הלימוד ליום הזה
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום חמישי, י״ב בסיוון ה׳תשפ״ו · 28 במאי 2026
התקדמות הלימוד
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
לימוד היום
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה רמ״ז · אות א׳ – אות ז׳
כ־9 דק׳ · כ־950 מילים · 70% מהספר עד סוף היום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה רמ״ז · אות א׳אִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (רעיא מהימנא צו דף כז:), שֶׁ"תֵּיקוּ" הַנֶּאֱמַר בַּשַּׁ"ס הוּא בְּחִינַת מְחֻסַּר תִּקּוּן, דְּהַיְנוּ שֶׁנֶּחְסָר הַנּוּן שֶׁל "תִּיקּוּן" וְנַעֲשֶׂה "תֵּיקוּ". וְדַע שֶׁזֹּאת הַנּוּן פְּשׁוּטָה כְּשֶׁנֶּחְסֶרֶת מֵהַתִּיקּוּן וְנַעֲשֶׂה בְּחִינַת תֵּיקוּ כַּנַּ"ל, אֲזַי הִיא נִשְׁפֶּלֶת וְנִכְפֶּפֶת, וְנַעֲשֶׂה מִזֶּה בְּחִינַת "קִינוֹת", שֶׁהוּא אוֹתִיּוֹת "תִּיקּוּן", רַק שֶׁהַנּוּן נִכְפֶּפֶת כַּנַּ"ל. ה' יִגְאָלֵנוּ וְיִתְהַפְּכוּ הַ"קִּינוֹת" לְ"תִּיקּוּן", וְיִתְתַּקֵּן הַ"תֵּיקוּ" הַנַּ"ל:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה רמ״ח · אות א׳דַּע, שֶׁסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מִצַּדִּיקִים הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד, כִּי עַל יְדֵי סִפּוּרִים מִצַּדִּיקִים נִתְעוֹרֵר וְנִתְלַהֵב הַלֵּב בְּהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֵשֶׁק נִמְרָץ מְאֹד, כִּי הָרְשִׁימוּ שֶׁעָשָׂה אוֹתוֹ הַצַּדִּיק שֶׁמְּסַפְּרִין מִמֶּנּוּ, עַל יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, זֹאת הָרְשִׁימוּ נִתְעוֹרֶרֶת בְּעֵת שֶׁמְּסַפְּרִין מֵהַצַּדִּיק, וְהִיא מְעוֹרֶרֶת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה רמ״ט · אות א׳עִקַּר הַגְּבוּרָה – בְּהַלֵּב, כִּי מִי שֶׁלִּבּוֹ חָזָק וְאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם אָדָם וּמִשּׁוּם דָּבָר, יָכוֹל לַעֲשׂוֹת גְּבוּרוֹת נוֹרָאוֹת וְלִכְבֹּשׁ הַמִּלְחָמוֹת עַל־יְדֵי חֹזֶק וְתֹקֶף לִבּוֹ, שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא וְרָץ לְתוֹךְ תֹּקֶף הַמִּלְחָמָה, וְזֶה בְּחִינַת (אבות פ"ד): אֵיזֶהוּ גִּבּוֹר הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ, וְזֶה בְּחִינַת גְּבוּרוֹת שִׁמְשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (שופטים י״ג:כ״ה): וַתָּחֶל רוּחַ ה' לְפַעֲמוֹ בְּמַחֲנֵה דָן בֵּין צָרְעָה וּבֵין אֶשְׁתָּאֹל; שֶׁבְּאוֹתָן הַמְּקוֹמוֹת צָלְחָה עָלָיו רוּחַ ה' וְלָבַשׁ גְּבוּרָה, דְּהַיְנוּ שֶׁבָּא לוֹ חֹזֶק וְתֹקֶף גְּבוּרָה בַּלֵּב, וְעַל יְדֵי זֶה עָשָׂה גְּבוּרוֹת נוֹרָאוֹת:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ר״נ · אות א׳דַּע, שֶׁכָּל מִינֵי צַעַר וְכָל הַיִּסּוּרִים אֵינָם רַק מֵחֶסְרוֹן הַדַּעַת, כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת, וְיוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֵין לוֹ שׁוּם יִסּוּרִין, וְאֵינוֹ מַרְגִּישׁ שׁוּם צַעַר, כִּי ה' נָתַן וַה' לָקַח (איוב א). וְאַף־עַל־פִּי שֶׁיֵּשׁ יִסּוּרִין שֶׁבְּהֶכְרֵחַ מַרְגִּישִׁים אוֹתָם, כְּגוֹן הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּאִים מֵחֲמַת הַהַרְכָּבָה, כְּמוֹ יִסּוּרִים שֶׁיֵּשׁ מִיצִיאַת הַנְּשָׁמָה מִן הַגּוּף, וְהֵם יִסּוּרֵי הַחוֹלֶה שֶׁבָּאִים מֵחֲמַת שֶׁמַּתְחֶלֶת הַנְּשָׁמָה לְהִתְפַּשֵּׁט מִן הַגּוּף, וּמֵחֲמַת שֶׁנִּקְשְׁרָה הַנְּשָׁמָה בְּהַגּוּף בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק, עַל כֵּן בְּהֶכְרֵחַ מַרְגִּישׁ הַיִּסּוּרִים בְּעֵת הַפֵּרוּד, אַף־עַל־פִּי־כֵן הַיִּסּוּרִים קַלִּים מְאֹד וְנוֹחִים לְהִתְקַבֵּל בְּעֵת שֶׁיּוֹדֵעַ בְּדַעַת בָּרוּר שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמִכָּל שֶׁכֵּן שְׁאָר מִינֵי צַעַר וְיִסּוּרִין, שֶׁאֵין מַרְגִּישִׁין כְּלָל כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת כַּנַּ"ל, וְעִקַּר הַצַּעַר מֵהַיִּסּוּרִין, הוּא מֵחֲמַת שֶׁנּוֹטְלִין מִמֶּנּוּ הַדַּעַת כְּדֵי שֶׁיַּרְגִּישׁ הַיִּסּוּרִין:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ר״נ · אות ב׳וְזֶה עִקַּר צַעַר שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בַּגָּלוּת, הַכֹּל הוּא מֵחֲמַת שֶׁנָּפְלוּ מֵהַדַּעַת וְתוֹלִין הַכֹּל בַּטֶּבַע וּבְמִקְרִים וּבְמַזָּל, וּמֵחֲמַת זֶה יֵשׁ לָהֶם צַעַר וְיִסּוּרִין כַּנַּ"ל, וְזֶה בָּא לָהֶם מֵחֲמַת שֶׁהֵם שְׁרוּיִין בֵּין הָעַכּוּ"ם וְלָמְדוּ מֵהֶם, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאִין שְׁעָתָם מַצְלַחַת מְאֹד, וְיִשְׂרָאֵל נִבְזִים וּשְׁפָלִים, עַל־כֵּן הֵם לוֹמְדִים מֵהֶם וְתוֹלִין הַכֹּל בְּטֶבַע וּמִקְרֶה, וּמַחֲמַת זֶה בְּעַצְמוֹ יֵשׁ לָהֶם יִסּוּרִים, כִּי אִלּוּ הָיָה לָהֶם דַּעַת שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה. לֹא הָיָה לָהֶם יִסּוּרִים כְּלָל כַּנַּ"ל. וּבֶאֱמֶת יִשְׂרָאֵל הֵם לְמַעְלָה מֵהַטֶּבַע, רַק כְּשֶׁהֵם חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי נוֹפְלִים אֶל תַּחַת הַטֶּבַע, כְּמוֹ הָעַכּוּ"ם שֶׁהֵם תַּחַת הַמַּזָּל וְהַטֶּבַע, וַאֲזַי יֵשׁ לָהֶם גָּלוּת וָצַעַר, חַס וְשָׁלוֹם, וְעִקַּר הַצַּעַר וְהַגָּלוּת שֶׁלָּהֶם הוּא רַק עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁאֵין לָהֶם דַּעַת, וְתוֹלִין בַּטֶּבַע. וּכְשֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹצֶה לְרַחֵם עַל יִשְׂרָאֵל, וּלְהוֹשִׁיעָם מִגָּלוּתָם, וְלַעֲשוֹת קֵץ וָסוֹף מֵהַמֵּצֵר לָהֶם, אֲזַי מַמְשִׁיךְ עֲלֵיהֶם הַשְׁגָּחָה, וַאֲזַי מַכְנִיעַ וּמְבַטֵּל הַטֶּבַע וְהַמַּזָּל שֶׁהָיָה מְחַיֵּב שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל נְתוּנִים תַּחַת יָדָם, וַאֲזַי מְחַיֵּב הַמֵּצֵר לָהֶם, וְיִשְׂרָאֵל עוֹלִים עֲלֵיהֶם עַל יְדֵי הַהַשְׁגָּחָה:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ר״נ · אות ג׳וְדַע, שֶׁזֹּאת הַהַשְׁגָּחָה הוּא מַמְשִׁיךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם, כִּי לֶעָתִיד בְּעֵת הַקֵּץ יִתְבַּטֵּל הַטֶּבַע לְגַמְרֵי, וְלֹא יִהְיֶה רַק הַשְׁגָּחָה לְבַד, כְּמָה שֶׁכָּתוּב (ישעיהו נ״א:ו׳): כִּי הַשָּׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה, הַיְנוּ שֶׁיִּתְבַּטֵּל הַטֶּבַע שֶׁהִיא עַל פִּי מַעֲרֶכֶת הַכּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וְזֶהוּ נִמְלָחוּ, הַיְנוּ שֶׁיִּתְבַּלְבְּלוּ וְיִתְעַרְבְּבוּ כָּל הַמַּזָּלוֹת, וְלֹא יִהְיֶה שׁוּם מַזָּל רַק הַשְׁגָּחָה לְבַד, וְאָז יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל לְמַעְלָה. וְעַל־כֵּן גַּם עַתָּה כְּשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת קֵץ וְסוֹף מֵאֵיזֶה עַכּוּ"ם וְשֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל לְמַעְלָה, אֲזַי מַמְשִׁיךְ עֲלֵיהֶם הַשְׁגָּחָה מִקֵּץ וְסוֹף הָעוֹלָם, שֶׁאָז לֹא יִהְיֶה רַק הַשְׁגָּחָה, וְעַל־יְדֵי זֹאת הַהַשְׁגָּחָה נִתְעַלִּים יִשְׂרָאֵל, וְנַעֲשֵׂה קֵץ וְסוֹף מֵהָעַכּוּ"ם שֶׁהָיָה מְצֵרָה לָהֶם. וְזֶה בְּחִינַת (יחזקאל ז׳:ב׳): קֵץ בָּא הַקֵּץ; הַיְנוּ כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹצֶה לְהָבִיא קֵץ עַל הָעַכּוּ"ם, אֲזַי מַמְשִׁיךְ הַשְׁגָּחָה מִקֵּץ הָאַחֲרוֹן כַּנַּ"ל:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ר״נ · אות ד׳וּתְפִלָּה הוּא בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה לְמַעְלָה מֵהַטֶּבַע, כִּי הַטֶּבַע מְחַיֵּב כָּךְ, וּתְפִלָּה מְשַׁנָּה הַטֶּבַע, וְהוּא בְּחִינוֹת גָּדוֹל, בְּחִינַת (דברים ד׳:ז׳): כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹקִים קְרוֹבִים אֵלָיו כַּה' אֱלֹקֵינוּ בְּכָל קָרְאֵינוּ אֵלָיו; כִּי זֶה גְּדֻלָּתֵנוּ, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּתֵנוּ, וּמְשַׁנֶּה הַטֶּבַע עַל יְדֵי הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלכים ח): סַפְּרָה נָּא לִי אֶת הַגְּדוֹלוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלִישָׁע; וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה כז): וֶאֱלִישָׁע דַּעֲבַד – בְּרַחֲמֵי הוּא דַּעֲבַד. נִמְצָא שֶׁתְּפִלָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת נִסִּים וְהַשְׁגָּחָה, הֶפֶךְ הַטֶּבַע, הִיא בְּחִינַת גָּדוֹל:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ר״נ · אות ה׳וְזֶה פֵּרוּשׁ מַה שֶּׁהֵשִׁיב אוֹבֵי טַמְיָא לְרַב קְטִינָא (ברכות נט): מַאי גּוֹהָא, בְּשָׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא זוֹכֵר אֶת בָּנָיו שֶׁהֵן שְׁרוּיִין בְּצַעַר בֵּין הָעַכּוּ"ם, מוֹרִיד שְׁנֵי דְּמָעוֹת לַיָּם הַגָּדוֹל, וְקוֹלוֹ נִשְׁמָע מִסּוֹף עוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. הַיְנוּ כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זוֹכֵר שֶׁהֵן שְׁרוּיִין בְּצַעַר בֵּין הָעַכּוּ"ם – בֵּין הָעַכּוּ"ם דַּיְקָא, כִּי זֶה עִקַּר הַצַּעַר, מַה שֶּׁהֵן שְׁרוּיִין בֵּין הָעַכּוּ"ם וְלָמְדוּ מֵהֶם וְנָפְלוּ מֵהַדַּעַת וְתוֹלִין בְּהַמַּזָּל וְהַטֶּבַע, וְזֶה עִקַּר הַצַּעַר שֶׁלָּהֶם כַּנַּ"ל, וַאֲזַי מוֹרִיד דְּמָעוֹת וְכוּ'. הַיְנוּ שֶׁמַּמְשִׁיךְ עֲלֵיהֶם הַשְׁגָּחָה, כִּי דְּמָעוֹת הֵם בְּחִינוֹת הַשְׁגָּחָה, כְּמָה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קנא:): עַל פָּסוּק (קהלת י״ב:ב׳): וְשָׁבוּ הֶעָבִים אַחַר הַגָּשֶׁם – זֶה הָרְאוּת, שֶׁהוֹלֵךְ אַחַר הַבֶּכִי. נִמְצָא, שֶׁהַדְּמָעוֹת הֵם לוֹקְחִים חֵלֶק הָרְאוּת, וְהָרְאוּת נִמְשָׁךְ לְתוֹכָם. נִמְצָא, שֶׁהַדְּמָעוֹת הֵם חֶלְקֵי הַהַשְׁגָּחָה וְהָרְאוּת, כִּי הַדְּמָעוֹת לוֹקְחִים הָרְאוּת כַּנַּ"ל. וְזֶה: וּמוֹרִיד שְׁנֵי דְּמָעוֹת – הַיְנוּ שֶׁמַּמְשִׁיךְ חֶלְקֵי הַהַשְׁגָּחָה. לַיָּם הַגָּדוֹל – הַיְנוּ בְּחִינוֹת הָעַכּוּ"ם הַמּוֹשְׁלִין עַל יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת (ישעיהו נ״ז:כ׳): וְהָרְשָׁעִים כַּיָּם נִגְרָשׁ; וַאֲזַי נַעֲשֶׂה בְּחִינוֹת גָּדוֹל, בְּחִינוֹת הַשְׁגָּחָה, בְּחִינוֹת תְּפִלָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת גָּדוֹל כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: וְקוֹלוֹ נִשְׁמָע מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ; הַיְנוּ שֶׁמַּמְשִׁיךְ הַשְׁגָּחָה מִסּוֹף הָעוֹלָם מִקֵּץ הָאַחֲרוֹן, עַד סוֹפוֹ – לַעֲשׂוֹת סוֹף וְקֵץ מֵהָעַכּוּ"ם הַמּוֹשְׁלִים בְּיִשְׂרָאֵל, בְּחִינוֹת: קֵץ בָּא הַקֵּץ כַּנַּ"ל:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ר״נ · אות ו׳וְזֶה בְּחִינַת דְּמָעוֹת שֶׁבּוֹכִין בְּעֵת הַצַּעַר, כִּי מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִסּוּרִין וָצַעַר, עַל־כֵּן הוּא צָרִיךְ לִבְחִינוֹת הַשְׁגָּחָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ יְשׁוּעָה כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן מוֹרִידִין דְּמָעוֹת כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ עַל יָדָם חֶלְקֵי הַהַשְׁגָּחָה וְהָרְאוּת, כִּי הַהַשְׁגָּחָה וְהָרְאוּת נִמְשָׁךְ לְתוֹךְ הַדְּמָעוֹת, בִּבְחִינוֹת: וְשָׁבוּ הֶעָבִים אַחַר הַגָּשֶׁם – זֶה הָרְאוּת, שֶׁהוֹלֵךְ אַחַר הַבֶּכִי; הַיְנוּ שֶׁהֵם מְחַסְּרִים הָרְאוּת וְנוֹטְלִים חֵלֶק מֵהָרְאוּת, נִמְצָא שֶׁהָרְאוּת נִמְשָׁךְ לְתוֹךְ הַדְּמָעוֹת כַּנַּ"ל:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ר״נ · אות ז׳וְזֶה בְּחִינוֹת: וַיֵּבְךְּ חִזְקִיָּהוּ בְּכִי גָדוֹל, הַנֶּאֱמַר בְּעֵת שֶׁחָלָה (ישעיהו ל״ח:ג׳). בְּכִי גָּדוֹל דַּיְקָא, כִּי הִמְשִׁיךְ לְתוֹךְ הַבְּכִי אֶת הָרְאוּת וְהַהַשְׁגָּחָה, שֶׁזֶּה בְּחִינוֹת גָּדוֹל, בְּחִינוֹת תְּפִלָּה וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְזֶה מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּדָוִד בְּעֵת שֶׁבָּכָה עַל צַעֲרוֹ (שמואל־א כ): עַד דָּוִד הִגְדִּיל – שֶׁהִגִּיעַ בְּכִיָּתוֹ לִבְחִינוֹת הַשְׁגָּחָה, בְּחִינוֹת גָּדוֹל כַּנַּ"ל, כִּי עַל־יְדֵי הַהַשְׁגָּחָה נִצּוֹלִים מִכָּל מִינֵי צַעַר וְיִסּוּרִין כַּנַּ"ל:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות קפ״ו
כ־2 דק׳ · כ־190 מילים · 68% מהספר עד סוף היום
שיחות הר״ן · אות קפ״ו · חלק 1 מתוך 2 (חלוקת האתר)כַּמָּה וְכַמָּה דְּבָרִים רָאִינוּ בְּעֵינֵינוּ שֶׁהוֹדִיעַ לָנוּ רַבֵּנוּ ז”ל קֹדֶם שֶׁהָיָה שֶׁיִּהְיֶה כֵּן וְכֵן הָיָה. פַּעַם אַחַת בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה אָמַר שֶׁבְּשָׁנָה זוֹ יִהְיֶה חֻלְשׁוֹת רַחֲמָנָא לִצְלָן. (הַיְנוּ בִּשְׁנַת תקס”ז); וּכְשֶׁיָּצָא מֵהַמֶּרְחָץ בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים, אָמַר שֶׁהוּא מְמַשֵּׁשׁ בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל עַצְמוֹ אִם הוּא חַי (הַיְנוּ מֵחֲמַת הַפַּחַד שֶׁרוֹאֶה חֻלְשׁוֹת גְּדוֹלוֹת, רַחֲמָנָא לִצְלָן). וְכֵן הָיָה, שֶׁבְּאוֹתָהּ הַשָּׁנָה הָיָה חֻלְשׁוֹת גְּדוֹלוֹת רַחֲמָנָא לִצְלָן. כְּשֶׁהָיָה יַקְרוּת בָּעוֹלָם בְּשָׁנָה אַחַת, וְאַחַר כָּךְ בִּימֵי הַקַּיִץ בְּעֵת גִּדּוּל הַתְּבוּאָה הָיָה נִרְאֶה לְהָעוֹלָם שֶׁיִּהְיֶה זוֹל. וְאָמַר הוּא שֶׁלֹּא יִהְיֶה זוֹל בְּאוֹתוֹ הַשָּׁנָה, כִּי הַיַּקְרוּת הִרְחִיב זְמַנּוֹ עַל שְׁתֵּי שָׁנִים. וְכֵן הָיָה, שֶׁגַּם שָׁנָה שְׁנִיָּה הָיָה יַקְרוּת, וְאַחַר־כָּךְ אַחַר כְּלוֹת הַשְּׁתֵּי שָׁנִים נַעֲשֶׂה זוֹל. וְכֵן הָיָה בְּכַמָּה וְכַמָּה דְּבָרִים.
שיחות הר״ן · אות קפ״ו · חלק 2 מתוך 2 (חלוקת האתר)אַךְ כְּבָר אָמַרְנוּ שֶׁאֵין זֶה רְצוֹנֵנוּ לְסַפֵּר מוֹפְתִים מֵרַבֵּנוּ ז”ל. כִּי לֹא בָּאֵלֶּה תְּהִלָּתוֹ, גַּם כִּי הָיָה אָסוּר בְּמוֹפְתִים, כַּאֲשֶׁר הָיָה מוּבָן מִדְּבָרָיו, שֶׁלֹּא הֻתַּר לוֹ לְגַלּוֹת מוֹפְתִים. וְעַל כֵּן לֹא נִרְאוּ מִמֶּנּוּ כִּי אִם קְצָת מוֹפְתִים וַעֲתִידוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת הָיָה יוֹדֵעַ בְּבֵרוּר כָּל הָעֲתִידוֹת אֲפִלּוּ מַה שֶּׁיִּהְיֶה לִזְמַן רָחוֹק וְכוּ’, כַּאֲשֶׁר הָיָה נִרְאֶה לְעֵין כָּל מִי שֶׁהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב עַל דְּבָרָיו. אַף עַל פִּי כֵן הַכֹּל הָיָה בְּהֶצְנֵעַ וּבְהֶעְלֵם גָּדוֹל וְאֵין אָנוּ עוֹסְקִין לְסַפֵּר מִזֶּה כַּנַּ”ל.
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות כ״א
כ־1 דק׳ · כ־30 מילים · 70% מהספר עד סוף היום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות כ״א · חלק 1 מתוך 34 (חלוקת האתר)ובבקר באו אל הספינה אנשי חיל שקורין ברנד ואך (כמו משמר הגבול). ורבנו זכרונו לברכה, עם האיש שלו הנ"ל רצו עוד לבוא להתנפל לפני רגלי הקפיטן ולהתחנן לו שיניח אותם לשוב אל הספר.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות שע״ה – אות שע״ז
כ־4 דק׳ · כ־430 מילים · 63% מהספר עד סוף היום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות שע״ה(לז) פַּעַם אַחַת עָמַדְנוּ לְפָנָיו בַּלַּיְלָה וְדִבַּרְנוּ עִמּוֹ הַרְבֵּה מִכַּמָּה וְכַמָּה תּוֹרוֹת שֶׁגִּלָּה לְפָנֵינוּ [אֲשֶׁר עַתָּה כְּבָר נִדְפְּסוּ כֻּלָּם אֲבָל אָז עֲדַיִן לֹא נִדְפְּסוּ סְפָרָיו], וְהָיִיתִי מַזְכִּיר לְפָנָיו אֵיזֶה תּוֹרוֹת וְהָיִיתִי מַפְלִיג לְפָנָיו עֹצֶם שֶׁבַח הַפְלָגַת חִדּוּשָׁיו. וְכֵן כַּמָּה וְכַמָּה תּוֹרוֹת, כִּי כָּל תּוֹרָה וְתוֹרָה הִיא חִדּוּשׁ נִפְלָא וּמֻפְלָג מְאֹד מְאֹד אֲשֶׁר תִּכְלֶה הַנֶּפֶשׁ מֵעֹצֶם עֲרֵבוּת וְהַפְלָגַת הַחִדּוּשׁ, לְמִי שֶׁזּוֹכֶה לְעַיֵּן בָּהֶם בֶּאֱמֶת. וְהָיִינוּ מְדַבְּרִים הַרְבֵּה מִזֶּה, אַחַר־כָּךְ לְמָחֳרָתוֹ בַּבֹּקֶר נָסַעְתִּי עִמּוֹ לְלַוּוֹתוֹ בַּדֶרֶךְ. עָנָה וְאָמַר, אֶתְמוֹל הִנַּחְנוּ וְסִדַּרְנוּ הַסְּחוֹרָה שֶׁלָּנוּ [שֶׁקּוֹרִין קְרָאס] בָּרוּךְ הַשֵּׁם הִיא סְחוֹרָה יָפָה מְאֹד מְאֹד. וְטוֹב הָיָה שֶׁיִּהְיֶה לַחֲנוּת זֶה מְשָׁרֵת טוֹב וְיָפֶה שֶׁיָּכוֹל לְהַנִּיחַ וְלִקְפֹּל וּלְסַדֵּר כָּל חֲתִיכָה סְחוֹרָה יָפֶה יָפֶה עִם הַקָּצֶה לַחוּץ (כְּדֶרֶךְ הַמְשָׁרְתִים הַמֻּבְחָרִים שֶׁמְּקַפְּלִין הַסְּחוֹרָה וּמַנִּיחִין קְצָת לַחוּץ כְּדֵי שֶׁיִּרְאֶה הַקּוֹנֶה בְּבוֹאוֹ תֵּכֶף מַהוּת יוֹפִי הַסְּחוֹרָה), וּכְשֶׁיָּבוֹא אֶחָד לִקְנוֹת אֵיזֶה סְחוֹרָה יוּכַל הַמְשָׁרֵת לַחֲטֹף מִיָּד בִּזְרִיזוּת אוֹתוֹ הַמִּין סְחוֹרָה שֶׁצָּרִיךְ הַקּוֹנֶה, וְיִפְתַּח אוֹתוֹ בִּמְהִירוּת לִפְנֵי הַקּוֹנֶה וְיִהְיֶה מַרְאֶה לוֹ מִיָּד הוֹד יוֹפִי פְּאֵר הַסְּחוֹרָה הַטּוֹבָה הַזֹּאת. וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן שֶׁצְּרִיכִין אֶחָד שֶׁיִּהְיֶה בָּקִי הֵיטֵב מְאֹד בְּכָל תּוֹרוֹתָיו שֶׁגִּלָּה שֶׁיּוּכַל לְסַדֵּר כָּל תּוֹרָה יָפֶה יָפֶה עִם הַקָּצֶה לַחוּץ. וּכְשֶׁיָּבוֹא אֶחָד וְיִרְצֶה לְהִתְקָרֵב וּלְדַבֵּר מִתּוֹרָתוֹ יוּכַל לְהוֹשִׁיט לוֹ מִיָּד אֵיזֶה תּוֹרָה שֶׁהוּא צָרִיךְ אָז כְּפִי עִנְיָנוֹ. כִּי כָּל תּוֹרוֹתָיו הֵם כְּלָלִיּוּת גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד שֶׁיְּכוֹלִין לִמְצֹא בָּהֶם מַה שֶּׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד, רַק צְרִיכִין אֶחָד שֶׁיִּהְיֶה בָּקִי בָּהֶם הֵיטֵב הֵיטֵב שֶׁיּוּכַל לְהוֹשִׁיט לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מַה שֶּׁצָּרִיךְ בְּאוֹתָהּ הָעֵת. וְהָבֵן הַשְּׁאָר מֵאֵלֶיךָ:
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות שע״ו(לח) סִפֵּר עִמִּי וְאָמַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ דְּבָרִים גְּבוֹהִים וְנֶעְלָמִים מְאֹד בְּעִנְיַן שִׂיחָתוֹ שֶׁמֵּשִׂיחַ עִם בְּנֵי אָדָם, אַךְ אִי אֶפְשָׁר לִי לְגַלּוֹת זֹאת. כִּי הֲלֹא אֲנִי צָרִיךְ לְדַבֵּר גַּם עִמְּךָ, וְאִם יְגַלֶּה דַּרְכֵי שִׂיחָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה שׁוּב לֹא יוּכַל לְדַבֵּר וְלִפְעֹל מַה שֶּׁרוֹצֶה. גַּם אָמַר לְהָרַב דְּפֹה בְּרֶסְלֶב מוֹרֵנוּ הָרַב אַהֲרֹן, הֲלֹא אֲנִי אוֹהֵב אוֹתְךָ מְאֹד מְאֹד וַאֲנִי מְבָרֶכְךָ הַלְּוַאי שֶׁתִּזְכֶּה בָּעוֹלָם הַבָּא לְהָבִין שִׂיחוֹת חֻלִּין שֶׁלִּי. וְזֶה הָיָה קֹדֶם שֶׁהָיָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל:
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות שע״ז(לט) שָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם מוֹרֵנוּ הָרַב יְחִיאֵל זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, אָחִיו שֶׁל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁסִּפֵּר בְּשֵׁם רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ שֶׁפַּעַם אַחַת שָׁאַל אוֹתוֹ עַל עִנְיָן שֶׁהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הִזְהִיר אֶת אָחִיו מוֹרֵנוּ הָרַב יְחִיאֵל זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁיִּהְיֶה רָגִיל לְדַבֵּר עִם בְּנֵי אָדָם כְּדֵי לְקָרְבָם עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְשָׁאַל אוֹתוֹ שֶׁכַּמָּה פְּעָמִים מֻכְרָחִים לְדַבֵּר עִם בְּנֵי אָדָם דְּבָרִים בְּטֵלִים וְשִׂיחַת חֻלִּין. הֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל מֵאַחַר שֶׁעַל־כָּל־פָּנִים נִכְנָסִין בְּתוֹךְ הַדִּבּוּרִים שֶׁמְּסַפְּרִין עִמָּהֶם אֵיזֶה דְּבָרִים מִדִּבְרֵי תּוֹרָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקְּנִין כָּל הַדִּבּוּרִים וּכְעֵין מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שַׁבָּת ל:): בִּקְּשׁוּ לִגְנֹז סֵפֶר קֹהֶלֶת, וּמִפְנֵי מָה לֹא גְּנָזוּהוּ, מִפְּנֵי שֶׁתְּחִלָּתוֹ דִּבְרֵי תּוֹרָה וְסוֹפוֹ דִּבְרֵי תּוֹרָה. וּכְבַר מְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (שִׂיחוֹת הָרַ"ן רד) שֶׁמִּי שֶׁבָּקִי בִּסְפָרָיו הֵיטֵב יְכוֹלִין לִמְצֹא כָּל שִׂיחוֹת הָעוֹלָם בְּתוֹךְ תּוֹרָתוֹ וְכוּ'. וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִהְיֶה שִׂיחָה בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהּ שַׁיָּכוּת לְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · פדיון שבויים · חלק ראשון · אות א׳ – אות י׳
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 71% מהספר עד סוף היום
ספר המידות · פדיון שבויים · חלק ראשון · אות א׳א. עַל יְדֵי גַבְהוּת הַלֵּב נוֹפֵל לִתְפִיסָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · פדיון שבויים · חלק ראשון · אות ב׳ב. דְּמוֹדֶה לְנָכְרִים נוֹפֵל בִּידֵיהוֹן, אֶלָּא כָּל דִּבְרֵיהֶם תִּסְתֹּר.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · פדיון שבויים · חלק ראשון · אות ג׳ג. הָאוֹמֵר דָּבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ, מֵבִיא גְּאֻלָּה לָעוֹלָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · פדיון שבויים · חלק ראשון · אות ד׳ד. עַל יְדֵי פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים. נִתְקַבֵּץ נִדָּחָיו שֶׁל הַפּוֹדֶה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · פדיון שבויים · חלק ראשון · אות ה׳ה. מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא מִבֵּיתוֹ חָשׁוּב, כִּתְפִיסָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · פדיון שבויים · חלק ראשון · אות ו׳ו. בַּעֲווֹן מִשְׁכַּב זָכָר נִתְפָּס בִּתְפִיסָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · פדיון שבויים · חלק ראשון · אות ז׳ז. מִי שֶׁמְּרַחֵם עַל הַשְּׁבוּיִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילוֹ מִמִּיתָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · פדיון שבויים · חלק ראשון · אות ח׳ח. מִי שֶׁהוּא בִּתְפִיסָה, בְּיָדוּעַ שֶׁגַּם נִשְׁמָתוֹ לְמַעְלָה בִּתְפִיסָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · פדיון שבויים · חלק ראשון · אות ט׳ט. מִי שֶׁבָּא לַצַּדִּיק וְשׁוֹאֵל אֶת הַצַּדִּיק עֵצָה וּמֵפֵר עֲצָתוֹ אַחַר כָּךְ, עַל יְדֵי זֶה נִתְפָּס בִּתְפִיסָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · פדיון שבויים · חלק ראשון · אות י׳י. מִי שֶׁמַּאֲכִיל לֶחֶם לָרְעֵבִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּיל אוֹתוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות נ״ה
כ־1 דק׳ · כ־20 מילים · 71% מהספר עד סוף היום
סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות נ״הכַּת אַחֶרֶת אָמְרוּ, שֶׁעִקַּר הוּא חָכְמָה וּבִקְשׁוּ לָהֶם חָכָם גָּדוֹל וְעָשׂוּ אוֹתוֹ מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם וּבִקְשׁוּ לָהֶם אֶרֶץ גּוֹרֶמֶת לְחָכְמָה וְהָלְכוּ וְיָשְׁבוּ שָׁם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · צדיק · אות צ״ט – אות ק׳
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 69% מהספר עד סוף היום
ליקוטי עצות · צדיק · אות צ״טעַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּת לַצַּדִּיק הָאֱמֶת נִפְסָק זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, וּלְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי מַנְהִיג שֶׁל שֶׁקֶר מִתְגַּבֵּר הַזֻּהֲמָא חַ"ו: (שם אות ח')
ליקוטי עצות · צדיק · אות ק׳הַצַּדִּיקִים מַנְהִיגֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים, הֵם מְגָרְשִׁין מִלֵּב יִשְׂרָאֵל הַמָּרָה שְׁחֹרָה וְהָעַצְבוּת, וְעַל־יְדֵי זֶה הֵם יְכוֹלִין לִבְעֹר וּלְהִתְלַהֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. גַּם לִפְעָמִים בּוֹעֵר הָאָדָם בְּיוֹתֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוּץ מִן הַמִּדָּה, וְגַם זֶה אֵינוֹ טוֹב, כִּי זֶה מִבְּחִינַת רוּחַ סְעָרָה וְנִקְרָא הֲרִיסָה. וְהַצַּדִּיקִים מַשְׁגִּיחִים גַּם עַל זֶה לְהַכְנִיעַ הָרוּחַ סְעָרָה, שֶׁלֹּא יִבְעֲרוּ יוֹתֵר מֵהַמִּדָּה, רַק לֵב כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יִתְלַהֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי בַּמֶּזֶג הַשָּׁוֶה: (לק"ת סי' ט')
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה א׳ · קטע ל״א – קטע ל״ד
כ־6 דק׳ · כ־640 מילים · 70% מהספר עד סוף היום
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה א׳ · קטע ל״אוּתְרַחֵם עָלֵינוּ וְתִתֶּן לָנוּ חֵן בְּעֵינֵי כָּל רוֹאֵינוּ, וְנִזְכֶּה לִמְצא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱל הִים וְאָדָם, וּבְעֵינֵי כָּל הַמַּלְאָכִים וְהַשָּׂרִים שֶׁלְּמַעְלָה וְשֶׁלְּמַטָּה כֻּלָּם יְרַחֲמוּ עָלֵינוּ, וְנִמְצָא חֵן בְּעֵינֵי כֻלָּם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה א׳ · קטע ל״בוּבְכֵן תּוֹשִׁיעֵנוּ וְתַעַזְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, שֶׁנִּזְכֶּה לְהַכִּיר וְלֵידַע כָּל הַמְפֻרְסָמִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְלָדַעַת לְהַבְחִין בֵּין טוֹב לָרַע, שֶׁנִּזְכֶּה לֵידַע הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, מִי הֵם הַצַּדִּיקִים וְהַמְפֻרְסָמִים הָאֲמִתִּיִּים וּמִי הֵם הַמְפֻרְסָמִים וְהַמַּנְהִיגִים שֶׁל שֶׁקֶר, אֲשֶׁר גְּדֻלָּתָם הִיא רַק עַל יְדֵי עַזּוּת שֶׁהִיא מַלְכוּתָא בְּלָא תַגָּא וְנִזְכֶּה לִתְפִילָּה בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל הַבְּחִינוֹת, וּבִזְכוּת וְכחַ תְּפִלּוֹת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁהֵם שׁרֶשׁ הַכּל, אֲשֶׁר כֻּלָּם מְקַבְּלִים מֵהֶם, יִתְבַּטֵּל וְיִפּל כָּל הָעַזּוּת שֶׁל כָּל הַמְפֻרְסָמִים שֶׁל שֶׁקֶר, כֻּלָּם יִכְרְעוּ וְיִפּלוּ לִפְנֵי תְּפִלַּת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, וְל א יוּכְלוּ לְהָרִים ראשׁ נֶגְדָּם וְנֶגֶד הַתְּלוּיִים בָּהֶם וְנִתְמָכִים עֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה א׳ · קטע ל״גוּתְזַכֵּנוּ תָמִיד לָדַעַת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, וּלְקַשֵּׁר עַצְמֵנוּ בֶּאֱמֶת עִם כָּל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁהֵם שָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת כָּל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר כָּל הַנְּשָׁמוֹת נֶחְלָקִים תַּחְתָּם, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִתְאַחֵז בֶּאֱמֶת עִם כָּל שָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל הַחֲצוּבִים מִתַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ מֶמְשָׁלָה עַל הַמַּלְאָכִים, וְתִתְקַיֵּם מֶמְשַׁלְתֵּנוּ עֲלֵיהֶם בְּתֹקֶף וָעז לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים, וְל א יַפִּילוּ אוֹתָנוּ לְעוֹלָם כִּי אַתָּה מָרוֹם לְעוֹלָם ה', וּלְעוֹלָם יָדְךָ עַל הָעֶלְיוֹנָה וְאַתָּה עוֹזֵר לְל א כחַ "וּבְיָדְךָ כּחַ וּגְבוּרָה וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכּל אַתָּה הוּא ה' לְבַדֶּךָ אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם, הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר עָלֶיהָ, הַיַּמִּים וְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם, וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים וּבִרְצוֹנְךָ תָּרוּם קַרְנֵנוּ" כִּי מִי יאמַר לְךָ מַה תַּעֲשֶׂה כִּי אַתָּה לְבַדְּךָ בָּרָאתָ אוֹתָנוּ בִּשְׁבִיל כַּוָּנָה זוֹ, שֶׁנִּזְכֶּה לְהַגִּיעַ לַתַּכְלִית הַזֶּה שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ מֶמְשָׁלָה עַל הַמַּלְאָכִים זַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְמַלּ את רְצוֹנְךָ הַטּוֹב, לְהַשְׁלִים כַּוָּנָתְךָ הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁנִּזְכֶּה מְהֵרָה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, וּלְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת רָעוֹת, וְכָל הָעֲבוֹדוֹת רָעוֹת, וְכָל הַמִּדּוֹת רָעוֹת, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לִתְפִילָּה בִּשְׁלֵמוּת וְלַעֲבד אוֹתְךָ עֲבוֹדָה תַמָּה בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהַגִּיעַ מְהֵרָה לַתַּכְלִית הַזֶּה, שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ מֶמְשָׁלָה עַל הַמַּלְאָכִים, וְתִתְקַיֵּם מֶמְשַׁלְתֵּנוּ לָנֶצַח כִּי לְכָךְ נוֹצָרְנוּ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה א׳ · קטע ל״דוּבְכֵן תְּרַחֵם עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים שֶׁנִּזְכֶּה לְקַבֵּל ראשׁ הַשָּׁנָה הַקָּדוֹשׁ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה, בְּיִרְאָה וּבְאַהֲבָה וּבְשִׂמְחָה וּבְחֶדְוָה רַבָּה כִּי אַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ בָּחַרְתָּ בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְקִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְעָשִׂיתָ עִמָּנוּ חֶסֶד גָּדוֹל הַזֶּה, וְנָתַתָּ לָנוּ מַתָּנָה טוֹבָה הַזּאת, שֶׁהִיא ראשׁ הַשָּׁנָה הַקָּדוֹשׁ, יוֹם קָדוֹשׁ וְנוֹרָא וְאָים מְאד, אֲשֶׁר בּוֹ תִנָּשֵּׂא מַלְכוּתֶךָ וְיִכּוֹן בְּחֶסֶד כִּסְאֶךָ וְתֵשֵׁב עָלָיו בֶּאֱמֶת וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים, קָבַעְתָּ לָנוּ אֶת יוֹם ראשׁ הַשָּׁנָה הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, יוֹם הַדִּין הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, בְּראשׁ חֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי שֶׁהוּא חֶסֶד גָּדוֹל וְנִפְלָא מֵאִתְּךָ, בַּעַל הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים, אֲשֶׁר אַתָּה חוֹשֵׁב מֵרָחוֹק לְהֵטִיב אַחֲרִיתֵנוּ, וְאַתָּה טוֹב וּמֵטִיב לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וְהִקְדַּמְתָּ תְּרוּפָה וּצְרִי לְמַכּוֹתֵינוּ כִּי יָדַעְתָּ כִּי בָּשָׂר וָדָם אֲנַחְנוּ, וּמֵחֹמֶר קרַצְנוּ, הֵן בֶּעָוֹן חוֹלָלְנוּ וּבְחֵטְא יֶחֱמַתְנוּ אִמֵּנוּ, וְיֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעוּרָיו, וְ"אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טוֹב וְל א יֶחֱטָא" אַף כִּי קְטַנֵּי עֵרֶךְ שִׁפְלֵי קוֹמָה, חֲלוּשֵׁי כחַ עֲצוּבֵי רוּחַ, עוֹלְלִים ל א רָאוּ אוֹר הַמְּלֻכְלָכִים בְּחַטּאת נְעוּרֵיהֶם מְלֵאִים חֵטְא וְעָוֹן וָפָשַׁע, אֲשֶׁר לוּלֵא רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים וְהַנּוֹרָאִים מְאד, ל א הָיָה לָנוּ חַס וְשָׁלוֹם שׁוּם תִּקְוָה כְּלָל, כִּי אֵיכָכָה נִפְצֶה פֶּה וְאֵיךְ נִשָּׂא עַיִן, וְאֵיךְ הָיִינוּ יְכוֹלִים לָבוֹא לְפָנֶיךָ בְּחַטּאתֵינוּ וּלְהָעִיז פָּנֵינוּ וּלְהַקְשׁוֹת עָרְפֵּנוּ, לָבוֹא וּלְהִתְוַדּוֹת לְפָנֶיךָ ה' אֱל הֵינוּ וֵאל הֵי אֲבוֹתֵינוּ וּלְהִתְחָרֵט עַל מַעֲשֵׂינוּ וַעֲווֹנוֹתֵינוּ אֲבָל חֲסָדֶיךָ רַבִּים מְאד, "חַסְדְּךָ ה' מָלְאָה הָאָרֶץ, חַסְדֵּי ה' כִּי ל א תָמְנוּ", כִּי ל א כָלוּ רַחֲמֶיךָ לְעוֹלָם, "כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶינָה" וְחַסְדְּךָ מֵאִתָּנוּ ל א יָמוּשׁ לְעוֹלָם, אַף אִם עָשִׂינוּ מַה שֶּׁעָשִׂינוּ עַל כֵּן גִּלִּיתָ לָנוּ מֵרָחוֹק עצֶם פִּלְאֵי חֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים וְהַנּוֹרָאִים וְהַגְּדוֹלִים מְאד מְאד בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ וּמִסְפָּר, עַד אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית וְקָבַעְתָּ לָנוּ יוֹם ראשׁ הַשָּׁנָה הַקָּדוֹשׁ יוֹם הַדִּין הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, בְּראשׁ חֹדֶשׁ, שֶׁאָז אַתָּה בְּעַצְמְךָ מְבַקֵּשׁ כַּפָּרָה כִּבְיָכוֹל כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. 'הָבִיאוּ עָלַי כַּפָּרָה עַל שֶׁמִּעַטְתִּי אֶת הַיָּרֵחַ', וְאַתָּה בְּעַצְמְךָ מִתְחָרֵט כִּבְיָכוֹל עַל מַעֲשֶׂיךָ עַל שֶׁמִּעַטְתָּ אֶת הַלְּבָנָה, אֲשֶׁר מִשָּׁם נִמְשָׁכִים כָּל חֲטָאֵינוּ עַל כֵּן נָתַתָּ לָנוּ פִּתְחוֹן פֶּה, לָבוֹא וּלְהִתְוַדּוֹת לְפָנֶיךָ וּלְהִתְחָרֵט עַל מַעֲשֵׂינוּ בְּיוֹם הַדִּין הַגָּדוֹל שֶׁהוּא ראשׁ הַשָּׁנָה, כִּי הֲל א גַם אַתָּה בְּעַצְמְךָ מִתְחָרֵט וּמְבַקֵּשׁ כַּפָּרָה אָז.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות עה · פסקה 3 – פסקה 4
כ־2 דק׳ · כ־200 מילים · 72% מהספר עד סוף היום
השתפכות הנפש · אות עה · פסקה 3כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, "מִזְמוֹר לְדָוִד" "לְדָוִד מִזְמוֹר". לִפְעָמִים אוֹמֵר שִׁירָה וְאַחַר־כָּךְ שׁוֹרָה עָלָיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְלִפְעָמִים לְהִפּוּךְ, הַיְנוּ כַּנַּ"ל שֶׁמִּזְמוֹרֵי תְּהִלִּים כְּלוּלִים מִשְּׁנֵי הַבְּחִינוֹת מֵאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא קֹדֶם וּמֵאִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא קֹדֶם, וְעַל כֵּן עַל־יְדֵי אֲמִירַת תְּהִלִּים וְהִתְבּוֹדְדוּת נִתַּקֵּן הַכֹּל שֶׁנּוּכַל לְבַקְּשׁוֹ הֲשִׁיבֵנוּ וְכוּ' נִמְצָא שֶׁהַכֹּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ וְאַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נֶחֱשָׁב לְהִתְעוֹרְרוּת שֶׁלָּנוּ מֵאַחַר שֶׁאָנוּ מִתְעוֹרְרִים עַל כָּל פָּנִים לְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ עַל זֶה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִזְכֶּה בְּוַדַּאי לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה.
השתפכות הנפש · אות עה · פסקה 4 · חלק 1 מתוך 2 (חלוקת האתר)וּבְוַדַּאי הוּא עֵצָה גְּדוֹלָה וְקַלָּה שֶׁהַכֹּל יְכוֹלִין לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה וּלְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר לְבַד, אַךְ גַּם עַל זֶה יֵשׁ מְנִיעָה גְּדוֹלָה, כִּי הַבַּעַל דָּבָר הִנִּיחַ עַצְמוֹ עַל זֶה מְאֹד לְהַטְרִיד אֶת כָּל אָדָם בְּטִרְדַּת הַפַּרְנָסָה שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַנְּפִילָה לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְשַׁעַר הַחֲמִשִּׁים שֶׁל הַטֻּמְאָה, עַד שֶׁאֵינוֹ מַנִּיחוֹ לַעֲסֹק אֲפִלּוּ בְּעֵצָה קַלָּה כָּזֹאת לִצְעֹק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, אֲבָל בֶּאֱמֶת גַּם זֶה אֵינוֹ מְנִיעָה כְּלָל כִּי צְרִיכִין לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר בְּשׁוּם אֹפֶן לְהַמְשִׁיךְ לְעַצְמוֹ פַּרְנָסָתוֹ עַל־יְדֵי יְגִיעָתוֹ וְטָרְחוֹ כִּי זֶהוּ כְּפִירָה לוֹמַר חַס וְשָׁלוֹם, כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה וְכוּ', רַק צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁכָּל הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת רַק מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּישׁוּעַת הַשֵּׁם וּבְחַסְדּוֹ, וְעַל־יְדֵי־ זֶה אֲפִלּוּ הַבַּעַל מְלָאכָה וּמַשָּׂא וּמַתָּן יָכוֹל לִמְצֹא לְנַפְשׁוֹ כַּמָּה שָׁעוֹת בְּיוֹם שֶׁיַּעֲסֹק בָּהֶם בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים וְהִתְבּוֹדְדוּת לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִזְכֶּה בְּוַדַּאי לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בִּבְחִינַת:
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · חלק שני · אות פ
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 72% מהספר עד סוף היום
משיבת נפש · רצף ג · חלק שני · אות פ · חלק 1 מתוך 2 (חלוקת האתר)דברי הצדיקי אמת שמחזקים אותנו להתחזק בהשם יתברך תמיד ומודיעים לנו כי אין שום יאוש בעולם כלל דברים אלו צריכין אנחנו להזהר בהם להכניסם בלבנו כטל וכמטר שזה בחינת מה שאמר משה רבנו עליו השלום בשירת האזינו שכלה מוסר והתעוררות והתחזקות גדול לבלי להתיאש מן הצעקה אליו יתברך לעולם אפילו חרב חדה מנחת על צוארו של אדם חס ושלום כי לא יטש השם את עמו כי רבים רחמיו יתברך וכו' כמבואר בפנים.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · צדיק · אות יג
כ־1 דק׳ · כ־20 מילים · 75% מהספר עד סוף היום
עצות ישרות · צדיק · אות יג · חלק 2 מתוך 3 (חלוקת האתר)וְזֶה סוֹד הַתִּקּוּנִים וְהַבֵּרוּרִים הַנִּפְלָאִים, הַנַּעֲשִׂים עַד עַתָּה עַל־יְדֵי מִיתַת עֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת, כַּמּוּבָא בַּכְּתָבִים.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ב · מכתב שעו · פסקה 4 – פסקה 2
כ־6 דק׳ · כ־630 מילים · 72% מהספר עד סוף היום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ב · מכתב שעו · פסקה 4וּלְהָשִׁיב לְךָ עַל שְׁאֵלָתְךָ בְּמִכְתָּבְךָ הַסָּמוּךְ, תְּהִלָּה לָאֵל כְּבָר הִקְדַּמְתָּ לְהָשִׁיב בְּעַצְמְךָ, וּבְוַדַּאי כֵּנִים דְּבָרֶיךָ. וְהֶחֱיֵיתָ אוֹתִי גַּם כֵּן בְּמִכְתָּבְךָ, שֶׁקְּרָאתִיו הַיּוֹם שֵׁנִית, בַּמֶּה שֶׁכָּתַבְתָּ שֶׁצְּרִיכִין לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ קָמֵץ אָלֶף וְכוּ'. כֵּן הַדָּבָר בְּוַדַּאי, מִי יִתֵּן שֶׁנִּזְכֶּה לֵילֵךְ בָּזֶה כָּל יָמֵינוּ בְּכָל מַה שֶּׁיַּעֲבֹר עָלֵינוּ, שֶׁאֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה נִזְכֶּה בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת לְהִתְעוֹרֵר מֵחָדָשׁ. כִּי זֶה הָעִקָּר שֶׁבְּכָל הָעִקָּרִים שֶׁהֻזְהַרְנוּ עַל זֶה בְּפָרָשַׁת קְרִיאַת שְׁמַע, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם בְּכָל יוֹם וָיוֹם יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ כַּחֲדָשִׁים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְכֵן בִּתְחִלַּת מַתַּן תּוֹרָה כְּתִיב (שְׁמוֹת י"ט) "בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינַי" וּפֵרֵשׁ רַשִּׁ"י 'שֶׁבְּכָל יוֹם יִדְמֶה כְּאִלּוּ הַיּוֹם הַזֶּה קִבַּלְתָּ הַתּוֹרָה'. וְכֵן פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י בְּכַמָּה פְּסוּקִים בַּתּוֹרָה כְּמוֹ "הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֶיתָ לְעָם" וְכוּ' וְכֵן הַרְבֵּה. וְרַבֵּנוּ זַ"ל צָעַק אֵלּוּ הַתֵּבוֹת בְּקוֹל עָמֹק וְחָזָק "אַלְט טָאר מֶען נִיט זַיין" [אָסוּר לִהְיוֹת זָקֵן]. וְכִמְדֻמֶּה לִי שֶׁבָּאִגֶּרֶת לִטְשֶׁעהרִין שֶׁקִּבַּלְתָּ כָּתַבְתִּי מִזֶּה הַרְבֵּה (לְעֵיל סִימָן שע"ד). וּבִפְרָט לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם לְקַיֵּם מַה שֶּׁדִּבַּרְנוּ עַל בְּחִינַת חַ"שׁ מַ"ל שֶׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד לֵילֵךְ בָּזֶה (לִקּוּטֵי הַלָכוֹת הִלְכוֹת גְּזֵלָה ה). וּכְבָר סִפְּרוּ לְפָנַי כַּמָּה מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, שֶׁתְּהִלָּה לָאֵל הוֹעִילוּ לָהֶם דְּבָרַי אֵלֶּה שֶׁדִּבַּרְתִּי בָּזֶה בְּשָׁבוּעוֹת הֶעָבַר. דְּהַיְנוּ לְהַתְחִיל לִשְׁתֹּק וְלַחֲרשׁ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְשׁוּקָה גְּדוֹלָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וּבְרַחֲמָנוּת גָּדוֹל עַל עַצְמִי שֶׁנִּתְרַחַקְתִּי כָּל כָּךְ כָּל כָּךְ כָּל כָּךְ עַד שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל מֵהֵיכָן לְהַתְחִיל לְדַבֵּר, בִּבְחִינַת "כִּי אֵין מִלָּה בִּלְשׁוֹנִי הֵן ה' יָדַעְתָּ כֻּלָּהּ, נֶאֱלַמְתִּי לֹא אֶפְתַּח פִּי" וְכוּ' (תְּהִלִּים קל"ט). כִּי כְּבָר נִדְמֶה לִי שֶׁהִתְחַלְתִּי כַּמָּה פְּעָמִים וַעֲדַיִן אֲנִי רָחוֹק כָּל כָּךְ כָּל כָּךְ וְכוּ' וְכוּ', כַּאֲשֶׁר יוֹדֵעַ כָּל אֶחָד בְּנַפְשׁוֹ. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מָלֵא רַחֲמִים רַבִּים תָּמִיד, וְעַל פִּי רֹב יָחוּס עָלֶיךָ וְיִפְתַּח פֶּה לְאִלֵּם כָּמוֹנִי כָּמוֹךָ, מַמָּשׁ מַמָּשׁ כְּמוֹ אִלֵּם הַפּוֹתֵחַ לְדַבֵּר. וּכְמוֹ שֶׁדִּבַּרְנוּ בְּנֶעמְרוֹב עַל פָּסוּק (יְשַׁעְיָה נ"ז) "בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם", שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בּוֹרֵא מַמָּשׁ מֵחָדָשׁ נִיב שְׂפָתַיִם, שֶׁנּוּכַל לְפָרֵשׁ שִׂיחָתֵנוּ בְּעֹצֶם הַהִתְרַחֲקוּת אֵיךְ שֶׁהוּא, אֲפִלּוּ אִם הָיָה כֵּן אֲלָפִים פְּעָמִים, כִּי לִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר. וּבִפְרָט כִּי בֶּאֱמֶת אָנוּ מַאֲמִינִים וּמְעַט יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין שֶׁאַף עַל פִּי כֵן אֵיךְ שֶׁהוּא בְּוַדַּאי לֹא נֶאֱבָד שׁוּם דִּבּוּר וְשׁוּם צְעָקָה אֲפִלּוּ מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת מַמָּשׁ, כַּנִּשְׁמַע מִפִּיו בְּפֵרוּשׁ כַּמָּה פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר. וְאָנוּ צְרִיכִין לְהַאֲמִין בָּזֶה בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, בִּפְרָט כִּי כָּל אֶחָד יָכוֹל לְהָבִין בְּעַצְמוֹ שֶׁאִם לֹא הָיָה מִתְחַזֵּק בְּאֵלּוּ הַצְּעָקוֹת וְהַכִּסּוּפִין טוֹבִים וְכוּ', בְּוַדַּאי הָיָה גָּרוּעַ יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּלִי שִׁעוּר, כִּי אֵין קֵץ לְהִתְגָּרוּת הַבַּעַל דָּבָר שֶׁרוֹצֶה לְהַאֲבִיד וְלַעֲקֹר אֶת הָאָדָם לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם, כַּאֲשֶׁר כְּבָר שָׁקְעוּ כַּמָּה נְפָשׁוֹת עַל יְדֵי זֶה. וְהָעִקָּר עַל יְדֵי שֶׁלֹּא הִתְחַזְּקוּ בְּכָל הַנַּ"ל.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ב · מכתב שעו · פסקה 5וּבָרוּךְ אֱלֹהֵינוּ שֶׁחָמַל עָלֵינוּ בַּדּוֹר הַיָּתוֹם הַזֶּה בַּדּוֹר הַחַלָּשׁ הַזֶּה, אֲשֶׁר עַל אֵלּוּ הַדּוֹרוֹת נֶאֱמַר בְּיוֹתֵר (אֵיכָה א): "וַתֵּרֶד פְּלָאִים אֵין עוֹזֵר לָהּ" שֶּׁנֶּאֱמַר עַל כָּל יְמֵי הַגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה, בִּפְרָט עַל דּוֹרוֹת אֵלּוּ כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִין וּמְבִינִים מֵרָחוֹק מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם, אֶת הַמַּעֲשֶׂה הָרַע הַנַּעֲשֶׂה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, בִּפְרָט בָּעִתִּים הַלָּלוּ. לוּלֵא ה' שֶׁהָיָה לָנוּ, שֶׁחָמַל עָלֵינוּ וְשָׁלַח לָנוּ אוֹר קָדוֹשׁ וְחָדָשׁ, נוֹרָא וְנִשְׂגָּב כָּזֶה וְכוּ' שֶׁעָשָׂה וְעוֹשֶׂה עִמָּנוּ מַה שֶׁעוֹשֶׂה וּמְחַזְּקֵנוּ בְּרַחֲמָיו בְּשִׁבְעָה מְשִׁיבֵי טַעַם כָּאֵלֶּה. עָלֵינוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וּלְשַׁבֵּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, וְלֵילֵךְ בְּאָרְחוֹתָיו, לְקַיֵּם דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים לְהַתְחִיל בְּכָל עֵת מֵחָדָשׁ וְכַנַּ"ל, וְלִבְטֹחַ בְּכֹחוֹ הַגָּדוֹל וּלְהִתְחַזֵּק בְּשִׂמְחָה טוֹבָה תָּמִיד. כִּי גָּדוֹל ה' וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר וְכוּ'. וְהַכֹּל יִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה. אַשְׁרֵינוּ שֶׁזָּכִינוּ לַחֲסוֹת וּלְהִסְתּוֹפֵף בְּצֵל כְּנָפָיו הַקְּדוֹשִׁים. לֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחֹסִים בּוֹ.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ב · מכתב שעו · פסקה 6דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְדַבֵּר מִקִּירוֹת הַלֵּב וּמְצַפֶּה לִישׁוּעָה.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ב · מכתב שעו · פסקה 7נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ב · מכתב שעו · פסקה 8וִיפְרֹס בִּשְׁלוֹם כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וּבִפְרָט לִידִידִי הַוָּתִיק הַמֻּפְלָג מוֹרֵנוּ הָרַב יַעֲקֹב נֵרוֹ יָאִיר, גַּם אֵלֶיךָ נִתַּן לִקְרוֹת מִכְתָּב הַזֶּה, וְכָל הַמִּכְתָּבִים כָּאֵלֶּה. וְתָשִׂים לִבְּךָ הֵיטֵב הֵיטֵב לִדְבָרַי, וְתִרְאֶה לָבוֹא אֶצְלֵנוּ בְּקָרוֹב עַל שַׁבַּת קֹדֶשׁ לְמַעַן יֵיטִיב לְךָ לָעַד.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ב · מכתב שעז · פסקה 1בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ב · מכתב שעז · פסקה 2קִבַּלְתִּי מִכְתָּבוֹ. וּכְבָר הִקְדַּמְתִּי לַהֲשִׁיבוֹ עַל הַכֹּל עַל יְדֵי רַבִּי נַחְמָן שֶׁנָּסַע הַיּוֹם לִקְהִלָּתוֹ. וּבְעִנְיַן נְסִיעָתְךָ לְאוּמַאן בְּוַדַּאי כָּךְ הוּא הַמִּדָּה שֶׁיִּהְיֶה עִקַּר נְסִיעָתְךָ בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית הַנִּצְחִי, וְטוֹב לְהוֹדוֹת לַהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהִזְמִין לְךָ סִבָּה טוֹבָה שֶׁתּוּכַל לִנְסֹעַ עַל יְדֵי זֶה. וּבְוַדַּאי כִּסּוּפֶיךָ הַטּוֹבִים לָזֶה מִכְּבָר, כַּאֲשֶׁר יָדַעְתִּי גָּרְמוּ לְךָ שֶׁתִּזְכֶּה לִנְסֹעַ עַתָּה. עֲלֵה, רְכַב וְהַצְלַח וְתִזְכֶּה לִפְעֹל טוֹבַת נַפְשְׁךָ שָׁם, וּמִמֵּילָא תִּוָּשַׁע גַּם בְּגַשְׁמִיּוּת.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות פ' · פסקה 2
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 71% מהספר עד סוף היום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות פ' · פסקה 2 · חלק 1 מתוך 3 (חלוקת האתר)פִּנְחָס אִישׁ חַבְּרָה אוֹ אִישׁ הַבִּירָה. ר' פִּנְחָס בֶּן עֲרוּבָא. ר' פִּנְחָס בֶּן יָאִיר. פִּנְחָס אָחִיו שֶׁל שְׁמוּאֵל הַכֹּהֵן.
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות פ' · פסקה 2 · חלק 2 מתוך 3 (חלוקת האתר)ר' פִּנְחָס בַּר חַמָּא. ר' פִּנְחָס הַכֹּהֵן. ר' פִּנְחָס בְּרַב חִסְדָא. רַב פִּנְחָס בְּרַב מָרִי. ר' פִּנְחָס בְּרֵיהּ דְרַב אַמִי.
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות פ' · פסקה 2 · חלק 3 מתוך 3 (חלוקת האתר)רַב פִּנְחָס בַּר חֲנַנְיָא. ר' פִּנְחָס בַּר זַכָּיָי. ר' פִּנְחָס בֶּן לֵוִי. ר' פִּנְחָס דְּיָפוֹ. פִּנְחָס בֶּן גַּבְתָּא. ר' פִּנְחָס. פִּנְקָאִי רַבּוֹ שֶׁל רַב יוֹחָנָן בֶּן נַרְבָאִי.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן קל״ג · סעיף ה׳ – סעיף י״ג
כ־5 דק׳ · כ־450 מילים · 67% מהספר עד סוף היום
קיצור שולחן ערוך · סימן קל״ג · סעיף ה׳הַחוֹלֶה, אֲפִלּו אֵין בּוֹ סַכָּנָה, רוּחֵץ כְּדַרְכּוֹ. כַּלָּה בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם מִשֶּנִּשְּׂאָה, רוֹחֶצֶת פָּנֶיהָ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִתְגַּנֶּה עַל בַּעְלָהּ (תריג).
קיצור שולחן ערוך · סימן קל״ג · סעיף ו׳הָרוֹאֶה, חַס וְשָׁלוֹם, קְרִי בְּיוּם הַכִּפּוּרִים, אִם לַח הוּא, מְקַנְּחוֹ בְּמַפָּה. וְאִם כְּבָר נִתְיַבֵּשׁ, רוֹחֵץ מְקוֹמוֹת הַמְלֻכְלָכִים לְבַד, דְּדִינוֹ כְצוֹאָה. וְלֹא יִרְחַץ בְבֶגֶד, שֶׁלֹא יָבוֹא לִידֵי סְחִיטָה. וְאָסוּר לִטְבֹּל, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא רָגִיל לִטְבֹּל בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה. וִיגַלֶּה צַעְרוֹ לְתַלְמִיד חָכָם מַה שֶׁאֵרַע לוֹ בַּיוֹם הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא, וְהוּא יוֹרֵהוּ מַה לַּעֲשׂוֹת, שֶׁיִתְכַּפֶּר לוֹ וְיַאֲרִיךְ יָמִים. (עַיֵּן בקרבן נתנאל שעל הרא"ש פרק יום הכפורים סִימָן כא, ובספר עבודת הקודש החדש קונטרס יוסף בסדר סִימָן א, וְעַיֵּן בהגהות הגאון מורנו הרב ברוך פרנקל זצ"ל לאוֹרַח חַיִּים סִימָן תרטו)
קיצור שולחן ערוך · סימן קל״ג · סעיף ז׳סִיכָה, אֲסוּרָה, אֲפִלּוּ בִּשְׁבִיל לְהַעֲבִיר הַזֻּהֲמָה, וַאֲפִלּוּ עַל מִקְצָת גּוּפוֹ. אַךְ חוֹלֶה, אֲפִלּוּ אֵין בּוֹ סַכָּנָה, סָךְ כְּדַרְכּוֹ. וּמִי שֶׁיֶשׁ בּוֹ חֲטָטִים, בִּמְדִינוֹתֵינוּ שֶׁאֵין נוֹהֲגִין הַבְּרִיאִים לָסוּךְ בַּחֹל, אָסוּר לוֹ לָסוּךְ, מִשּׁוּם דְּמוּכָח שֶׁהִיא מִשּׁוּם רְפוּאָה (כֵּן כָּתוּב בְּדֶרֶךְ הַחַיִּים), וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן צא.
קיצור שולחן ערוך · סימן קל״ג · סעיף ח׳נְעִילַת הַסַּנְדָּל, יֵשׁ אוֹסְרִין אֲפִלּוּ בְּסַנְדָּל שֶל עֵץ שֶׁאֵינוֹ חָפוּי בְּעוֹר. אֲבָל שֶׁל גֶּמִי אוֹ קַשׁ אוֹ בֶגֶד, מֻתָּר. וְיֵשׁ לְהַחְמִיר בִּנְעִילַת הַסַּנְדָּל אֲפִלוּ בִּמְקוֹם רֶפֶשׁ וְטִיט וּגְשָׁמִים. וַאֲפִלּוּ הוֹלֵךְ בֵּין הַגּוֹיִם, אָסוּר. וְאִם הוּא מִצְטַעֵר הַרְבֵּה לֵילֵךְ בִּמְקוֹם רֶפֶשׁ וְטִיט וּגְשָׁמִים בְּלִי סַנְדָּל, יִנְעֹל סַנְדָּלִים שֶׁהֵם בְּלִי עָקֵב, אוֹ מִנְעָלִים שֶׁהֵם עִם עָקֵב אֶלָּא יַחֲלִיפֵם שֶׁל שְׂמֹאל לְיָמִין וְשֶׁל יָמִין לִשְׂמֹאל אִם יֵשׁ חִלּוּק בֵּינֵיהֶם, וְלִפְנֵי פֶתַח בֵּית הַכְּנֶסֶת יַחֲלֹץ אוֹתָם וְיַצְנִיעֵם. וְיִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִגַּע בָּהֶם לֹא בִנְעִילָה וְלֹא בַחֲלִיצָה, שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לִרְחוֹץ יָדָיו.
קיצור שולחן ערוך · סימן קל״ג · סעיף ט׳מֻתָּר לַעֲמֹד עַל כָּרִים וּכְסָתוֹת, אֲפִלּוּ הֵן שֶׁל עוֹר, אֲבָל בִתְפִלַּת שְׁמוֹנָה עֶשְֹרֵה, אָסוּר לַעֲמֹד עַל שׁוּם דָּבָר. אַךְ מִי שֶׁהוּא אִישׁ מְצֻנָּן, מֻתָּר לוֹ לַעֲמֹד עַל קְצָת עֲשָׂבִים (סִימָן צ תרימ"ד ובחיי"א)
קיצור שולחן ערוך · סימן קל״ג · סעיף י׳כָּל חוֹלֶה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה, אוֹ מִי שֶׁיֶשׁ לוֹ מַכָּה בְּרַגְלוֹ, וְכֵן הַיּוֹלֶדֶת כָּל שְׁלֹשִׁים, מֻתָּרִין בִּנְעִילַת הַסַּנְדָּל.
קיצור שולחן ערוך · סימן קל״ג · סעיף י״אאָסוּר לִגַע בְּאִשְׁתּוֹ, אֲפִלּוּ בַּיּוֹם, וְיַחֲזִיקָהּ כָּל יוֹם הַכִּפּוּרִים כְמוֹ נִדָּה (תרטו).
קיצור שולחן ערוך · סימן קל״ג · סעיף י״במְעֻבָּרוֹת וּמֵינִיקוֹת מִתְעַנּוֹת וּמַשְׁלִימוֹת כְּכָל אָדָם. וּמֵינִיקָה שֶׁוְּלָדָהּ חוֹלֶה וּמְסֻכָּן וְאֵינוֹ רוֹצֶה לִינֹק כִּי אִם מִמֶּנָּה, וְאִם תִּתְעַנֶּה, תְּהֵא סַכָּנָה לַוָּלָד, לֹא תִתְעַנֶּה.
קיצור שולחן ערוך · סימן קל״ג · סעיף י״גמְעֻבֶּרֶת שֶׁהֵרִיחָה אֵיזֶה מַאֲכָל וּמִתְאַוָּה לוֹ, וְיָדוּעַ שֶׁאִם אֵין נוֹתְנִין לָהּ מִמַּה שֶּׁהִיא מִתְאַוָּה, הִיא וּוְלָדָהּ מְסֻכָּנִים, לָכֵן אִם אָמְרָה צְרִיכָה אֲנִי לֶאֱכֹל, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין פָּנֶיהָ מִשְׁתַּנִּים, אוֹ שֶׁרוֹאִים שֶׁפָּנֶיהָ מִשְׁתַּנִּים, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ אוֹמֶרֶת כְּלוּם, לוֹחֲשִׁין לָהּ בְּאָזְנָהּ, שֶׁהַיּוֹם יוֹם הַכִּפּוּרִים, כִּי לִפְעָמִים מִתְיַשֶׁבֶת דַּעְתָּהּ בְּכָךְ. וְאִם לֹא נִתְיַשְּׁבָה דַעְתָּהּ, מַאֲכִילִין אוֹתָהּ בְּעִנְיָן זֶה, מִתְּחִלָּה נוֹתְנִין לָהּ דָּבָר מֻעָט, שֶׁטּוֹבְלִין אֶצְבַּע בְּרֹטֶב וְכַדּוֹמֶה וְנוֹתְנִין לְתוֹךְ פִּיהָ, כִּי לִפְעָמִים בְּטִפָּה אַחַת מִתְיַשֶׁבֶת דַּעְתָּה. וְאִם לָאו, נוֹתְנִין לָהּ פָּחוֹת מִכַּשִּׁעוּר (עַיֵן לְקַמָּן סָעִיף טו). וְאִם עֲדַיִן לֹא נִתְיַשְּׁבָה, נוֹתְנִין לָּהּ דֵּי צָרְכָּהּ. וְכֵן כָּל אָדָם שֶׁהֵרִיחַ מַאֲכָל וְנִשְׁתַּנּוּ פָנָיו, מְסֻכָּן הוּא (וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן לג סָעִיף ד), וְנוֹהֲגִין בּוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי. אֲבָל כָל זְמַן שֶלֹּא נִשְׁתַּנּוּ פָנָיו, אֵין מַאֲכִילִין אוֹתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאוֹמֵר שֶׁצָּרִיךְ אָנִי.
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
התפילה היומית
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
מסדר ליקוטי תפילות
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה א׳
וּתְרַחֵם עָלֵינוּ וְתִתֶּן לָנוּ חֵן בְּעֵינֵי כָּל רוֹאֵינוּ, וְנִזְכֶּה לִמְצא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱל הִים וְאָדָם, וּבְעֵינֵי כָּל הַמַּלְאָכִים וְהַשָּׂרִים שֶׁלְּמַעְלָה וְשֶׁלְּמַטָּה כֻּלָּם יְרַחֲמוּ עָלֵינוּ, וְנִמְצָא חֵן בְּעֵינֵי כֻלָּם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּבְכֵן תּוֹשִׁיעֵנוּ וְתַעַזְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, שֶׁנִּזְכֶּה לְהַכִּיר וְלֵידַע כָּל הַמְפֻרְסָמִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְלָדַעַת לְהַבְחִין בֵּין טוֹב לָרַע, שֶׁנִּזְכֶּה לֵידַע הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, מִי הֵם הַצַּדִּיקִים וְהַמְפֻרְסָמִים הָאֲמִתִּיִּים וּמִי הֵם הַמְפֻרְסָמִים וְהַמַּנְהִיגִים שֶׁל שֶׁקֶר, אֲשֶׁר גְּדֻלָּתָם הִיא רַק עַל יְדֵי עַזּוּת שֶׁהִיא מַלְכוּתָא בְּלָא תַגָּא וְנִזְכֶּה לִתְפִילָּה בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל הַבְּחִינוֹת, וּבִזְכוּת וְכחַ תְּפִלּוֹת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁהֵם שׁרֶשׁ הַכּל, אֲשֶׁר כֻּלָּם מְקַבְּלִים מֵהֶם, יִתְבַּטֵּל וְיִפּל כָּל הָעַזּוּת שֶׁל כָּל הַמְפֻרְסָמִים שֶׁל שֶׁקֶר, כֻּלָּם יִכְרְעוּ וְיִפּלוּ לִפְנֵי תְּפִלַּת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, וְל א יוּכְלוּ לְהָרִים ראשׁ נֶגְדָּם וְנֶגֶד הַתְּלוּיִים בָּהֶם וְנִתְמָכִים עֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּתְזַכֵּנוּ תָמִיד לָדַעַת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, וּלְקַשֵּׁר עַצְמֵנוּ בֶּאֱמֶת עִם כָּל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁהֵם שָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת כָּל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר כָּל הַנְּשָׁמוֹת נֶחְלָקִים תַּחְתָּם, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִתְאַחֵז בֶּאֱמֶת עִם כָּל שָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל הַחֲצוּבִים מִתַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ מֶמְשָׁלָה עַל הַמַּלְאָכִים, וְתִתְקַיֵּם מֶמְשַׁלְתֵּנוּ עֲלֵיהֶם בְּתֹקֶף וָעז לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים, וְל א יַפִּילוּ אוֹתָנוּ לְעוֹלָם כִּי אַתָּה מָרוֹם לְעוֹלָם ה', וּלְעוֹלָם יָדְךָ עַל הָעֶלְיוֹנָה וְאַתָּה עוֹזֵר לְל א כחַ "וּבְיָדְךָ כּחַ וּגְבוּרָה וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכּל אַתָּה הוּא ה' לְבַדֶּךָ אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם, הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר עָלֶיהָ, הַיַּמִּים וְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם, וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים וּבִרְצוֹנְךָ תָּרוּם קַרְנֵנוּ" כִּי מִי יאמַר לְךָ מַה תַּעֲשֶׂה כִּי אַתָּה לְבַדְּךָ בָּרָאתָ אוֹתָנוּ בִּשְׁבִיל כַּוָּנָה זוֹ, שֶׁנִּזְכֶּה לְהַגִּיעַ לַתַּכְלִית הַזֶּה שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ מֶמְשָׁלָה עַל הַמַּלְאָכִים זַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְמַלּ את רְצוֹנְךָ הַטּוֹב, לְהַשְׁלִים כַּוָּנָתְךָ הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁנִּזְכֶּה מְהֵרָה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, וּלְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת רָעוֹת, וְכָל הָעֲבוֹדוֹת רָעוֹת, וְכָל הַמִּדּוֹת רָעוֹת, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לִתְפִילָּה בִּשְׁלֵמוּת וְלַעֲבד אוֹתְךָ עֲבוֹדָה תַמָּה בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהַגִּיעַ מְהֵרָה לַתַּכְלִית הַזֶּה, שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ מֶמְשָׁלָה עַל הַמַּלְאָכִים, וְתִתְקַיֵּם מֶמְשַׁלְתֵּנוּ לָנֶצַח כִּי לְכָךְ נוֹצָרְנוּ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּבְכֵן תְּרַחֵם עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים שֶׁנִּזְכֶּה לְקַבֵּל ראשׁ הַשָּׁנָה הַקָּדוֹשׁ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה, בְּיִרְאָה וּבְאַהֲבָה וּבְשִׂמְחָה וּבְחֶדְוָה רַבָּה כִּי אַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ בָּחַרְתָּ בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְקִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְעָשִׂיתָ עִמָּנוּ חֶסֶד גָּדוֹל הַזֶּה, וְנָתַתָּ לָנוּ מַתָּנָה טוֹבָה הַזּאת, שֶׁהִיא ראשׁ הַשָּׁנָה הַקָּדוֹשׁ, יוֹם קָדוֹשׁ וְנוֹרָא וְאָים מְאד, אֲשֶׁר בּוֹ תִנָּשֵּׂא מַלְכוּתֶךָ וְיִכּוֹן בְּחֶסֶד כִּסְאֶךָ וְתֵשֵׁב עָלָיו בֶּאֱמֶת וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים, קָבַעְתָּ לָנוּ אֶת יוֹם ראשׁ הַשָּׁנָה הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, יוֹם הַדִּין הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, בְּראשׁ חֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי שֶׁהוּא חֶסֶד גָּדוֹל וְנִפְלָא מֵאִתְּךָ, בַּעַל הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים, אֲשֶׁר אַתָּה חוֹשֵׁב מֵרָחוֹק לְהֵטִיב אַחֲרִיתֵנוּ, וְאַתָּה טוֹב וּמֵטִיב לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וְהִקְדַּמְתָּ תְּרוּפָה וּצְרִי לְמַכּוֹתֵינוּ כִּי יָדַעְתָּ כִּי בָּשָׂר וָדָם אֲנַחְנוּ, וּמֵחֹמֶר קרַצְנוּ, הֵן בֶּעָוֹן חוֹלָלְנוּ וּבְחֵטְא יֶחֱמַתְנוּ אִמֵּנוּ, וְיֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעוּרָיו, וְ"אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טוֹב וְל א יֶחֱטָא" אַף כִּי קְטַנֵּי עֵרֶךְ שִׁפְלֵי קוֹמָה, חֲלוּשֵׁי כחַ עֲצוּבֵי רוּחַ, עוֹלְלִים ל א רָאוּ אוֹר הַמְּלֻכְלָכִים בְּחַטּאת נְעוּרֵיהֶם מְלֵאִים חֵטְא וְעָוֹן וָפָשַׁע, אֲשֶׁר לוּלֵא רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים וְהַנּוֹרָאִים מְאד, ל א הָיָה לָנוּ חַס וְשָׁלוֹם שׁוּם תִּקְוָה כְּלָל, כִּי אֵיכָכָה נִפְצֶה פֶּה וְאֵיךְ נִשָּׂא עַיִן, וְאֵיךְ הָיִינוּ יְכוֹלִים לָבוֹא לְפָנֶיךָ בְּחַטּאתֵינוּ וּלְהָעִיז פָּנֵינוּ וּלְהַקְשׁוֹת עָרְפֵּנוּ, לָבוֹא וּלְהִתְוַדּוֹת לְפָנֶיךָ ה' אֱל הֵינוּ וֵאל הֵי אֲבוֹתֵינוּ וּלְהִתְחָרֵט עַל מַעֲשֵׂינוּ וַעֲווֹנוֹתֵינוּ אֲבָל חֲסָדֶיךָ רַבִּים מְאד, "חַסְדְּךָ ה' מָלְאָה הָאָרֶץ, חַסְדֵּי ה' כִּי ל א תָמְנוּ", כִּי ל א כָלוּ רַחֲמֶיךָ לְעוֹלָם, "כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶינָה" וְחַסְדְּךָ מֵאִתָּנוּ ל א יָמוּשׁ לְעוֹלָם, אַף אִם עָשִׂינוּ מַה שֶּׁעָשִׂינוּ עַל כֵּן גִּלִּיתָ לָנוּ מֵרָחוֹק עצֶם פִּלְאֵי חֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים וְהַנּוֹרָאִים וְהַגְּדוֹלִים מְאד מְאד בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ וּמִסְפָּר, עַד אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית וְקָבַעְתָּ לָנוּ יוֹם ראשׁ הַשָּׁנָה הַקָּדוֹשׁ יוֹם הַדִּין הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, בְּראשׁ חֹדֶשׁ, שֶׁאָז אַתָּה בְּעַצְמְךָ מְבַקֵּשׁ כַּפָּרָה כִּבְיָכוֹל כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. 'הָבִיאוּ עָלַי כַּפָּרָה עַל שֶׁמִּעַטְתִּי אֶת הַיָּרֵחַ', וְאַתָּה בְּעַצְמְךָ מִתְחָרֵט כִּבְיָכוֹל עַל מַעֲשֶׂיךָ עַל שֶׁמִּעַטְתָּ אֶת הַלְּבָנָה, אֲשֶׁר מִשָּׁם נִמְשָׁכִים כָּל חֲטָאֵינוּ עַל כֵּן נָתַתָּ לָנוּ פִּתְחוֹן פֶּה, לָבוֹא וּלְהִתְוַדּוֹת לְפָנֶיךָ וּלְהִתְחָרֵט עַל מַעֲשֵׂינוּ בְּיוֹם הַדִּין הַגָּדוֹל שֶׁהוּא ראשׁ הַשָּׁנָה, כִּי הֲל א גַם אַתָּה בְּעַצְמְךָ מִתְחָרֵט וּמְבַקֵּשׁ כַּפָּרָה אָז.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗היום בלוח ובמחזור
סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 248 מתוך 354 במחזור של שנת ה׳תשפ״ו
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־2 דק׳ · לימוד מלא כ־39 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת י״ד בסיוון): בהעלותך
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־28 במאי 2026, בשעה 19:36 בערך.
המחזור השנתי
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
ההתקדמות שלך
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
התיקון הכללי
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
העמקה ומקורות
הספרים של היום בספרייה
- ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה רמ״ז
- ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה רמ״ח
- ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה רמ״ט
- ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ר״נ
- שיחות הר״ן · אות קפ״ו
- שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל
- חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות שע״ה
- חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות שע״ו
- חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות שע״ז
- ספר המידות · פדיון שבויים
- סיפורי מעשיות · מעשה י״ב
- ליקוטי עצות · צדיק
- השתפכות הנפש · אות עה
- משיבת נפש · רצף ג · חלק שני · אות פ
- עצות ישרות · צדיק
- עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ב · מכתב שעו
- עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ב · מכתב שעז
- שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות פ'
- קיצור שולחן ערוך · סימן קל״ג
איך נבנה הסדר
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.