הלימוד ליום הזה
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום רביעי, כ״ט באדר ב׳ ה׳תשפ״ז · 7 באפריל 2027
התקדמות הלימוד
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
לימוד היום
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ע״ה · אות א׳ – אות ט׳
כ־7 דק׳ · כ־740 מילים · 50% מהספר עד סוף היום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ע״ה · אות א׳יְבָרְכֵנוּ אֱלֹקִים וְיִירְאוּ אֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ: (תהלים סו) דְּהִנֵּה יֵשׁ מִדַּת נִצָּחוֹן וּמַחֲלֹקֶת וּמִלְחָמָה. וּמֵהֵיכָן בָּא מִדָּה זוֹ, מִדָּמִים שֶׁעֲדַיִן לֹא עָבַד בָּהֶם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְיֵז נִצְחָם, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: דָּמִים.
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ע״ה · אות ב׳וְלֹא מָצָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כְּלִי מַחֲזִיק בְּרָכָה לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא הַשָּׁלוֹם וְכוּ' (עוקצין פ"ג). וּבְמַחֲלֹקֶת יֵשׁ בְּחִינַת הָעוֹשֶׂה שָׁלוֹם, וְהוּא בְּחִינַת הַעֲלָאַת מַיִּין נוּקְבִין. לְמָשָׁל, כְּשֶׁנּוֹפֵל לְאָדָם אֵיזֶה קֻשְׁיָא, הוּא בְּחִינוֹת מַחֲלֹקֶת, וְהַתֵּרוּץ הוּא בְּחִינַת הָעוֹשֶׂה שָׁלוֹם, וְהוּא הַעֲלָאַת מַיִּין נוּקְבִין. וְלִפְעָמִים שָׁלוֹם עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בְּמָקוֹם אַחֵר, וְהוּא הַעֲלָאַת מַיִּין נוּקְבִין לְמָקוֹם אַחֵר.
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ע״ה · אות ג׳וְתוֹרָה וּתְפִלָּה, הוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת הַעֲלָאַת מַיִּין נוּקְבִּין, שֶׁהוּא שָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם שָׁלוֹם. וְעוֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל. כִּי בִּשְׁעַת בְּרִיאָה נָפְלוּ עוֹלָמוֹת לְמַטָּה, וְהָעוֹלָמוֹת הֵם אוֹתִיּוֹת, וְנִתְפַּזְרוּ לְכַמָּה נִיצוֹצוֹת. וְעַל־יְדֵי הַעֲלָאַת מַיִּין נוּקְבִין שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה, נַעֲשֶׂה צֵרוּף מֵהַנִּיצוֹצוֹת, וְנַעֲשֶׂה עוֹלָם. וְזֶה: וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, כִּי מֵהָאַרְצִיּוּת נִתְעַלֶּה הַנִּיצוֹצוֹת, וְנַעֲשֶׂה שָׁלוֹם. וְזֶהוּ: וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי אָתָּה, אַל תִּקְרֵי עַמִּי אֶלָּא עִמִּי בְּשֻׁתָּפִי וְכוּ'; כִּי הוּא גַּם כֵּן כְּמוֹ בּוֹרֵא בְּמִלּוּלוֹ שָׁמַיִם וָאָרֶץ כַּנַּ"ל.
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ע״ה · אות ד׳וּבְחִינָה זֹאת נַעֲשֶׂה בְּכָל יוֹם, עַד בִּיאַת מָשִׁיחַ, עַד: וּבַיּוֹם הַהוּא יַעַמְדוּ רַגְלָיו עַל הַר הַזֵּיתִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת רַגְלִין. וְתוֹרָה וּתְפִלָּה, הֵם גַּם כֵּן בְּחִינַת עֲמִידָה. תּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי, וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר. וּתְפִלָּה – וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְּפַלֵּל. וְהוּא בְּחִינַת רַגְלִין, וְעַל יְדֵי בְּחִינַת רַגְלִין דְּתוֹרָה וּתְפִלָּה נִתְקָרְבוּ בְּחִינַת: וְעָמְדוּ רַגְלָיו עַל הַר הַזֵּיתִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ, וְצֶדֶק הוּא תּוֹרָה וּתְפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן. וְזֶה פֵּרוּשׁ: שׁוּתָא דִּינוּקָא בְּשׁוֹקָא דְּאַבּוּהּ וּדְאִמָּא (סוכה נו). כִּי עַל־יְדֵי הַדִּבּוּרִים שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה נַעֲשֶׂה בְּחִינוֹת שׁוֹקִין וְרַגְלַיִן, וּבִדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ, לָכֵן יֵשׁ נִיצוֹצוֹת שֶׁנָּפְלוּ בְּכָל דָּבָר: בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה וּבְמַלְבּוּשׁ. וְהַתַּעֲנוּג שֶׁיֵּשׁ מִן הַדְּבַר מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה הוּא הַנִּיצוֹצוֹת, וְהַנִּיצוֹצוֹת הֵם אוֹתִיּוֹת. וְקֹדֶם שֶׁמּוֹצִיא אֶל הַדִּבּוּר, הֵם בְּחִינַת דָּם. וְהוּא בְּחִינַת נֶפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: כִּי נֶפֶשׁ כָּל בָּשָׂר דָּמוֹ בְּנַפְשׁוֹ הוּא. וּכְשֶׁיָּצְאָה לְדִבּוּר, הוּא בְּחִינַת: נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ. וְקֹדֶם הִיא בְּחִינַת: צוֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ, וּבְהַיְצִיאָה אֶל הַדִּבּוּר, הֵם בְּחִינַת: וַיִּבֶן אֶת הַצֵּלָע. וּמִפְּנֵי שֶׁנִּיצוֹצוֹת הַנַּ"ל קֹדֶם הַדִּבּוּר אֵין לָהֶם צֵרוּף, וְהֵם בִּבְחִינַת שְׁבָרִים וּמַחֲלֹקֶת, כִּי כָּל נִיצוֹץ מִתְגַּבֵּר עַל חֲבֵרוֹ, וּבְהוֹצִיאוֹ אֶל הַדִּבּוּר, הוּא בְּצֵרוּף, וְהוּא בְּחִינַת שָׁלוֹם. נִמְצָא, שֶׁצָּרִיךְ בְּהַנִּיצוֹצוֹת הַנַּ"ל לְדַבֵּר בְּדִבְרֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה, וְלֹא בִּדְבָרִים אַחֵרִים. וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ הַגְּמָרָא (סוכה נג תענית כה): לֵוִי הִטִּיחַ דְּבָרִים כְּלַפֵּי מַעְלָה וְאִטְלַע, שֶׁהוּא בְּחִינַת צוֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ, כִּי מִכֹּחַ שֶׁהוֹצִיא הַנִּיצוֹצוֹת בִּדְבָרִים אֲחֵרִים נִשְׁאַר בִּבְחִינַת צוֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ.
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ע״ה · אות ה׳וְצָרִיךְ לְדַבֵּר בְּתוֹרָה אוֹ בִּתְפִלָּה, עַד שֶׁיִּהְיֶה הַגּוּף בָּטֵל וְאֶפֶס. וְזֶה פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק: וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד – שֶׁיְּהֵא הַגּוּף אֶחָד עִם הַדִּבּוּר עַד שֶׁיְּהֵא כְּאֶפֶס. וּבַמֶּה הוּא בָּא לְדָבָר זֶה, בְּיִרְאָה. כִּי אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב"ב י): גּוּף קָשֶׁה פַּחַד שׁוֹבְרוֹ. וּפַחַד, הוּא פַּחַד יִצְחָק, הוּא יִרְאָה:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ע״ה · אות ו׳וְזֶה פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק: יְבָרְכֵנוּ אֱלֹקִים וְיִירְאוּ אוֹתוֹ. כְּלוֹמַר: כִּי הַבְּרָכָה, כְּשֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת יִרְאָה, כָּל אַפְסֵי אָרֶץ. כְּלוֹמַר: כָּל אַרְצִיּוּת נַעֲשִׂים אֶפֶס, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ע״ה · אות ז׳וּבְתוֹרָה וּתְפִלָּה יֵשׁ שְׁנֵי גְּוָנִים, מַחֲשָׁבָה וּצְעָקָה, וְהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה וְדָוִד. כִּי הַצְּעָקָה בְּחִינַת: חָכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה, וּבְמַחֲשָׁבָה בְּחִינַת: חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ. בְּמשֶׁה כְּתִיב: וַיִּצְעַק מֹשֶׁה, וּכְתִיב: וַיֵּלֶךְ וַיְדַבֵּר וְכוּ', כְּלוֹמַר שֶׁהָיָה מַקְהִיל קְהִלּוֹת בָּרַבִּים, וְזֶה בְּחִינַת: חָכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה. וּבְדָוִד כְּתִיב: בְּמַקְהֵלוֹת בָּרְכוּ אֱלֹקִים, וְהוּא גַּם כֵּן: חָכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ע״ה · אות ח׳גַּם זֹאת הַתּוֹרָה, הַלָּשׁוֹן אֵינוֹ מְתֻקָּן וּמְסֻדָּר כְּלָל, גַּם חָסֵר הַרְבֵּה. וְכָל אֲשֶׁר מָצְאָה יָדִי לְהָבִין מִדְּבָרִים אֵלּוּ בְּעֵזֶר ה' יִתְבָּרַךְ, הֻכְרַחְתִּי לַחֲזֹר וּלְכָתְבָם בְּמַהֲדוּרָא תִּנְיָנָא. וְזֶהוּ: יְבָרְכֵנוּ אֱלֹקִים וְיִירְאוּ אֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ (תהילים ס״ז:ז׳-ח׳): כִּי יֵשׁ מִדַּת נִצָּחוֹן וּמַחֲלֹקֶת וּמִלְחָמָה, וּמִדָּה זֹאת בָּאָה מִדָּמִים שֶׁעֲדַיִן לֹא עָבַד בָּהֶם אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי עִקַּר מִדַּת הַנִּצָּחוֹן הוּא מֵהַדָּמִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו ס״ג:ג׳): וְיֵז נִצְחָם, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: דָּמִים.
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ע״ה · אות ט׳וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לְבַטֵּל מִדַּת הַנִּצָּחוֹן וְהַמַּחֲלֹקֶת, וְלִרְדֹּף אַחַר הַשָּׁלוֹם, כִּי לֹא מָצָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כְּלִי מַחֲזִיק בְּרָכָה אֶלָּא הַשָּׁלוֹם (עוקצין פג). וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי שֶׁיְּדַבֵּר הַרְבֵּה בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכֶּה לְשָׁלוֹם. כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ מַחֲלֹקֶת, צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם. וְזֶה הָעוֹשֶׂה שָׁלוֹם הוּא בִּבְחִינַת הַעֲלָאַת מַיִּין נוּקְבִין. כִּי כְּשֶׁנּוֹפֵל לָאָדָם אֵיזֶה קֻשְׁיָא, הוּא בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי חָלוּק לִבּוֹ, וְאֵינוֹ מֵבִין הַדָּבָר, כִּי נִרְאֶה לוֹ כְּאִלּוּ הַדְּבָרִים סוֹתְרִין זֶה אֶת זֶה, וְחוֹלְקִין זֶה עַל זֶה. וְהַתֵּרוּץ הוּא בְּחִינַת הָעוֹשֶׂה שָׁלוֹם, כִּי עַל־יְדֵי הַתֵּרוּץ הוּא עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בֵּין הַדְּבָרִים הַנִּרְאִים כְּחוֹלְקִים וְסוֹתְרִים זֶה אֶת זֶה, וְזֶהוּ בְּחִינַת הַעֲלָאַת מַיִּין נוּקְבִין. [כִּי עִקַּר בְּחִינַת הַעֲלָאַת מַיִּין נוּקְבִין, הוּא בְּחִינַת הִשְׁתּוֹקְקוּת וְאַהֲבָה שֶׁמְּעוֹרֵר אֶחָד לְגַבֵּי חֲבֵרוֹ. כְּגוֹן כְּשֶׁאֶחָד מִשְׁתּוֹקֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אוֹ לִנְסֹעַ לְצַדִּיק אֲמִתִּי, זֶהוּ בְּחִינַת הַעֲלָאַת מַיִּין נוּקְבִין, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מִתְחַבְּרִין וּמִתְקַשְּׁרִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְצַדִּיקָיו. נִמְצָא שֶׁזֶּה הָעוֹשֶׂה שָׁלוֹם, שֶׁמַּכְנִיס אַהֲבָה בְּלֵב כָּל אֶחָד לְגַבֵּי חֲבֵרוֹ, וּמְקָרְבָם יַחַד, וְעוֹשֶׂה שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, זֶהוּ בְּחִינַת הַעֲלָאַת מַיִּין נוּקְבִין]. וְלִפְעָמִים זֶה הַשָּׁלוֹם עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בְּמָקוֹם אַחֵר, וְהוּא בְּחִינַת הַעֲלָאַת מַיִּין נוּקְבִין לְמָקוֹם אַחֵר.
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות קמ״א
כ־2 דק׳ · כ־160 מילים · 53% מהספר עד סוף היום
שיחות הר״ן · אות קמ״א · חלק 8 מתוך 13 (חלוקת האתר)ומי שיוכל לילך למקוה ואחר כך יאמרם - בודאי מה טוב; אך אפלו אם הוא אנוס שאי אפשר לטבל, כגון שהוא חולה או שהוא בדרך, אף על פי כן אם יאמרם - אשרי לו, כי הם תקון גדול ונורא מאד, ואם יאמרם בכונה כראוי - בודאי מה טוב, אך גם האמירה בעצמה מסגל מאד. ואמר כי לא נודע זאת מיום בריאת העולם. מסתמא הייתי רוצה לבטל זאת לגמרי, אך אי אפשר זאת לא בגשמיות ולא ברוחניות:
שיחות הר״ן · אות קמ״א · חלק 9 מתוך 13 (חלוקת האתר)בגשמיות - אי אפשר כי היה צריך לבטל ולשנות הטבע של כלליות בני האדם בתמידות, וזה דבר שאי אפשר, כי אפלו משה רבנו עליו השלום וכיוצא, שבטל הטבע - היה רק לפי שעה ובדבר פרטי, כגון קריעת ים סוף או בקיעת הירדן וכיוצא, שהיה רק לפי שעה, אבל לבטל הטבע של כלליות בני אדם - כי כל אחד ואחד בהכרח לבטל ולשנות הטבע אצלו, וגם צריך לבטל ולשנות הטבע תמיד וזה דבר שאי אפשר; וגם ברוחניות אי אפשר וכו'. אך העשרה קפיטל הם דבר נפלא ויקר ומועיל מאד.
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות י״ז
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 53% מהספר עד סוף היום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות י״ז · חלק 10 מתוך 10 (חלוקת האתר)ואמר רבנו זכרונו לברכה, שהיה לו ייסורים מהאהבה של הישמעאל יותר מן השנאה והכעס שלו. וכפי הנשמע מפיו הקדוש, שהיה בעניין מעשה זו שהיה לו עם הישמעאל סכנה גדולה, וכמדמה שנשמע מפיו הקדוש שאמר שזה הישמעאל היה הס"מ בעצמו וברוך השם שנצל ממנו בשלום בחסדי ה'.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רל״א – אות רל״ג
כ־3 דק׳ · כ־320 מילים · 40% מהספר עד סוף היום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רל״א(ב) שָׁמַעְתִּי מֵאֶחָד שֶׁשָּׁמַע מֵרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁסִּפֵּר לוֹ מֵעֹצֶם הַקְּדֻשָּׁה שֶׁלּוֹ בְּיַלְדוּתוֹ, שֶׁבִּהְיוֹתוֹ יֶלֶד קָטָן רָצָה לִהְיוֹת יְרֵא שָׁמַיִם וְהָיָה חָפֵץ לְקַבֵּל שַׁבָּת בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה כָּרָאוּי, וְהָלַךְ לַמֶּרְחָץ וְטָבַל בִּזְרִיזוּת סָמוּךְ אַחַר חֲצוֹת מִיָּד. וְיָצָא מֵהַטְּבִילָה וּבָא לְבֵיתוֹ וְלָבַשׁ בִּגְדֵי שַׁבָּת וְנִכְנַס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְהָלַךְ אָנָה וָאָנָה, וְרָצָה לְהַמְשִׁיךְ עָלָיו קְדֻשַּׁת שַׁבָּת וּנְשָׁמָה יְתֵרָה. וְהָיָה חָפֵץ לִרְאוֹת אֵיזֶה דָּבָר אַךְ לֹא רָאָה כְּלָל. וְהָיָה מִתְגַּעְגֵּעַ מְאֹד לִרְאוֹת. וּבְתוֹךְ זֶה הִתְחִילוּ לִכְנֹס אֲנָשִׁים לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וּבָא אֵיזֶה אִישׁ חָשׁוּב וְעָמַד עַל הַשְּׁטֶענְדֶיר [עַמּוּד] שֶׁלּוֹ וְהִתְחִיל לוֹמַר שִׁיר הַשִּׁירִים וְהָלַךְ הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְהִכְנִיס ראֹשׁוֹ לְמַטָּה בְּתוֹךְ הַשְּׁטֶענְדֶיר. וּמֵחֲמַת שֶׁהָיָה עֲדַיִן יֶלֶד קָטָן לֹא הִקְפִּידוּ עָלָיו. וְהוּא הָיָה מֻנָּח שָׁם וְהִתְחִיל לִבְכּוֹת, וּבָכָה מְאֹד בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ כַּמָּה שָׁעוֹת עַד הָעֶרֶב, עַד שֶׁעֵינָיו עָלוּ נְפוּחוֹת (שֶׁקּוֹרִין גִּישְׁוָואלְן). וְאַחַר־כָּךְ פָּתַח אֶת עֵינָיו וְנִדְמָה לוֹ כְּאִלּוּ הוּא רוֹאֶה אֵיזֶה אוֹר מֵחֲמַת שֶׁכְּבָר נִדְלְקוּ הַנֵּרוֹת. וְעֵינָיו הָיוּ סְתוּמִים כָּל כָּךְ בִּבְכִיָּה, וְאָז נִתְקָרֵר דַּעְתּוֹ קְצָת. וְכָל זֶה הָיָה בְּקַטְנוּתוֹ מַמָּשׁ. כִּמְדֻמֶּה שֶׁאָמַר שֶׁהָיָה אָז בֶּן שֵׁשׁ שָׁנִים:
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רל״ב(ג) אָמַר אֲנִי הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ וּמִתְפַּלֵּל מְאֹד שֶׁיַּזְמִין לִי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסָּיוֹן כִּי הָיִיתִי תַּקִּיף בְּדַעְתִּי אִם לֹא שֶׁתַּעֲשֶׂה אוֹתִי מְשֻׁגָּע אֲבָל אִם הוּא בְּשִׂכְלוֹ אֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם נִסָּיוֹן וְכוּ':
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רל״ג(ד) אָמַר אִם לֹא נִמְצָא מְפֹרָשׁ בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּפֵרוּשׁ (קִדּוּשִׁין ל) שֶׁאָסוּר לוֹמַר גִּירָא בְּעֵינֵהּ דְּשִׂטְנָא [חֵץ בְּעֵינֵי הַשָּׂטָן] הָיִיתִי אוֹמֵר גִּירָא בְּעֵינֵהּ דְּשִׂטְנָא. וְאֵינִי מֵבִין כְּלָל הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁנִּמְצָאִים בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מִתַּנָּאִים וְאָמוֹרָאִים שֶׁהָיָה קָשֶׁה וְכָבֵד בְּעֵינֵיהֶם מְאֹד תַּאֲוָה זוֹ. כַּמּוּבָא כַּמָּה מַעֲשִׂיּוֹת בַּגְּמָרָא כִּי אֶצְלִי אֵינוֹ כְּלוּם, כְּלָל כְּלָל לֹא, וְאֵינוֹ נֶחְשָׁב אֶצְלִי לְנִסָּיוֹן כְּלָל וּבְוַדַּאי יֵשׁ סוֹד בַּמֶּה שֶׁנִּמְצָא בַּתּוֹרָה שֶׁתַּאֲוָה זוֹ הִיא נִסָּיוֹן, כִּי בֶּאֱמֶת אֵינוֹ נִסָּיוֹן כְּלָל. וּמִי שֶׁיּוֹדֵעַ מְעַט מִגְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קל"ה): "כִּי אֲנִי יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה'", אֲנִי יָדַעְתִּי דַּיְקָא, אֵינוֹ נֶחְשָׁב לְנִסָּיוֹן כְּלָל. וְאֵין חִלּוּק אֶצְלִי בֵּין זָכָר לִנְקֵבָה, אֲנִי רוֹאֶה הַתַּאֲוָה כְּמוֹ שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ. הָיוּ לִי נִסְיוֹנוֹת אֵין מִסְפָּר, אַךְ אֵינוֹ נִסָּיוֹן כְּלָל, אַךְ בְּעֵת שֶׁהָיָה נִסָּיוֹן, הָיָה לוֹ גַּם־כֵּן כַּמָּה נִסְיוֹנוֹת:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · ממון · חלק ראשון · אות א׳ – אות ח׳
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 54% מהספר עד סוף היום
ספר המידות · ממון · חלק ראשון · אות א׳א. הַמִּתְלוֹצֵץ – מְזוֹנוֹתָיו מִתְמַעֲטִין.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · ממון · חלק ראשון · אות ג׳ג. אֵין הָעשֶׁר מִתְקַיֵּם, מִפְּנֵי שֶׁאֵין מְרַחֲמִים עַל הַבְּרִיּוֹת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · ממון · חלק ראשון · אות ד׳ד. הָעוֹמֵד בְּנִסָּיוֹן שֶׁל נִאוּף, יִזְכֶּה לְעשֶׁר גָּדוֹל בֵּין הַשּׂוֹנְאִים שֶׁלּוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · ממון · חלק ראשון · אות ה׳ה. גְדוֹלָה מְלָאכָה שֶׁהִזְהִיר עָלֶיהָ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁיַּעֲשֶׂה אֵיזֶה מְלָאכָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · ממון · חלק ראשון · אות ו׳ו. כְּגוֹן: אָנוּ – לוֹוִין וְאוֹכְלִין.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · ממון · חלק ראשון · אות ז׳ז. הָרוֹצֶה שֶׁיִּתְעַשֵּׁר, יַעֲסֹק בִּבְהֵמָה דַּקָּה וּבְחוֹרְשִׁין.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · ממון · חלק ראשון · אות ח׳ח. אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה יִהְיֶה פָּחוֹת מִמַּה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ, וְיִלְבַּשׁ וְיִתְכַּסֶּה כַּמָּה שֶׁיֵּשׁ לוֹ, וִיכַבֵּד אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות ל״ג – אות ל״ד
כ־2 דק׳ · כ־180 מילים · 55% מהספר עד סוף היום
סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות ל״גהֵשִׁיב לוֹ, שֶׁזֶּהוּ אֵיךְ שֶׁהַחַמָּה עוֹשָׂה מַלְבּוּשׁ לְהַלְּבָנָה וְאָמְרוּ כָּל הַחַיּוֹת שֶׁל הַיַּעַר הֱיוֹת שֶׁהַלְּבָנָה עוֹשָׂה לָהֶם טוֹבוֹת גְּדוֹלוֹת כִּי עִקַּר מֶמְשַׁלְתָּם הוּא בַּלַּיְלָה כִּי לִפְעָמִים הֵם צְרִיכִין לִכָּנֵס בַּיִּשּׁוּב וּבַיּוֹם אֵין יְכוֹלִים וְעִקַּר מֶמְשַׁלְתָּם בַּלַּיְלָה וְהַלְּבָנָה עוֹשָׂה לָהֶם טוֹבָה כָּזוֹ, שֶׁמְּאִירָה לָהֶם עַל כֵּן הִסְכִּימוּ שֶׁיַּעֲשׂוּ נִגּוּן חָדָשׁ לִכְבוֹד הַלְּבָנָה וְזֶהוּ קוֹל הַנְּגִינָה שֶׁאַתֶּם שׁוֹמְעִים [דְּהַיְנוּ שֶׁכָּל הַחַיּוֹת וְהָעוֹפוֹת מְנַגְּנִים נִגּוּן חָדָשׁ לִכְבוֹד הַלְּבָנָה שֶׁקִּבְּלָה מַלְבּוּשׁ מִן הַחַמָּה] וּכְשֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁזֶּהוּ נִגּוּן הִטּוּ אָזְנָם יוֹתֵר וְשָׁמְעוּ שֶׁהוּא נִגּוּן נִפְלָא וְנָעִים מְאד מְאד
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות ל״דוְאָמַר לָהֶם הָאָדָם הַיַּעַר הַנַּ"ל מַה זֶּה חִדּוּשׁ אֶצְלְכֶם הֲלא יֵשׁ אֶצְלִי כְּלִי, שֶׁקִּבַּלְתִּי מֵאֲבוֹתַי, שֶׁהֵם יָרְשׁוּ מֵאֲבוֹת אֲבוֹתֵיהֶם שֶׁהַכְּלִי עֲשׂוּיָה עִם עָלִים וְצִבְעוֹנִים כָּאֵלּוּ שֶׁכְּשֶׁמַּנִּיחִים הַכְּלִי הַזּאת עַל אֵיזֶה בְּהֵמָה אוֹ עוֹף אֲזַי תֵּכֶף מַתְחִיל לְנַגֵּן הַנִּגּוּן הַזֶּה אַחַר כָּךְ חָזַר וְנַעֲשָׂה הַצחוק הַנַּ"ל, וְנַעֲשָׂה יוֹם וְהָלַךְ לוֹ הָאָדָם הַיַּעַר הַנַּ"ל וְהוּא [הַיְנוּ בֶּן הַמֶּלֶךְ הָאֱמֶת] הָלַךְ לְחַפֵּשׂ אַחַר הַכְּלִי הַנַּ"ל וְחִפֵּשׂ בְּכָל אוֹתוֹ הַחֶדֶר וְלא מָצָא וּלְהַלָּן יוֹתֵר הָיָה מִתְיָרֵא לֵילֵךְ וְהֵם, הַיְנוּ הָאָדוֹן [שֶׁהוּא בֶּן הַמֶּלֶךְ הָאֱמֶת] וְהָעֶבֶד [שֶׁהוּא בֶּן הַשִּׁפְחָה בֶּאֱמֶת, שֶׁהָיָה מִתְּחִלָּה מֶלֶךְ כַּנַּ"ל] הָיוּ מִתְיָרְאִים לוֹמַר לְאָדָם הַיַּעַר הַנַּ"ל שֶׁיּוֹלִיכֵם לְיִשּׁוּב
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · מועדי ה' · שלש רגלים · קטע ח׳
כ־1 דק׳ · כ־140 מילים · 53% מהספר עד סוף היום
ליקוטי עצות · מועדי ה' · שלש רגלים · קטע ח׳יוֹם טוֹב קֹדֶשׁ קוֹרֵא וּמַכְרִיז וּמְגַלֶּה אֶת הָרָצוֹן, שֶׁהַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵין שׁוּם חִיּוּב הַטֶּבַע כְּלָל. כִּי בְּכָל יוֹם־טוֹב וְיוֹם־טוֹב עָשָׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִמָּנוּ אוֹתוֹת נוֹרָאוֹת שֶׁהֵם הֶפֶךְ הַטֶּבַע. בְּפֶסַח – יְצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם בְּאוֹתוֹת נוֹרָאוֹת. בְּשָׁבוּעוֹת – מַתַּן תּוֹרָה, שֶׁנָּתַן אֶת הַתּוֹרָה בְּאוֹתוֹת נוֹרָאוֹת. בְּסֻכּוֹת – הֶקֵּף עַנְנֵי כָּבוֹד. שֶׁעַל־יְדֵי כָּל אֵלּוּ הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים נוֹרָאִים שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ בְּכָל הַשָּׁלֹשׁ רְגָלִים, נִתְגַּלֶּה שֶׁהַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְאֵין שׁוּם חִיּוּב הַטֶּבַע כְּלָל. אַךְ צְרִיכִין לְהַטּוֹת אָזְנוֹ וְלִבּוֹ הֵיטֵב לִשְׁמֹעַ קוֹל הַקְּרִיאָה הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְשִׂמְחַת יוֹם טוֹב. כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לִשְׁמֹעַ בְּלִבּוֹ קוֹל הַקְּרִיאָה הַנַּ"ל שֶׁל יוֹם טוֹב שֶׁהַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד, כְּמוֹ כֵן זוֹכֶה לְשִׂמְחַת יוֹם טוֹב. וְכָל זֶה זוֹכִין עַל יְדֵי צְדָקָה (עַיֵּן צְדָקָה). עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה קֹדֶם כָּל רֶגֶל, כְּדֵי לִזְכּוֹת עַל־יְדֵי זֶה לְשִׂמְחַת יוֹם טוֹב בִּשְׁלֵמוּת: (לק"ת סי' ד' אות ו' ט')
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה צ״ח · קטע א׳ – קטע ג׳
כ־6 דק׳ · כ־570 מילים · 57% מהספר עד סוף היום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה צ״ח · קטע א׳"זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה", רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מָלֵא רַחֲמִים, "הָרוֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם", אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת לְבָבִי הַנִּשְׁבָּר הַנִּדְכָּא וְהַנִּכְאֶה, הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה לְמִי עוֹלַלְתָּ כּה רְאֵה נָא בְעָנְיִי מָלֵא רַחֲמִים, חוּס עַל שְׁבִירַת לְבָבִי הַנִּשְׁבָּר לְשִׁבְרֵי שְׁבָרִים, כְּפַטִּישׁ יְפוֹצֵץ סֶלַע כֵּן נִתְפּוֹצֵץ וְנִשְׁבַּר לְבָבִי כִּי מַחְשְׁבוֹת לְבָבִי מְפֻזָּרִים וְנִדָּחִים בִּקְצֵה אָרֶץ הָאֱמֶת, כִּי אֲנִי הַחַיָּב מִכָּל הַצְּדָדִים, אֲבָל אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי לֹא לְהַכְעִיסֶךָ נִתְכַּוַּנְתִּי חָלִילָה, כִּי רְצוֹנִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ, אַךְ שְׂאוֹר שֶׁבָּעִסָּה מְעַכֵּב אוֹתִי וּכְבָר כָּתַבְתָּ עַל עַצְמְךָ שֶׁכָּל כּחוֹת הַיֵּצֶר הָרָע וְחַיָּלוֹתָיו הַמַּחֲטִיאִים אֶת בְּנֵי אָדָם, הַכּל מִמְּךָ וְאַתָּה מִתְחָרֵט עֲלֵיהֶם בְּכָל יוֹם עַל שֶׁבְּרָאתָם וְנָתַתָּ לָהֶם כּחַ כָּזֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "וַאֲשֶׁר הֲרֵעוֹתִי", כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וּכְתִיב. "לָמָּה תַתְעֵנוּ יְהוָה מִדְּרָכֶיךָ תַּקְשִׁיחַ לִבֵּנוּ מִיִּרְאָתֶךָ".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה צ״ח · קטע ב׳רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה יוֹדֵעַ רָזֵי עוֹלָם וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כָּל חָי, אַתָּה חוֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן וּבוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי אֵין לִי שׁוּם סְמִיכָה וְתִקְוָה לְטוֹב אֲמִתִּי וְנִצְחִי, כִּי אִם עַל יְדֵי מַה שֶּׁאֲנִי מְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ בַּעַל הָרַחֲמִים אֲבָל לְפָנֶיךָ נִגְלוּ כָּל תַּעֲלוּמוֹת לֵב, וְאַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה קָשֶׁה וְכָבֵד עָלַי גַּם זֶה בְּעַצְמוֹ, כִּי מְבַלְבְּלִים אוֹתִי וּמוֹנְעִים אוֹתִי מִזֶּה מְאד וַאֲפִלּוּ אִם לִפְעָמִים בְּחֶמְלָתְךָ הַגְּדוֹלָה אַתָּה שׁוֹלֵחַ לִי אֵיזֶה דִבּוּרִים, וַאֲנִי מַתְחִיל לְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי וְלִבִּי הַמַּר לְפָנֶיךָ, בְּתוֹךְ כָּךְ נִסְתָּם לְבָבִי בְּאֶמְצַע הַדִּבּוּר וַאֲנִי נִשְׁאָר מִשְׁתּוֹמֵם כְּמִי שֶׁנִּתְאַלֵּם בְּתוֹךְ דְּבָרָיו מַמָּשׁ, כְּמוֹ כֵן פִּתְאם נִסְתַּלֵּק הַדִּבּוּר מִמֶּנִּי, וּלְבָבִי אָטוּם וּמַחְשְׁבוֹתַי תְּמֵהִים וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה לַּעֲשׂוֹת, כִּי פִּתְאם "נֶאֱלַמְתִּי לֹא אֶפְתַּח פִּי כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ, נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה הֶחֱשֵׁיתִי מִטּוֹב וּכְאֵבִי נֶעְכָּר" וְנִדְמֵיתִי כְּמוֹ נָסוֹג אָחוֹר מִמְּךָ חָלִילָה וְאַתָּה כְּמַסְתִּיר פָּנִים מִמֶּנִּי, וּכְבָר גִּלִּיתָ אָזְנֵינוּ שֶׁכָּל זֶה נִמְשָׁךְ עַל יְדֵי פְּגַם אֱמוּנָה שֶׁנֶּחְשָׁב כַּעֲבוֹדָה זָרָה וְעַתָּה מָה אֶעֱשֶׂה אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם לְכַפֵּר עַל כָּל זֶה, לְתַקֵּן וּלְכַפֵּר עַל כָּל הַהִרְהוּרִים וְהַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְרַעְיוֹנִים הַמְבֻלְבָּלִים הָעוֹלִים עַל רוּחִי וּבִפְרָט עַל הִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהֵם פְּגַם אֱמוּנָה שֶׁהֵם קָשִׁים מֵהַכּל אוֹי מָה אֶעֱשֶׂה שֶׁתָּשִׁיב פָּנֶיךָ אֵלַי וַאֲנִי אָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, מָתַי אֶזְכֶּה לָזֶה, "מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים", מָתַי מָתַי, מָתַי אֶזְכֶּה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וַחֲזָקָה וּנְכוֹנָה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ פָּנִים בְּפָנִים, כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, וְלֹא יִהְיֶה שׁוּם מָסָךְ הַמַּבְדִּיל בֵּינִי וּבֵינְךָ תתקפז רַחֵם עָלַי בַּעַל הָרַחֲמִים, וְזַכֵּנִי וְעָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאַרְגִּיל אֶת עַצְמִי לְהִתְאַנֵּחַ אֲנָחָה גְדוֹלָה מֵעמֶק הַלֵּב בֶּאֱמֶת, עַל גּדֶל רִחוּקִי מִמְּךָ עַל יְדֵי עֲווֹנוֹתַי הַמְּרֻבִּים, וּבִפְרָט עַל פְּגַם הָאֱמוּנָה, אֲשֶׁר עַל יְדֵי זֶה נִסְתַּם פִּי בְּאֶמְצַע דִּבּוּרִי וְנָפַלְתִּי כְּמוֹ מִשָּׁמַיִם לָאָרֶץ, זַכֵּנִי לְהַרְגִּישׁ כְּאֵבִי וּמַכְאוֹבִי הֶעָצוּם בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁאֶתְאַנֵּחַ אֲנָחָה אֲמִתִּיִּית מֵעמֶק הַלֵּב, וְיִהְיֶה רוּחִי נִשְׁבָּר בְּקִרְבִּי בֶּאֱמֶת, בְּאפֶן שֶׁיִּתְעוֹרְרוּ רַחֲמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים עָלַי וְיַעֲלֶה וְיָבא וְיַגִּיעַ וְיֵרָאֶה וְיֵרָצֶה לְפָנֶיךָ רוּחִי הַנִּשְׁבָּר עַל יְדֵי אַנְחָתִי כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּי קָרְבַּן עוֹלָה לְפָנֶיךָ שֶׁהִיא בָּאָה לְכַפֵּר עַל הִרְהוּרֵי הַלֵּב וּבְחֶמְלָתְךָ הַגְּדוֹלָה תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן, וְתַחֲזִירֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וְעַל יְדֵי הָרוּחַ שֶׁאוֹצִיא וְהָרוּחַ שֶׁאַכְנִיס בִּשְׁעַת הָאֲנָחָה, עַל יְדֵי זֶה תַמְשִׁיךְ עָלַי הֶאָרָה גְדוֹלָה מֵהַשֵּׁם הַיּוֹצֵא מִפָּסוּק פּוֹתֵחַ' אֶת' יָדֶךָ' וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן, וְעַל יְדֵי זֶה תַחְתּךְ וּתְנַסֵּר אֶת נַפְשִׁי וְנִשְׁמָתִי מִבְּחִינַת אָחוֹר בְּאָחוֹר, וְתַחֲזִירֵנִי וּתְשִׁיבֵנִי אֵלֶיךָ בִּבְחִינַת פָּנִים בְּפָנִים
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה צ״ח · קטע ג׳אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן, אֵל אֱמוּנָה, אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֵינוּ עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבְאַהֲבָתְךָ הַגְּדוֹלָה אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, חָמַלְתָּ עָלֵינוּ וְנָטַעְתָּ בְּתוֹכֵנוּ אֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר יָרַשְׁנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ וּמַה נָּעִים גּוֹרָלֵנוּ וּמַה יָּפָה יְרֻשָּׁתֵנוּ אַךְ מֵעצֶם רִבּוּי עֲווֹנוֹתַי עֲדַיִן עוֹלִים עַל הַלֵּב מַחְשְׁבוֹת חוּץ שֶׁהֵם כְּנֶגֶד אֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר זֶה עִקָּר הַהִתְרַחֲקוּת וְהַסְתָּרַת פָּנִים וְצָרָה גְדוֹלָה מִכָּל הַצָּרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות נ · פסקה 2
כ־1 דק׳ · כ־120 מילים · 56% מהספר עד סוף היום
השתפכות הנפש · אות נ · פסקה 2 · חלק 2 מתוך 4 (חלוקת האתר)אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הַבַּעַל־דָּבָר מִתְגַּבֵּר מְאֹד מְאֹד בְּכָל פַּעַם בְּחֹשֶׁךְ עָצוּם בְּכָל תְּפִלָּה וּמְסַדֵּר בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ מַחֲשָׁבוֹת מְבֻלְבָּלוֹת הַרְבֵּה בְּלִי שִׁעוּר, וּצְרִיכִין בְּכָל תְּפִלָּה לִזְכֹּר כַּמָּה פְּעָמִים עֵצָה הַזֹּאת לִפְנוֹת עֹרֶף מֵהַחֹשֶׁךְ וְהַבִּלְבּוּלִים וּלְהִשְׁתַּדֵּל לְדַבֵּר הַדִּבּוּר בֶּאֱמֶת כְּפִי מַה שֶּׁהוּא, וְאָז יָאִיר לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַפְּתָחִים וְכוּ', עַד שֶׁיְּקַיֵּם כָּל הָעוֹלָמוֹת בִּתְפִלּוֹתָיו.
השתפכות הנפש · אות נ · פסקה 2 · חלק 3 מתוך 4 (חלוקת האתר)רְאֵה בְּנִי, וַחֲכַם, הַחִלּוּק בְּרֶגַע אַחַת אֵצֶל הָאָדָם, כִּי קֹדֶם סִבֵּב אוֹתוֹ הַחֹשֶׁךְ כָּל כָּךְ, וּבְרֶגַע קַלָּה שֶׁהִמְשִׁיךְ עַצְמוֹ לְדַבֵּר דִּבּוּר אֱמֶת, זָכָה לְקַיֵּם כָּל הָעוֹלָמוֹת, כִּי זֶה כָּל הָאָדָם, שֶׁתְּלוּיִים בּוֹ כָּל הָעוֹלָמוֹת בְּכָל רֶגַע, אַךְ גֹּדֶל הַהִתְגָּרוּת שֶׁמִּתְגָּרִין בּוֹ הוּא בְּלִי שִׁעוּר.
השתפכות הנפש · אות נ · פסקה 2 · חלק 4 מתוך 4 (חלוקת האתר)אַךְ כְּבָר הִקְדִּים לָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רְפוּאָה עַל־יְדֵי צַדִּיקֵי אֱמֶת וְכוּ'. וְאַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹקִים לָנוּ אֶת כָּל זֹאת, רָאוּי לָנוּ וְכוּ' לַחֲתֹר בְּכָל עֵת לְקַיֵּם דִּבְרֵיהֶם בֶּאֱמֶת, עַיֵּן שָׁם.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות נו · פסקה 4
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 55% מהספר עד סוף היום
משיבת נפש · רצף ג · אות נו · פסקה 4 · חלק 1 מתוך 2 (חלוקת האתר)וַאֲפִלּוּ הַבַּעֲלֵי תַּאֲווֹת שֶׁעוֹבְרִים עֲבֵרוֹת וְאֵינָם נִכְנָסִים כְּלָל לַחֲקִירוֹת הַנַּ"ל אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל כֹּחַ הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלָּהֶם נִמְשָׁךְ מִבְּחִינָה זוֹ, כִּי עִקַּר הַיֵּצֶר הָרַע נִמְשָׁךְ מִכְּפִירוּת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְכֵן יֵשׁ עוֹד לְהֵפֶךְ, כִּי יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁכְּבָר הִתְחִילוּ קְצָת בַּעֲבוֹדַת ה' אַךְ שֶׁנָּפְלוּ אַחַר־כָּךְ מִמְּעַט עֲבוֹדָתָם וְעַל־יְדֵי־זֶה נָפְלוּ בְּדַעְתָּם מְאֹד.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · מועדים · אות ח
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 60% מהספר עד סוף היום
עצות ישרות · מועדים · אות ח · חלק 5 מתוך 5 (חלוקת האתר)סָחֲטָה עֲנָבִים וְנָתְנָה לוֹ, וְכֵן הַפְּגָם שֶׁל נֹחַ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וְכוּ', כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעַל כֵּן הֵם אַרְבַּע כּוֹסוֹת - כְּנֶגֶד אַרְבַּע לְשׁוֹנוֹת שֶׁל גְּאֻלָּה, שֶׁעִקַּר הַגְּאֻלָּה תְּלוּיָה בָּאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, וְאַרְבַּע כּוֹסוֹת הֵם כְּנֶגֶד הָאַרְבַּע בְּחִינוֹת, שֶׁהֵם: אֱמוּנָה וּתְפִלָּה וְנִסִּים וְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כָּל כּוֹס כְּנֶגֶד בְּחִינָה אַחַת בִּפְנֵי עַצְמָהּ, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שָׁם):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ט · מכתב רפב · פסקה 1 – פסקה 5
כ־8 דק׳ · כ־840 מילים · 55% מהספר עד סוף היום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ט · מכתב רפב · פסקה 1בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם ד' נָשׂא תקצ"ט אוּמַאן.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ט · מכתב רפב · פסקה 2לִבְנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה עִם כָּל בְּנֵי בֵיתוֹ וְיוֹצְאֵי חֲלָצָיו הַנְּעִימִים שֶׁיִּחְיוּ, שָׁלוֹם וְחַיִּים וְכָל טוּב.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ט · מכתב רפב · פסקה 3מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי אֶתְמוֹל עַל יְדֵי הַפָּאסְט שֶׁנִּכְתַּב קֹדֶם שָׁבוּעוֹת. וּלְפֹה לֹא הִגִּיעַ עַד אַחַר אִסְרוּ חַג וְאוֹר לְיוֹם זֶה קִבַּלְתִּי מִכְתָּבְךָ עַל יְדֵי הַשָּׁלִיחַ מוֹסֵר כְּתָב זֶה. וְכָעֵת אֲנִי טָרוּד וְנֶחְפָּז מְאֹד לְדַרְכִּי לְשָׁלוֹם לִקְרוּמִינְטְשַׁאק בְּצַוְתָּא חֲדָא עִם רַבִּי אֶפְרַיִם נֵרוֹ יָאִיר, אַךְ מִתְּשׁוּקָתְךָ הַחֲזָקָה אֲנִי מֻכְרָח לַהֲשִׁיבְךָ בְּאֶפֶס הַפְּנַאי כִּי עֲדַיִן לֹא הִתְפַּלַּלְתִּי שַׁחֲרִית. וּלְהוֹדִיעֲךָ מֵהַשָּׁבוּעוֹת הֶעָבַר אֵין הַזְּמַן וְהַיְרִיעָה מַסְפִּיק, תִּשְׁמַע מַה שֶׁתִּשְׁמַע מִפִּי רַבִּי מָרְדְּכַי וְרַבִּי נַחְמָן אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם וְתִתְעַנֵּג וְתָשִׂישׂ בִּישׁוּעָתוֹ. וְגַם אָנֹכִי דִּבַּרְתִּי עִם רַבִּי מָרְדְּכַי כִּדְבָרֶיךָ, שֶׁקִּוִּיתִי לַה' שֶׁבַּשָּׁבוּעוֹת הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם תִּזְכֶּה לִהְיוֹת עִמָּנוּ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְעַתָּה בְּנִי חֲזַק וֶאֱמַץ וּבְטַח בַּה' כִּי לֹא יַעֲזֹב אוֹתְךָ וְהַכֹּל יִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה. וְתִזְכֶּה שֶׁיִּהְיֶה הַסּוּס טָפֵל לְרוֹכְבוֹ וְתַנְהִיגֵהוּ כִּרְצוֹנְךָ כַּאֲשֶׁר תִּשְׁמַע וְתָבִין פֵּרוּשׁ הַדְּבָרִים אֵלּוּ מִפִּי הַנַּ"ל. וִיקֻיַּם בְּךָ וּבָנוּ וּבְכָל יִשְׂרָאֵל וּבִקְשׁוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיהֶם וְאֵת דָּוִיד מַלְכָּם אָמֵן.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ט · מכתב רפב · פסקה 4דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמַּעְתִּיר בַּעַדְכֶם.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ט · מכתב רפב · פסקה 5נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ט · מכתב רפג · פסקה 1בָּרוּךְ הַשֵּׁם, אוֹר לְיוֹם ד' שְׁלַח תקצ"ט טְשֶׁעהרִין.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ט · מכתב רפג · פסקה 2יִשְּׂאוּ הָרִים שָׁלוֹם לִכְבוֹד אֲהוּבַי אַחַי וְרֵעַי הַיְדִידִים הַיְקָרִים נְדִיבֵי עַם ה' שֶׁבִּקְהִלָּה קְדוֹשָׁה בְּרֶסְלֶב וּבִפְרָט לְבָנַי שֶׁיִּחְיוּ.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ט · מכתב רפג · פסקה 3בָּאתִי לְפֹה קְהִלָּה קְדוֹשָׁה טְשֶׁעהרִין עַל שַׁבַּת פָּרָשַׁת נָשׂא. וּתְהִלָּה לָאֵל הָיָה הַכֹּל עַל נָכוֹן. וּבְיוֹם ד' פָּרָשַׁת בְּהַעֲלֹתְךָ הֶעָבַר הָיִיתִי מוּכָן לִנְסֹעַ לִקְהִלַּת קְרֶעמִינְטְשׁוּג, כִּי כָּךְ דִּבֵּר עִמִּי רַבִּי אֶפְרַיִם קֹדֶם נְסִיעָתוֹ מִפֹּה, וּמֵה' מִצְעֲדֵי גֶבֶר. וְהִגִּיעַ לִי יְדִיעָה מִשָּׁם שֶׁלֹּא אֶסַּע לְשָׁם מִכַּמָּה טְעָמִים עַד שֶׁאֲקַבֵּל יְדִיעָה מִשָּׁם מָתַי לָבוֹא לְשָׁם. וְהָיָה בְּדַעְתִּי לִנְסֹעַ בְּיוֹם ה' לִקְהִלַּת מֶעדְוֶועדִיבְקֶא, וּמִשָּׁם לָשׁוּב לְבֵיתִי. וְאַחַר כָּךְ נִמְלַכְתִּי בְּקוֹנִי גְּדוֹל הָעֵצָה וְהֵאִיר בְּדַעְתִּי, וְנִתְיַשַּׁבְתִּי לְהִתְעַכֵּב פֹּה טְשֶׁעהרִין עוֹד עַל שַׁבַּת הֶעָבַר, וְכֵן עָשִׂיתִי. וְהָיִיתִי מִשּׁוֹבְתֵי שַׁבַּת קֹדֶשׁ הֶעָבַר פֹּה בְּעֵבֶר הַנָּהָר בְּתוֹךְ עִקַּר הָעִיר שֶׁשָּׁם עוֹמֵד הַבֵּית הַמִּדְרָשׁ אֵצֶל יְדִידֵינוּ הַנָּגִיד רַבִּי הִירְשׁ בְּרַבִּי אֶפְרַיִם נֵרוֹ יָאִיר. וּתְהִלָּה לָאֵל הָיִיתִי בְּשִׂמְחָה רַבָּה, וְרַבִּי הִירְשׁ רָקַד הַרְבֵּה מֵחֲמַת שִׂמְחָה, וְגַם רַבִּי בֶּער נֵרוֹ יָאִיר, מִכָּל שֶׁכֵּן אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּנֵי הַנְּעוּרִים שֶׁיִּחְיוּ. וּבְחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל דִּבַּרְנוּ הַרְבֵּה דִּבְרֵי תּוֹרָה אֲמִתִּיִּים הַמְּשִׁיבִים אֶת הַנֶּפֶשׁ. וּרְצוֹנִי חָזָק לִכְתֹּב לָהֶם מִזֶּה, אַךְ קְצָרָה הַיְרִיעָה וְאֵין הַזְּמַן מַסְפִּיק. וּבְעֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ קִבַּלְתִּי יְדִיעָה מִקְּרֶעמִינְטְשׁוּג לָבוֹא לְשָׁם, וְנָסַעְתִּי בְּיוֹם א' כ' סִיוָן. וּבְיוֹם ב' בְּעֵת תְּפִלַּת שַׁחֲרִית שֶׁהִתְפַּלַּלְתִּי בַּכְּפָר יוֹתֵר מִשְּׁתֵּי פַּרְסָאוֹת מִפֹּה, וְגַם יְדִידֵנוּ רַבִּי אַבְרָהָם בֶּער שֶׁיִּחְיֶה נָסַע עִמִּי, וְרַבִּי נַחְמָן בְּהָרַב שְׁמוּאֵל יִצְחָק מִפֹּה, בְּסוֹף הַתְּפִלָּה, בָּא כְּנֶגְדֵּנוּ רַבִּי אֶפְרַיִם בְּעַצְמוֹ עִם הַנָּגִיד רַבִּי יַעֲקֹב מִשָּׁם שֶׁנָּסְעוּ לְבַרְדִּיטְשׁוֹב, וְהָיְתָה עֲצָתָם לָשׁוּב לִטְשֶׁעהרִין, כִּי בִּלְעֲדֵי רַבִּי אֶפְרַיִם אֵין לִי עֵסֶק שָׁם. וְכֵן עָשִׂיתִי וְחָזַרְתִּי וְעַתָּה אֲנִי פֹּה. וְתוֹדָה לָאֵל אֲנִי מְשַׂמֵּחַ עַצְמִי, כִּי אֲנִי מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה גְּדוֹלָה. וְהַיּוֹם בָּא לְפֹה רַבִּי יִצְחָק חֲתַן הַמַּגִּיד מִטִּירָהאוִויצֶע. וְעַתָּה בְּדַעְתִּי לִנְסֹעַ עַל שַׁבַּת קֹדֶשׁ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה לִקְהִלַּת מֶעדְוֶועדוּבְקֶא, מִשָּׁם לַחֲזֹר לִקְרֶעמִינְטְשְׁוּג עַל שַׁבָּת שֶׁאַחֲרָיו, וְאָז אֶפְשָׁר יָבוֹא רַבִּי אֶפְרַיִם לְבֵיתוֹ. וְעֵינַי תְּלוּיוֹת לַמָּרוֹם שֶׁיְּתַקְּנֵנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנָיו וְיַנְחֵנוּ בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ. וּתְהִלָּה לָאֵל שֶׁאֵין עָלַי מַשָּׂא פְּרִיעַת הַבַּעַל עֲגָלָה הַנִּשְׂכָּר לְשָׁבוּעַ. וְגַם אֵין לִי חִטִּים וְלֹא לִיאָן [סוּג בַּד] בְּאַדֶעס. וּסְחוֹרָה הַיְקָרָה וְהַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר טוֹב סַחְרָהּ מִכָּל סְחוֹרָה נִמְצָא תְּהִלָּה לָאֵל בְּכָל מְקוֹם בּוֹאִי. וּבִפְרָט כִּי בְּחַסְדּוֹ הַנִּפְלָא יִתְבָּרַךְ נָתַן לִי לְשׁוֹן לִמּוּדִים, לָדַעַת וּלְדַבֵּר מֵחִדּוּשִׁים הַנּוֹרָאִים שֶׁנִּתְגַּלּוּ בְּיָמֵינוּ הַמְחַיִּין וּמְשִׁיבִין כָּל נֶפֶשׁ שׁוֹמְעֵיהֶם בֶּאֱמֶת. זֹאת נֶחָמָתִי בְעָנְיִי כִּי אִמְרָתְךָ חִיָּתְנִי. וְאִם הַמָּעוֹת מִתְקַבֵּץ בְּצִמְצוּם, וְגַם זֶה בְּנֵס גָּדוֹל, עַל ה' אַשְׁלִיךְ יְהָבִי כִּי לֹא יַעַזְבֵנִי.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ט · מכתב רפג · פסקה 4וְעַתָּה אַחַי וְרֵעַי סִפַּרְתִּי לָכֶם מְעַט מִסֵּדֶר נְסִיעָתִי לְעֹצֶם אַהֲבָתֵנוּ הַחֲזָקָה, לְמַעַן תֵּדְעוּ וְתָבִינוּ מְעַט מֵרָחוֹק מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלַי וְהַכֹּל לְטוֹבָה גְּדוֹלָה גַּם בְּגַשְׁמִיּוּת. וְעַתָּה שִׂימוּ לְבַבְכֶם עַל דַּרְכֵיכֶם, לְהִסְתַּכֵּל עַל הָרְמָזִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַמֵּז לְכָל אָדָם בְּכָל יוֹם לְקָרְבוֹ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְתִזְכְּרוּ הֵיטֵב מַה שֶּׁדִּבַּרְנוּ בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת הַקָּדוֹשׁ הֶעָבַר לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה אַחַר אֲמִתַּת עַמְקוּת הָעֵצוֹת שֶׁהֵם הָרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְבָרֵר הַמְדַמֶּה שֶׁיִּתְבַּטֵּל לְגַבֵּי הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת. וְלֹא יִהְיֶה הָרוֹכֵב טָפֵל לְהַסּוּס, רַק הַסּוּס יִהְיֶה טָפֵל וּמִתְבַּטֵּל לְגַבֵּי הָרוֹכֵב.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ט · מכתב רפג · פסקה 5וְעַיֵּן בַּמִּדְרָשׁ (שִׁיר הַשִּׁירִים רַבָּה א) עַל פָּסוּק לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה שֶׁמְּדַבֵּר שָׁם הַרְבֵּה אֵיךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִלְחַם בְּכַמָּה בְּחִינוֹת עִם פַּרְעֹה, שֶׁפַּרְעֹה יָצָא עִם סוּס אָדֹם לָבָן שָׁחוֹר וְכוּ' וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּנֶגְדּוֹ, יָצָא פַּרְעֹה הָרָשָׁע עִם שִׁרְיוֹן וְכוֹבַע כִּבְיָכוֹל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כֵּן וְכוּ', הֵבִיא נֵפְטְ וְכוּ', וְאַבְנֵי בְּלִיסְטְרָאוֹת וְחִצִּים וְכוּ' וְכוּ', וְהִרְעִים בְּקוֹלוֹ וְלִבְלֵב בְּקוֹלוֹ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּבְיָכוֹל כְּנֶגְדּוֹ וְכוּ' עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב. וְהַמִּדְרָשׁ פְּלִיאָה מְאֹד, אַךְ יוּכַל לְהָבִין מִמֶּנּוּ רְמָזִים נִפְלָאִים הַרְבֵּה כָּל אֶחָד לְעַצְמוֹ. כִּי פַּרְעֹה בְּחִינַת הַמְדַמֶּה כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל פִּי זֶה יְפָרֵשׁ כָּל אֶחָד לְעַצְמוֹ כָּל דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ הַנַּ"ל, כִּי פַּרְעֹה בְּחִינַת הָרַע שֶׁבַּמְדַמֶּה יוֹצֵא וְנִלְחָם עִם הָאָדָם בְּכָל פַּעַם בִּבְחִינָה אַחֶרֶת. כִּי עִקַּר הַמִּלְחָמָה שֶׁל הָאָדָם הוּא עִם הַמַּחֲשָׁבוֹת. כִּי מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת הֵם בְּחִינַת יֵצֶר טוֹב וּמַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת הֵם יֵצֶר הָרָע. וְהֵם הֵם הָרַע שֶׁבַּמְדַמֶּה שֶׁיּוֹצֵא נֶגֶד הַשֵּׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה בְּכָל פַּעַם בְּרַעְיוֹנוֹת רָעִים וְתִמְהוֹן לֵבָב מְשֻׁנִּים זֶה מִזֶּה עַד שֶׁהוּא מַמָּשׁ כָּל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל הַמְבֹאָרִים בַּמִּדְרָשׁ הַנַּ"ל. כִּי פַּעַם זֶה יוֹצֵא בְּסוּס אָדֹם וּפַעַם בְּסוּס לָבָן וְשָׁחוֹר וּבְשִׁרְיוֹן וְכוֹבַע וְנֵפְטְ וְאַבְנֵי בְּלִיסְטְרָאוֹת וְחִצִּים וְכוּ', וּמַרְעִים בְּקוֹלוֹ וּמְלַבְלֵב בְּקוֹלוֹ. וְהַמִּלְחָמָה חֲזָקָה וַאֲרֻכָּה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ לִלְחֹם עִמּוֹ בְכָל פַּעַם לְהָבִיא כְּנֶגְדּוֹ גַּם כֵּן בְּחִינַת סוּס אָדֹם וְכוּ', וּמְלַבְלֵב וּמַרְעִים בְּקוֹלוֹ דִּקְדֻשָּׁה בְּחִינַת וְעֶלְיוֹן יִתֵּן קוֹלוֹ וְכוּ'. וְהַמַּשְׂכִּיל הֶחָפֵץ בָּאֱמֶת יוּכַל לְהָבִין אֵיךְ עוֹבֵר עָלָיו כָּל זֶה.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 11
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 55% מהספר עד סוף היום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 11 · חלק 8 מתוך 19 (חלוקת האתר)ר' יוֹסֵי בַּר יַאסִין. ר' יוֹסֵי בֶּן שָׁאוּל. ר' יוֹסֵי בֶּן נְהוֹרָאִי. ר' יוֹסֵי בֶּן קַצַרְתָּא. ר' יוֹסֵי בֶּן יוֹסֵי.
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 11 · חלק 9 מתוך 19 (חלוקת האתר)ר' יוֹסֵי בַּר אַסְיָין. ר' יוֹסֵי בַּר אַסִי. ר' יוֹסֵי בֶּן אֶלְיָקִים. ר' יוֹסֵי מִמַּלְחַיָא ר' יוֹסֵי בֶּן יְהוֹשֻׁעַ.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן צ״ז · סעיף א׳ – סעיף ז׳
כ־3 דק׳ · כ־310 מילים · 51% מהספר עד סוף היום
קיצור שולחן ערוך · סימן צ״ז · סעיף א׳יֵֹש נוֹהֲגִין לְהִתְעַנּוֹת בְּעֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ. וְאוֹמְרִים סֵדֶר יוֹם כִּפּוּר קָטָן, לְפִי שֶׁבּוֹ מִתְכַּפְּרִין כָּל הָעֲוֹנוֹת שֶׁל כָּל הַחֹדֶשׁ, דּוּמְיָּא דִּשְׂעִיר רֹאשׁ חֹדֶשׁ. וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בְּמוּסָף, זְמַן כַּפָּרָה לְכָל תּוֹלְדוֹתָם. וְכָל מָקוֹם לְפִי מִנְהָגוֹ (עַיֵּן פרי חדש) (תי"ז).
קיצור שולחן ערוך · סימן צ״ז · סעיף ב׳מִצְוָה לְהַרְבּוֹת בִּסְעוּדָה בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ. וְאִם חָל בַּשַׁבָּת, יַעֲשֶׂה תַּבְשִׁיל אֶחָד יוֹתֵר מִבִּשְׁאָר שַׁבָּתוֹת.
קיצור שולחן ערוך · סימן צ״ז · סעיף ג׳רֹאשׁ חֹדֶשׁ, מֻתָּר בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה. וְנָשִׁים נוֹהֲגוֹת שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת בּוֹ מְלָאכָה, וּמִנְהָג הָגוּן הוּא וְאֵין לְהָקֵל לָהֶם.
קיצור שולחן ערוך · סימן צ״ז · סעיף ד׳הַלֵּל צָרִיךְ לְאָמְרוֹ בַּעֲמִידָה וְלֹא יַפְסִיק בּוֹ. וְיִשְׁתַּדֵּל לְאָמְרוֹ עִם הַצִּבּוּר. וְלָכֵן אִם בָּא לְבֵית הַכְּנֶסֶת סָמוּךְ לְהַלֵּל, יֹאמַר הַלֵּל עִם הַצִּבּוּר וְאַחַר כָּךְ יִתְפַּלֵּל. וְאִם הוּא עוֹמֵד בִּפְסוּקֵי דְּזִמְרָה, (דְּהַיְנוּ מִן הוֹדוּ עַד לְאַחַר אָז יָשִׁיר) יִקְרָא הַלֵּל עִם הַצִּבּוּר וְלֹא יְבָרֵךְ לֹא בִּתְחִלָּה וְלֹא בַסוֹף, כִּי בִּרְכַּת בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וּבִרְכַּת יִשְׁתַּבַּח, עָלוּ לוֹ גַּם לְהַלֵּל. וְדַוְקָא בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כֵּן, שֶׁאוֹמְרִים הַהַלֵּל רַק בְּדִלּוּג, וְכֵן בְּחֹל הַמּוֹעֵד וְיָמִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל פֶּסַח. אֲבָל כְּשֶׁאוֹמְרִים הַלֵּל שָׁלֵם, אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כֵּן. וּמִי שֶׁאָמַר הַלֵּל שֶׁלֹּא בַצִבּוּר, אִם יֵשׁ שָׁם שְׁנַיִם אֲחֵרִים, יֹאמַר לִפְנֵיהֶם הוֹדוּ לַה' וְגוֹ' כְּדֵי שֶׁיַּעֲנוּ הֵם. דְּכֵיוָן שֶׁאוֹמֵר הוֹדוּ, מַשְׁמַע שֶׁאוֹמֵר לַאֲחֵרִים. (דִּין אֲמִירַת הַלֵּל בְּבֵית הָאָבֵל רַחְמָנָא לִיצְלָן עַיֵּן לְקַמָּן סִימָן ר"ז).
קיצור שולחן ערוך · סימן צ״ז · סעיף ה׳לְאַחַר הַלֵּל, אוֹמְרִים קַדִּישׁ שָׁלֵם, וּמוֹצִיאִין סֵפֶר תּוֹרָה וְקוֹרִין אַרְבָּעָה. הַכֹּהֵן קוֹרֵא שְׁלשָׁה פְּסוּקִים, שֶׁהֵם: וַידַבֵּר, צַו, וְאָמַרְתָּ. וְהַלֵּוִי חוֹזֵר וְקוֹרֵא וְאָמַרְתָּ, וְקוֹרֵא אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד, וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה. וְיִשְֹרָאֵל קוֹרֵא עוֹלַת תָּמִיד עַד וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם. וּרְבִיעִי קוֹרֵא וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם וגוֹ (תכ"ג).
קיצור שולחן ערוך · סימן צ״ז · סעיף ו׳רֹאשׁ חֹדֶשׁ, אָסוּר בְּתַעֲנִית וּבְהֶסְפֵּד, וְאֵין אוֹמְרִים בּוֹ צִדּוּק הַדִּין (עַיֵן בְֹּשֻלְחָן עָרוּךְ אֹרַח חַיִּים סִימָן ת"כ, בְּטוּרֵי זָהָב וּמָגֵן אַבְרָהָם וּמְפָרְשִׁים).
קיצור שולחן ערוך · סימן צ״ז · סעיף ז׳חַיָּבִין לְקַדֵּשׁ אֶת הַלְּבָנָה בְּכָל חֹדֶשׁ. וְאֵין מְקַדְּשִׁין אוֹתָהּ אֶלָּא כְּשֶׁהוּא וַדַּאי לַיְלָה, שֶׁנִּרְאֵית זְרִיחָתָהּ עַל גַּבֵּי הַקַּרְקַע וְרָאוּי לֵהָנוֹת מֵאוֹרָהּ. אִם נִתְכַּסְּתָה בְּעָב, אֵין מְקַדְּשִׁין אוֹתָהּ, אֶלָּא אִם כֵּן הוּא דַק וְקָלוּשׁ. וְאִם הִתְחִיל לְבָרֵךְ וְאַחַר כָּךְ נִתְכַּסְּתָה בְּעָב, גּוֹמֵר אֶת הַבְּרָכָה. אֲבָל אִם הוּא מְשַׁעֵר שֶׁלֹּא יוּכַל לִגְמוֹר אֶת הַבְּרָכָה קֹדֶם שֶׁתִּתְכַּסֶּה, אָסוּר לוֹ לְהַתְחִיל.
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
התפילה היומית
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
מסדר ליקוטי תפילות
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה צ״ח
"זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה", רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מָלֵא רַחֲמִים, "הָרוֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם", אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת לְבָבִי הַנִּשְׁבָּר הַנִּדְכָּא וְהַנִּכְאֶה, הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה לְמִי עוֹלַלְתָּ כּה רְאֵה נָא בְעָנְיִי מָלֵא רַחֲמִים, חוּס עַל שְׁבִירַת לְבָבִי הַנִּשְׁבָּר לְשִׁבְרֵי שְׁבָרִים, כְּפַטִּישׁ יְפוֹצֵץ סֶלַע כֵּן נִתְפּוֹצֵץ וְנִשְׁבַּר לְבָבִי כִּי מַחְשְׁבוֹת לְבָבִי מְפֻזָּרִים וְנִדָּחִים בִּקְצֵה אָרֶץ הָאֱמֶת, כִּי אֲנִי הַחַיָּב מִכָּל הַצְּדָדִים, אֲבָל אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי לֹא לְהַכְעִיסֶךָ נִתְכַּוַּנְתִּי חָלִילָה, כִּי רְצוֹנִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ, אַךְ שְׂאוֹר שֶׁבָּעִסָּה מְעַכֵּב אוֹתִי וּכְבָר כָּתַבְתָּ עַל עַצְמְךָ שֶׁכָּל כּחוֹת הַיֵּצֶר הָרָע וְחַיָּלוֹתָיו הַמַּחֲטִיאִים אֶת בְּנֵי אָדָם, הַכּל מִמְּךָ וְאַתָּה מִתְחָרֵט עֲלֵיהֶם בְּכָל יוֹם עַל שֶׁבְּרָאתָם וְנָתַתָּ לָהֶם כּחַ כָּזֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "וַאֲשֶׁר הֲרֵעוֹתִי", כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וּכְתִיב. "לָמָּה תַתְעֵנוּ יְהוָה מִדְּרָכֶיךָ תַּקְשִׁיחַ לִבֵּנוּ מִיִּרְאָתֶךָ".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה יוֹדֵעַ רָזֵי עוֹלָם וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כָּל חָי, אַתָּה חוֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן וּבוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי אֵין לִי שׁוּם סְמִיכָה וְתִקְוָה לְטוֹב אֲמִתִּי וְנִצְחִי, כִּי אִם עַל יְדֵי מַה שֶּׁאֲנִי מְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ בַּעַל הָרַחֲמִים אֲבָל לְפָנֶיךָ נִגְלוּ כָּל תַּעֲלוּמוֹת לֵב, וְאַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה קָשֶׁה וְכָבֵד עָלַי גַּם זֶה בְּעַצְמוֹ, כִּי מְבַלְבְּלִים אוֹתִי וּמוֹנְעִים אוֹתִי מִזֶּה מְאד וַאֲפִלּוּ אִם לִפְעָמִים בְּחֶמְלָתְךָ הַגְּדוֹלָה אַתָּה שׁוֹלֵחַ לִי אֵיזֶה דִבּוּרִים, וַאֲנִי מַתְחִיל לְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי וְלִבִּי הַמַּר לְפָנֶיךָ, בְּתוֹךְ כָּךְ נִסְתָּם לְבָבִי בְּאֶמְצַע הַדִּבּוּר וַאֲנִי נִשְׁאָר מִשְׁתּוֹמֵם כְּמִי שֶׁנִּתְאַלֵּם בְּתוֹךְ דְּבָרָיו מַמָּשׁ, כְּמוֹ כֵן פִּתְאם נִסְתַּלֵּק הַדִּבּוּר מִמֶּנִּי, וּלְבָבִי אָטוּם וּמַחְשְׁבוֹתַי תְּמֵהִים וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה לַּעֲשׂוֹת, כִּי פִּתְאם "נֶאֱלַמְתִּי לֹא אֶפְתַּח פִּי כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ, נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה הֶחֱשֵׁיתִי מִטּוֹב וּכְאֵבִי נֶעְכָּר" וְנִדְמֵיתִי כְּמוֹ נָסוֹג אָחוֹר מִמְּךָ חָלִילָה וְאַתָּה כְּמַסְתִּיר פָּנִים מִמֶּנִּי, וּכְבָר גִּלִּיתָ אָזְנֵינוּ שֶׁכָּל זֶה נִמְשָׁךְ עַל יְדֵי פְּגַם אֱמוּנָה שֶׁנֶּחְשָׁב כַּעֲבוֹדָה זָרָה וְעַתָּה מָה אֶעֱשֶׂה אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם לְכַפֵּר עַל כָּל זֶה, לְתַקֵּן וּלְכַפֵּר עַל כָּל הַהִרְהוּרִים וְהַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְרַעְיוֹנִים הַמְבֻלְבָּלִים הָעוֹלִים עַל רוּחִי וּבִפְרָט עַל הִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהֵם פְּגַם אֱמוּנָה שֶׁהֵם קָשִׁים מֵהַכּל אוֹי מָה אֶעֱשֶׂה שֶׁתָּשִׁיב פָּנֶיךָ אֵלַי וַאֲנִי אָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, מָתַי אֶזְכֶּה לָזֶה, "מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים", מָתַי מָתַי, מָתַי אֶזְכֶּה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וַחֲזָקָה וּנְכוֹנָה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ פָּנִים בְּפָנִים, כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, וְלֹא יִהְיֶה שׁוּם מָסָךְ הַמַּבְדִּיל בֵּינִי וּבֵינְךָ תתקפז רַחֵם עָלַי בַּעַל הָרַחֲמִים, וְזַכֵּנִי וְעָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאַרְגִּיל אֶת עַצְמִי לְהִתְאַנֵּחַ אֲנָחָה גְדוֹלָה מֵעמֶק הַלֵּב בֶּאֱמֶת, עַל גּדֶל רִחוּקִי מִמְּךָ עַל יְדֵי עֲווֹנוֹתַי הַמְּרֻבִּים, וּבִפְרָט עַל פְּגַם הָאֱמוּנָה, אֲשֶׁר עַל יְדֵי זֶה נִסְתַּם פִּי בְּאֶמְצַע דִּבּוּרִי וְנָפַלְתִּי כְּמוֹ מִשָּׁמַיִם לָאָרֶץ, זַכֵּנִי לְהַרְגִּישׁ כְּאֵבִי וּמַכְאוֹבִי הֶעָצוּם בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁאֶתְאַנֵּחַ אֲנָחָה אֲמִתִּיִּית מֵעמֶק הַלֵּב, וְיִהְיֶה רוּחִי נִשְׁבָּר בְּקִרְבִּי בֶּאֱמֶת, בְּאפֶן שֶׁיִּתְעוֹרְרוּ רַחֲמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים עָלַי וְיַעֲלֶה וְיָבא וְיַגִּיעַ וְיֵרָאֶה וְיֵרָצֶה לְפָנֶיךָ רוּחִי הַנִּשְׁבָּר עַל יְדֵי אַנְחָתִי כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּי קָרְבַּן עוֹלָה לְפָנֶיךָ שֶׁהִיא בָּאָה לְכַפֵּר עַל הִרְהוּרֵי הַלֵּב וּבְחֶמְלָתְךָ הַגְּדוֹלָה תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן, וְתַחֲזִירֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וְעַל יְדֵי הָרוּחַ שֶׁאוֹצִיא וְהָרוּחַ שֶׁאַכְנִיס בִּשְׁעַת הָאֲנָחָה, עַל יְדֵי זֶה תַמְשִׁיךְ עָלַי הֶאָרָה גְדוֹלָה מֵהַשֵּׁם הַיּוֹצֵא מִפָּסוּק פּוֹתֵחַ' אֶת' יָדֶךָ' וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן, וְעַל יְדֵי זֶה תַחְתּךְ וּתְנַסֵּר אֶת נַפְשִׁי וְנִשְׁמָתִי מִבְּחִינַת אָחוֹר בְּאָחוֹר, וְתַחֲזִירֵנִי וּתְשִׁיבֵנִי אֵלֶיךָ בִּבְחִינַת פָּנִים בְּפָנִים
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן, אֵל אֱמוּנָה, אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֵינוּ עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבְאַהֲבָתְךָ הַגְּדוֹלָה אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, חָמַלְתָּ עָלֵינוּ וְנָטַעְתָּ בְּתוֹכֵנוּ אֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר יָרַשְׁנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ וּמַה נָּעִים גּוֹרָלֵנוּ וּמַה יָּפָה יְרֻשָּׁתֵנוּ אַךְ מֵעצֶם רִבּוּי עֲווֹנוֹתַי עֲדַיִן עוֹלִים עַל הַלֵּב מַחְשְׁבוֹת חוּץ שֶׁהֵם כְּנֶגֶד אֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר זֶה עִקָּר הַהִתְרַחֲקוּת וְהַסְתָּרַת פָּנִים וְצָרָה גְדוֹלָה מִכָּל הַצָּרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗התפילה על התורה שנלמדה היום בליקוטי מוהר״ן
ההתאמה בין התפילה לתורה מחושבת לפי דמיון לשוני בין הטקסטים, ולא לקוחה מהספר עצמו.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה צ״ד · התורה והתפילה זו לצד זו
היום בלוח ובמחזור
סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 208 מתוך 385 במחזור של שנת ה׳תשפ״ז
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־2 דק׳ · לימוד מלא כ־36 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת ג׳ בניסן): תזריע
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־7 באפריל 2027, בשעה 19:01 בערך.
המחזור השנתי
שנה מעוברת: הסדר מחולק ל־385 ימים.
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
ההתקדמות שלך
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
התיקון הכללי
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
העמקה ומקורות
הספרים של היום בספרייה
- ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ע״ה
- שיחות הר״ן · אות קמ״א
- שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל
- חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רל״א
- חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רל״ב
- חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רל״ג
- ספר המידות · ממון
- סיפורי מעשיות · מעשה י״א
- ליקוטי עצות · מועדי ה' · שלש רגלים
- השתפכות הנפש · אות נ
- משיבת נפש · רצף ג · אות נו
- עצות ישרות · מועדים
- עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ט · מכתב רפב
- עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ט · מכתב רפג
- שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י'
- קיצור שולחן ערוך · סימן צ״ז
איך נבנה הסדר
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.