פותחים את היום עם תורת רבנו
יום שני, ג׳ באייר ה׳תשפ״ו · 20 באפריל 2026
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה קי״ב · אות א׳ – אות ד׳
כ־9 דק׳ · כ־910 מילים · 56% מהספר עד סוף היום
צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה, וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים, תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִישִׁים תַּעֲשֶׂהָ (בראשית ו ט״ז): פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: צֹהַר – יֵשׁ אוֹמְרִים אֶבֶן טוֹב וְיֵשׁ אוֹמְרִים חַלוֹן: הִנֵּה יָדוּעַ, כִּי: סָבִיב רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן (תהילים י״ב:ט׳); כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא מְסַבֶּבֶת הַקְּדֻשָּׁה, כִּי אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה. וּבִפְרָט מִי שֶׁכְּבָר נִמְשַׁךְ אַחַר עֲבֵרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, וְנִמְשַׁךְ אַחַר הַסִּטְרָא אָחֳרָא, וְשָׁם מְקוֹמוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְהֵם מְסַבְּבִין אוֹתוֹ מִכָּל צַד. וְכַאֲשֶׁר יְעוֹרֵר רוּחוֹ לָשׁוּב אֶל ה', קָשֶׁה לוֹ מְאֹד לְהִתְפַּלֵּל וּלְדַבֵּר דִּבּוּרִים לִפְנֵי ה', כִּי הֵן מְסַבְּבִין אוֹתוֹ מִכָּל צַד, לְכָל אֶחָד לְפִי עִנְיָנוֹ כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהוֹצִיא דִּבּוּר לִפְנֵי אֱלֹקִים בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ וְחִיּוּת כָּרָאוּי, לָכֵן כָּל הַדִּבּוּרִים וְהַתְּפִלּוֹת שֶׁהוּא מְדַבֵּר לֹא יוּכְלוּ לִבְקֹעַ הַמְּחִצּוֹת וְהַמְּסָכִים הַמַּבְדִּילִים לַעֲלוֹת לְמַעְלָה, וְנִשְׁאָרִים לְמַטָּה תַּחַת הַמָּסַכִּים. עַד אֲשֶׁר יִזְכֶּה וְיָשׁוּב בֶּאֱמֶת, וִידַבֵּר דִּבּוּרִים הָרְאוּיִין לְהִתְקַבֵּל בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ מֵעֻמְקָא דְּלִבָּא בְּהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל, אֲזַי מְבַקֵּעַ הַדִּבּוּר הַמֵּאִיר אֶת כָּל הַמְּחִצּוֹת וְהַמָּסַכִּים הַמַּבְדִּילִים, וְיַעֲלוּ עִמּוֹ כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁהָיוּ מֻנָּחִים לְמַטָּה עַד הֵנָּה. אַךְ אֵיךְ יִזְכֶּה לָזֶה, הָעִקָּר שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בּוֹ הוּא אֱמֶת – לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ אֱמֶת לְפִי מַדְרֵגָתוֹ, כִּי חוֹתָמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֱמֶת (שבת נה יומא סט), וְהוּא יְסוֹד הַכֹּל, כִּי אֱמֶת הוּא רֹאשׁ תּוֹךְ סוֹף. וְכֵיוָן שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגַת אֱמֶת, אֲזַי כִּבְיָכוֹל נִתְלַבֵּשׁ בּוֹ אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, אֲשֶׁר חוֹתָמוֹ אֱמֶת, וְאָז נֶאֱמַר עָלָיו: ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי (תהילים כ״ז:א׳). וְכֵיוָן שֶּׁה' אוֹר לוֹ, יוּכַל לִמְצֹא פְּתָחִים הַרְבֵּה לָצֵאת מֵהַחֹשֶׁךְ וְהַגָּלוּת שֶׁהוּא סָגוּר שָׁם. כִּי בֶּאֱמֶת יֵשׁ שָׁם פְּתָחִים הַרְבֵּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא לח: מנחות כט:): הַבָּא לִטָּמֵא – פּוֹתְחִין לוֹ, יֵשׁ לוֹ פְּתָחִים הַרְבֵּה. וְכֵיוָן שֶׁנִּמְצָא שָׁם פְּתָחִים, הָיָה יְכֹלֶת לָצֵאת, רַק הַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ (קהלת ב׳:י״ד), וְלֹא יִרְאֶה הַפְּתָחִים לָצֵאת, וְהוּא אָסוּר וְקָשׁוּר שָׁם, וְלֹא יִתְּנוּ לוֹ לָצֵאת. עַד אֲשֶׁר יִזְכֶּה לְדַבֵּר דִּבּוּרֵי אֱמֶת לִפְנֵי ה', אֲזַי הַדִּבּוּרִים מְאִירִים, וַה' אוֹר לוֹ כַּנַּ"ל. וַאֲזַי: פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר מֵבִין פְּתָיִים (תהילים קי״ט:ק״ל), כִּי הַדִּבּוּרִים הַמְּאִירִים, הַיְנוּ דִּבּוּרֵי אֱמֶת כַּנַּ"ל, הֵם מַרְאִין לוֹ הַפֶּתַח. וְהַיְנוּ דְּסִיֵּם: מֵבִין פְּתָיִים – כִּי הַפְּתָיִים הַנְּתוּנִין בַּחֹשֶׁךְ, וְלֹא יִרְאוּ לָצֵאת, יָבִינוּ וְיִרְאוּ הַפֶּתַח לָצֵאת מֵהַחֹשֶׁךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו מ״ט:ט׳): לֵאמֹר לַאֲסוּרִים צֵאוּ, לַאֲשֶׁר בַּחֹשֶׁךְ הִגָּלוּ. אַךְ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הָאֱמֶת אֱמֶת גָּמוּר, בָּרוּר וְצָלוּל בְּלִי שׁוּם דֹּפִי. וְהַמַּשְׂכִּיל הַמֵּבִין יֵשׁ לוֹ לְהִתְפַּלֵּל כָּל יָמָיו, שֶׁיִּזְכֶּה פַּעַם אֶחָד כָּל יְמֵי חַיָּיו, לְדַבֵּר דִּבּוּר אֶחָד שֶׁל אֱמֶת לִפְנֵי ה' כָּרָאוּי. וְיֵשׁ בָּזֶה כַּמָּה מַדְרֵגוֹת, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לִבְחִינוֹת אֱמֶת הָאֲמִתִּי, אֲזַי ה' אוֹר לוֹ, וַאֲזַי הוּא מֵאִיר בְּעַצְמוֹ, כִּי נִתְלַבֵּשׁ בּוֹ אוֹר ה'. אַךְ מִי שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ לְמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה שֶׁל אֱמֶת, וְעַל כָּל זֶה הוּא בְּמַדְרֵגָה שֶׁל אֱמֶת, אַף כִּי אֵינוֹ מֵאִיר בְּעַצְמוֹ, מֵאַחַר שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לָאֱמֶת הַנָּכוֹן, עַל כָּל זֶה הָאֱמֶת הוֹעִיל שֶׁיּוּכַל אַחֵר לְהָאִיר בּוֹ. וְגַם בָּזֶה מַדְרֵגוֹת וְעִנְיָנִים, יְבִינֵם הַמַּשְׂכִּיל בְּעַצְמוֹ:
וְהִנֵּה יָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ שְׁלשָׁה עוֹלָמוֹת: עוֹלַם הַמַּלְאָכִים וְהַגַּלְגַּלִּים וְהַגַּשְׁמִי, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה וּמְקַיֵּם כֻּלָּם בִּרְצוֹנוֹ. וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לָאֱמֶת, וַה' אוֹר לוֹ, כִּבְיָכוֹל, הוּא מְקַיֵּם הָעוֹלָם, וְנוֹתֵן שֶׁפַע לְכָל הַשְּׁלֹשָׁה עוֹלָמוֹת. וְהַיְנוּ דִּכְתִיב צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה – כְּלוֹמַר שֶׁתְּדַבֵּר דִּבּוּרֵי אֱמֶת הַמְּאִירִים. וְעַל זֶה פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: יֵשׁ אוֹמְרִים אֶבֶן טוֹב וְכוּ' וְיֵשׁ אוֹמְרִים חַלּוֹן, זֶהוּ שֶׁאָמַרְנוּ כִּי יֵשׁ שְׁתֵּי מַדְרֵגוֹת, מִי שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגַת אֱמֶת הָאֲמִתִּי, הוּא מֵאִיר בְּעַצְמוֹ. וְזֶה יֵשׁ אוֹמְרִים אִמְרֵי אֱמֶת, שֶׁהֵם אֶבֶן טוֹב שֶׁמֵּאִיר מֵעַצְמוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהֵם אִמְרֵי אֱמֶת, אַךְ לֹא בַּמַּדְרֵגָה הַנַּ"ל וְהֵם חַלּוֹן, כִּי יוּכַל אַחֵר לְהָאִיר בּוֹ כְּמוֹ בְּחַלּוֹן. כִּי זֶה הַחִלּוּק שֶׁבֵּין אֶבֶן טוֹב לְחַלּוֹן, כִּי הָאֶבֶן טוֹב מֵאִיר מֵעַצְמוֹ, וְהַחַלּוֹן אֵין מֵאִיר מֵעַצְמוֹ, רַק שֶׁדָּבָר אַחֵר כְּגוֹן הַשֶּׁמֶשׁ וְכַיּוֹצֵא בָּהּ יוּכַל לְהָאִיר בּוֹ. וְהַיְנוּ וְאֶל אַמָּה – כִּי הַדִּבּוּר נִקְרָא אַמָּה, אַמָּה רָאשֵׁי־תֵּבוֹת: אֵשׁ מַיִם – שֶׁהַדִּבּוּר כָּלוּל מֵהֶם – וְהַה' הוּא חֲמֵשֶׁת מוֹצָאוֹת הַפֶּה. וְהַיְנוּ: וְאֶל אַמָּה – שֶׁתְּדַבֵּר דִּבּוּרִים אֲשֶׁר תְּכַלֶּנָּה מִלְּמַעְלָה – מִלְּשׁוֹן (תהלים פד): כָּלְתָה נַפְשִׁי, שֶׁיִּהְיֶה נִכְסָפִין לָהֶם לְמַעְלָה, שֶׁיִּהְיוּ דִּבּוּרֵי אֱמֶת הַמְּאִירִים. וַאֲזַי: וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים, וְצִדָּה, הִיא מִלְּשׁוֹן (בראשית כ״ה:כ״ח): צַיִד בְּפִיו, וְהַיְנוּ הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא. וְזֶה, שֶׁתִּזְכֶּה לַעֲשׂוֹת פֶּתַח בְּהַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַחֹשֶׁךְ הַמְסַבְּבִין מִכָּל צַד. כְּלוֹמַר שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לִזָּהֵר לַעֲשׂוֹת פֶּתַח מְכֻוָּן מַמָּשׁ בְּצִדָּהּ, כְּלוֹמַר כְּנֶגֶד הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁנִּקְרֵאת צִדָּה. כִּי כְּמוֹ הִתְגַּבְּרוּת הַצִּדָּה וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא, כֵּן לְפִי זֶה מְכֻוָּן מַמָּשׁ אַתָּה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת פֶּתַח הַתֵּבָה, הַיְנוּ דִּבּוּרֵי אֱמֶת כַּנַּ"ל, וְהָבֵן הֵיטֵב:
וְעִקַּר הַכַּוָּנָה, שֶׁכַּאֲשֶׁר הוּא מְשֻׁקָּע בְּתַכְלִית הִתְגַּבְּרוּת הַחֹשֶׁךְ וְהַקְּלִפָּה, וְהוּא כָּלוּא וּמְסֻגָּר בְּתוֹךְ הַחֹשֶׁךְ אֲפֵלָה, הַמְסַבֶּבֶת וּמַקֶּפֶת אוֹתוֹ מִכָּל צִדֵּי צְדָדִים בְּכַמָּה סִבּוּבִים רַחֲמָנָא לִצְלָן, וְאֵין לוֹ שׁוּם פֶּתַח וְתַקָּנָה וְתַחְבּוּלָה לָצֵאת מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ, אֲזַי עִקַּר עֲצָתוֹ – שֶׁיַּמְשִׁיךְ עַצְמוֹ לְהָאֱמֶת, וְיַבִּיט עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, וִיבַקֵּשׁ רַק הָאֱמֶת הָאֲמִתִּי. וּכְנֶגֶד זֶה אֵין שׁוּם חֹשֶׁךְ וְסִבּוּב שֶׁיַּחֲשִׁיךְ לוֹ, כִּי הָאֱמֶת הוּא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, וְהוּא בְּחִינוֹת: ה' אוֹרִי. וְכֵיוָן שֶׁה' אוֹר לוֹ, אֵין שׁוּם חֹשֶׁךְ שֶׁיַּחֲשִׁיךְ אוֹתוֹ, וּבְוַדַּאי יִזְכֶּה לִרְאוֹת הַפְּתָחִים לָצֵאת מֵהַחֹשֶׁךְ, בִּבְחִינוֹת: פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר מֵבִין פְּתָיִים כַּנַּ"ל, וְהָבֵן הֵיטֵב. וְהָעִקָּר – שֶׁבִּתְפִלָּתוֹ וּתְחִנָּתוֹ וּבַקָּשָׁתוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְדַבֵּר שׁוּם דִּבּוּר בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים, מִגֹּדֶל הַחֹשֶׁךְ וְהַבִּלְבּוּל הַמְסַבֵּב אוֹתוֹ מְאֹד מְאֹד מִכָּל צַד, אַף עַל פִּי כֵן, עַל כָּל פָּנִים יִרְאֶה לְדַבֵּר הַדִּבּוּר בֶּאֱמֶת, בְּאֵיזֶה מַדְרֵגָה נְמוּכָה שֶׁהוּא. כְּגוֹן לְמָשָׁל, שֶׁיֹּאמַר: "ה' הוֹשִׁיעָה" בֶּאֱמֶת. אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר בְּהִתְלַהֲבוּת וְהִתְעוֹרְרוּת כָּרָאוּי, אַף־עַל־פִּי־כֵן יֹאמַר הַדִּבּוּר בֶּאֱמֶת, כְּפִי מַה שֶּׁהוּא. וְעַל־יְדֵי הַדִּבּוּר הָאֱמֶת, יִזְכֶּה לִרְאוֹת הַפְּתָחִים שֶׁבְּתוֹךְ הַחֹשֶׁךְ, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִזְכֶּה לָצֵאת מֵחֹשֶׁךְ לְאוֹר, וּלְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי, וְכַנַּ"ל. (וְעַיֵּן לְעֵיל כָּל זֶה בְּהַתּוֹרָה "תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ" בְּסִימָן ט.)
גַּם בָּזֶה שֶׁיִּזְכֶּה לִבְקֹעַ פֶּתַח לָצֵאת, יְזַכֶּה גַּם אֲחֵרִים עִמּוֹ, לְעוֹרֵר לִתְשׁוּבָה רְשָׁעִים אֲחֵרִים, לְהוֹצִיאָם מֵהַחֹשֶׁךְ וְהַגָּלוּת שֶׁהֵם אֲסוּרִים שָׁם. וְזֶהוּ גַּם כֵּן בְּחִינַת: וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים – שֶׁתַּעֲשֶׂה פֶּתַח בְּאוֹתָם שֶׁהֵם מִן הַצַּד, כְּלוֹמַר שֶׁהֵם מִצַּד אַחֵר, וְלֹא מִצַּד הַקְּדֻשָּׁה, רַק מִסִּטְרָא אַחֲרָא. וְהוּא יַעֲשֶׂה פֶּתַח לְעוֹרֵר לִבָּם לַהֲשִׁיבָם לָצֵאת מֵהַחֹשֶׁךְ. וַאֲזַי: תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּים וּשְׁלִישִׁים – הַיְנוּ הַשְּׁלֹשָׁה עוֹלָמוֹת כַּנַּ"ל, תַּעֲשֶׂהָ – כִּי אַתָּה תְּקַיְּמֵם בֶּאֱמֶת כַּנַּ"ל:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות קנ״ג
כ־1 דק׳ · כ־120 מילים · 58% מהספר עד סוף היום
בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן ע”ח, בְּעִנְיַן הַנְהָגַת הַפְּשִׁיטוּת וְכוּ’, כִּי לִפְעָמִים הַצַּדִּיק אִישׁ פָּשׁוּט לְגַמְרֵי, שֶׁקּוֹרִין ״פְּרָאסְטִיק״ וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. יֵשׁ בָּזֶה הַרְבֵּה לְסַפֵּר אֵיךְ וּבְאֵיזֶה עִנְיָן נֶאֶמְרָה זֹאת הַתּוֹרָה, אַךְ אִי אֶפְשָׁר לְצַיֵּר בִּכְתָב כָּל מַה שֶּׁעָבַר בְּעִנְיָן זֶה. אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרְשֹׁם מַה שֶּׁאֶפְשָׁר: דַּע כִּי זֹאת הַתּוֹרָה נֶאֶמְרָה בְּשַׁבָּת ״נַחֲמוּ״ בְּאוּמַאן, סָמוּךְ לְהִסְתַּלְּקוּתוֹ. וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה: בְּאוֹתָהּ הָעֵת בְּסָמוּךְ, נִכְנַס לְדִירָה אַחֶרֶת (שֶׁנִּסְתַּלֵּק שָׁם), וְאוֹתָהּ הַדִּירָה הָיְתָה טוֹבָה לְפָנָיו מְאֹד לְיַשֵּׁב בָּהּ, כִּי הָיָה לוֹ שָׁם רַחֲבַת יָדַיִם וַאֲוִיר יָפֶה, כִּי הָיָה שָׁם גַּן לִפְנֵי הַחַלּוֹנוֹת. אַךְ הַדִּירָה הָיְתָה שֶׁל וְכוּ’ (בעל הבית של הבית שעמד בו היה רשע מפורסם, וישב אז בפטרסבורג, אך בני ביתו הכניסו אותו לשם). וְסָמוּךְ לְשַׁבַּת ״נַחֲמוּ״ נִכְנַס לְשָׁם.
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות י״ט
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 58% מהספר עד סוף היום
עד שאמר לו רבנו זכרונו לברכה בזאת אדע שאין בך גאות, אם תוכל לומר תהלים בביתי לפני בני הנעורים בבכייה גדולה. וכן היה. והתחיל מיד לומר תהלים בבכייה גדולה ודמעתו על לחיו. ואחר כך נפל המסור לחלשה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ואף על פי כן היו שומרים על כל השערים לשמר אם יבואו משלחים כי זה היה מסירתו שאמר שבא הון רב מכאן להתם. אך ה' היה בעזרם והעלימו הדבר מהמסור הנ"ל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רע״ב – אות רע״ד
כ־3 דק׳ · כ־340 מילים · 47% מהספר עד סוף היום
(לב) פַּעַם אַחַת יָצָא מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ עַל עַצְמוֹ וְאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן אֲנִי סָבָא דְסָבִין. וְאִם תִּסְתַּכֵּל וְתָבִין בְּהַמַּעֲשֶׂה הַנּוֹרָאָה שֶׁל שִׁבְעָה בֶּעטְלֶערְס בְּהַסִּפּוּר שֶׁל הַבֶּעטְלֶיר הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה עִוֵּר שֶׁאָמַר לוֹ הַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל שֶׁהוּא זָקֵן מְאֹד, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא יַנִּיק וְלֹא הִתְחִיל לִחְיוֹת כְּלָל וְכוּ' וְהָיָה זָקֵן נֶגֶד כָּל הַזְּקֵנִים הַנִּזְכָּרִים שָׁם, תָּבִין קְצָת עִנְיָן זֶה. וְכֵן מִשְּׁאָר עִנְיָנֵי הַמַּעֲשֶׂה הַנַּ"ל תּוּכַל לְהָבִין קְצָת גְּדֻלַּת רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְלַחֲכִימָא בִּרְמִיזָא: (הַשְׁמָטָה) אֶפְשָׁר כָּךְ הוּא הַפֵּרוּשׁ: אֵין בֶּן דָּוִד בָּא אֶלָּא בְּהֵיסֶח הַדַּעַת, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יָבוֹא עַל דַּעְתָּם שֶׁכְּבַר הוּא (בָּא) וּבֶאֱמֶת כְּבָר הוּא בָּא וְהִנֵּה הוּא וִכוּ', וְהוֹדֶה לִדְּבָרַי, וְאָמַר שֶׁכָּךְ כָּתוּב (יִרְמְיָה ל) וְהָיָה אַדִּירוֹ מִמֶּנּוּ, אַחַר־כָּךְ נִתְעוֹרֵר וְאָמַר זֶה אָמַר רַב נַחְמָן בְּמַסֶּכֶת סַנְהֶדְּרִין אִי מִן חַיָּיא הוּא - כְּגוֹן אֲנָא, שֶׁנֶּאֱמַר וְהָיָה אַדִּירוֹ מִמֶּנּוּ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן. (אָמַר הַמַּעֲתִּיק: מַאֲמַר זֶה הַנַּ"ל אָמַר מוֹרֵנוּ מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל אֶל אַדְמוֹ"ר זַ"ל אַחַר שֶׁאָמַר הַמַּאֲמַר הַמּוּבָא בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן תִנְיָנָא סִימָן כח דַּע שֶׁיֵּשׁ חִלּוּקִים בֵּין הַתּוֹרוֹת וְכוּ' וּמוֹרֵנוּ מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל מֵעֹצֶם הַרְגָשָׁתוֹ בִּזְכוּת לְבָבוֹ אֶת עֹמֶק נוֹרָאוֹת דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים עַד כִּי בָעַרוּ בְקִרְבּוֹ - שַׁלְהֶבֶת מַמָּשׁ לֹא יָכוֹל לְהִתְאַפֵּק וַיִּתֵּן אֶת קוֹלוֹ בִּפְנֵי כָל הַנִּצָּבִים עָלָיו אֶת הַמַּאֲמָר הַנַּ"ל אֶפְשָׁר כָּךְ הוּא הַפֵּרוּשׁ וְכוּ').
(לג) רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הִתְפָּאֵר שֶׁלֹּא הִתְחִיל לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר בָּעוֹלָם קֹדֶם שֶׁיָּדַע הַסּוֹד שֶׁיֵּשׁ בּוֹ. וַאֲפִלּוּ מַה שֶּׁנּוֹהֲגִין לְהַעֲלוֹת עֲשַׁן הַטִּיטוּן עַל־יְדֵי לִילְקֶע וְצִבֶּעךְ (שֶׁקּוֹרִין לוּלְקֶא רֵייכֶערְן) [עִשּׁוּן טַבַּק] לֹא הִתְחִיל בָּזֶה עַד שֶׁיָּדַע סוֹד בְּהַנְהָגָה זוֹ. וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָר הַנְהָגוֹת לֹא הִתְחִיל שׁוּם דָּבָר לַעֲשׂוֹת עַד שֶׁיָּדַע סוֹד הַדָּבָר. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה יָדַע סוֹד בְּעִנְיַן עֲשַׁן הַטִּיטוּן, אַף־עַל־פִּי־כֵן הִזְהִיר אוֹתָנוּ הַרְבֵּה לְהִתְרַחֵק מִזֶּה מְאֹד, וּפַעַם אַחַת דִּבֵּר הַרְבֵּה מֵעִנְיַן זֶה שֶּׁנּוֹהֲגִין הָעוֹלָם לְהַעֲשִׁין טִיטוּן וְאָמַר שֶׁהוּא שְׁטוּת גָּדוֹל, וּלְעִנְיַן נְקִיּוּת אֵינוֹ מוֹעִיל כְּלָל. וְכֵן הָרֵיחַ טַבַּק שֶׁהוּא גָּרוּעַ עוֹד יוֹתֵר, כַּמְבֹאָר שִׂיחָה זֹאת בְּמָקוֹם אַחֵר (לְקַמָּן תעב):
(לד) אָמַר מַה שֶּׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה עִמִּי אֵינִי יוֹדֵעַ, אֲבָל זֶה פָּעַלְתִּי אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהַגּוֹאֵל צֶדֶק יִהְיֶה מִיּוֹצְאֵי חֲלָצַי. וְאָמַר זֹאת בָּרַבִּים, וְהִזְהִיר מְאֹד לְכַבֵּד וּלְהַחֲזִיק בַּחֲשִׁיבוּת גָּדוֹל אֶת בָּנָיו כִּי הֵם אִילָנוֹת יְקָרִים מְאֹד, וְיִהְיוּ גְּדֵלִים מֵהֶם פֵּרוֹת טוֹבִים וְנִפְלָאִים מְאֹד. גַּם אָמַר שֶׁיּוֹצְאֵי חֲלָצָיו לָקַח מֵעוֹלָם הָאֲצִילוּת:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · מוהל · אות ג׳ – אות ג׳
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 59% מהספר עד סוף היום
ג. הַמּוֹהֵל נוֹתֵן הֲבָנָה לַנִּמּוֹל בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ד. מִצְוַת מִילָה – יֵשׁ לָהּ כּחַ שֶׁיֵּשׁ לְבִגְדֵי כּהֵן גָּדוֹל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ה. מִי שֶׁנּוֹלַד מָהוּל, בְּיָדוּעַ שֶׁכּחַ הַמְדַמֶּה שֶׁלּוֹ טוֹב וְיָפֶה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ו. מִי שֶׁגּוֹמֵל חֶסֶד, שֵׁם אֲשֶׁר יִקְרָא יִתְקַיֵּם, בִּשְׁבִיל זֶה קדֶם שֶׁיִּקְרָא שֵׁם לַתִּינוֹק, יִגְמל חֶסֶד, וְעַל־יְדֵי זֶה יִתְקַיֵּם הַשֵּׁם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗א. יֵשׁ מְפֻרְסָמִים, שֶׁעִקַּר הַפִּרְסוּם שֶׁלָּהֶם נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַמַּחֲלקֶת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ב. הַנִּסָּיוֹן הוּא בִּשְׁבִיל לְגַדֵּל וּלְפַרְסֵם אֶת הָאָדָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ג. עַל־יְדֵי הַמְּרִיבָה גּוֹרְמִים שֶׁהַתַּלְמִידִים הַקְּטַנִּים נִתְפַּרְסְמִים קדֶם זְמַנָּם. וְזֶהוּ בְּחִינַת הַפָּלַת נְפָלִים, שֶׁהַוָּלָד יוֹצֵא לַאֲוִיר עוֹלָם קדֶם זְמַנּוֹ, וְעַל־יְדֵי זֶה גּוֹרֵם עֲנִיּוּת וְלִפְעָמִים גּוֹרֵם מִיתוֹת חַס וְשָׁלוֹם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות ו׳
כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 61% מהספר עד סוף היום
וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה גַּם, כְּשֶׁהָיָה נִכְנָס לְדַבֵּר עִם בְּנֵי אָדָם כְּשֶׁהָיָה רוֹאֶה, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִפְעל אֶצְלָם כַּוָּנָתוֹ הָיָה מְרַמֶּה אוֹתָם בִּדְבָרִים עַד שֶׁלּא הָיוּ מְבִינִים כְּלָל כַּוָּנָתוֹ הַטּוֹבָה וּכְאִלּוּ אֵין כַּוָּנָתוֹ כְּלָל לָעִנְיָן הַנַּ"ל, דְּהַיְנוּ לְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלא הָיָה אֶפְשָׁר כְּלָל לְהָבִין, שֶׁכַּוָּנָתוֹ לָזֶה אַף עַל פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת כָּל עִקַּר כַּוָּנָתוֹ כְּשֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִם בְּנֵי אָדָם, הָיָה רַק לְזֶה, לְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל כִּי כָּל כַּוָּנָתוֹ הָיָה רַק זאת רַק כְּשֶׁהָיָה מֵבִין, שֶׁאֵינוֹ פּוֹעֵל אֶצְלוֹ הָיָה מְסַבְּבוֹ וּמְעַקְּמוֹ וּמְרַמֵּהוּ עַד שֶׁלּא הָיָה יָכוֹל כְּלָל לְהָבִין כַּוָּנָתוֹ הַטּוֹבָה וְהָיָה הַבַּעַל תְּפִלָּה עוֹסֵק בְּעִנְיָן זֶה עַד שֶׁנַּעֲשָׂה רשֶׁם וּפִרְסוּם בָּעוֹלָם, וְהָיוּ מְצַפִּים לְתָפְסוֹ אַךְ לא הָיָה אֶפְשָׁר כַּנַּ"ל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · סבלנות · אות י״א
כ־2 דק׳ · כ־200 מילים · 59% מהספר עד סוף היום
צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע שֶׁכָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם עוֹבְרִים עָלָיו יִסּוּרִים וְצָרוֹת הַרְבֵּה וְהַרְפַּתְקָאוֹת שׁוֹנוֹת בְּלִי שִׁעוּר, הֵן בְּעִנְיַן הַפַּרְנָסָה, הֵן בְּעִנְיַן בְּרִיאוּת הַגּוּף, הֵן בְּעִנְיַן אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ. וְאֵין נִמְצָא אָדָם בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא יַעַבְרוּ עָלָיו יִסּוּרִים וְהַרְפַּתְקָאוֹת הַרְבֵּה, כִּי אָדָם לְעָמָל יֻלָּד, וּכְתִיב: "גַּם כָּל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבִים". וְאֵין שׁוּם תַּקָּנָה לְהִנָּצֵל מִזֶּה, כִּי אִם לִבְרֹחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַתּוֹרָה. עַל־כֵּן הַהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה לְכָל אָדָם סַבְלָנוּת גָּדוֹל, שֶׁיִּסְבֹּל כָּל מַה שֶּׁיַּעֲבֹר עָלָיו, וכְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל: "סַמָּא דְּיִסּוּרֵי קַּבִּילָא". וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הֶחָכָם: הַסֵּבֶל – תַּחְבּוּלָה לְמִי שֶׁאֵין לוֹ תַּחְבּוּלָה. וְכָל הַחֲכָמִים מַאֲרִיכִים בָּזֶה, וְכֻלָּם אוֹמְרִים שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה מָלֵא יִסּוּרִים וּדְאָגוֹת וְהַרְפַּתְקָאוֹת בְּלִי שִׁעוּר. כִּי הָאָדָם לֹא נִבְרָא בִּשְׁבִיל לְהִתְעַנֵּג בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּלָל, רַק שֶׁיַּעֲמֹל בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לָעוֹלָם הַבָּא. עַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל הַכֹּל וּלְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָתוֹ, כִּי כָּל מַה דְּעָבִיד רַחֲמָנָא לְטַב עָבִיד. וְלִבְרֹחַ בְּכָל פַּעַם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְתוֹרָתוֹ, וּלְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנָיו. כִּי אֵין מָקוֹם לָנוּס מִפִּגְעֵי הָעוֹלָם כִּי אִם אֵלָיו יִתְבָּרַךְ לְבַד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמָנוֹס בְּיוֹם צַר לִי". וַאֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים יָכוֹל לִבְרֹחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם (וְכַמְבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ בַּאֲרִיכוּת בְּמָקוֹם אַחֵר). וְתֵכֶף כְּשֶׁבּוֹרֵחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו נִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה גְּדוֹלָה לָנֶצַח. וְיֵשׁ בָּזֶה הַרְבֵּה לְדַבֵּר וְאֵין כָּאן מְקוֹמוֹ לְהַאֲרִיךְ: (שיחות הר"ן סי' ש"ח)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קי״ד · קטע א׳ – קטע א׳
כ־4 דק׳ · כ־440 מילים · 61% מהספר עד סוף היום
"פֵּרַשְׂתִּי יָדַי אֵלֶיךָ נַפְשִׁי כְּאֶרֶץ עֲיֵפָה לְךָ סֶלָה עֵינִי דָאֲבָה מִנִּי ענִי קְרָאתִיךָ יְהוָה בְכָל יוֹם שִׁטַּחְתִּי אֵלֶיךָ כַפָּי", מָלֵא רַחֲמִים רַחֵם עָלַי וְקַבֵּל תַּחֲנוּנָי, וְהוֹרֵנִי וְלַמְּדֵנִי דְרָכֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים וַעֲצוֹתֶיךָ הַיְשָׁרוֹת בְּכָל עֵת, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב מְהֵרָה מִמַּעֲשַׂי הָרָעִים וּמִמַּחְשְׁבוֹתַי הַמְגֻנִּים עַד שֶׁאֶזְכֶּה מְהֵרָה לְתִקּוּן הַבְּרִית בֶּאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב וּתְחָנֵּנִי מֵאִתְּךָ דַּעַת וָשֵׂכֶל אֲמִתִּי, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לֵידַע וּלְהַרְגִּישׁ שִׁפְלוּתִי בֶּאֱמֶת, וְלֹא יַעֲלֶה עַל דַּעְתִּי שׁוּם צַד גֵּאוּת וְגַדְלוּת וְגַבְהוּת וְרָמוּת רוּחָא כִּי בֶּאֱמֶת לְפִי פְּחִיתוּתִי לֹא הָיִיתִי צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל עַל זֶה כְּלָל לְהִנָּצֵל מִגֵּאוּת כִּי מִי אָנכִי שֶׁיַּעֲלֶה עַל לִבִּי שׁוּם צַד גֵּאוּת, אַחֲרֵי שֶׁאֲנִי רָחוֹק מֵאִתְּךָ כָּל כָּךְ, אַךְ אַתָּה יוֹדֵעַ אֵיךְ אוֹרְבִים עָלַי מִכָּל צַד בְּכָל עֵת, עַד אֲשֶׁר מְבַלְבְּלִים דַּעְתִּי בִּפְנִיּוֹת וְגֵאוּת, בִּפְרָט בְּעֵת שֶׁאָנוּ רוֹצִים לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה דָבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ בַּעַל הָרַחֲמִים, יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת, אֲשֶׁר בִּמְקוֹם גְּדֻלָּתְךָ שָׁם אָנוּ מוֹצְאִים עַנְוְתָנוּתְךָ, שֶׁתָּחוֹס וְתַחְמל עָלַי בְּכָל עֵת וְתִהְיֶה עִמִּי וְתִשְׁמְרֵנִי תָמִיד שֶׁלֹּא יַעֲלֶה עַל לִבִּי שׁוּם צַד גֵּאוּת וְגַבְהוּת כְּלָל, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּיִּית בְאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לִשְׁמִירַת הַבְּרִית בֶּאֱמֶת כַּאֲשֶׁר הוֹדַעְתָּנוּ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁעַל יְדֵי עֲנָוָה זוֹכִים לִשְׁמִירַת הַבְּרִית וְתַצִּילֵנוּ מֵעֲנָוָה פְּסוּלָה רַק אֶזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּיִּית כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב "הוֹרֵנִי יְהוָה דַּרְכֶּךָ אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ, יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶךָ יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗"מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי שָׁמַעְתָּ קוֹלִי, קוֹלִי שָׁמָעְתָּ אַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ לְרַוְחָתִי לְשַׁוְעָתִי צָפוּ מַיִם עַל ראשִׁי אָמַרְתִּי נִגְזָרְתִּי קָרָאתִי שִׁמְךָ יְהוָה מִבּוֹר תַּחְתִּיּוֹת" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מָלֵא רַחֲמִים עַל כָּל הַבְּרוּאִים שֶׁבָּעוֹלָם, וַאֲפִלּוּ עָלַי אַף עַל פִּי שֶׁעָשִׂיתִי מַה שֶּׁעָשִׂיתִי, וְאַף גַּם עַתָּה אֲנִי כְּמוֹ שֶׁאֲנִי, הָרַחֲמָן יַצִּילֵנִי מֵעַתָּה, אַף עַל פִּי כֵן אֲנִי רוֹאֶה וּמַאֲמִין כִּי רַחֲמֶיךָ אֵינָם כָּלִים מִמֶּנִּי לְעוֹלָם, רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דְּרָכֶיךָ אֵיךְ אַתָּה מִתְנַהֵג עִם כָּל הָעוֹלָם, בִּפְרָט עִם בַּעֲלֵי הַבְּחִירָה שֶׁבִּשְׁבִילָם נִבְרָא הַכּל מֵראשׁ וְעַד סוֹף, מִתְּחִלַּת הָאֲצִילוּת עַד סוֹף נְקֻדַּת הַמֶּרְכָּז שֶׁל עוֹלַם הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִי הַזֶּה, וְכָל הָעוֹלָמוֹת אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת הַכְּלוּלִים בָּהֶם, וְכָל הַמַּלְאָכִים וּשְׂרָפִים וְאוֹפַנִּים וְחַיּוֹת הַקּדֶשׁ, כָּל הַהֵיכָלִין וְהַדַּרְגִין דִּקְדֻשָּׁה, וּלְעֻמַּת זֶה כָּל מַה שֶּׁבִּקְלִפָּה וְסִטְרָא אַחֲרָא הַכּל כַּאֲשֶׁר לַכּל נִבְרָא וְנוֹצַר וְנַעֲשָׂה בִּשְׁבִילֵנוּ בְּנֵי אָדָם הַבַּעֲלֵי בְּחִירָה וְאַתָּה מָסַרְתָּ הַבְּחִירָה בְּיַד בְּנֵי הָאָדָם כְּאִלּוּ אֵינָהּ בְּיָדְךָ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הַכּל בִּידֵי שָׁמַיִם חוּץ מִיִּרְאַת שָׁמַיִם וְאַף עַל פִּי כֵן בֶּאֱמֶת גַּם הַבְּחִירָה בְּיָדְךָ, כִּי מִמְּךָ הַכּל וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּכָל יוֹם, וְאִלְמָלֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹזְרוֹ הָיָה נוֹפֵל בְּיָדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ, יְהוָה לֹא יַעַזְבֵנוּ בְיָדוֹ וְלֹא יַרְשִׁיעֶנּוּ בְּהִשָּׁפְטוֹ", וְאָמְרוּ אִלְמָלֵא שְׁלשָׁה מִקְרָאוֹת נִתְמוֹטְטוּ רַגְלֵיהֶם שֶׁל שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל, חַד "וַאֲשֶׁר הֲרֵעוֹתִי" וְכוּ' וּמִי יָבִין דַּרְכֵי נִפְלְאוֹתֶיךָ הַנּוֹרָאוֹת וְהָעֲצוּמוֹת, וְעצֶם חֲסָדֶיךָ הַגְּלְוּיוֹת וְהַנִּסְתָּרוֹת וְהַנֶּעְלָמוֹת, אֲשֶׁר אַתָּה מִתְנַהֵג בַּחֲסָדֶיךָ בְּכָל דּוֹר עִם כָּל אָדָם וְאָדָם בִּפְרָט
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות נט · פסקה 3
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 62% מהספר עד סוף היום
גַּם סִפֵּר מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי נָתָן, זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, מַעֲשֶׂה מֵהַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב הַקָּדוֹשׁ, זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה: פַּעַם אַחַת הִתְפַּלֵּל עִם הַחֶבְרַיָּא שֶׁלּוֹ וְהִתְפַּלְּלוּ בְּהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל מְאֹד, כְּדַרְכָּם.
אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁגָּמְרוּ תְּפִלָּתָם, רָאוּ שֶׁהַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב הַקָּדוֹשׁ, זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה, הוּא בְּפָנִים זוֹעֲפוֹת מְאֹד. וְאַחַר־כָּךְ עָנָה וְאָמַר לָהֶם:
בְּעֵת שֶׁהִתְפַּלַּלְתֶּם, הִכְנִיס הַבַּעַל־דָּבָר בְּכָל אֶחָד מִכֶּם מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל גֵּאוּת וּרְמוּת רוּחָא בָּזֶה שֶׁאַתֶּם מִתְפַּלְּלִים בְּהִתְלַהֲבוּת וּבִדְבֵקוּת כָּזֶה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעוֹרֵר לְמַעְלָה קִטְרוּג עֲלֵיכֶם וְהָיָה לִי יְגִיעָה גְּדוֹלָה, עַד שֶׁהִמְתַּקְתִּי זֹאת.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות סא
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 61% מהספר עד סוף היום
כָּל הָרְדִיפוֹת וְהַהַסָּתוֹת וְהַהִתְגָּרוּת שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע וְחֵילוֹתָיו מִתְגָּרִים בְּכָל אָדָם בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת, הַכֹּל נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת קְלִפַּת לָבָן וְעֵשָׂו וּמִצְרַיִם וְאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת, שֶׁכֻּלָּם עוֹמְדִים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְכַלּוֹתוֹ חַס וְשָׁלוֹם. וְאֵין שׁוּם עֵצָה לְהִנָּצֵל מֵהֶם כִּי אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְחַדְּשׁוּת דִּקְדֻשָּׁה בְּחִינַת חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ.
הַיְנוּ שֶׁיֵּדַע הָאָדָם הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל, כְּלָל כְּלָל לֹא. רַק יִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בָּאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, וְאַל יְבַלְבֵּל אוֹתוֹ שׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי אֵין אָנוּ יוֹדְעִים כְּלָל רַק כְּפִי שֶׁהוֹרוּ אוֹתָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · מועדים · אות טו
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 65% מהספר עד סוף היום
וְזֶה בְּחִינַת: כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה, שֶׁדַּיְקָא בְּיוֹם רָעָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת וְנָפִיק, דְּהַיְנוּ בְּעֵת שֶׁנּוֹפֵל הָאָדָם מֵעֲבוֹדָתוֹ וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ וְלִבְלִי לְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ גַּם אָז, אֲזַי הַסֻּכַּת שָׁלֵם מֵגֵן עָלֵינוּ כַּנַּ"ל (הִלְכוֹת רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, הֲלָכָה ד', אוֹת ז):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים ת'ר · מכתב שיא · פסקה 1 – פסקה 8
כ־4 דק׳ · כ־440 מילים · 60% מהספר עד סוף היום
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, אוֹר לְיוֹם ו' עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ פָּרָשַׁת בָּלָק ת"ר בְּרָאד.
רַב שָׁלוֹם לִכְבוֹד אֲהוּבִי יְדִידִי כְּנַפְשִׁי הָרַבָּנִי הַוָּתִיק וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי אַבְרָהָם דֹּב שֶׁיִּחְיֶה, עִם כָּל יוֹצְאֵי חֲלָצָיו שֶׁיִּחְיוּ, וְלִידִידִי הָרַבָּנִי וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב אַבָּא שֶׁיִּחְיֶה עִם כָּל יוֹצְאֵי חֲלָצָיו שֶׁיִּחְיוּ.
תְּהִלָּה לְאֵל חַי נִכְנַסְתִּי לְפֹה בְּרָאד בְּיוֹם ג' בְּשָׁבוּעַ זֹאת. וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם אַחַר שַׁבָּת הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה אָרִים פְּעָמִי לְמַסָּעוֹת לְלֶעמְבֶּערְג. וְהַהוֹצָאָה מְרֻבָּה מְאֹד, וּכְפִי הַנִּרְאֶה קִוִּיתִי לַה' שֶׁאוּכַל לַעֲסֹק בְּעִסְקֵנוּ דִּקְדֻשָּׁה, וַה' יִגְמֹר בַּעֲדֵנוּ. וּלְעֵת עַתָּה תִּרְאוּ לְקַיֵּם מִיָּד לְסַלֵּק לִבְנִי כְּפִי הַוֶּועקְסִיל [הַשְּׁטָר] שֶׁמְּסַרְתֶּם לְיָדוֹ. כִּי כְּבָר הָיָה פֹּה אֶצְלִי הַנָּגִיד שֶׁנִּכְתַּב הַאָן וַוייזִינְג [זִכְרוֹן דְּבָרִים] אֶצְלוֹ, וְהִבְטִיחַ לְסַלֵּק לִי בִּשְׁלֵמוּת. וּכְבָר סִלֵּק בְּנִי הַסַּךְ, וּפְרִיצֶענְט [אַחוּזִים] עוֹלֶה עַל זֶה, עַל כֵּן תְּסַלְּקוּ מִיָּד בְּלִי עִכּוּב יוֹם אֶחָד. וְאֵין לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה, אַךְ בַּקָּשָׁתִי שֶׁיִּשְׁתַּדְּלוּ הַרְבֵּה אֵצֶל כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַיְקָרִים שֶׁיַּעַזְרוּ לִי בַּסִּיּוּעַ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַמָּשׁ. הֵן לְפַרְנָסַת בֵּיתִי שֶׁהִשְׁאַרְתִּי רֵיקָם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם, הֵן לְעִנְיַן הָעֵסֶק הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה.
וְקִוִּיתִי לַה' שֶׁיִּשְׂמְחוּ בְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר יֵיטִיב ה' יִתְבָּרַךְ עִמָּנוּ לְהַתְחִיל וְלִגְמוֹר הָעֵסֶק הַזֶּה. וְכָעֵת אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה, כִּי טִרְדָּתִי רַבָּה מְאֹד, וְטִלְטוּלִי וּנְדוּדִי קָשֶׁה מִכֹּחִי. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם וִיאַמֵּץ וִיחַזֵּק רִפְיוֹן יָדִי וּלְאֵין אוֹנִים עָצְמָה יַרְבֶּה. וְאֵין לִי עַל מִי לְהִשָּׁעֵן, כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם שֶׁיּוֹשִׁיעֵנוּ בְּרַחֲמָיו וּבְכֹחוֹ שֶׁל זָקֵן דִּקְדֻשָּׁה שֶׁאָנוּ נִסְמָכִים עָלָיו. וּתְהִלָּה לָאֵל יֵשׁ לָנוּ עַל מִי לִסְמֹךְ, חַסְדּוֹ גָּבַר עָלֵינוּ וֶאֱמֶת ה' לְעוֹלָם.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם רַב לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וּבִפְרָט לִידִידִי הַיָּשִׁישׁ הַוָּתִיק יְרֵא ה' מֵרַבִּים מוֹרֵנוּ הָרַב דֹּב בֶּער נֵרוֹ יָאִיר עִם כָּל יוֹצְאֵי חֲלָצָיו הַיְקָרִים שֶׁיִּחְיוּ. אֲלֵיהֶם נֶאֶמְרוּ כָּל הַדְּבָרִים הַנַּ"ל. וְיִמְחֲלוּ לִי כֻּלָּם מַה שֶּׁאֵינִי פּוֹרְטָם בְּפֵרוּשׁ, כִּי אֵין הַכֹּחַ וְהַפְּנַאי מַסְכִּים. מֻבְטְחַנִי בְּטוּבָם שֶׁיְּקַיְּמוּ דְּבָרַי בְּיֶתֶר שְׂאֵת. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְמַלֵּא יָדָם בְּכִפְלֵי כִּפְלַיִם בְּרָכָה וְשָׁלוֹם וְחַיִּים.
רַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין פּוֹרֵס בִּשְׁלוֹם כֻּלְּכֶם בְּאַהֲבָה. וּבִקַּשְׁתִּי שֶׁתִּשְׁלְחוּ מִכְתַּבְכֶם אֵלַי לְהוֹדִיעֵנִי מִשְּׁלוֹם כֻּלְּכֶם, וְתִשְׁלְחוּ הַכֹּל הֵן מָעוֹת הֵן אִגֶּרֶת לְיַד בְּנִי שֶׁיִּחְיֶה לְטוּלְטְשִׁין, וּמִשָּׁם יַגִּיעַ לְיָדִי אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יְבִיאֵנִי ה' בְּחַסְדּוֹ. גַּם תִּשְׁלַח פְּרִישַׂת שָׁלוֹם לִידִידִי הַוָּתִיק הַמֻּפְלָג רַבִּי אֶפְרַיִם נֵרוֹ יָאִיר לִקְרוּמִינְטְשַׁאג וּלְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ דְּשָׁם. אֲהוּבִי רַבִּי אֶפְרַיִם נֵרוֹ יָאִיר, מֵאֵלֶיךָ תָּבִין כַּמָּה אַתָּה צָרִיךְ עַתָּה לְהִשְׁתַּדֵּל בְּכֹל כֹּחֲךָ לְטוֹבָתִי וּלְטוֹבַת הָעֵסֶק הַקָּדוֹשׁ שֶׁלָּנוּ הַנּוֹגֵעַ אֶל הַכְּלָל ה' יִגְמֹר בַּעֲדִי. וּמִגֹּדֶל הַטִּרְדָּא אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ, וְתִשְׁלַח גַּם מִכְתָּבְךָ בְּקִצּוּר לִבְנִי שֶׁיִּחְיֶה. וַה' יַצְלִיחֲךָ בְּכָל הַבְּחִינוֹת, צְלַח רְכַב עַל דְּבַר אֱמֶת וְכוּ'. אוּן טַאקֶי פָארְט הָאפּ מִיר הָאבְּן גִּיהִיפֶּיט אִין אַ קְרֶעטְשְׁמֶי [וּבְכָל זֹאת רַק שִׂמְחָה, וְהִתְאַכְסַנּוּ בְמָלוֹן] בְּשַׁבַּת פָּרָשַׁת חֻקַּת הֶעָבַר עִם כַּמָּה אוֹרְחִים מִקְּרֶעמִינִיץ וְרַאדִיוִויל. וְכֻלָּם רָקְדוּ עִם רַבִּי נַחְמָן בְּאַהֲבָה וְשִׂמְחָה רַבָּה וְצָעֲקוּ בְּשִׂמְחָה: בְּךָ בָּטְחוּ אֲבוֹתֵינוּ בָּטְחוּ בָּטְחוּ וַתְּפַלְטֵימוֹ. אֵלֶיךָ זָעֲקוּ וְנִמְלָטוּ וְכוּ'. גָּדוֹל אֲדוֹנֵנוּ וְרַב כֹּחַ. וְכֻלָּם הֶחֱזִיקוּ לָנוּ טוֹבָה אַחַר כָּךְ עַל זֶה. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְשַׂמַּח נַפְשֵׁנוּ תָּמִיד בִּישׁוּעָתוֹ.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 17
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 60% מהספר עד סוף היום
רַב יִצְחָק בַּר זֵירָא. רַב יִצְחָק בַּר בִּיסְנָא. רַב יִצְחָק בְּרַב יְהוּדָה. יִצְחָק בְּרֵיהּ דְרַב יְהוּדָה בַּר יְחֶזְקֵאל.
ר' יִצְחָק בְּרֵיהּ דְרַבָּה בַּר בַּר חַנָּא. יִצְחָק תַּלְמִיד ר' פָּפָּא. ר' יִצְחָק בְּרַב מְשַׁרְשִׁיָא. ר' יִצְחָק בְּרֵיהּ דְרַב.
ר' יִצְחָק קַרִיצְפָּא. ר' יִצְחָק בֶּן לֵוִי. ר' יִצְחָק דְּמִּן קַרְטִיגְנוּן. ר' יִצְחָק הַכֹּהֵן. ר' יִצְחָק רַבְיָא.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן ק״י · סעיף ט׳ – סעיף ט״ו
כ־4 דק׳ · כ־370 מילים · 57% מהספר עד סוף היום
הַמְגַלְגְלִים יְגַלְגְלוּ בִּזְרִיזוּת, וְאַל יִשְׁהוּ לַעֲשׂוֹת אֶת הַמַּצָּה כִּדְמוּת אֵיזוֹ צוּרָה. וְיַשְׁגִּיחוּ שֶׁלֹּא יִהְיוּ פֵּרוּרִין מִן הָעִסָּה עַל הַדַּף. וְגַם שֶׁלֹּא יְהֵא מֻדְבָּק בִּידֵיהֶם שׁוּם עִסָּה. וּמִיָּד כְּשֶׁרוֹאִין שֶׁנִּדְבְּקָה בָּהֶן קְצָת עִסָּה, יִרְחֲצוּ יְדֵיהֶם הֵיטֵב.
מִיָּד לְאַחַר שֶׁנִּגְמְרָה הַמַּצָּה, יְנַקְּבוּהָ בִּזְרִיזוּת. וְלֹא יַעֲשׂו אֵיזֶה צִיּוּר בְּמַה שֶּׁמְנַקְּבִים, אֶלָּא יְמַהֲרוּ בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר, וּמִיָּד יִתְּנוּהָ לְתוֹךְ הַתַּנּוּר. וְיִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא יַשְׁהֶה אוֹתָהּ אֲפִלּוּ מְעַט נֶגֶד פִּי הַתַּנּוּר, כִּי שָׁם תְּמַהֵר לְהַחְמִיץ. וְעַל כֵּן צְרִיכִין לְהַדֵּר שֶׁזֶּה שֶׁהוּא מוֹשִׁיט אֶת הַמַּצּוֹת לָאוֹפֶה יִהְיֶה בַּעַל תּוֹרָה וִירֵא שָׁמַיִם שֶׁיְדַקְדֵק בָּזֶה (תנ"ט ת"צ).
הַיָּרֵא דְּבַר ה', יִזָּהֵר שֶׁקֹּדֶם אֲפִיַּת הַמַּצּוֹת שֶׁלּוֹ, יַסִּיקוּ הֵיטֵב מֵחָדָשׁ אֶת הַתַּנּוּר וִיפַזְרוּ אֶת הַגֶּחָלִים עַל פְּנֵי כֻלּוֹ, כִּי מִי יוֹדֵעַ אִם זֶה אֲשֶׁר אָפָה קֹדֶם לוֹ הָיָה נִזְהָר בְּכָל הַזְּהִירוּת (חַיֵּי אָדָם).
הָאוֹפֶה יִזָּהֵר מְאֹד לְהַשְׁגִּיחַ שֶׁלֹּא תִּתְכַּפֵל אֵיזוֹ מַצָּה, וְגַם שֶׁלֹּא תִגַּע אַחַת בַּחֲבֶרְתָּהּ, כִּי בְּמָקוֹם הַנְּגִיעָה, וְכֵן בְּמָּקוֹם שֶׁמִּתְכַּפֶּלֶת, אֵינָהּ נֶאֱפֵית מַהֵר וּמִתְחַמֶּצֶת. וְאִם אֵרַע שֶׁנִּתְכַּפְּלָה אוֹ שֶׁנִּתְנַפְּחָה אֵיזוֹ מַצָּה, צְרִיכִין לִשְׁבּוֹר [וּלְהַשְׁלִיך] אֶת הַמָּקוֹם הַהוּא וְהוּא חָמֵץ, וְהַשְּׁאָר מֻתָּר. אֲבָל אִם נָגְעוּ זוֹ בָּזוֹ בַּתַּנּוּר כְּשֶהֵן עֲדַיִן לַחוֹת, יֵשׁ לְהַתִּיר בְּדִיעֲבַד. מַצָּה נְפוּחָה, הַיְנוּ שֶׁנִּכָּר שֶׁנִּתְחַלְּקָה הַמַּצָּה בְּעָבְיָהּ, וְהֶחָלָל הוּא כְּמוֹ רֹחַב אֲגוּדָל.
צְרִיכִין לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא מִן הַתַּנּוּר כָּל זְמַן שֶׁלֹּא נֶאֱפְתָה קְצָת, עַד שֶׁאִם הָיוּ פּוֹרְסִין אוֹתָהּ לֹא הָיוּ כְּעֵין חוּטִין נִמְשָׁכִין. כִּי קֹדֶם שִׁעוּר זֶה, הֲרֵי עֲדַיִן כְּמוֹ עִסָּה. וּכְשֶׁהִיא חוּץ לַתַּנּוּר, תְּמַהֵר לְהַחְמִיץ. וְגַם הַמַּרְדֶּה שֶׁהוֹצִיאוּהָ עָלָיו, גַם כֵּן אֲסוּרָה עוֹד לְמַצּוֹת. וְאִם אִי אֶפְשָׁר לֵידַע אִם הָיוּ חוּטִין נִמְשָׁכִין מִמֶּנָּהּ אוֹ לֹא, יֵשׁ לְהַחְמִיר מִסָּפֵק. אַךְ אִם קָרְמוּ פָּנֶיהָ, יֵשׁ לְהָקֵל.
רָאוּי לְכָל יְרֵא שָׁמַיִם שֶׁיְהֵא הוּא בְּעַצְמוֹ עוֹמֵד וּמַשְׁגִּיחַ בַּעֲשִׂיַּת וַאֲפִיַּת הַמַּצּוֹת שֶׁלּוֹ וּלְהַזְהִירָם שֶׁיַּעֲשׂוּ בִּזְרִיזוּת וּבְהַשְׁגָּחָה. וְכָךְ הָיוּ עוֹשִׂים גְּדוֹלֵי יִשְֹרָאֵל הָרִאשׁוֹנִים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וְכֵן עוֹשִׂין גַּם בִּזְמַנֵּנוּ (ת"ס).
הַמַּצּוֹת שֶׁהֵם לָצֵאת בָּהֶן יְדֵי חוֹבַת אֲכִילַת מַצָּה בִּשְׁנֵי לֵילוֹת הָרִאשׁוֹנִים, נִקְרָאוֹת מַצּוֹת מִצְוָה. וּצְרִיכִין לַעֲשׂוֹתָן לְשֵׁם מִצְוָה, עַל יְדֵי יִשְֹרָאֵל גָּדוֹל בֶּן דַּעַת, שֶׁהוּא בֶּן שְׁלֹש עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד, וְאִשָּׁה בַּת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד. וּבְכָל הָעֲשִׂיּוֹת יֹאמַר הָעוֹשֶׂה, לְשֵׁם מַצַּת מִצְוָה, אֲפִלּוּ בִּשְׁאִיבַת הַמַּיִם. (כָּל הַדִּינִים שֶׁכָּתַבְנוּ בְּעִנְיַן אֲפִיַּת הַמַּצּוֹת, זֶהוּ לְמִנְהָגֵנוּ שֶׁאוֹפִין הַכֹּל לִפְנֵי הַפֶּסַח. אֲבָל בִּמְקוֹם הַדְּחָק שֶׁאוֹפִין גַּם בְּפֶּסַח, יֵשׁ בָּזֶה עוֹד חֻמְרוֹת יְתֵרוֹת עַל מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ. וְכֵן הַנּוֹהֲגִין לֶאֱפוֹת מַצּוֹת מִצְוָה בְּעֶרֶב פֶּסַח לְאַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם, צְרִיכִין זְהִירוּת יְתֵרָה).
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קי״ד
"פֵּרַשְׂתִּי יָדַי אֵלֶיךָ נַפְשִׁי כְּאֶרֶץ עֲיֵפָה לְךָ סֶלָה עֵינִי דָאֲבָה מִנִּי ענִי קְרָאתִיךָ יְהוָה בְכָל יוֹם שִׁטַּחְתִּי אֵלֶיךָ כַפָּי", מָלֵא רַחֲמִים רַחֵם עָלַי וְקַבֵּל תַּחֲנוּנָי, וְהוֹרֵנִי וְלַמְּדֵנִי דְרָכֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים וַעֲצוֹתֶיךָ הַיְשָׁרוֹת בְּכָל עֵת, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב מְהֵרָה מִמַּעֲשַׂי הָרָעִים וּמִמַּחְשְׁבוֹתַי הַמְגֻנִּים עַד שֶׁאֶזְכֶּה מְהֵרָה לְתִקּוּן הַבְּרִית בֶּאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב וּתְחָנֵּנִי מֵאִתְּךָ דַּעַת וָשֵׂכֶל אֲמִתִּי, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לֵידַע וּלְהַרְגִּישׁ שִׁפְלוּתִי בֶּאֱמֶת, וְלֹא יַעֲלֶה עַל דַּעְתִּי שׁוּם צַד גֵּאוּת וְגַדְלוּת וְגַבְהוּת וְרָמוּת רוּחָא כִּי בֶּאֱמֶת לְפִי פְּחִיתוּתִי לֹא הָיִיתִי צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל עַל זֶה כְּלָל לְהִנָּצֵל מִגֵּאוּת כִּי מִי אָנכִי שֶׁיַּעֲלֶה עַל לִבִּי שׁוּם צַד גֵּאוּת, אַחֲרֵי שֶׁאֲנִי רָחוֹק מֵאִתְּךָ כָּל כָּךְ, אַךְ אַתָּה יוֹדֵעַ אֵיךְ אוֹרְבִים עָלַי מִכָּל צַד בְּכָל עֵת, עַד אֲשֶׁר מְבַלְבְּלִים דַּעְתִּי בִּפְנִיּוֹת וְגֵאוּת, בִּפְרָט בְּעֵת שֶׁאָנוּ רוֹצִים לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה דָבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ בַּעַל הָרַחֲמִים, יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת, אֲשֶׁר בִּמְקוֹם גְּדֻלָּתְךָ שָׁם אָנוּ מוֹצְאִים עַנְוְתָנוּתְךָ, שֶׁתָּחוֹס וְתַחְמל עָלַי בְּכָל עֵת וְתִהְיֶה עִמִּי וְתִשְׁמְרֵנִי תָמִיד שֶׁלֹּא יַעֲלֶה עַל לִבִּי שׁוּם צַד גֵּאוּת וְגַבְהוּת כְּלָל, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּיִּית בְאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לִשְׁמִירַת הַבְּרִית בֶּאֱמֶת כַּאֲשֶׁר הוֹדַעְתָּנוּ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁעַל יְדֵי עֲנָוָה זוֹכִים לִשְׁמִירַת הַבְּרִית וְתַצִּילֵנוּ מֵעֲנָוָה פְּסוּלָה רַק אֶזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּיִּית כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב "הוֹרֵנִי יְהוָה דַּרְכֶּךָ אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ, יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶךָ יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קט״ו
"מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי שָׁמַעְתָּ קוֹלִי, קוֹלִי שָׁמָעְתָּ אַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ לְרַוְחָתִי לְשַׁוְעָתִי צָפוּ מַיִם עַל ראשִׁי אָמַרְתִּי נִגְזָרְתִּי קָרָאתִי שִׁמְךָ יְהוָה מִבּוֹר תַּחְתִּיּוֹת" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מָלֵא רַחֲמִים עַל כָּל הַבְּרוּאִים שֶׁבָּעוֹלָם, וַאֲפִלּוּ עָלַי אַף עַל פִּי שֶׁעָשִׂיתִי מַה שֶּׁעָשִׂיתִי, וְאַף גַּם עַתָּה אֲנִי כְּמוֹ שֶׁאֲנִי, הָרַחֲמָן יַצִּילֵנִי מֵעַתָּה, אַף עַל פִּי כֵן אֲנִי רוֹאֶה וּמַאֲמִין כִּי רַחֲמֶיךָ אֵינָם כָּלִים מִמֶּנִּי לְעוֹלָם, רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דְּרָכֶיךָ אֵיךְ אַתָּה מִתְנַהֵג עִם כָּל הָעוֹלָם, בִּפְרָט עִם בַּעֲלֵי הַבְּחִירָה שֶׁבִּשְׁבִילָם נִבְרָא הַכּל מֵראשׁ וְעַד סוֹף, מִתְּחִלַּת הָאֲצִילוּת עַד סוֹף נְקֻדַּת הַמֶּרְכָּז שֶׁל עוֹלַם הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִי הַזֶּה, וְכָל הָעוֹלָמוֹת אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת הַכְּלוּלִים בָּהֶם, וְכָל הַמַּלְאָכִים וּשְׂרָפִים וְאוֹפַנִּים וְחַיּוֹת הַקּדֶשׁ, כָּל הַהֵיכָלִין וְהַדַּרְגִין דִּקְדֻשָּׁה, וּלְעֻמַּת זֶה כָּל מַה שֶּׁבִּקְלִפָּה וְסִטְרָא אַחֲרָא הַכּל כַּאֲשֶׁר לַכּל נִבְרָא וְנוֹצַר וְנַעֲשָׂה בִּשְׁבִילֵנוּ בְּנֵי אָדָם הַבַּעֲלֵי בְּחִירָה וְאַתָּה מָסַרְתָּ הַבְּחִירָה בְּיַד בְּנֵי הָאָדָם כְּאִלּוּ אֵינָהּ בְּיָדְךָ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הַכּל בִּידֵי שָׁמַיִם חוּץ מִיִּרְאַת שָׁמַיִם וְאַף עַל פִּי כֵן בֶּאֱמֶת גַּם הַבְּחִירָה בְּיָדְךָ, כִּי מִמְּךָ הַכּל וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּכָל יוֹם, וְאִלְמָלֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹזְרוֹ הָיָה נוֹפֵל בְּיָדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ, יְהוָה לֹא יַעַזְבֵנוּ בְיָדוֹ וְלֹא יַרְשִׁיעֶנּוּ בְּהִשָּׁפְטוֹ", וְאָמְרוּ אִלְמָלֵא שְׁלשָׁה מִקְרָאוֹת נִתְמוֹטְטוּ רַגְלֵיהֶם שֶׁל שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל, חַד "וַאֲשֶׁר הֲרֵעוֹתִי" וְכוּ' וּמִי יָבִין דַּרְכֵי נִפְלְאוֹתֶיךָ הַנּוֹרָאוֹת וְהָעֲצוּמוֹת, וְעצֶם חֲסָדֶיךָ הַגְּלְוּיוֹת וְהַנִּסְתָּרוֹת וְהַנֶּעְלָמוֹת, אֲשֶׁר אַתָּה מִתְנַהֵג בַּחֲסָדֶיךָ בְּכָל דּוֹר עִם כָּל אָדָם וְאָדָם בִּפְרָט
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 210 מתוך 354 במחזור של שנת ה׳תשפ״ו
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־33 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת ח׳ באייר): אחרי מות־קדושים
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־20 באפריל 2026, בשעה 19:10 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ספירה ושבועות
עַל־יְדֵי שִׂמְחַת פּוּרִים בְּהַמְחָאַת כַּף וְרִקּוּדִין, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְקַיֵּם מִצְוַת סְפִירַת הָעֹמֶר בִּשְׁלֵמוּת, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה בְּנִגְלֶה וְנִסְתָּר: (לק"א סי' י' אות ח')
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.