכוֹנוֹת בֶּאֱמֶת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ, סְלַח נָא, מְחַל נָא, כַּפֶּר נָא "סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגדֶל חַסְדֶּךָ, וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה" כִּי אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ מַעֲמָד וּמַצָּב שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַתָּה, כִּי נִשְׁאַרְנוּ כַּתּרֶן בְּראשׁ הָהָר וְכַנֵּס עַל הַגִּבְעָה, "יְתוֹמִים הָיִינוּ וְאֵין אָב, אִמּוֹתֵינוּ כְּאַלְמָנוֹת" וְאֵין מִי יַעֲמד בַּעֲדֵנוּ, שִׁמְךָ הַגָּדוֹל יַעֲמד לָנוּ בְּעֵת צָרָה הַבִּיטָה בְעָנְיֵנוּ כִּי רַבּוּ מַכְאוֹבֵנוּ וְצָרוֹת לְבָבֵנוּ, וּמַה יַּעֲשׂוּ הֲמוֹן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵעצֶם חֶשְׁכַּת הַגָּלוּת וּמְרִירוּת הַצָּרוֹת נֶחְשַׁךְ הַשֵּׂכֶל וְנֶחְסַר הַדַּעַת, עַד אֲשֶׁר נִלְאוּ לִמְצא הַפֶּתַח לִתְשׁוּבָה לָשׁוּב אֵלֶיךָ עַל יְדֵי כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עֲלֵיהֶם, אֲשֶׁר כַּוָּנָתְךָ רַק בִּשְׁבִיל זֶה חוּס וַחֲמל עָלֵינוּ, וּשְׁלַח לָנוּ מוֹשִׁיעַ וָרַב לְהַצִּילֵנוּ מִכָּל הַצָּרוֹת בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, וְיוֹרֵנוּ הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר וְהָאֱמֶת, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְעוֹרֵר לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת עַל יְדֵי כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֵינוּ, הֵן מַה שֶּׁעוֹבֵר בִּכְלָלִיּוּת עַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, הֵן מַה שֶּׁעוֹבֵר בִּפְרָטִיּוּת עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּכָל יוֹם וָיוֹם כָּל יְמֵי חַיָּיו מָלֵא רַחֲמִים יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת, צוֹפֶה נִסְתָּרוֹת, אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל יִשְׂרָאֵל עַתָּה בִּכְלָל וּבִפְרָט, מַה נּאמַר וּמַה נְּדַבֵּר
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 206 מתוך 354 במחזור של שנת ה׳תשפ״ו
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־4 דק׳ · לימוד מלא כ־34 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת א׳ באייר): תזריע־מצורע
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־16 באפריל 2026, בשעה 19:07 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ספירה ושבועות
כָּל מַה שֶּׁהָעוֹלָם מְדַבְּרִים בְּכָל יְמֵי הַסְּפִירָה, הֵם מְדַבְּרִים רַק מֵהַסְּפִירָה שֶׁל אוֹתוֹ הַיּוֹם. וּמִי שֶׁהוּא מֵבִין יוּכַל לִשְׁמֹעַ וְלֵידַע זֹאת, אִם יַטֶּה אָזְנוֹ הֵיטֵב לְסִפּוּרֵי דִּבְרֵיהֶם יִשְׁמַע שֶׁהֵם מְדַבְּרִים רַק מֵהַסְּפִירָה שֶׁל אוֹתוֹ הַיּוֹם: (לק"א סי' קפ"ב)
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.