ניסן ופסח
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ניסן ופסח
בְּפֶסַח צוֹעֲקִין בַּתְּפִלָּה: (לק"א סי' ר"א)
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום שני, י״ט בניסן ה׳תשפ״ז · 26 באפריל 2027
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ק״ח · אות א׳ – אות א׳
כ־8 דק׳ · כ־850 מילים · 56% מהספר עד סוף היום
זִבְחֵי אֱלֹקִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה (תהילים נ״א:י״ט): הִנֵּה יָדוּעַ, כִּי עוֹלָה בָּאָה עַל הִרְהוּר הַלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל כ׳:ל״ב): הָעוֹלֶה עַל רוּחֲכֶם (מ"ר ויקרא פ"ז); הַיְנוּ שֶׁעוֹלָה בָּאָה עַל הִרְהוּרֵי הַלֵּב, שֶׁשָּׁם מִשְׁכַּן הָרוּחַ. וְאֵין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְצָרֵף מַחֲשָׁבָה לְמַעֲשֶׂה, בַּר מֵהִרְהוּרֵי עַכּוּ"ם (קידושין מ). וְהִרְהוּר עַכּוּ"ם שַׁיָּךְ אֵצֶל כָּל אָדָם, הַיְנוּ מַה שֶׁמַּתְחִיל לְהִתְפַּלֵּל בִּדְבֵקוּת, אוֹ מִתְבּוֹדֵד אֶת עַצְמוֹ, וּבְאֶמְצַע הַתְּפִלָּה אוֹ הַהִתְבּוֹדְדוּת נוֹפֵל מִמַּדְרֵגָתוֹ, זֶהוּ בְּחִינוֹת הִרְהוּרֵי עַכּוּ"ם. כִּי כָּל הַנְּפִילוֹת בָּאִין מֵחֲמַת קִלְקוּל הָאֱמוּנָה. וּכְשֶׁנִּתְקַלְקֵל הָאֱמוּנָה, נִמְצָא מַחֲזִיר פָּנָיו מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו א׳:ד׳): נָזוֹרוּ אָחוֹר, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם כֵּן מַסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ, נִמְצָא הוּא אָחוֹר בְּאָחוֹר. וְצָרִיךְ לְהָבִיא עַל זֶה עוֹלָה. וּבְחִינוֹת עוֹלָה הוּא כְּשֶׁמְּשַׁבֵּר אֶת רוּחוֹ בְּקִרְבּוֹ, וּמִתְבַּיֵּשׁ וְחוֹשֵׁב בְּעַצְמוֹ: אֵיךְ נָפַלְתִּי וְנִשְׁלַכְתִּי מִשָּׁמַיִם לָאָרֶץ, שֶׁהָיִיתִי בְּמָקוֹם גָּבוֹהַּ כָּזֶה, וְעַכְשָׁו נָפַלְתִּי וְהֶחֱזַרְתִּי פָּנַי מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְנִשְׁאַרְתִּי אָחוֹר בְּאָחוֹר. וּמְרַחֵם עַל עַצְמוֹ, כִּי אֵין רַחֲמָנוּת גְּדוֹלָה מִזּוֹ. וְצָרִיךְ לָזֶה נְסִירָה, כְּמוֹ שֶׁהָיָה אֵצֶל אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁנִּבְרְאוּ דּוּ פַּרְצוּפִין אָחוֹר בְּאָחוֹר (ברכות סא), וְאַחַר־כָּךְ נִנְּסַר וְהָיָה פָּנִים בְּפָנִים. וְהַנְּסִירָה הוּא בְּחִינַת שֵׁם חֲתַ"ךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּכַּוָּנוֹת: פּוֹתֵ'חַ אֶ'ת יָדֶ'ךָ – סוֹפֵי־תֵּבוֹת חֲתַךְ, הַיְנוּ שֶׁחוֹתֵךְ וּמְנַסֵּר אֶת עַצְמוֹ. וְהַשֵּׁם חֲתַ"ךְ נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי שֶׁמְּשַׁבֵּר אֶת לִבּוֹ, כִּי כְּשֶׁמְּשַׁבֵּר אֶת לִבּוֹ, בְּוַדַּאי מְאַנֵּחַ וּמוֹצִיא רוּחַ וּמַכְנִיס רוּחַ, וְהוּא תְּרֵין רוּחִין. וּשְׁנֵי פְּעָמִים "רוּחַ" גִּימַטְרִיָּא חֲתַ"ךְ, וְזֶהוּ בְּחִינוֹת נְסִירָה, וּבָא אֶל בְּחִינוֹת פָּנִים בְּפָנִים, וְזֶהוּ בְּחִינוֹת עוֹלָה. וְזֶהוּ: זִבְחֵי אֶלֹהִים, הַיְנוּ בְּחִינוֹת עוֹלָה, הוּא רוּחַ נִשְׁבָּרָה, כַּנַּ"ל. (מִסִּימָן ע"ג "כִּי תַעֲבֹר" עַד כָּאן, הוּא לְשׁוֹן הַחֲבֵרִים. גַּם יֵשׁ בָּהֶם כַּמָּה דְּבָרִים קְטַנִּים שֶׁנֶּאֶמְרוּ קֹדֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־פִּי הָרֹב הַלָּשׁוֹן אֵינוֹ מְתֻקָּן כְּלָל, עַד שֶׁבְּכַמָּה מְקוֹמוֹת קָשֶׁה לַעֲמֹד עַל הַמְכֻוָּן. וּבְכָל מָקוֹם שֶׁמָּצְאָה יָדִי לְתַקֵּן תִּקַּנְתִּי קְצָת, וְהַשְּׁאָר הִנַּחְתִּי כְּמוֹ שֶׁהוּא, כִּי הַלָּשׁוֹן אֵיךְ שֶׁהוּא, יוֹצֵא מֵהֶם עַל כָּל פָּנִים דִּבְרֵי מוּסָר הַרְבֵּה, וְהַקְדָּמוֹת נִפְלָאוֹת, וְעֵצוֹת נוֹרָאוֹת לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ):
יֵשׁ הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יֵשׁ צַדִּיקִים שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה וְכוּ' (קהלת ח׳:י״ד): פֵּרוּשׁ: הֶבֶל, הַיְנוּ הֶבֶל פֶּה הַיּוֹצֵא מֵהַגָּרוֹן, מִגְּנוּחֵי דְּקָגָנַח, כָּל אֶחָד לְפִי עֶרְכּוֹ, צַדִּיקִים יֵלְכוּ וּפוֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ. יֵשׁ רָשָׁע כָּל יָמָיו, וּמִתְאַנֵּחַ וְנָהּ עַל הֶעָבָר; וְיֵשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, צַדִּיק מֵעִקָּרוֹ, וְתוֹהֵא עַל הָרִאשׁוֹנוֹת, וְנָהּ וּמִתְאַנֵּחַ גַּם כֵּן. וְהִנֵּה יֵשׁ שְׁנֵי חֲבָלִים: חֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, וּכְנֶגְדּוֹ – דְּטֻמְאָה. וְהַבְּחִירָה חָפְשִׁית, מִי שֶׁמְּקַדֵּשׁ עַצְמוֹ מְקַשֵּׁר עַצְמוֹ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, וּלְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, מִי שֶׁמְּטַמֵּא עַצְמוֹ מְקַשֵּׁר עַצְמוֹ בְּחֶבֶל דְּטֻמְאָה. וְהִנֵּה, הַנֹּהַּ וְהָאֲנָחָה הוּא בְּחִינַת מִיתָה בְּגוּף וָנֶפֶשׁ. בְּגוּף – כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות נח:): אֲנָחָה שׁוֹבֶרֶת גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם. וּבְנֶפֶשׁ גַּם־כֵּן – כִּי יָדוּעַ מַה שֶּׁכָּתוּב (תהילים ק״ד:כ״ט): תּוֹסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן; כִּי קֹדֶם הַמִּיתָה נִתּוֹסֵף רוּחָם, וַאֲזַי יִגְוָעוּן. כְּמוֹ כֵן הַנֹּהַּ וְהָאֲנָחָה, אִם תְּדַקְדֵּק וּתְעַיֵּן בָּהּ, אֵיךְ הִיא נִמְשֶׁכֶת אֶל הַגָּרוֹן, הִיא בִּבְחִינַת תּוֹסֵף רוּחָם, כִּי לְפִי שָׁעָה קַלָּה נִתּוֹסֵף רוּחוֹ, וְכִמְעַט רֶגַע תִּגְוַע וְתֵאָסֵף. וְהִנֵּה מִי שֶׁמִּתְאַנֵּחַ וְנָהּ עַל עֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדוֹ, וְרוֹצֶה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה. אֲזַי בַּאֲנָחָה זוֹ הוּא נִגְוָע וְנֶאֱסָף מִן הָרָע שֶׁהָיָה בְּיָדוֹ, בִּבְחִינַת: תּוֹסֶף רוּחָם יִגְוָעוּן, וְנִדְבָּק אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְכֵן לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, מִי שֶׁנָּהּ וּמִתְאַנֵּחַ עַל הַטּוֹב שֶׁבְּיָדוֹ, וְרוֹצֶה לְדַבֵּק עַצְמוֹ בְּטֻמְאָה, אֲזַי נִגְוָע וְנֶאֱסָף רוּחוֹ דִּקְדֻשָּׁה, וְנִדְבָּק אֶל הַטֻּמְאָה. וְזֶהוּ: יֵשׁ הֶבֶל – הַיְנוּ הַהֶבֶל פֶּה מֵהַנֹּהַּ וְהָאֲנָחָה שֶׁהוּא נָהּ וּמִתְאַנֵּחַ. יֵשׁ צַדִּיקִים – שֶׁתּוֹהִין עַל הָרִאשׁוֹנוֹת, וְיוֹצֵא הֶבֶל מִפִּיהֶם מֵהָאֲנָחָה, וּמַגִּיעַ אֲלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים – כִּי נִדְבָּקִין אֶל הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַטֻּמְאָה. וְיֵשׁ רְשָׁעִים – שֶׁנּוֹהִים וּמְאַנְּחִים, וּמֵהַהֶבֶל שֶׁיּוֹצֵא מִפִּיהֶם מַגִּיעַ אֲלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה הַצַּדִּיקִים – כִּי נִפְסָקִין מֵהַטֻּמְאָה, וְנִדְבָּקִין אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְהַכְּלָל – כִּי אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה, וְצָרִיךְ לִהְיוֹת לוֹ חִיּוּת מֵחֶבֶל מֵאֶחָד שֶׁבִּשְׁנֵיהֶם, וְתֵכֶף שֶׁהוּא נִפְסָק מֵחֶבֶל זֶה, הוּא נִדְבָּק בַּחֶבֶל שֶׁכְּנֶגְדּוֹ. עַל כֵּן טוֹב לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לְהִתְאַנֵּחַ עַל מַעֲשָׂיו שֶׁאֵינָם טוֹבִים, וְלִכְסֹף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק בְּתֹקֶף אַנְחָתוֹ לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי עַל־יְדֵי אֲנָחָה זֹאת, נִפְסָק מֵחֶבֶל דְּטֻמְאָה, וְנִתְקַשֵּׁר בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל: עוֹד מָצָאתִי מִכְּתַב יַד הַחֲבֵרִים מֵעִנְיַן זֶה, וּמְבֹאָר שָׁם בְּבֵאוּר יוֹתֵר מִגֹּדֶל מַעֲלַת יִקְרַת הָאֲנָחָה דִּקְדֻשָּׁה. כִּי מְבֹאָר שָׁם, שֶׁהָאֲנָחָה שֶׁמְּאַנֵּחַ הָאָדָם עַל עֲווֹנוֹתָיו אוֹ עַל מִעוּט הַשָּׂגָתוֹ, הוּא יוֹתֵר טוֹב מִכַּמָּה סִגּוּפִים וְתַעֲנִיּוֹת. כִּי בְּתַעֲנִית אֵינוֹ מְשַׁבֵּר רַק הַגּוּף לְבַד, אֲבָל בַּאֲנָחָה מְשַׁבֵּר כָּל הַגּוּף, וְגַם מַחֲלִיף אֶת הַנֶּפֶשׁ וְהַחִיּוּת שֶׁלּוֹ מֵרַע לְטוֹב. כִּי הַהֶבֶל שֶׁל הָאָדָם, הוּא חֶבֶל הַמְקַשֵּׁר הַנְּשָׁמָה לִמְקוֹם שָׁרְשָׁהּ, לְטוֹב אוֹ לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וּכְשֶׁמִּתְאַנֵּחַ הוּא בִּבְחִינַת: תּוֹסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן, וַאֲזַי נִפְסָק מֵהַחֶבֶל שֶׁהָיָה מְקֻשָּׁר מִתְּחִלָּה וְנִתְקַשֵּׁר לְחֶבֶל אַחֵר כְּפִי הָאֲנָחָה וְכוּ', וְכַנַּ"ל:
לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ (יהושע א׳:ח׳): כִּי הַתּוֹרָה הִיא רוּחָנִיּוּת, וַאֲשֶׁר זַךְ יָשָׁר פָּעֳלוֹ, וְשִׂכְלוֹ רוּחָנִי, יָכוֹל לִתְפֹּס כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וְלֹא יִשְׁכַּח דָּבָר. כִּי דָּבָר רוּחָנִי אֵינוֹ תּוֹפֵס מָקוֹם, וִיכוֹלָה הַתּוֹרָה לְהִתְפַּשֵּׁט וְלִשְׁכֹּן בְּשִׂכְלוֹ. אַךְ מִי שֶׁהוּא מְגַשֵּׁם דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וְעוֹשֶׂה מִמֶּנָּה מַמָּשׁוּת, אֲזַי יֵשׁ לָהּ שִׁעוּר וְקִצְבָּה, כַּמָּה הוּא יָכוֹל לִתְפֹּס בְּשִׂכְלוֹ וְלֹא יוֹתֵר. וְאִם יִרְצֶה לְהַשִּׂיג יוֹתֵר, אֲזַי יִדָּחֶה מַה שֶּׁכְּבָר נִכְנַס בְּשִׂכְלוֹ. כְּדֶרֶךְ כָּל דָּבָר גַּשְׁמִי, אִם הוּא כְּבָר מָלֵא, אִם יְמַלְּאֶנּוּ יוֹתֵר יִדָּחֶה מַה שֶּׁהָיָה בּוֹ כְּבָר. וּמִזֶּה בָּא הַשִּׁכְחָה: וְזֶהוּ: לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה. יָמוּשׁ – מִלְּשׁוֹן מַמָּשׁוּת. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות י׳:כ״א): וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ. כְּלוֹמַר: הִזָּהֵר שֶׁלֹּא תִּהְיֶה מַמָּשׁוּת וְגַשְׁמִיּוּת בְּדִבְרֵי הַתּוֹרָה. מִפִּיךָ – כְּלוֹמַר מֵחֲמַת פִּיךָ, שֶׁיּוֹצֵא מֵאִתְּךָ, יִהְיֶה לָהּ מַמָּשׁוּת וְגַשְׁמִיּוּת, תִּזָּהֵר מִזֶּה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב"מ פה), שֶׁהִתְעַנָּה רַב יוֹסֵף אַרְבָּעִים יוֹם שֶׁיִּתְקַיֵּם לִמּוּדוֹ. אַחֲווּ לֵהּ: לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ. וְשׁוּב הִתְעַנָּה וְכוּ' אַחֲווּ לֵהּ: וּמִפִּי זַרְעֲךָ וְכוּ'. כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא יָמוּשׁוּ וִיגֻשְּׁמוּ מִפִּיךָ, וַאֲזַי יִתְקַיֵּם תַּלְמוּדוֹ, כִּי לֹא יִהְיֶה שִׁכְחָה, כִּי דָּבָר רוּחָנִי אֵינוֹ תּוֹפֵס מָקוֹם, וְדוּק:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות קנ״א
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 58% מהספר עד סוף היום
עַל יָדָם נִתְגַּלְגֵּל שֶׁחָמַל עָלֵינוּ בְּחֶמְלָה גְּדוֹלָה וִיתֵרָה כָּזֹאת וְגִלָּה לָנוּ כָּל זֶה. לְמַעַן יִיטַב לָנוּ וּלְבָנֵינוּ לְעוֹלָם. אָמַר לְעִנְיַן הַסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁסִּפֵּר, שֶׁטּוֹב יוֹתֵר הָיָה לִבְלִי לְגַלּוֹת בָּהֶם שׁוּם רֶמֶז לְהֵיכָן הֵם מְרַמְּזִין. כִּי כְּשֶׁהַדָּבָר נִסְתָּר יְכוֹלִין לִפְעֹל בּוֹ יוֹתֵר מַה שֶּׁצְּרִיכִים. אַךְ הוּא מֻכְרָח לִפְעָמִים לְגַלּוֹת אֵיזֶה רֶמֶז בְּעָלְמָא לְמַעַן יֵדְעוּ שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם דְבָרִים נִסְתָּרִים.
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות י״ט
כ־1 דק׳ · כ־30 מילים · 58% מהספר עד סוף היום
והוא זכרונו לברכה, עשה עצמו כלא ידע עד שנדמה להמסור כאלו הוא זכרונו לברכה, מחזיק אותו גם כן לחסיד. ודבר עמו בחכמה וערמה, ודבר על לבו שירגיל את עצמו לומר תהלים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רע״א
כ־2 דק׳ · כ־240 מילים · 46% מהספר עד סוף היום
(לא) גֹּדֶל הַמַּעֲלָה שֶׁל הַמִּתְקָרְבִים אֵלָיו אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר כִּי כְּבָר נִתְפַּשְּׁטוּ דִּבּוּרִים כָּאֵלּוּ בֵּין הָעוֹלָם שֶׁהֵם מִתְפָּאֲרִין גַּם־כֵּן בְּדִבּוּרִים כָּאֵלּוּ אֲבָל בֶּאֱמֶת הַמְקֹרָבִין שֶׁלִּי הַהִתְקָרְבוּת לְבַד הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד. כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ הַיְנוּ הַמְקֹרָב אֵינוֹ כְּלוּם, וְאֵינוֹ מִתְנַהֵג בְּדַרְכֵי יֹשֶׁר כָּרָאוּי, אַף־עַל־פִּי־כֵן מֵאַחַר שֶׁהוּא בְּתוֹךְ אֲנָשִׁים כָּאֵלּוּ שֶׁהֵם מְקֹרָבִים לְצַדִּיק לִקְדֻשָּׁה כָּזֶה זֶה בְּעַצְמוֹ מוֹעִיל לוֹ מְאֹד, וּבְמֶשֶׁךְ הַזְּמַן יִתְעוֹרֵר גַּם־כֵּן וְיַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה. וּרְאֵה בְּעֵינֶיךָ, כִּי אַתֶּם זוֹכִים לִשְׁמֹעַ דְּבָרִים כָּאֵלּוּ. וַאֲפִלּוּ אִם אֵינָם שׁוֹמְעִים הַחִדּוּשׁ, רַק שֶׁזּוֹכִים לַעֲמֹד בְּעֵת שֶׁנִּתְחַדֵּשׁ חִדּוּשׁ כָּזֶה, גַּם־כֵּן אַשְׁרֵי לוֹ מִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁזּוֹכִין לִשְׁמֹעַ. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם זוֹכִין לִשְׁמֹעַ חִדּוּשׁ כָּזֶה פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה. אֲפִלּוּ אִם לֹא הָיוּ זוֹכִין לִשְׁמֹעַ חִדּוּשׁ כָּזֹאת רַק פַּעַם אַחַת כָּל יְמֵי חַיָּיו גַּם־כֵּן דַּי לָכֶם, כִּי אִלְמָלֵא לֹא בָּאתֶם לְעָלְמָא אֶלָּא לְמִשְׁמַע דָּא דַּי, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (בְּרֵאשִׁית קסד:) (מִכָּל־שֶׁכֵּן וְכָל־שֶׁכֵּן שֶׁאָנוּ זוֹכִין לִשְׁמֹעַ כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים בַּשָּׁנָה חִדּוּשִׁים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים אֲשֶׁר לֹא נִשְׁמְעוּ מֵעוֹלָם). וְאָמַר לִי אָז בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן "אָט הֶערְט דַיין נְשָׁמָה וְכוּ'" [הִנֵּה שׁוֹמַעֲת נִשְׁמָתְךָ] דְּהַיְנוּ הַחִדּוּשׁ הַנַּ"ל מֵעִנְיַן הַתְּפִלִּין, שֶׁבִּשְׁבִיל שֶׁהָרַב נוֹסֵעַ וּמְטֻלְטָל הוּא צָרִיךְ לִבְדֹּק תְּפִלִּין שֶׁלּוֹ. וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמֻּנָּחִים בְּשִׁפְלוּת גָּדוֹל מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן צְעָקָה בְּעָלְמָא שֶׁנּוֹתְנִין אַף־עַל־פִּי שֶׁתֵּכֶף וּמִיָּד נִפְסָק גַּם זֶה אֵינוֹ נֶאֱבָד, וַאֲפִלּוּ הַצְּעָקָה מִבֶּטֶן שְׁאוֹל גַּם־כֵּן אֵינוֹ נֶאֱבָד. וּכְמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (שָׁם סט:) בְּשׂוֹא גַלָּיו אַתָּה תְשַׁבְּחֵם (תְּהִלִּים פט), שֶׁמַּה שֶּׁהָאָדָם מְנַשֵּׂא עַצְמוֹ וּמַמְשִׁיךְ עַצְמוֹ לְאֵיזֶה מַדְרֵגָה אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מַגִּיעַ אֵלֶיהָ, זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא מִתְיַגֵּעַ וְרוֹדֵף לְהַשִּׂיג וּלְגַלּוֹת לְאֵיזֶה קְדֻשָּׁה הִיא שִׁבְחָא דִּילֵהּ וִיקָרָא דִּילֵהּ עַיֵּן שָׁם:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · משיח · אות ב׳ – אות ה׳
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 59% מהספר עד סוף היום
ב. עַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה הָרוּחַ שֶׁל מָשִׁיחַ מְנַּשֶׁבֶת עַל גְּזֵרוֹת הַמַּלְכֻיּוֹת וּמְבַטְּלָן.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ג. עָתִיד דּוֹר אֶחָד שֶׁיִּהְיֶה בָּעוֹלָם, שֶׁיִּהְיֶה כֻּלּוֹ זַכַּאי.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ה. עַל־יְדֵי שְׁמִירַת שַׁבָּת מַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ אוֹר שֶׁל מָשִׁיחַ גַּם עַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות ד׳ – אות ה׳
כ־2 דק׳ · כ־200 מילים · 61% מהספר עד סוף היום
וְכֵן הָיָה רָגִיל תָּמִיד לִכְנס לַיִּשּׁוּב וּלְפַתּוֹת וּלְרַצּוֹת בְּנֵי אָדָם לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לֵילֵךְ בְּדַרְכּוֹ לַעֲסֹק בִּתְפִלּוֹת וְכוּ' וְכָל מִי שֶׁהָיָה מְרֻצֶּה עִמּוֹ, הָיָה לוֹקְחוֹ וּמוֹלִיכוֹ לִמְקוֹמוֹ חוּץ לַיִּשּׁוּב כַּנַּ"ל וְהֵם הָיוּ עוֹסְקִים שָׁם רַק בִּתְפִלּוֹת וְשִׁירוֹת וְתוּשְׁבָּחוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּוִדּוּיִים וְתַעֲנִיתִים וְסִגּוּפִים וּתְשׁוּבָה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה וְהָיָה נוֹתֵן לָהֶם חִבּוּרִים, שֶׁהָיוּ לוֹ בְּעִנְיְנֵי תְּפִלּוֹת וְשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת, וּוִדּוּיִים וְהָיוּ עוֹסְקִים בָּזֶה תָּמִיד עַד שֶׁהָיוּ נִמְצָאִים גַּם בְּאוֹתָן הָאֲנָשִׁים, שֶׁהֱבִיאָם לְשָׁם שֶׁהָיוּ רְאוּיִים גַּם כֵּן לְקָרֵב בְּנֵי אָדָם לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁהָיָה נוֹתֵן לְאֶחָד רְשׁוּת, שֶׁגַּם הוּא יִכְנס לַיִּשּׁוּב לַעֲסֹק בָּעִנְיָן הַנַּ"ל דְּהַיְנוּ לְקָרֵב בְּנֵי אָדָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְכֵן הָיָה הַבַּעַל תְּפִלָּה הַנַּ"ל עוֹסֵק בְּעִנְיָן זֶה תָּמִיד וְהָיָה מְקָרֵב בְּכָל פַּעַם אֲנָשִׁים וּמוֹצִיאָם מִן הַיִּשּׁוּב כַּנַּ"ל עַד שֶׁנַּעֲשָׂה רשֶׁם בָּעוֹלָם, וְהִתְחִיל הַדָּבָר לְהִתְפַּרְסֵם כִּי פִּתְאם נִמְלְטוּ אֵיזֶה אֲנָשִׁים מִן הַמְּדִינָה, וְלא נוֹדַע אַיָּם וְכֵן נִזְדַּמֵּן, שֶׁפִּתְאם נֶאֱבַד אֵצֶל אֶחָד בְּנוֹ וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, וְלא נוֹדַע אֵיפה הֵם עַד שֶׁנּוֹדַע הֱיוֹת שֶׁנִּמְצָא הַבַּעַל תְּפִלָּה הַנַּ"ל שֶׁהוּא הוֹלֵךְ וּמְפַתֶּה בְּנֵי אָדָם לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל אַךְ לא הָיָה אֶפְשָׁר לְהַכִּירוֹ וּלְתָפְסוֹ כִּי הַבַּעַל תְּפִלָּה הַזֶּה הָיָה מִתְנַהֵג בְּחָכְמָה וְהָיָה מְשַׁנֶּה וּמַחֲלִיף עַצְמוֹ אֵצֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּשִׁנּוּי אַחֵר שֶׁאֵצֶל זֶה הָיָה נִדְמֶה כְּעָנִי, וְאֵצֶל זֶה כְּסוֹחֵר, וְאֵצֶל זֶה בְּעִנְיָן אַחֵר.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · סבלנות · אות ח׳ – אות י׳
כ־2 דק׳ · כ־160 מילים · 59% מהספר עד סוף היום
צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, שֶׁבְּכָל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִין שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בָּהֶם אֵיזֶה הַרְחָבָה, מִלְּבַד מַה שֶּׁמְּצַפִּים שֶׁבְּחַסְדּוֹ יוֹשִׁיעַ וִיבַטֵּל הַצָּרָה לְגַמְרֵי, אַךְ גַּם בְּהַצָּרָה בְּעַצְמָהּ בְּוַדַּאי יֵשׁ בָּהּ אֵיזֶה הַרְחָבָה. וְתִסְתַּכֵּל עַל זֶה הֵיטֵב, וְעַל־יְדֵי זֶה תוּכַל לִסְבֹּל וּלְקַבֵּל כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֶיךָ כָּל יָמֶיךָ בְּאַהֲבָה וְלֹא תִּתְבַּהֵל מִשּׁוּם דָּבָר. וְעַל־יְדֵי זֶה תּוּכַל לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ תָּמִיד בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֶיךָ, וְעַל־יְדֵי זֶה יוֹשִׁיעַ לְךָ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד: (לק"א סי' קצ"ה)
עַל־יְדֵי שֶׁבּוֹכִין בִּדְמָעוֹת לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁעַת הַצַּעַר וְהַיִּסּוּרִין חַ"ו, עַל־יְדֵי זֶה מַמְשִׁיכִין דַּעַת וְהַשְׁגָּחָה, וְעַל־יְדֵי זֶה נִתְבַּטֵּל הַצַּעַר וְהַיִּסּוּרִין. כִּי עִקַּר הַצַּעַר וְהַיִּסּוּרִין הוּא רַק מֵחֶסְרוֹן הַדַּעַת, שֶׁאֵינוֹ מְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ לְטוֹבָתוֹ. וְכַמְבֹאָר לְעֵיל מִזֶּה: (לק"א סי' ר"נ)
כְּשֶׁחוֹלְקִין עַל הָאָדָם וְרוֹדְפִין אוֹתוֹ, הַכֹּל הוּא כְּדֵי שֶׁיִּתְקָרֵב עַל־יְדֵי זֶה דַּיְקָא לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר. כִּי כָּל מַה שֶּׁרוֹדְפִין אוֹתוֹ וְעוֹשִׂין לוֹ יִסּוּרִין, הוּא צָרִיךְ לִבְרֹחַ בְּכָל פַּעַם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אֵין עֵצָה וְתַקָּנָה חוּץ מִזֶּה. נִמְצָא שֶׁעַל־יְדֵי הָרְדִיפוֹת וְהַיִּסּוּרִין נִתְקָרֵב יוֹתֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: (לק"ת סי' י"ג)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קי״ב · קטע א׳
כ־2 דק׳ · כ־250 מילים · 61% מהספר עד סוף היום
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם נוֹתֵן הַתּוֹרָה, רַחֵם עָלֵינוּ וְזַכֵּנוּ לַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה לִשְׁמָהּ בְּהַתְמָדָה גְדוֹלָה וְנִזְכֶּה לִלְמד הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם וָיוֹם וְתַעַזְרֵנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ בְּכָל מָקוֹם שֶׁנִּלְמד שָׁם לְפָרֵשׁ הַדָּבָר הֵיטֵב בְּלָשׁוֹן שֶׁאָנוּ מְבִינִים בּוֹ, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְעוֹרֵר וּלְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא רוּחַ אֱלֹהִים הַמְרַחֵף עַל פְּנֵי הַמַּיִם שֶׁהִיא הַתּוֹרָה, אֲשֶׁר הוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵינוּ, וְסוֹבֵל מַרְעִין וָחֳלָאִים רַבִּים וְיִסּוּרִים קָשִׁים מִפְּשָׁעֵינוּ וּמֵעֲווֹנוֹתֵינוּ כְּדֵי לְכַפֵּר עָלֵינוּ, לְהַצִּילֵנוּ מִכָּל הַצָּרוֹת, לָתֵת לָנוּ מִחְיָה בְּעַבְדוּתֵנוּ, לָשׂוּם לָנוּ שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ וּלְהַחֲיוֹת אוֹתָנוּ לִפְלֵטָה גְדוֹלָה רַחֵם עָלָיו וְעָלֵינוּ, וְזַכֵּנוּ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה הַרְבֵּה, וּלְפָרֵשׁ כָּל דָּבָר הֵיטֵב בְּלָשׁוֹן שֶׁמְּבִינִים בּוֹ, וּבִפְרָט כְּשֶׁלּוֹמְדִים עִם חֲבֵרִים וְתַלְמִידִים, לְפָרֵשׁ וּלְבָרֵר וּלְבָאֵר לָהֶם כָּל דָּבָר הֵיטֵב בְּלָשׁוֹן שֶׁיָּבִינוּ בּוֹ, וְיִכָּנְסוּ הַדְּבָרִים בְּאָזְנֵיהֶם וּבִלְבָבֵיהֶם, בְּאפֶן שֶׁתִּתְעוֹרֵר עָלֵינוּ עַל יְדֵי זֶה רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ אֲשֶׁר הוּא סוֹבֵל מַרְעִין עֲבוּרֵנוּ, וּמוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ וּמַלְבִּישׁ אֶת עַצְמוֹ בְּכַמָּה וְכַמָּה לְבוּשִׁין, לְבוּשֵׁי חֹל, כְּדֵי לִהְיוֹת עִמָּנוּ לְחַיּוֹתֵנוּ וּלְקַיְּמֵנוּ בְּתֹקֶף הַגָּלוּת הַמַּר וְהָאָרךְ הַזֶּה, רַחֵם עָלֵינוּ אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן, וְעָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ בִּזְכוּתוֹ וְכחוֹ, וְהַצִּילֵנוּ מְהֵרָה מִכָּל הַצָּרוֹת וּמִכָּל הַגְּזֵרוֹת הֵן אוֹתָם שֶׁנִּגְזְרוּ עָלֵינוּ, הֵן אוֹתָם שֶׁרוֹצִים לִגְזר חַס וְשָׁלוֹם, כִּי "כָּשַׁל כּחַ הַסַּבָּל" צוּר יִשְׂרָאֵל קוּמָה בְּעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל, וּמַהֵר לְהוֹשִׁיעֵנוּ בְּעֵת צָרָה כָזאת בְּכחַ וּזְכוּת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי הוֹשִׁיעַ יְהוָה מְשִׁיחוֹ, יַעֲנֵהוּ מִשְּׁמֵי קָדְשׁוֹ, בִּגְבוּרוֹת יֵשַׁע יְמִינוֹ" וְנֶאֱמַר. "מִגְדּל יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ וְעוֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם" וְנֶאֱמַר. "יְהוָה עז לָמוֹ וּמָעוֹז יְשׁוּעוֹת מְשִׁיחוֹ הוּא הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ, וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ, וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם יְהוָה הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ" אָמֵן וְאָמֵן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות נט · פסקה 2
כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 61% מהספר עד סוף היום
(כְּמוֹ עַכְשָׁו הוּא דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה בְּכָל בֹּקֶר לְהַנִּיחַ טַלִּית וּתְפִלִּין). וְאוֹדוֹת הַפְּחָדִים שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה, אָמַר אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ, זִכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה, שֶׁאִם הָיָה לוֹ בֵּן יָחִיד, הָיָה מְשַׁלְּחוֹ יְחִידִי בַּלַּיְלָה לַשָּׂדֶה, וְלֹא הָיָה חוֹשֵׁשׁ לְשׁוּם דָּבָר.
וְאָמַר זֹאת עַל כָּל אָדָם, שֶׁאֵין לוֹ לִפְחֹד כְּלָל (כִּי שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָם נִזּוֹקִים).
וּמוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי נָתָן, זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, הוֹסִיף לְדַבֵּר בָּזֶה וְאָמַר עַל זֶה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ לְעִנְיַן הֲלִיכַת כָּלֵב לְחֶבְרוֹן לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל קִבְרֵי הָאָבוֹת, וְאֵיךְ לֹא יָרֵא מֵהָעֲנָקִים שֶׁהָיוּ שָׁם. וְכָתַב שָׁם הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ:
מָאן דְּאִיהוּ בְּדָחְקָא לָא מִסְתַּכֵּל מִידֵי; כָּךְ כָּלֵב, בְּגִין דַּהֲוָה בְּדָחְקָא לָא אִסְתַּכֵּל מִידֵי וְאָתֵי לְצַלָּאָה עַל קִבְרֵי אֲבָהַן וְכוּ', עַיֵּן שָׁם.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות ס
כ־2 דק׳ · כ־160 מילים · 61% מהספר עד סוף היום
כָּל הַבִּלְבּוּלִים שֶׁל כָּל אָדָם שֶׁמִּתְאַוֶּה לְכָל הַתַּאֲווֹת וְאַף־עַל־פִּי־כֵן רוֹצֶה לֵידַע וּלְהָבִין הַכֹּל בְּשִׂכְלוֹ הַמְּגֻשָּׁם, וּבְכָל פַּעַם קָשֶׁה לוֹ כַּמָּה קֻשְׁיוֹת עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל הַצַּדִּיקִים וְכוּ'.
וַאֲפִלּוּ אִם קָשֶׁה לוֹ קֻשְׁיוֹת עַל עַצְמוֹ גַּם זֶה אֵינוֹ טוֹב, כִּי גַּם זֶה מַעֲשֵׂי בַּעַל־דָּבָר שֶׁמַּחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ עַל־יְדֵי הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לוֹ עַל עַצְמוֹ, "אֵיךְ אַתָּה רוֹצֶה לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה וְהִתְלַהֲבוּת, וַהֲלֹא בַּשָּׁעָה הַקּוֹדֶמֶת עָשִׂיתָ כָּךְ וְכָךְ" וְכוּ' וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בִּלְבּוּלִים הַרְבֵּה בְּלִי שִׁעוּר. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁמְּבַלְבֵּל דַּעַת הָאָדָם שֶׁרוֹצֶה לְהָבִין הַכֹּל.
כִּי בֶּאֱמֶת אֵין אָנוּ יוֹדְעִים כְּלָל, וַאֲפִלּוּ שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָׁלוֹם, אָמַר: "כִּי בַעַר אָנֹכִי מֵאִישׁ וְלֹא בִינַת אָדָם לִי", וְכֵן בִּתְהִלִּים אָמַר: "וַאֲנִי בַעַר וְלֹא אֵדָע בֶּהֱמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ". מִכָּל שֶׁכֵּן אֶלֶף אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת קַל וָחֹמֶר אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים בִּפְרָט בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ. וְהַכְּלָל שֶׁאֵין הָאָדָם יוֹדֵעַ כְּלָל, רַק צָרִיךְ לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ בַּעֲבוֹדַת הַשֵׁם וְכָל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ עֲשֵׂה, וְאָז טוֹב לְךָ לְעוֹלָם וְסוֹף כָּל סוֹף תַּגִּיעַ לְתַכְלִית הַטּוֹב וְהַנִּצְחִי בָּזֶה וּבַבָּא (הִלְכוֹת בָּשָׂר בְּחָלָב, הֲלָכָה ד' אוֹת י"ב):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · מועדים · אות טו
כ־1 דק׳ · כ־140 מילים · 65% מהספר עד סוף היום
וְזֶה בְּחִינַת מִצְוַת סֻכָּה, שֶׁזִּכָּה אוֹתָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְחִלַּת הַשָּׁנָה, בִּתְחִלַּת הַתְּשׁוּבָה, שֶׁצְּרִיכָה לִהְיוֹת בִּבְחִינַת עַיִל וְנָפִיק דַּיְקָא, וּבְחִינַת עַיִל מְקַיְּמִין בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה וַעֲשֶׂרֶת־יְמֵי־תְּשׁוּבָה וְיוֹם־כִּפּוּר, וְאַחַר־כָּךְ צְרִיכִין לְקַיֵּם גַּם בְּחִינַת וְנָפִיק, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶׁיּוֹצְאִין מִן הַבַּיִת לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה לְהוֹרוֹת, שֶׁכְּשֶׁהָאָדָם בִּבְחִינַת וְנָפִיק וּמְבַקֵּשׁ וּמְחַפֵּשׂגַּם שָׁם לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּהַשֵׁם יִתְבָּרַךְ, אָז דַּיְקָא זוֹכֶה לִקְדֻשָּׁה גְּבוֹהָה מְאֹד, לִבְחִינַת סֻכָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַקִּיפִים, שֶׁשּׁוֹמְרִים וּמְגִנִּים עַל הָאָדָם אָז, כְּשֶׁהוּא בִּבְחִינַת וְנָפִיק, וְעַל־יְדֵי מִצְוַת סֻכָּה אָנוּ זוֹכִין בְּכָל הַשָּׁנָה לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, שְׁלֵמָה בִּבְחִינַת עַיִל וְנָפִיק, וּבְכָל עֵת שֶׁאָנוּ בִּבְחִינַת וְנָפִיק, אָז מֵגֵן עָלֵינוּ סֻכַּת שָׁלוֹם כְּאֵם הַמְּגִנָּה עַל בְּנָהּ לִבְלִי לִפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁהוֹלֵךְ בִּמְקוֹם סַכָּנָה, וְזֶה שֶׁמְּבַקְּשִׁין בַּלַּיְלָה דַּיְקָא (שֶׁהִיא בְּחִינַת וְנָפִיק, כְּנֶגֶד מִדַּת יוֹם) וּפְרֹס עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ, כִּי אָז דַּיְקָא מֵגֵן סֻכַּת שָׁלֵם, כִּי סֻכַּת שָׁלֵם מֵגֵן עַל הָאָדָם תָּמִיד, בְּכָל עֵת סַכָּנָה שֶׁצְּרִיכִין שְׁמִירָה, אָז מֵגֵן סֻכַּת שָׁלֵם.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים ת'ר · מכתב שט · פסקה 3 – פסקה 9
כ־5 דק׳ · כ־460 מילים · 60% מהספר עד סוף היום
בָּאתִי לְפֹה בַּרְדִּיטְשׁוֹב לְשָׁלוֹם בְּיוֹם ג', עֶרֶב ראֹשׁ חֹדֶשׁ תַּמּוּז, פָּרָשַׁת קֹרַח, וּבְדַעְתִּי לִנְסֹעַ מִפֹּה, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, אַחַר שַׁבַּת קֹדֶשׁ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, לְדַרְכִּי לְרַאדִיוִויל, וּמִשָּׁם וּלְהַלָּן כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַצְלִיחַ דַּרְכִּי וְיִגְמֹר חֶפְצֵי אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ, "יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ". וּמִגֹּדֶל הַטִּרְדָּא וְעֹצֶם נְדוּדַי בְּדֶרֶךְ כָּזֶה אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ כְּלָל, אַךְ בָּאתִי לְזָרְזָם לְמַעַן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקַיְּמוּ הַבְטָחָתָם כְּכָל אֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ יַחַד. וּמֻבְטְחַנִי שֶׁבְּוַדַּאי כְּבָר שָׁלְחוּ לִבְנִי הַסַּךְ שֶׁקִּבַּלְתִּי מֵאִתּוֹ. וְהַמּוֹתָר יִשְׁלְחוּ כַּאֲשֶׁר יַגִּיעַ לָהֶם מִכְתָּב מִבְּנִי שֶׁיִּחְיֶה כְּפִי הַכְּתָב בַּחֲתִימַת יָדִי שֶׁנָּתְנוּ לְיָדוֹ. וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם כַּאֲשֶׁר יְבִיאֵנִי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְשָׁלוֹם לִקְהִלַּת רַאדִיוִויל וְכוּ' אֶשְׁלַח לָהֶם מִכְתָּבִי מִשָּׁם בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. לְעֵת עַתָּה תְּזָרְזוּ עַצְמָם לְקַיֵּם כַּנַּ"ל. וּמֵאֲלֵיהֶם יָבִינוּ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל כֹּחָם לְדַבֵּר עִם אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַנֶּאֱהָבִים הַיְקָרִים שֶׁיִּחְיוּ, שֶׁיָּחוּסוּ עַל בְּנֵי בֵיתִי וְיִשְׁלְחוּ תֵּכֶף נִדְבַת לִבָּם הַטּוֹב. וְהַכֹּל יִשָּׁלַח לְיַד בְּנִי רַבִּי יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה. וּמִלְּבַד זֶה יָכִינוּ עַצְמָם לִתֵּן כָּל אֶחָד מָנָה יָפָה כַּאֲשֶׁר אֶכְתֹּב לָהֶם אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם מֵהַמָּקוֹם אֲשֶׁר אֲנִי נוֹסֵעַ לְשָׁם, אוּלַי יִהְיֶה ה' אִתָּנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לִגְמֹר חֶפְצֵי אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וְכִרְצוֹן יְרֵאָיו וְכוּ'. ה' יִגְמֹר בַּעֲדִי וּבְעַד כֻּלָּנוּ וּבְעַד כָּל יִשְׂרָאֵל. יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת וּבוֹחֵן לִבּוֹת הוּא יוֹדֵעַ עֹצֶם טִלְטוּלַי וּנְדוּדַי תָּמִיד. בִּפְרָט בִּפְרָט בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר לֹא נִסִּיתִי בּוֹ מִיּוֹם הִתְקָרְבוּתִי לְקָדְשֵׁי קָדָשִׁים לַאֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה. וּבִפְרָט אַחַר הָרַעַשׁ הַגָּדוֹל הַזֶּה שֶׁהָיָה עָלֵינוּ. מָה אֹמַר מָה אֲדַבֵּר, נַפְשִׁי בְכַפִּי תָּמִיד, וְלִבִּי נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה בְּקִרְבִּי. בִּלְתִּי אֶל ה' עֵינַי תְּלוּיוֹת וּלְרַחֲמָיו וַחֲסָדָיו הַמְרֻבִּים שֶׁאֵינָם כָּלִים לְעוֹלָם. עֵינַי כָּלוֹת וּמְיַחֲלוֹת וְדוּמִיּוֹת. וְעַל כֹּחוֹ הַגָּדוֹל שֶׁל זָקֵן שֶׁבַּזְּקֵנִים וְכוּ' אֲנִי נִשְׁעָן וְנִסְמָךְ שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יַעֲזֹב אוֹתִי, וְיַעַזְרֵנִי וְיוֹשִׁיעֵנִי לְמַעַן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ. וְיוֹלִיכֵנִי לְשָׁלוֹם וִיבִיאֵנִי לְאוּמַאן לְשָׁלוֹם סָמוּךְ לֶאֱלוּל הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה. וְיַצְלִיחֵנוּ בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה לִגְמֹר הַכֹּל כִּרְצוֹן נְקֻדַּת הָאֱמֶת וְכוּ'.
דִּבְרֵי אוֹהַבְכֶם בֶּאֱמֶת לָנֶצַח הַמַּעְתִּיר בַּעֲדָם.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה וּרְחִימְתָן עֲזִיזָא, וּלְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ אֲשֶׁר לֹא הִזְכַּרְתִּים מֵחֲמַת הַטִּרְדָּא וְהַנְּחִיצָה, כֻּלָּם קְבוּעִים וַחֲקוּקִים בְּלִבִּי בְּאַהֲבָה רַבָּה מִנְּקֻדָּה שֶׁבַּלֵּב, כֻּלָּם יַעַמְדוּ עַל הַבְּרָכָה. יַצְלִיחֵם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו בְּכָל אֲשֶׁר יִפְנוּ בְּאֹפֶן שֶׁיִּזְכּוּ לָשׂוּם אֶל לִבָּם בְּכָל יוֹם תַּכְלִיתָם הַנִּצְחִי, לְמַעַן יֵיטִיב לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם לְדוֹרוֹת עוֹלָם בָּזֶה וּבַבָּא לָנֶצַח. וְנָכוֹן לִבִּי בָּטוּחַ בְּנִדְבַת לִבָּם הַטּוֹב שֶׁבְּוַדַּאי יִזְדָּרְזוּ מֵאֲלֵיהֶם לְקַיֵּם כָּל דְּבָרַי הַנַּ"ל כַּאֲשֶׁר יְעוֹרֵר אוֹתָם יְדִידִי רַבִּי אַבְרָהָם דֹּב שֶׁיִּחְיֶה, לְתָמְכֵנִי וְלִסְעָדֵנִי בְּכָל כֹּחָם וְיוֹתֵר מִכֹּחָם, בְּאֹפֶן שֶׁאוּכַל לִגְמֹר חֲפָצָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם זְכוּת הָרַבִּים לְדוֹרוֹת. ה' הוֹשִׁיעָה. וְאָז יָגִילוּ וְיָשִׂישׂוּ כָּל אֶחָד עַל חֶלְקָם שֶׁהָיָה לָהֶם בָּזֶה יִרְאוּ עֵינֵיהֶם וְיִשְׂמַח לִבָּם וְכוּ'.
דִּבְרֵי אוֹהַבְכֶם בֶּאֱמֶת לָנֶצַח.
וְשָׁלוֹם וְחַיִּים וְכָל טוּב לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁבִּקְהִלַּת מֶעְדְוֶועדוּבְקֶא וּבַכְּפָרִים הַסְּמוּכִים, וְשֶׁבִּקְהִלַּת קְרוּמִינְטְשַׁאג וּקְרָאקָא וּסְבִיבוֹתֵיהֶם, ה' עֲלֵיהֶם יִחְיוּ, וְיַצְלִיחוּ בֶּאֱמֶת בָּזֶה וּבַבָּא, לְכֻלָּם נֶאֶמְרוּ כָּל הַדְּבָרִים הַנַּ"ל. כֻּלָּם אֲהוּבִים וְכוּ', וּבְוַדַּאי יָשִׂימוּ לֵב לִדְבָרַי אֵלֶּה הַמֻּעָטִים הַמַּחֲזִיקִים הַרְבֵּה. וַה' יוֹשִׁיעֵם. הֵיטִיבָה ה' לַטּוֹבִים וְכוּ'. נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 17
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 60% מהספר עד סוף היום
ר' יִצְחָק בְּרַב אַמִי. ר' יִצְחָק בַּר אַבָּא. ר' יִצְחָק בְּרַב אִידִי. ר' יִצְחָק בְּרֵיהּ דְּר' חִיָיא כְּתוּבָה.
ר' יִצְחָק בַּר חִיָיא. רַב יִצְחָק בַּר רְדִיפָא. ר' יִצְחָק בַּר חֲנִינָא. יִצְחָק סְחוֹרָה. ר' יִצְחָק בַּר קַפָּרָא.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן ק״י · סעיף א׳ – סעיף ה׳
כ־3 דק׳ · כ־270 מילים · 57% מהספר עד סוף היום
תַּנּוּר שֶׁאָפוּ בוֹ חָמֵץ כְּשֶׁרוֹצֶה לֶאֱפוֹת בּוֹ מַצּוֹת צָרִיךְ לְהַכְשִׁירוֹ עַל יְדֵי לִבּוּן בָּאוּר, דְּהַיְנוּ שֶׁיַסִּיקוּ כָּל כָּךְ עַד שֶׁיִּהְיוּ נִיצוֹצוֹת נִתָּזִין מִמֶּנּוּ, כִּי בְּפָחוֹת מִזֶּה לֹא הֲוֵי לִבּוּן גָּמוּר. וְצָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיֵּלְכוּ הַגֶּחָלִים עַל פְּנֵי כֻלוֹ. וְטוֹב וְיָשָׁר הוּא, לְגָרְפוֹ וּלְנַקּוֹתוֹ הֵיטֵב אַחַר הַהֶסֵּק, וּלְהַמְתִּין עַד שֶׁיִּצְטַנֵּן קְצָת, וְאַחַר כָּךְ יַחֲזוֹר וְיַסִּיקֵהוּ לַאֲפִיַּת הַמַּצּוֹת, וְלֹא מִיָּד אַחַר הַלִּבּוּן.
יֵשׁ נוֹהֲגִין לָטוּחַ אֶת הַתַּנּוּר בְּקַרְקַע חָדָש, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרְכוּ לְהַכְשִׁירוֹ עַל יְדֵי הֶסֵּק. שֶׁהֶחָמֵץ הַבָּלוּעַ בְּגַגּוֹ וּבְקִירוֹתָיו, הוּא נִפְלָט עַל יְדֵי לִבּוּן מֵהַשַּׁלְהֶבֶת שֶׁמַּסִּיקִין לַאֲפִיַּת הַמַּצּוֹת, וּמִנְהָג יָפֶה הוּא, וּבִלְבַד שֶׁיָּטוּחוּ אוֹתוֹ בְּקַרְקַע עָבֶה כָּעֳבִי אֶצְבַּע אוֹ יוֹתֵר עַל פְּנֵי כֻּלּוֹ. אֲבָל טִיחַ מוּעָט אֵינוֹ מוֹעִיל כְּלוּם.
אֵין לָשִׁין וְאֵין עוֹשִׂין אֶת הַמַּצּוֹת אֶלָּא בְּבַיִת מְקֹרֶה, וְלֹא כְּנֶגֶד חַלּוֹן פָּתוּחַ, אֲפִלּוּ אִם אֵין הַחַמָּה זוֹרַחַת שָׁמָּה. אֲבָל אִם הַחַלּוֹנוֹת נְעוּלִים וְיֵשׁ בָּהֶן זְכוּכִית, מֻתָּר אִם אֵין הַחַמָּה זוֹרַחַת שָׁמָּה. אֲבָל אִם הַחַמָּה זוֹרַחַת שָׁמָּה, לֹא מַהֲנֵי חַלּוֹן זְכוּכִית, אֶלָּא צָרִיךְ לִפְרֹס וִילוֹן בִּמְקוֹם זְרִיחַת הַחַמָּה. וְכֵן צְרִיכִין לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יְהֵא הַבַּיִת מֻסָּק וָחָם (תנ"ט).
אֵין לָשִׁין עִסָּה גְּדוֹלָה יוֹתֵר מֵשִּׁעוּר חַלָּה. וְטוֹב לְמַעֵט, כִּי שִׁעֲרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁאִם הָעִסָּה גְּדוֹלָה יוֹתֵר מִשִּׁעוּר חַלָּה, אִי אֶפְשָׁר לַעֲסֹק בָּהּ בְּפַעַם אַחַת, וְחֵלֶק מִמֶּנָּהּ מֻנָּח בְּלֹא עֵסֶק, וְיֵשׁ לָחוּשׁ פֶּן יִתְחַמֵּץ. אִם לָשׁ עִסָּה רַכָּה, לֹא יוֹסִיף קֶמַח לְעַבּוֹתָהּ (תנ"ו תנ"ז תנ"ט).
לֹא יִדְחוֹק אֶת הַקֶּמַח לְתוֹךְ הַמִּדָּה, כִּי יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁלֹּא יְהֵא נִלּוֹשׁ יָפֶה וְיִשָּׁאֵר בְּתוֹךְ הַמַּצָּה מַשֶּׁהוּ קֶמַח. וּכְשֶׁיָּבוֹא אַחַר כָּךְ בַּתַּבְשִׁיל, יִתְחַמֵּץ. גַּם יִזָּהֲרוּ שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ אֶת הַקֶּמַח סָמוּךְ לַמַּיִם, שֶׁלֹּא יִפּוֹל מֵאֲבַק הַקֶּמַח לְתוֹךְ הַמָיִם, וְכֵן הַמּוֹדֵד אֶת הַקֶּמַח, לֹא יִתְקָרֵב אֶל הָעִסָּה אוֹ אֶל הַמָּיִם. וְטוֹב לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ אֶת הַיָּד עַל הַקֶּמַח שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ, כִּי הַיָּד מְחַמֶּמֶת קְצָת (תנו תנט).
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קי״ב
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם נוֹתֵן הַתּוֹרָה, רַחֵם עָלֵינוּ וְזַכֵּנוּ לַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה לִשְׁמָהּ בְּהַתְמָדָה גְדוֹלָה וְנִזְכֶּה לִלְמד הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם וָיוֹם וְתַעַזְרֵנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ בְּכָל מָקוֹם שֶׁנִּלְמד שָׁם לְפָרֵשׁ הַדָּבָר הֵיטֵב בְּלָשׁוֹן שֶׁאָנוּ מְבִינִים בּוֹ, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְעוֹרֵר וּלְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא רוּחַ אֱלֹהִים הַמְרַחֵף עַל פְּנֵי הַמַּיִם שֶׁהִיא הַתּוֹרָה, אֲשֶׁר הוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵינוּ, וְסוֹבֵל מַרְעִין וָחֳלָאִים רַבִּים וְיִסּוּרִים קָשִׁים מִפְּשָׁעֵינוּ וּמֵעֲווֹנוֹתֵינוּ כְּדֵי לְכַפֵּר עָלֵינוּ, לְהַצִּילֵנוּ מִכָּל הַצָּרוֹת, לָתֵת לָנוּ מִחְיָה בְּעַבְדוּתֵנוּ, לָשׂוּם לָנוּ שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ וּלְהַחֲיוֹת אוֹתָנוּ לִפְלֵטָה גְדוֹלָה רַחֵם עָלָיו וְעָלֵינוּ, וְזַכֵּנוּ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה הַרְבֵּה, וּלְפָרֵשׁ כָּל דָּבָר הֵיטֵב בְּלָשׁוֹן שֶׁמְּבִינִים בּוֹ, וּבִפְרָט כְּשֶׁלּוֹמְדִים עִם חֲבֵרִים וְתַלְמִידִים, לְפָרֵשׁ וּלְבָרֵר וּלְבָאֵר לָהֶם כָּל דָּבָר הֵיטֵב בְּלָשׁוֹן שֶׁיָּבִינוּ בּוֹ, וְיִכָּנְסוּ הַדְּבָרִים בְּאָזְנֵיהֶם וּבִלְבָבֵיהֶם, בְּאפֶן שֶׁתִּתְעוֹרֵר עָלֵינוּ עַל יְדֵי זֶה רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ אֲשֶׁר הוּא סוֹבֵל מַרְעִין עֲבוּרֵנוּ, וּמוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ וּמַלְבִּישׁ אֶת עַצְמוֹ בְּכַמָּה וְכַמָּה לְבוּשִׁין, לְבוּשֵׁי חֹל, כְּדֵי לִהְיוֹת עִמָּנוּ לְחַיּוֹתֵנוּ וּלְקַיְּמֵנוּ בְּתֹקֶף הַגָּלוּת הַמַּר וְהָאָרךְ הַזֶּה, רַחֵם עָלֵינוּ אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן, וְעָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ בִּזְכוּתוֹ וְכחוֹ, וְהַצִּילֵנוּ מְהֵרָה מִכָּל הַצָּרוֹת וּמִכָּל הַגְּזֵרוֹת הֵן אוֹתָם שֶׁנִּגְזְרוּ עָלֵינוּ, הֵן אוֹתָם שֶׁרוֹצִים לִגְזר חַס וְשָׁלוֹם, כִּי "כָּשַׁל כּחַ הַסַּבָּל" צוּר יִשְׂרָאֵל קוּמָה בְּעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל, וּמַהֵר לְהוֹשִׁיעֵנוּ בְּעֵת צָרָה כָזאת בְּכחַ וּזְכוּת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי הוֹשִׁיעַ יְהוָה מְשִׁיחוֹ, יַעֲנֵהוּ מִשְּׁמֵי קָדְשׁוֹ, בִּגְבוּרוֹת יֵשַׁע יְמִינוֹ" וְנֶאֱמַר. "מִגְדּל יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ וְעוֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם" וְנֶאֱמַר. "יְהוָה עז לָמוֹ וּמָעוֹז יְשׁוּעוֹת מְשִׁיחוֹ הוּא הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ, וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ, וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם יְהוָה הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ" אָמֵן וְאָמֵן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 227 מתוך 385 במחזור של שנת ה׳תשפ״ז
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־2 דק׳ · לימוד מלא כ־30 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת כ״ד בניסן): אחרי מות
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־26 באפריל 2027, בשעה 19:14 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ניסן ופסח
בְּפֶסַח צוֹעֲקִין בַּתְּפִלָּה: (לק"א סי' ר"א)
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · שלש רגלים
כְּשֶׁמְּקַבֵּל יוֹם טוֹב כָּרָאוּי הוּא בְּחִינַת הַקְבָּלַת פְּנֵי רַבּוֹ בָּרֶגֶל, אַף אִם הוּא רָחוֹק מֵרַבּוֹ כַּמָּה פַּרְסָאוֹת. וְכֵן לְהֵפֶךְ, אִם הוּא מְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק יוּכַל לְהַרְגִּישׁ קְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב. וְעַל־יְדֵי זֶה הוּא מַעֲלֶה מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה מִבֵּין הַקְּלִפּוֹת, וְנוֹפֵל מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, וְנִתְבַּטֵּל כֹּחַ מַלְכוּת הָעַכּוּ"ם: (שם)
שנה מעוברת: הסדר מחולק ל־385 ימים.
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.