ניסן ופסח
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ניסן ופסח
בְּפֶסַח צוֹעֲקִין בַּתְּפִלָּה: (לק"א סי' ר"א)
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום חמישי, ט״ו בניסן ה׳תשפ״ז · 22 באפריל 2027
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ק״א · אות א׳ – אות ד׳
כ־9 דק׳ · כ־900 מילים · 55% מהספר עד סוף היום
בִּקְרוֹב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי צָרַי וְאֹיְבַי לִי הֵמָּה כָּשְׁלוּ וְנָפָלוּ. הָעִנְיָן הוּא כָּךְ, כִּי בְּיָהּ ה' צוּר עוֹלָמִים (ישעיה כו) – הַיְנוּ בְּרֵאשִׁית בָּרָא, כִּי בַּתּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת רֵאשִׁית בָּרָא עוֹלָמִים (ב"ר פ"א). כִּי יוּ"ד הוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁל הַתּוֹרָה, וְהֵא הוּא אוֹתִיּוֹת שֶׁל הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה, בְּחִינַת חֲמֵשֶׁת מוֹצָאוֹת הַפֶּה. וְהַיְנוּ בְּיָ"הּ ה' צוּר עוֹלָמִים, הַיְנוּ בְּהַתּוֹרָה שֶׁהִיא בְּחִינַת י"ק כַּנַּ"ל, בָּרָא כָּל הָעוֹלָמִים כַּנַּ"ל.
וּכְתִיב (יחזקאל ל״ד:ל״א): אָדָם אַתֶּם, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות סא): אַתֶּם קְרוּיִין אָדָם, וְאֵין עַכּוּ"ם קְרוּיִין אָדָם. כִּי יֵשׁ ע' אַנְפִּין נְהִירִין, וְיֵשׁ ע' אַנְפִּין חֲשׁוּכִין. כִּי יֵשׁ שְׁנֵי כֹּחוֹת, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא עב:) עַל פָּסוּק: וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה: זָכָה – נַעֲשֶׂה לוֹ סַם חַיִּים, לֹא זָכָה – נַעֲשֶׂה לוֹ סַם מָוֶת. סַם חַיִּים, הוּא אַנְפִּין נְהִירִין. סַם מָוֶת, הוּא אַנְפִּין חֲשׁוּכִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איכה ג׳:ו׳): בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי כְּמֵתֵי עוֹלָם. וּמִן אַנְפִּין חֲשׁוּכִין, יֵשׁ לָעַכּוּ"ם יְנִיקָה. וְכָל עַכּוּ"ם יֵשׁ לָהֶם כָּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת, רַק כָּל אֻמָּה וְאֻמָּה כָּרוּךְ אֶל מִדָּה אַחַת יוֹתֵר מִכָּל הַמִּדּוֹת. וְזֶה (דברים ל״ג:ב׳): הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן וְכוּ', שֶׁרָצָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִתֵּן הַתּוֹרָה לְכָל הַבְּרוּאִים, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד לֹא רָצָה לְקַבְּלָהּ, מֵחֲמַת שֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁאוֹתָהּ מִדָּה שֶׁהֵם כְּרוּכִים אַחֲרֶיהָ אָסְרָה תּוֹרָה (ספרי פ' וזאת הברכה, עי' זוהר בלק קצג). וְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִדּוֹת רָעוֹת, הוּא נִכְנָע תַּחַת אוֹתָם הָעַכּוּ"ם, שֶׁהֵם כְּרוּכִים וּמְקֻשָּׁרִים לְאוֹתָם הַמִּדּוֹת רָעוֹת. וְזֶהוּ (אבות פ"ג): כָּל הַפּוֹרֵק מִמֶּנּוּ עֹל תּוֹרָה, נוֹתְנִין עָלָיו עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ; הַיְנוּ שִׁעְבּוּד בְּגַשְׁמִיּוּת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עֹל מַלְכוּת. וְגַם דֶּרֶךְ אַרְצִיּוּת, דְּהַיְנוּ הַמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁל הָעַכּוּ"ם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ. כִּי עַל־יְדֵי שֶׁפָּרַק מִמֶּנּוּ עֹל תּוֹרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת ע' אַנְפִּין נְהִירִין, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבְּרִין עָלָיו בְּחִינַת ע' אַנְפִּין חֲשׁוּכִין, שֶׁהֵם הַשִּׁעְבּוּד וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁל הָעַכּוּ"ם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ כַּנַּ"ל. אֲבָל כָּל הַמְקַבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה, מַעֲבִירִין מִמֶּנּוּ עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ; הַיְנוּ מִי שֶׁלּוֹמֵד בְּעִיּוּן, שֶׁמְּעַיֵּן וּמֵבִין חָכְמוֹת הַתּוֹרָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין, בְּחִינַת (קהלת ח׳:א׳): חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו, עַל־יְדֵי־זֶה מַעֲבִירִין מִמֶּנּוּ עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ, כִּי נִתְבַּטֵּל מִמֶּנּוּ הַשִּׁעְבּוּד וְהַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁלָּהֶם, שֶׁהֵם בְּחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוּכִין, עַל־יְדֵי שֶׁקִּבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין כַּנַּ"ל. כִּי כָּל מַה שֶּׁאָדָם מַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ, הוּא בְּחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין, וּמַה שֶּׁאֵינוֹ מַשִּׂיג, הוּא בְּחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוּכִין. וְעַל כֵּן כְּשֶׁזּוֹכֶה לְעַיֵּן בַּתּוֹרָה, עַד שֶׁמַּשִּׂיג חָכְמוֹת הַתּוֹרָה, שֶׁאֲזַי הוּא בִּבְחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין, אָז נִכְנָעִין הַמִּדּוֹת וְהַתַּאֲווֹת שֶׁל הָעַכּוּ"ם, שֶׁנֶּאֱחָזִין בִּבְחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוּכִין כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת (דברים ל״ב:ח׳): יַצֵּב גְּבוּלוֹת עַמִּים לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. לְמִסְפַּר, הוּא לְשׁוֹן סַפִּיר וּנְהִיר, בְּחִינַת (שמות כ״ד:י׳): לִבְנַת הַסַּפִּיר. הַיְנוּ: אַחַר אַנְפִּין נְהִירִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אַחֲרֵיהֶם: יַצֵּב גְּבוּלוֹת עַמִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוּכִין כַּנַּ"ל:
וּבְכָל אָדָם וְאָדָם בְּעַצְמוֹ יֵשׁ בְּחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ, הָרְחוֹקִים בְּשָׁרְשָׁם מִכָּל הַמִּדּוֹת וְהַתַּאֲווֹת. וְיֵשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַשִּׁבְעִים עַכּוּ"ם, שֶׁהֵם בְּחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוּכִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַתַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, שֶׁכֻּלָּם הֵם מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעִים עַכּוּ"ם, שֶׁהֵם אַנְפִּין חֲשׁוּכִין. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קו): וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם; שֶׁהַיְנוּ שֶׁמְּעֹרָב בַּמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁבּוֹ, שֶׁנִּמְשָׁכִין מִן הַגּוֹיִם כַּנַּ"ל. וּכְשֶׁאָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם, אָז הָעֲבֵרָה וְהֶעָווֹן נֶחֱקָק עַל עַצְמוֹתָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל ל״ב:כ״ז): וַתְּהִי עֲוֹנוֹתָם עַל עַצְמוֹתָם. וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לָצֵאת מִזֶּה, כִּי אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין, שֶׁהִיא הַהֶפֶךְ מִכָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוּכִין, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הָעֲבֵרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְיַגֵּעַ בַּתּוֹרָה וּלְהָמִית עַצְמוֹ עָלֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות סג:) עַל פָּסוּק (במדבר י״ט:י״ד): זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל – אֵין הַתּוֹרָה מִתְקַיֶּמֶת אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ עָלֶיהָ, דְּהַיְנוּ עַצְמִיּוּתוֹ, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמִּדּוֹת רָעוֹת וְהַתַּאֲווֹת רָעוֹת, שֶׁמֵּהֶם כָּל הַפְּגָמִים הַחֲקוּקִים עַל עַצְמוֹתָיו כַּנַּ"ל. כִּי צָרִיךְ לְהִתְיַגֵּעַ בְּהַתּוֹרָה עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְהָבִין אוֹתָהּ, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּצֵא מִבְּחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוּכִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת חַשְׁכוּת וְהַסְתָּרַת הַיְדִיעָה, לִבְחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת יְדִיעַת וְהַשָּׂגַת הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל. וְאָז נִקְרָא אָדָם, בְּחִינַת: זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם, הַיְנוּ עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה נִקְרָא אָדָם, בְּחִינַת: אַתֶּם קְרוּיִים אָדָם וְאֵין הָעַכּוּ"ם קְרוּיִים אָדָם. כִּי עִקַּר שֵׁם אָדָם זוֹכִין עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין, שֶׁהִיא הַהֶפֶךְ מִכָּל הַמִּדּוֹת וְהַתַּאֲווֹת רָעוֹת, שֶׁעַל־שֵׁם זֶה נִקְרָאִים אָדָם, בְּחִינַת: זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם. אֲבָל הָעַכּוּ"ם הָרְחוֹקִים מֵחָכְמוֹת הַתּוֹרָה, מֵאַנְפִּין נְהִירִין, כִּי הֵם בְּחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוּכִין, כִּי הֵם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַמִּדּוֹת רָעוֹת וְתַאֲווֹת רָעוֹת, עַל כֵּן אֵין קְרוּיִים אָדָם וְכַנַּ"ל. כִּי עִקַּר בְּחִינַת אָדָם, הוּא בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל הָאֲמִתִּי שֶׁזּוֹכִין לְהַשִּׂיג, דְּהַיְנוּ חָכְמוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. כִּי יֵשׁ שָׁלֹשׁ שִׂכְלִיּוֹת: דְּהַיְנוּ שֵׂכֶל פָּשׁוּט, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה, בְּחִינַת (תהילים ק״ד:כ״ד): כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ. וּכְשֶׁלּוֹמֵד וּמֵבִין, זֶה נִקְרָא בִּינָה. וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁיּוֹדֵעַ הַתּוֹרָה, זֶה נִקְרָא דַּעַת כַּיָּדוּעַ. וְשָׁלֹשׁ שִׂכְלִיּוּת אֵלּוּ, הֵם בְּחִינַת יָדַיִם לַתּוֹרָה: בְּחִינַת יָד הַגְּדוֹלָה וְיָד הַחֲזָקָה וְיָד הָרָמָה, שֶׁבָּהֶם מִתְקַבֶּלֶת הַתּוֹרָה. וְאֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה שִׂכְלִיִּים, הֵם בְּחִינַת שָׁלֹשׁ פְּעָמִים י"ק. כִּי י"ק הֵם חָכְמָה וּבִינָה, שֶׁהֵם תְּרֵין רֵעִין דְּלָא מִתְפָּרְשִׁין (זוהר ויקרא ד' האזינו רצ), שֶׁהֵם כְּלוּלִים בְּכָל אֶחָד מֵהַשָּׁלֹשׁ שִׂכְלִיּוֹת הַנַּ"ל, וְשָׁלֹשׁ פְּעָמִים י"ק הוּא גִּימַטְרִיָּא אָדָם. נִמְצָא שֶׁעִקַּר שֵׁם אָדָם, הוּא בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל הָאֲמִתִּי, דְּהַיְנוּ חָכְמוֹת הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין, בְּחִינַת הַרְחָקַת וּשְׁבִירַת כָּל הַתַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת כַּנַּ"ל:
וְזֶהוּ: בִּקְרֹב עָלַי מְרֵעִים – זֶה בְּחִינַת תְּרֵין רֵעִין דְּלָא מִתְפָּרְשִׁין, שֶׁהֵם בְּחִינַת י"ק, שֶׁהוּא חָכְמַת הַתּוֹרָה, בְּחִינַת אָדָם. צָרִיךְ לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי – הַיְנוּ לֶאֱכֹל וּלְהָמִית הָעַצְמִיּוּת שֶׁלִּי, כִּי אֵין הַתּוֹרָה מִתְקַיֶּמֶת אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ עָלֶיהָ כַּנַּ"ל. וַאֲזַי מִמֵּילָא צָרַי וְאֹיְבַי לִי הֵמָּה כָּשְׁלוּ וְנָפָלוּ – כִּי כָּל הַצָּרִים וְהָאוֹיְבִים שֶׁנֶּאֱחָזִין בְּאַנְפִּין חֲשׁוּכִין, נִכְשָׁלִים וְנוֹפְלִים. כִּי נִתְבַּטְּלִים בְּחִינַת הָאַנְפִּין חֲשׁוּכִין, וְזוֹכֶה לְאַנְפִּין נְהִירִין, שֶׁהוּא חָכְמוֹת הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת י"ה, בְּחִינַת תְּרֵין רֵעִין דְּלָא מִתְפָּרְשִׁין, שֶׁעַל שֵׁם זֶה דַּיְקָא נִקְרָאִין יִשְׂרָאֵל אָדָם כַּנַּ"ל. וְאָז כָּל הַצָּרִים וְהָאוֹיְבִים שֶׁנֶּאֱחָזִין בְּאַנְפִּין חֲשׁוּכִין, בְּתַאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, נִכְשָׁלִים וְנוֹפְלִים, כִּי זָכָה לְאַנְפִּין נְהִירִין כַּנַּ"ל:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות ק״נ – אות קנ״א
כ־2 דק׳ · כ־150 מילים · 57% מהספר עד סוף היום
פעם אחת אמר: ״אצל מי שאני לוקח ומקבל ממון וכיוצא -אני נותן לו, כי בזה שאני מקבל אני נותן״ (והוא ענין המבאר בהמעשה של יום הששי מהשבעה בעטלירס שהתפאר אחד את עצמו בנפלאות הכח שיש לו בידו, עין שם):
הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם שְׁלִישִׁי וּרְבִיעִי סִפֵּר בְּלֵיל שַׁבָּת קֹדֶשׁ כַּנַּ”ל. וְאָז בְּאוֹתוֹ הָעֵת הָיָה נֶכְדּוֹ הַיֶּלֶד מֻטָּל עַל עֶרֶשׂ דְּוָי וְהָיָה לוֹ צַעַר גָּדוֹל מִזֶּה, כִּי חָלְיוֹ הָיָה כָּבֵד עָלָיו מְאֹד. בִּפְרָט שֶׁבִּתּוֹ הַצַּדֶּקֶת מָרַת אָדִיל תִּחְיֶה (אֵם הַיֶּלֶד הַנַּ”ל), הָיָה לָהּ צַעַר גִּדּוּל בָּנִים מְאֹד, רַחֲמָנָא לִצְלָן. הַשֵּׁם יִשְׁמְרֶהָ מֵעַתָּה. וְהוּא ז”ל נִכְנַס בְּלֵיל שַׁבָּת קֹדֶשׁ וְיָשַׁב עַל הַשֻּׁלְחָן בְּצַעַר, וְלֹא נִתְמַהְמַהּ בִּסְעֻדָּה זֹאת כְּלָל. וְתֵכֶף בֵּרַכְנוּ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן קֹדֶם שֶׁהִתְחִילוּ הָעוֹלָם לִכְנֹס אֵלָיו כְּדַרְכָּם תָּמִיד. אַחַר־כָּךְ - אַחַר בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן - נִשְׁאַר יוֹשֵׁב עַל שֻׁלְחָנוֹ הַקָּדוֹשׁ, וּפָתַח פִּיו הַקָּדוֹשׁ וְהַטָּהוֹר וְהַנּוֹרָא, וְאָמַר אָז שִׂיחָה נִפְלָאָה וְנוֹרָאָה שֶׁהָיָה בָּהּ תּוֹרָה קְדוֹשָׁה, כְּדַרְכּוֹ תָּמִיד בְּרֹב שִׂיחוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת. וְכָל הַשִּׂיחָה הָיְתָה שַׁיֶּכֶת לְצַעֲרוֹ הַגָּדוֹל שֶׁהָיָה לוֹ.
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות י״ט
כ־1 דק׳ · כ־30 מילים · 56% מהספר עד סוף היום
ואחר כך נתעורר והלך ומסר אותם, עד שנתן לו הפעשא רשות שיעשה עם כל העיר כרצונו. ועשה אותו לפקיד, ובא אל העיר בכבוד גדול עם אנשי חיל ישמעאלים בגדלה ובכבוד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רס״ד – אות רס״ה
כ־2 דק׳ · כ־200 מילים · 45% מהספר עד סוף היום
(כד) אָמַר הִתְפַּלְּלוּ עָלַי שֶׁאָשׁוּב לִבְרִיאוּתִי וְאוֹלִיךְ אֶתְכֶם בְּדֶרֶךְ חָדָשׁ שֶׁלֹּא הָיָה מֵעוֹלָם. אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא בַּדֶּרֶךְ הַיָּשָׁן מִכְּבָר, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא חָדָשׁ לְגַמְרֵי:
(כה) פַּעַם אַחַת סִפֵּר שֶׁזֶּה סָמוּךְ הִתְחִיל לִלְמֹד אֶת הַחֹשֶׁן מִשְׁפָּט עִם הַשַּׁ"ךְ וְהַסְּמַ"ע וְלָמַד בִּזְמַן מוּעָט עַד סִימָן צ"א שֶׁהוּא בְּעֵרֶךְ מָאתַיִם דַּפִּין וְאָמַר שֶׁהוּא יוֹדֵעַ וְזוֹכֵר כָּל סָעִיף קָטָן מֵהֵיכָן הוּא מַתְחִיל. וְאָז הָיָה לְפָנָיו רַב אֶחָד וְהִתְחִיל לְדַבֵּר עִמּוֹ בִּשְׁאֵלוֹת וְדִינִים וְלֹא יָדַע אוֹתוֹ הָרַב לַהֲשִׁיבוֹ. וְאַחַר־כָּךְ הָיָה לְפָנָיו דָּאקְטֶיר אֶחָד וְדִבֵּר עִמּוֹ וְלֹא יָדַע גַּם־כֵּן כְּלָל. וְאָמַר אֵיךְ לוֹקְחִין שֶׁיִּתְגַלֶּה וְכוּ' שֶׁבַּנִּגְלֶה קַל יוֹתֵר לְחַדֵּשׁ מִלְּחַדֵּשׁ בַּנִּסְתָּר. וְאֵינִי זוֹכֵר כָּל זֶה הֵיטֵב. וְכַמָּה פְּעָמִים סִפֵּר עִם אֲנָשִׁים מִכַּמָּה דִּינִים מֵהָאַרְבָּעָה שֻׁלְחָן־עָרוּךְ הַגְּדוֹלִים בְּעַל־פֶּה, וְהָיָה בָּקִי בְּכָל הַדִּינִים בִּבְקִיאוּת גָּדוֹל מְאֹד. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁלָּמַד אוֹתוֹ הַפּוֹסֵק בְּסָמוּךְ לֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲמֹד נֶגְדּוֹ נֶגֶד בְּקִיאוּתוֹ הַגְּדוֹלָה, כִּי תָּמִיד נִתְבַּטְּלוּ לְפָנָיו כָּל הַלּוֹמְדִים שֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִמָּהֶם בִּבְקִיאוּת הָאַרְבָּעָה שֻׁלְחָן־עָרוּךְ הַגְּדוֹלִים. גַּם שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר אִם הָיִיתִי אוֹמֵר פְּשָׁטִים בגמפ"ת [בְּגְמָרָא פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י תּוֹסְפוֹת] הָיוּ כָּל הַלּוֹמְדִים וְהַגְּדוֹלִים מֻנָּחִים תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלַי, אַךְ עֲדַיִן אֵין לִי חֵשֶׁק לָזֶה. וְעַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר (לְקַמָּן שמג) שֶׁאָמַר שֶׁבַּנִּגְלֶה קַל יוֹתֵר לְחַדֵּשׁ וְכוּ' וּמִי שֶׁמְּעַיֵּן הֵיטֵב בִּדְבָרָיו יוּכַל לְהָבִין מֵאֵלָיו עֹצֶם גְּדֻלַּת חָכְמָתוֹ עַד אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · ממון · חלק שני · אות י״ח – אות כ״ב
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 58% מהספר עד סוף היום
יח. עַל־יְדֵי מַשָּׂא־וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה נִתְבַּטְּלִים הַקְּלָלוֹת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יט. מִי שֶׁצָּרִיךְ לִלְווֹת מֵאֲחֵרִים, הוּא דּוֹמֶה לִבְהֵמָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗כ. מִי שֶׁהוּא סַרְסוּר, כְּשֶׁרוֹצֶה לְסַרְסֵר, שֶׁיִּקְנֶה אָדָם גָּדוֹל אֵיזֶהוּ דָּבָר מֵאָדָם פָּחוּת וְרוֹאֶה שֶׁאֵין דְּבָרָיו נִכְנָסִין בְּאָזְנֵי הָאָדָם הַפָּחוּת, שֶׁיִּמְכּר אֶת הַדָּבָר לָאָדָם הַגָּדוֹל, אֲזַי יִתְפַּלֵּל הַסַּרְסוּר, שֶׁיִּכָּנְסוּ דְּבָרָיו בְּאָזְנֵי הַפָּחוּת וְיִמְכּר לָאָדָם הֶחָשׁוּב.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗כא. מִי שֶׁהוּא שׁוֹלֵט בְּיִצְרוֹ, בָּנָיו אֵינָם יוֹצְאִים לְתַרְבּוּת רָעָה, וְעַל־יְדֵי זֶה מָמוֹנוֹ נִתְבָּרֵךְ, וְעַל־יְדֵי זֶה לא יָבוֹא לִידֵי נִסָּיוֹן.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗כב. הַדְּרָכִים מְבִיאִין אֶת הָאָדָם לְלָשׁוֹן הָרָע וַעֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי־עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, וְאֵלּוּ הָעֲבֵרוֹת מַפְסִידִין הַפַּרְנָסָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות נ״ה – אות נ״ו
כ־1 דק׳ · כ־130 מילים · 59% מהספר עד סוף היום
בַּדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים, כְּשֶׁהָיוּ מְדַבְּרִים וּמְשִׂיחִים קַבָּלָה, הָיוּ מְשִׂיחִים בְּלָשׁוֹן כָּזֶה כִּי עַד רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, לא הָיוּ מְדַבְּרִים קַבָּלָה בְּאִתְגַּלְיָא רַק רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי גִּלָּה קַבָּלָה בְּאִתְגַּלְיָא וּמִקּדֶם, כְּשֶׁהָיוּ הַחֲבֵרִים מְדַבְּרִים קַבָּלָה, הָיוּ מְדַבְּרִים בְּלָשׁוֹן כָּזֶה כְּשֶׁהִנִּיחוּ הָאָרוֹן עַל הַפָּרוֹת, הִתְחִילוּ לְשׁוֹרֵר, וְהָבֵן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗כִּי יֵשׁ חֲדִתּוּתֵי דְּסִיהֲרָא [חידוש הלבנה], כְּשֶׁהַלְּבָנָה מְקַבֶּלֶת חִדּוּשִׁים מִן הַשֶּׁמֶשׁ, וְזֶה בְּחִינַת כְּשֶׁנּוֹשְׂאִין הָאָרוֹן אֶל בֵּית שֶׁמֶשׁ, וַאֲזַי כָּל הַחַיּוֹת נוֹשְׂאֵי הַכִּסֵּא עוֹשִׂין נִגּוּן חָדָשׁ בְּחִינַת: "מִזְמוֹר שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ", שֶׁזֶּהוּ הַשִּׁיר, שֶׁשָּׁרוּ פָּרוֹת הַבָּשָׁן וְזֶה בְּחִינַת מִטָּה וְשֻׁלְחָן וְכִסֵּא וּמְנוֹרָה, הֵם תִּיקּוּנְהָא דִּשְׁכִינְתָּא וּבְחִינַת הַגָּן, כִּי אָדָם הָרִאשׁוֹן נִתְגָּרֵשׁ מִן הַגָּן, וְשַׁבָּת אֵגִין עֲלוֹהִי, כַּמּוּבָא וְשַׁבָּת הוּא בְּחִינַת מֶלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ, בְּחִינַת הָאָדָם הַנַּ"ל, שֶׁהוּא מֶלֶךְ, שֶׁהָיָה שָׁלוֹם בְּיָמָיו, וְעַל כֵּן עָמַד עַצְמוֹ אֵצֶל שַׁבָּת, וְהַשְּׁאָר לא בֵּאֵר
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · סבלנות · אות א׳
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 58% מהספר עד סוף היום
כְּשֶׁאָדָם יוֹדֵעַ שֶׁכָּל מְאֹרְעוֹתָיו הֵם לְטוֹבָתוֹ, זֹאת הַבְּחִינָה הוּא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא. וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי וִדּוּי דְּבָרִים לִפְנֵי הַתַּלְמִיד חָכָם. וְאָז יִזְכֶּה לֵידַע שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו כָּל יְמֵי חַיָּיו, הַכֹּל לְטוֹבָתוֹ, כִּי הַכֹּל מֵחֲמַת אַהֲבָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֵב אוֹתוֹ. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַדַּעַת שֶׁל הָאָדָם, שֶׁלֹּא יִבְעַט וְלֹא יִתְבַּלְבֵּל מֵהַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו, רַק יַאֲמִין שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָתוֹ הַנִּצְחִית: (לק"א סי' ד' אות א' ג' ד')
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״ט · קטע ב׳ – קטע ג׳
כ־7 דק׳ · כ־650 מילים · 60% מהספר עד סוף היום
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָלֵא רַחֲמִים, הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה, אַתָּה חוֹנַנְתָּנוּ לְמַדַּע תּוֹרָתֶךָ, וַתִּתֶּן לָנוּ תוֹרַת אֱמֶת בִּכְתָב וּבְעַל פֶּה עַל יְדֵי משֶׁה נְבִיאֶךָ נֶאֱמַן בֵּיתֶךָ, וּבְרַחֲמֶיךָ וְחֶמְלָתְךָ שָׁלַחְתָּ לָנוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר צַדִּיקִים וַחֲסִידִים אֲמִתִּיִּים קְדוֹשִׁים וְנוֹרָאִים חֲכָמִים וּנְבוֹנִים בֶּאֱמֶת, אֲשֶׁר זָכוּ לְהַשִּׂיג תְּבוּנוֹת הַתּוֹרָה לְעָמְקָהּ, וְגִלּוּ לָנוּ חִדּוּשִׁים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים וְנִשְׂגָּבִים מְאד מְאד אֲשֶׁר אֵין לָשׁוֹן בָּעוֹלָם שֶׁיּוּכַל לְסַפֵּר תּקֶף רוּם נִשְׂגְּבוֹת מַעֲלָתָם וְגָבְהָם וּקְדֻשָּׁתָם וְכחָם וְכֻלָּם מְסַפְּרִים תְּהִלּוֹת יְהוָה וְעִזּוּזוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה, וּמַמְשִׁיכִים וּמְגַלִּים הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה עַיִן בְּעַיִן לְכָל בָּאֵי עוֹלָם וְאַחֲרֵי כָל אֵלֶּה עֲדַיִן לֹא שַׁבְנוּ מִטָּעוּתֵנוּ וּבְכָל הַצָּרוֹת אֲשֶׁר עוֹבְרִים עָלֵינוּ בִּפְרָט עַתָּה בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, לֹא דַּי שֶׁלֹּא זָכִינוּ לְהִתְעוֹרֵר לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, אֲשֶׁר רַק בִּשְׁבִיל זֶה שָׁלַחְתָּ עָלֵינוּ כָּל הַצָּרוֹת הָאֵלֶּה, אַף גַּם בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים נִתְרַחַקְנוּ מִמְּךָ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, עַד אֲשֶׁר נִמְצָאִים כַּמָּה אֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נִתְעַקֵּם דַּעְתָּם וּלְבָבָם וְנָפְלוּ מֵאֱמוּנָתָם עַל יְדֵי מְרִירוּת הַצָּרוֹת הָאֵלֶּה אוֹי מַה נּאמַר וּמַה נְּדַבֵּר, רַק אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֵינוּ עַתָּה בַּדּוֹרוֹת הָאֵלֶּה בְּעִקְבוֹת מְשִׁיחָא, וּמִי יוֹדֵעַ מַה יִּהְיֶה עוֹד חַס וְשָׁלוֹם אוֹי מִי יָקוּם יַעֲקב כִּי קָטן הוּא רַחֵם עָלֵינוּ מָלֵא רַחֲמִים, כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנַחְנוּ בִּכְלָל וּבִפְרָט רַחֵם עָלֵינוּ אֵל אֱמוּנָה רַחֵם רַחֵם, הוֹשִׁיעָה הוֹשִׁיעָה, "יְהוָה שְׁמַע תְּפִלָּתִי הַאֲזִינָה אֶל תַּחֲנוּנַי בֶּאֱמוּנָתְךָ עֲנֵנִי בְּצִדְקָתֶךָ יְהוָה בְּהַשָּׁמַיִם חַסְדֶּךָ אֱמוּנָתְךָ עַד שְׁחָקִים" עָזְרֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְזַכֵּנוּ לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת בְּכָל עֵת, עַד אֲשֶׁר יָבא עָלַי אֵימָה וְיִרְאָה וּפַחַד גָּדוֹל מֵאִתְּךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, אֲשֶׁר מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ וְאַתָּה עוֹמֵד עָלֵינוּ בְּכָל עֵת וְרוֹאֶה בְּמַעֲשֵׂינוּ, וְיוֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹתֵינוּ, וּבוֹחֵן לְבָבֵנוּ אֲדוֹן יָחִיד, מָלֵא רַחֲמִים חוֹמֵל דַּלִּים חַזְּקֵנוּ וְאַמְּצֵנוּ לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּכָל זֶה בֶּאֱמֶת בְּכָל עֵת וָרֶגַע, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְהִנָּצֵל עַל יְדֵי זֶה מִכָּל מִינֵי חֲטָאִים וַעֲוֹנוֹת וּפְשָׁעִים וּמִכָּל מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים, וּמִכָּל מִינֵי בִּלְבּוּלִים, וּבִפְרָט מִכָּל מִינֵי עַקְמִימִיּוּת שֶׁבַּלֵּב, מִכָּל מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים שֶׁהֵם כְּנֶגֶד אֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲדוֹן כּל, אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ אֶת עַצְמְךָ, וְאֵין מִי שֶׁיּוֹדֵעַ אוֹתְךָ כְּלָל, רַק אָנוּ מַאֲמִינִים בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁאַתָּה נִמְצָא הַמְחֻיָּב יָחִיד קַדְמוֹן נִצְחִי בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית, וְאַתָּה בָּרָאתָ הָעוֹלָם יֵשׁ מֵאַיִן הַמֻּחְלָט זֶה חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים וְכוּ', וּבְרַחֲמֶיךָ הַגְּדוֹלִים הִתְחַלְתָּ לְהָאִיר בָּנוּ אֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה עַל יְדֵי אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקב, אֲשֶׁר הֵם הִתְחִילוּ לְגַלּוֹת אֱלֹהוּתְךָ בָּעוֹלָם וְאַחַר כַּךְ נָתַתָּ לָנוּ תוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה בִּכְתָב וּבְעַל פֶּה עַל יְדֵי משֶׁה נְבִיאֲךָ נֶאֱמַן בֵּיתֶךָ אֲשֶׁר הוּא הֵאִיר עֵינֵינוּ וּפָתַח לָנוּ אוֹר הַדַּעַת לֵידַע וּלְהוֹדִיעַ וּלְהִוָּדַע כִּי אַתָּה הוּא יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אֵין עוֹד מִלְּבַדֶּךָ, עַל יְדֵי כָּל הַגְּדוֹלוֹת וְהַנּוֹרָאוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּנוּ לְחַיּוֹתֵינוּ כַּיּוֹם הַזֶּה וּבְחֶמְלָתְךָ הַגְּדוֹלָה הוֹסַפְתָּ חֶסֶד וָטוֹב, וְשָׁלַחְתָּ לָנוּ בְּכָל דּוֹר צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, זְקֵנִים וּנְבִיאִים, רִאשׁוֹנִים וְאַחֲרוֹנִים, תַּנָּאִים וַאֲמוֹרָאִים, וְרַבָּנָן סָבוֹרָאֵי, וּגְאוֹנִים וְרַבָּנִים וַחֲסִידִים צַדִּיקִים וּקְדוֹשִׁים שֶׁהָיוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, עַד שֶׁזִכִּיתָנוּ גַּם בַּדּוֹרוֹת הָאֵלֶּה וְשָׁלַחְתָּ לָנוּ צַדִּיקִים נוֹרָאִים כָּאֵלֶּה תתרנא עַל כֵּן זַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לֵילֵךְ בְּדַרְכֵיהֶם וּלְצַיֵּת אוֹתָם בְּכל אֲשֶׁר צִוּוּ אוֹתָנוּ, וְלִהְיוֹת כִּרְצוֹנָם בֶּאֱמֶת בְּכָל עֵת, לַמְּדֵנוּ וְהוֹרֵנוּ אֵיךְ לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִמְשִׁיכוּ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים מִמָּקוֹם שֶׁהִמְשִׁיכוּ עַל יְדֵי קְדֻשָּׁתָם הָעֲצוּמָה עַד שֶׁזָּכוּ לְמַה שֶּׁזָּכוּ זַכֵּנוּ לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ אֱמוּנָתָם וְחַסְדָּם וְטוּבָם וְצִדְקָתָם אֲשֶׁר יָגְעוּ וְטָרְחוּ בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ בִּיגִיעוֹת וְטִרְחוֹת גְּדוֹלוֹת מְאד לְהֵטִיב לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדוֹרוֹת עוֹלָם וְהָעִקָּר לְהַמְשִׁיךְ וּלְגַלּוֹת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה לְכָל בָּאֵי עוֹלָם וּבִפְרָט לְיִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ, עַם קְרוֹבוֹ עַם סְגֻלָּה עָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ בְּעֵת צָרָה הַזּאת לְמַעַן כּחָם וּזְכוּתָם הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ הַנּוֹרָא וְהַנִּשְׂגָּב מְאד עַד אֵין חֵקֶר הוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהִים כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ, זַכֵּנוּ לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁנִּזְכֶּה בְּכָל פַּעַם לָבוֹא עַל יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה אֶל הַדַּעַת וְתִתְפַּשֵּׁט הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד בְּכָל הָאֵבָרִים וְנִזְכֶּה תָמִיד לְדַבֵּר הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּפֶה מָלֵא וּבְלֵב שָׁלֵם בֶּאֱמֶת כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר. "חַסְדֵי יְהוָה עוֹלָם אָשִׁירָה, לְדוֹר וָדוֹר אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִי" וְנֶאֱמַר. "וְיוֹדוּ שָׁמַיִם פִּלְאֲךָ יְהוָה, אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדוֹשִׁים" וְנֶאֱמַר. "לְדוֹר וָדוֹר אֱמוּנָתֶךָ, כּוֹנַנְתָּ אֶרֶץ וַתַּעֲמד" וְנֶאֱמַר. "דֶּרֶךְ אֱמוּנָה בָחָרְתִּי, מִשְׁפָּטֶיךָ שִׁוִּיתִי" וְנֶאֱמַר. "כִּי יָשָׁר דְּבַר יְהוָה, וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה" וְנֶאֱמַר. "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה" וְנֶאֱמַר. "וְאֱמוּנָתִי וְחַסְדִּי עִמּוֹ וּבִשְׁמִי תָּרוּם קַרְנוֹ וְנֶאֱמַר. "כִּי טוֹב יְהוָה לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דּוֹר וָדוֹר אֱמוּנָתוֹ" וְנֶאֱמַר. "וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם, וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה וְיָדַעַתְּ אֶת יְהוָה בָּרוּךְ יְהוָה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות נט · פסקה 1
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 60% מהספר עד סוף היום
עִקַּר הַהִתְבּוֹדְדוּת הוּא בַּלַּיְלָה שֶׁאָז הַכֹּל יְשֵׁנִים וְגַם שֶׁיִּהְיֶה הַמָּקוֹם מֵחוּץ לְהָעִיר שֶׁיֵּלֵךְ בַּדֶּרֶךְ יְחִידִי, דְּהַיְנוּ בְּמָקוֹם שֶׁאֵין בְּנֵי אָדָם הוֹלְכִים שָׁם אֲפִלּוּ בַּיּוֹם וְעַל־יְדֵי־זֶה שֶׁמִּתְבּוֹדֵד בַּלַּיְלָה בַּדֶּרֶךְ יְחִידִי כַּנַּ"ל וּמַפְנֶה לִבּוֹ וְדַעְתּוֹ מִכָּל עִסְקֵי הָעוֹלָם הַזֶּה וּמְבַטֵּל הַכֹּל עַד שֶׁמְּבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ לְגַמְרֵי, דְּהַיְנוּ שֶׁבַּתְּחִלָּה מִתְפַּלֵּל הַרְבֵּה עַד שֶׁמְּבַטֵּל מִדָּה זֹאת וְאַחַר־כָּךְ מִתְפַּלֵּל הַרְבֵּה עוֹד עַד שֶׁמְּבַטֵּל מִדָּה אַחֶרֶת.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות נח · פסקה 2
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 59% מהספר עד סוף היום
"שׁוּבוּ לְבִצָּרוֹן אֲסִירֵי הַתִּקְוָה" - "אֲסִירֵי" דַּיְקָא כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת נֶאֱסָר וְנִקְשָׁר בְּהַתִּקְוָה הָאֲמִתִּית בְּתַּכְלִית הַהִתְקַשְּׁרוּת וְלֹא יַנִּיחַ אֶת תִּקְוָתוֹ לְעוֹלָם, "כִּי חַסְדֵּי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ", וְהַחֲסָדִים מִתְחַדְּשִׁים בְּכָל בֹּקֶר, עַל כֵּן "טוֹב וְיָחִיל וְדֻמָּם לִתְשׁוּעַת ה'". כִּי בְּוַדַּאי בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיַּעֲבֹר עַל כָּל אֶחָד הָרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת מְרִירוּת גָּדוֹל בְּלִי שִׁעוּר, רַק שֶׁהָעִקָּר שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בַּתִּקְוָה דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · מועדים · אות טו
כ־1 דק׳ · כ־120 מילים · 64% מהספר עד סוף היום
עִקַּר קְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אָדָם - כְּשֶׁמַּסְגִּיר עַצְמוֹ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְחַדְרוֹ בִּבְחִינַת: לֵךְ, עַמִּי, בֹּא בַחֲדָרֶיךָ וְכוּ', וְנֶאֱמַר: וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹקֶיךָ, וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁבַח שֶׁנֶּאֱמַר עַל תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים:
כָּל כְּבוּדָּה בַת־מֶלֶךְ פְּנִימָה, כִּי עִקַּר תִּפְאַרְתּוֹ וּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל הָאָדָם הוּא כְּשֶׁיּוֹשֵׁב בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַקְּדֻשָּׁה, אֲבָל בַּחוּץ הוּא מְקוֹם שְׁלִיטַת הַחִיצוֹנִים, וְעַל כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁיֵּשֵׁב הָאָדָם תָּמִיד בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, אֲבָל הָאָדָם מֻכְרָח לָצֵאת גַּם לַחוּץ בְּכָל פַּעַם, אַךְ זֶה בְּחִינַת עַיִל וְנָפִיק, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁהָיָה רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה אָדָם דָּבוּק בִּקְדֻשָּׁה תָּמִיד בִּבְחִינַת עַיִל, אַף־עַל־פִּי־כֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה הוּא דַּיְקָא כְּשֶׁזּוֹכֶה הָאָדָם לִהְיוֹת עַיִל וְנָפִיק, כִּי בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיַּעֲבֹר עַל הָאָדָם עֲלִיּוֹת וִירִידוֹת הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם, וּכְשֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת בָּקִי בַּהֲלָכָה בְּחִינַת בָּקִי בְּעַיִל, בָּקִי בְּנָפִיק, לְקַיֵּם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים ת'ר · מכתב שג · פסקה 7 – פסקה 14
כ־5 דק׳ · כ־510 מילים · 59% מהספר עד סוף היום
וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְזַכֵּנוּ לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת פּוּרִים הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, וְנִזְכֶּה שֶׁיִּהְיֶה פּוּרִים הֲכָנָה לְפֶסַח וְכוּ'. וְכָל זֶה מְרֻמָּז בִּדְבָרֵינוּ הַנַּ"ל שֶׁדִּבַּרְנוּ מִתְּחִלָּה מִיצִיאַת מִצְרַיִם, וְאַחַר כָּךְ מֵעִנְיַן תַּרְנְגוֹל הַמְנַקֵּר בָּאַשְׁפָּה שֶׁגַּם זֶה יָקָר בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ. וְהוּא כָּל עִנְיַן פּוּרִים, שֶׁהוּא מַפֶּלֶת הָמָן וַעֲמָלֵק שֶׁעוֹמֵד בְּכָל דּוֹר וָדוֹר בְּכָל עֵת וּבְכָל יוֹם עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְהַפִּילוֹ חַס וְשָׁלוֹם וּלְהַחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים כה) "אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ, וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ" וְכוּ', וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ לוֹחֵם עִמּוֹ עַל יְדֵי צַדִּיקָיו הָאֲמִתִּיִּים בְּכָל דּוֹר וּבְכָל זְמַן, וּמְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה. כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים בַּדּוֹר הֶעָנִי הַזֶּה שֶׁהֵאִיר עֵינֵינוּ בְּחִדּוּשֵׁי תּוֹרוֹת כָּאֵלּוּ, עַד שֶׁגַּם אָנוּ יְכוֹלִין לִמְצֹא וּלְהָבִין עֹצֶם חַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלִי שִׁעוּר, וַעֲדַיִן חֲבִיבוּתֵהּ גַּבָּן וְכוּ' וְכוּ'. וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ יוֹתֵר עַתָּה. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְזַכֵּנוּ לִרְאוֹת פָּנִים אֶל פָּנִים בְּשִׂמְחָה, וּנְדַבֵּר יוֹתֵר דִּבְרֵי שָׁלוֹם וֶאֱמֶת, אֶת אֲשֶׁר יָאִיר עֵינֵינוּ וִישַׂמַּח לִבֵּנוּ, נָגִיל וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ.
דִּבְרֵי אֲבִיכֶם וּמוֹרְכֶם וְאוֹהַבְכֶם בֶּאֱמֶת לָנֶצַח.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְיִפְרֹס בְּאַהֲבָה בִּשְׁלוֹם כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ מִקָּטָן וְעַד גָּדוֹל הַתְּקוּעִים בְּלִבִּי בְּאַהֲבָה חֲזָקָה עַד אֵין סוֹף, לְכֻלָּם נֶאֶמְרוּ דְּבָרִים אֵלּוּ. יִשְׁמַע חָכָם וְיוֹסֶף לֶקַח. גַּם מֵאֵלֶיךָ תָּבִין לְהַעְתִּיק הָאִגֶּרֶת הַזֶּה וְלִשְׁלֹחַ עַל יְדֵי אִישׁ נֶאֱמָן לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בִּבְרֶסְלֶב. אַךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יַגִּיעַ חַס וְשָׁלוֹם לְהַלֵּצִים, כִּי אֵין שׁוּם חִדּוּשׁ בָּעוֹלָם אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אֱמֶת וְעָמֹק וְנִשְׂגָּב מְאֹד וּמְחַיֶּה הַכֹּל, שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְהָפְכוֹ לְלֵצָנוּת, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל כֹּחַ הַבְּחִירָה וְכוּ'. אַךְ הָאֱמֶת עֵד לְעַצְמוֹ וּשְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד. וְאַתָּה מָרוֹם לְעוֹלָם ה'.
וְשָׁלוֹם לְבִתִּי תִּחְיֶה הַצְּנוּעָה מָרַת חַנָּה צִירְיל עִם שְׁלוֹם בַּעְלָהּ הוּא חֲתָנִי יְדִידִי הַמֻּפְלָא מוֹרֵנוּ הָרַב בָּרוּךְ שֶׁיִּחְיֶה וּלְכָל יוֹצְאֵי חֲלָצֵיהֶם שֶׁיִּחְיוּ. מַזָּל טוֹב אַיְיךְ, אִיךְ הָאבּ נִיט גֶּיוִיסְט [לָכֶם, אֲנִי לֹא יָדַעְתִּי] עַד שָׁבוּעַ זֹאת עַל יְדֵי הָאִגֶּרֶת מִבְּנִי מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִתֵּן שֶׁיִּהְיֶה לְמַזָּל טוֹב לְכֻלָּנוּ, וְתִזְכּוּ לִשְׁמֹר דֶּרֶךְ ה' לְהִתְעוֹרֵר לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא, מִכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם בְּכָל עֵת. בִּפְרָט כְּשֶׁזּוֹכִין שֶׁנּוֹלַד בֵּן אוֹ בַּת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּגְדָּל כִּבְיָכוֹל צֶלֶם דְּמוּת תַּבְנִיתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה כא) עַל פָּסוּק "אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ". וּצְרִיכִין לְהוֹדוֹת לַה' עַל זֶה מְאֹד, לְהַתְחִיל עַל יְדֵי זֶה לְהִתְקָרֵב מֵחָדָשׁ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְהָיָה רָאוּי לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה, אַךְ הַיּוֹם פָּנָה וּזְמַן הַמִּנְחָה הִגִּיעַ. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם עֲלֵיכֶם וְעָלֵינוּ וְתִזְכּוּ לְגַדֵּל יוֹצְאֵי חֲלָצֵיכֶם לְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים, עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה טוֹבָה דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
וְשָׁלוֹם לִבְנִי חֲבִיבִי הַמֻּפְלָא מוֹרֵנוּ הָרַב דָּוִד צְבִי שֶׁיִּחְיֶה. אָחִיךָ רַבִּי יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה הֶחֱיָה אוֹתִי בְּמִכְתָּבוֹ שֶׁכָּתַב אֵלַי שֶׁאַתָּה הוֹלֵךְ בְּפָנִים שׂוֹחֲקוֹת תְּהִלָּה לָאֵל. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְחַזֵּק לְבָבְךָ וִישַׂמַּח נַפְשְׁךָ, וְאִם רֵאשִׁיתְךָ מִצְעָר וּכְבָר עָבְרוּ עָלֶיךָ יִסּוּרִים עֲצוּמִים וּבִלְבּוּלִים וְרַעְיוֹנִים רַבִּים, אַחֲרִיתְךָ יִשְׂגֶּא מְאֹד בְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד לִשְׂמֹחַ תָּמִיד וְלִבְטֹחַ בְּחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
וְשָׁלוֹם רַב לִבְנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי הַוָּתִיק מוֹרֵנוּ הָרַב שַׁכְנָא נֵרוֹ יָאִיר וְעִם כָּל יוֹצְאֵי חֲלָצָיו הַיְקָרִים שֶׁיִּחְיוּ, וּבִפְרָט לִבְנוֹ חֲבִיבִי מוֹרֵנוּ הָרַב נַחְמָן שֶׁיִּחְיֶה. אֵין הַפְּנַאי מַסְכִּים לְיַחֵד הַדִּבּוּר אֵלֶיךָ בְּנִי חֲבִיבִי, אַךְ מִן הַסְּתָם יַגִּיעַ לְיָדְךָ הַעְתָּקָה מֵאִגַּרְתִּי לְטוּלְטְשִׁין הַנֶּאֱמַר גַּם אֵלֶיךָ וּלְכֻלְּכֶם. חִזְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם כָּל הַמְיַחֲלִים לַה'. וְעֵינַי מְטַיְּיפִין בְּכָל עֵת לִישׁוּעָתוֹ כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאוֹבָיו. וְלַה' הַיְשׁוּעָה, כִּי אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 15 – פסקה 16
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 59% מהספר עד סוף היום
רַב יַעֲקֹב עַמְסוּנְיָא. ר' יַעֲקֹב בַּר יוֹחַאי. ר' יַעֲקֹב גְּרוּסָה. ר' יַעֲקֹב דְקִסְרִין. ר' יַעֲקֹב בַּר אִימִי. יַעֲקֹב קָרְחָה. יַעֲקֹב בֶּן יִצְחָק מִבֵּית גּוּפְנִין.
ר' יִצְחָק. ר' יִצְחָק בֶּן טַבְלָא. ר' יִצְחָק נַפָּחָא. ר' יִצְחָק חַקּוּלָא. ר' יִצְחָק בֶּן אֶלְעָזָר.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן ק״ד · סעיף א׳ – סעיף כ״א
כ־7 דק׳ · כ־710 מילים · 55% מהספר עד סוף היום
חֹל הַמּוֹעֵד אָסוּר בִּקְצָת מְלָאכוֹת וּמֻתָּר בִּקְצָתָן, דְּהַיְנוּ כָּל מַה שֶּׁהוּא לְצֹרֶךְ אֲכִילָה לְחֹל הַמּוֹעֵד אוֹ לְיוֹם טוֹב. וְכֵן מְלָאכָה בְּדָבָר הָאָבֵד, דְּהַיְנוּ שֶׁאִם לֹא יַעֲשֶׂנָּה יָבֹא לִידֵי הֶפְסֵד, מֻתָּר לַעֲשׂוֹתָהּ. וּצְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד, שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת בְּחֹל הַמּוֹעֵד מְלָאכָה הָאֲסוּרָה, כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, הַמְחַלֵּל אֶת חֹל הַמּוֹעֵד, כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה (תק"ל תקל"ג תקל"ז).
עוֹד אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, הַמְבַזֶּה אֶת חֹל הַמּוֹעֵד, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. וְהַמְבַזֶּה, הַיְנוּ, שֶׁאֵינוֹ מְכַבְּדוֹ בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה וּבִכְסוּת. וְלָכֵן כָּל אָדָם חַיָּב לְכַבְּדוֹ כְּפִי כֹּחוֹ, וְלִלְבוֹשׁ בְּגָדִים מְכֻבָּדִים (אבות פרק ג. וּבְחַיֵּי אָדָם, וְסִימָן תק"ל).
מְלֶאכֶת דָּבָר הָאָבֵד יָכוֹל לַעֲשׂוֹת גַּם עַל יְדֵי יִשְֹרָאֵל אַחֵר, אֲפִלּוּ בְּשָׂכָר. אֲבָל מַה שֶּׁאֵינוֹ דָּבָר הָאָבֵד, אֶלָּא שֶׁהוּא לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, אֵין לַעֲשׂוֹת עַל יְדֵי יִשְֹרָאֵל אַחֵר בְּשָׂכָר, אֶלָּא עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי. וְאִם אֵינוֹ מוֹצֵא אֵינוֹ יְהוּדִי, וְגַם בְּעַצְמוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת, מֻתָּר אֲפִלּוּ עַל יְדֵי יִשְֹרָאֵל בְּשָׂכָר (סִימָן תקמ"ב ובחיי"א ונ"א).
הָא דְּמֻתָּר לַעֲשׂוֹת דָּבָר הָאָבֵד, זֶהוּ דַוְקָא אִם לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹתוֹ קֹדֶם יוֹם טוֹב. אֲבָל אִם הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹתוֹ קֹדֶם יוֹם טוֹב וְהִנִּיחוֹ עַד חֹל הַמּוֹעֵד, אָסוּר לַעֲשׂוֹתוֹ בְּחֹל הַמּוֹעֵד (תקל"ח).
כָּל מְלָאכוֹת הָאֲסוּרוֹת לַעֲשׂוֹת בְּחֹל הַמּוֹעֵד, אִם יֵשׁ כָּאן יִשְֹרָאֵל שֶׁאֵין לוֹ מַה לֶּאֱכֹל כָּרָאוּי לְחֹל הַמּוֹעֵד וְיוֹם טוֹב, מֻתָּר לַעֲשׂוֹתָן עַל יָדוֹ, כְּדֵי שֶׁיְהֵא לוֹ מַה לֶּאֱכוֹל. וּמִכָּל מָקוֹם יַעֲשֶׂה בְּצִנְעָא, וְאָסוּר לַעֲשׂוֹתָן עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי. אַךְ לְצֹרֶךְ מִצְוָה, מֻתָּר (תקל"ד תקמ"ב תקמ"ג).
אֲפִלּוּ מְלָאכוֹת הַמֻּתָּרוֹת, אָסוּר לַעֲשׂוֹתָן בִּשְׁבִיל אֵינוֹ יְהוּדִי (חַיֵּי אָדָם).
אָסוּר לְזַבֵּל שָׂדֵהוּ. וַאֲפִלּוּ לְהַכְנִיס שָׁם צֹאן בִּשְׁבִיל שֶׁיַּעֲשׂוּ שָׁם זֶבֶל, אָסוּר. וַאֲפִלּוּ עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי, אָסוּר.
זְרִיעָה, אֲסוּרָה. וְאִם יֵשׁ לוֹ זְרָעִים, שֶׁאִם לֹא יַשְׁקֵם בְּמַיִם יִפָּסְדוּ לְגַמְרֵי, מֻתָּר לְהַשְׁקוֹתָם.
אָסוּר לִתְלוֹשׁ אוֹ לִקְצוֹץ שׁוּם דָּבָר מִן הַמְחֻבָּר אִם לֹא יִתְקַלְקְלוּ הַפֵּרוֹת עַד לְאַחַר יוֹם טוֹב, כִּי אִם מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ לֶאֱכוֹל בַּמּוֹעֵד. וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְצַמְצֵם, אֶלָּא תוֹלֵשׁ בְּהַרְוָחָה, וְאִם יוֹתִיר, יוֹתִיר. וְכֵן עֵצִים שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהַסָּקָה בַּמּוֹעֵד, מֻתָּר לְקַצְּצָם מִמְחֻבָּר. וְאִם צָרִיךְ לִתְלוֹש בִֹּשְבִיל לְהַאֲכִיל לַבְּהֵמָה, יַעֲֹשֶה בְֹשִנוּי (תקל"ב תקל"ז) וְאָסוּר לְלַקֵּט עֵצִים מִן הַשָּׂדֶה לְיַפּוֹתוֹ לַחֲרִישָׁה. וְאִם נִכָּר שֶׁמְכַוֵּן לְצָרְכּוֹ שֶׁצָּרִיךְ לָעֵצִים, כְּגוֹן שֶׁנּוֹטֵל הַגְּדוֹלִים וּמַנִּיחַ הַקְּטַנִּים, מֻתָּר. וְכֵן אָסוּר לִקְצוֹץ עַנְפֵי הָאִילָן לְתַקְּנוֹ. וְאִם נִכָּר שֶׁמְכַוֵּן בִּשְׁבִיל הָעֲנָפִים לְהַאֲכִילָן לִבְהֶמְתּוֹ וְלֹא לְתַקְּנוֹ, כְּגוֹן שֶׁקּוֹצֵץ כֻּלָּן מִצַּד אֶחָד, מֻתָּר.
מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּן אֵצֶל גַּן אֵינוֹ יְהוּדִי, וְהָאֵינוֹ יְהוּדִי לוֹקֵט פֵּרוֹתָיו, וְאִם הַיִשְֹרָאֵל לֹא יִלְקֹט, יָבוֹא לִידֵי הֶפְסֵד, מֻתָּר לוֹ לְלַקְּטָם. וְאִם הֵמָּה דְּבָרִים שֶׁיִּתְקַלְקְלוּ בְּתָלוּשׁ אִם לֹא יַעֲשֶׂה לְצָרְכָּם גַּם מְלָאכָה אַחֶרֶת, מֻתָּר לַעֲשׂוֹת הַכֹּל, אֲפִלּוּ לִדְרוֹךְ עֲנָבִים לַעֲשׂוֹת יַיִן וְכַדּוֹמֶה לָזֶה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַנִּיחַ בְּכַוָּנָה מְלַאכְתּוֹ לְחֹל הַמּוֹעֵד.
אָסוּר לְגַלֵּחַ בְּחֹל הַמּוֹעֵד, אֲפִלּוּ גִּלַּח אֶת עַצְמוֹ גַּם בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב, אֶלָּא מִי שֶׁיָּצָא מִבֵּית הָאֲסוּרִים. וַאֲפִלּוּ יָצָא בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ פְּנַאי לְגַלֵּחַ אָז (וְעַיֵּן עוֹד לְקַמָּן סִימָן ר"כ סָעִיף ו) (תקנ"א).
וְלִקְצוֹץ הַצִּפָּרְנַיִם, גַּם כֵּן אָסוּר. אַךְ אִם קְצָצָן בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב, מֻתָּר לְקַצְּצָן גַּם בְּחֹל הַמּוֹעֵד וְכֵן אִשָּׁה לְצֹרֶךְ טְבִילָה מֻתֶּרֶת (ס' תקלב. וְעַיֵּן באה"ט שָׁם).
אָסוּר לְכַבֵּס שׁוּם דָּבָר, אֲפִלּוּ לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, אֶלָּא אִם לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן לְכַבֵּס קֹדֶם יוֹם טוֹב. וְכֵן מִטְפָּחוֹת שֶׁמְלַפְּפִין בָּהֶן אֶת הַתִּינוֹקוֹת (חִתּוּלִים), כֵּיוָן שֶׁמַּשְׁתִּינִין תָּדִיר וּצְרִיכִין לָהֶם הַרְבֵּה, מֻתָּר לְכַבְּסָן, וְיִזָהֲרוּ לְכַבְּסָן בְּצִנְעָא (תקלב).
כָּל דָּבָר שֶׁהוּא לְצֹרֶךְ רְפוּאָה, מֻתָּר לַעֲשׂוֹת, בֵּין לְאָדָם בֵּין לִבְהֵמָה (תקלב).
חֶשְׁבּוֹנוֹת וְכַיּוֹצֵא בָזֶה, שֶׁאִם לֹא יִכְתְּבֵם, יִשְׁכָּחֵם, מֻתָּר לְכָתְבָם, מִשּׁוּם דַּהֲוֵי דָּבָר הָאָבֵד. וְכֵן מַה שֶּׁהוּא לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, מֻתָּר לִכְתֹּב. אֲבָל שְׁאָר דָּבָר, אָסוּר לִכְתֹּב. וְאִגֶּרֶת שְׁלוֹמִים שֶׁכּוֹתֵב אָדָם לַחֲבֵרוֹ, נוֹהֲגִין לִכְתֹּב בְּשִׁנּוי קְצָת, דְּהַיְנוּ שֶׁכּוֹתְבִין שׁוּרָה רִאשׁוֹנָה עֲקֻמָּה. וּלְכָל מַה שֶּׁמֻּתָּר לִכְתּוֹב, מֻתָּר גַּם כֵּן לְתַקֵּן קֻלְמוּס וּדְיוֹ.
מִי שֶׁצָּרִיךְ לְמָעוֹת אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, אֶלָּא שֶׁהוּא חוֹשֵׁשׁ פֶּן לֹא יִמְצָא לִלְווֹת לְאַחַר הַמּוֹעֵד, וְהַמַּלְוֶה אֵינוֹ רוֹצֶה לְהַלְווֹת לוֹ בְּלִי שְׁטָר, מֻתָּר לוֹ לִכְתֹּב אֶת הַשְּׁטָר (תקמ"ה).
אֵין נוֹשְׂאִין נָשִׁים בְּחֹל הַמּוֹעֵד מִשּׁוּם דְּאֵין מְעָרְבִין שִׂמְחָה בְּשִׂמְחָה. אֲבָל מֻתָּר לְהַחֲזִיר גְּרוּשָׁתוֹ. וּמֻתָּר לַעֲשׂוֹת מִשְׁתֶּה לִבְרִית מִילָה וּלְפִדְיוֹן הַבֵּן. גַּם מֻתָּר לַעֲשׂוֹת מִשְׁתֶּה לִכְתִיבַת תְּנָאִים.
מֻתָּר לִשְׂכּוֹר פּוֹעֲלִים, וַאֲפִלּוּ יִשְׂרְאֵלִים, שֶׁיַּעֲשׂוּ מְלַאכְתּוֹ לְאַחַר הַמּוֹעֵד.
מֻתָּר לָלֶכֶת חוּץ לַתְּחוּם, בֵּין בְּרַגְלָיו בֵּין בְּקָרוֹן בֵּין רָכוּב.
אֵין מַעֲלִין בְּהֵמָה זָכָר עַל נְקֵבָה לְהַרְבִּיעָהּ, מִשּׁוּם דְלֹא הֲוֵי דָּבָר הָאָבֵד.
אֵין מוֹשִׁיבִין תַּרְנְגֹלֶת עַל בֵּיצִים לְגַדֵּל אֶפְרוֹחִים. וְאִם הוֹשִׁיבָהּ קֹדֶם הַמּוֹעֵד וּבָרְחָה, אִם הוּא בְּתוֹךְ שְׁלשָׁה יָמִים לַבְרִיחָה, מֻתָּר לְהַחְזִירָהּ. אֲבָל לְאַחַר שְׁלשָׁה יָמִים, אָסוּר לְהַחְזִירָהּ, אֲפִלוּ אִם יִפָּסְדוּ הַבֵּיצִים. וּלְהוֹשִׁיב אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ, אֲפִלּוּ תּוֹךְ שְׁלשָׁה יָמִים, אָסוּר (תקל"ו).
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״ט
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָלֵא רַחֲמִים, הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה, אַתָּה חוֹנַנְתָּנוּ לְמַדַּע תּוֹרָתֶךָ, וַתִּתֶּן לָנוּ תוֹרַת אֱמֶת בִּכְתָב וּבְעַל פֶּה עַל יְדֵי משֶׁה נְבִיאֶךָ נֶאֱמַן בֵּיתֶךָ, וּבְרַחֲמֶיךָ וְחֶמְלָתְךָ שָׁלַחְתָּ לָנוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר צַדִּיקִים וַחֲסִידִים אֲמִתִּיִּים קְדוֹשִׁים וְנוֹרָאִים חֲכָמִים וּנְבוֹנִים בֶּאֱמֶת, אֲשֶׁר זָכוּ לְהַשִּׂיג תְּבוּנוֹת הַתּוֹרָה לְעָמְקָהּ, וְגִלּוּ לָנוּ חִדּוּשִׁים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים וְנִשְׂגָּבִים מְאד מְאד אֲשֶׁר אֵין לָשׁוֹן בָּעוֹלָם שֶׁיּוּכַל לְסַפֵּר תּקֶף רוּם נִשְׂגְּבוֹת מַעֲלָתָם וְגָבְהָם וּקְדֻשָּׁתָם וְכחָם וְכֻלָּם מְסַפְּרִים תְּהִלּוֹת יְהוָה וְעִזּוּזוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה, וּמַמְשִׁיכִים וּמְגַלִּים הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה עַיִן בְּעַיִן לְכָל בָּאֵי עוֹלָם וְאַחֲרֵי כָל אֵלֶּה עֲדַיִן לֹא שַׁבְנוּ מִטָּעוּתֵנוּ וּבְכָל הַצָּרוֹת אֲשֶׁר עוֹבְרִים עָלֵינוּ בִּפְרָט עַתָּה בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, לֹא דַּי שֶׁלֹּא זָכִינוּ לְהִתְעוֹרֵר לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, אֲשֶׁר רַק בִּשְׁבִיל זֶה שָׁלַחְתָּ עָלֵינוּ כָּל הַצָּרוֹת הָאֵלֶּה, אַף גַּם בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים נִתְרַחַקְנוּ מִמְּךָ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, עַד אֲשֶׁר נִמְצָאִים כַּמָּה אֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נִתְעַקֵּם דַּעְתָּם וּלְבָבָם וְנָפְלוּ מֵאֱמוּנָתָם עַל יְדֵי מְרִירוּת הַצָּרוֹת הָאֵלֶּה אוֹי מַה נּאמַר וּמַה נְּדַבֵּר, רַק אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֵינוּ עַתָּה בַּדּוֹרוֹת הָאֵלֶּה בְּעִקְבוֹת מְשִׁיחָא, וּמִי יוֹדֵעַ מַה יִּהְיֶה עוֹד חַס וְשָׁלוֹם אוֹי מִי יָקוּם יַעֲקב כִּי קָטן הוּא רַחֵם עָלֵינוּ מָלֵא רַחֲמִים, כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנַחְנוּ בִּכְלָל וּבִפְרָט רַחֵם עָלֵינוּ אֵל אֱמוּנָה רַחֵם רַחֵם, הוֹשִׁיעָה הוֹשִׁיעָה, "יְהוָה שְׁמַע תְּפִלָּתִי הַאֲזִינָה אֶל תַּחֲנוּנַי בֶּאֱמוּנָתְךָ עֲנֵנִי בְּצִדְקָתֶךָ יְהוָה בְּהַשָּׁמַיִם חַסְדֶּךָ אֱמוּנָתְךָ עַד שְׁחָקִים" עָזְרֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְזַכֵּנוּ לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת בְּכָל עֵת, עַד אֲשֶׁר יָבא עָלַי אֵימָה וְיִרְאָה וּפַחַד גָּדוֹל מֵאִתְּךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, אֲשֶׁר מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ וְאַתָּה עוֹמֵד עָלֵינוּ בְּכָל עֵת וְרוֹאֶה בְּמַעֲשֵׂינוּ, וְיוֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹתֵינוּ, וּבוֹחֵן לְבָבֵנוּ אֲדוֹן יָחִיד, מָלֵא רַחֲמִים חוֹמֵל דַּלִּים חַזְּקֵנוּ וְאַמְּצֵנוּ לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּכָל זֶה בֶּאֱמֶת בְּכָל עֵת וָרֶגַע, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְהִנָּצֵל עַל יְדֵי זֶה מִכָּל מִינֵי חֲטָאִים וַעֲוֹנוֹת וּפְשָׁעִים וּמִכָּל מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים, וּמִכָּל מִינֵי בִּלְבּוּלִים, וּבִפְרָט מִכָּל מִינֵי עַקְמִימִיּוּת שֶׁבַּלֵּב, מִכָּל מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים שֶׁהֵם כְּנֶגֶד אֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲדוֹן כּל, אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ אֶת עַצְמְךָ, וְאֵין מִי שֶׁיּוֹדֵעַ אוֹתְךָ כְּלָל, רַק אָנוּ מַאֲמִינִים בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁאַתָּה נִמְצָא הַמְחֻיָּב יָחִיד קַדְמוֹן נִצְחִי בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית, וְאַתָּה בָּרָאתָ הָעוֹלָם יֵשׁ מֵאַיִן הַמֻּחְלָט זֶה חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים וְכוּ', וּבְרַחֲמֶיךָ הַגְּדוֹלִים הִתְחַלְתָּ לְהָאִיר בָּנוּ אֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה עַל יְדֵי אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקב, אֲשֶׁר הֵם הִתְחִילוּ לְגַלּוֹת אֱלֹהוּתְךָ בָּעוֹלָם וְאַחַר כַּךְ נָתַתָּ לָנוּ תוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה בִּכְתָב וּבְעַל פֶּה עַל יְדֵי משֶׁה נְבִיאֲךָ נֶאֱמַן בֵּיתֶךָ אֲשֶׁר הוּא הֵאִיר עֵינֵינוּ וּפָתַח לָנוּ אוֹר הַדַּעַת לֵידַע וּלְהוֹדִיעַ וּלְהִוָּדַע כִּי אַתָּה הוּא יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אֵין עוֹד מִלְּבַדֶּךָ, עַל יְדֵי כָּל הַגְּדוֹלוֹת וְהַנּוֹרָאוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּנוּ לְחַיּוֹתֵינוּ כַּיּוֹם הַזֶּה וּבְחֶמְלָתְךָ הַגְּדוֹלָה הוֹסַפְתָּ חֶסֶד וָטוֹב, וְשָׁלַחְתָּ לָנוּ בְּכָל דּוֹר צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, זְקֵנִים וּנְבִיאִים, רִאשׁוֹנִים וְאַחֲרוֹנִים, תַּנָּאִים וַאֲמוֹרָאִים, וְרַבָּנָן סָבוֹרָאֵי, וּגְאוֹנִים וְרַבָּנִים וַחֲסִידִים צַדִּיקִים וּקְדוֹשִׁים שֶׁהָיוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, עַד שֶׁזִכִּיתָנוּ גַּם בַּדּוֹרוֹת הָאֵלֶּה וְשָׁלַחְתָּ לָנוּ צַדִּיקִים נוֹרָאִים כָּאֵלֶּה תתרנא עַל כֵּן זַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לֵילֵךְ בְּדַרְכֵיהֶם וּלְצַיֵּת אוֹתָם בְּכל אֲשֶׁר צִוּוּ אוֹתָנוּ, וְלִהְיוֹת כִּרְצוֹנָם בֶּאֱמֶת בְּכָל עֵת, לַמְּדֵנוּ וְהוֹרֵנוּ אֵיךְ לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִמְשִׁיכוּ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים מִמָּקוֹם שֶׁהִמְשִׁיכוּ עַל יְדֵי קְדֻשָּׁתָם הָעֲצוּמָה עַד שֶׁזָּכוּ לְמַה שֶּׁזָּכוּ זַכֵּנוּ לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ אֱמוּנָתָם וְחַסְדָּם וְטוּבָם וְצִדְקָתָם אֲשֶׁר יָגְעוּ וְטָרְחוּ בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ בִּיגִיעוֹת וְטִרְחוֹת גְּדוֹלוֹת מְאד לְהֵטִיב לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדוֹרוֹת עוֹלָם וְהָעִקָּר לְהַמְשִׁיךְ וּלְגַלּוֹת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה לְכָל בָּאֵי עוֹלָם וּבִפְרָט לְיִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ, עַם קְרוֹבוֹ עַם סְגֻלָּה עָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ בְּעֵת צָרָה הַזּאת לְמַעַן כּחָם וּזְכוּתָם הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ הַנּוֹרָא וְהַנִּשְׂגָּב מְאד עַד אֵין חֵקֶר הוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהִים כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ, זַכֵּנוּ לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁנִּזְכֶּה בְּכָל פַּעַם לָבוֹא עַל יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה אֶל הַדַּעַת וְתִתְפַּשֵּׁט הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד בְּכָל הָאֵבָרִים וְנִזְכֶּה תָמִיד לְדַבֵּר הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּפֶה מָלֵא וּבְלֵב שָׁלֵם בֶּאֱמֶת כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר. "חַסְדֵי יְהוָה עוֹלָם אָשִׁירָה, לְדוֹר וָדוֹר אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִי" וְנֶאֱמַר. "וְיוֹדוּ שָׁמַיִם פִּלְאֲךָ יְהוָה, אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדוֹשִׁים" וְנֶאֱמַר. "לְדוֹר וָדוֹר אֱמוּנָתֶךָ, כּוֹנַנְתָּ אֶרֶץ וַתַּעֲמד" וְנֶאֱמַר. "דֶּרֶךְ אֱמוּנָה בָחָרְתִּי, מִשְׁפָּטֶיךָ שִׁוִּיתִי" וְנֶאֱמַר. "כִּי יָשָׁר דְּבַר יְהוָה, וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה" וְנֶאֱמַר. "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה" וְנֶאֱמַר. "וְאֱמוּנָתִי וְחַסְדִּי עִמּוֹ וּבִשְׁמִי תָּרוּם קַרְנוֹ וְנֶאֱמַר. "כִּי טוֹב יְהוָה לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דּוֹר וָדוֹר אֱמוּנָתוֹ" וְנֶאֱמַר. "וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם, וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה וְיָדַעַתְּ אֶת יְהוָה בָּרוּךְ יְהוָה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 223 מתוך 385 במחזור של שנת ה׳תשפ״ז
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־2 דק׳ · לימוד מלא כ־37 דק׳
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־22 באפריל 2027, בשעה 19:11 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ניסן ופסח
בְּפֶסַח צוֹעֲקִין בַּתְּפִלָּה: (לק"א סי' ר"א)
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · שלש רגלים
יוֹם טוֹב קֹדֶשׁ קוֹרֵא וּמַכְרִיז וּמְגַלֶּה אֶת הָרָצוֹן, שֶׁהַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵין שׁוּם חִיּוּב הַטֶּבַע כְּלָל. כִּי בְּכָל יוֹם־טוֹב וְיוֹם־טוֹב עָשָׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִמָּנוּ אוֹתוֹת נוֹרָאוֹת שֶׁהֵם הֶפֶךְ הַטֶּבַע. בְּפֶסַח – יְצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם בְּאוֹתוֹת נוֹרָאוֹת. בְּשָׁבוּעוֹת – מַתַּן תּוֹרָה, שֶׁנָּתַן אֶת הַתּוֹרָה בְּאוֹתוֹת נוֹרָאוֹת. בְּסֻכּוֹת – הֶקֵּף עַנְנֵי כָּבוֹד. שֶׁעַל־יְדֵי כָּל אֵלּוּ הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים נוֹרָאִים שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ בְּכָל הַשָּׁלֹשׁ רְגָלִים, נִתְגַּלֶּה שֶׁהַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְאֵין שׁוּם חִיּוּב הַטֶּבַע כְּלָל. אַךְ צְרִיכִין לְהַטּוֹת אָזְנוֹ וְלִבּוֹ הֵיטֵב לִשְׁמֹעַ קוֹל הַקְּרִיאָה הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְשִׂמְחַת יוֹם טוֹב. כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לִשְׁמֹעַ בְּלִבּוֹ קוֹל הַקְּרִיאָה הַנַּ"ל שֶׁל יוֹם טוֹב שֶׁהַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד, כְּמוֹ כֵן זוֹכֶה לְשִׂמְחַת יוֹם טוֹב. וְכָל זֶה זוֹכִין עַל יְדֵי צְדָקָה (עַיֵּן צְדָקָה). עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה קֹדֶם כָּל רֶגֶל, כְּדֵי לִזְכּוֹת עַל־יְדֵי זֶה לְשִׂמְחַת יוֹם טוֹב בִּשְׁלֵמוּת: (לק"ת סי' ד' אות ו' ט')
שנה מעוברת: הסדר מחולק ל־385 ימים.
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.