ניסן ופסח
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ניסן ופסח
בְּפֶסַח צוֹעֲקִין בַּתְּפִלָּה: (לק"א סי' ר"א)
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום רביעי, ז׳ בניסן ה׳תשפ״ז · 14 באפריל 2027
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה פ׳ · אות ג׳ – אות ו׳
כ־8 דק׳ · כ־810 מילים · 52% מהספר עד סוף היום
כְּלָל הָעוֹלֶה – שֶׁיּוֹסֵף הוּא בְּחִינַת הַשָּׁלוֹם, וְהַשָּׁלוֹם הוּא כְּלִי שֶׁעַל־יָדוֹ בּוֹא יָבוֹא כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַבְּרָכוֹת לְיִשְׂרָאֵל. וְכַוָּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ בָּזֶה, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל כָּל אָדָם הַיִּשְׂרְאֵלִי לְדַבֵּר דִּבּוּרִים שֶׁל קְדֻשָּׁה לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וּמַה הוּא קְדֻשָּׁה – חָכְמָה, כִּי חָכְמָה נִקְרָא קְדֻשָּׁה, כַּנּוֹדָע. וְזֶהוּ כְּשֶׁאָדָם מְדַבֵּר בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה בְּחָכְמָה וָשֵׂכֶל, וּמֵבִין וְשׁוֹמֵעַ מַה יְּדַבֵּר, נִקְרָא קְדֻשָּׁה. וְיֵשׁ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תַּעֲנוּג גָּדוֹל מִזֶּה, כִּי נִבְנֶה מִזֶּה מֹחִין, שֶׁהִיא חָכְמָה, וְהַדִּבּוּר, שֶׁהוּא בְּחִינַת יְרוּשָׁלַיִם. וְזֶה בְּחִינַת (תהילים קמ״ז:ב׳): בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם ה'. כִּי יְרוּשָׁלַיִם הוּא בְּחִינַת דִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית י״ד:י״ז-י״ח): וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם, וְתִרְגֵּם אוּנְקְלוֹס: מַלְכָּא דִּירוּשָׁלַיִם. וְצֶדֶק הוּא בְּחִינַת הַדִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים נ״ח:ב׳): צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן. וַה' הוּא בְּחִינַת מֹחִין כַּנּוֹדָע. אֵימָתַי הוּא נִבְנֶה, כְּשֶׁנִּדְחֵי יִשְׂרָאֵל, רוֹצֶה לוֹמַר מִי שֶׁהָיָה נִדְחֶה מִבְּחִינַת יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ כּוֹנֵס:
וְנַחֲזֹר לְעִנְיָנֵנוּ, שֶׁעַל־יְדֵי הַשָּׁלוֹם יָכוֹל לְדַבֵּר דִּבּוּרִים בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה כַּנַּ"ל. וְהַשָּׁלוֹם הוּא מְחַבֵּר תְּרֵי הֲפָכִים כַּנַּ"ל, הַיְנוּ חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת. הַיְנוּ הֲוָיוֹת שֶׁהוּא חֲסָדִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים מ״ב:ט׳): יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ. וֶאֱלֹקִים הוּא גְּבוּרוֹת, כִּי אֱלֹקִים הוּא מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם עד): וֶאֱלֹקִים מַלְכִּי מִקֶּדֶם, וְדִינָא דְּמַלְכוּתָא דִּינָא (גיטין י:). וְלָכֵן גַּם כֵּן נֶאֱמַר בְּיוֹסֵף (בראשית מ״א:מ״ד): וּמִבַּלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ. יָדוֹ הוּא בְּחִינַת מֹחִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים קל״ד:ב׳): שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ. וְקֹדֶשׁ הוּא רֵאשִׁית, וְרֵאשִׁית הוּא חָכְמָה מֹחָא. וְרַגְלוֹ הוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו מ״א:ב׳): צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ; וְצֶדֶק הוּא הַדִּבּוּר, וְדִבּוּר הוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים קמ״ה:י״א): וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ. נִמְצָא שֶׁכָּתוּב אֵצֶל יוֹסֵף חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת כַּנַּ"ל, וְיוֹסֵף הוּא הַשָּׁלוֹם מְחַבֵּר תְּרֵי הֲפָכִים לִהְיוֹת אֶחָד, וְיָבוֹא יְשׁוּעוֹת וּבְרָכוֹת בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו י״ב:ג׳): וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעְיְנֵי הַיְשׁוּעָה, וְתִרְגֵּם אוּנְקְלוֹס: וּתְקַבְּלוּן אֻלְפָּן חֲדַת; הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי הַתְּשׁוּעָה, יָבוֹא תּוֹרָה וְאֻלְפָּן חֲדַת מֵאֵת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, לְכָל אֶחָד לְפִי מַדְרֵגָתוֹ: וְזֶה פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק: ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם. הַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, כְּשֶׁה' יְבָרֵךְ בְּרָכוֹת עַל יְדֵי כְּלֵי שָׁלוֹם, אֲזַי – עֹז שֶׁהִיא הַתּוֹרָה גַּם כֵּן לְעַמּוֹ יִתֵּן, הַיְנוּ וּתְקַבְּלוּן אֻלְפָּן חֲדַת.
[נִרְאֶה בֵּאוּר הָעִנְיָן, כִּי עַל־יְדֵי הַשָּׁלוֹם יְכוֹלִין לְדַבֵּר דִּבּוּרִים בִּקְדֻשָּׁה, כִּי הַשָּׁלוֹם מְחַבֵּר תְּרֵי הֲפָכִים, חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת יוֹסֵף, בְּחִינַת מְסִירַת נֶפֶשׁ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם כַּנַּ"ל. וְעִקַּר הַקְּדֻשָּׁה הוּא חָכְמָה וּמֹחִין דִּקְדֻשָּׁה, כִּי חָכְמָה נִקְרָא קֹדֶשׁ כַּיָּדוּעַ. כִּי קֹדֶשׁ הוּא בְּחִינַת רֵאשִׁית, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיה ב): קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה, כִּי כָּל רֵאשִׁית הוּא קֹדֶשׁ בְּכָל מָקוֹם. וְרֵאשִׁית הוּא בְּחִינַת חָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קיא): רֵאשִׁית חָכְמָה. וּכְשֶׁאָדָם זוֹכֶה לְדַבֵּר דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה, וּמַכְנִיס כָּל מֹחוֹ וְחָכְמָתוֹ וְדַעְתּוֹ בְּתוֹךְ הַדִּבּוּרִים, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּקַשֵּׁר מַחֲשַׁבְתּוֹ הֵיטֵב לְהַדִּבּוּרִים, וּמֵבִין וְשׁוֹמֵעַ מַה שֶּׁהוּא מְדַבֵּר, זֶהוּ בְּחִינַת קֹדֶשׁ, וְיֵשׁ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תַּעֲנוּג גָּדוֹל מִזֶּה. וְזֶהוּ בְּחִינַת שָׁלוֹם, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְחַבְּרוּת חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת, כִּי הוּא מְחַבֵּר וּמְקַשֵּׁר הַחָכְמָה וְהַמֹּחִין שֶׁהֵם בְּחִינַת חֲסָדִים כַּנַּ"ל, לְהַדִּבּוּר שֶׁהוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת יוֹסֵף כַּנַּ"ל, וְעַל כֵּן נֶאֱמַר בְּיוֹסֵף: וּמִבַּלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ, כִּי יוֹסֵף הוּא כָּלוּל מִבְּחִינַת יָדִין וְרַגְלִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַחָכְמָה וְהַדִּבּוּר, כִּי יָדִין זֶה בְּחִינַת חָכְמָה בְּחִינַת קֹדֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ, וְרַגְלִין זֶה בְּחִינַת הַדִּבּוּר וְכוּ' כַּנַּ"ל. עַל כֵּן צְרִיכִין לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וּבַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ, וּבִפְרָט בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה הוּא לְהִתְפַּלֵּל בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ, שֶׁיְּכַוֵּן לִמְסֹר נַפְשׁוֹ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, כִּי מְסִירַת נֶפֶשׁ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, בְּוַדַּאי מְרֻצֶּה כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ הַקַּל שֶׁבַּקַּלִּים כַּנַּ"ל (וּכְמוֹ שֶׁכְּבָר רָאִינוּ בְּחוּשׁ בַּדּוֹרוֹת שֶׁלְּפָנֵינוּ שֶׁכַּמָּה אֲנָשִׁים קַלִּים וּפְחוּתִים מָסְרוּ נַפְשָׁם וּמֵתוּ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, אַשְׁרֵי לָהֶם). וְתֵכֶף כְּשֶׁמְּרֻצֶּה לִמְסֹר נַפְשׁוֹ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, נִתְעוֹרֵר בְּחִינַת שָׁלוֹם, בְּחִינַת יוֹסֵף כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לְדַבֵּר, דְּהַיְנוּ לְקַשֵּׁר הַמַּחֲשָׁבָה אֶל הַדִּבּוּר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־יְדֵי שָׁלוֹם כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם ה', יְרוּשָׁלַיִם הוּא בְּחִינַת הַדִּבּוּר וְכוּ' כַּנַּ"ל, ה' הוּא בְּחִינַת מֹחִין כַּנַּ"ל. הַיְנוּ לִזְכּוֹת לְקַשֵּׁר הַמֹּחַ אֶל הַדִּבּוּר, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם ה', שֶׁהַמֹּחִין בּוֹנִין הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה – זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי: נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס, זֶה בְּחִינַת מְסִירַת נֶפֶשׁ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, שֶׁכָּל הַנִּדָּחִין מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁרוֹצִין לְהַעֲבִירָם עַל דָּת, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי נִתְעוֹרְרִין תֵּכֶף וּמוֹסְרִים נַפְשָׁם עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קִדּוּשׁ הַשֵּׁם נִכְנָסִין כָּל הַנִּדָּחִין מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל לְתוֹךְ הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת: נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס. וְעַל־יְדֵי־זֶה: בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם ה', כִּי קִדּוּשׁ הַשֵּׁם הוּא בְּחִינַת שָׁלוֹם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לְקַשֵּׁר הַמַּחֲשָׁבָה אֶל הַדִּבּוּר, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת: בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם ה' כַּנַּ"ל:
נִמְצָא שֶׁיּוֹצֵא לָנוּ מִזֶּה עֵצָה נִפְלָאָה לַעֲבוֹדַת הַשֵׁם, וּבִפְרָט בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, שֶׁכְּשֶׁאָדָם רוֹאֶה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל כְּלָל, וּלְקַשֵּׁר הַמַּחֲשָׁבָה אֶל הַדִּבּוּר, אֲזַי יַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ שֶׁהוּא בְּוַדַּאי מְרֻצֶּה לָמוּת עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא, אֲפִלּוּ אִם הוּא בַּדְּיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה מְאֹד. אַף־עַל־פִּי־כֵן, אִם הָיוּ רוֹצִים לְהַעֲבִירוֹ עַל דָּת לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, בְּוַדַּאי הָיָה מוֹסֵר נַפְשׁוֹ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם. כִּי עַל זֶה מְרֻצֶּה אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם וְלֹא לַעֲבֹר עַל דָּת, חַס וְשָׁלוֹם, כַּאֲשֶׁר רָאִינוּ בְּחוּשׁ פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר וְכַנַּ"ל. וְתֵכֶף כְּשֶׁיַּזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ שֶׁרוֹצֶה לִמְסֹר נַפְשׁוֹ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, עַל־יְדֵי־זֶה יִתְעוֹרֵר בְּחִינַת שָׁלוֹם, בְּחִינַת יוֹסֵף, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְחַבְּרוּת הַמֹּחַ וְהַדִּבּוּר כַּנַּ"ל, וְעַל כֵּן עַל־יְדֵי־זֶה יוּכַל לְהִתְפַּלֵּל וּלְקַשֵּׁר הַמַּחֲשָׁבָה אֶל הַדִּבּוּר וְכַנַּ"ל. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ, שֶׁאָמַר זֹאת בְּתוֹךְ שִׂיחָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה לְדָבָר פָּשׁוּט, שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְפַּלֵּל בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ]:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות קמ״ד – אות קמ״ה
כ־2 דק׳ · כ־230 מילים · 55% מהספר עד סוף היום
ואמר אחר כך שכמו שאנחנו עומדים סביבו הוא רואה כל העשבים איך כל עשב ועשב דוחק עצמו לכל אחד ואחד מהעומדים שם כדי לעלות ולכנס בתוך תפלתו, כפי המבאר בתורה הנזכרת לעיל: גם התורה של ״איה מקום כבודו״, על פסוק ״ואיה השה לעולה״ בסימן י"ב. והתורה על מאמר ״מאי טעמא גמלי זוטרי גנובתי ותורא ארוכא גנובתא״, המתחיל: ״אלו המתפארין בגדולות״, בסימן ט"ו. והתורה המתחיל: ״הקשו: מפני מה כשאחד מבקש פרנסה״ וכו', בסימן ט"ז. כל זה שמענו על הדרך בשעת הטיול, ועוד שארי תורות. וכל המאמרים הנ"ל ומה שנאמר על בדיחא דעתה (ט*) וכל מה ששמענו אז על הדרך - הכל מקשר ומרמז במאמרי רבותינו זכרונם לברכה באגדה הפליאה ששאל רבי יהודה לרבי זירא בעת שהיה בדיחא דעתה: מאי טעמא תרנגולא מדלי עינא וכו', ושם מרמז כל זה:
כשדבר עמי וגלה לי הדרך לעשות מהתורות תפלות, כנדפס (בלקוטי תנינא סימן כ"ה), אמר לי שטוב לכתב לעצמו התפלות. ואז ראיתי והבנתי בתנועותיו הקדושות שהוא דבר נפלא ונורא מאד - לעשות מהתורות תפלות. וכמו שאמר שנעשין מזה שעשועים גדולים למעלה וכו'. גם פעם אחת היה מדבר עם אחד והיה מתגעגע מאד שיעשו מהתורות תפלות, ואמר: ״אני חפץ מאד שיעשו מהתורות תפלות אך איני יודע למי מוסרים זאת״. ופעם אחד הראה לי בספר אחד שהיה אצלו שנתחבר בסמוך, נקרא ״יד הקטנה״, ובסוף מבאר שם כמה ענינים בלשון תפלה שמדבר להשם יתברך, ומתחיל כל ענין אלקי וכו' אלקי וכו'. וקרא אותי וצוה לעין בו בפנים, ורמז לי אז כמדבר.
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות י״ח
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 54% מהספר עד סוף היום
ושלח אליו הרב הקדוש המפורסם מורנו הרב אברהם קליסקר זכרונו לברכה, באשר שיום הקזה הוא אצלו. על כן הוא מן הנמנע שילך אצלו לתן לו שלום. והשיב רבנו זכרונו לברכה, שבלא זה היה בדעתו לילך אליו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רמ״ג
כ־2 דק׳ · כ־160 מילים · 42% מהספר עד סוף היום
וְאַחַר־כָּךְ הָיָה מְדַבֵּר עִם הָעוֹלָם הֵן מַה שֶּׁהָיָה צָרִיךְ אֵיזֶה אָדָם לְדַבֵּר עִמּוֹ אֵיזֶה עֵצָה בְּאֵיזֶה עֵסֶק וּבִפְרָט עֵצוֹת בְּיִרְאַת שָׁמַיִם וּבַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם שֶׁזֶּה הָיָה רֹב עִסְקוֹ עִם מְקֹרָבָיו, וְהֵן שְׁאָר שִׂיחוֹת וְסִפּוּרִים כָּל מַה שֶּׁנִּזְדַּמֵּן לְתוֹךְ פִּינוּ. וְרֹב רֹב הָיָה בָּא מִתּוֹךְ הַשִּׂיחָה הַנִּזְכָּר לְעֵיל לְשִׂיחוֹת נִפְלָאוֹת שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה וְיִרְאַת שָׁמַיִם, וְדַרְכּוֹ הָיָה תָּמִיד שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִם בְּנֵי אָדָם שִׂיחוֹת חֻלִּין הָיָה רַגְלָיו וְרֹב גּוּפוֹ מְרַתְּתִין מְאֹד. וְהָיוּ רַגְלָיו מִזְדַּעְזְעִין מַמָּשׁ מְאֹד וּכְשֶׁהָיָה נִסְמָךְ עַל הַשֻּׁלְחָן הָיָה הַשֻּׁלְחָן עִם כָּל שְׁאָר אֲנָשִׁים הַנִּסְמָכִים עַל הַשֻּׁלְחָן גַּם־כֵּן מְרַתְּתִין מֵחֲמָתוֹ כִּי הָיוּ רַגְלָיו וְגוּפוֹ מְרַתֵּת וּמִזְדַּעְזֵעַ תָּמִיד. וּמִי שֶׁלֹּא זָכָה לִרְאוֹת הַיִּרְאָה שֶׁהָיָה מֻנַּחַת עַל פָּנָיו תָּמִיד לֹא רָאָה יִרְאָה מֵעוֹלָם. וְהָיָה עָלָיו כָּל מִינֵי חֵן שֶׁבָּעוֹלָם. וְהָיָה מָלֵא יִרְאָה וְאַהֲבָה וּקְדֻשָּׁה נִפְלָאָה וְנוֹרָאָה בְּכָל אֵיבָר וְאֵיבָר. וְהָיָה מֻפְשָׁט מִכָּל הַמִּדּוֹת וְהַתַּאֲווֹת רָעוֹת בְּתַכְלִית הַפְּשִׁיטוּת וּבְתַכְלִית הַבִּטּוּל שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְמֹחַ אֱנוֹשִׁי לְשַׁעֵר כְּלָל אֲשֶׁר לֹא נִמְצָא דֻּגְמָתוֹ בָּעוֹלָם כְּלָל. וְהָיָה חִדּוּשׁ נִפְלָא וְנוֹרָא מְאֹד מַה שֶּׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וְהַלֵּב לַחֲשֹׁב:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · ממון · חלק ראשון · אות נ״ח – אות ס״ב
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 56% מהספר עד סוף היום
נח. כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ צַעֲקַת לְגִימָא עַל חֲבֵירוֹ וְדוֹמֵם, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹשֶׂה לּוֹ דִּין.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗נט. כְּשֶׁרוֹאֶה אָדָם שֶׁמְּזוֹנוֹתָיו מְצֻמְצָמִין, יַעֲשֶׂה מֵהֶם צְדָקָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ס. דְּאָגָה וְטִרְדָּא עַל מְזוֹנוֹתָיו מַכְחִישִׁין כּחוֹ שֶׁל אָדָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סא. עַל־יְדֵי נִאוּף בָּא עֲנִיּוּת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סב. לִפְעָמִים כְּשֶׁאֵין לַצַּדִּיק מַזָּל עַל פַּרְנָסָה, אָז מְקִימִים עָלָיו אֵיזֶה מִתְנַגְּדִים, וְעַל־יְדֵי זֶה נוֹתְנִים לוֹ פַּרְנָסָתָם הָרָאוּי לָהֶם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות מ״ב
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 57% מהספר עד סוף היום
וְהִנִּיחַ הַמֶּלֶךְ צַוָּאָה שֶׁמִּי שֶׁיִּמְצָא חָכָם כָּזֶה, שֶׁיּוּכַל לְהַחֲזִיר לְהַמְּדִינָה שֵׁם הָרִאשׁוֹן הוּא יִהְיֶה מֶלֶךְ וְצִוָּה לִבְנוֹ שֶׁכְּשֶׁיִמָּצֵא אִישׁ כָּזֶה יִסְתַּלֵּק הוּא מִן הַמְּלוּכָה, וְאוֹתוֹ הָאִישׁ יִהְיֶה נַעֲשֶׂה מֶלֶךְ הַיְנוּ כְּשֶׁיִּמָּצֵא חָכָם כָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה מֻפְלָג בְּחָכְמָה מְאד מְאד עַד שֶׁכְּנֶגְדּוֹ יִהְיוּ כֻּלָּם טִפְּשִׁים הוּא יִהְיֶה מֶלֶךְ כִּי זֶה הָאִישׁ יָכוֹל לְהַחֲזִיר לְהַמְּדִינָה שֵׁם הָרִאשׁוֹן כִּי יִהְיוּ חוֹזְרִים וְקוֹרִין אוֹתָהּ מְדִינָה טִפְּשִׁית וּמֶלֶךְ חָכָם כִּי הֵם כֻּלָּם טִפְּשִׁים כְּנֶגְדּוֹ עַל כֵּן תֵּדַע לְאֵיזֶה דָּבָר אַתָּה מַכְנִיס עַצְמְךָ [כָּל זֶה אָמְרוּ לוֹ הַשָּׂרִים הַנַּ"ל]
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · מועדי ה' · ראש השנה · קטע י״א – אות א׳
כ־1 דק׳ · כ־150 מילים · 56% מהספר עד סוף היום
בַּיָּמִים הַנּוֹרָאִים צְרִיכִים לִבְכּוֹת הַרְבֵּה, וְהָעִקָּר הוּא לִהְיוֹת בִּבְחִינַת נַעַר בּוֹכֶה, שֶׁיְּסַלֵּק כָּל חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ וְיִבְכֶּה לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל נִגְעֵי לְבָבוֹ וּמַכְאוֹבָיו שֶׁיּוֹדֵעַ בְּנַפְשׁוֹ, כְּמוֹ תִּינוֹק הַבּוֹכֶה לִפְנֵי אָבִיו, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְאֶתְרוֹג נָאֶה. וְכָל מַה שֶּׁנִּמְשָׁךְ יוֹתֵר לִבְחִינַת נַעַר בּוֹכֶה, זוֹכֶה לְאֶתְרוֹג נָאֶה בְּיוֹתֵר: (שיחות הר"ן סי' פ"ז)
בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה צְרִיכִין לִהְיוֹת חָכָם, שֶׁיִּשְׁמֹר מַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁיַּחֲשֹׁב רַק מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת, שֶׁיֵּיטִיב הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִמָּנוּ וְיִתֵּן לָנוּ שָׁנָה טוֹבָה וְכוּ'. וּצְרִיכִין לִהְיוֹת שָׂמֵחַ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. גַּם צְרִיכִין לִבְכּוֹת בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה: (שם סי' כ"א)
בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן צְרִיכִין לְמַעֵט בְּדִבּוּר מְאֹד, וְאָדָם גָּדוֹל צָרִיךְ לְדַקְדֵּק בָּזֶה בְּיוֹתֵר: (שם)
עֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה רָאוּי לִתֵּן עַל פִּדְיוֹן: (שם סי' רי"ד)
יוֹם כִּפּוּר הוּא כְּלָלִיּוּת כָּל הַיָּמִים, וְהוּא מְחַיֶּה כָּל הַיָּמִים, וְהוּא מַכְנִיעַ הַלֵּב לְדַבֵּק כָּל הָרְצוֹנוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד. וְעַל יְדֵי זֶה נִתְבַּטֵּל כָּל מִינֵי מַחְלֹקֶת בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת וְנַעֲשָׂה שָׁלוֹם, וְעַל־יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה: (לק"א סי' קע"ט)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״ד · קטע ה׳ – קטע ח׳
כ־6 דק׳ · כ־590 מילים · 59% מהספר עד סוף היום
רַחֵם וְחוּס וַחֲמל עָלֵינוּ לְמַעַנְךָ וּלְמַעֲנָם, וְלַמְּדֵנוּ וְהוֹרֵנוּ אֵיךְ לְעוֹרֵר אֶת כָּל הַצַּדִּיקִים הָאֵלּוּ שֶׁיַּעַסְקוּ בְּתִקּוּנֵנוּ וּבְתִקּוּן כָּל הָעוֹלָם, וְאַל יַחֲרִישׁוּ וְאַל יִשְׁקוֹטוּ בְּעֵת צָרָה הַמָּרָה וְהַזָּרָה אֲשֶׁר בְּדוֹרוֹתֵינוּ אֵלֶּה, אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה כָּזאת מִימוֹת עוֹלָם אִי שָׁמַיִם הַפְגִּינוּ בַּעֲדֵנוּ, אִי שָׁמַיִם הָקִיצוּ לְצָרוֹת יִשְׂרָאֵל, כִּי בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, בְּצוֹק הָעִתִּים הָאֵלֶּה אֵין מִי שֶׁיַּרְגִּישׁ מְרִירוּת מַכְאוֹב הַצָּרָה הַגְּדוֹלָה הַזּאת בְּלִבּוֹ הֵיטֵב, וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁמַּרְגִּישׁ מְעַט מְרִירוּת הַצָּרָה הַזּאת, אֵין יוֹדֵעַ אֵיךְ לְהִתְפַּלֵּל וּלְהַמְתִּיק הַדִּין וּלְבַטְּלוֹ עַל מִי לָנוּ לְהִשָּׁעֵן עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְעַל כּחַ וּזְכוּת אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים הָעוֹמְדִים עֲדַיִן וּמִתְפַּלְלִים עָלֵינוּ אֲשֶׁר אִלְמָלֵא תְּפִלָּתָם לֹא הָיִינוּ יְכוֹלִים לְהִתְקַיֵּם חַס וְשָׁלוֹם אֲפִלּוּ רֶגַע אֶחָד רַחֵם עָלֵינוּ וְלַמְּדֵנוּ אֵיךְ לְעוֹרְרָם וְלַהֲקִיצָם וּלְהוֹסִיף בָּהֶם עז וְחַיִל מִלְּמַטָּה, בְּאפֶן שֶׁיּוּכְלוּ לִפְעל בַּקָּשָׁתָם מְהֵרָה, לְהַמְתִּיק כָּל הַדִּינִים וְהַגְּזֵרוֹת שֶׁבְּכָל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע בָּתֵּי דִינִים, וְלַהֲפךְ כָּל הַכְּפִירוּת מִשְּׁמַד לְרָצוֹן וְתִתְפַּשֵּׁט הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בָּעוֹלָם, וְיִתְרַבּוּ גֵרִים וּבַעֲלֵי תְשׁוּבָה בָּעוֹלָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָלֵא רַחֲמִים "גְּדוֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה", אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת, עֲשֵׂה כְּנִפְלְאוֹתֶיךָ, וְתִתֵּן כּחַ לְצַדִּיקֶיךָ הַגְּדוֹלִים וְהַנּוֹרָאִים, שֶׁיִּפְעֲלוּ שְׁתֵּי הַפְּעֻלּוֹת יַחַד עַל יְדֵי פִּדְיוֹנֵיהֶם, וּתְפִלּוֹתֵיהֶם הַנּוֹרָאוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת מְאד מְאד, שֶׁיִּזְכּוּ לְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים וְהַגְּזֵרוֹת שֶׁל כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי דִינִים, בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן וְגַם יִזְכּוּ לְהַמְתִּיק הַחֲרוֹן אַף וּלְבַטֵּל הָעֲבוֹדָה זָרָה וְהַכְּפִירוֹת מִן הָעוֹלָם וְלַהֲפךְ מִשְּׁמַד לְרָצוֹן וְלַעֲשׂוֹת גֵּרִים וּבַעֲלֵי תְשׁוּבָה הַרְבֵּה בָּעוֹלָם כִּי אַתָּה "כל תּוּכָל וְלֹא יִבָּצֵר מִמְּךָ מְזִמָּה", וְאַתָּה עוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת לְבַדֶּךָ וּבְרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים אַתָּה יָכל לְהוֹשִׁיעֵנוּ בְּכָל הַיְשׁוּעוֹת יַחַד בִּדְרָכֶיךָ הַנִּפְלָאִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, תֶּן לָנוּ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בַּטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל מִינֵי כְּפִירוּת וּבִלְבּוּלֵי אֱמוּנָה בַּטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת רַחֵם עָלֵינוּ בְּרַחֲמִים רַבִּים, בְּרַחֲמִים פְּשׁוּטִים, שֶׁאֵין בָּהֶם תַּעֲרבֶת דִּין כְּלָל, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה מְהֵרָה מְהֵרָה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת רַחֵם רַחֵם, חֲמל חֲמל, בְּעֵת צָרָה הַזּאת כִּי רַע וָמַר מְאד רַע וָמַר, רַע וָמַר רַע וָמַר כִּי נָגַע עַד הַנֶּפֶשׁ וְלֹא דַי לָנוּ בִּמְרִירוּת נַפְשֵׁנוּ, כַּאֲשֶׁר יוֹדֵעַ כָּל אֶחָד בְּנַפְשׁוֹ אֶת נִגְעֵי לְבָבוֹ וּמַכְאוֹבָיו, אֲשֶׁר "כָּשַׁל כּחַ הַסַּבָּל", אַף גַּם אָנוּ רוֹאִים מֵרָחוֹק צָרוֹת יִשְׂרָאֵל בְּלִי שִׁעוּר, וְהָעִקָּר צָרוֹת נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הַפִּילוֹסוֹפִים וְהַכּוֹפְרִים הָרְשָׁעִים הָאֲרוּרִים רוֹצִים לְהִתְפַּשֵּׁט חַס וְשָׁלוֹם, כַּאֲשֶׁר נִגְלָה לְפָנֶיךָ וְנִתּוֹסֵף לָזֶה עצֶם הַצָּרָה מֵרִבּוּי הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבֵּין עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרִים אֲשֶׁר נִתְרַבָּה קַטֵּגוֹרְיָא בֵּין הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים וּבֵין כָּל הַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם "וְלַיּוֹצֵא וְלַבָּא אֵין שָׁלוֹם".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ שֶׁבְּכחַ הַהַמְתָּקָה וְהַפִּדְיוֹן הַנֶּאֱמָר בְּהַתּוֹרָה הַזּאת שֶׁמַּמְתִּיק הַדִּין שֶׁל כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע בָּתֵּי דִינִים, אֲשֶׁר הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הָאֲמִתִּיִּים יוֹדְעִים סוֹד זֶה הַפִּדְיוֹן הַנִּפְלָא עַל בּוּרְיוֹ וּלְמַעְלָה לְמַעְלָה בְּכחַ זֶה יֵשׁ לָנוּ תִּקְוָה עֲדַיִן לְצַפּוֹת לִישׁוּעָה וּלְכָל טוֹב, אַף גַּם לְקָרֵב נְפָשׁוֹת אֵלֶיךָ תִּתְבָּרַךְ, לְהַכְנִיסָם בֶּאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, עַתָּה גַּם עַתָּה עַל כֵּן עֲדַיִן אֲנִי עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ, וּמִתְחַנֵּן וּמִתְחַבֵּט מוּל רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ, וּמְצַפֶּה לִישׁוּעָתְךָ בְּכָל עֵת וָרֶגַע, כְּעֵין עֶבֶד אֶל אֲדוֹנָיו, וּכְעֵין הַבֵּן אֶל אָבִיו, "עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא יְהוָה מִשָּׁמָיִם", וְיָחוֹס וִירַחֵם עָלַי וְעַל כָּל הַתְּלוּיִים בִּי, וְעַל בָּנַי וְיוֹצְאֵי חֲלָצַי וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְיוֹשִׁיעֵנוּ מְהֵרָה וְיַמְתִּיק וִיבַטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל הַדִּינִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְיִפְדֵּנוּ וְיַצִּילֵנוּ מִכָּל הַצָּרוֹת וּמִכָּל הַיִּסּוּרִין שֶׁבָּעוֹלָם וִיבַטֵּל כָּל הַכְּפִירוֹת וְכָל בִּלְבּוּלֵי אֱמוּנָה מֵעָלֵינוּ וּמִכָּל יִשְׂרָאֵל וּמִכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וִיחַזְּקֵנוּ וִיחַיֵּינוּ וִיקַיְּמֵנוּ בֶּאֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה תָמִיד וִיסַבֵּב סִבּוֹת לְטוֹבָה, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת וּבְתָם לֵבָב, חִישׁ קַל מְהֵרָה וְלֹא נָסוּר מֵרְצוֹנוֹ עוֹד יָמִין וּשְׂמאל וִיקֻיַּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "פָּדָה נַפְשׁוֹ מֵעֲבר בַּשָּׁחַת וְחַיָּתוֹ בָּאוֹר תִּרְאֶה פְּדֵנִי מֵעשֶׁק אָדָם וְאֶשְׁמְרָה פִּקּוּדֶיךָ בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִיתָה אוֹתִי יְהוָה אֵל אֱמֶת וַאֲנִי בְּתֻמִּי אֵלֵךְ פְּדֵנִי וְחָנֵּנִי קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ, לְמַעַן אוֹיְבַי פְּדֵנִי כִּי עִם יְהוָה הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכָּל עֲווֹנוֹתָיו קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדְּךָ פְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכָּל צָרוֹתָיו וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְהוָה עֵת רָצוֹן, אֱלֹהִים בְּרב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות נו · פסקה 1 – פסקה 2
כ־1 דק׳ · כ־140 מילים · 58% מהספר עד סוף היום
עַל־יְדֵי הַשִּׂיחָה שֶׁמְּשִׂיחִים וּמְדַבְּרִים בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ וּמוֹצִיאִין בַּפֶּה הַכִּסּוּפִים וְהָרְצוֹנוֹת טוֹבִים שֶׁלּוֹ, מַה שֶּׁהוּא נִכְסָף וּמִשְׁתּוֹקֵק וּמִתְגַּעְגֵּעַ לָצֵאת מֵהָרָע שֶׁלּוֹ וְלִזְכּוֹת לְטוֹב אֲמִתִּי וּמִתְפַּלֵּל וּמִתְחַנֵּן לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ עַל זֶה. עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מוֹצִיא הַנְּפָשׁוֹת טוֹבוֹת מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל.
כִּי עַל־יְדֵי הַכִּסּוּפִין לְבַד נַעֲשִׂין נְפָשׁוֹת בְּכֹחַ. כִּי הַכִּסּוּפִין הֵם הַנֶּפֶשׁ בְּחִינַת נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי. וְעַל־יְדֵי הַדִּבּוּר הַנַּ"ל נִגְמָרִין וְיוֹצְאִין מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל בְּחִינַת וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה וְתַרְגּוּמוֹ לְרוּחַ מְמַלְּלָא וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ וְזוֹכֶה לְצַיֵּר אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה לְטוֹב וּמְחַיֶּה וּמְקַיֵּם הַכֹּל וּמַמְשִׁיךְ טוֹבָה וּבְרָכָה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת וְנַעֲשִׂים פְּעֻלּוֹת טוֹבוֹת בָּעוֹלָם וּמְעוֹרֵר לִתְשׁוּבָה כַּמָּה נְפָשׁוֹת עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר הַזֶּה שֶׁמְּדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ.
כִּי עִנְיָן זֶה שֶׁל כִּסּוּפִין וּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וּלְהוֹצִיאָם בְּפֶה מָלֵא הוּא יָקָר מְאֹד. וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ לַעֲסֹק בָּזֶה הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם. וְעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִים לְהַחֲזִיר כָּל הָעוֹלָם לְמוּטָב.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות נז · פסקה 1
כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 57% מהספר עד סוף היום
כִּי עַל־יְדֵי שֶׁהָאָדָם חוֹטֵא חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְרַחֵק מִכְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא כְּאִלּוּ מַחֲזִיר הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבֹהוּ וּכְאִלּוּ מַחֲרִיב הָעוֹלָם לְגַמְרֵי וְעַל כֵּן אֵין לוֹ שׁוּם מָקוֹם כְּלָל אֲבָל כְּשֶׁזּוֹכֶה עַל כָּל פָּנִים לֵידַע הָאֱמֶת וְלִרְאוֹת פְּגָמוֹ וְקִלְקוּלוֹ הַגָּדוֹל שֶׁהֶחֱרִיב אֶת כָּל הָעוֹלָם, עַד שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם בָּעוֹלָם כְּלָל וּמְרַחֵם עַל עַצְמוֹ וְשׁוֹאֵל וּמְבַקֵּשׁ, אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, כִּי בְּוַדַּאי גַּם מְקוֹמוֹת אֵלּוּ בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם אֵיזֶה חִיּוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת: "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" הַנַּ"ל, עַל כֵּן עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁמְּחַפֵּשׂ וּמְבַקֵּשׁ גַּם שָׁם אַחַר כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא עוֹלֶה בְּתַכְלִית הָעֲלִיָּה לִבְחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּאֲמָר סָתוּם הַנַּ"ל שֶׁהוּא בְּחִינַת אַיֵּה וְשָׁם הוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · מועדים · אות י
כ־1 דק׳ · כ־120 מילים · 62% מהספר עד סוף היום
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ, שֶׁיֵּלְכוּ לְדַרְכָּם וְיִקְפְּצוּ לְתוֹךְ הַיָּם, וְלֹא יַחְשְׁבוּ וְלֹא יִסְתַּכְּלוּ לַאֲחוֹרֵיהֶם כְּלָל, וְכֵן עָשׂוּ, שֶׁנִּכְנְסוּ בַּיָּם עַד חָטְמָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, הַיְנוּ שֶׁלֹּא הִסְתַּכְּלוּ כְּלָל עַל הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים הַשּׁוֹטְפִים, רַק הָלְכוּ לָבֶטַח דַּרְכָּם וְעָסְקוּ בַּעֲבוֹדָתָם בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה בְּתוֹךְ הִתְגַּבְּרוּת שְׁאוֹן גַּלֵּי הַיָּם, שֶׁהֵם הַמַּחֲשָׁבוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים, וְלֹא הִסְתַּכְּלוּ לַאֲחוֹרֵיהֶם כְּלָל, רַק עָשׂוּ אֶת שֶׁלָּהֶם וְאָז, כְּשֶׁרָאָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חֹזֶק לְבָבָם, שֶׁאֵינָם מַנִּיחִים עֲבוֹדָתָם בְּשׁוּם בִּלְבּוּל שֶׁבָּעוֹלָם אַף־עַל־פִּי שֶׁכְּבָר נִכְנְסוּ בַּמַּיִם עַד חָטְמָם, אֲזַי חָמַל עֲלֵיהֶם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבָקַע הַיָּם מִפְּנֵיהֶם, וַיָּבֹאוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה, כִּי כֵן הַדָּבָר: כְּשֶׁמִּתְחַזְּקִים בְּהִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל לֵילֵךְ לְדַרְכּוֹ בִּתְפִלָּתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ וְלִבְלִי לְהַבִּיט לְאַחֲרָיו כְּלָל, אֲזַי פִּתְאֹם הֵם מִתְבַּטְּלִים מִמֵּילָא לְגַמְרֵי מַמָּשׁ, כְּמוֹ הַיָּם שֶׁנִּתְבַּטֵּל לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִתְהַפֵּךְ לְיַבָּשָׁה (הִלְכוֹת שִׁלּוּחַ הַקֵּן, הֲלָכָה ד', אוֹת ה־ז):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים ת'ר · מכתב רצד · פסקה 4 – פסקה 4
כ־4 דק׳ · כ־450 מילים · 57% מהספר עד סוף היום
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמַּעְתִּיר בַּעַדְךָ וּמְצַפֶּה לִתְשׁוּבָתְךָ.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה.
וְשָׁלוֹם לִבְנִי הָרַבָּנִי מוֹרֵנוּ הָרַב דָּוִד צְבִי שֶׁיִּחְיֶה.
לְמַעַן ה' יִתְבָּרַךְ תִּתְגַּבֵּר בְּכָל עֹז לִהְיוֹת אַךְ שָׂמֵחַ תָּמִיד. וּבְטַח בַּה' כִּי לֹא יַעֲזֹב אוֹתְךָ. וְהַכֹּל יִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה. וּתְחַיֶּה עַצְמְךָ בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל יוֹם וּבִתְפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים וַאֲמִירַת תְּהִלִּים בְּכַוָּנָה. וּתְדַבֵּר עִם אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּכָל יוֹם, וּתְשַׂמַּח נַפְשְׁךָ בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר וַאֲנִי עַל מִשְׁמַרְתִּי אֶעֱמֹד לְהִתְפַּלֵּל עֲבוּרְךָ, וְלַה' הַיְשׁוּעָה שֶׁיֵּיטִיב לְךָ בְּחַסְדּוֹ לֹא כַּחֲטָאֵינוּ יַעֲשֶׂה לָנוּ וְכוּ'. כִּי חַסְדּוֹ גָּדוֹל עָלֵינוּ חַסְדֵי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ וְכוּ'. וְאֵין פְּנַאי לְהַאֲרִיךְ עַתָּה. וְשָׁלוֹם וְחַיִּים כְּנַפְשְׁךָ בְּנִי חֲבִיבִי וְנֶפֶשׁ אָבִיךָ הַמַּעְתִּיר בַּעַדְךָ וּמְצַפֶּה לִישׁוּעָתֶךָ.
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ד' יא טֵבֵת ת"ר.
יִשְׂאוּ הָרִים וְשָׁלוֹם לִכְבוֹד יְדִידִי הָרַבָּנִי הַמֻּפְלָג הַוָּתִיק מוֹרֵנוּ הָרַב אָשֵׁר מֹשֶׁה נֵרוֹ יָאִיר.
מִכְתָּבוֹ הַקָּצָר הִגִּיעַ אֵלַי אֶתְמוֹל בֵּין מִנְחָה לְמַעֲרִיב. וּמֵאֵלֶיךָ תָּבִין גֹּדֶל צַעֲרִי מִזֶּה עַד הַנֶּפֶשׁ. הוֹמֶה עָלַי לִבִּי. מֵעַי מֵעַי אוֹחִילָה. צַר לִי מְאֹד מִכֶּם, מִכַּמָּה צְדָדִים, הֵן מִצַּד הַצַּעַר וְהַיִּסּוּרִים בְּעַצְמָם מַה שֶּׁסְּבָבוּהוּ אֶת יְדִידֵינוּ רַבִּי א"ב מִכָּל צַד, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם וְיוֹשִׁיעוֹ מְהֵרָה, וּבְיוֹתֵר מֵהִתְגָּרוּת הַשּׂוֹנְאִים שֶׁחוֹרְקִים שִׁנָּם לְהִתְנַקֵּם חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (אֵיכָה ב) "שָׁרְקוּ וַיַּחַרְקוּ שֵׁן אָמְרוּ בִּלָּעְנוּ" רַחֲמָנָא לִצְלַן, אֲבָל ה' לֹא יַעַזְבֵנוּ בְּיָדָם בְּוַדַּאי. וְעַל כֻּלָּם צַעֲרִי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר מִבִּלְבּוּל הַדַּעַת וְהַקַּטְנוּת הַשֵּׂכֶל שֶׁנִּקְטַן אֶצְלְכֶם עַל יְדֵי זֶה, כִּי חֶסְרוֹן הַדַּעַת קָשֶׁה מֵהַכֹּל. וְכַמְבֹאָר בִּדְבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁעִקַּר הַצַּעַר שֶׁל כָּל מִינֵי יִסּוּרִים וְחֶסְרוֹנוֹת הוּא רַק חֶסְרוֹן הַדַּעַת. כִּי אִם הָיָה הַדַּעַת שָׁלֵם, וְהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ לְטוֹבָה, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מִצְטַעֵר כְּלָל, אַדְּרַבָּא הָיָה מָלֵא שִׂמְחָה מִכָּל הַיִּסּוּרִים וְהַהַרְפַּתְקָאוֹת הָעוֹבְרִים עָלָיו. כִּי כָּל מַה דְּעָבֵד רַחֲמָנָא לְטָב עָבֵד, כִּי כַּוָּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּוַדַּאי לְטוֹבָה נִפְלָאָה. וּבִפְרָט שֶׁאָנוּ רוֹאִין בְּעֵינֵינוּ שֶׁכָּל אָדָם מָלֵא יִסּוּרִים, כַּמּוּבָא בְּכָל הַסְּפָרִים, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמִדְרָשׁ רַבָּה פָּרָשַׁת מִקֵּץ פֶּרֶק צב עַל פָּסוּק "וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים", וְזֶה לְשׁוֹנוֹ, אָמַר רַבִּי אַלְכְּסַנְדְּרִי אֵין לְךָ אָדָם בְּלֹא יִסּוּרִים. אַשְׁרָיו לְאָדָם שֶׁיִּסּוּרִים בָּאִים עָלָיו מִן הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר וּמִתּוֹרָתְךָ תְּלַמְּדֶנּוּ. וְעַיֵּן שָׁם הֵיטֵב מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם מִתְּחִלָּה, וְאִם בָּא לְהַקְפִּיד. וּמִתּוֹרָתְךָ תְּלַמְּדֶנּוּ. מַה כְּתִיב בְּאַבְרָהָם "וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ", כֵּיוָן שֶׁיָּצָא קָפַץ עָלָיו רְעָבוֹן וְלֹא הִקְפִּיד וְלֹא קָרָא תִּגָּר. אַף אֶת וְכוּ' עַיֵּן שָׁם.
וּכְבָר יְדַעְתֶּם שֶׁכָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם רַק מְנִיעוֹת הַמֹּחַ, כִּי מִי שֶׁדַּעְתּוֹ וּמֹחוֹ חָזָק בְּהָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, בְּוַדַּאי אַל יְבַהֲלוּהוּ רַעְיוֹנָיו מִשּׁוּם הַרְפַּתְקָאוֹת וּתְלָאוֹת הָעוֹבְרִים עָלָיו, כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעֲלֶה עַל דַּעַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי כְּשֶׁבָּא עָלָיו אֵיזֶה צָרָה חַס וְשָׁלוֹם, אֲפִלּוּ בְּגוּף וּבְבָנִים חַס וְשָׁלוֹם רַחֲמָנָא לִצְלַן, מִכָּל שֶׁכֵּן בַּמָּמוֹן הַקַּל, שֶׁזֶּה מֵחֲמַת שֶׁהִנִּיחַ תְּפִלִּין אוֹ פִּזֵּר לִצְדָקָה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. אַדְּרַבָּא אִישׁ הַכָּשֵׁר אֲפִלּוּ אִישׁ פָּשׁוּט, נוֹתֵן אֶל לִבּוֹ שֶׁכָּל צָרָתוֹ וִיסּוּרָיו חַס וְשָׁלוֹם הוּא מֵחֲמַת שֶׁמִּעֵט בַּעֲבוֹדַת ה' שֶׁלֹּא הִנִּיחַ הַתְּפִלִּין בַּכַּוָּנָה הָרְאוּיָה וְהִסִּיחַ דַּעְתּוֹ מֵהֶם כַּמָּה פְּעָמִים, וְלֹא נָתַן צְדָקָה בְּלֵב שָׁלֵם כָּרָאוּי וְכִדְבָּעֵי לְמֶעְבַּד לָא עָבֵד וְכוּ'.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 12
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 57% מהספר עד סוף היום
יוֹסֵף בַּר רַבָּה בַּר בַּר חַנָּא. ר' יוֹסֵף בֶּן אָבִין. ר' יוֹסֵף בַּר זְבִידָא. יוֹסֵף הַכֹּהֵן. רַב יוֹסֵף בְּר' אִילְעָאִי.
רַב יוֹסֵף סְתָּם, בֶּן ר' חִיָיא. רַב יוֹסֵף בַּר אַבָּא. רַב יוֹסֵף בַּר חַמָּא. רַב יוֹסֵף בְּרֵיהּ דְרָבָא.
ר' יוֹסֵף בַּר שְׁמַעְיָה. רַב יוֹסֵף בְּרֵיה דְרַב סַלָּא חֲסִידָא. רַב יוֹסֵף בְּרֵיהּ דְרַב שְׁמוּאֵל. רַב יוֹסֵף מִבֵּי חַתּוּם.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן ק׳ · סעיף א׳ – סעיף ז׳
כ־4 דק׳ · כ־400 מילים · 53% מהספר עד סוף היום
מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה עַל הַכֹּהֲנִים שֶׁיְבָרְכוּ אֶת הָעָם, שֶׁנֶּאֱמַר, כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְֹרָאֵל. וְכָל כֹּהֵן שֶׁאֵין בּוֹ מִדְּבָרִים הַמְעַכְּבִים אוֹתוֹ וְאֵינוֹ עוֹלֶה לַדּוּכָן, עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה. וְאֵינוֹ עוֹבֵר אֶלָּא כְּשֶׁקּוֹרְאִין אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, אָמוֹר לָהֶם וְתִרְגֵּם אוֹנְקְלוֹס, כַּד תֵּימְרוּן לְהוֹן, (וְעַיֵּן לְקַמָּן סָעִיף ח'). וְהַמִּנְהָג בִּמְדִינוֹתֵינוּ, שֶׁאֵין נְשִׂיאַת כַּפַּיִם אֶלָּא בְּיוֹם טוֹב, מִשּׁוּם דְּאָז שְׁרוּיִּים בְּשִׂמְחַת יוֹם טוֹב, וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים יֵשׁ בּוֹ שִׂמְחַת מְחִילָה וּסְלִיחָה, וְטוֹב לֵב הוּא יְבָרֵךְ (וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן מ"ה סָעִיף ה'), מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּשְׁאָר יָמִים, אֲפִלּוּ בְּשַׁבָּתוֹת הַשָּׁנָה, שֶׁטְּרוּדִים בְּהִרְהוּרִים עַל מִחְיָתָם וְעַל בִּטּוּל מְלַאכְתָּם. וַאֲפִלּוּ בְּיוֹם טוֹב אֵין נוֹשְׂאִין כַּפֵּיהֶם אֶלָּא בִּתְפִלַּת מוּסָף, שֶׁיּוֹצְאִין אַחַר כָּךְ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת וְיִשְׂמְחוּ בְּשִׂמְחַת יוֹם טוֹב (וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן קל"ח סָעִיף ח'). עוֹד נוֹהֲגִין בִּמְדִינוֹתֵינוּ, שֶׁבְּיוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַׁבָּת, אֵין נְשִׂיאַת כַּפַּיִם, אֶלָּא בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁאֲפִלּוּ חָל בַּשַׁבָּת, נוֹשְׂאִין כַּפֵּיהֶם. וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנוֹהֲגִין שֶׁבְּכָל יוֹם טוֹב, אֲפִלּוּ חָל בַּשַׁבָּת, נוֹשְׂאִין כַּפֵּיהֶם, וְכֵן נָכוֹן יוֹתֵר.
אֵין נְשִׂיאַת כַּפַּיִם אֶלָּא בַּעֲשָׂרָה, וְהַכֹּהֲנִים מִן הַמִּנְיָן, לְפִי שֶׁגַּם הֵם בִּכְלַל הַבְּרָכָה, שֶׁנֶּאֱמַר וַאֲנִי אֲבָרְכֵם.
קֹדֶם נְשִׂיאַת כַּפַּיִם, לֹא יִשְׁתֶּה הַכֹּהֵן לֹא יַיִן וְלֹא שְׁאָר מַשְׁקֶה מִמַּשְׁקִים הַמְשַׁכְּרִין. וְאִם לִבּוֹ חָלוּשׁ וְרוֹצֶה לֶאֱכוֹל פַּת כִּיסְנִין קֹדֶם מוּסָף, יִשְׁמַע קִדּוּשׁ מֵאַחֵר (עַיֵן לְעֵיל סִימָן ע"ז סָעִיף ט"ו).
קֹדֶם הַדּוּכָן, צָרִיךְ הַכֹּהֵן לִטּוֹל יָדָיו עַד הַפֶּרֶק, שֶׁהוּא חִבּוּר הַיָּד עִם הַזְּרוֹעַ, כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיוּ מְקַדְּשִׁין אֶת יְדֵיהֶם בַּמִּקְדָּשׁ לַעֲבוֹדָה, שֶׁנֶּאֱמַר, שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ וּבָרְכוּ אֶת ה'. וְיֵשׁ סָפֵק אִם צְרִיכִין לְבָרֵךְ עַל נְטִילָה זוֹ אוֹ אֵין צְרִיכִין לְבָרֵךְ, כֵּיוָן שֶׁבֵּרַךְ עַל נְטִילַת יָדַיִם בְּקוּמוֹ מִמִּטָּתוֹ. וּמִסְּפֵקָא נוֹהֲגִין שֶׁלֹּא יְבָרֵךְ. וְאִם נָגַע בֵּינָתַיִם בְּמָקוֹם מְטֻנָּף, הָיָה רָאוּי לְבָרֵךְ עַל נְטִילָה זוֹ, אֶלָּא שֶׁלֹּא נָהֲגוּ. וְרָאוּי לְכָל כֹּהֵן יְרֵא שָׁמַיִם, לִשְׁמוֹר הֵיטֵב יָדָיו מִנְּטִילַת יָדַיִם שַׁחֲרִית, שֶׁלֹּא לִגַּע בְּמָּקוֹם הַמְלֻכְלָךְ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לְבָרֵךְ שֵׁנִית.
הַלֵּוִי יוֹצֵק אֶת הַמַּיִם עַל יְדֵי הַכֹּהֲנִים, עַל שֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר, וְגַם אֶת אַחֶיךָ מַטֵּה לֵוִי וְגוֹ' הַקְרֵב אִתְּךָ וִילָּוּוּ עָלֶיךָ וִישָׁרְתוּךָ. וְאִם אֵין שָׁם לֵוִי, יִצּוֹק בְּכוֹר פֶּטֶר רֶחֶם שֶׁהוּא קָדוֹשׁ, עַל יָדוֹ. וְאִם גַּם בְּכוֹר אֵינוֹ, מוּטָב שֶׁהַכֹּהֵן בְּעַצְמוֹ יִצֹּק, וְלֹא יִצֹּק יִשְֹרָאֵל. הַלֵּוִי אוֹ הַבְּכוֹר אֲשֶׁר יִצֹּק מַיִם עַל יְדֵי הַכֹּהֲנִים, אִם אֵין יָדָיו נְקִיּוֹת, יֵשׁ לוֹ לִרְחוֹץ יָדָיו תְּחִלָּה.
אָסוּר לַעֲלֹת לַדּוּכָן בְּמִנְעָלִים. וְיַחֲלֹץ הַמִּנְעָלִים קֹדֶם נְטִילַת יָדָיִם, וְטוֹב לִזָּהֵר לְהַצְנִיעַ הַמִּנְעָלִים תַּחַת הַסַּפְסָלִּים, שֶׁלֹּא יִהְיוּ מְגֻלִּין וְנִרְאִין, מִפְּנֵי כְּבוֹד הַצִּבּוּר.
כְּשֶׁשְּׁלִיחַ הַצִבּוּר מַתְחִיל רְצֵה, צְרִיכִין כָּל הַכֹּהֲנִים לַעֲקֹר מִמְּקוֹמוֹתֵיהֶם לַעֲלוֹת לַדּוּכָן. וְעַל כֵּן יִטְלוּ אֶת יְדֵיהֶם קֹדֶם לָכֵן, כְּדֵי שֶׁכְּשֶׁיֹּאמַר שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר רְצֵה, יַעַקְרוּ מִמְּקוֹמָם לַעֲלוֹת לְדוּכָן עִם יָדַיִם רְאוּיוֹת לִבְרָכָה. וּבְדִיעֲבַד גַּם אִם נָטְלוּ יְדֵיהֶם אַחַר כָּךְ, שַׁפִּיר דָּמִי.
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״ד
רַחֵם וְחוּס וַחֲמל עָלֵינוּ לְמַעַנְךָ וּלְמַעֲנָם, וְלַמְּדֵנוּ וְהוֹרֵנוּ אֵיךְ לְעוֹרֵר אֶת כָּל הַצַּדִּיקִים הָאֵלּוּ שֶׁיַּעַסְקוּ בְּתִקּוּנֵנוּ וּבְתִקּוּן כָּל הָעוֹלָם, וְאַל יַחֲרִישׁוּ וְאַל יִשְׁקוֹטוּ בְּעֵת צָרָה הַמָּרָה וְהַזָּרָה אֲשֶׁר בְּדוֹרוֹתֵינוּ אֵלֶּה, אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה כָּזאת מִימוֹת עוֹלָם אִי שָׁמַיִם הַפְגִּינוּ בַּעֲדֵנוּ, אִי שָׁמַיִם הָקִיצוּ לְצָרוֹת יִשְׂרָאֵל, כִּי בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, בְּצוֹק הָעִתִּים הָאֵלֶּה אֵין מִי שֶׁיַּרְגִּישׁ מְרִירוּת מַכְאוֹב הַצָּרָה הַגְּדוֹלָה הַזּאת בְּלִבּוֹ הֵיטֵב, וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁמַּרְגִּישׁ מְעַט מְרִירוּת הַצָּרָה הַזּאת, אֵין יוֹדֵעַ אֵיךְ לְהִתְפַּלֵּל וּלְהַמְתִּיק הַדִּין וּלְבַטְּלוֹ עַל מִי לָנוּ לְהִשָּׁעֵן עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְעַל כּחַ וּזְכוּת אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים הָעוֹמְדִים עֲדַיִן וּמִתְפַּלְלִים עָלֵינוּ אֲשֶׁר אִלְמָלֵא תְּפִלָּתָם לֹא הָיִינוּ יְכוֹלִים לְהִתְקַיֵּם חַס וְשָׁלוֹם אֲפִלּוּ רֶגַע אֶחָד רַחֵם עָלֵינוּ וְלַמְּדֵנוּ אֵיךְ לְעוֹרְרָם וְלַהֲקִיצָם וּלְהוֹסִיף בָּהֶם עז וְחַיִל מִלְּמַטָּה, בְּאפֶן שֶׁיּוּכְלוּ לִפְעל בַּקָּשָׁתָם מְהֵרָה, לְהַמְתִּיק כָּל הַדִּינִים וְהַגְּזֵרוֹת שֶׁבְּכָל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע בָּתֵּי דִינִים, וְלַהֲפךְ כָּל הַכְּפִירוּת מִשְּׁמַד לְרָצוֹן וְתִתְפַּשֵּׁט הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בָּעוֹלָם, וְיִתְרַבּוּ גֵרִים וּבַעֲלֵי תְשׁוּבָה בָּעוֹלָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָלֵא רַחֲמִים "גְּדוֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה", אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת, עֲשֵׂה כְּנִפְלְאוֹתֶיךָ, וְתִתֵּן כּחַ לְצַדִּיקֶיךָ הַגְּדוֹלִים וְהַנּוֹרָאִים, שֶׁיִּפְעֲלוּ שְׁתֵּי הַפְּעֻלּוֹת יַחַד עַל יְדֵי פִּדְיוֹנֵיהֶם, וּתְפִלּוֹתֵיהֶם הַנּוֹרָאוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת מְאד מְאד, שֶׁיִּזְכּוּ לְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים וְהַגְּזֵרוֹת שֶׁל כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי דִינִים, בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן וְגַם יִזְכּוּ לְהַמְתִּיק הַחֲרוֹן אַף וּלְבַטֵּל הָעֲבוֹדָה זָרָה וְהַכְּפִירוֹת מִן הָעוֹלָם וְלַהֲפךְ מִשְּׁמַד לְרָצוֹן וְלַעֲשׂוֹת גֵּרִים וּבַעֲלֵי תְשׁוּבָה הַרְבֵּה בָּעוֹלָם כִּי אַתָּה "כל תּוּכָל וְלֹא יִבָּצֵר מִמְּךָ מְזִמָּה", וְאַתָּה עוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת לְבַדֶּךָ וּבְרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים אַתָּה יָכל לְהוֹשִׁיעֵנוּ בְּכָל הַיְשׁוּעוֹת יַחַד בִּדְרָכֶיךָ הַנִּפְלָאִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, תֶּן לָנוּ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בַּטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל מִינֵי כְּפִירוּת וּבִלְבּוּלֵי אֱמוּנָה בַּטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת רַחֵם עָלֵינוּ בְּרַחֲמִים רַבִּים, בְּרַחֲמִים פְּשׁוּטִים, שֶׁאֵין בָּהֶם תַּעֲרבֶת דִּין כְּלָל, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה מְהֵרָה מְהֵרָה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת רַחֵם רַחֵם, חֲמל חֲמל, בְּעֵת צָרָה הַזּאת כִּי רַע וָמַר מְאד רַע וָמַר, רַע וָמַר רַע וָמַר כִּי נָגַע עַד הַנֶּפֶשׁ וְלֹא דַי לָנוּ בִּמְרִירוּת נַפְשֵׁנוּ, כַּאֲשֶׁר יוֹדֵעַ כָּל אֶחָד בְּנַפְשׁוֹ אֶת נִגְעֵי לְבָבוֹ וּמַכְאוֹבָיו, אֲשֶׁר "כָּשַׁל כּחַ הַסַּבָּל", אַף גַּם אָנוּ רוֹאִים מֵרָחוֹק צָרוֹת יִשְׂרָאֵל בְּלִי שִׁעוּר, וְהָעִקָּר צָרוֹת נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הַפִּילוֹסוֹפִים וְהַכּוֹפְרִים הָרְשָׁעִים הָאֲרוּרִים רוֹצִים לְהִתְפַּשֵּׁט חַס וְשָׁלוֹם, כַּאֲשֶׁר נִגְלָה לְפָנֶיךָ וְנִתּוֹסֵף לָזֶה עצֶם הַצָּרָה מֵרִבּוּי הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבֵּין עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרִים אֲשֶׁר נִתְרַבָּה קַטֵּגוֹרְיָא בֵּין הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים וּבֵין כָּל הַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם "וְלַיּוֹצֵא וְלַבָּא אֵין שָׁלוֹם".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ שֶׁבְּכחַ הַהַמְתָּקָה וְהַפִּדְיוֹן הַנֶּאֱמָר בְּהַתּוֹרָה הַזּאת שֶׁמַּמְתִּיק הַדִּין שֶׁל כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע בָּתֵּי דִינִים, אֲשֶׁר הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הָאֲמִתִּיִּים יוֹדְעִים סוֹד זֶה הַפִּדְיוֹן הַנִּפְלָא עַל בּוּרְיוֹ וּלְמַעְלָה לְמַעְלָה בְּכחַ זֶה יֵשׁ לָנוּ תִּקְוָה עֲדַיִן לְצַפּוֹת לִישׁוּעָה וּלְכָל טוֹב, אַף גַּם לְקָרֵב נְפָשׁוֹת אֵלֶיךָ תִּתְבָּרַךְ, לְהַכְנִיסָם בֶּאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, עַתָּה גַּם עַתָּה עַל כֵּן עֲדַיִן אֲנִי עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ, וּמִתְחַנֵּן וּמִתְחַבֵּט מוּל רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ, וּמְצַפֶּה לִישׁוּעָתְךָ בְּכָל עֵת וָרֶגַע, כְּעֵין עֶבֶד אֶל אֲדוֹנָיו, וּכְעֵין הַבֵּן אֶל אָבִיו, "עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא יְהוָה מִשָּׁמָיִם", וְיָחוֹס וִירַחֵם עָלַי וְעַל כָּל הַתְּלוּיִים בִּי, וְעַל בָּנַי וְיוֹצְאֵי חֲלָצַי וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְיוֹשִׁיעֵנוּ מְהֵרָה וְיַמְתִּיק וִיבַטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל הַדִּינִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְיִפְדֵּנוּ וְיַצִּילֵנוּ מִכָּל הַצָּרוֹת וּמִכָּל הַיִּסּוּרִין שֶׁבָּעוֹלָם וִיבַטֵּל כָּל הַכְּפִירוֹת וְכָל בִּלְבּוּלֵי אֱמוּנָה מֵעָלֵינוּ וּמִכָּל יִשְׂרָאֵל וּמִכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וִיחַזְּקֵנוּ וִיחַיֵּינוּ וִיקַיְּמֵנוּ בֶּאֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה תָמִיד וִיסַבֵּב סִבּוֹת לְטוֹבָה, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת וּבְתָם לֵבָב, חִישׁ קַל מְהֵרָה וְלֹא נָסוּר מֵרְצוֹנוֹ עוֹד יָמִין וּשְׂמאל וִיקֻיַּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "פָּדָה נַפְשׁוֹ מֵעֲבר בַּשָּׁחַת וְחַיָּתוֹ בָּאוֹר תִּרְאֶה פְּדֵנִי מֵעשֶׁק אָדָם וְאֶשְׁמְרָה פִּקּוּדֶיךָ בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִיתָה אוֹתִי יְהוָה אֵל אֱמֶת וַאֲנִי בְּתֻמִּי אֵלֵךְ פְּדֵנִי וְחָנֵּנִי קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ, לְמַעַן אוֹיְבַי פְּדֵנִי כִּי עִם יְהוָה הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכָּל עֲווֹנוֹתָיו קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדְּךָ פְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכָּל צָרוֹתָיו וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְהוָה עֵת רָצוֹן, אֱלֹהִים בְּרב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 215 מתוך 385 במחזור של שנת ה׳תשפ״ז
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־2 דק׳ · לימוד מלא כ־34 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת י׳ בניסן): מצורע
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־14 באפריל 2027, בשעה 19:06 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ניסן ופסח
בְּפֶסַח צוֹעֲקִין בַּתְּפִלָּה: (לק"א סי' ר"א)
שנה מעוברת: הסדר מחולק ל־385 ימים.
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.