ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה רכ״ה · אות א׳דַּע, כְּשֶׁהָרֵאָה בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי־זֶה הַבִּטָּחוֹן בִּשְׁלֵמוּת, כִּי עִקַּר הַבִּטָּחוֹן בִּשְׁלֵמוּת הוּא עַל־יְדֵי הַשֵּׂכֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים קמ״ה:ט״ו): עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ. עֵינֵי זֶה בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ג׳:ז׳): וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: עַל שֵׁם הַחָכְמָה נֶאֱמַר,
וּלְפִי הַשֵּׂכֶל כֵּן הוּא הַבִּטָּחוֹן, כִּי יֵשׁ כַּמָּה מַעֲלוֹת וּמַדְרֵגוֹת בְּבִטָּחוֹן עַד אֵין סוֹף, בִּבְחִינַת (ישעיהו כ״ו:ג׳-ד׳): בִּטְּחוּ בַּה' עֲדֵי עַד, וְהַכֹּל לְפִי הַשֵּׂכֶל כַּנַּ"ל,
וְעִקַּר הַשֵּׂכֶל – עַל־יְדֵי הָרֵאָה, כִּי עִקַּר הַשֵּׂכֶל הוּא עַל־יְדֵי הַלַּחְלוּחִית הָעוֹלִים אֶל הַמֹּחַ, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשֶּׁמֶן, וְהַמֹּחַ הִיא הַפְּתִילָה, וְהַנְּשָׁמָה שֶׁבַּמֹּחַ הוּא הָאוֹר, נִמְצָא שֶׁעִקַּר קִיּוּם הַשֵּׂכֶל הוּא עַל־יְדֵי הַלַּחְלוּחִית שֶׁבַּגּוּף כַּנַּ"ל, וְהַלַּחְלוּחִית הוּא עַל יְדֵי הָרֵאָה, כַּמּוּבָא (בת"ז ת"ג דף כז:): אִלְמָלֵא כַּנְפֵי רֵאָה דִּמְנָשְׁבִי עַל לִבָּא הֲוֵי לִבָּא אוֹקִיד כָּל גּוּפָא. וְזֶה בְּחִינַת (שמות כ״ה:כ׳): וְהָיוּ הַכְּרוּבִים פּוֹרְשֵׂי כְּנָפַיִם עַל הַכַּפֹּרֶת – כַּפֻּרְתָּא דְּלִבָּא (זוהר פנחס דף רלד.).
נִמְצָא שֶׁעַל־יְדֵי הָרֵאָה נִתְקַיֵּם הַלַּחְלוּחִית, שֶׁלֹּא יִתְיַבֵּשׁ עַל־יְדֵי הַלֵּב, וְעַל־יְדֵי־זֶה קִיּוּם הַשֵּׂכֶל, שֶׁהוּא בְּחִינַת נֵר דּוֹלֵק עַל־יְדֵי הַלַּחְלוּחִית כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי הַשֵּׂכֶל עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה הַבִּטָּחוֹן כַּנַּ"ל, נִמְצָא שֶׁשְּׁלֵמוּת הַבִּטָּחוֹן הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת הָרֵאָה כַּנַּ"ל.
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה רכ״ה · אות ב׳וַאֲזַי יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת מֵהַצִּפְצוּף, דְּהַיְנוּ הַקּוֹל הַיּוֹצֵא מֵהַקָּנֶה, שֶׁהוּא רַק קוֹל פָּשׁוּט וְצִפְצוּף, שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה דִּבּוּר, עַל־יְדֵי חֲמִשָּׁה מוֹצָאוֹת הַפֶּה שֶׁמְּחַתְּכִים הַדִּבּוּר,
כִּי עִקַּר הַהֶבְדֵּל שֶׁיֵּשׁ בֵּין אָדָם לְחַי, הוּא עַל־יְדֵי חִתּוּךְ הַדִּבּוּר, שֶׁהוּא גֶּדֶר הָאָדָם שֶׁהוּא מְדַבֵּר, בִּבְחִינַת (שמות ד׳:י״א): מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם, וְעִקַּר הַהֶבְדֵּל הוּא חִתּוּךְ הַדִּבּוּר, דְּהַיְנוּ שֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה מֵהַצִּפְצוּף וְהַקּוֹל, חִתּוּךְ הָאוֹתִיּוֹת וְהַדִּבּוּר, כִּי גַּם בְּהֵמוֹת וְעוֹפוֹת יֵשׁ לָהֶם קוֹל וְצִפְצוּף, רַק שֶׁאֵין לָהֶם חִתּוּךְ הָאוֹתִיּוֹת וְהַדִּבּוּר, וְזֶהוּ גֶּדֶר הָאָדָם שֶׁיָּכוֹל לַחֲתֹּךְ הַדִּבּוּר כַּנַּ"ל.
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה רכ״ה · אות ג׳וְלָבוֹא לִבְחִינַת גֶּדֶר אָדָם, הוּא עַל־יְדֵי צְדָקָה, בִּבְחִינַת (בראשית א׳:כ״ו): נַעֲשֶׂה אָדָם, וּכְתִיב (רות ב׳:י״ט): שֵׁם הָאִישׁ אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמּוֹ הַיּוֹם וְכוּ' – מָה הָתָם צְדָקָה אַף כָּאן צְדָקָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (הובא לעיל בסי' לז). הַיְנוּ, שֶׁעַל־יְדֵי צְדָקָה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת אָדָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּבּוּר כַּנַּ"ל,
וְזֶהוּ (ראש השנה ו): בְּפִיךָ – זוֹ צְדָקָה, כִּי עַל־יְדֵי צְדָקָה נַעֲשֶׂה הַפֶּה, דְּהַיְנוּ הַדִּבּוּר, שֶׁהוּא בְּחִינַת גֶּדֶר הָאָדָם, בִּבְחִינַת: מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם. וְעִקַּר הַצְּדָקָה הוּא עַל־יְדֵי הַבִּטָּחוֹן, בִּבְחִינַת (תהילים ל״ז:ג׳): בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב; כִּי אִם אֵין לוֹ בִּטָּחוֹן אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת צְדָקָה כָּרָאוּי, כִּי מִתְיָרֵא שֶּׁיֶּחְסַר לוֹ מַה שֶּׁנּוֹתֵן לִצְדָקָה, וְעִקַּר הַצְּדָקָה הוּא עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן, שֶׁבּוֹטֵחַ בַּה' שֶׁלֹּא יַפְסִיד וְלֹא יֶחְסַר עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה כְּלָל, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְבָרְכוֹ בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה וְכוּ'. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי הַבִּטָּחוֹן, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי הַשֵּׂכֶל, עַל־יְדֵי־זֶה עוֹשִׂין צְדָקָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה הַדִּבּוּר כַּנַּ"ל.
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה רכ״ה · אות ד׳וְזֶה בְּחִינַת (תהילים ס״ט:ד׳): נִחַר גְּרוֹנִי כָּלוּ עֵינַי; הַיְנוּ כְּשֶׁאֵין הַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת, בְּחִינַת כָּלוּ עֵינַי, דְּהַיְנוּ הַשֵּׂכֶל, וַאֲזַי אֵין לוֹ בִּטָּחוֹן כַּנַּ"ל, בְּחִינַת כָּלוּ עֵינַי מְיַחֵל לֵאלֹקָי, אֲזַי נִחַר גְּרוֹנִי, הַיְנוּ שֶׁאֵין לוֹ חִתּוּךְ הַדִּבּוּר כַּנַּ"ל, אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן וְעוֹשֶׂה צְדָקָה כַּנַּ"ל, אֲזַי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מִקּוֹל הַצִּפְצוּפִים דִּבּוּרִים כַּנַּ"ל.
וְזֶה בְּחִינוֹת (קהלת י״ב:ד׳): וְיָקוּם לְקוֹל הַצִּפּוֹר וְיִשַּׁחוּ כָּל בְּנוֹת הַשִּׁיר, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קנב), שֶׁכָּל הַשִּׁירוֹת דּוֹמוֹת עָלָיו כְּשִׂיחָה, הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה מִצִּפְצוּפִים וְשִׁירוֹת, שִׂיחָה וְדִבּוּר כַּנַּ"ל,
וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּסַפְּרִין עַל הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁהָיָה שׁוֹמֵעַ דִּבּוּרִים מִקּוֹל הַכִּנּוֹר, כִּי הָיָה עוֹשֶׂה מִצִּפְצוּפִים דִּבּוּרִים כַּנַּ"ל:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה רכ״ו · אות א׳מַה שֶּׁהָרְשָׁעִים עַל־פִּי רֹב הֵם מְזַמְּרִים נִגּוּנִים שֶׁל יְלָלָה וְעַצְבוּת, כִּי הֵם בְּחִינַת נִשְׁמַת עֵרֶב רַב, וְאִמָּא דְּעֵרֶב רַב הִיא לִילִית שֶׁהִיא מְיַלֶּלֶת תָּמִיד, וְעַל־כֵּן הֵם עוֹשִׂים נִגּוּנִים שֶׁל יְלָלָה כַּנַּ"ל.
וּמַה שֶּׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִמְשֹׁךְ אֶל נִגּוּנִים הַלָּלוּ, כִּי יְנִיקָתָם מִבְּחִינַת: וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת (בראשית כ״ט:י״ז), מִבְּחִינַת קִלְקוּל הָרְאוּת, בִּבְחִינַת מְאֹרֹת חָסֵר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם א): יְהִי מְאֹרֹת – חָסֵר, דָּא לִילִית (ת"ז תיקון מד דף עט:),
וְעִקַּר הַנִּגּוּן הוּא מִבְּחִינַת שֵׁבֶט לֵוִי שֶׁהָיוּ מְנַצְּחִים בְּשִׁיר, שֶׁהֵם מִבְּנֵי לֵאָה, וְאָז כְּשֶׁנּוֹלַד לֵוִי נֶאֱמַר (שם כט): הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁנּוֹלַד לֵוִי שֶׁהוּא סִטְרָא דְּנִגּוּנָא (זוהר שמות דף יט), עַל־יְדֵי־זֶה בְּחִינַת הַהַמְשָׁכָה, שֶׁיִּלָּוֶה וְיֻמְשַׁךְ אֵלֶיהָ, וְעַל כֵּן נְגִינָה שֶׁהוּא נִשְׁתַּלְשֵׁל וְיוֹרֵד מִשָּׁם, מִבְּחִינַת וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת, יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לִמְשֹׁךְ, בִּבְחִינַת הַפַּעַם יִלָּוֶה כַּנַּ"ל.
וּכְשֶׁמְּזַמְּרִים אֵלּוּ הַנִּגּוּנִים הַנַּ"ל בְּשַׁבָּת, עַל־יְדֵי־זֶה מַעֲלִין אוֹתָם, כִּי בְּשַׁבָּת נִשְׁלָם הָאוֹר, בִּבְחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות מג:): פְּסִיעָה גַּסָּה נוֹטֶלֶת מְאוֹר עֵינָיו וְכוּ' וּמְהַדְּרָא לֵהּ בְּקִדּוּשָׁא דְּבֵי שִׁמְשָׁא. נִמְצָא שֶׁבְּשַׁבָּת הָאוֹר בִּשְׁלֵמוּת, בִּבְחִינַת: פּוֹסְעִים בּוֹ פְּסִיעָה קְטַנָּה; וַאֲזַי מַעֲלִין הַנִּגּוּנִים הַנַּ"ל שֶׁיְּנִיקָתָם מִקִּלְקוּל הָרְאוּת כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי שַׁבָּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הָרְאוּת בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ"ל:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה רכ״ז · אות א׳שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ, שֶׁסִּפֵּר בְּשֵׁם צַדִּיק אֶחָד, שֶׁדָּרַשׁ בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת, שֶׁמַּה שֶּׁאוֹמְרִים כְּשֶׁעוֹבְרִין עַל הַקּוֹצְרִים: ה' יַעְזֹר (ב"פ) –
כִּי יֵשׁ רְשָׁעִים שֶׁהֵם מְגֻלְגָּלִים בָּעֲשָׂבִים הַגְּדֵלִים עַל הַגַּגּוֹת, וְאֵין לָהֶם עֲלִיָּה, כִּי אֵין קוֹצְרִין אוֹתָן הָעֲשָׂבִים, וְזֶה בְּחִינַת (תהילים קכ״ט:ו׳): יִהְיוּ כְּחָצִיר גַּגּוֹת וְכוּ', שֶׁלֹּא מִלֵּא כַפּוֹ קוֹצֵר וְכוּ', וְלֹא אָמְרוּ הָעוֹבְרִים בִּרְכַּת ה' וְכוּ'. כִּי אֵין קוֹצְרִין אוֹתָן וְאֵין אוֹמְרִים עֲלֵיהֶם בִּרְכַּת ה' בְּשָׁעָה שֶׁעוֹבְרִין עֲלֵיהֶם, וְעַל כֵּן אֵין לָהֶם עֲלִיָּה,
אֲבָל אוֹתָהּ הַתְּבוּאָה שֶׁקּוֹצְרִין, אוֹמְרִים הָעוֹבְרִים בִּרְכַּת ה' כַּנַּ"ל, וְעַל יְדֵי זֶה יֵשׁ לָהּ עֲלִיָּה:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה רכ״ח · אות א׳דַּע שֶׁכְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִסְתַּכֵּל בַּנְּשָׁמָה שֶׁתּוּכַל לְהַחֲזִיר בְּנֵי אָדָם בִּתְשׁוּבָה וְלַעֲשׂוֹת גֵּרִים, אֲזַי הוּא יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל מְבַקֵּשׁ וְרוֹאֶה שֶׁיִּהְיֶה מַחֲלֹקֶת עָלָיו,
כִּי אֵין מְקַבְּלִין גֵּרִים לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ וְלֹא בִּימֵי שְׁלֹמֹה (יבמות כד) מִשּׁוּם שֻׁלְחַן מְלָכִים, כִּי אָז אֵינָן מִתְגַּיְּרִין מֵאַהֲבָה, רַק מֵחֲמַת שֶׁרוֹאִין גְּדֻלַּת יִשְׂרָאֵל, וְעִקַּר הַגֵּרִים הוּא כְּשֶׁמִּתְגַּיְּרִין בְּעֵת שֶׁיִּשְׂרָאֵל סְחוּפִים בְּעֹנִי וָדֹחַק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו נ״ד:ט״ו): מִי גָר אִתָּךְ – בַּעֲנִיּוּתֵךְ וְכוּ' (שם בגמרא).
וְעַל כֵּן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה מַחֲלֹקֶת עַל מִי שֶׁמַּחֲזִיר בְּנֵי אָדָם לְמוּטָב וּמְגַיֵּר גֵּרִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ שׁוּם שַׁלְוָה, כִּי אָז מִי שֶׁמִּתְקָרֵב אֵלָיו הוּא בֶּאֱמֶת, וַאֲזַי יָכוֹל לְגַיֵּר גֵּרִים בֶּאֱמֶת, לֹא מִשּׁוּם שָׁלוֹם וָנַחַת כַּנַּ"ל.
וְזֶהוּ: וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו, וְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (בראשית פ' פד): מְגוּרֵי אָבִיו – שֶׁהָיָה מְגַיֵּר גֵּרִים כְּמוֹ אֲבוֹתָיו, כְּמוֹ מִגִּיּוּרֵי אָבִיו,
וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם): וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב – בִּקֵּשׁ יַעֲקֹב לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה, מִיָּד קָפַץ עָלָיו רֻגְזוֹ שֶׁל יוֹסֵף; הַיְנוּ מֵחֲמַת שֶׁיַּעֲקֹב הָיָה מְגַיֵּר גֵּרִים, בְּחִינַת מְגוּרֵי אָבִיו, עַל־יְדֵי־זֶה לֹא הָיָה יָכוֹל לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ הַגֵּרִים בֶּאֱמֶת, וְאִם יִהְיֶה לוֹ שַׁלְוָה לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת גֵּרִים, כִּי אֵין מְקַבְּלִין גֵּרִים לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ כַּנַּ"ל:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה רכ״ט · אות א׳דַּע, שֶׁיֵּשׁ עֵצִים, שֶׁכְּשֶׁעוֹשִין מֵהֶם מִטָּה, הֵם מְסֻגָּלִים לְהוֹלָדַת בָּנִים וּלְגַדְּלָם, וְכֵן לְהֵפֶךְ יֵשׁ שֶׁאֵינָם מְסֻגָּלִים וְכוּ'.
וְזֶה מְרֻמָּז בַּפָּסוּק: שָׁאוֹל שָׁאַל הָאִישׁ לָנוּ וּלְמוֹלַדְתֵּנוּ (בראשית מ״ג:ז׳). וְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (בראשית פ' צ"א): אֲפִלּוּ עֲצֵי עֲרִיסוֹתֵינוּ גִּלָּה לָנוּ. כִּי עַל־יְדֵי עֲצֵי הַמִּטָּה עַל־יְדֵי־זֶה סְגֻלַּת הַהוֹלָדָה כַּנַּ"ל: