הלימוד ליום הזה
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום חמישי, ב׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ז · 11 במרץ 2027
התקדמות הלימוד
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
לימוד היום
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ד · אות ד׳ – אות ה׳
כ־10 דק׳ · כ־1040 מילים · 43% מהספר עד סוף היום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ד · אות ד׳ · חלק 1 מתוך 2 (חלוקת האתר)ד וְדַע, כִּי מַחֲלֹקֶת הִיא בְּחִינוֹת בְּרִיאַת הָעוֹלָם. כִּי עִקַּר בְּרִיאַת הָעוֹלָם – עַל־יְדֵי חָלָל הַפָּנוּי כַּנַּ"ל, כִּי בְּלֹא זֶה הָיָה הַכֹּל אֵין סוֹף, וְלֹא הָיָה מָקוֹם לִבְרִיאַת הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן צִמְצֵם הָאוֹר לִצְדָדִין, וְנַעֲשָׂה חָלָל הַפָּנוּי, וּבְתוֹכוֹ בָּרָא אֶת כָּל הַבְּרִיאָה, הַיְנוּ הַיָּמִים וְהַמִּדּוֹת, עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר, כַּנִּזְכַּר לְעֵיל: בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וְכוּ'. וְכֵן הוּא בְּחִינַת הַמַּחֲלוֹקוֹת, כִּי אִלּוּ הָיוּ כָּל הַתַּלְמִידֵי־חֲכָמִים אֶחָד, לֹא הָיָה מָקוֹם לִבְרִיאַת הָעוֹלָם, רַק עַל יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבֵּינֵיהֶם, וְהֵם נֶחֱלָקִים זֶה מִזֶּה, וְכָל אֶחָד מוֹשֵׁךְ עַצְמוֹ לְצַד אַחֵר, עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה בֵּינֵיהֶם בְּחִינוֹת חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת צִמְצוּם הָאוֹר לִצְדָדִין, שֶׁבּוֹ הוּא בְּרִיאַת הָעוֹלָם עַל יְדֵי הַדִּבּוּר כַּנַּ"ל. כִּי כָּל הַדְּבָרִים שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם מְדַבֵּר, הַכֹּל הֵם רַק בִּשְׁבִיל בְּרִיאַת הָעוֹלָם, שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל יָדָם בְּתוֹךְ הֶחָלָל הַפָּנוּי שֶׁבֵּינֵיהֶם. כִּי הַתַּלְמִידֵי־חֲכָמִים בּוֹרְאִים אֶת הַכֹּל עַל יְדֵי דִּבְרֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו נ״א:ט״ז): וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי אַתָּה – אַל תִּקְרֵי עַמִּי אֶלָּא עִמִּי; מָה אֲנָא עֲבַדִי שְׁמַיָּא וְאַרְעָא בְּמִלּוּלִי, אַף אַתֶּם כֵּן (כ"שּׁ בזוהר בהקדמה דף ה). אַךְ צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְדַבֵּר יוֹתֵר מִדַּי, רַק כְּפִי צֹרֶךְ בְּרִיאַת הָעוֹלָם, לֹא יוֹתֵר. כִּי עַל יְדֵי רִבּוּי הָאוֹר, שֶׁלֹּא הָיוּ הַכֵּלִים יְכוֹלִים לִסְבֹּל רִבּוּי הָאוֹר, נִשְׁתַּבְּרוּ, וּמִשְּׁבִירַת הַכֵּלִים הָיָה הִתְהַוּוּת הַקְּלִפּוֹת; כֵּן אִם אֶחָד מַרְבֶּה לְדַבֵּר, מִזֶּה גּוֹרֵם הִתְהַוּוּת הַקְּלִפּוֹת, כִּי הוּא בְּחִינַת רִבּוּי הָאוֹר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הָיוּ שְׁבִירַת הַכֵּלִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הִתְהַוּוּת הַקְּלִפּוֹת: וְזֶה פֵּרוּשׁ הַמִּשְׁנָה: כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים, וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב מִשְּׁתִיקָה. וְלֹא הַמִּדְרָשׁ הוּא הָעִקָּר, אֶלָּא הַמַּעֲשֶּׁה. וְכָל הַמַּרְבֶּה דְּבָרִים מֵבִיא חֵטְא (אבות פ"א). כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים וְכוּ'. בֵּין הַחֲכָמִים, הוּא בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁנִּתְהַוָּה וְנַעֲשָׂה בֵּין הַחֲכָמִים, עַל יְדֵי הַפֵּרוּד וְהַמַּחֲלֹקֶת שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶם כַּנַּ"ל. וְזֶה בֵּין הַחֲכָמִים דַּיְקָא, הַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ פֵּרוּד וּמַחֲלֹקֶת בֵּינֵיהֶם, כִּי אִם הָיוּ כֻּלָּם אֶחָד, אֵין שַׁיָּךְ לוֹמַר בֵּין הַחֲכָמִים. וְעַל־יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת נַעֲשָׂה בְּחִינוֹת חָלָל הַפָּנוּי, וּבְתוֹךְ הֶחָלָל הַפָּנוּי הַזֶּה נַעֲשָׂה בְּרִיאַת הָעוֹלָם, הַיְנוּ הַיָּמִים וְהַמִּדּוֹת. וְזֶה: כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי – שֶׁהָיִיתִי מְגַדֵּל יָמַי וּמִדּוֹתַי, שֶׁהוּא בְּחִינַת בְּרִיאַת הָעוֹלָם. בֵּין הַחֲכָמִים – בֵּין הַחֲכָמִים דַּיְקָא, בְּתוֹךְ הֶחָלָל הַפָּנוּי כַּנַּ"ל, כִּי שָׁם נַעֲשָׂה כָּל הַבְּרִיאָה כַּנַּ"ל. וְזֶה גָּדַלְתִּי – שֶׁהִגְדַּלְתִּי יָמַי וּמִדּוֹתַי, מִקַּטְנוּת לְגַדְלוּת. וְזֶה שֶׁקְּרָאָם יָמַי, כִּי הֵם יָמִים שֶׁלּוֹ, כִּי הוּא בּוֹרֵא אֶת הָעוֹלָם וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְזֶה:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ד · אות ד׳ · חלק 2 מתוך 2 (חלוקת האתר)וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב מִשְּׁתִיקָה – כִּי שָׁם בֶּחָלָל הַפָּנוּי אֵין טוֹב מִשְּׁתִיקָה כַּנַּ"ל, כִּי אָסוּר לִכְנֹס לְשָׁם כִּי־אִם מִי שֶׁהוּא בִּבְחִינוֹת שְׁתִיקָה, בְּחִינַת מֹשֶׁה כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁאָמַר: כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים וְלֹא מָצָאתִי וְכוּ', כִּי עַל יְדֵי שֶׁאָחַז בְּמַדְרֵגָה זוֹ, בִּבְחִינַת שְׁתִיקָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר שֶׁאֵין טוֹב מִשְּׁתִיקָה, עַל־כֵּן הָיָה מְגַדֵּל יָמָיו וּמִדּוֹתָיו שָׁם בֶּחָלָל הַפָּנוּי, כִּי אָסוּר לִכְנֹס לְשָׁם כִּי־אִם מִי שֶׁהוּא בִּבְחִינוֹת שְׁתִיקָה כַּנַּ"ל. וְזֶה: וְלֹא הַמִּדְרָשׁ הוּא הָעִקָּר אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה, וְכָל הַמַּרְבֶּה דְּבָרִים מֵבִיא חֵטְא – כִּי כָּל מִדְרָשָׁם וְדִבְרֵיהֶם, שֶׁאֵלּוּ הַחֲכָמִים מְדַבְּרִים, אֵין הָעִקָּר הַמִּדְרָשׁ בִּלְבַד, אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁיַּעֲשׂוּ וְיִבְרְאוּ עַל יְדֵי דִּבְרֵיהֶם אֶת הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, אַל תִּקְרֵי עַמִּי אֶלָּא עִמִּי כַּנַּ"ל. אַךְ כָּל הַמַּרְבֶּה דְּבָרִים מֵבִיא חֵטְא, כִּי מֵרִבּוּי הָאוֹר נִתְהַוּוּ הַקְּלִפּוֹת כַּנַּ"ל:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ד · אות ה׳ · חלק 1 מתוך 2 (חלוקת האתר)ה וְדַע, שֶׁעַל יְדֵי הַנִּגּוּן שֶׁל הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה, הוּא מַעֲלֶה אֶת הַנְּשָׁמוֹת מִן הָאֶפִּיקוֹרְסוּת הַזֹּאת שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי שֶׁנָּפְלוּ לְשָׁם. כִּי דַּע, שֶׁכָּל חָכְמָה וְחָכְמָה שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ לָהּ זֶמֶר וְנִגּוּן מְיֻחָד, שֶׁזֶּה הַזֶּמֶר מְיֻחָד לְחָכְמָה זוֹ, וּמִזֶּה הַזֶּמֶר נִמְשֶׁכֶת הַחָכְמָה הַזֹּאת. וְזֶה בְּחִינוֹת (תהלים מז): זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל; שֶׁכָּל שֵׂכֶל וְחָכְמָה יֵשׁ לוֹ זֶמֶר וְנִגּוּן. וַאֲפִלּוּ חָכְמַת הָאֶפִּיקוֹרְסוּת, יֵשׁ לָהּ נִגּוּן וְזֶמֶר הַמְיֻחָד לַחָכְמָה הָאֶפִּיקוֹרְסוּת. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה טו:): אַחֵר מָה הֲוֵי בֵּהּ, זִמְרָא יְוָנִי לֹא פְּסַק מִפֻּמֵּהּ, וּכְשֶׁהָיָה קָם מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ, כַּמָּה סִפְרֵי מִינִין נוֹפְלִין מִמֶּנּוּ. כִּי זֶה תָּלוּי בָּזֶה, כִּי עַל יְדֵי זֶמֶר הַנַּ"ל שֶׁלֹּא פָּסַק מִפִּיו, עַל יְדֵי זֶה הָיוּ הַסִּפְרֵי מִינִין נוֹפְלִין מִמֶּנּוּ, כִּי זֶה הַזֶּמֶר הָיָה מְיֻחָד לְזֶה הָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְהַמִּינוּת שֶׁהָיָה לוֹ. נִמְצָא, כָּל חָכְמָה וְחָכְמָה לְפִי בְּחִינָתָהּ וּמַדְרֵגָתָהּ, כֵּן יֵשׁ לָהּ זֶמֶר וְנִגּוּן הַשַּׁיָּךְ וּמְיֻחָד אֵלָיו. וְכֵן מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה, כִּי בְּחִינַת הַחָכְמָה שֶׁבַּמַּדְרֵגָה הַיּוֹתֵר עֶלְיוֹנָה, יֵשׁ לָהּ זֶמֶר וְנִגּוּן יוֹתֵר עֶלְיוֹן לְפִי בְּחִינָתָהּ. וְכֵן לְמַעְלָה מַעְלָה עַד רֵאשִׁית נְקֻדַּת הַבְּרִיאָה שֶׁהִיא תְּחִילַת הָאֲצִילוּת, וְשָׁם אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה, וְאֵין מַקִּיף לְאוֹתָהּ חָכְמָה שֶׁיֵּשׁ שָׁם, כִּי־אִם אוֹר הָאֵין־סוֹף הַמַּקִּיף לֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁבְּתוֹכוֹ כָּל הַבְּרִיאוֹת וְהַחָכְמוֹת. וּבְּוַדַאי גַּם שָׁם יֵשׁ בְּחִינַת חָכְמָה, אַךְ הַחָכְמָה שֶׁיֵּשׁ שָׁם בְּאוֹר אֵין סוֹף, אִי אֶפְשָׁר לֵידַע וּלְהַשִּׂיג אוֹתָהּ, כִּי אֵין סוֹף הוּא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, וְחָכְמָתוֹ אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כְּלָל, וְאֵין שָׁם רַק בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁמַּאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁאוֹרוֹ הָאֵין סוֹף מְסַבֵּב כָּל עָלְמִין וּמַקִּיף הַכֹּל. וֶאֱמוּנָה יֵשׁ לָהּ גַּם כֵּן זֶמֶר וְנִגּוּן הַמְיֻחָד לֶאֱמוּנָה, וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים שֶׁאֲפִלּוּ אֱמוּנוֹת עַכּוּ"ם בְּדִבְרֵי טָעוּתָם, יֵשׁ לְכָל אֱמוּנָה שֶׁל עַכּוּ"ם נִגּוּן מְיֻחָד, שֶׁמְּזַמְּרִין בּוֹ וְעוֹרְכִין בּוֹ בְּבֵית תְּפִלָּתָם, כֵּן לְהֵפֶךְ בִּקְדֻשָּׁה, כָּל אֱמוּנָה יֵשׁ לָהּ זֶמֶר וְנִגּוּן. וְאוֹתוֹ הַזֶּמֶר הַמְּיֻחָד לָאֱמוּנָה הַנַּ"ל, שֶׁהוּא אֱמוּנָה הָעֶלְיוֹנָה מִכָּל הַמִּינֵי חָכְמוֹת וֶאֱמוּנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, הַיְנוּ אֱמוּנָה בְּהָאוֹר אֵין סוֹף עַצְמוֹ הַסּוֹבֵב כָּל עָלְמִין כַּנַּ"ל, אוֹתוֹ הַזֶּמֶר הוּא גַּם כֵּן לְמַעְלָה מִכָּל הַנְּגִינוֹת וּזְמִירוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, הַשַּׁיָּכִים לְכָל חָכְמָה וֶאֱמוּנָה. וְכָל הַזְּמִירוֹת וְהַנִּגּוּנִים שֶׁל כָּל הַחָכְמוֹת, נִמְשָׁכִין מִזֶּה הַזֶּמֶר וְהַנִּגּוּן, שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִכָּל הַזְּמִירוֹת וְהַנִּגּוּנִים שֶׁל כָּל הַחָכְמוֹת. כִּי הוּא הַזֶּמֶר הַשַּׁיָּךְ לְהָאֱמוּנָה בְּהָאוֹר אֵין סוֹף עַצְמוֹ, שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִן הַכֹּל.
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ד · אות ה׳ · חלק 2 מתוך 2 (חלוקת האתר)וְלֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁיַּהְפֹּךְ לְכָל הָעַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻּלָּם בְּשֵׁם ה' (צפניה ג׳:ט׳), וְהַכֹּל יַאֲמִינוּ בּוֹ יִתְבָּרַךְ, אָז יִתְקַיֵּם (שיר השירים ד׳:ח׳): תָּבוֹאִי תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה, מֵרֹאשׁ אֲמָנָה דַּיְקָא, הַיְנוּ בְּחִינַת אֱמוּנָה עֶלְיוֹנָה זוֹ הַנַּ"ל, שֶׁהוּא רֹאשׁ לְכָל הָאֱמוּנוֹת כַּנַּ"ל. וְזֶה תָּשׁוּרִי דַּיְקָא, הַיְנוּ הַנִּגּוּן וְהַזְּמַן הַשַּׁיָּךְ לרֹאשׁ אֱמוּנָה זוֹ כַּנַּ"ל. וְלִבְחִינַת זֶמֶר שֶׁל אֱמוּנָה הָעֶלְיוֹנָה הַזֹּאת, אֵין מִי שֶׁיִּזְכֶּה כִּי אִם צַדִּיק הַדּוֹר שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה, שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגַת אֱמוּנָה זוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁתִיקָה, בְּחִינַת: שְׁתֹק כָּךְ עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה הַנַּ"ל, הַיְנוּ שֶׁהִיא עֲדַיִן לְמַעְלָה מֵהַדִּבּוּר כַּנַּ"ל. כִּי מֹשֶׁה הוּא בְּחִינוֹת שְׁתִיקָה כַּנַּ"ל. וְזֶה (שמות ט״ו:א׳): אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה, וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צא:): שָׁר לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא יָשִׁיר, מִכָּאן לִתְחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה, שֶׁעָתִיד מֹשֶׁה לָשִׁיר לֶעָתִיד לָבוֹא גַּם כֵּן. כִּי כָּל הַשִּׁירוֹת, בֵּין שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה בֵּין שֶׁל לֶעָתִיד לָבוֹא, הוּא רַק אֵצֶל מֹשֶׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁתִיקָה, שֶׁזָּכָה לַזֶּמֶר שֶׁשַּׁיָּךְ לָאֱמוּנָה הָעֶלְיוֹנָה עַל הַכֹּל, שֶׁשָּׁם נִכְלָלִין כָּל הַזְּמִירוֹת, כִּי כֻלָּם נִמְשָׁכִים מִמֶּנָּה. וְזֶה שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: יָשִׁיר – יוּד עַל־שֵׁם הַמַּחֲשָׁבָה נֶאֶמְרָה. הַיְנוּ בְּחִינוֹת כָּךְ עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה הַנַּ"ל, בְּחִינוֹת מֹשֶׁה, בְּחִינוֹת שְׁתִיקָה כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן עַל יְדֵי נִגּוּן שֶׁל הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת מֹשֶׁה כַּנַּ"ל, עַל יְדֵי זֶה עוֹלִים וְיוֹצְאִים כָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁנָּפְלוּ בְּתוֹךְ הָאֶפִּיקוֹרְסוּת הַזּאֹת שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, כִּי נִגּוּנוֹ הוּא בִּבְחִינוֹת רֹאשׁ אֱמוּנָה, הַיְנוּ אֱמוּנָה הָעֶלְיוֹנָה עַל הַכֹּל, שֶׁעַל יְדֵי נִגּוּן וֶאֱמוּנָה זוֹ נִתְבַּטְּלִים כָּל הָאֶפִּיקוֹרְסוּת, וְנִכְלָלִים וְנִתְבַּטְּלִים כָּל הַנִּגּוּנִים בְּתוֹךְ הַנִּגּוּן הַזֶּה, שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִן הַכֹּל, שֶׁמִּמֶּנּוּ נִמְשָׁכִים כָּל הַנִּגּוּנִים כַּנַּ"ל:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות קכ״ב
כ־2 דק׳ · כ־250 מילים · 46% מהספר עד סוף היום
שיחות הר״ן · אות קכ״ב · חלק 1 מתוך 2 (חלוקת האתר)שמעתי בשמו, שאמר שאם לא היה ממתין בבטחון לישועת ה', כבר היה איש נוסע ומטלטל כמו כל הנוסעים ומטלטלים עצמם בשביל הפרנסה, כנהוג עכשו. והכונה, כי אמר זאת לענין הנהגת הבית בפרנסה ומלבושים ושאר צרכי הבית, שעל פי רב חסר לאדם הרבה, כגון: לזה חסר מלבוש פשוט, ויש שחסר להם מלבושים חשובים או דירה וכו', שצריכין להמתין לישועת ה' ולבלי לדחק את השעה למלאות החסרון תכף ומיד, רק צריכין להמתין עד ירחם ה'. ואמר על עצמו ענין הנ"ל, שאם לא היה ממתין, כגון כשהיה חסר לו איזה דבר - אם היה דוחק את השעה שיהיה דוקא תכף - היה צריך ללוות לעצמו ולהיות בעל חוב עד שהיה מכרח להיות נוסע ומטלטל.
שיחות הר״ן · אות קכ״ב · חלק 2 מתוך 2 (חלוקת האתר)כמו שאנו יודעים ענין הנוסעים שהם מכרחים תמיד לסע על המדינה מחמת שהם תמיד בעלי חובות. וענין זה צריכים לידע מאד, וצריכין ללמוד עצמו להרגיל את עצמו בזה מאד, כי לכל אדם חסר הרבה, אפלו בעלי בתים ועשירים גדולים, מכל שכן מקבלים, אפלו החשובים והגדולים. וצריך לזה להסתפק במעוט ולהנהיג ביתו כפי השעה והזמן. ואם נדמה לו שצריך מלבוש או לאשתו ובניו - אף על פי שמכרח לו, אל ידחק השעה ללוות ולהקיף ולהיות בעל חוב, אך ימתין עד שיבוא עתו. וטוב לסבל דחק אפלו במזונות, וכל שכן במלבושים ודירות וכו', ולא להיות בעל חוב. ומוטב שיהיה בעל חוב לעצמו או לבני ביתו במלבושים מלהיות בעל חוב להחנוני או לאחרים. כי בכל עניני פרנסה צריכין להמתין עד שיבוא עתו, כנזכר לעיל; כמו שכתוב (תהלים קמ"ה, ט"ו): ״עיני כל אליך ישברו, ואתה נותן להם את אכלם בעתו״:
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות י״ד
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 45% מהספר עד סוף היום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות י״ד · חלק 2 מתוך 13 (חלוקת האתר)וכאשר נשמע לאנשי סטנבול שהמלחמה הנ"ל מתעוררת, והצרפת הולך ובא על הים, אזי לא רצו קהלה קדישא של סטנבול להניח שום יהודי לצאת מקיר העיר וחוצה, לפרש על הים. ורבנו זכרונו לברכה, לא השגיח על זה ורצה להפקיר את עצמו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קצ״ז
כ־3 דק׳ · כ־340 מילים · 34% מהספר עד סוף היום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קצ״ז · חלק 2 מתוך 3 (חלוקת האתר)גַּם זֶה שֶׁשִּׁבֵּר אֶת הַלּוּחוֹת הִיא גַּם־כֵּן בַּבְּחִינָה הַנַּ"ל כִּי זֶה עָשָׂה גַּם־כֵּן מִדַּעְתּוֹ וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, וְעוֹד דִּבֵּר בָּעִנְיָנִים הַנַּ"ל: וְהַמּוּבָן מִדְּבָרָיו הָיָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים, וְרוֹדְפִין אוֹתוֹ מְאֹד מְאֹד (הַיְנוּ בְּרוּחָנִיּוּת) וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לָשׁוּת עֵצוֹת בְּנַפְשׁוֹ אֵיךְ לְהִתְנַהֵג אִם לְהַשְׁלִיךְ הַנְהָגַת הָעוֹלָם לְגַמְרֵי מֵאַחַר שֶׁרוֹאֶה שֶׁאֵין בּוֹ תּוֹעֶלֶת כָּל כָּךְ כְּמוֹ שֶׁהוּא רוֹצֶה, וְאָמַר הֲלֹא כְּבָר דִּבַּרְנוּ מִזֶּה שֶׁמַּה שֶּׁצְּרִיכִין לְבַלּוֹת זְמַן וִיגִיעָה לַעֲזֹר לְצַדִּיק גּוּפָנִי בַּעֲבוֹדַת ה', הַיְנוּ שֶׁהוּא עֲדַיִן מְלֻבָּשׁ בְּתוֹךְ הַגּוּף בְּזֶה הָעוֹלָם כְּשֶׁרוֹצִין לַעֲזֹר לוֹ לְהַעֲלוֹתוֹ וְלַהֲרִימוֹ לְמַדְרֵגָתוֹ הוּא קָשֶׁה יוֹתֵר מִלַּעֲזֹר וּלְהַעֲלוֹת אֶלֶף אֲלָפִים רְשָׁעִים בְּרוּחָנִיּוּת, דְּהַיְנוּ לְתַקֵּן נִשְׁמָתָם. כִּי בַּעַל בְּחִירָה קָשֶׁה מְאֹד לִפְעֹל אֶצְלוֹ לְנַתְּקוֹ מִבְּחִירָתוֹ לְהַנְטוֹתוֹ לְדֶרֶךְ הָאֱמֶת, כִּי אֲפִלּוּ הַגָּדוֹל שֶׁבָּרְשָׁעִים מֵאַחַר שֶׁהוּא כְּבָר נִסְתַּלֵּק לְעוֹלָמוֹ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ מַה שֶּׁרוֹצִים, וְכָל מַה שֶּׁיְּצַוֶּה עָלָיו יַעֲשֶׂה אֲפִלּוּ אִם הוּא רָשָׁע גָּדוֹל מְאֹד. וּלְהֶפֶךְ אֲפִלּוּ הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל שֶׁהוּא עֲדַיִן בְּתוֹךְ הַגּוּף וְיֵשׁ לוֹ בְּחִירָה, קָשֶׁה מְאֹד לִפְעֹל עִמּוֹ לְהַנְטוֹתוֹ אֶל הָאֱמֶת מֵאֵיזֶה דֶּרֶךְ וְעִנְיָן שֶׁצְּרִיכִין לַהֲשִׁיבוֹ מִזֶּה. (וְהַכְּלָל כְּפִי מַה שֶּׁנִּשְׁמָע מִדְּבָרָיו הוּא שֶׁהוּא עוֹסֵק לְתַקֵּן נְשָׁמוֹת שֶׁנָּפְלוּ מִיָּמִים קַדְמוֹנִים לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת וְכַמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר מִזֶּה (לְעֵיל קי), וְזֶה עִקַּר עֲבוֹדָתוֹ. עַל־כֵּן עוֹלֶה בְּדַעְתּוֹ לְהַשְׁלִיךְ לְגַמְרֵי הַנְהָגַת הָעוֹלָם אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא מְסֻפָּק כִּי בְּוַדַּאי אִם יַעֲזֹר לְמִי שֶׁהוּא בַּעַל בְּחִירָה לַהֲשִׁיבוֹ לַה' הוּא בְּוַדַּאי דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד אֲשֶׁר אֵין לְשַׁעֵר). אַחַר־כָּךְ דִּבֵּר עִמִּי מֵעִנְיַן מְקוֹם יְשִׁיבָתוֹ וְאָמַר שֶׁאוּמֶין טוֹב לְפָנָיו מְאֹד אִם יִרְצֶה לֵישֵׁב בְּאֵיזֶה מָקוֹם יוֹתֵר טוֹב לְפָנָיו פֹּה, וְאָמַר שֶׁגַּם לְעִנְיַן הִסְתַּלְּקוּתוֹ כְּשֶׁיִּמָּלְאוּ יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו לְאֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים טוֹב גַּם־כֵּן פֹּה. כִּי בְּאוּמֶין הָיָה קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם גָּדוֹל מְאֹד, כִּי נֶהֶרְגוּ רַבִּים מִיִּשְׂרָאֵל לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת אֲשֶׁר מִכָּל זֶה נִתְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ כַּיָּדוּעַ. גַּם רַבִּים מֵתוּ מַמָּשׁ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, כִּי הָעַכּוּ"ם רָצוּ שֶׁיָּמִירוּ דָּתָם וְהֵם מֵתוּ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם. וְגַם הַנְּפָשׁוֹת מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁנֶּהֶרְגוּ סְתָם הִיא גַּם־כֵּן קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם כַּיָּדוּעַ, וְכַמָּה מִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת שֶׁהָיוּ אָז, וְכַמָּה גְּמוּלֵי מֵחָלָב וְיוֹנְקֵי שָׁדַיִם שֶׁנֶּהֶרְגוּ לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת אֲשֶׁר כָּל זֶה הִיא קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם. וְהֵם (הַיְנוּ אֵלּוּ הָרְשָׁעִים הַמְפֻרְסָמִים הַנִּמְצָאִים פֹּה הַרְבֵּה) הֵם מִן הַסּוּסְפִיתָא [פְּסוֹלֶת] עַל־כֵּן הֵם אֶפִּיקוֹרְסִים כָּאֵלֶּה וְאַף־עַל־פִּי־כֵן גַּם בֵּינֵיהֶם בְּוַדַּאי יֵשׁ וְכוּ' (הַיְנוּ כִּי גַּם בְּתוֹךְ הַסּוּסְפִיתָא יֵשׁ גַּם־כֵּן אֵיזֶה נִיצוֹצוֹת יְקָרוֹת שֶׁעֲדַיִן לֹא נִזְדַּכְּכוּ כַּיָּדוּעַ).
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · לימוד · חלק שני · אות י״ד – אות ט״ז
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 47% מהספר עד סוף היום
ספר המידות · לימוד · חלק שני · אות י״דיד. עַל־יְדֵי תּוֹרָה בָּא לֶאֱמוּנָה, וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה בָּא לְקִדּוּשׁ־הַשֵּׁם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · לימוד · חלק שני · אות ט״וטו. זַכֵּי הָרְאוּת יְכוֹלִין לְהַכִּיר אֶת הָאָדָם, מִי רַבּוֹ שֶׁלִּמְּדוֹ תּוֹרָה. וְדַוְקָא כְּשֶׁמַּכִּירִין אֶת תּאַר פְּנֵי הָרַב, כִּי עַל־יְדֵי הַהֲלָכוֹת שֶׁלָּמַד מֵרַבּוֹ, נַעֲשֲֶׂה פְּנֵי הַתַּלְמִיד כְּתֹאַר פְּנֵי הָרַב, כִּי הַהֲלָכָה הִוא חָכְמָתוֹ הַמֵּאִיר תּאַר פָּנָיו (חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו), וּכְשֶׁמְּקַבֵּל הַהֲלָכָה מְקַבֵּל חֵלֶק מִתּאַר פָּנָיו, וּלְפִי רִבּוּי הַהֲלָכוֹת כֵּן נִתְרַבֶּה חֶלְקֵי תּאַר פָּנָיו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · לימוד · חלק שני · אות ט״זטז. עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַהִתְנַשְּׂאוּת שֶׁל רָאשֵׁי הַדּוֹר בְּתֹקֶף וָעז, וְעַל־יְדֵי זֶה נֶחְשָׁב בְּעֵינֵי כל הַמִּצְוָה שֶׁל הַכְנָסַת־אוֹרְחִים, וְעַל־יְדֵי זֶה הַלּוֹמְדִים זוֹכִים שֶׁהֲלָכָה כְּמוֹתָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י׳ · אות נ״א
כ־1 דק׳ · כ־10 מילים · 47% מהספר עד סוף היום
סיפורי מעשיות · מעשה י׳ · אות נ״אבְּלוֹט כְּתִיב: הָהָרָה הִמָּלֵט, הַיְנוּ סוֹחֵר, וּמִמֶּנּו נוֹלַד מָשִׁיחַ, שֶׁיָּבוֹא בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · מחשבות והרהורים · קטע ז׳ – קטע ח׳
כ־2 דק׳ · כ־230 מילים · 46% מהספר עד סוף היום
ליקוטי עצות · מחשבות והרהורים · קטע ז׳כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם כֻּלָּם בָּאִים בְּתוֹךְ הַדִּבּוּר. כִּי בְּשָׁעָה שֶׁהוּא חוֹשֵׁב הַמַּחֲשָׁבָה רְחוּשֵׁי מְרַחֲשָׁן שִׂפְתוֹתָיו. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין הָאָדָם מַרְגִּישׁ זֹאת, אַף עַל פִּי כֵן הוּא בְּדַקּוּת גָּדוֹל כִּדְאִיתָא בַּזֹּהַר. כִּי כָּל מַחֲשָׁבָה שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם כֻּלָּם מֻכְרָחִים לָבוֹא בְּתוֹךְ הַדִּבּוּר בִּשְׁעַת הַמַּחֲשָׁבָה, רַק שֶׁהוּא בְּדַקּוּת מְאֹד: (לק"א סי' ס"ו אות ד')
ליקוטי עצות · מחשבות והרהורים · קטע ח׳יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם הִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה אוֹ הִרְהוּרֵי נִאוּף וּמִתְגַּבְּרִים עֲלֵיהֶם בְּיוֹתֵר בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה. וְיֵשׁ שֶׁבְּשָׁעָה שֶּׁעוֹמְדִים לְהִתְפַּלֵּל, מִזְדַּמְּנִים לִפְנֵיהֶם דִּמְיוֹנוֹת כְּאִלּוּ עוֹמֵד לִפְנֵיהֶם דְּמוּת עֲבוֹדָה זָרָה אוֹ שְׁאָר דִּמְיוֹנוֹת רָעִים, וּמְבַלְבְּלִים אוֹתָם מְאֹד בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, וְיֵשׁ לָהֶם יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מֵהֶם, וְרוֹצִים לְהִתְגַּבֵּר מְאֹד לְהַעֲבִיר אוֹתָם הַמַּחֲשָׁבוֹת מִדַּעְתָּם, וְזוֹרְקִים רֹאשָׁם הֵנָּה וָהֵנָּה. אֲבָל דַּע, שֶׁכָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לָהֶם יִסּוּרִים יוֹתֵר וְכָל מַה שֶּׁהֵם מִתְגַּבְּרִים בְּיוֹתֵר לְהַעֲבִירָם מִדַּעְתָּם, יוֹתֵר וְיוֹתֵר הֵם מִתְגַּבְּרִים אֵלּוּ הַבִּלְבּוּלִים רָעִים וְהַדִּמְיוֹנוֹת, כִּי כָּךְ טִבְעָם, שֶׁכָּל מַה שֶּׁחוֹשְׁבִים עֲלֵיהֶם יוֹתֵר לִדְחוֹתָם הֵם כְּרוּכִים אַחֲרָיו יוֹתֵר. עַל־כֵּן עִקַּר הָעֵצָה לִבְלִי לְהַשְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶם כְּלָל, וְשֶׁלֹּא יִכְפַּת לֵהּ כְּלָל מַה שֶּׁעוֹמְדִים לְפָנָיו אֵלּוּ הַדִּמְיוֹנוֹת וְהַהִרְהוּרִים וְלֹא יִשְׁמַע אוֹתָם כְּלָל, רַק יַעֲשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ בְּמַה שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּתוֹרָה אוֹ תְּפִלָּה אוֹ מַשָּׂא וּמַתָּן וְלֹא יַשְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶם כְּלָל וְלֹא יַבִּיט לְאַחֲרָיו אִם נִסְתַּלְּקוּ מִמֶּנּוּ, רַק יַעֲשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ בְּמַה שֶׁהוּא עוֹסֵק וּבָזֶה יִסְתַּלְּקוּ מִמֶּנּוּ מִמֵּילָא. אַךְ זֶה הוּא רַק עֵצָה לְפִי שָׁעָה, וְהָעִקָּר שֶׁצָּרִיךְ לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר גּוּפוֹ, וְיֵלֵךְ אֵצֶל צַדִּיקֵי אֱמֶת וְיוֹרוֹ לוֹ דַּרְכֵי הָאֱמֶת, אָז יִסְתַּלְּקוּ מֵעָלָיו בְּתַכְלִית: (לק"א סי' ע"ב)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ע״ט · קטע א׳ – קטע ד׳
כ־6 דק׳ · כ־570 מילים · 51% מהספר עד סוף היום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ע״ט · קטע א׳"חַלְּצֵנִי יְהוָה מֵאָדָם רָע מֵאִישׁ חֲמָסִים תִּנְצְרֵנִי אֲשֶׁר חָשְׁבוּ רָעוֹת בְּלֵב כָּל יוֹם יָגוּרוּ מִלְחָמוֹת כָּל הַיּוֹם דְּבָרַי יְעַצֵּבוּ, עָלַי כָּל מַחְשְׁבוֹתָם לָרַע", רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מָרֵיהּ דְּעָלְמָא כּלָא, אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת עצֶם רִבּוּי הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁהִתְגַּבְּרָה בָּעוֹלָם עַכְשָׁו, וּמֵחֲמַת זֶה נוֹפְלִים עָלֵינוּ מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת רַבּוֹת מְאד, בְּלִי שִׁעוּר וָעֶרֶךְ וּבַעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים עַל יְדֵי עצֶם הַמַּחֲלֹקֶת בָּאִים מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל כְּפִירוֹת עַל הַכְּשֵׁרִים שֶׁבַּדּוֹר, כַּאֲשֶׁר גִּלִּיתָ לָנוּ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים וּבְגדֶל דַּלּוּתֵנוּ וַחֲלִישׁוּתֵינוּ אֵין אָנוּ יוֹדְעִין שׁוּם עֵצָה וְתַחְבּוּלָה לַעֲמד נֶגֶד הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים הָרַבִּים הַשּׁוֹטְפִים עָלֵינוּ בְכָל עֵת, וְאֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְהִנְנוּ מַשְׁלִיכִים עַצְמֵנוּ עָלֶיךָ לְבַד, בְּיָדְךָ נַפְקִיד רוּחֵנוּ, וְאָנוּ מוֹסְרִים כָּל הַמִּלְחָמָה עָלֶיךָ לְבַד, וְאַתָּה תִּלְחוֹם בַּעֲדֵנוּ, כִּי אַתָּה הוּא אִישׁ מִלְחָמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "יְהוָה אִישׁ מִלְחָמָה, יְהוָה שְׁמוֹ", וּמִי יַעֲמד נֶגְדְּךָ מָלֵא רַחֲמִים חוֹמֵל דַּלִּים, קָרוֹב לְקוֹרְאָיו בֶּאֱמֶת, חוּס וַחֲמל עָלֵינוּ וּרְאֵה נָא בְעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ, "רִיבָה יְהוָה אֶת יְרִיבַי, לְחַם אֶת לוֹחֲמָי, הַחֲזֵק מָגֵן וְצִנָּה וְקוּמָה בְּעֶזְרָתִי", וְהִלָּחֵם בַּעֲדֵנוּ נֶגֶד צוֹרְרֵנוּ, וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "יְהוָה יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִישׁוּן" עָזְרֵנוּ כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְנוּ דַּלּוּ עֵינֵינוּ לַמָּרוֹם יְהוָה, עָשְׁקָה לָנוּ עָרְבֵנוּ, רְאֵה "כִּי אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב" חָנֵּנוּ אֱלֹהִים כִּי שְׁאָפַנוּ אֱנוֹשׁ כָּל הַיּוֹם לוֹחֵם יִלְחָצֵנוּ "וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ", עֲשֵׂה לְמַעַנְךָ וְלֹא לְמַעֲנֵנוּ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ע״ט · קטע ב׳וְזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לִתֵּן צְדָקָה הַרְבֵּה לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים לְשִׁמְךָ לְבַד בְּלִי שׁוּם שְׁקָרִים וּבְלִי שׁוּם פְּנִיּוֹת, וְתַעַזְרֵנוּ תָמִיד לְקַיֵּם מִצְוַת צְדָקָה כָּרָאוּי כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בִּקְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה גְדוֹלָה בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב, וְתַצִּיל אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ שֶׁלֹּא נִכָּשֵׁל לְעוֹלָם בַּעֲנִיִּים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים, וְתִשְׁמְרֵנוּ מִצְּדָקוֹת הָרָעוֹת שֶׁאֵינָם כִּרְצוֹנְךָ, וְתַחְמל עָלֵינוּ בְּחֶמְלָתְךָ וְתָגֵן בַּעֲדֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ שֶׁלֹּא יַזִּיקוּ לָנוּ כְּלָל הַצְּדָקוֹת הָרָעוֹת שֶׁאֵינָם כִּרְצוֹנְךָ בֶּאֱמֶת, הַגּוֹרְמִים מַה שֶּׁגּוֹרְמִים
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ע״ט · קטע ג׳אָנָּא רַחוּם, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הַצִּילֵנוּ וְשָׁמְרֵנוּ מֵהֶם, וְתִתֵּן כּחַ לְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֶׁיַּמְשִׁיכוּ לְעַצְמָם כָּל הַצְּדָקוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, הָעוֹמְדִים מֵרָחוֹק מֵעֲדוּרֵי אֱמֶת וְתַעַזְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁנִּזְכֶּה לְהִכָּלֵל בְּמִדָּתוֹ שֶׁל יַעֲקב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָיָה מִדָּתוֹ אֱמֶת, וְנִזְכֶּה לְמִדַּת אֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת וּתְזַכֵּנוּ לַעֲשׂוֹת כָּל הַמִּצְווֹת לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵינוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ, עִם כָּל פְּרָטֵיהֶם וְדִקְדּוּקֵיהֶם, לְשִׁמְךָ לְבַד בֶּאֱמֶת, בְּלִי שׁוּם פְּנִיָּה וּבְלִי שׁוּם מַחֲשָׁבָה זָרָה בִּשְׁבִיל בְּנֵי אָדָם חַס וְשָׁלוֹם וְנִזְכֶּה לִהְיוֹת הַצְנֵעַ לֶכֶת בֶּאֱמֶת, לְדַקְדֵּק בְּכָל הַמִּצְווֹת בֵּינֵינוּ לְבֵין קוֹנֵנוּ, לַעֲשׂוֹתָם בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת לְשִׁמְךָ לְבַד בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְתַעַזְרֵנוּ לְהִתְדַבֵּק וּלְהִכָּלֵל בְּצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּבַאֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים אַנְשֵׁי אֱמֶת וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וּצְדָקָה תִּהְיֶה לָנוּ, כִּי נִשְׁמר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזּאת לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ", וְנֶאֱמַר. "וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ", וְנֶאֱמַר. "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקב, חֶסֶד לְאַבְרָהָם, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ע״ט · קטע ד׳עָזְרֵנוּ עָזְרֵנוּ חָנֵּנוּ חָנֵּנוּ, הַצִּילֵנוּ מֵרִיב לְשׁוֹנוֹת, הַצִּילֵנוּ וְשָׁמְרֵנוּ שֶׁלֹּא יַזִּיק לָנוּ כְּלָל לַעֲבוֹדָתֵנוּ הַמַּחֲלֹקֶת הַגְּדוֹלָה שֶׁיֵּשׁ עַכְשָׁו בָּעוֹלָם, וּבִפְרָט הַקָּטֵגוֹרְיָא שֶׁיֵּשׁ עַתָּה בֵּין הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְהַכְּשֵׁרִים שֶׁבַּדּוֹר, חוּס וַחֲמל עָלֵינוּ שֶׁלֹּא יַזִּיקוּ לָנוּ שׁוּם מַחֲלֹקֶת לֹא בְּגַשְׁמִיּוּת וְלֹא בְּרוּחָנִיּוּת, וּתְגָרֵשׁ וּתְבַטֵּל כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל גְּבוּלֵנוּ, כִּי אֵין לָנוּ שׁוּם עֵצָה וְתַחְבּוּלָה נֶגְדָּם כִּי אִם עָלֶיךָ לְבַד אָנוּ מַשְׁלִיכִים כָּל יְהָבֵינוּ, וְאַתָּה תִּלְחוֹם בַּעֲדֵנוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "יוֹם אִירָא אֲנִי אֵלֶיךָ אֶבְטָח, כִּי רַבּוּ מִשַּׂעֲרוֹת ראשִׁי שׂוֹנְאַי חִנָּם, יְהוָה מָה רַבּוּ צָרָי רַבִּים קָמִים עָלָי, רַבַּת צְרָרוּנִי מִנְּעוּרָי גַּם לֹא יָכְלוּ לִי, עַל גַּבִּי חָרְשׁוּ חוֹרְשִׁים הֶאֱרִיכוּ לְמַעֲנִיתָם, יְהוָה צַדִּיק קִצֵּץ עֲבוֹת רְשָׁעִים יֵבשׁוּ וְיִכָּלְמוּ מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי יִסּוֹגוּ אָחוֹר וְיַחְפְּרוּ חוֹשְׁבֵי רָעָתִי וְנַפְשִׁי תָּגִיל בַּיהוָה תָּשִׂישׂ בִּישׁוּעָתוֹ כָּל עַצְמוֹתַי תּאמַרְנָה יְהוָה מִי כָמוֹךָ, מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגּוֹזְלוֹ" רְאֵה דִּמְעָתִי וְאַנְחָתִי וְאֶנְקָתִי וּמְרִירוּת לְבָבִי וְכִלְיוֹן עֵינַי לִישׁוּעָתְךָ הָאֲמִתִּיּית, "אַל תַּעַזְבֵנִי יְהוָה, אֱלֹהַי אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי, חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי אֲדנָי תְּשׁוּעָתִי יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות לח
כ־1 דק׳ · כ־30 מילים · 49% מהספר עד סוף היום
השתפכות הנפש · אות לחאָמַר: בְּ"הוֹדוּ" שֶׁאוֹמְרִים בְּעֶרֶב שַׁבָּת קֹדֶם מִנְחָה יְכוֹלִין לְשַׁבֵּר לִבּוֹ מְאֹד וּלְפָרֵשׁ כָּל שִׂיחָתוֹ שָׁם. כִּי שָׁם מְדַבֵּר מֵעִנְיַן צָרוֹת הַנֶּפֶשׁ וּמֵעִנְיַן צְעָקָה עַל כָּל דָּבָר (שָׁם, סִימָן ע"ר).
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות מו · פסקה 1
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 48% מהספר עד סוף היום
משיבת נפש · רצף ג · אות מו · פסקה 1 · חלק 1 מתוך 3 (חלוקת האתר)בְּעֶרֶב רֹאשׁ־חֹדֶשׁ הַלְּבָנָה הִיא בְּתַכְלִית הַמִּעוּט וְאָז דַּוְקָא מַתְחֶלֶת לְהִתְמַלֹּאת מִיָּד בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, וְזֶה רֶמֶז עַל כְּלַל יִשְׂרָאֵל "שֶׁהֵם עֲתִידִים לְהִתְחַדֵּשׁ כְּמוֹתָהּ", כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים בְּבִרְכַּת קִדּוּשׁ לְבָנָה.
משיבת נפש · רצף ג · אות מו · פסקה 1 · חלק 2 מתוך 3 (חלוקת האתר)כִּי כָּל יְמֵי עוֹלָם אָנוּ עוֹסְקִים בְּתִקּוּן פְּגִימַת הַלְּבָנָה וּבְכָל פַּעַם מְתַקְּנִים אוֹתָהּ מְעַט מְעַט, עַד שֶׁלֶּעָתִיד תִּתְמַלֵּא פְּגִימָתָהּ לְגַמְרֵי וְלֹא יִהְיֶה בָּהּ שׁוּם מִעוּט וְכוּ', וְאַף־עַל־פִּי שֶׁבְּגַשְׁמִיּוּת אֵין אָנוּ רוֹאִין עַתָּה עֲדַיִן בְּהַלְּבָנָה שׁוּם תִּקּוּן כִּי בְּכָל חֹדֶשׁ חוֹזֶרֶת וּמִתְמַעֶטֶת כְּבַתְּחִלָּה, אַף־עַל־פִּי־כֵן אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁאֵין יְגִיעָתֵנוּ לָרִיק, חַס וְשָׁלוֹם, וּבְוַדַּאי הִיא נִתְתַּקֶּנֶת בְּרוּחָנִיּוּת בְּכָל פַּעַם עַד שֶׁלֶּעָתִיד נִרְאֶה זֹאת עַיִן בְּעַיִן שֶׁנִּתְמַלְּאָה פְּגִימָתָהּ עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת עֲבוֹדַת הַצַּדִּיקִים וְכָל יִשְׂרָאֵל.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · מחלקת · אות א
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 53% מהספר עד סוף היום
עצות ישרות · מחלקת · אות א · חלק 1 מתוך 6 (חלוקת האתר)כָּל אָדָם אֵיךְ שֶׁהוּא צָרִיךְ לִזָּהֵר עַל כָּל פָּנִים מֵחָכְמוֹת, שֶׁלֹּא יִהְיֶה חָכָם בְּעֵינֵי עַצְמוֹ, כִּי הַחָכְמוֹת שֶׁל הָעוֹלָם מַזִּיקִין מְאֹד מְאֹד, בִּפְרָט כְּשֶׁבָּא עַל־יְדֵי־זֶה לִידֵי מַחֲלֹקֶת, חַס וְשָׁלוֹם, מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁחוֹלֵק עַל־יְדֵי־זֶה עַל יְרֵאִים וּכְשֵׁרִים מִמֶּנּוּ.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ז · מכתב רמב · פסקה 11 – פסקה 3
כ־6 דק׳ · כ־620 מילים · 48% מהספר עד סוף היום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ז · מכתב רמב · פסקה 11אַחַר כָּתְבִי מִכְתָּבִי זֶה, בָּא לְבֵיתִי רַבִּי יַעֲקֹב חֲתַן הַבַּעַל מַגִּיהַּ, וְהֵבִיא מִכְתָּבוֹ עוֹד הַפַּעַם. וּמֵהַסְּתָם הָיָה לִי צַעַר מִמִּכְתָּבוֹ, בִּפְרָט מַה שֶּׁזּוּגָתוֹ רוֹצָה לַעֲסֹק בִּשְׁטוּתִים הֶבֶל אֵין בָּהֶם מוֹעִיל. וּכְבָר הִקְדַּמְתִּי לַהֲשִׁיבְךָ עַל הַכֹּל, וְגַם זֶה צְרִיכִין לִסְבֹּל, בִּלְבּוּל דַּעַת הֶהָמוֹן וְהַנָּשִׁים שֶׁרוֹצִים לַעֲסֹק בִּשְׁטוּתִים בִּרְפוּאוֹת וּלְחָשִׁים שֶׁל הֶבֶל. וְהַכֹּל לְטוֹבָה, כִּי גַּם זֶה מְכַפֵּר עָווֹן, כִּי אֵין שׁוּם צַעַר נֶאֱבָד, וְהַכֹּל נֶחֱשָׁב לְכַפָּרַת עָווֹן. עַל כֵּן אֲהוּבִי בְּנִי שֶׁיִּחְיֶה אִם אָמְנָם צַעַרְךָ גָּדוֹל וַאֲנִי מִצְטַעֵר הַרְבֵּה מִיִסּוּרֶיךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם, עִם כָּל זֶה אַתָּה מַחֲמִיר בְּיוֹתֵר, וְאַתָּה מַגְדִּיל הַצַּעַר יוֹתֵר מִדַּאי. וְכָל דְּבָרֵינוּ הֵם לְמַעֵט וּלְהַקְטִין הַצַּעַר וְהַצָּרָה וְלִמְצֹא הַרְחָבָה בְּתוֹךְ הַצָּרָה עַצְמָהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב עַל פָּסוּק בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִי (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן קצה), וְאַתָּה דַּרְכְּךָ בְּכָל פַּעַם לְהַגְדִּיל כָּל מִינֵי צַעַר יוֹתֵר מִדַּאי. בִּפְרָט שֶׁכְּבָר אַתָּה רוֹאֶה בִּמְעַט יָמֶיךָ שֶׁעָבְרוּ עָלֶיךָ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִמָּלֵט מִיִּסּוּרִים כִּמְעַט בְּכָל יוֹם, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל בְּפֵרוּשׁ (שָׁם תִּנְיָנָא עז) "דַּע שֶׁבְּכָל יוֹם צָרִיךְ שֶׁיַּעֲבֹר אֵיזֶה צַעַר עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל וְכוּ'", וְגַם מֵאֲחֵרִים אַתָּה רוֹאֶה גֹּדֶל הַפְּגָעִים וּמִינֵי צַעַר וּדְאָגוֹת וְיִסּוּרִים שֶׁעוֹבְרִים עַל כָּל אֶחָד. עַל כֵּן אֵין לְהַגְדִּיל הַצַּעַר יוֹתֵר מִדַּאי, רַק אַדְּרַבָּא לְהִתְגַּבֵּר לִמְצֹא הַרְחָבָה בְּתוֹךְ הַצָּרָה עַצְמָהּ רַחֲמָנָא לִצְלַן, וְעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא לְהוֹדוֹת לַה' עַל הֶעָבַר וְלִצְעֹק לְהַבָּא, שֶׁיַּצִּילְךָ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו מִכָּל מִינֵי צַעַר. וְיוֹצִיאֲךָ מִצָּרָה לִרְוָחָה גְּמוּרָה, וְיִשְׁלַח רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְבִנְךָ וּבִתְּךָ מְהֵרָה אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ז · מכתב רמב · פסקה 12וְאוֹדוֹת הָרַעַשׁ דְּפֹה, כְּבָר הוֹדַעְתִּיךָ קְצָת. וּמַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בִּפְרָטִיּוּת אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר. תְּהִלָּה לָאֵל נִמְצָאִים רַבִּים שֶׁמַּחֲזִיקִים אִתָּנוּ, וְהֵם הָרֹב גַּם בְּגַשְׁמִיּוּת, מִלְּבַד רַבִּים אֲשֶׁר אִתָּנוּ וְכוּ' [גַּם] בְּרוּחָנִיּוּת. אַךְ עַזּוּת וְחֻצְפָּא, מַלְכוּתָא בְּלָא תָגָא. וְגַם הָעַזֵּי פָּנִים בְּעַצְמָם מִתְחָרְטִים בְּכָל פַּעַם. אֲבָל אֲנִי רוֹאֶה בְּכָל פַּעַם שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְאַוֶּה גַּם לִתְפִלָּתֵנוּ, וּבִשְׁבִיל זֶה נַעֲשֶׂה בְּכָל פַּעַם מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה, הַכֹּל כְּדֵי לְהַזְכִּירֵנוּ לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו, וּבְתוֹךְ זֶה נִתְפַּלֵּל גַּם עַל צְרָכֵינוּ. וְהָעִקָּר לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁזֶּה יְסוֹד הַכֹּל. וְכָל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה עִם כָּל אֶחָד הַכֹּל רְמָזִים בִּשְׁבִיל זֶה. וְלַה' הַיְשׁוּעָה וְהַתִּקְוָה שֶׁיִּתְתַּקֵּן הַכֹּל מְהֵרָה. וְהַכֹּל יִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ז · מכתב רמג · פסקה 1בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם א' קֹרַח תקצ"ז נֶעמְרוֹב.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ז · מכתב רמג · פסקה 2אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק נֵרוֹ יָאִיר. וְעִם כָּל יוֹצְאֵי חֲלָצָיו שֶׁיִּחְיוּ.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ז · מכתב רמג · פסקה 3מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי בְּיוֹם ג' שְׁלַח. וְהָיָה לִי לְנַחַת גָּדוֹל מְאֹד, כִּי עֵינַי הָיוּ צוֹפִיּוֹת וְכָלוֹת כָּל הַזְּמַן לִרְאוֹת מִכְתָּבְךָ, וַיְהִי תּוֹחַלְתִּי נִכְזָבָה, כִּי נִתְעַכֵּב הָאִגֶּרֶת עַד יוֹם ג' הַנַּ"ל. בָּרוּךְ הַשֵּׁם אֲשֶׁר עֲזָרַנִי עַד כֹּה אֲשֶׁר הוֹדַעְתַּנִי שְׁמוּעָה טוֹבָה מִבְּרִיאַת בָּנֶיךָ שֶׁיִּחְיוּ וְשֶׁקִּבַּלְתָּ מִכְתָּבִי וְכוּ'. בָּרוּךְ הַשֵּׁם אֲשֶׁר עֲזָרַנִי עַד כֹּה. וּתְהִלָּה לָאֵל כָּעֵת פֹּה נִשְׁקָט קְצָת, אַךְ עֲדַיִן יֵשׁ לִי בְּכָל עֵת פְּחָדִים כְּשֶׁמִּתְקַבְּצִים אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ וְאֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל אֵיךְ לְהִתְנַהֵג. וְתוֹדָה לָאֵל בְּשַׁבַּת הֶעָבַר הָיוּ אֶצְלִי אַרְבָּעָה אוֹרְחִים כְּשֵׁרִים, וּבָרוּךְ הַשֵּׁם דִּבַּרְנוּ דִּבְרֵי אֱמֶת וְשָׂמַחְנוּ קְצָת. וְכָל דִּבּוּרֵנוּ הָיוּ מֵעִנְיַן הַמִּדְרָשׁ שֶׁכָּתַבְתִּי לָכֶם אֵין מְחַזְּקִין אֶלָּא לִמְחֻזָּקִין וְכוּ'. וּמֵחֲמַת הַנְּחִיצָה וְגַם אֵינִי יוֹדֵעַ עַל יְדֵי מִי יִהְיֶה נִשְׁלָח לְךָ מִכְתָּבִי כִּי אֲנִי שׁוֹלְחוֹ לִבְרֶסְלֶב, עַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ז · מכתב רמג · פסקה 4דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִישׁוּעָה בְּקָרוֹב לְמַעַן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ז · מכתב רמג · פסקה 5נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ז · מכתב רמג · פסקה 6לְהוֹדִיעֵנִי חֲדָשׁוֹת לְטוֹבָה.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ז · מכתב רמד · פסקה 1בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ו' עֶרֶב שַׁבָּת קֹדֶשׁ דְּבָרִים תקצ"ז וִוינִיצֶא.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ז · מכתב רמד · פסקה 2שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק נֵרוֹ יָאִיר.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ז · מכתב רמד · פסקה 3מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי פֹּה אֶתְמוֹל בְּבִיאָתִי לְפֹה וְהָיוּ לִי לְנַחַת בִּרְאוֹתִי עֹצֶם תְּשׁוּקָתְךָ לְהַשִּׂיג מִכְתָּבִי, אוּלַי תְּקַבֵּל אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה לְהִתְחַדֵּשׁ מֵעַתָּה בְּאֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה לָנֶצַח. וּבַעֲבוּר זֶה הֻכְרַחְתִּי עַצְמִי עַתָּה לִשְׁלֹחַ לְךָ מִכְתָּבִי זֶה, אִם כִּי אֵין בִּלְשׁוֹנִי דָּבָר חָדָשׁ לְהוֹדִיעֲךָ, וְגַם כְּבָר סָמוּךְ לִפְנוֹת הַיּוֹם. וּתְהִלָּה לָאֵל בָּאתִי לְפֹה לְשָׁלוֹם אֶתְמוֹל קֹדֶם חֲצוֹת הַיּוֹם, וּבָרוּךְ הַשֵּׁם הַכֹּל שָׁלוֹם. וְאִם תִּרְצֶה תִּשְׁלַח לִי מִכְתָּבְךָ לְאוּמַאן, וְאֶרְאֶה לְהוֹדִיעֲךָ מִשָּׁם עוֹד הַפַּעַם בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹלִיכֵנִי לְשָׁלוֹם, יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ. וּמֵעֹצֶם הַנְּחִיצָה אִי אֶפְשָׁר לְהַרְחִיב הַדִּבּוּר שֶׁל אֱמֶת כְּלָל, אַךְ אֱמֶת אֵין צְרִיכִין לְהַרְחִיבוֹ כִּי קוּשְׁטָא קָאֵי. וְדִבּוּר אֶחָד שֶׁל אֱמֶת עוֹלֶה יוֹתֵר מֵאֲלָפִים וְרִבְבוֹת דִּבּוּרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם אֲחִיזַת הַשֶּׁקֶר וְכוּ'. כַּמְבֹאָר בְּסִימָן קצ"ב לִקּוּטֵי חֵלֶק א' שֶׁדִּבּוּר אֱמֶת הוּא יָקָר וְכוּ'.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 2
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 48% מהספר עד סוף היום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 2 · חלק 1 מתוך 11 (חלוקת האתר)יְהוּדָה בֶּן טַבַּאי. ר' יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא. ר' יְהוּדָה בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי. ר' יְהוּדָה הַכֹּהֵן.
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 2 · חלק 2 מתוך 11 (חלוקת האתר)ר' יְהוּדָה בֶּן אַבָּא. ר' יְהוּדָה בֶּן בָּבָא מֵעֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת. ר' יְהוּדָה בֶּן דָּמָא מֵעֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת. אַבָּא יְהוּדָה.
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 2 · חלק 3 מתוך 11 (חלוקת האתר)ר' יְהוּדָה הַבּוֹשֵׂם. יְהוּדָה אִישׁ כְּפַר בַּרְתּוֹתָא. יְהוּדָה בֶּן דּוֹסְתָּאִי. ר' יְהוּדָה בֶּן פַּטִירִי. ר' יְהוּדָה בֶּן פְּתוֹרָה.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן פ״ד · סעיף א׳ – סעיף ז׳
כ־3 דק׳ · כ־300 מילים · 44% מהספר עד סוף היום
קיצור שולחן ערוך · סימן פ״ד · סעיף א׳כָּל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ לֹא מַלְבּוּשׁ וְלֹא תַּכְשִׁיט, אָסוּר לָצֵאת בּוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ לְכַרְמְלִית. וְלָכֵן אָסוּר לָצֵאת בְּמַחַט הַתְּחוּבָה בְּבִגְדּוֹ, וַאֲפִלּוּ בְּמַחַט שֶׁאֵין בָּהּ נֶקֶב. וַאֲפִלּוּ לְצֹרֶךְ לְבִישָׁה, יֵשׁ לְהַחְמִיר בְּאִישׁ. אֲבָל אִשָּׁה, כֵּיוָן שֶׁדֶּרֶךְ הַנָּשִׁים לְהַעֲמִיד קִשּׁוּרֵיהֶן, כְּגוֹן הַצְּעִיפִים וְכַדּוֹמֶה בִּמְחָטִין, מֻתֶּרֶת לָצֵאת בָּהֶן לְצֹרֶךְ הַלְּבִישָׁה. וְדַוְקָא בְּמַחַט שֶׁאֵינָהּ נְקוּבָה. אֲבָל לֹא בְּמַחַט נְקוּבָה.
קיצור שולחן ערוך · סימן פ״ד · סעיף ב׳בְּתַכְשִׁיטִין, יֵשׁ גַּם כֵּן דְּבָרִים שֶׁאָסְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לָצֵאת בָּהֶם בַּשַׁבָּת לִרְשׁוּת הָרַבִּים. יֵשׁ תַּכְשִׁיטִין שֶׁאָסְרוּ לָאֲנָשִׁים, וְיֵשׁ תַּכְשִׁיטִין שֶׁאָסְרוּ לַנָשִׁים, וְהַיְנוּ תַּכְשִׁיטִין שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא תְּסִירֵם לְהַרְאוֹתָן. וְעַכְשָׁו נִתְפַּשֵּׁט הַמִּנְהָג לְהַתִּיר, וְהַפּוֹסְקִים כָּתְבוּ טְעָמִים לָזֶה. וִירֵא שָׁמַיִם יֵשׁ לוֹ לְהַחְמִיר עַל עַצְמוֹ (עַיֵן שֻלְחָן עָרוּךְ סִימָן ש"א וְסִימָן ש"ג). וּבִפְרָט יֵשׁ לִזָּהֵר, שֶׁלֹּא יֵצֵא אִישׁ בְּטַבַּעַת שֶׁאֵין עָלֶיהָ חוֹתָם מְפֻתָּח (עַיֵן תּוֹסֶפֶת שַׁבָּת סִימָן ש"ג סָעִיף קָטָן ל"ט). וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יִשָּׂא אֶצְלוֹ כְּלִי הַשָּׁעוֹת (שָׁעוֹן) (אוהר, זייגער), וַאֲפִלּוּ קָשׁוּר בִּרְבִיד הַזָּהָב שֶׁהוּא נוֹשֵׁא עַל צַוָּארוֹ וְהוּא תַּכְשִׁיט. אֲבָל כְּלִי הַשָׁעוֹת (שָׁעוֹן) הַמֻּנָּח בְּתוֹךְ הַכִּיס, הֲוֵי מַשָּׂא [מַמָשׁ] וְאֵין לוֹ הֶתֵּר.
קיצור שולחן ערוך · סימן פ״ד · סעיף ג׳מַפְתֵּחַ שֶׁל כֶּסֶף, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא נַעֲשֶׂה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ, כֵּיוָן שֶׁהוּא גַּם לְתַכְשִׁיט, נוֹהֲגִין לָצֵאת בּוֹ בַּשַׁבָּת, אֲבָל בָּתֵּי עֵינַיִם (מִשְׁקָפַיִם) (ברילל) אַף עַל פִּי שֶׁהֵן מְשֻׁבָּצוֹת בְּכֶסֶף, אָסוּר לָצֵאת בָּהֶן.
קיצור שולחן ערוך · סימן פ״ד · סעיף ד׳אָסוּר לְאִשָּׁה לָתֵת בֶּגֶד עַל צְעִיפָהּ, וְכֵן הָאִישׁ עַל הַכּוֹבַע שֶׁלּוֹ מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים, שֶׁאֵין זֶה דֶּרֶךְ מַלְבּוּשׁ. וְאִם כַּוָּנָתָן שֶׁלֹּא יְצַעֲרוּ אוֹתָן הַגְּשָׁמִים מֻתָּר.
קיצור שולחן ערוך · סימן פ״ד · סעיף ה׳הַחִגֵּר, וְכֵן הַחוֹלֶה שֶׁעָמַד מֵחָלְיוֹ, וְכֵן זָקֵן מֻפְלָג, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לֵילֵךְ בְּלֹא מַקֵּל, מֻתָּר לוֹ לֵילֵךְ בְּמַקֵּל בְּיָדוֹ. אֲבָל אִם אֶפְשָׁר לוֹ לֵילֵךְ בְּלֹא מַקֵּל, וּבְתוֹךְ בֵּיתוֹ הוֹלֵךְ בְּלֹא מַקֵּל, אֶלָּא כְּשֶׁהוֹלֵךְ לַחוּץ נוֹטֵל אוֹתוֹ לְהַחְזִיק בּוֹ, אָסוּר. וְכֵן הַסּוּמָא אָסוּר לָצֵאת בְּמַקֵּל בְּעִיר שֶׁאֵינָהּ מְתֻקֶּנֶת בְּעֵרוּבִין. וּמִי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ כְּלָל לַמַקֵּל, אָסוּר לוֹ לָצֵאת בּוֹ אֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ עֵרוּבִין, מִשּׁוּם זִילוּתָא דְּשַׁבָּת.
קיצור שולחן ערוך · סימן פ״ד · סעיף ו׳מִי שֶׁהוּא אָסוּר בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת, מֻתָּר לָצֵאת בָּהֶן.
קיצור שולחן ערוך · סימן פ״ד · סעיף ז׳אֵין יוֹצְאִים בִּקְשָׁרִים וְהֵם עֵצִים גְּבוֹהִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מוֹשָׁב לְכַף הָרֶגֶל, וְהוֹלְכִין בָּהֶם בְּטִיט וּבְמַיִם.
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
התפילה היומית
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
מסדר ליקוטי תפילות
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ע״ט
"חַלְּצֵנִי יְהוָה מֵאָדָם רָע מֵאִישׁ חֲמָסִים תִּנְצְרֵנִי אֲשֶׁר חָשְׁבוּ רָעוֹת בְּלֵב כָּל יוֹם יָגוּרוּ מִלְחָמוֹת כָּל הַיּוֹם דְּבָרַי יְעַצֵּבוּ, עָלַי כָּל מַחְשְׁבוֹתָם לָרַע", רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מָרֵיהּ דְּעָלְמָא כּלָא, אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת עצֶם רִבּוּי הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁהִתְגַּבְּרָה בָּעוֹלָם עַכְשָׁו, וּמֵחֲמַת זֶה נוֹפְלִים עָלֵינוּ מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת רַבּוֹת מְאד, בְּלִי שִׁעוּר וָעֶרֶךְ וּבַעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים עַל יְדֵי עצֶם הַמַּחֲלֹקֶת בָּאִים מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל כְּפִירוֹת עַל הַכְּשֵׁרִים שֶׁבַּדּוֹר, כַּאֲשֶׁר גִּלִּיתָ לָנוּ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים וּבְגדֶל דַּלּוּתֵנוּ וַחֲלִישׁוּתֵינוּ אֵין אָנוּ יוֹדְעִין שׁוּם עֵצָה וְתַחְבּוּלָה לַעֲמד נֶגֶד הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים הָרַבִּים הַשּׁוֹטְפִים עָלֵינוּ בְכָל עֵת, וְאֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְהִנְנוּ מַשְׁלִיכִים עַצְמֵנוּ עָלֶיךָ לְבַד, בְּיָדְךָ נַפְקִיד רוּחֵנוּ, וְאָנוּ מוֹסְרִים כָּל הַמִּלְחָמָה עָלֶיךָ לְבַד, וְאַתָּה תִּלְחוֹם בַּעֲדֵנוּ, כִּי אַתָּה הוּא אִישׁ מִלְחָמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "יְהוָה אִישׁ מִלְחָמָה, יְהוָה שְׁמוֹ", וּמִי יַעֲמד נֶגְדְּךָ מָלֵא רַחֲמִים חוֹמֵל דַּלִּים, קָרוֹב לְקוֹרְאָיו בֶּאֱמֶת, חוּס וַחֲמל עָלֵינוּ וּרְאֵה נָא בְעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ, "רִיבָה יְהוָה אֶת יְרִיבַי, לְחַם אֶת לוֹחֲמָי, הַחֲזֵק מָגֵן וְצִנָּה וְקוּמָה בְּעֶזְרָתִי", וְהִלָּחֵם בַּעֲדֵנוּ נֶגֶד צוֹרְרֵנוּ, וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "יְהוָה יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִישׁוּן" עָזְרֵנוּ כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְנוּ דַּלּוּ עֵינֵינוּ לַמָּרוֹם יְהוָה, עָשְׁקָה לָנוּ עָרְבֵנוּ, רְאֵה "כִּי אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב" חָנֵּנוּ אֱלֹהִים כִּי שְׁאָפַנוּ אֱנוֹשׁ כָּל הַיּוֹם לוֹחֵם יִלְחָצֵנוּ "וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ", עֲשֵׂה לְמַעַנְךָ וְלֹא לְמַעֲנֵנוּ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לִתֵּן צְדָקָה הַרְבֵּה לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים לְשִׁמְךָ לְבַד בְּלִי שׁוּם שְׁקָרִים וּבְלִי שׁוּם פְּנִיּוֹת, וְתַעַזְרֵנוּ תָמִיד לְקַיֵּם מִצְוַת צְדָקָה כָּרָאוּי כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בִּקְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה גְדוֹלָה בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב, וְתַצִּיל אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ שֶׁלֹּא נִכָּשֵׁל לְעוֹלָם בַּעֲנִיִּים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים, וְתִשְׁמְרֵנוּ מִצְּדָקוֹת הָרָעוֹת שֶׁאֵינָם כִּרְצוֹנְךָ, וְתַחְמל עָלֵינוּ בְּחֶמְלָתְךָ וְתָגֵן בַּעֲדֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ שֶׁלֹּא יַזִּיקוּ לָנוּ כְּלָל הַצְּדָקוֹת הָרָעוֹת שֶׁאֵינָם כִּרְצוֹנְךָ בֶּאֱמֶת, הַגּוֹרְמִים מַה שֶּׁגּוֹרְמִים
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אָנָּא רַחוּם, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הַצִּילֵנוּ וְשָׁמְרֵנוּ מֵהֶם, וְתִתֵּן כּחַ לְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֶׁיַּמְשִׁיכוּ לְעַצְמָם כָּל הַצְּדָקוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, הָעוֹמְדִים מֵרָחוֹק מֵעֲדוּרֵי אֱמֶת וְתַעַזְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁנִּזְכֶּה לְהִכָּלֵל בְּמִדָּתוֹ שֶׁל יַעֲקב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָיָה מִדָּתוֹ אֱמֶת, וְנִזְכֶּה לְמִדַּת אֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת וּתְזַכֵּנוּ לַעֲשׂוֹת כָּל הַמִּצְווֹת לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵינוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ, עִם כָּל פְּרָטֵיהֶם וְדִקְדּוּקֵיהֶם, לְשִׁמְךָ לְבַד בֶּאֱמֶת, בְּלִי שׁוּם פְּנִיָּה וּבְלִי שׁוּם מַחֲשָׁבָה זָרָה בִּשְׁבִיל בְּנֵי אָדָם חַס וְשָׁלוֹם וְנִזְכֶּה לִהְיוֹת הַצְנֵעַ לֶכֶת בֶּאֱמֶת, לְדַקְדֵּק בְּכָל הַמִּצְווֹת בֵּינֵינוּ לְבֵין קוֹנֵנוּ, לַעֲשׂוֹתָם בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת לְשִׁמְךָ לְבַד בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְתַעַזְרֵנוּ לְהִתְדַבֵּק וּלְהִכָּלֵל בְּצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּבַאֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים אַנְשֵׁי אֱמֶת וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וּצְדָקָה תִּהְיֶה לָנוּ, כִּי נִשְׁמר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזּאת לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ", וְנֶאֱמַר. "וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ", וְנֶאֱמַר. "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקב, חֶסֶד לְאַבְרָהָם, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗עָזְרֵנוּ עָזְרֵנוּ חָנֵּנוּ חָנֵּנוּ, הַצִּילֵנוּ מֵרִיב לְשׁוֹנוֹת, הַצִּילֵנוּ וְשָׁמְרֵנוּ שֶׁלֹּא יַזִּיק לָנוּ כְּלָל לַעֲבוֹדָתֵנוּ הַמַּחֲלֹקֶת הַגְּדוֹלָה שֶׁיֵּשׁ עַכְשָׁו בָּעוֹלָם, וּבִפְרָט הַקָּטֵגוֹרְיָא שֶׁיֵּשׁ עַתָּה בֵּין הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְהַכְּשֵׁרִים שֶׁבַּדּוֹר, חוּס וַחֲמל עָלֵינוּ שֶׁלֹּא יַזִּיקוּ לָנוּ שׁוּם מַחֲלֹקֶת לֹא בְּגַשְׁמִיּוּת וְלֹא בְּרוּחָנִיּוּת, וּתְגָרֵשׁ וּתְבַטֵּל כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל גְּבוּלֵנוּ, כִּי אֵין לָנוּ שׁוּם עֵצָה וְתַחְבּוּלָה נֶגְדָּם כִּי אִם עָלֶיךָ לְבַד אָנוּ מַשְׁלִיכִים כָּל יְהָבֵינוּ, וְאַתָּה תִּלְחוֹם בַּעֲדֵנוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "יוֹם אִירָא אֲנִי אֵלֶיךָ אֶבְטָח, כִּי רַבּוּ מִשַּׂעֲרוֹת ראשִׁי שׂוֹנְאַי חִנָּם, יְהוָה מָה רַבּוּ צָרָי רַבִּים קָמִים עָלָי, רַבַּת צְרָרוּנִי מִנְּעוּרָי גַּם לֹא יָכְלוּ לִי, עַל גַּבִּי חָרְשׁוּ חוֹרְשִׁים הֶאֱרִיכוּ לְמַעֲנִיתָם, יְהוָה צַדִּיק קִצֵּץ עֲבוֹת רְשָׁעִים יֵבשׁוּ וְיִכָּלְמוּ מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי יִסּוֹגוּ אָחוֹר וְיַחְפְּרוּ חוֹשְׁבֵי רָעָתִי וְנַפְשִׁי תָּגִיל בַּיהוָה תָּשִׂישׂ בִּישׁוּעָתוֹ כָּל עַצְמוֹתַי תּאמַרְנָה יְהוָה מִי כָמוֹךָ, מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגּוֹזְלוֹ" רְאֵה דִּמְעָתִי וְאַנְחָתִי וְאֶנְקָתִי וּמְרִירוּת לְבָבִי וְכִלְיוֹן עֵינַי לִישׁוּעָתְךָ הָאֲמִתִּיּית, "אַל תַּעַזְבֵנִי יְהוָה, אֱלֹהַי אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי, חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי אֲדנָי תְּשׁוּעָתִי יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗היום בלוח ובמחזור
סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 181 מתוך 385 במחזור של שנת ה׳תשפ״ז
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־37 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת ד׳ באדר ב׳): פקודי
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־11 במרץ 2027, בשעה 17:43 בערך.
המחזור השנתי
שנה מעוברת: הסדר מחולק ל־385 ימים.
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
ההתקדמות שלך
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
התיקון הכללי
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
העמקה ומקורות
הספרים של היום בספרייה
- ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ד
- שיחות הר״ן · אות קכ״ב
- שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל
- חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קצ״ז
- ספר המידות · לימוד
- סיפורי מעשיות · מעשה י׳
- ליקוטי עצות · מחשבות והרהורים
- השתפכות הנפש · אות לח
- משיבת נפש · רצף ג · אות מו
- עצות ישרות · מחלקת
- עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ז · מכתב רמב
- עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ז · מכתב רמג
- עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ז · מכתב רמד
- שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י'
- קיצור שולחן ערוך · סימן פ״ד
איך נבנה הסדר
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.