ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ו · אות ד׳ · חלק 3 מתוך 3 (חלוקת האתר)וְזֶה בְּחִינַת ט' נְקֻדִּין, ט' רְקִיעִין, כִּי הַנְּקֻדּוֹת הֵם בְּחִינוֹת רְקִיעִין, שֶׁהֵם בְּחִינוֹת מְנִיעוֹת, כִּי הַמְּנִיעָה הִיא בְּחִינַת רָקִיעַ, שֶׁהִיא בְּחִינַת מָסָךְ, שֶׁמַּפְרִישׁ וּמֵסֵךְ לִפְנֵי הָאָדָם וּמוֹנְעוֹ מִן הַדָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית א׳:ו׳): יְהִי רָקִיעַ, וִיהִי מַבְדִּיל; שֶׁהָרָקִיעַ הוּא בְּחִינַת מְנִיעָה, שֶׁמַּפְרִישׁ וּמַבְדִּיל בֵּין הַחוֹשֵׁק וְהַנֶּחֱשָׁק. וְעַל כֵּן גַּם הָאָרֶץ נִקְרֵאת רָקִיעַ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב (תהילים קל״ו:ו׳): לְרוֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם; כִּי גַּם הָאָרֶץ הִיא שֶׁטַח הַמַּבְדִּיל וּמַפְרִישׁ. וְעַל כֵּן הַט' נְקֻדִּין הֵם בְּחִינַת ט' רְקִיעִין, כִּי הַנְּקֻדּוֹת נַעֲשִׂין עַל יְדֵי הַחֵשֶׁק כַּנַּ"ל, וְעִקַּר הַחֵשֶׁק עַל יְדֵי הַמְּנִיעָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת רָקִיעַ כַּנַּ"ל.
וְיֵשׁ ט' נְקֻדִּין, ט' רְקִיעִין, כִּי יֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת בְּהַנֶּחֱשָׁק, כִּי יֵשׁ נֶחֱשָׁק לְמַעְלָה מִנֶּחֱשָׁק, וּלְפִי גֹּדֶל מַעֲלוֹת הַנֶּחֱשָׁק, כֵּן צָרִיךְ לִהְיוֹת גֹּדֶל הַחֵשֶׁק. וְעַל כֵּן יֵשׁ לוֹ מְנִיעָה גְּדוֹלָה כַּנַּ"ל, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה הַנְּקֻדָּה כַּנַּ"ל.
וְזֶה בְּחִינַת תֵּשַׁע נְקֻדִּין, תִּשְׁעָה רְקִיעִין, שֶׁהֵם מִקָּמַץ עַד שׁוּרֻק, שֶׁהֵם נְקֻדָּה לְמַעְלָה מִנְּקֻדָּה, רָקִיעַ לְמַעְלָה מֵרָקִיעַ, דְּהַיְנוּ נֶחֱשָׁק לְמַעְלָה מִנֶּחֱשָׁק. שֶׁלְּפִי גֹּדֶל הַנֶּחֱשָׁק צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה גֹּדֶל הַחֵשֶׁק, שֶׁהִיא בְּחִינַת הַנְּקֻדָּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת רָקִיעַ, כִּי הַנְּקֻדָּה נַעֲשֵׂית עַל יְדֵי הָרָקִיעַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְנִיעָה כַּנַּ"ל. עַד שֶׁיֵּשׁ נֶחֱשָׁק שֶׁהוּא בְּחִינַת קָמַץ, קְמִיץ וּסְתִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדּוֹת קָמַץ, שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִכָּל הַנְּקֻדּוֹת, כִּי הַנֶּחֱשָׁק קְמִיץ וּסְתִים מְאֹד.
וּכְלַל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָאָדָם חוֹשֵׁק בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי יוּכַל לְגָמְרוֹ וּלְהוֹצִיאוֹ מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, וְלֹא יוּכַל לְמָנְעוֹ מִזֶּה שׁוּם מְנִיעָה וָאֹנֶס, רַק צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הַחֵשֶׁק גָּדוֹל מְאֹד, כְּפִי מַעֲלַת הַנֶּחֱשָׁק. וְזֶה יוּכַל לְהָבִין מֵהַמְּנִיעָה בְּעַצְמָהּ, שֶׁכְּשֶׁרוֹאֶה הַמְּנִיעָה מִתְגַּבֶּרֶת וּמִשְׁתַּטַחַת וְעוֹמֶדֶת לְפָנָיו, וּמוֹנַעַת אוֹתוֹ מְאֹד, יֵדַע וְיָבִין מִזֶּה, שֶׁהַנֶּחֱשָׁק גָּדוֹל מְאֹד כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חֵשֶׁק גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד, כְּפִי הַנֶּחֱשָׁק וּכְפִי הַמְּנִיעָה כַּנַּ"ל, וְאָז בְּוַדַּאי יוּכַל לְגָמְרוֹ כַּנַּ"ל:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ו · אות ה׳כִּי אֵין לְהָאָדָם לִפְטֹר אֶת עַצְמוֹ וְלִמְצֹא לְעַצְמוֹ תֵּרוּץ עַל יְדֵי הַמְּנִיעָה, לוֹמַר שֶׁהוּא חָפֵץ לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ הַדָּבָר, רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ מֵחֲמַת הַמְּנִיעָה וְהָאֹנֶס, וְעַל כֵּן יִהְיֶה נֶחֱשָׁב לוֹ כְּאִלּוּ עֲשָׂאָהּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ו): חָשַׁב לַעֲשׂוֹת מִצְוָה, וְנֶאֱנַס וְלֹא עֲשָׂאָהּ – כְּאִלּוּ עֲשָׂאָהּ. כִּי בֶּאֱמֶת בְּוַדַּאי כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֹנֶס, נֶחֱשָׁב כְּאִלּוּ עֲשָׂאָהּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה.
אֲבָל כָּל זֶה נֶאֱמַר עַל מִי שֶׁרוֹצֶה לָצֵאת בָּזֶה, אֲזַי יוֹצֵא בָּהּ, כִּי מַה לּוֹ לַעֲשׂוֹת, כִּי יֵשׁ לוֹ אֹנֶס. אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לָצֵאת, רַק שֶׁהוּא רוֹצֶה הַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ, אוֹ הַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת, הוּא חָפֵץ בְּהַדָּבָר עַצְמוֹ, אִם כֵּן מַה מּוֹעִיל לוֹ, מַה שֶּׁמְּקִלִּין לוֹ שֶׁנֶּחֱשָׁב כְּאִלּוּ עֲשָׂאָהּ, כִּי אֵינוֹ מְקָרֵר דַּעְתּוֹ כְּלָל בָּזֶה, כִּי הוּא תָּאֵב וְחָפֵץ וּמִתְגַּעְגֵּעַ מְאֹד לַעֲשׂוֹת הַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ, וְלֹא לָצֵאת עִם הַ'כְּאִלּוּ', שֶׁנֶּחֱשָׁב כְּאִלּוּ עֲשָׂאָהּ. כִּי בֶּאֱמֶת רָאוּי לְאִישׁ יִשְׂרְאֵלִי, שֶׁיִּגְמֹר חֶפְצוֹ וּרְצוֹנוֹ בְּכָל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל.
וַאֲזַי, כְּשֶׁחוֹשֵׁק מְאֹד בֶּאֱמֶת, וְאֵינוֹ מְקָרֵר דַּעְתּוֹ כְּלָל בַּמֶּה שֶּׁנֶּחְשָׁב עָלָיו כְּאִלּוּ עֲשָׂאָהּ, אֲזַי בְּוַדַּאי יִגְמֹר הַדָּבָר וְיוֹצִיאוֹ מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, וִישַׁבֵּר וִיבַטֵּל כָּל הַמְּנִיעוֹת וָאֳנָסִים, כִּי הֵם לֹא בָּאוּ רַק בִּשְׁבִיל הַחֵשֶׁק, וּכְשֶׁיֵּשׁ לוֹ הַחֵשֶׁק הָרָאוּי לְאוֹתוֹ הַמְּנִיעָה כְּפִי גֹּדֶל מַעֲלַת הַנֶּחֱשָׁק, אֲזַי מִמֵּילָא נִתְבַּטֵּל הָאֹנֶס וְהַמְּנִיעָה כַּנַּ"ל:
וְזֶה בְּחִינַת (דברים כ״ו:ה׳): וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה – אָנוּס עַל פִּי הַדִּבּוּר. שֶׁכְּשֶׁהַדִּבּוּר יוֹרֵד בְּמֵצַר הַגָּרוֹן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת גָּלוּת מִצְרַיִם, אֲזַי הוּא אָנוּס עַל פִּי הַדִּבּוּר, הַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֹנֶס וּמְנִיעָה עַל־יְדֵי שֶׁאֵין נְקֻדּוֹת לְהָאוֹתִיּוֹת, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיאוֹ מִמֵּצַר הַגָּרוֹן, שֶׁמִּזֶּה בָּאִין כָּל הַמְּנִיעוֹת וָאֳנָסִין כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת אָנוּס עַל פִּי הַדִּבּוּר, שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁאֵין הַדִּבּוּר בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא אָנוּס, כַּנַּ"ל:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ו · אות ו׳וְזֶהוּ: כֵּיוָן שֶׁנִּצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת, עוֹלָם חָשַׁךְ בַּעֲדוֹ (ביצה לב:). חָשַׁךְ לְשׁוֹן מְנִיעָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית לט): וְלֹא חָשַׂךְ מִמֶּנִּי, וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ וְכוּ' (שם כב). הַיְנוּ כְּשֶׁנִּצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת, אֲזַי יֵשׁ לוֹ מְנִיעוֹת. וְזֶה עוֹלָם חָשַׁךְ בַּעֲדוֹ, הַיְנוּ כְּשֶׁהוּא בֵּין הָעוֹלָם אֲזַי יֵשׁ לוֹ מְנִיעוֹת, וְקָשֶׁה לוֹ לְהִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת כַּנַּ"ל, כִּי כְּשֶׁנִּצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת נוֹחַ וְטוֹב לוֹ יוֹתֵר לְהִתְפַּלֵּל בְּיָחִיד כַּנַּ"ל. אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת, שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לָהֶם לְשׁוּם דָּבָר, יוּכַל לַעֲמֹד בֵּין אֲלָפִים אֲנָשִׁים, לְהִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַדּוֹ, מֵאַחַר שֶׁאֵין נִצְרָךְ לְשׁוּם בְּרִיָּה, לֹא לְפַרְנָסָה, וְלֹא לְכָבוֹד, וְלֹא לְשׁוּם דָּבָר, רַק שִׂבְרוֹ עַל ה' אֱלֹקָיו:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ו · אות ז׳וְזֶה סוֹד (ברכות יח:): מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד שֶׁהִקְנִיטַתּוּ אִשְׁתּוֹ, וְהָלַךְ וְלָן וְכוּ', וְשָׁמַע שְׁתֵּי רוּחוֹת שֶׁמְּסַפְּרוֹת זוֹ עִם זוֹ. וְסִפּוּרָם הָיָה עַל אוֹדוֹת פַּרְנָסָה, כַּמּוּבָא שָׁם בַּגְּמָרָא. שֶׁהִקְנִיטַתּוּ – זֶה בְּחִינַת הַחֲרוֹן אַף; שְׁתֵּי רוּחוֹת – זֶה בְּחִינַת שְׁתֵּי רוּחוֹת הַנַּ"ל, הַנַּעֲשִׂין עַל־יְדֵי הַמְתָּקַת הַחֲרוֹן אַף, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁמּוֹצִיאִין מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל כַּנַּ"ל. וְזֶה תָּלוּי בִּבְחִינַת פַּרְנָסָה, שֶׁעַל יָדָהּ מוֹצִיאִין מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל כַּנַּ"ל:
וְלֹא גִּלָּה יוֹתֵר, אֵיךְ כָּל הַתּוֹרָה הַזֹּאת מְרֻמֶּזֶת בְּמַאֲמָר זֶה: