ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה קי״ז · אות א׳הָעִנְיָן שֶׁקָּשֶׁה לִישֹׁן בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת –
כִּי בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת מַתְחִיל הִתְגַּלּוּת אֵלִיָּהוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עירובין מג:), שֶׁאֵין אֵלִיָּהוּ בָּא בְּשַׁבָּת וְלֹא בְּעֶרֶב־שַׁבָּת, וּבְמוֹצָאֵי־שַׁבָּת יוּכַל לָבוֹא, וְעַל כֵּן מֵאָז מַתְחִיל הִתְגַּלּוּת אֵלִיָּהוּ.
וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עדיות פ"ח): אֵין אֵלִיָּהוּ בָּא אֶלָּא לְרַחֵק הַמְקֹרָבִין בִּזְרוֹעַ, וּלְקָרֵב הַמְרֻחָקִין בִּזְרוֹעַ; וְהַיְנוּ לְרַחֵק הַשֶּׁקֶר וּלְקָרֵב הָאֱמֶת.
וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּזֹּהַר (תשא דף קפח), דְּשָׁאַל הַאי מִינָא: כְּתִיב: שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן וְכוּ', וְהֵשִׁיב לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר: כּוֹנַנְתָּ לֹא כְּתִיב אֶלָּא תִּכּוֹן, כִּי הָאֱמֶת עָתִיד לְהִתְקַיֵּם, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁיָּבוֹא אֵלִיָּהוּ וּמָשִׁיחַ, עַיֵּן שָׁם.
וְכַאֲשֶׁר יָבוֹא אֵלִיָּהוּ, וּבְיָמָיו יִוָּשַׁע יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל, אֲזַי יְקֻיַּם: שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן; וִירַחֵק הַמְקֹרָבִין בִּזְרוֹעַ עַד עַכְשָׁו שֶׁהוּא בְּשֶׁקֶר, וִיקָרֵב הַמְרֻחָקִין בִּזְרוֹעַ, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמֶת.
וְזֶה: לְרַחֵק הַמְקֹרָבִין וּלְקָרֵב הַמְרֻחָקִין; הַיְנוּ לְרַחֵק הַשֶּׁקֶר וּלְקָרֵב הָאֱמֶת, כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קד): שֶׁקֶר מְקָרְבִין מִלֵּהּ וֶאֱמֶת מְרַחֲקִין מִלֵּהּ, וְהָבֵן.
וְהִנֵּה אֵלִיָּהוּ יָבוֹא לְרַחֵק הַשֶּׁקֶר, שֶׁהוּא מִבְּחִינַת הַנָּחָשׁ, הַנִּקְרָא אָרוּר (בראשית ג), וְהַנָּחָשׁ הֵבִיא מִיתָה לָעוֹלָם, וְהַשֵּׁנָה הוּא אֶחָד מִשִּׁשִּׁים בְּמִיתָה (ברכות נז:). וְכֵיוָן שֶׁבְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת מַתְחִיל הִתְגַּלּוּת אֵלִיָּהוּ, נִדְחֶה הַשֶּׁקֶר, שֶׁהוּא הַנָּחָשׁ, לָכֵן קָשֶׁה לִישֹׁן.
כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין מט:): עֲשָׂרָה קַבִּין שֵׁנָה יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלוּ עֲבָדִים. וְעֶבֶד הוּא בְּחִינַת (בראשית ט׳:כ״ה): כְּנַעַן עֶבֶד עֲבָדִים, וְהוּא בְּחִינַת אָרוּר (שם), בְּחִינַת הַנָּחָשׁ.
וְכֵיוָן שֶׁבְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת הוּא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת אֵלִיָּהוּ, וְנִדְחֶה בְּחִינַת הַנָּחָשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּנַעַן עֶבֶד עֲבָדִים, נִדְחֶה הַשֵּׁנָה שֶׁיָּרְדָה לָעֲבָדִים. וְעַל כֵּן אֵלִיָּהוּ בְּגִימַטְרִיָּא בֵּן – הֶפֶךְ בְּחִינַת עֶבֶד:
וְעוֹד, כִּי אִם אֵין דַּעַת – הַבְדָּלָה מִנַּיִן (ירשלמי ברכות פ"ה). נִמְצָא שֶׁבְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת שֶׁיֵּשׁ הַבְדָּלָה, הוּא בִּבְחִינַת דַּעַת, כִּי אִם אֵין דַּעַת וְכוּ'. וְעַל כֵּן קָשֶׁה לִישֹׁן, כִּי הַשֵּׁנָה הוּא הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה קי״ח · אות א׳כְּשֶׁלּוֹמֵד אֵיזֶה דָּבָר, טוֹב לְפָרֵשׁ הַדָּבָר בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז שֶׁמֵּבִין, [וְהוּא טוֹבָה לְהָעוֹלָם].
וְהָעִנְיָן – כִּי כָּל צַדִּיק הַדּוֹר הוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מָשִׁיחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית מ״ט:י׳): עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה; הַיְנוּ מָשִׁיחַ. וְ"שִׁילֹה" בְּגִימַטְרִיָּא "מֹשֶׁה". וְעַל־כֵּן קָרְאוּ הַתַּנָּאִים אֶחָד לַחֲבֵרוֹ מֹשֶׁה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (שבת קא:): מֹשֶׁה שַׁפִּיר קָאָמְרַתְּ.
וּכְשֶׁמְּחַדֵּשׁ דָּבָר בַּתּוֹרָה, אֵלּוּ הַדְּבָרִים שֶׁל הַחִדּוּשׁ הֵם בִּבְחִינַת מֹשֶׁה מָשִׁיחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (וישב דף קצב:): וְרוּחַ אֱלֹקִים – דָּא רוּחָא דְּמָשִׁיחַ, מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמַּיִם – הַיְנוּ הַתּוֹרָה. וְזֶהוּ שֶׁאָמַרְנוּ, כִּי הַחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה שֶׁמְּחַדֵּשׁ, הֵם בְּעַצְמָם בִּבְחִינַת מָשִׁיחַ, כִּי שָׁם רוּחוֹ מְרַחֶפֶת. וְהַיְנוּ רוּחַ פִּיו, רוּחַ מְמַלְּלָא.
וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כִּי מָשִׁיחַ סָבֵל מַרְעִין עֲבוּר כָּל יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו נ״ג:ה׳): וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵינוּ. בְּכֵן כָּל צַדִּיק הַדּוֹר הוּא גַּם כֵּן סוֹבֵל יִסּוּרִין בִּשְׁבִיל כְּלַל יִשְׂרָאֵל, לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם, כִּי הוּא בִּבְחִינַת מָשִׁיחַ כַּנַּ"ל.
וְכָתוּב בַּזֹּהַר (תצא רפ): וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵינוּ – דְּאִתְעֲבִד חֹל בְּגִינַיְהוּ. וְזֶהוּ: דְּסָבֵל מַרְעִין.
וְהַיְנוּ מַה שֶּׁאָמַרְנוּ, שֶׁצְּרִיכִין לְפָרֵשׁ הַדָּבָר בְּלָשׁוֹן שֶׁמֵּבִין, כִּי עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה בִּבְחִינַת חֹל. כִּי כְּשֶׁמְּפָרֵשׁ בִּלְשׁוֹנוֹ, הוּא דֶּרֶךְ חֹל לְעֵרֶךְ גֹּדֶל קְדֻשַּׁת הַדְּבָרִים בִּמְקוֹמָם, כְּפִי מַה שֶּׁיָּצְאוּ מִפִּי הַצַּדִּיק בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים. וְעַל יְדֵי זֶה הוּא מְחֹלָל, דְּאִתְעֲבִד חֹל, וּבִבְחִינָה זוֹ סָבֵל מַרְעִין לְכַפֵּר עַל יִשְׂרָאֵל.
אַךְ כָּל זֶה הוּא מִפְּשָׁעֵינוּ דַּיְקָא, כִּי מֵחֲמַת פְּשָׁעֵינוּ, אֵין אָנוּ מַשִּׂיגִין הַדְּבָרִים רַק בְּדֶרֶךְ חֹל כַּנַּ"ל, וְהוּא סָבֵל מַרְעִין. אַךְ לְגַבֵּי אֲנָשִׁים הָרָמִים אֵינָם צְרִיכִים לָזֶה, כִּי הֵם מַשִּׂיגִים הַדְּבָרִים כְּמוֹת שֶׁהֵם, כְּמוֹ שֶׁיָּצָא מֵהַצַּדִּיק:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה קי״ט · אות א׳הַנִּכְנָס לְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה בְּשַׁבָּת, אוֹמֵר: יְכוֹלָה הִיא שֶׁתְּרַחֵם (שבת יב):
כִּי כְּשֶׁאָדָם צָרִיךְ לְרַחֲמִים, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹלֵחַ לוֹ רַחֲמָנוּת, שֶׁהוּא יְרַחֵם עַל אַחֵר, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְרַחֲמִין עָלָיו, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קנא:): כָּל הַמְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת מְרַחֲמִין עָלָיו, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים י״ג:י״ח): וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחֲמְךָ.
וּמִדַּת הָרַחֲמָנוּת תָּלוּי בְּדַעַת, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ דֵּעָה יֵשׁ לוֹ רַחֲמָנוּת. כִּי כַּעַס, שֶׁהִיא הֶפֶךְ הָרַחֲמָנוּת, הוּא מֵחֲמַת כְּסִילוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ז׳:ט׳): כַּעַס בְּחֵיק כְּסִילִים יָנוּחַ.
וְעַל כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות לג): כָּל מִי שֶׁאֵין בּוֹ דֵּעָה אָסוּר לְרַחֵם עָלָיו; כִּי אִם אֵין בּוֹ דֵּעָה אֵין בּוֹ רַחֲמָנוּת, כִּי כַּעַס בְּחֵיק כְּסִילִים יָנוּחַ. עַל כֵּן אָסוּר לְרַחֵם עָלָיו, כִּי כָּל הַמְרַחֵם מְרַחֲמִין עָלָיו כַּנַּ"ל, אֲבָל אִם אֵין בּוֹ רַחֲמָנוּת אָסוּר לְרַחֵם עָלָיו.
נִמְצָא זֶה הַחוֹלֶה שֶׁצָּרִיךְ לְרַחֲמִים, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ רַחֲמִים עַל אֲחֵרִים, וְזֶה תָּלוּי בְּדַעַת כַּנַּ"ל.
וְשַׁבָּת הוּא בְּחִינוֹת דַּעַת, כִּי כָּל יְמוֹת הַחֹל כְּתִיב (במדבר י״א:ח׳): שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ – בִּשְׁטוּתָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (בשלח דף סג), אֲבָל בְּשַׁבָּת נִמְשָׁךְ הַדַּעַת לְכָל אֶחָד.
וְזֶה שֶׁאוֹמְרִין הַמְבַקְּרִים לְהַחוֹלֶה:
יְכוֹלָה הִיא שֶׁתְּרַחֵם, הַיְנוּ שֶׁהַשַּׁבָּת שֶׁהוּא בְּחִינוֹת דַּעַת, יְכוֹלָה שֶׁתְּרַחֵם – לְשׁוֹן נוֹכֵחַ, הַיְנוּ שֶׁתְּרַחֵם אַתָּה, שֶׁיִּהְיֶה לְךָ רַחֲמִים עַל אֲחֵרִים, עַל יְדֵי הַדַּעַת שֶׁיֵּשׁ לְךָ מִבְּחִינוֹת שַׁבָּת, וְכֵיוָן שֶׁיִּהְיֶה לְךָ רַחֲמִים בְּוַדַּאי יְרַחֲמוּ עָלֶיךָ מִן הַשָּׁמַיִם, כִּי כָּל הַמְרַחֵם וְכוּ' כַּנַּ"ל.