ניסן ופסח
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ניסן ופסח
יְמֵי נִיסָן הֵם יְמֵי תְּשׁוּבָה כְּמוֹ תִּשְׁרֵי: (לק"א סי' מ"ט אות ו')
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום ראשון, ד׳ בניסן ה׳תשפ״ז · 11 באפריל 2027
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ע״ח · אות ג׳ – אות ט׳
כ־8 דק׳ · כ־840 מילים · 51% מהספר עד סוף היום
וְגַם זֶהוּ בְּחִינַת רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, כִּי מַה שֶּׁאָדָם חַי, אֵינוֹ כִּי אִם מֵחֲמַת שֶׁנּוֹשֵׁם נְשִׁימוֹת, וּמַה הִיא נְשִׁימָה, שֶׁמּוֹצִיא וּמַכְנִיס הָרוּחַ. וְזֶהוּ בְּחִינַת (יחזקאל א׳:י״ד): הַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב. וְלָכֵן, כְּשֶׁאָדָם דָּבוּק לְמַלְכוּתָא קַדִּישָׁא, וּמְדַבֵּר תּוֹרָה אוֹ תְּפִלָּה, מוֹצִיא וּמַכְנִיס רוּחַ הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶהוּ (שם לו): וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם – הַיְנוּ קֶרֶב שֶׁלָּכֶם, כְּשֶׁהוּא נוֹשֵׁם נְשִׁימָה שֶׁל קְדֻשָּׁה, אֲזַי: וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן – הַיְנוּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. וְזֶה (בראשית א׳:ב׳): וְרוּחַ אֱלֹקִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם; הַיְנוּ כְּשֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה, כִּי מַיִם זוֹ תּוֹרָה, כַּיָּדוּעַ, אֲזַי: וְרוּחַ אֱלֹקִים, שֶׁהוּא רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, מְרַחֶפֶת וְחוֹפֵף עָלָיו וְשׁוֹאֵב רוּחַ חַיִּים. כִּי בְּלֹא תּוֹרָה אִי אֶפְשָׁר לִחְיוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בתיקוני זוהר תקון יג דף כז:): אִלְמָלֵא כַּנְפֵי רֵאָה דְּנָשְׁבִי עַל לִבָּא הָוֵי לִבָּא אוֹקִיד כָּל גּוּפָא. וְרֵאָה דָּא מַיָּא זוהר פנחס דף ריח:), וּמַיָּא דָּא תּוֹרָה. כִּי כְּשֶׁהָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי בּוֹעֵר בְּלִבּוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הָיָה בְּאֶפְשָׁרִי לִהְיוֹת אוֹקִיד כָּל גּוּפָא, אֲבָל כְּשֶׁיִּתְלַבֵּשׁ בְּאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה אוֹ תְּפִלָּה, מֵגֶנֶת וּמַצֶּלֶת עָלָיו. וְכֵן, חַס וְשָׁלוֹם, לְהֶפֶךְ, כְּשֶׁבּוֹעֵר אֶל תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה, הֲוָה אוֹקִיד גַּם כֵּן כָּל גּוּפָא, אֲבָל כְּשֶׁאַחַר כָּךְ לוֹמֵד תּוֹרָה אוֹ עוֹשֶׂה מִצְוָה, הִיא מֵגֶנֶת וּמַצֶּלֶת עָלָיו, וְיָכוֹל לִחְיוֹת. כִּי שׁוֹאֵב רוּחַ חַיִּים, שֶׁהוּא רוּחַ־ הַקֹּדֶשׁ, מִמִּדַּת מַלְכוּת, שֶׁהוּא שָׁרְשׁוֹ. וְלָכֵן רְשָׁעִים בְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִים מֵתִים (ברכות יח:), כִּי מֵחֲמַת שֶׁנִּפְסָק מֵחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, מֵאַיִן יִהְיֶה לוֹ חִיּוּת, וְשׁוֹאֵב רוּחַ שֶׁל שְׁטוּת, כִּי דָּבוּק אֶל מֶלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל (קהלת ד׳:י״ג). וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה ג): אֵין אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה אֶלָּא אִם כֵּן נִכְנַס בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת. אֲבָל לְהֵפֶךְ, נִכְנַס בּוֹ רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ. וְרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ הוּא בְּחִינוֹת מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (אסתר ה׳:א׳): וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה יד:): שֶׁלְּבָשַׁתָּהּ רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ.
וּבְחִינַת תְּחִיָּה גַּם כֵּן, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י עַל פָּסוּק (בראשית מ״ה:כ״ז): וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב – שֶׁשָּׁרְתָה עָלָיו רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ.
וְזֶהוּ בְּחִינָה שֶׁל מָשִׁיחַ, כִּי כָּתוּב אֶצְלוֹ (ישעיהו י״א:ג׳): לֹא לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפֹּט וְכוּ', אֶלָּא הַכֹּל בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. כִּי אֲזַי יְתֻקַּן פַּרְצוּף מַלְכוּת בִּשְׁלֵמוּת, וְנִתְקַבֵּץ כָּל הַבְּחִינַת מַלְכוּת אֶל שָׁרְשׁוֹ, וְהָיְתָה לַה' הַמְּלוּכָה (עובדיה), וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ (זכריה י״ד:ח׳-ט׳), וְנוּכַל לְהַכִּיר אֶת בּוֹרְאֵנוּ לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת, בְּלֹא שׁוּם לְבוּשׁ וְצִיּוּר וּתְמוּנָה. וְזֶהוּ (תהילים מ״ז:ג׳): כִּי ה' וְכוּ' מֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל הָאָרֶץ, הַיְנוּ כְּשֶׁמִּדַּת מַלְכוּת יִהְיֶה גָּדוֹל, וְיִתְעַלֶּה אוֹרָהּ מֵחֲמַת תִּקּוּן מַעֲשֵׂינוּ, אֲזַי נוּכַל לְהַכִּיר אֶת בּוֹרְאֵנוּ עַל כֹּל, דְּהַיְנוּ לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת, וְלֹא כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי עַכְשָׁו הוּא בְּהִתְלַבְּשׁוּת עוֹלָמוֹת כַּנַּ"ל:
וְזֶהוּ: וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ, הַיְנוּ כְּשֶׁיִּתֵּן עֹז וְהֶאָרָה לְמִדַּת מַלְכוּת, אֲזַי: וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ; כִּי כָּל אֶחָד יְתַקֵּן בְּחִינוֹת מָשִׁיחַ שֶׁלּוֹ, וְיֵלֵךְ מִמַּדְרֵגָה אֶל מַדְרֵגָה מְעַט מְעַט, עַד שֶׁיְּתַקֵּן הֶאָרַת פַּרְצוּף מַלְכוּת בִּשְׁלֵמוּת, וְזֶהוּ בְּחִינוֹת מָשִׁיחַ כַּנַּ"ל:
[גַּם דְּבָרִים אֵלֶּה אֵינָם מְסֻדָּרִים יָפֶה, וְחָסֵר בָּהֶם גַּם כֵּן. וּכְפִי הַנִּרְאֶה הַמְכֻוָּן מֵהֶם, שֶׁמְּדַבֵּר מִמַּעֲלַת הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה, כִּי הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּחִינוֹת הַשְּׁכִינָה, וְהוּא בְּחִינוֹת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ בְּחִינוֹת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, בְּחִינוֹת תְּחִיָּה, בְּחִינוֹת יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ. וְכָל זֶה מְבֹאָר מִתּוֹךְ דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַנַּ"ל. רַק שֶׁאֵין הַדְּבָרִים מְסֻדָּרִים כָּרָאוּי, וְאֵין הַלָּשׁוֹן מְתֻקָּן. אַף־עַל־פִּי־כֵן כֻּלָּם נְכוֹחִים לַמֵּבִין וִישָׁרִים לְמוֹצְאֵי דַּעַת:
גַּם מְבֹאָר מִתּוֹרָה זֹאת, שֶׁהַדִּבּוּר הוֹלֵךְ עִם הָאָדָם אֲפִלּוּ לַמְּקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים, כְּמוֹ הָאֵם הַהוֹלֶכֶת עִם הַוָּלָד לְכָל מָקוֹם שֶׁהוּא הוֹלֵךְ, וְעַל כֵּן נִקְרָא הַדִּבּוּר אֵם הַבָּנִים. וְזֶהוּ: כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בוֹ זָכוֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד, הַיְנוּ שֶׁאֲפִלּוּ אִם הָאָדָם מֻנָּח, חַס וְשָׁלוֹם, בַּמָּקוֹם שֶׁהוּא, אֲפִלּוּ בְּשֵׁפֶל הַמַּדְרֵגָה מְאֹד, אֲפִלּוּ בַּמְּקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר יָכוֹל לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. דְּהַיְנוּ, שֶׁאֲפִלּוּ אִם הוּא בַּמָּקוֹם שֶׁהוּא, אִם יִתְחַזֵּק גַּם שָׁם לְדַבֵּר עַל־כָּל־פָּנִים דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת, יָכוֹל לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲפִלּוּ שָׁם בַּמְּקוֹמוֹת הַנְּמוּכִים, שֶׁהֵם בְּחִינוֹת מְקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים, אֲפִלּוּ אִם נָפַל לְמָקוֹם שֶׁנָּפַל, כִּי הַדִּבּוּר אֵינוֹ מַנִּיחַ אוֹתוֹ לִשְׁכֹּחַ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. בִּבְחִינוֹת: כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בוֹ זָכוֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד; שֶׁכָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַדִּבּוּר שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה, זֶה הַדִּבּוּר אֵינוֹ מַנִּיחַ אוֹתוֹ לִהְיוֹת נִשְׁכָּח מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי הַדִּבּוּר זוֹכֵר וּמַזְכִּיר אוֹתוֹ לְהִתְחַזֵּק בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּמָּקוֹם שֶׁהוּא. וְהָבֵן הַדָּבָר הֵיטֵב, מִגֹּדֶל כֹּחַ הַדִּבּוּר. וְהוּא עֵצָה נִפְלָאָה וְנוֹרָאָה לְמִי שֶׁחָפֵץ בֶּאֱמֶת, לְבַל יְאַבֵּד עוֹלָמוֹ לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם:
עוֹד מְבֹאָר מִזֶּה, גֹּדֶל מַעֲלַת עֵסֶק הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים שֶׁל הָאָדָם. כִּי אִלְמָלֵא כַּנְפֵי רֵאָה דְּנָשְׁבִי עַל לִבָּא הָוֵי לִבָּא אוֹקִיד כָּל גּוּפָא, וְכַנְפֵי רֵאָה הוּא בְּחִינוֹת הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל. הַיְנוּ כִּי יֵשׁ בָּאָדָם שְׁנֵי מִינֵי תַּבְעֵרוֹת מְדוּרַת אֵשׁ – לְטוֹב וּלְהֵפֶךְ; וּשְׁנֵיהֶם אֵינָם טוֹבִים. כִּי לִפְעָמִים לֵב הָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי בּוֹעֵר מְאֹד מְאֹד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּיקַד יְקוֹד אֵשׁ, אֲבָל הוּא יוֹתֵר מִדַּי, עַד שֶׁהָיָה אֶפְשָׁר לִהְיוֹת אוֹקִיד כָּל גּוּפָא. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁבּוֹעֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן מֵאַחַר שֶׁהוּא יוֹתֵר מִדַּי אֵינוֹ טוֹב. וְאִי אֶפְשָׁר לְקָרֵר וּלְצַמְצֵם הַהִתְלַהֲבוּת הַזֹּאת, שֶׁיִּהְיֶה בְּמִדָּה, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, כִּי כְּשֶׁיַּעֲסֹק בַּתּוֹרָה, תָּגֵן הַתּוֹרָה עָלָיו וְתַצִּיל אוֹתוֹ, שֶׁיִּזְכֶּה לְצַמְצֵם הַהִתְלַהֲבוּת שֶׁיִּהְיֶה כָּרָאוּי. וְכֵן יֵשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, לְהֵפֶךְ. כִּי לִפְעָמִים בּוֹעֵר הָאָדָם אֶל תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁגַּם כֵּן הָיָה אוֹקִיד כָּל גּוּפָא, חַס וְשָׁלוֹם. אֲבָל כְּשֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה הִיא מֵגֶנֶת עָלָיו וּמַצֶּלֶת אוֹתוֹ, גַּם מֵהִתְלַהֲבוּת הָאֵשׁ הָרָע הַזֶּה שֶׁל הַתַּאֲווֹת, שֶׁהָיָה רוֹצֶה לְשָׂרְפוֹ לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּלֹא הַתּוֹרָה, חַס וְשָׁלוֹם, לֹא הָיָה הָאָדָם מִתְקַיֵּם כְּלָל, כִּי הָיָה נִשְׂרָף וּמִתְבַּטֵּל מֵרִבּוּי הַתַּבְעֵרוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּכֹחוֹ, לְיָמִין יוֹתֵר מִדַּי, אוֹ לִשְׂמֹאל, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶהוּ: אִלְמָלֵא כַּנְפֵי רֵאָה, שֶׁהִיא הַתּוֹרָה, דְּנָשְׁבִי עַל לִבָּא, הָוֵי לִבָּא אוֹקִיד כָּל גּוּפָא – עַל־יְדֵי שְׁנֵי מִינֵי תַּבְעֵרוֹת הַנַּ"ל, וְרַק הַתּוֹרָה מַצֶּלֶת מִזֶּה כַּנַּ"ל. וְהָבֵן הַדְּבָרִים לְמַעֲשֶׂה]:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות קמ״ב
כ־2 דק׳ · כ־150 מילים · 54% מהספר עד סוף היום
שיך למה שאמר רבנו זכרונו לברכה על פסוק ״אודיע אמונתך בפי״ (תהילים פט ב), שעקר האמונה תולה בפה של האדם וכו', בלקוטי תנינא סימן מ"ד ראה זה מצאתי מכתב יד החברים בבאור יותר קצת, וזו לשונו: כשנופל לאדם ספקות באמונת הבורא יתברך שמו, יאמר בפה מלא: ״אני מאמין באמונה שלמה שהוא יחיד ראשון ואחרון״. כי ידוע שיצר הרע נמשך מגבורות הנפולין, ויש גבורות דקדשה שבהם ממתיקים הגבורות דקלפה; והדבור הוא בחינת גבורות דקדשה, כמו שכתוב: ״וגבורתך ידברו״. נמצא, כשיאמר ״אני מאמין״ כנ"ל הוא גבורות דקדשה, ובזה הוא ממתיק את הספקות, שהוא בחינת גבורה דקלפה. וזהו שאמרו בגמרא: ״לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע״, דהינו: שבגבורות דקדשה ממתיק גבורות דקלפה.
וזהו שאמרו בגמרא שמי שרוצה שלא יהיה רגזן יהיה דבורו בנחת; נמצא שהדבור בנחת הוא אינו כל כך רגז. והשתיקה משתק הרגז, אבל הדבור בפה מלא הוא בחינת רגז, שהוא בחינת גבורה, כנזכר לעיל: (כתב יד החברים והוא שיך לסימן רס"ג בחלק ראשון):
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות י״ח
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 54% מהספר עד סוף היום
על כן לך ושכר הספינה לסטנבול. ולא אבה האיש שהיה עמו לשמע אליו, ומאן לנסוע לביתו, כי אמר שרצונו להיות בטבריה וכו'. והשיב לו רבנו, זכרונו לברכה מאחר שאתה מתאווה להיות בטבריה, לך ושכר חמורים לשם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות ר״מ
כ־4 דק׳ · כ־410 מילים · 42% מהספר עד סוף היום
(יא) שָׁמַעְתִּי שֶׁפַּעַם אַחַת הָיָה אִישׁ אֶחָד מֵאַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ קוֹבֵל לְפָנָיו מְאֹד עַל חֶסְרוֹן פַּרְנָסָתוֹ. אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אֵינִי יוֹדֵעַ אֵיךְ יֵשׁ לָכֶם לֵב כָּזֶה לְבַלְבֵּל אוֹתִי בְּהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, הֲלֹא אֲנִי דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁהוֹלֵךְ יוֹמָם וָלַיְלָה בַּמִּדְבָּר, וְחוֹתֵר וּמְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת מִמִּדְבָּר יִשּׁוּב. כִּי בְּכָל אֶחָד מִכֶּם בְּלִבּוֹ מִדְבַּר שְׁמָמָה מֵאֵין יוֹשֵׁב, וְאֵין שָׁם מָדוֹר לַשְּׁכִינָה וַאֲנִי חוֹתֵר וּמְבַקֵּשׁ בְּכָל עֵת לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה תִּקּוּן וּמָקוֹם בִּלְבַבְכֶם לִהְיוֹת שָׁם מָדוֹר לַשְּׁכִינָה. הֲלֹא כַּמָּה יְגִיעוֹת צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת מֵאִילַן סְרַק עָב שֶׁקּוֹרִין דֶּמְבְּ לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ כֵּלִים יָפִים וּרְאוּיִים לְתַשְׁמִישׁ אָדָם. כַּמָּה יְגִיעוֹת צְרִיכִין לָזֶה עַד שֶׁמְּסַתְּתִין אוֹתוֹ וּמְנַסְּרִין אוֹתוֹ וּמְתַקְּנִין אוֹתוֹ בְּמַעֲצָד וּבִשְׁאָר כֵּלִים הַצְּרִיכִין לָזֶה. כְּמוֹ כֵן מַמָּשׁ יְגִיעוֹת כָּאֵלּוּ צָרִיךְ אֲנִי לְיַגֵּעַ אֶת עַצְמִי עִם כָּל אֶחָד מִכֶּם לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ אֵיזֶה תִּקּוּן. וְאַתֶּם מְבַלְבְּלִין אוֹתִי בַּהֲבָלִים כָּאֵלֶּה. שָׁמַעְתִּי שֶׁהָעֲבוֹדָה שֶׁלּוֹ וּקְדֻשָּׁתוֹ הַנּוֹרָאָה וְהַיִּרְאָה שֶׁהָיְתָה עַל פָּנָיו בְּלֵיל שַׁבַּת קֹדֶשׁ, וּבִפְרָט בִּימֵי נְעוּרָיו הָיָה עַד בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ כְּלָל. וּפַעַם אַחַת נָטַל אֶת יָדָיו וּבֵרַךְ בִּרְכַּת הַמּוֹצִיא בִּסְעֻדַּת לֵיל שַׁבַּת קֹדֶשׁ וְגַם כָּל הַמְסֻבִּין עַל שֻׁלְחָנוֹ בֵּרְכוּ בִּרְכַּת הַמּוֹצִיא וְאָכְלוּ אֶת פִּתָּם. וְתֵכֶף אַחַר שֶׁאָכַל פְּרוּסַת הַמּוֹצִיא עָלָה בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ לַמָּקוֹם שֶׁעָלָה וְהִתְדַּבֵּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּדְבֵקוּת גָּדוֹל וּבְיִרְאָה נוֹרָאָה. וְיָשַׁב בִּשְׁתִיקָה וּבְעֵינַיִם פְּקוּחוֹת וּבִדְבֵקוּת עָצוּם וְנִפְלָא כָּל הַלַּיְלָה, וְלֹא הוֹשִׁיטוּ שׁוּם מַאֲכָל עַל הַשֻּׁלְחָן כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו מְאֹד, וְהָיוּ מִתְיָרְאִין לְבַלְבֵּל אוֹתוֹ. וּבְתוֹךְ כָּךְ הֵאִיר הַשַּׁחַר וַתָּנֵץ הַחַמָּה וּבֵרְכוּ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן וְנִפְטְרוּ מֵעַל הַשֻּׁלְחָן. וּפַעַם אַחַת בִּימֵי נְעוּרָיו בָּא אֵלָיו אָחִיו הָרַב רַבִּי יְחִיאֵל זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עַל שַׁבָּת, וְרָאָה אֶת הַהַנְהָגָה שֶׁלּוֹ בְּלֵיל שַׁבָּת וְהוּטַב בְּעֵינָיו, וּבִסְעֻדַּת שַׁחֲרִית הָיוּ מְסַפְּרִין הָעוֹלָם לְפָנָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אֵיזֶה שִׂיחוֹת חֻלִּין וְלֹא הוּטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי הָרַב רַבִּי יְחִיאֵל. וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת נִכְנַס לְחַדְרוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְדִבֵּר עִמּוֹ מִזֶּה. וְאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הַאַתָּה זוֹכֵר כָּל הַסִּפּוּרִים שֶׁהָיוּ עַל הַשֻּׁלְחָן בְּשַׁחֲרִית, וְלֹא הָיָה זוֹכֵר אֶת כֻּלָּם. וְאָמַר לוֹ רַבֵּינוּ זַ"ל אֲנִי זוֹכֵר אֶת כֻּלָּם. וְהָלַךְ וְנָעַל אֶת הַדֶּלֶת שֶׁל חַדְרוֹ וְהִתְחִיל לְסַדֵּר לְפָנָיו כָּל הַסִּפּוּרִים, וּלְהַסְבִּיר לוֹ קְצָת מָה הָיוּ עִנְיָנָם, וְדִבֵּר עִמּוֹ עַד אֵיזֶה שָׁעוֹת עַל הַיּוֹם וְהַחַלּוֹנוֹת הָיוּ סְתוּמִים. וְאַחַר־כָּךְ הִבִּיט עַל הַמַּרְאֵה שָׁעוֹת וְרָאָה שֶׁהִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת־שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית מִכְּבָר וְהִפְסִיק הַדִּבּוּר. וְהָלַךְ הָרַב רַבִּי יְחִיאֵל מִמֶּנּוּ בִּבְכִיָּה גְּדוֹלָה וּבְגַעְגּוּעִים גְּדוֹלִים וּבְהִתְעוֹרְרוּת נִפְלָא, עַד שֶׁעָבְרוּ כַּמָּה יָמִים שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לֶאֱכֹל וְלֹא לִישֹׁן וְכוּ' רַק יָשַׁב בִּבְכִיּוֹת גְּדוֹלוֹת מֵחֲמַת גֹּדֶל הַתְּשׁוּקָה וְהַגַּעְגּוּעִים וְהִתְעוֹרְרוּת נִפְלָא שֶׁנִּתְעוֹרֵר אָז מִדִּבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. וּמֵאָז נִתְקָרֵב אֶל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּהִתְקָרְבוּת אֲמִתִּי עָצוּם וְנִפְלָא מְאֹד: גְּדֻלַּת נוֹרְאוֹת הַשָּׂגָתוֹ גַּם מֵעִנְיָן זֶה מְבֹאָר כְּבָר הַרְבֵּה בְּהַשִּׂיחוֹת שֶׁנִּדְפְּסוּ. וּבְכָאן לֹא הוּבָא רַק מַה שֶּׁלֹּא נִדְפַּס עֲדַיִן:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · ממון · חלק ראשון · אות ל״ג – אות ל״ט
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 55% מהספר עד סוף היום
לג. הַמַּעֲשֵׂר מְסֻגָּל לַעֲשִׁירוּת דַּוְקָא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗לד. כְּבוֹד הַתּוֹרָה וּכְבוֹד שַׁבָּת מְסֻגָּל לַעֲשִׁירוּת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗לה. כַּזַּיִת מָרוֹר שֶׁאוֹכְלִין בְּפֶסַח, מְסֻגָּל לְפַרְנָסָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗לו. לִכְתּב סֵפֶר תּוֹרָה מְסֻגָּל לְפַרְנָסָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗לז. בַּת־כּהֵן לְיִשְׂרָאֵל אוֹ בַּת־תַּלְמִיד־חָכָם לְעַם־הָאָרֶץ, מְבִיאָתוֹ לִידֵי עֲנִיּוּת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗לח. לְהִשְׁתַּתֵּף עִם מִי שֶׁהַשָּׁעָה מְשַׂחֶקֶת לוֹ טוֹב לְהַצְלָחָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗לט. מִי שֶׁאוֹהֵב אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּאֲכִילָתוֹ וּבִשְׁתִיָּתוֹ וּשְׁאָר תַּעֲנוּגִים, זוֹכֶה לְפַרְנֵס אֶת עַמִּים רַבִּים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות ל״ח
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 56% מהספר עד סוף היום
אָמַר לוֹ הָאָדָם שֶׁל הַסּוּס הַנַּ"ל מַה תּוּכַל לִפְעל עִם הַכְּלִי הַזּאת ? [הֲלא הוּא רַק] שֶׁתַּעֲשֶׂה עִמָּהּ קָאמֶעדְיֶא [משחק הצגה], וּתְקַבֵּל דִּינָר אֲבָל אֲנִי יוֹדֵעַ דָּבָר, שֶׁהוּא טוֹב יוֹתֵר מֵהַכְּלִי שֶׁלְּךָ דְּהַיְנוּ שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ דָּבָר, שֶׁקִּבַּלְתִּי מֵאֲבוֹת אֲבוֹתַי לִהְיוֹת מֵבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר הַיְנוּ שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ דָּבָר כָּזֶה, שֶׁקִּבַּלְתִּי מֵאֲבוֹת אֲבוֹתַי שֶׁיְּכוֹלִים לִהְיוֹת עַל יָדָהּ מֵבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר שֶׁכְּשֶׁאֶחָד אוֹמֵר אֵיזֶה דִּבּוּר בְּעָלְמָא יְכוֹלִים עַל יְדֵי הַקַּבָּלָה הַנַּ"ל, שֶׁיֵּשׁ לִי, לְהָבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר וַעֲדַיִן לא גִּלִּיתִי זאת לְשׁוּם אָדָם בָּעוֹלָם בְּכֵן אֲנִי אֲלַמֵּד אוֹתְךָ הַדָּבָר הַזֶּה וְאַתָּה תִּתֵּן לִי הַכְּלִי הַזּאת הַנַּ"ל
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · מועדי ה' · ראש השנה · קטע א׳ – קטע ה׳
כ־2 דק׳ · כ־210 מילים · 55% מהספר עד סוף היום
מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ תְּקִיעַת שׁוֹפָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה מֵאִישׁ יָרֵא וְחָרֵד, בְּוַדַּאי לֹא יִדְאַג כָּל הַשָּׁנָה מֵרְעָמִים: (לק"א סי' ה' אות ג')
תְּקִיעוֹת רֹאשׁ הַשָּׁנָה הֵם בְּחִינַת הִתְחַדְּשׁוּת הַמֹּחִין, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל וְהַנְּשָׁמָה שֶׁל כָּל אֶחָד, שֶׁיִּזְכֶּה כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ לְהַמְשִׁיךְ שֵׂכֶל חָדָשׁ וּנְשָׁמָה חֲדָשָׁה מֵאוֹר הַפָּנִים: (לק"א סי' ל"ה אות י')
עַל־יְדֵי תְּקִיעוֹת שׁוֹפָר נִמְתָּקִין הַדִּינִים: (לק"א סי' מ"ב)
תְּקִיעַת שׁוֹפָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, שֶׁמְּעוֹרְרִין בְּנֵי הָעוֹלָם מֵהַשֵּׁנָה שֶׁלֹּא יְבַלּוּ יְמֵיהֶם בְּשֵׁנָה חַ"ו. וְעַל־יְדֵי שֶׁמְּעוֹרְרִין אוֹתָם מֵהַשֵּׁנָה נִמְשָׁךְ הַדִּבּוּר בְּכֹחַ גָּדוֹל, וְעַל־יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ בִּטָּחוֹן וּפְקִידוֹת עֲקָרוֹת, וְעַל־יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ יִרְאָה גְּדוֹלָה. וְעַל־יְדֵי הַיִּרְאָה נִצּוֹלִין מִנִּאוּף וּמֵהֶבֶל הַיֹּפִי וּמֵחֵן שֶׁל שֶׁקֶר, וְזוֹכִין לַאֲרִיכוּת יָמִים דִּקְדֻשָּׁה, לְהַאֲרִיךְ וּלְהַרְחִיב כָּל יוֹם מִימֵי חַיָּיו שֶׁבָּא אַחַר כָּךְ בְּתוֹסְפוֹת קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל יָדוֹ זוֹכִין לְהִתְבּוֹנְנוּת גָּדוֹל מְאֹד. וְכָל זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי תְּקִיעוֹת שׁוֹפָר שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה אֵצֶל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, שֶׁיּוֹדְעִין לְהַמְשִׁיךְ כָּל הַתִּקּוּנִים הָאֵלֶּה: (לק"א סי' ס' אות א' ט')
עַל־יְדֵי שֶׁנּוֹסְעִין עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, עַל־יְדֵי זֶה נִמְתָּקִין כָּל הַדִּינִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְאֵיךְ שֶׁיֵּשׁ אֵיזֶה דִּין, הַכֹּל נִמְתָּקִין עַל־יְדֵי זֶה. וְזֶה צְרִיכִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, עַל־כֵּן נוֹסְעִין עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה דַּיְקָא. גַּם עַל־יְדֵי שֶׁבָּאִים כַּמָּה נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְנִכְלָלִין יַחַד בְּאַהֲבָה רַבָּה, עַל־יְדֵי זֶה בָּא שִׂמְחָה גְּדוֹלָה וְחֶדְוָה רַבָּה: (לק"א סי' ס"א אות ז' ח')
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״ג · קטע א׳ – קטע ה׳
כ־8 דק׳ · כ־770 מילים · 58% מהספר עד סוף היום
יְהוָה אֱלֹהִים אֱמֶת יָחִיד קַדְמוֹן, חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח, טוֹב וּמֵטִיב לַכּל, צוֹפֶה לָרָשָׁע וְחָפֵץ בְּהִצָּדְקוֹ, קוֹרֵא הַדּוֹרוֹת מֵראשׁ, הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה, רַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ וּלְמַעַן אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, וְהַחֲזִירֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, וַעֲשֵׂה אֶת אֲשֶׁר בְּחֻקֶּיךָ אֵלֵךְ וְאֶת מִצְוֹתֶיךָ אֶשְׁמר מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מָלֵא רַחֲמִים יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת, מָרוֹם וְקָדוֹשׁ, פּוֹעֵל גְּבוּרוֹת, עוֹשֶׂה חֲדָשׁוֹת, בַּעַל מִלְחָמוֹת, זוֹרֵעַ צְדָקוֹת, מַצְמִיחַ יְשׁוּעוֹת, בּוֹרֵא רְפוּאוֹת, נוֹרָא תְּהִלּוֹת, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת, הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, אֲשֶׁר אַתָּה עוֹשֶׂה בְּכָל יוֹם תָּמִיד נִסִּים וְנִפְלָאוֹת חֲדָשׁוֹת גְּדוֹלוֹת וְנוֹרָאוֹת מְאד מְאד, אֲשֶׁר נֶעֶלְמוּ וְשָׂגְבוּ מֵאִתָּנוּ מְאד כִּי אֵין אָנוּ יוֹדְעִין עצֶם גְּדֻלָּתְךָ וְנִפְלְאוֹתֶיךָ אֲשֶׁר אַתָּה עוֹשֶׂה בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת, וְכָל עֲסָקֶיךָ וְנִפְלְאוֹתֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, כֻּלָּם כְּאֶחָד אֵינָם כִּי אִם בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית הַטּוֹב הָאֲמִתִּי, שֶׁהוּא כְּדֵי לְסַבֵּב סִבּוֹת שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ וְלָשׁוּב אֵלֶיךָ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, שֶׁזֶּהוּ עִקָּר תַּכְלִית הַטּוֹבָה הָאֲמִתִּיִּית שֶׁבְּכָל הַטּוֹבוֹת וְרַק אַתָּה בְּעַצְמְךָ יוֹדֵעַ כָּל מַה שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה חֲדָשׁוֹת בְּכָל יוֹם בִּשְׁבִיל לְהַחֲזִירֵנִי אוֹתִי וְאֶת כָּל יִשְׂרָאֵל בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, כְּדֵי לְטַהֵר וּלְתַקֵּן נַפְשֵׁנוּ וְרוּחֵנוּ וְנִשְׁמוֹתֵינוּ, כְּדֵי שֶׁיִּטָּהֲרוּ נַפְשׁוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִזֻּהֲמָתָם וּבְכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה אַתָּה עוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת חֲדָשׁוֹת לְגַמְרֵי בִּשְׁבִיל זֶה, כִּי אֵין יוֹם דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ, וּבְכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה וָרֶגַע, אַתָּה מַפְלִיא לַעֲשׂוֹת לְשַׁנּוֹת הַנְהָגַת הָעוֹלָמוֹת בְּשִׁנּוּיִים רַבִּים וְנִפְלָאִים עַד אֵין קֵץ וָסוֹף, וְהַכּל לְטוֹבַת הָעוֹלָם, לְטוֹבָתָם הָאֲמִתִּיִּית וְהַנִּצְחִיִּית, כְּדֵי לְרַמֵּז לָהֶם רְמָזִים בְּכַמָּה בְּחִינוֹת וָאֳפַנִּים שׁוֹנִים בְּלִי שִׁעוּר לִקְרא אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא שָׁם בָּעֵת וּבָרֶגַע הַזּאת, לְקָרְבוֹ אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת כִּי רַק זֶהוּ טוֹבָה בֶּאֱמֶת, וְאֵין שׁוּם טוֹבָה אַחֶרֶת בָּעוֹלָם זוּלָתָהּ כְּלָל
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְהִנֵּה אֲנִי מוֹדֶה וּמִתְוַדֶּה לְפָנֶיךָ אָבִי אָב הָרַחֲמָן הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב לַכּל, עַל כָּל הַחֲסָדִים וְהַטּוֹבוֹת וְהַיְשׁוּעוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמִּי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, אֲשֶׁר אַחַר כָּל מַה שֶּׁעָבַר עָלַי, וְאַחַר כָּל מַה שֶּׁעָבַרְתִּי בְּשׁוֹגֵג וּבְמֵזִיד בְּאנֶס וּבְרָצוֹן, וְאַחֲרֵי כָּל אֵלֶּה, עֲדַיִן לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ מִמֶּנִּי, וְאַתָּה מְעוֹרְרֵנִי וּמְחַזְּקֵנִי עֲדַיִן לְצַפּוֹת לִישׁוּעָתְךָ, וּלְסַדֵּר דְּבָרַי אֵלֶּה לְפָנֶיךָ מִלְּבַד מַה אֲשֶׁר אַתָּה מְזַכֵּנִי בְּכָל יוֹם בִּנְקֻדּוֹת טוֹבוֹת וְנוֹרָאוֹת לְקַדְּשֵׁנִי בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשַּׁת מִצְוֹתֶיךָ הַנּוֹרָאוֹת, אֲשֶׁר אַתָּה מְזַכֵּנִי בְּכָל יוֹם לַחֲטף בָּזֶה הָעוֹלָם הַכָּלֶה וְהַנִּפְסָד, הַחוֹלֵף וְעוֹבֵר כְּהֶרֶף עַיִן, מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמִּי, "מָה אָשִׁיב לַיהוָה כָּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלַי" עַל כֵּן מָצָא עַבְדְּךָ אֶת לִבּוֹ עֲדַיִן לְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ, וּלְהִשְׁתַּטֵּחַ מוּל רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּבְכֵן בָּאתִי לְפָנֶיךָ בַּעַל הָרַחֲמִים, בַּעַל הַיְשׁוּעוֹת, "גְּדוֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה", שֶׁתּוֹרֵנִי בֶּאֱמֶת דַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה, וְתִהְיֶה עִמִּי תָמִיד, וְתַדְרִיכֵנִי בְּכָל עֵת וְשָׁעָה בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר בֶּאֱמֶת, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה מְהֵרָה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת חִישׁ קַל מְהֵרָה וְתוֹרֵנִי וּתְלַמְּדֵנִי הַדֶּרֶךְ הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּעִנְיָן הַתַּעֲנִיּוֹת אֲשֶׁר גִּלִּיתָ אָזְנֵנוּ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה גדֶל עצֶם מַעֲלַת הַצּוֹם וְהַתַּעֲנִית שֶׁהוּא עִקָּר הַתְּשׁוּבָה, אֲבָל לְעֻמַּת זֶה נִמְצָא בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת שֶׁאָסוּר לְהִתְעַנּוֹת בְּלִי רְשׁוּת הֶחָכָם הָאֱמֶת וּבִפְרָט מִי שֶׁהוּא בֶּן תּוֹרָה שֶׁהִזְהִירוּ עָלָיו רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת שֶׁלֹּא יַרְבֶּה בְּתַעֲנִית שֶׁלֹּא יִתְבַּטֵּל מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְאַתָּה יְהוָה אֱלֹהִים אֱמֶת, לְפָנֶיךָ נִגְלוּ כָּל תַּעֲלוּמוֹת לֵב, וְכָל הַסְּפֵקוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּלִבִּי עַל זֶה, וּמִלְּבַד רִבּוּי הַמְּנִיעוֹת שֶׁיֵּשׁ לִי עַל עִנְיָן הַתַּעֲנִית מִצַּד כּבֶד הָעִנְיָן בְּעַצְמוֹ, נוֹסַף לָזֶה רִבּוּי מְנִיעוֹת הַמּחַ מִצַּד הַסְּפֵקוֹת הָרַבִּים שֶׁבְּלִבִּי עַל עִנְיַן הַתַּעֲנִית כַּאֲשֶׁר הִזְכַּרְתִּי לְפָנֶיךָ תתרז עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ מָלֵא רַחֲמִים, שֶׁתְּזַכֵּנִי לֵידַע בְּכָל עֵת אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּעִנְיָן זֶה וּבְכָל הָעִנְיָנִים הַנּוֹגְעִים לַעֲבוֹדָתֶךָ וְלֹא אֲבַלְבֵּל אֶת דַּעְתִּי הַרְבֵּה בְּאֵלּוּ הַסְּפֵקוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְבַטֵּל עַצְמִי מִמְּעַט עֲבוֹדָתִי, רַק אֶזְכֶּה מֵאִתְּךָ לְיִשּׁוּב הַדַּעַת אֲמִתִּי וְתַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וּתְלַמְּדֵנִי בְּכָל עֵת אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּכָל הָעִנְיָנִים וּבִפְרָט בְּעִנְיָן זֶה שֶׁל תַּעֲנִית וְאֶזְכֶּה עַל יְדֵי הַתַּעֲנִית לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל גַּשְׁמִיּוּת גּוּפִי הָרָע, וְאֶזְכֶּה לְבַטֵּל הַמַּחֲלֹקֶת הַגְּדוֹלָה וּלְהַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם גָּדוֹל בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת הֵן עצֶם הַמַּחֲלֹקֶת מִבְּנֵי הָעוֹלָם, שֶׁהֵם קָמִים תָּמִיד כְּנֶגֶד הָרוֹצִים לִכְנס בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת, שֶׁעוֹמְדִים כְּנֶגְדָּם כַּמָּה מִינֵי חוֹלְקִים וּמוֹנְעִים וּמַלְעִיגִים בְּכַמָּה אֳפָנִּים, לְהַטּוֹתָם מִנְּקֻדַּת הָאֱמֶת הֵן עצֶם הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבַּלֵּב, שֶׁכָּל מַה שֶּׁאָנוּ רוֹצִים לַעֲשׂוֹת בַּעֲבוֹדָתְךָ מוֹנְעִים אוֹתָנוּ הַרְבֵּה מְאד בְּלִי שִׁעוּר, אֲשֶׁר כִּמְעַט "כָּשַׁל כּחַ הַסַּבָּל", כִּי כָל מַה שֶּׁאֲנִי רוֹצֶה לְהִתְגַּבֵּר לְטַהֵר מַחְשְׁבוֹתַי וְרַעְיוֹנַי, מִתְגַּבְּרִים כְּנֶגְדִּי בִּלְבּוּלִים רַבִּים בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים, אֲשֶׁר כָּל זֶה נִקְרָא מַחֲלֹקֶת וּכְנֶגֶד כָּל אֵלּוּ הַמַּחֲלֹקוֹת צְרִיכִין תַּעֲנִיּוֹת, כַּאֲשֶׁר גִּלִּיתָ לָנוּ בְּהַתּוֹרָה הַזּאת
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗עַל כֵּן רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְהוֹרֵנִי וְלַמְּדֵנִי וְזַכֵּנִי לָשׂוּם אֶל לִבִּי לְהָבִין וּלְהִתְעַנּוֹת הַרְבֵּה כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי הַתַּעֲנִיּוֹת לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל כָּל מִינֵי מַחֲלֹקֶת, וְאֶזְכֶּה לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל כָּל הָרְצוֹנוֹת הַפְּגוּמִים שֶׁלִּי לְבַטֵּל כֻּלָּם כְּנֶגֶד רְצוֹנְךָ וּלְדַבֵּק לִבִּי בֶּאֱמֶת אֵלֶיךָ וְלַעֲבוֹדָתְךָ הָאֲמִתִּיִּית, וְלֹא אָסוּר מֵרְצוֹנְךָ יָמִין וּשְׂמאל, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, וְעַל יְדֵי זֶה תְּזַכֵּנִי שֶׁיִּתְבַּטְּלוּ כָּל רְצוֹנוֹת אֲחֵרִים שֶׁל הַמּוֹנְעִים וְהַחוֹלְקִים כְּנֶגֶד רְצוֹנִי, וְלֹא יִהְיֶה כחַ לְשׁוּם מוֹנֵעַ וְחוֹלֵק לְבַטְּלֵנִי חַס וְשָׁלוֹם מֵעֲבוֹדָתְךָ הָאֲמִתִּיִּית אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה וְיִתְבַּטְּלוּ כָּל מִינֵי מַחֲלֹקֶת שֶׁבָּעוֹלָם הֵן מַחֲלֹקֶת מִבְּנֵי הָעוֹלָם, הֵן מַחֲלֹקֶת שֶׁבְּלִבִּי הַכּל יִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְאֶזְכֶּה לְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֶּאֱמֶת בְּכָל הַבְּחִינוֹת, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וְלִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב תָּמִיד בֶּאֱמֶת מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות נג – אות נד
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 57% מהספר עד סוף היום
הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל וּכְשֶׁיִּשְׂרָאֵל מִתְפַּלְּלִים לְפָנָיו הֵם מְמַלְּאִים תַּאֲוָתוֹ וְהוּא מְקַבֵּל תַּעֲנוּג מֵאִתָּם (שָׁם).
כָּל אָדָם יֵשׁ לוֹ בְּחִינַת נִגְלֶה וְנִסְתָּר וְכוּ' וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לַעֲלוֹת בְּכָל פַּעַם מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא לַעֲשׂוֹת מֵהַנִּסְתָּר נִגְלֶה. וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי לִמּוּד תּוֹרָה וְרִבּוּי תְּפִלּוֹת שֶׁצָּרִיךְ לִלְמֹד תּוֹרָה וּלְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיְּגַלֶּה לוֹ הַנִּסְתָּר מִמֶּנּוּ.
וְיִהְיֶה נַעֲשֶׂה מֵהַנִּסְתָּר נִגְלֶה, וְיִהְיֶה לוֹ נִסְתָּר גָּבוֹהַּ יוֹתֵר וְאַחַר־כָּךְ יִתְפַּלֵּל עוֹד עַד שֶׁיִּתְגַּלֶּה לוֹ גַּם הַנִּסְתָּר הַזֶּה. וְכֵן בְּכָל פַּעַם לֵילֵךְ מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא גָּבוֹהַּ יוֹתֵר.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות נו · פסקה 6
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 56% מהספר עד סוף היום
וּבְרֹב הַזְּמַנִּים אוּלַי יִצְטָרְפוּ זְכוּת מִצְוַת צִיצִית וְכֵן שְׁאָרֵי הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ בִּשְׁלֵמוּת. וְאֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה עַל־כָּל־פָּנִים מַה שֶּׁעוֹשֶׂה אֵיזֶה דָּבָר טוֹב אֵינוֹ נֶאֱבָד לְעוֹלָם אַף־עַל־פִּי שֶׁנַּעֲשֶׂה עִמּוֹ אַחַר־כָּךְ מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה. וְיֵשׁ גַּם בָּזֶה כַּמָּה בְּחִינוֹת וְכַמָּה עִנְיָנִים, שֶׁנֶּעֶלְמוּ מִבְּנֵי אָדָם וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל כֹּחַ הַבְּחִירָה.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · מועדים · אות י
כ־2 דק׳ · כ־200 מילים · 61% מהספר עד סוף היום
בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם, כִּי כָּל מַה שֶּׁעָבַר עַל יִשְׂרָאֵל בִּיצִיאַת מִצְרַיִם וְקַבָּלַת הַתּוֹרָה וְאַחַר־כָּךְ, וְכָל הַמִּלְחָמוֹת לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁעָבַר עָלֵינוּ אַחַר־כָּךְ, הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל עוֹבֵר עַל כָּל הָאָדָם הָרוֹצֶה לִזְכּוֹת לְחַיֵּי עוֹלָם, שֶׁבְּהֶכְרֵחַ שֶׁיַּעֲבֹר עָלָיו כַּמָּה מִינֵי מִלְחָמוֹת בְּלִי שִׁעוּר, וּבְכָל עֵת שֶׁרוֹצֶה לְהִתְעוֹרֵר וּלְהִתְחַזֵּק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר, בִּפְרָט בַּהַתְחָלָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תִּכְבַּד הָעֲבוֹדָה וְכוּ', הַנֶּאֱמַר בְּהַתְחָלַת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם, כִּי הַסִּטְרָא אַחֲרָא כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁבָּא צַדִּיק אֲמִתִּי בְּחִינַת מֹשֶׁה וְרוֹצֶה לְהוֹצִיא אֶת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִגָּלוּת נַפְשׁוֹ, הוּא מִתְגָּרֶה וּמִתְגַּבֵּר עָלָיו יוֹתֵר וְיוֹתֵר וּמַכְבִּיד עָלָיו עֹל הָעוֹלָם הַזֶּה וְהַתַּאֲווֹת וְהַפַּרְנָסָה, עַד שֶׁקָּשֶׁה עָלָיו לָזוּז מִמְּקוֹמוֹ לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲבָל דֶּרֶךְ יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ, שֶׁהֵם תּוֹפְסִים אָמָּנוּת אֲבוֹתֵיהֶם בִּידֵיהֶם, וּבְכָל פַּעַם הֵם צוֹעֲקִין אֶל הַשֵּׁם וְעַל־יְדֵי־זֶה הֵם מַכְנִיעִין בְּכָל פַּעַם פַּרְעֹה וְחֵילוֹתָיו, שֶׁהֵם הַסִּטְרָא אַחֲרָא וְכִתּוֹתֵיהֶם, אֲבָל אַף־עַל־פִּי שֶׁמַּכְנִיעִים אוֹתָם, אַף־עַל־פִּי־כֵן הֵם חוֹזְרִין וּמִתְגַּבְּרִין בְּכָל פַּעַם, וְכֵן פַּעַם אַחַר פַּעַם כַּמָּה פְּעָמִים, כְּמוֹ שֶׁרָאִינוּ אֵצֶל פַּרְעֹה, שֶׁבְּכָל עֵת שֶׁבָּא עָלָיו אֵיזֶה מַכָּה נִכְנַע קְצָת, וְאַחַר־כָּךְ הִכְבִּיד לִבּוֹ וְחָזַר וְהִתְגַּבֵּר, וַאֲפִלּוּ אַחַר כָּל יְצִיאַת מִצְרַיִם לְגַמְרֵי, חָזַר וְקִבֵּץ חֵילוֹתָיו וְרָדַף אַחֲרֵיהֶם וְהִשִּׂיגָם עַל הַיָּם, וְאָז הָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּצָרָה גְּדוֹלָה וּבְדַחֲקוּת גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל פָּסוּק:
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ט · מכתב רפז · פסקה 1 – פסקה 2
כ־8 דק׳ · כ־830 מילים · 56% מהספר עד סוף היום
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם א' רְאֵה תקצ"ט.
אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי.
מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי הַיּוֹם. וְצַעֲרִי גָּדוֹל מְאֹד מֵחֲלִישַׁת בִּנְךָ שֶׁיִּחְיֶה, אֲבָל כְּבָר יָדַעְתִּי שֶׁאֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. בַּעַל הָרַחֲמִים יִשְׁלַח לוֹ רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף בְּתוֹךְ שְׁאָר חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל. וְכָעֵת אֵין בִּלְשׁוֹנִי מִלָּה לַהֲשִׁיבוֹ, כִּי הוּא סָמוּךְ לְאַפּוּקֵי שַׁבְּתָּא. וְיִשְׁמַע מִפִּי רַבִּי דָּוִד נֵרוֹ יָאִיר שֶׁתְּהִלָּה לָאֵל הָיִינוּ שְׂמֵחִים בְּשַׁבַּת הֶעָבַר. וְאֶפְשָׁר יְסַפֵּר לְךָ קְצָת מַה שֶּׁדִּבַּרְנוּ בּוֹ בִּישׁוּעַת חַסְדּוֹ, וְגַם אַתָּה תִּשְׂמַח בִּישׁוּעָתֵנוּ. כִּי כֻּלָּנוּ כְּאִישׁ אֶחָד וְנַפְשְׁךָ קְשׁוּרָה בְּנַפְשֵׁנוּ, בִּפְרָט בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְחַזֵּק לְבָבֵנוּ שֶׁנַּתְחִיל לְהָכִין עַצְמֵנוּ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֱלוּל כָּרָאוּי.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִשְׁמֹעַ הַטּוֹב מֵאִתְּךָ תָּמִיד.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה חִזְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם וְכוּ'.
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם א' רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל תקצ"ט בְּרֶסְלֶב.
שָׁלוֹם לִבְנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה
מִכְתָּבוֹ קִבַּלְתִּי עַתָּה. וַאֲנִי לֹא גָּמַרְתִּי עֲדַיִן הַתְּפִלָּה, כִּי הָיִיתִי חָלוּשׁ קְצָת כְּדַרְכִּי אַחַר שַׁבָּת, וְנִתְאַחַרְתִּי בִּתְפִלָּתִי. כָּעֵת תֵּדַע שֶׁכְּבָר קִבַּלְתִּי תְּהִלָּה לָאֵל בִּילֶעט [כַּרְטִיס] מֵחָדָשׁ, וּבְדַעְתִּי לִנְסֹעַ אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם בְּיוֹם מָחָר אַחַר חֲצוֹת יוֹם, וְדַעְתִּי חָזָק לִבְלִי לְעַכֵּב יוֹתֵר. וַה' יַעֲזֹר לִי בְּחַסְדּוֹ לִסַּע לְמָקוֹם שֶׁאֶסַּע לְהִשְׁתַּטֵּחַ בְּמָקוֹם שֶׁאֶשְׁתַּטַּח. אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת אֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל עוֹד עַד הֵיכָן הַדָּבָר מַגִּיעַ, אֲבָל זֶה אֲנִי יוֹדֵעַ בְּבֵרוּר בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לִסַּע לְשָׁם בְּכָל עֵת, וּבִפְרָט עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא וְהָאָיֹם מְאֹד מְאֹד. וְגַם אֲנִי צָרִיךְ לְעוֹרֵר וּלְחַזֵּק אֶתְכֶם בְּכָל כֹּחִי בְּכָל מִינֵי דִּבּוּרֵי אֱמֶת שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁתִּזְכּוּ גַּם־כֵּן לִהְיוֹת שָׁם כִּי הוּא חַיֵּיכֶם וְכוּ' וְכוּ'. וְאִם כִּי כְּבָר אַתֶּם יוֹדְעִים קְצָת מִזֶּה, אֲבָל צְרִיכִין עַתָּה לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ, בִּפְרָט עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁאָז עִקַּר הַהִתְחַדְּשׁוּת לְטוֹבָה. וְיֵשׁ הַרְבֵּה הַרְבֵּה מְאֹד מְאֹד לְדַבֵּר בָּזֶה, אַךְ אֵין הַפְּנַאי וְהַנְּיָר מַסְפִּיק. וְגַם הַמִּכְתָּב מֵרַבִּי מָרְדְּכַי קִבַּלְתִּי, וְהַכֹּל קֹדֶם שֶׁעָמַדְתִּי לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת מוּסָף שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל, עִם אֶחָד זָהוּב, וּקְרִיתִיו הֵיטֵב. וְהוֹדִיעוּ לִי שֶׁהָעֵגֶל נֶאֱבַד וּצְרִיכִים רַחֲמִים שֶׁהַפָּרָה תִּתֵּן חֲלָבָהּ. יְהִי רָצוֹן שֶׁיִּתְקַיֵּם כֵּן.
וְהִנֵּה כָּל צָרוֹתֵינוּ וּמְרִירַת נַפְשֵׁנוּ הוּא מֵחֵטְא הָעֵגֶל וְאָנוּ צְרִיכִים שֶׁהַפָּרָה תְּכַפֵּר עַל בְּנָהּ כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י. וְהַכֹּל כְּדֵי לִזְכּוֹת שֶׁיִּהְיֶה דָּם נֶעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב. וְהִנֵּה סְחַרְתֶּם עַד הֵנָּה בְּפִיָאוְוקֶיס [עַלוּקוֹת], וְאִם זְכִיתֶם לַעֲשׂוֹת הַמַּשָּׂא וּמַתָּן כָּרָאוּי הָיָה רָאוּי שֶׁהַפִּיָאוְוקֶיס יוֹצִיאוּ דָּם הָרַע שֶׁבְּקִרְבְּכֶם עַד שֶׁיִּתְהַפֵּךְ לְדָם טָהוֹר שֶׁהוּא מָמוֹן כָּשֵׁר מָמוֹן יִשְׂרָאֵל. כִּי דָּמִים תַּרְתֵּי מַשְׁמָע. וּמִבִּלְבּוּלֵי הַדָּמִים שֶׁקָּשֶׁה לְזַכְּכָם, בָּא חֳלִי הַמָּאזְלִין [חַזֶּרֶת] רַחֲמָנָא לִצְלָן, וְכָל מִינֵי חוֹלַאַת רַחֲמָנָא לִצְלַן, וְכָל טִרְדַּת הַפַּרְנָסָה וְכָל הַמַּחֲלֹקֶת וּבִזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, אֲשֶׁר אַתֶּם מְבַקְּשִׁים כָּעֵת עַל כָּל זֶה. אַתָּה צָרִיךְ לִישׁוּעָה גְּדוֹלָה שֶׁיַּחֲזֹר בִּנְךָ לְאֵיתָנוֹ בִּשְׁלֵמוּת מְהֵרָה, בַּעַל הָרַחֲמִים בּוֹרֵא רְפוּאוֹת יְמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ מְהֵרָה. וְרַבִּי מָרְדְּכַי מְבַקֵּשׁ לְהִנָּצֵל עַל לְהַבָּא, וְהַכֹּל צְרִיכִים לִישׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ, יְמַלֵּא ה' כָּל מִשְׁאֲלוֹת יִשְׂרָאֵל לְטוֹבָה. וְכָל זֶה הוּא סוֹד כַּוָּנוֹת אֱלוּל שֶׁהוּא לְהַכְנִיעַ הַדָּם שֶׁבֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי. וְהַתִּקּוּן עַל יְדֵי שֶׁיְּהַפֵּךְ מִדָּם לְדֹם, לִסְבֹּל בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים מִכַּמָּה צְדָדִים. כִּי גַּם מַה שֶּׁמֻּנָּח כָּל אֶחָד בְּעֵינֵי עַצְמוֹ וְנִדְמֶה לוֹ כְּאִלּוּ חַס וְשָׁלוֹם חַס וְשָׁלוֹם אֶפֶס תִּקְוָה, גַּם זֶה בְּחִינַת שְׁפִיכַת דָּמִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל הַכֹּל, וְיַעֲבֹר עָלַי מָה. וְאִם חַס וְשָׁלוֹם לֹא יִהְיֶה לִי עוֹלָם הַבָּא, אַף עַל פִּי כֵן הָאֱמֶת הוּא אֱמֶת. וַאֲנִי חָפֵץ וּמִשְׁתּוֹקֵק רַק לְהָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, כִּי סוֹף כָּל סוֹף יָבוֹא יוֹם פְּקֻדָּתִי, וְהַהֶכְרֵחַ לִשְׁכַּב עַל הָאָרֶץ, וְהַחֲרָסִים יַנִּיחוּ עַל הָעֵינַיִם, וְהַגּוּף יִתְבַּלֶּה בְּהַקֶּבֶר. וְיִהְיֶה נַעֲשֶׂה עָפָר רִמָּה וְתוֹלֵעָה. וְאִם כִּי הוּא חֶרְפָּה וְלֵצָנוּת עַתָּה לְדַבֵּר מִזֶּה, וּבִפְרָט כְּמוֹ שֶׁנִּתְרַבָּה עַכְשָׁיו חֲכָמִים שֶׁיּוֹדְעִים חָכְמוֹת וְכוּ', אַךְ בָּרוּךְ הַשֵּׁם שֶׁהִפְלִיא חַסְדּוֹ עִמִּי שֶׁיָּדַעְתִּי כָּל סוֹד חָכְמוֹת אֵלּוּ. אֲבָל הֵם שֶׁקֶר וְכָזָב הֶבֶל נִדָּף וְכוּ', וְסוֹף כָּל סוֹף הַהֶכְרֵחַ לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן וְכוּ', אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן חָלִילָה וְחָלִילָה לִפֹּל בְּעֵינֵי עַצְמוֹ בִּשְׁבִיל זֶה. וְזֶה כָּל כַּוָּנוֹת אֱלוּל שֶׁהוּא בְּחִינַת בָּקִי בַּהֲלָכָה בָּקִי בְּרָצוֹא בָּקִי בְּשׁוֹב. אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ, בְּחִינַת עָיֵל וְנָפִיק. וְכַמָּה וְכַמָּה דִּבַּרְנוּ בָּזֶה כַּמָּה וְכַמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בָּזֶה. וְרַבִּי מָרְדְּכַי הַנַּ"ל כּוֹתֵב לִי שֶׁעֲדַיִן נִדְמֶה לוֹ שֶׁאֶפֶס תִּקְוָה חַס וְשָׁלוֹם, אִם כֵּן לֹא שָׁבַקְתָּ חַיֵּי לְכָל בְּרִיָּה. תֵדַע וְתַאֲמִין לִי שֶׁיֵּשׁ גְּרוּעִים מִמְּךָ הַרְבֵּה, וְגַם הֵם צְרִיכִין לְהַחֲיוֹת עַצְמָן בְּכַוָּנוֹת אֱלוּל הַנַּ"ל, לְקַיֵּם בֶּאֱמֶת בְּכָל עֵת וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ, וְאָז הָיָה טוֹב לָהֶם לָנֶצַח.
וְכָל עִקַּר הָרַעַשׁ וְהַקָּטֵיגוֹרְיָא הַגְּדוֹלָה שֶׁעָלֵינוּ הוּא מֵחֲמַת זֶה שֶׁרַבֵּנוּ הַגָּדוֹל זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה רוֹצֶה לְהַחֲיוֹת מֵתִים וּפְגָרִים מַמָּשׁ שֶׁנָּפְלוּ בְּדַעְתָּם מֵרִבּוּי עֲווֹנוֹתֵיהֶם הָעֲצוּמִים כִּפְגָרִים מַמָּשׁ. כַּאֲשֶׁר גַּם אָנֹכִי בְּעָנְיִי יוֹדֵעַ מְעַט בָּזֶה, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן הוּא זַ"ל בְּעַצְמוֹ. וְכָל הָרַעַשׁ הַגָּדוֹל שֶׁעָלֵינוּ הַכֹּל רַק בִּשְׁבִיל זֶה. כִּי הוּא בְּכֹחוֹ הַגָּדוֹל עוֹסֵק בְּתִקּוּנָם וּבְהַצָּלָתָם. וְהָעִקָּר בִּבְחִינָה זֹאת שֶׁרוֹצֶה לְהָאִיר בָּהֶם כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר, וְהֵם מְבַעֲטִים לְקַבֵּל טוֹבָתוֹ. אֲבָל מַה לָּנוּ בָּזֶה, כָּל אֶחָד יֵלֵךְ בְּדַרְכּוֹ, וַאֲנַחְנוּ בְּחַסְדּוֹ הַנִּפְלָא נְקַיֵּם, אֲחַזְתִּיו וְלֹא אַרְפֶּנּוּ עַד וְכוּ'. וְהִנֵּה הַשָּׁלִיחַ נָחוּץ, וְהַהֶכְרֵחַ לְקַצֵּר כִּי טָרִידְנָא מְאֹד. וְתֵדַע שֶׁאַף עַל פִּי כֵן צְרִיכִים לְהִתְחַזֵּק בְּשִׂמְחָה תָּמִיד וְזֶה עִקַּר הַהִתְחַזְּקוּת. כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם.
דִּבְרֵי אָבִיךָ וַחֲבֶרְכֶם וְרַבְּכֶם הֶחָפֵץ בְּתַקָּנַת נַפְשְׁכֶם לָנֶצַח אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם ב' תֵּצֵא תקצ"ט אוּמַאן.
רַב חֶסֶד יִגְמֹל חֶסֶד וְיֵיטִיב לָכֶם וְלָנוּ הַכְּתִיבָה וְהַחֲתִימָה לְחַיִּים טוֹבִים לְחַיִּים אֲמִתִּיִּים אֲרֻכִּים וּלְשָׁלוֹם, לִכְבוֹד אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק נֵרוֹ יָאִיר וּלְכָל יוֹצְאֵי חֲלָצָיו הַנְּעִימִים שֶׁיִּחְיוּ.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 11
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 56% מהספר עד סוף היום
ר' יוֹסֵי דִכְּפַר דָּן. ר' יוֹסֵי בַּר סִימוֹן. יוֹסֵי בֶּן סִימָאִי. ר' יֵיסָא שֶׁבַּזֹּהַר. אַבָּא יוֹסֵי הַתּוֹרָתִי.
אַבָּא יוֹסֵי חַלִי קוּפְרִי אִישׁ טִבְעוֹן. אַבָּא יוֹסֵי בֶּן חָנָן אִישׁ יְרוּשָׁלַיִם. אַבָּא יוֹסֵי בֶּן יוֹחָנָן אִישׁ יָנוֹחַ.
אַבָּא יוֹסֵי הַמְּחוּזִי. אַבָּא יוֹסֵי הַחוּרָם. אַבָּא יוֹסֵי הַחוֹרָנִי. אַבָּא יוֹסֵי בֶּן אַבָּאִי. אַבָּא יוֹסֵי בֶּן דּוּסְתָּאִי.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן צ״ח · סעיף ט״ו – סעיף כ״ה
כ־4 דק׳ · כ־420 מילים · 52% מהספר עד סוף היום
הָאֶגֶד שֶׁעַל רַגְלֵי הָעוֹפוֹת, מֻתָּר לְאַחַר שְׁחִיטָה לְחָתְכוֹ אוֹ לְשָׂרְפוֹ. וּמֻתָּר לִתְפּוֹר עוֹפוֹת שֶׁמְמַלְּאִין אוֹתָן, אַךְ צָרִיךְ לִזָּהֵר לְהַכְנִיס אֶת הַחוּט בְּתוֹךְ הַמַּחַט בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב. וְאִם לֹא הִכְנִיסוֹ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, אָסוּר לְהַכְנִיסוֹ בְּיוֹם טוֹב. לְאַחַר שֶׁתְּפָרוֹ, מֻתָּר לִשְׂרוֹף אֶת הַחוּט הַנִּשְׁאָר (תק"ט).
דָּגִים שֶׁבְּבֵיבָר, אִם אִי אֶפְשָׁר לְתָפְסָן בְּיָּדַיִם אֶלָּא בִּכְלִי, אָסוּר לְתָפְסָן. אֲבָל אִם אֶפְשָׁר לְתָפְסָן בְּיָּדַיִם מֻתָּר לְתָפְסָן אֲפִלּוּ בִּכְלִי. וְאִם יֵשׁ שָׁם דָּגִים הַרְבֵּה, צָרִיךְ שֶׁיַּזְמִין בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב אֶת זֶה שֶׁהוּא רוֹצֶה לָקַחַת בְּיוֹם טוֹב שֶׁיַּעֲשֶׂה בּוֹ אֵיזֶה סִימָן. וְאִם צָרִיךְ לְכֻלָּם, יַזְמִין אֶת כֻּלָּם, דְּהַיְנוּ שֶׁיֹּאמַר בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב: כָּל אֵלּוּ הַדָּגִים אֲנִי מַזְמִין לְיוֹם טוֹב (סִימָן תצ"ז ובחיי"א).
סָפֵק צֵידָה וְסָפֵק מוּכָן, אָסוּר. וּלְצֹרֶךְ גָּדוֹל, יֵשׁ לְהָקֵל בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי, אַךְ לֹא בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה.
כָּל בַּעֲלֵי חַיִּים שֶׁהֵם מֻקְצִין, אָסוּר לְהַשְׁקוֹתָן אוֹ לִתֵּן לָהֶם מְזוֹנוֹת בְּסָמוּךְ לָהֶם, אֶלָּא בְּרָחוֹק קְצָת.
שָׁחַט עוֹף וְנִמְצָא טְרֵפָה, אָסוּר לְטַלְטְלוֹ, כְּמוֹ שְׁאָר מֻקְצֶה. אֲבָל אִם שָׁחַט בְּהֵמָה וְנִמְצֵאת טְרֵפָה, מֻתָּר לְהַצְנִיעָהּ בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא תִּתְקַלְקֵל. וְאִם אִי אֶפְשָׁר לְהַצְנִיעָהּ שֶׁלֹּא תִּתְקַלְקֵל, מֻתָּר לְמָכְרָהּ לְאֵינוֹ יְהוּדִי בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יִקְצֹץ דָּמִים וְלֹא יִשְׁקוֹל. וְאוּלַי גַּם בְּאַוָּזִים מְפֻטָּמִים דְּשָׁכִיחַ בְּהוּ טְרֵפוֹת, יֵשׁ לְהָקֵל.
אֵין לִשְׁחֹט בְּהֵמָה בְּיוֹם טוֹב, אֶלָּא לְצֹרֶךְ גָּדוֹל. וְאָסוּר לִמְכּוֹר אֶת הַבָּשָׂר בְּמִשְׁקָל וְלֹא בִּקְצִיצַת דָּמִים, אֶלָּא נוֹתֵן לוֹ אֵיזֶה חֵלֶק סְתָם וּלְאַחַר יוֹם טוֹב יְשַׁלֵּם לוֹ (תצ"ח ת"ק).
הַשּׁוֹחֵט בְּהֵמָה בְּיוֹם טוֹב, טוֹב שֶׁלֹּא לִבְדֹּק אֶת הָרֵאָה עַד לְאַחַר שֶׁיַּפְשִׁיט אֶת הָעוֹר, כִּי אִם יִבְדֹּק וְתִמָּצֵא טְרֵפָה, אָסוּר לְהַפְשִׁיטָהּ. מֻתָּר לְטַלְטֵל אֶת הָעוֹר מִבְּהֵמָה שֶׁשְּׁחָטָהּ הַיּוֹם כְּדֵי לְהַצְנִיעָהּ, אֲבָל לֹא לְשָׁטְחָהּ עַל גַּבֵּי יְתֵדוֹת. וּשְׁאָר עוֹרוֹת, אֲסוּרִין בְּטִלְטוּל. וְכֵן הַנּוֹצוֹת מֵעוֹף שֶׁשָּׁחֲטוּ הַיּוֹם, מֻתָּר לְטַלְטְלָן לְהַצְנִיעָן. אֲבָל שְׁאָר נוֹצוֹת, אָסוּר לְטַלְטְלָן (תצ"ז תצ"ט).
מֻתָּר לִמְלוֹחַ בָּשָׂר לְהַכְשִׁירוֹ מִדָּמוֹ, אֲפִלּוּ הָיָה אֶפְשָׁר לְמָלְחוֹ מֵאֶתְמוֹל. וְדַוְקָא אִם יֵשׁ בּוֹ לְצֹרֶךְ הַיּוֹם. וָאִם יֵשׁ לוֹ בָּשָׂר יוֹתֵר וְהוּא מִתְיָרֵא שֶׁלֹּא יִתְקַלְקֵל מֻתָּר לִמְלוֹחַ הַכֹּל בְּיַחַד אֲפִלּוּ הַרְבֵּה. גַּם מַה שֶּׁאֵינוֹ לְצֹרֶךְ הַיּוֹם, דְּהַכֹּל חֲדָּא טִרְחָא הִיא, אֲבָל בָּשָׂר שֶׁכְּבָר נִמְלַח מִדָּמוֹ, וְכֵן דָּגִים שֶׁהָיָה אֶפְשָׁר לְמָלְחָן בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב, אָסוּר לְמָלְחָן בְּיוֹם טוֹב (ת"ק).
כְּשֶׁעוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה אוֹפֶה בְּיוֹם טוֹב, אָסוּר לַעֲשׂוֹת בּוֹ צִיּוּרִים עַל יְדֵי דְּפוּס, אוֹ בַיָּד לַעֲשׂוֹת מִן הָעִסָּה אֵיזֶה צִיּוּרִים כְּעוֹפוֹת וְכַדּוֹמֶה (חיי"א כלל צ"ב).
אָסוּר לְמָרֵחַ שׁוּם דָּבָר בְּיוֹם טוֹב כְּמוֹ בַשַׁבָּת. וְלָכֵן אָסוּר לְחַמֵּם נֵר שֶׁל שַׁעֲוָה אוֹ שֶׁל חֵלֶב לְדַבְּקוֹ בַּמְּנוֹרָה אוֹ בַּכֹּתֶל, שֶׁמָּא יְמָרֵחַ. וְאִם הַשְּׁפוֹפֶרֶת מְמֻלֵאת בְּחֵלֶב, יָכוֹל לְנַקּוֹתוֹ בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ מֻקְצֶה.
אָסוּר לְכַבּוֹת אֵשׁ בְּיוֹם טוֹב. וַאֲפִלּוּ לִגְרֹם כִּבּוּי, אָסוּר. וְלָכֵן אָסוּר לְהַעֲמִיד נֵר דּוֹלֵק בְּמָקוֹם שֶׁיָּכוֹל לִנַשֵׁב הָרוּחַ וּלְכַבּוֹתוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁעַתָּה אֵין הָרוּחַ מְנַשֶׁבֶת. וְכֵן אָסוּר לִפְתּוֹחַ דֶּלֶת אוֹ חַלּוֹן כְּנֶגֶד הַנֵּר הַדּוֹלֵק, כְּדִלְעֵיל סִימָן פ סָעִיף ב' (ת ו).
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״ג
יְהוָה אֱלֹהִים אֱמֶת יָחִיד קַדְמוֹן, חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח, טוֹב וּמֵטִיב לַכּל, צוֹפֶה לָרָשָׁע וְחָפֵץ בְּהִצָּדְקוֹ, קוֹרֵא הַדּוֹרוֹת מֵראשׁ, הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה, רַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ וּלְמַעַן אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, וְהַחֲזִירֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, וַעֲשֵׂה אֶת אֲשֶׁר בְּחֻקֶּיךָ אֵלֵךְ וְאֶת מִצְוֹתֶיךָ אֶשְׁמר מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מָלֵא רַחֲמִים יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת, מָרוֹם וְקָדוֹשׁ, פּוֹעֵל גְּבוּרוֹת, עוֹשֶׂה חֲדָשׁוֹת, בַּעַל מִלְחָמוֹת, זוֹרֵעַ צְדָקוֹת, מַצְמִיחַ יְשׁוּעוֹת, בּוֹרֵא רְפוּאוֹת, נוֹרָא תְּהִלּוֹת, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת, הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, אֲשֶׁר אַתָּה עוֹשֶׂה בְּכָל יוֹם תָּמִיד נִסִּים וְנִפְלָאוֹת חֲדָשׁוֹת גְּדוֹלוֹת וְנוֹרָאוֹת מְאד מְאד, אֲשֶׁר נֶעֶלְמוּ וְשָׂגְבוּ מֵאִתָּנוּ מְאד כִּי אֵין אָנוּ יוֹדְעִין עצֶם גְּדֻלָּתְךָ וְנִפְלְאוֹתֶיךָ אֲשֶׁר אַתָּה עוֹשֶׂה בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת, וְכָל עֲסָקֶיךָ וְנִפְלְאוֹתֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, כֻּלָּם כְּאֶחָד אֵינָם כִּי אִם בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית הַטּוֹב הָאֲמִתִּי, שֶׁהוּא כְּדֵי לְסַבֵּב סִבּוֹת שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ וְלָשׁוּב אֵלֶיךָ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, שֶׁזֶּהוּ עִקָּר תַּכְלִית הַטּוֹבָה הָאֲמִתִּיִּית שֶׁבְּכָל הַטּוֹבוֹת וְרַק אַתָּה בְּעַצְמְךָ יוֹדֵעַ כָּל מַה שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה חֲדָשׁוֹת בְּכָל יוֹם בִּשְׁבִיל לְהַחֲזִירֵנִי אוֹתִי וְאֶת כָּל יִשְׂרָאֵל בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, כְּדֵי לְטַהֵר וּלְתַקֵּן נַפְשֵׁנוּ וְרוּחֵנוּ וְנִשְׁמוֹתֵינוּ, כְּדֵי שֶׁיִּטָּהֲרוּ נַפְשׁוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִזֻּהֲמָתָם וּבְכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה אַתָּה עוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת חֲדָשׁוֹת לְגַמְרֵי בִּשְׁבִיל זֶה, כִּי אֵין יוֹם דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ, וּבְכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה וָרֶגַע, אַתָּה מַפְלִיא לַעֲשׂוֹת לְשַׁנּוֹת הַנְהָגַת הָעוֹלָמוֹת בְּשִׁנּוּיִים רַבִּים וְנִפְלָאִים עַד אֵין קֵץ וָסוֹף, וְהַכּל לְטוֹבַת הָעוֹלָם, לְטוֹבָתָם הָאֲמִתִּיִּית וְהַנִּצְחִיִּית, כְּדֵי לְרַמֵּז לָהֶם רְמָזִים בְּכַמָּה בְּחִינוֹת וָאֳפַנִּים שׁוֹנִים בְּלִי שִׁעוּר לִקְרא אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא שָׁם בָּעֵת וּבָרֶגַע הַזּאת, לְקָרְבוֹ אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת כִּי רַק זֶהוּ טוֹבָה בֶּאֱמֶת, וְאֵין שׁוּם טוֹבָה אַחֶרֶת בָּעוֹלָם זוּלָתָהּ כְּלָל
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְהִנֵּה אֲנִי מוֹדֶה וּמִתְוַדֶּה לְפָנֶיךָ אָבִי אָב הָרַחֲמָן הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב לַכּל, עַל כָּל הַחֲסָדִים וְהַטּוֹבוֹת וְהַיְשׁוּעוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמִּי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, אֲשֶׁר אַחַר כָּל מַה שֶּׁעָבַר עָלַי, וְאַחַר כָּל מַה שֶּׁעָבַרְתִּי בְּשׁוֹגֵג וּבְמֵזִיד בְּאנֶס וּבְרָצוֹן, וְאַחֲרֵי כָּל אֵלֶּה, עֲדַיִן לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ מִמֶּנִּי, וְאַתָּה מְעוֹרְרֵנִי וּמְחַזְּקֵנִי עֲדַיִן לְצַפּוֹת לִישׁוּעָתְךָ, וּלְסַדֵּר דְּבָרַי אֵלֶּה לְפָנֶיךָ מִלְּבַד מַה אֲשֶׁר אַתָּה מְזַכֵּנִי בְּכָל יוֹם בִּנְקֻדּוֹת טוֹבוֹת וְנוֹרָאוֹת לְקַדְּשֵׁנִי בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשַּׁת מִצְוֹתֶיךָ הַנּוֹרָאוֹת, אֲשֶׁר אַתָּה מְזַכֵּנִי בְּכָל יוֹם לַחֲטף בָּזֶה הָעוֹלָם הַכָּלֶה וְהַנִּפְסָד, הַחוֹלֵף וְעוֹבֵר כְּהֶרֶף עַיִן, מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמִּי, "מָה אָשִׁיב לַיהוָה כָּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלַי" עַל כֵּן מָצָא עַבְדְּךָ אֶת לִבּוֹ עֲדַיִן לְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ, וּלְהִשְׁתַּטֵּחַ מוּל רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּבְכֵן בָּאתִי לְפָנֶיךָ בַּעַל הָרַחֲמִים, בַּעַל הַיְשׁוּעוֹת, "גְּדוֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה", שֶׁתּוֹרֵנִי בֶּאֱמֶת דַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה, וְתִהְיֶה עִמִּי תָמִיד, וְתַדְרִיכֵנִי בְּכָל עֵת וְשָׁעָה בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר בֶּאֱמֶת, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה מְהֵרָה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת חִישׁ קַל מְהֵרָה וְתוֹרֵנִי וּתְלַמְּדֵנִי הַדֶּרֶךְ הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּעִנְיָן הַתַּעֲנִיּוֹת אֲשֶׁר גִּלִּיתָ אָזְנֵנוּ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה גדֶל עצֶם מַעֲלַת הַצּוֹם וְהַתַּעֲנִית שֶׁהוּא עִקָּר הַתְּשׁוּבָה, אֲבָל לְעֻמַּת זֶה נִמְצָא בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת שֶׁאָסוּר לְהִתְעַנּוֹת בְּלִי רְשׁוּת הֶחָכָם הָאֱמֶת וּבִפְרָט מִי שֶׁהוּא בֶּן תּוֹרָה שֶׁהִזְהִירוּ עָלָיו רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת שֶׁלֹּא יַרְבֶּה בְּתַעֲנִית שֶׁלֹּא יִתְבַּטֵּל מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְאַתָּה יְהוָה אֱלֹהִים אֱמֶת, לְפָנֶיךָ נִגְלוּ כָּל תַּעֲלוּמוֹת לֵב, וְכָל הַסְּפֵקוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּלִבִּי עַל זֶה, וּמִלְּבַד רִבּוּי הַמְּנִיעוֹת שֶׁיֵּשׁ לִי עַל עִנְיָן הַתַּעֲנִית מִצַּד כּבֶד הָעִנְיָן בְּעַצְמוֹ, נוֹסַף לָזֶה רִבּוּי מְנִיעוֹת הַמּחַ מִצַּד הַסְּפֵקוֹת הָרַבִּים שֶׁבְּלִבִּי עַל עִנְיַן הַתַּעֲנִית כַּאֲשֶׁר הִזְכַּרְתִּי לְפָנֶיךָ תתרז עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ מָלֵא רַחֲמִים, שֶׁתְּזַכֵּנִי לֵידַע בְּכָל עֵת אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּעִנְיָן זֶה וּבְכָל הָעִנְיָנִים הַנּוֹגְעִים לַעֲבוֹדָתֶךָ וְלֹא אֲבַלְבֵּל אֶת דַּעְתִּי הַרְבֵּה בְּאֵלּוּ הַסְּפֵקוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְבַטֵּל עַצְמִי מִמְּעַט עֲבוֹדָתִי, רַק אֶזְכֶּה מֵאִתְּךָ לְיִשּׁוּב הַדַּעַת אֲמִתִּי וְתַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וּתְלַמְּדֵנִי בְּכָל עֵת אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּכָל הָעִנְיָנִים וּבִפְרָט בְּעִנְיָן זֶה שֶׁל תַּעֲנִית וְאֶזְכֶּה עַל יְדֵי הַתַּעֲנִית לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל גַּשְׁמִיּוּת גּוּפִי הָרָע, וְאֶזְכֶּה לְבַטֵּל הַמַּחֲלֹקֶת הַגְּדוֹלָה וּלְהַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם גָּדוֹל בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת הֵן עצֶם הַמַּחֲלֹקֶת מִבְּנֵי הָעוֹלָם, שֶׁהֵם קָמִים תָּמִיד כְּנֶגֶד הָרוֹצִים לִכְנס בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת, שֶׁעוֹמְדִים כְּנֶגְדָּם כַּמָּה מִינֵי חוֹלְקִים וּמוֹנְעִים וּמַלְעִיגִים בְּכַמָּה אֳפָנִּים, לְהַטּוֹתָם מִנְּקֻדַּת הָאֱמֶת הֵן עצֶם הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבַּלֵּב, שֶׁכָּל מַה שֶּׁאָנוּ רוֹצִים לַעֲשׂוֹת בַּעֲבוֹדָתְךָ מוֹנְעִים אוֹתָנוּ הַרְבֵּה מְאד בְּלִי שִׁעוּר, אֲשֶׁר כִּמְעַט "כָּשַׁל כּחַ הַסַּבָּל", כִּי כָל מַה שֶּׁאֲנִי רוֹצֶה לְהִתְגַּבֵּר לְטַהֵר מַחְשְׁבוֹתַי וְרַעְיוֹנַי, מִתְגַּבְּרִים כְּנֶגְדִּי בִּלְבּוּלִים רַבִּים בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים, אֲשֶׁר כָּל זֶה נִקְרָא מַחֲלֹקֶת וּכְנֶגֶד כָּל אֵלּוּ הַמַּחֲלֹקוֹת צְרִיכִין תַּעֲנִיּוֹת, כַּאֲשֶׁר גִּלִּיתָ לָנוּ בְּהַתּוֹרָה הַזּאת
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗עַל כֵּן רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְהוֹרֵנִי וְלַמְּדֵנִי וְזַכֵּנִי לָשׂוּם אֶל לִבִּי לְהָבִין וּלְהִתְעַנּוֹת הַרְבֵּה כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי הַתַּעֲנִיּוֹת לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל כָּל מִינֵי מַחֲלֹקֶת, וְאֶזְכֶּה לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל כָּל הָרְצוֹנוֹת הַפְּגוּמִים שֶׁלִּי לְבַטֵּל כֻּלָּם כְּנֶגֶד רְצוֹנְךָ וּלְדַבֵּק לִבִּי בֶּאֱמֶת אֵלֶיךָ וְלַעֲבוֹדָתְךָ הָאֲמִתִּיִּית, וְלֹא אָסוּר מֵרְצוֹנְךָ יָמִין וּשְׂמאל, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, וְעַל יְדֵי זֶה תְּזַכֵּנִי שֶׁיִּתְבַּטְּלוּ כָּל רְצוֹנוֹת אֲחֵרִים שֶׁל הַמּוֹנְעִים וְהַחוֹלְקִים כְּנֶגֶד רְצוֹנִי, וְלֹא יִהְיֶה כחַ לְשׁוּם מוֹנֵעַ וְחוֹלֵק לְבַטְּלֵנִי חַס וְשָׁלוֹם מֵעֲבוֹדָתְךָ הָאֲמִתִּיִּית אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה וְיִתְבַּטְּלוּ כָּל מִינֵי מַחֲלֹקֶת שֶׁבָּעוֹלָם הֵן מַחֲלֹקֶת מִבְּנֵי הָעוֹלָם, הֵן מַחֲלֹקֶת שֶׁבְּלִבִּי הַכּל יִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְאֶזְכֶּה לְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֶּאֱמֶת בְּכָל הַבְּחִינוֹת, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וְלִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב תָּמִיד בֶּאֱמֶת מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 212 מתוך 385 במחזור של שנת ה׳תשפ״ז
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־42 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת י׳ בניסן): מצורע
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־11 באפריל 2027, בשעה 19:04 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ניסן ופסח
יְמֵי נִיסָן הֵם יְמֵי תְּשׁוּבָה כְּמוֹ תִּשְׁרֵי: (לק"א סי' מ"ט אות ו')
שנה מעוברת: הסדר מחולק ל־385 ימים.
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.