פותחים את היום עם תורת רבנו
יום ראשון, ב׳ באייר ה׳תשפ״ז · 9 במאי 2027
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה קמ״ו · אות א׳ – אות א׳
כ־7 דק׳ · כ־710 מילים · 59% מהספר עד סוף היום
עֵדוּת ה' נֶאֱמָנָה וְכוּ': (תהילים י״ט:ח׳) כִּי הַדָּבָר קָשֶׁה, אֵיךְ הַתּוֹרָה, הַנִּקְרֵאת אִשָּׁה, יְכוֹלָה לְהָעִיד, הֲלֹא אִשָּׁה פְּסוּלָה לְעֵדוּת. וְהַתֵּרוּץ עַל זֶה, שֶׁהִיא מַחְכִּימַת פֶּתִי, בִּשְׁבִיל זֶה יְכוֹלָה לְהָעִיד, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בְּחֹשֶׁן מִשְׁפָּט הִלְכוֹת עֵדוּת סִימָן ל"ה סָעִיף י"ד: תַּקָּנַת קַדְמוֹנִים הוּא, דִּבְמָקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים רְגִילִים לִהְיוֹת, נָשִׁים נֶאֱמָנוֹת. וְזֶה יָדוּעַ, שֶׁעִקַּר תַּאֲווֹת הֵם בַּסֵּתֶר, בִּבְחִינַת (משלי ט׳:י״ז): מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְכוּ', וְאֵין בְּנֵי אָדָם רְגִילִים שָׁם. אֲבָל הַתּוֹרָה הִיא עוֹמֶדֶת שָׁם, וְקוֹרֵאת אוֹתוֹ (שם): מִי פֶּתִי יָסוּר הֵנָּה וְכוּ' (זוהר אחרי דף נח), וּמֵחֲמַת תְּשׁוּקַת תַּאֲוָתוֹ אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ קְרִיאָתָהּ, וְאַחַר גְּמַר תַּאֲוָתוֹ הוּא מַרְגִּישׁ תֵּכֶף קְרִיאָתָהּ, וּמִתְחָרֵט תֵּכֶף עַל הָעֲבֵרָה. וְזֹאת הַחֲרָטָה, זֶה בְּחִינַת מַחְכִּימַת פֶּתִי, כִּי בִּשְׁעַת הָעֲבֵרָה הָיָה בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת, וְאַחַר גְּמַר הָעֲבֵרָה הִטָּה אָזְנוֹ לַאֲמָרֶיהָ שֶׁל הַתּוֹרָה, וְהֶחְכִּים וּמִתְחָרֵט. בִּשְׁבִיל זֶה הַתּוֹרָה אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא אִשָּׁה יְכוֹלָה לְהָעִיד, כִּי הִיא עוֹמֶדֶת בְּמָקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים רְגִילִים שָׁם כַּנַּ"ל: (מִסִּימָן קמ"ד עַד כָּאן – לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה)
כְּשֵׁם שֶׁמִּי שֶׁהוּא עַזּוּת פָּנִים אֵין לוֹ חֵלֶק בַּתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה יד): דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר, שֶׁבִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִתֵּן הַתּוֹרָה לְאֶלֶף דּוֹרוֹת, רָאָה שֶׁאֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם וּנְתָנָהּ לְעֶשְרִים וְשִׁשָּׁה דּוֹרוֹת, וְעָמַד וּשְׁתָלָן וְכוּ', וְהֵן הֵן עַזֵּי פָנִים שֶׁבַּדּוֹר. נִמְצָא, שֶׁהָעַזֵּי פָּנִים אֵינָם בִּכְלַל קַבָּלַת הַתּוֹרָה, כִּי הֵם מֵהַתתקע"ד דּוֹרוֹת שֶׁלֹּא הָיוּ רְאוּיִים לְקַבֵּל הַתּוֹרָה. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נדרים כ): מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עַזּוּת בְּיָדוּעַ שֶׁלֹּא עָמְדוּ רַגְלֵי אֲבוֹתָיו עַל הַר סִינַי, נִמְצָא שֶׁהָעַזּוּת פָּנִים אֵין לוֹ חֵלֶק בַּתּוֹרָה. כְּמוֹ כֵן, מִי שֶׁהוּא אִישׁ שָׁפָל וְנִבְזֶה וְאֵין בּוֹ שׁוּם עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, אֵין לוֹ גַּם־כֵּן חֵלֶק בַּתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ביצה כה:): מִפְּנֵי מָה נִתְּנָה תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי שֶׁהֵן עַזִּין. כִּי צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות פ"ה): הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר. וְעַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ, הוּא מְקַבֵּל עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהוּא בְּחִינַת (תהילים ס״ח:ל״ה): תְּנוּ עֹז לֵאלקִים, אֵל יִשְׂרָאֵל הוּא נוֹתֵן עֹז וְתַעֲצוּמוֹת לָעָם. תְּנוּ עֹז לֵאלקִים – זֶה בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה לַעֲמֹד כְּנֶגֶד כָּל הַקָּמִים עָלֵינוּ לִמְנֹעַ אוֹתָנוּ מֵעֲבוֹדָתֵנוּ, חַס וְשָׁלוֹם, וְאָנוּ מִתְגַּבְּרִין בְּעַזּוּת גָּדוֹל כְּנֶגְדָּם, שֶׁזֶּהוּ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ נוֹתְנִין כִּבְיָכוֹל עֹז וְכֹחַ לְמַעְלָה, בִּבְחִינַת: תְּנוּ עֹז לֵאלֹקִים. וְעַל יְדֵי זֶה נִתְעוֹרֵר לְמַעְלָה בְּחִינַת עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְנִשְׁפָּע עָלֵינוּ, בִּבְחִינַת: אֵל יִשְׂרָאֵל הוּא נוֹתֵן עֹז וְתַעֲצוּמוֹת לָעָם – שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְנוֹתֵן לָנוּ עֹז וְתַעֲצוּמוֹת, לַעֲמֹד כְּנֶגֶד הָעַזּוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא שֶׁל כָּל הָעַזֵּי פָּנִים שֶׁבַּדּוֹר, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲמֹד כְּנֶגְדָּם, כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה. כִּי כְּשֶׁאֵין לוֹ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, בְּוַדַּאי יְבַטְּלוּ אוֹתוֹ הַמּוֹנְעִים מִתּוֹרָתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ, כִּי אֵין לָאָדָם חֵלֶק בַּתּוֹרָה כְּשֶׁאֵין לוֹ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל: וְצָרִיךְ לְפַלֵּס דְּרָכָיו אֵיךְ לְהִתְנַהֵג עִם הָעַזּוּת, לִבְלִי לִהְיוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, עַזּוּת פָּנִים, כִּי הִיא מִדָּה רָעָה מְאֹד כַּנַּ"ל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה לוֹ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה. וּמִדַּת עֲנָוָה הוּא עִנְיָן אַחֵר לְגַמְרֵי, וְעִקַּר מִדַּת הָעֲנָוָה – כְּשֶׁיִּהְיֶה בְּמַדְרֵגָה שֶׁיּוּכַל לִכְתֹּב עַל עַצְמוֹ כְּמוֹ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (במדבר י״ב:ג׳): וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד, זֶהוּ מַדְרֵגַת הָעֲנָוָה בְּתַכְלִית, וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בַּאֲמוֹרָאִים, שֶׁאָמַר רַב יוֹסֵף (סוטה מט:): לָא תִּתְנֵי עֲנָוָה דְּאִיכָּא אֲנָא:
מִדַּת הַיִּרְאָה בְּעַצְמָהּ הִיא יְרֵאָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאִם כֵּן יֵשׁ לָהּ גַּם כֵּן יִרְאָה. וְזֹאת הַיִּרְאָה הִיא גַּם־כֵּן יְרֵאָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאִם כֵּן יֵשׁ לָהּ גַּם־כֵּן יִרְאָה. וְכֵן נִכְלָל יִרְאָה אַחַת בַּחֲבֶרְתָּהּ, לְמַעְלָה לְמַעְלָה עַד אֵין סוֹף. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא ד' א שה"ש רבה סדר א' ירושלמי שבת פ"א וע"ש בפני משה): מַה שֶּׁעָשְׂתָה עֲנָוָה עָקֵב לְסִלּוּתָא, עָשְׂתָה חָכְמָה עֲטָרָה עַל רֹאשָׁהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת ה', רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה'. נִמְצָא שֶׁעֲקֵב הָעֲנָוָה הִיא יִרְאָה, וְכֵן רֵאשִׁית חָכְמָה הִיא גַּם־כֵּן יִרְאָה, נִמְצָא שֶׁיֵּשׁ יִרְאָה לְמַעְלָה מִיִּרְאָה, כִּי הַיִּרְאָה בְּעַצְמָהּ יֵשׁ לָהּ גַּם כֵּן יִרְאָה, וְכֵן לְמַעְלָה לְמַעְלָה עַד אֵין סוֹף כַּנַּ"ל.
חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ (תהילים קי״ט:ס״ב): חֲצוֹת הוּא מְסֻגָּל כְּמוֹ פִּדְיוֹן, כִּי הוּא הַמְתָּקַת הַדִּינִים. כִּי צֶדֶק – דִּינָא, וּמִשְׁפָּט – רַחֲמֵי. וְזֶהוּ: עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ – הַיְנוּ שֶׁצֶּדֶק גּוֹבֵר עַל מִשְׁפָּט. הַתִּקּוּן לָזֶה: חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם. וְעִקַּר חֲצוֹת הוּא תָּמִיד אַחַר שִׁשָּׁה שָׁעוֹת מִתְּחִלַּת הַלַּיְלָה, הֵן בַּקַּיִץ וְהֵן בַּחֹרֶף, וְאָז מַתְחִיל זְמַן חֲצוֹת. וְנִמְשָׁךְ עַד גְּמַר אַשְׁמוּרָה שְׁנִיָּה, דְּהַיְנוּ שְׁתֵּי שָׁעוֹת: וּבַבֹּקֶר טוֹב לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשָּׁמַיִם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ הַדַּעַת, עַיֵּן בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (פ' בשלח נז):
דְּמוּת דְּיוֹקְנוֹ שֶׁל אָבִיו רָאָה (סוטה לו: תנחומא פ' וישב): הוּא דָּבָר נִסְתָּר מְאֹד, אֵיךְ הַדְּמוּת נִתְרָאֶה, וְהוּא בְּעַצְמוֹ אֵינוֹ יוֹדֵעַ, כִּי בְּוַדַּאי יַעֲקֹב לֹא יָדַע. וּמַעֲלַת הַנִּסָּיוֹן, אַף שֶׁרָאָה דְּמוּת דְּיוֹקָנוֹ, הֵם דְּבָרִים נִסְתָּרִים וּמְכֻסִּים מִבְּנֵי אָדָם.
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות קנ״ח – אות קנ״ט
כ־2 דק׳ · כ־220 מילים · 60% מהספר עד סוף היום
סִפֵּר שֶׁפַּעַם אַחַת בִּימֵי נְעוּרָיו הָיָה אֵצֶל הָרַב וְכוּ’, וְאָמַר שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הָיָה אוֹחֵז בְּמַדְרֵגָה זוֹ שֶׁל עַכְשָׁו – שֶׁיּוּכַל לְדַבֵּר עִם הָעוֹלָם וְאַף עַל פִּי כֵן יִהְיֶה דָּבוּק בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה מַמָּשׁ. ״כִּי אַתָּה סָבוּר שֶׁבְּפַעַם אַחַת בָּאִין לְכָל הַמַּעֲלוֹת?! כִּי לֹא כֵן הוּא, רַק צְרִיכִין לְהִתְיַּגֵּעַ וְלִטְרֹחַ בַּעֲבוֹדָתוֹ מְאֹד (שֶׁקּוֹרִין ״הָארִיוֶוין״) קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֵיזֶה מַעֲלֶה טוֹבָה. וְאָז הָיָה קָשֶׁה לִי לִהְיוֹת בְּיַחַד עִם הָעוֹלָם״, מֵחֲמַת שֶׁהָיָה רוֹצֶה לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת ה’. וְכֵן כַּמָּה פְּעָמִים בְּעֵת שֶׁסִּפֵּר מֵעִנְיַן הַפְלָגַת מַעֲלָתוֹ וְכוּ’ הָיָה רָגִיל לוֹמַר: ״אִיךְ הָאבּ אָבֶּער זֵייעֶר גִּיהָארִווֶיט אִיךְ הָאבּ אַסַךְ גִּיפַאסְט״ (״אֲבָל מְאֹד הִתְיַגַּעְתִּי, הִתְעַנֵּיתִי הַרְבֵּה״ וְכוּ’).
פַּעַם אַחַת - אַחַר שָׁבוּעוֹת בִּקְהִלַּת זַאסְלַאב - אָמַר לְפָנַי בְּדֶרֶךְ קֻבְלְנָא (א״ה: התאוננות): “אֵיךְ זוֹכִין לִהְיוֹת יְהוּדִי?”, וְהָיִיתִי מִשְׁתּוֹמֵם מְאֹד לְפָנָיו עַל זֶה, כְּפִי מַה שֶּׁהָיִיתִי יוֹדֵעַ מִגְּדֻלָּתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ מִכְּבָר אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל, וַעֲדַיִן נִדְמֶה בְּעֵינָיו שֶׁלֹּא הִתְחִיל כְּלָל. עָנָה וְאָמַר: “הֲלֹא בְּעֵת שֶׁהָיִיתִי יָגֵעַ בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת ה’, לֹא עָלָה עַל דַּעְתִּי שֶׁאֶזְכֶּה לָזֶה, וְלֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ כְּלָל מִמַּה שֶּׁאֲנִי יוֹדֵעַ עַכְשָׁו. וְכִי עָלָה עַל דַּעְתִּי לִכְסֹף וּלְהִתְגַּעְגֵּעַ לֵידַע מַה שֶּׁאֲנִי יוֹדֵעַ עַכְשָׁו?! כִּי לֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ כְּלָל שׁוּם מְצִיאוּת וִידִיעָה מֵהַשָּׂגָה זוֹ לִכְסֹף וּלְהִתְגַּעְגֵּעַ אֵלַיו. אִם כֵּן גַּם עַכְשָׁו, מִי יוֹדֵעַ מַה שֶּׁיֵּשׁ עוֹד לְהַשִּׂיג וּמַה שֶּׁאוּכַל לִזְכּוֹת עוֹד?!”. וְהָבֵן. אַחַר כָּךְ אָמַר: “אַךְ זֹאת נֶחָמָתִי, שֶׁכָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ אֲנִי מְבַלֶּה רַק עַל תּוֹרָה וּתְפִלָּה”.
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות י״ט
כ־1 דק׳ · כ־10 מילים · 61% מהספר עד סוף היום
ורצה לעלות על החומה ולירד משם כדי לצאת על ידי זה מן העיר.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות ש״ב – אות ש״ז
כ־3 דק׳ · כ־260 מילים · 52% מהספר עד סוף היום
(יב) שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר שֶׁכָּל אֶחָד מֵאֲנָשָׁיו בְּוַדַּאי יִזְכֶּה בַּסּוֹף לָבוֹא בְּזֶה הָעוֹלָם לְמַה שֶּׁצָּרִיךְ. וְאָמַר שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹשֶׂה לִי זֹאת חַס וְשָׁלוֹם בְּשׁוּם פַּעַם לִקַּח מִמֶּנִּי אֵיזֶה אִישׁ מֵאֲנָשַׁי בְּאֶמְצַע. כְּלוֹמַר רַק כָּל אֶחָד יַאֲרִיךְ יָמִים וְשָׁנִים, וְיִחְיֶה בְּוַדַּאי וְיִתְיַגֵּעַ וְיַחְתֹּר חֲתִירָה אַחַר חֲתִירָה, עַד אֲשֶׁר יִזְכֶּה לָבוֹא לְעִנְיָנוֹ וּלְמַדְרֵגָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא צָרִיךְ לָבוֹא בְּזֶה הָעוֹלָם אֲשֶׁר בִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא:
(יג) אָמַר לְעִנְיַן מִי שֶׁזָּכָה לִהְיוֹת אֶצְלוֹ, שֶׁבְּכָל פַּעַם וָפַעַם שֶׁזָּכָה הָאָדָם לִהְיוֹת בְּבֵיתוֹ וְכָל הִסְתַּכְּלוּת וְהִסְתַּכְּלוּת שֶׁזָּכוּ לְהִסְתַּכֵּל עָלָיו הַכֹּל אֵינוֹ נֶאֱבָד לְעוֹלָם:
(יד) שָׁמַעְתִּי בְּלִיפֶּוִיץ שֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִם אַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ דְּשָׁם וְאָמַר מָה אַתֶּם יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, וְכִי מַסְפִּיקִים יְמֵיכֶם וְכֹחֲכֶם כֻּלְּכֶם לְתַקֵּן פְּגָם אֶחָד מִמַּה שֶּׁקִּלְקַלְתֶּם. רַק אֲנִי עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה בִּשְׁבִילְכֶם, וְיֵשׁ לְאֵל יָדִי לְתַקֵּן הַכֹּל כָּל מַה שֶּׁקִּלְקַלְתֶּם עַד הֵנָּה, רַק הָעִקָּר מֵעַתָּה לֹא תַעֲשׂוּ עוֹד. וַאֲפִלּוּ מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה אֵינִי מַקְפִּיד עַל הַשְּׁגָגוֹת שֶׁתַּעַבְרוּ חַס וְשָׁלוֹם, רַק הָעִקָּר שֶׁעַל־כָּל־פָּנִים תִּשְׁמְרוּ עַצְמְכֶם מִמֵּזִיד וְעוֹד דִּבֵּר מִזֶּה הַרְבֵּה:
(טו) שָׁמַעְתִּי שֶׁפַּעַם אַחַת עָמַד בְּעֶרֶב־רֹאשׁ־הַשָּׁנָה אַחַר הַסְּלִיחוֹת וְאָמַר, אֲנָשִׁים אֲחֵרִים הָיוּ מְרֻצִּים שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם רֹאשׁ־הַשָּׁנָה כְּמוֹ עֶרֶב־רֹאשׁ־הַשָּׁנָה שֶׁהָיָה לָכֶם. וְאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: "אַנְדֶערֶע וָואלְטְן זִיךְ גִיוִוינְטְשְׁן אַזוֹי אַ רֹאשׁ־הַשָּׁנָה וְכוּ'":
(טז) שָׁמַעְתִּי מֵאִישׁ אֶחָד שֶׁשָּׁמַע מֵרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: "מַיין פַייעֶרְל וֶועט שׁוֹין טְלוּאֶין בִּיז מָשִׁיחַ וֶועט קוּמֶען" הָאֵשׁ שֶׁלִּי תּוּקַד עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ:
(יז) שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר אֲנִי אֵין לִי מַה לַּעֲשׂוֹת בְּזֶה הָעוֹלָם כְּלָל, כִּי בִּשְׁבִילִי אֵינִי צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת כְּלָל רַק בָּאתִי לְהָעוֹלָם לְקָרֵב נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. אֲבָל אֵינִי יָכוֹל לְקָרֵב כִּי־אִם מִי שֶׁבָּא אֶצְלִי וּמְסַפֵּר לִי חֶסְרוֹנוֹ אֲנִי יָכוֹל לְתַקְּנוֹ בְּתִקּוּן כָּזֶה שֶׁאַף אֶחָד אֵינוֹ יָכוֹל לְתַקְּנוֹ וְכוּ':
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · נדה · חלק ראשון · אות ב׳ – אות ג׳
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 63% מהספר עד סוף היום
ב. אִשָּׁה שֶׁשּׁוֹפַעַת דָּם, תִּכְתּב אוֹתִיּוֹת "לא אֶחָד" וְתִשָּׂא עָלֶיהָ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ג. אִשָּׁה שֶׁהִיא פְּרוּצָה, עַל־יְדֵי זֶה אֵין לָהּ וֶסֶת וּמַרְבָּה בְּדָמִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ד. נִדָּה שֶׁרָאֲתָה דָּם דֶּרֶךְ מִקְרֶה הוּא מֵחֲמַת חֵטְא הָאִיש.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗א. אִשָּׁה שֶׁאֵין לָהּ וֶסֶת תִּתְעַנֶּה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ב. סְגֻלָּה לְהַחֲזִיר לְאִשָּׁה וִסְתָּהּ עַל־יְדֵי הַכְנָסַת־אוֹרְחִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ג. מִי שֶׁעִסְקוֹ וּמַשָּׂאוֹ־וּמַתָּנוֹ עִם הָאֻמּוֹת בְּעֵת חַגָּם אוֹ אֲפִלּוּ שֶׁלּא בְּעֵת חַגָּם, אֶלָּא שֶׁפַּרְנָסָתוֹ שֶׁמַּעֲמִיד דְּבָרִים לַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶם, עַל־יְדֵי זֶה אִשְׁתּוֹ שׁוֹפַעַת דָּם תֵּכֶף סָמוּךְ לִטְבִילָתָהּ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות י״ח
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 64% מהספר עד סוף היום
וְהִתְחִיל הַבַּעַל תְּפִלָּה לְדַבֵּר עִם אֶחָד מֵהַתַּכְלִית וְכוּ' כַּנַּ"ל וְלא שָׁמַע אֵלָיו כְּלָל וְכֵן הַשֵּׁנִי וְכֵן כֻּלָּם, כִּי כְּבָר נִשְׁקְעוּ בְּטָעוּתָם הַנַּ"ל וְהָיָה הַדָּבָר תָּמוּהַּ בֵּין אַנְשֵׁי הָעִיר עַל שֶׁבָּא אָדָם אֶצְלָם וּמְדַבֵּר אֲלֵיהֶם כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה הֵפֶךְ אֱמוּנָתָם וְהִרְגִּישׁוּ בְּעַצְמָן, אוּלַי הָאָדָם הַזֶּה הוּא הַבַּעַל תְּפִלָּה כִּי כְּבָר נִשְׁמַע אֶצְלָם, שֶׁיֵּשׁ בַּעַל תְּפִלָּה כָּזֶה בָּעוֹלָם כִּי כְּבָר נִתְפַּרְסֵם הַדָּבָר שֶׁל הַבַּעַל תְּפִלָּה בָּעוֹלָם כַּנַּ"ל וְהָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ בָּעוֹלָם בעל תפילה וחסיד ירא אַךְ לא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לְהַכִּירוֹ וּלְתָפְסוֹ כִּי הָיָה מְשַׁנֶּה עַצְמוֹ אֵצֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אֵצֶל זֶה הָיָה נִדְמֶה כְּסוֹחֵר, וְאֵצֶל זֶה כְּעָנִי וְכוּ' כַּנַּ"ל וְתֵכֶף נִמְלָט מִשָּׁם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · צדיק · אות ט׳ – אות י״א
כ־1 דק׳ · כ־140 מילים · 62% מהספר עד סוף היום
עַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּת לַצַּדִּיקִים וְיֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ עֲצָתָם, עַל־יְדֵי זֶה נֶחְקָק בּוֹ אֱמֶת, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לֶאֱמוּנָה וּתְפִלָּה וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְנִסִּים, וְעַל־יְדֵי זֶה תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה: (לק"א סי' ז' אות ג')
קֹדֶם שֶׁמְּקֹרָב לְהַצַּדִּיק אֲזַי הוּא בִּבְחִינַת הַשְׁמֵן לֵב וְכוּ', הַיְנוּ שֶׁלִּבּוֹ אָטוּם וְאָזְנָיו סְתוּמִים וְעֵינָיו עִוְּרִים מִלִּרְאוֹת הָאֱמֶת וּלְהִתְעוֹרֵר לִתְשׁוּבָה. אֲבָל כְּשֶׁמְּדַבֵּק עַצְמוֹ לַצַּדִּיקִים וּמְקַבֵּל מֵהֶם עֵצוֹת, אֲזַי נִפְתָּח לְבָבוֹ וְעֵינָיו וְאָזְנָיו, וְרוֹאֶה וְשׁוֹמֵעַ וּמֵבִין הָאֱמֶת וְזוֹכֶה לִתְשׁוּבָה: (שם אות ה')
כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הֵן בְּפַרְנָסָה הֵן בִּבְרִיאוּת הַגּוּף וְכוּ', כֻּלָּם אִי אֶפְשָׁר לְהַשְׁלִימָם וּלְמַלְֹּאתָם כִּי אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק וְהָרַב הָאֱמֶת שֶׁנִּלְוֶה אֵלָיו. כִּי שְׁלֵמוּת הַחֶסְרוֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי אֲנָחָה וּגְנוּחִי שֶׁמִּתְאַנֵּחַ עַל הַחִסָּרוֹן. כִּי הָאֲנָחָה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי יְקָרָה מְאֹד, כִּי עַל יָדָהּ מַמְשִׁיכִין הָרוּחַ חַיִּים לְהַשְׁלִים הַחִסָּרוֹן שֶׁמִּתְאַנֵּחַ עָלָיו, אֲבָל זֶה הָרוּחַ חַיִּים לְהַשְׁלִים הַחִסָּרוֹן מְקַבְּלִין רַק מֵהַצַּדִּיק שֶׁדָּבוּק בְּהַתּוֹרָה, שֶׁשָּׁם הָרוּחַ חַיִּים: (לק"א סי' ח' אות ב')
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קכ״ו · קטע א׳ – קטע א׳
כ־7 דק׳ · כ־680 מילים · 63% מהספר עד סוף היום
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם זַכֵּנוּ לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים בֶּאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת, עָזְרֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת בְּדִבְרֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁאֶזְכֶּה לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט וְיֵשׁ בָּהֶם רָזִין וְסוֹדוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהֵם מְלֵאִים מוֹפְתִים כִּי נֶעְלַם בְּדִבְרֵיהֶם חִדּוּשִׁים וַעֲתִידוֹת נִפְלָאוֹת וְנוֹרָאוֹת עַד אֲשֶׁר אֶזְכֶּה לִרְאוֹת גְּבוּרוֹת יְהוָה וְנִפְלְאוֹתָיו עַל יְדֵי דִבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים לִרְאוֹת שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֵינוּ כָּל יָמֵינוּ הַכּל הָיָה מְרֻמָּז בְּדִבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים הַנֶּאֱמָרִים בֶּאֱמֶת וָצֶדֶק, בְּחָכְמָה נִפְלָאָה נוֹרָאָה וְנִשְׂגָּבָה שֶׁהָיוּ מְרַמְּזִים לָנוּ כָּל זֶה בְּדִבְרֵיהֶם וְשִׂיחָתָם שֶׁשָּׁמַעְנוּ מִפִּיהֶם אוֹ מִפִּי אֲחֵרִים בִּשְׁמָם, אוֹ מִפִּי סִפְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים וְהַנּוֹרָאִים מָלֵא רַחֲמִים זַכֵּנוּ לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַזּאת וּלְדַעַת וָשֵׂכֶל הַזֶּה עַד שֶׁאֶמְצָא בְּדִבְרֵיהֶם לְמַפְרֵעַ כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת מְקרָב וְדָבוּק תָּמִיד בְּצַדִּיקֵי אֱמֶת וְאַנְשֵׁיהֶם הַנֶּאֱמָנִים וְלֵילֵךְ בְּדַרְכֵיהֶם הַיְשָׁרִים וְהַתְּמִימִים וּלְהַאֲמִין בָּהֶם בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וְלִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב כָּל יְמֵי חַיַּי וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ, וְתָבִיא לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, וִיקֻיַּם מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי, בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ, וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם, וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כָּל הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗"נִשְׁכַּחְתִּי כְּמֵת מִלֵּב הָיִיתִי כִּכְלִי אבֵד "תָּעִיתִי כְּשֶׂה אבֵד בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ כִּי מִצְוֹתֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי", רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, "מִי יִתְּנֵנִי כְיַרְחֵי קֶדֶם כִּימֵי אֱלוֹהַּ יִשְׁמְרֵנִי, בְּהִלּוֹ נֵרוֹ עֲלֵי ראשִׁי לְאוֹרוֹ אֵלֶךְ חֹשֶׁךְ" מָלֵא רַחֲמִים אַתָּה יוֹדֵעַ כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת שֶׁיָּדְעָה וְהִשִּׂיגָה נִשְׁמָתִי קדֶם שֶׁיָּצְאָה לַאֲוִיר הָעוֹלָם הַזֶּה בְּעֵת שֶׁהָיִיתִי בִּמְעֵי אִמִּי בְּתִשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה, שֶׁהָיָה נֵר דּוֹלֵק עַל ראשִׁי וְהָיִיתִי מַבִּיט בָּהּ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, וְכֵיוָן שֶׁיָּצְאָה לַאֲוִיר הָעוֹלָם מִיָּד נִשְׁכַּח וְנֶאֱבַד מִמֶּנִּי כָּל הָאוֹר הַגָּדוֹל הַזֶּה, וַאֲנִי צָרִיךְ כָּל יְמֵי חַיַּי לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אַחַר זֶה לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ בְּכָל כּחִי אַחַר אֲבֵדָתִי שֶׁאִבַּדְתִּי וְשֶׁשָּׁכַחְתִּי וַאֲנִי בְעצֶם גַּשְׁמִיּוּתִי וְקַשְׁיּוּת עָרְפִּי, לֹא דַי שֶׁלֹא הִשְׁתַּדַּלְתִּי לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ כָּרָאוּי אַחַר אֲבֵדָתִי, אַף גַּם עָשִׂיתִי מֵהֵפֶךְ אֶל הֵפֶךְ, כִּי הָלַכְתִּי אַחַר תַּאֲוַת לִבִּי וְהִרְבֵּיתִי לַחֲטא וְלִפְשׁעַ נֶגְדְּךָ אֲשֶׁר עַל יָדָם הוֹסַפְתִּי לְאַבֵּד בְּיָדַיִם עוֹד הַרְבֵּה הַרְבֵּה עַד אֲשֶׁר נִתְרַחַקְתִּי מִמְּךָ כְּמוֹ שֶׁנִּתְרַחַקְתִּי, וְנִשְׁכַּח וְנֶאֱבַד מִמֶּנִּי כָּל טוּב נִשְׁמָתִי, כָּל טוּב הַנִּצְחִי, כָּל טוּב הָאֲמִתִּי וְאֵינִי יוֹדֵעַ שׁוּם דֶּרֶךְ אֵיךְ לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אַחַר אֲבֵדָתִי אֲבֵדוֹתַי הָרַבּוֹת מְאד מְאד אֲשֶׁר כִּמְעַט כִּמְעַט אִבַּדְתִּי אֶת עַצְמִי לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם "לוּלֵי יְהוָה עֶזְרָתָה לִּי כִּמְעַט שָׁכְנָה דוּמָה נַפְשִׁי לוּלֵי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשׁוּעָי אָז אָבַדְתִּי בְעָנְיִי" וְעַתָּה מָה אֶעֱשֶׂה וּמָה אֶפְעַל אות תתשה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת עַד אֵין חֵקֶר צוֹפֶה נִסְתָּרוֹת, צוֹפֶה וּמַבִּיט עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת, אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ כָּל אֲבֵדוֹתַי הָרַבִּים הֵיכָן הֵם, וּבְחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל חָמַלְתָּ עָלֵינוּ חֶמְלָה גְדוֹלָה וִיתֵרָה וְגִלִּיתָ לָנוּ שֶׁכָּל אֲבֵדוֹתֵינוּ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד הֵם אֵצֶל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, אֲבָל בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים מְאד, אָנוּ רְחוֹקִים מְאד מֵהַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר אֶצְלָם הֵם כָּל אֲבֵדוֹתֵינוּ, וְאֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ עַד מָה, מִי הוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת אֲשֶׁר אֶצְלוֹ כָּל אֲבֵדוֹתֵינוּ, מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִים שׁוּם דֶּרֶךְ אֵיךְ לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אֶצְלוֹ אַחַר כָּל אֲבֵדוֹתֵינוּ הָרַבּוֹת וְהָעֲצוּמוֹת שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אות תתשו מָלֵא רַחֲמִים פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שׁוֹמְמוֹתֵינוּ שֶׁאָנוּ הוֹלְכִים כְּתוֹעִים וְאֵין לְבַקֵּשׁ, כִּיתוֹמִים וְאֵין לָהֶם אָב, כִּטְמֵאִים וְאֵין לְטַהֵר, כְּדַלִּים וְאֵין לְחָנְנָם "אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבא עֶזְרִי" לְהֵיכָן אָנוּס לְעֶזְרָה, אֶל מִי מִקְּדוֹשִׁים אֶפְנֶה, "וָאמַר אָבַד נִצְחִי וְתוֹחַלְתִּי מֵיְהוָה זאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל כֵּן אוֹחִיל חַסְדֵי יְהוָה כִּי לֹא תָמְנוּ, כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו" אות תתשז עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ בַּעַל הָרַחֲמִים הָאֱמֶת, שֶׁתְּרַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְתָחוֹס וְתַחְמל עָלַי בְּעצֶם חֶמְלָתְךָ, יֶהֱמוּ וְיִכְמְרוּ מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ עָלַי, וְתִפְקַח אֶת עֵינַי מְהֵרָה שֶׁאֶזְכֶּה לִרְאוֹת וְלֵידַע אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת אֲשֶׁר כָּל אֲבֵדוֹתַי הֵם אֶצְלוֹ וְאֶזְכֶּה לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו מְהֵרָה, וּבְרַחֲמֶיךָ תְסַיְּעֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרחַ וּלְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל כּחִי כָּל יָמַי לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אֶצְלוֹ אַחַר כָּל אֲבֵדוֹתַי שֶׁאִבַּדְתִּי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, עַד אֲשֶׁר אֶזְכֶּה לְמָצְאָם בְּחַיַּי מְהֵרָה, בְאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וּלְהַכִּיר אוֹתְךָ וּלְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ וּלְהִתְדַּבֵּק בְּךָ בֶּאֱמֶת וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי מֵעַתָּה שֶׁלֹא אוֹבַד עוֹד שׁוּם אֲבֵדָה כְּלָל מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם רַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ, חֲמל עַל תְּפִלַּת הָעַרְעָר כָּמוֹנִי הַיּוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "פָּנָה אֶל תְּפִלַּת הָעַרְעָר וְלֹא בָזָה אֶת תְּפִלָּתָם", וּכְתִיב. "כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי, וְלֹא הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו שָׁמֵעַ תּוֹדִיעֵנִי ארַח חַיִּים שׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִימוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח, יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגאֲלִי" אָמֵן וְאָמֵן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות סט · פסקה 1
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 65% מהספר עד סוף היום
כְּשֶׁמַּתְחִיל הָאָדָם לְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ וְרוֹאֶה שֶׁרָחוֹק מִטּוֹב וְהוּא מָלֵא עֲווֹנוֹת אָז יוּכַל לִפֹּל עַל־יְדֵי־זֶה וְלֹא יוּכַל לְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְבּוֹדֵד כְּלָל.
עַל כֵּן הוּא מְחֻיָּב לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ וְלִמְצֹא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה טוֹב כִּי אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא עָשָׂה מִיָּמָיו אֵיזֶה מִצְוָה אוֹ דָּבָר טוֹב, וְאַף כְּשֶׁמַּתְחִיל לְהִסְתַּכֵּל בְּאוֹתוֹ טוֹב שֶׁעָשָׂה, הוּא רוֹאֶה שֶׁהַטּוֹב בְּעַצְמוֹ הוּא מָלֵא פְּצָעִים כִּי הַטּוֹב מְעֹרָב בִּפְנִיּוֹת וּבִפְסֹלֶת הַרְבֵּה, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּהַמְּעַט טוֹב אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות סח · פסקה 1
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 64% מהספר עד סוף היום
וְעַל כֵּן הִתְחַזֵּק מֹשֶׁה אָז בַּתְּפִלָּה מְאֹד עַד שֶׁנִּתְרַצָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְמֹשֶׁה "וַיִּנָּחֶם ה' עַל הָרָעָה" וְכוּ', וְאָז לִמְּדוֹ סֵדֶר הַתְּפִלָּה וְגִלָּה לוֹ שְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים. וְשָׁם גִּלָּה לוֹ הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, שֶׁעֶצֶם אֲמִתָּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא רִבּוּי רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו לָנֶצַח, שֶׁאֵינוֹ נִפְסָק לְעוֹלָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת" וְכוּ', הַיְנוּ שֶׁזֶּה עִקַּר הָאֱמֶת שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁרַחֲמָיו וַחֲסָדָיו אֵינָם כָּלִים לְעוֹלָם יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, וְתָמִיד מוֹעִיל תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים וּצְעָקָה וְשַׁוְּעָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אַחַר כָּל הַכְּעָסִים שֶׁמַּכְעִיסִים אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עֲדַיִן רַחֲמֵי אֲמִתָּתוֹ אֵינָם כָּלִים לְעוֹלָם.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · נגינה · אות א
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 68% מהספר עד סוף היום
קָשְׁרֵם עַל גַּרְגְּרוֹתֶיךָ - דַּיְקָא, בְּחִינַת הַגַּרְגֶּרֶת וְהַגָּרוֹן, שֶׁמִּשָּׁם יוֹצֵא הַקּוֹל, יִהְיוּ מְקֻשָּׁרִים בּוֹ דִּבְרֵי־תוֹרָה הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה נְגִינָתוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם, וְעַל־יְדֵי־זֶה: כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִנָּצֵל מִשִּׁכְחַת הַתּוֹרָה וְזוֹכֶה לִרְאוֹת אוֹר הַתּוֹרָה בִּשְׁלֵמוּת בִּבְחִינַת סַם חַיִּים (הִלְכוֹת נְשִׂיאַת־כַּפַּיִם, הֲלָכָה ה', אוֹת ו):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'א · מכתב שכז · פסקה 1 – פסקה 3
כ־5 דק׳ · כ־530 מילים · 64% מהספר עד סוף היום
בָּרוּךְ־הַשֵּׁם, יוֹם ד' תּוֹלְדוֹת תר"א לפ"ק.
שָׁלוֹם רַב לִכְבוֹד אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה עִם כָּל יוֹצְאֵי חֲלָצָיו שֶׁיִּחְיוּ.
מִכְתָּבוֹ קִבַּלְתִּי הַיּוֹם וְהָיָה לִי לְנַחַת; בִּפְרָט מַה שֶּׁזָּכִיתִי לִשְׁמֹעַ שֶׁאַתָּה שׁוֹקֵד עַל סְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים. זֶה חֶלְקִי מִכָּל עֲמָלִי שֶׁזָּכִיתִי לְהַתְחִיל לְקַיֵּם מְעַט "וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ" וְכוּ'. מִי יִתֵּן שֶׁנִּזְכֶּה לְקַיֵּם זֹאת בִּשְׁלֵמוּת כִּרְצוֹנוֹ הַטּוֹב. חֲזַק בְּנִי וַחֲזַק לְהוֹסִיף בְּכָל יוֹם תּוֹרָה וּתְפִלָּה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, וְחֶדְוַת ה' יִהְיֶה מָעֻזְּךָ. וְתִתְאַזֵּר לְשַׂמֵּחַ נַפְשְׁךָ בְּכָל מַה שֶּׁתּוּכַל כִּי זֶה עוֹלֶה עַל הַכֹּל.
הַקְּוִויטִיל [הַפִּתְּקָא] קִבַּלְתִּי וְהָיָה לִי לְנַחַת שֶׁעַל כָּל פָּנִים הִתְחִיל לְהַגִּיעַ לִי אֵיזֶה יְדִיעָה כָּל שֶׁהוּא מִשָּׁם. לְעֵת עַתָּה אִי אֶפְשָׁר לְהוֹסִיף עוֹד מִכְתָּבִים לְשָׁם, וְהַהֶכְרֵחַ לְהַמְתִּין עוֹד אֵיזֶה יָמִים, אוּלַי יַגִּיעַ מִשָּׁם יְדִיעָה לְטוֹבָה. וְאַחַר כָּךְ נִתְיַעֵץ אֵיךְ לְהִתְנַהֵג, וַעֲצַת ה' הִיא תָּקוּם. וּכְבָר יָדַעְנוּ שֶׁבְּכָל הָעֲסָקִים מִגָּדוֹל וְעַד קָטָן, בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן, אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, בִּפְרָט בְּעֵסֶק כָּזֶה הַנּוֹגֵעַ וְכוּ'. בַּעַל הַיְשׁוּעוֹת אֲשֶׁר מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדוֹר וָדוֹר, הוּא הִתְחִיל הוּא יִגְמֹר בַּעֲדֵנוּ לְטוֹבָה, וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִישׁוּעָה
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, אוֹר לְיוֹם ב' וַיֵּצֵא תר"א לפ"ק.
אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי.
מִכְתָּבֶיךָ קִבַּלְתִּי. אֶחָד עַל יְדֵי רַבִּי דָּוִד עִם הַמִּכְתָּב הַיָּקָר בְּעֵינַי מִלְּבוֹב אֲשֶׁר לָזֶה צִפִּיתִי וְקִוִּיתִי הַרְבֵּה, בָּרוּךְ הַשֵּׁם אֲשֶׁר עֲזָרָנוּ עַד כֹּה. כֵּן יַחֲמֹל ה' וְיַעֲשֶׂה לְמַעַן שְׁמוֹ וְיַעַזְרֵנוּ לִגְמֹר הָעֵסֶק בִּשְׁלֵמוּת, כִּרְצוֹנוֹ וְכִרְצוֹן יְרֵאָיו וְכוּ'. גַּם הַיּוֹם קִבַּלְתִּי מִכְתָּבוֹ עִם הַסַּךְ עֲשָׂרָה זְהוּבִים שֶׁבָּאוּ בְּמוֹעֲדוֹ וּבִזְמַנּוֹ. כִּי בֵּיתִי רֵיקָן עַתָּה, רַק בָּרוּךְ ה' יוֹם יוֹם, וּבְוַדַּאי לֹא יַעֲזֹב אוֹתִי בְּחַסְדּוֹ הַנִּפְלָא; גַּם קִבַּלְתִּי הַפּוּדִילֶי [צְלוֹחִית קְטַנָּה] וְהַחֲתִימָה. וְהַכֹּל יָקָר בְּעֵינַי. יְשַׁלֵּם ה' פָּעָלְךָ וּתְהִי מַשְׂכֻּרְתְּךָ שְׁלֵמָה מֵאֵת ה'. וְתִזְכֶּה לִשְׁקֹד עַל דַּלְתֵי הַתּוֹרָה וַעֲבוֹדַת ה' בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב לָנֶצַח. וּמַה יָּקָר בְּעֵינַי בְּכָל עֵת אֲשֶׁר אַתָּה כּוֹתֵב שֶׁאַתָּה מְחַיֶּה נַפְשְׁךָ בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, כִּי בְּאֵלֶּה חָפַצְתִּי. הֲפֹךְ בָּהֶם וַהֲפֹךְ בָּהֶם וְכוּ', כִּי יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁכָּתַבְתָּ הֵם מְחַיִּין הַרְבֵּה בְּאִתְגַּלְיָא וּבְאִתְכַּסְיָא. אֲשֶׁר אֵין לְשַׁעֵר. מִי יִתֵּן שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְוַעֵד יַחַד כַּמָּה פְּעָמִים בְּשָׁנָה. כִּי יֵשׁ כַּמָּה עִתִּים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר אוֹתָנוּ בְּהֶסַּח הַדַּעַת, לְדַבֵּר וְלָשׂוּחַ שִׂיחוֹת נִפְלָאוֹת וְנוֹרָאוֹת הַמֻּכְרָחִים מְאֹד לְחַיּוּת וְקִיּוּם הַנֶּפֶשׁ וְכוּ'. וּמְאֹד כָּלְתָה נַפְשִׁי שֶׁתִּזְכֶּה גַּם כֵּן לְשָׁמְעָם, אַךְ טוֹב טוֹב מַה שֶּׁאַתָּה מִשְׁתּוֹקֵק מִשָּׁם אֶל הָאֱמֶת, וּבִפְרָט שֶׁאַתָּה מְחַיֶּה עַצְמְךָ בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים הַכְּלוּלִים מִכָּל טוּב לָנֶצַח לְכָל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם, בְּכָל דַּרְגָּא וּבְכָל עֵת וְכוּ'. אַשְׁרֵינוּ שֶׁזָּכִינוּ בְּיָמֵינוּ לְהַמְשִׁיךְ תּוֹרָה נוֹרָאָה כָּזֹאת אֲשֶׁר הִיא כָּל תִּקְוָתֵנוּ וְקִיּוּמֵנוּ עַתָּה. וַה' יִגְמֹר בַּעֲדֵנוּ לְטוֹבָה.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַדּוֹרֵשׁ שְׁלוֹמְךָ תָּמִיד וּמַעְתִּיר בַּעַדְךָ.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ.
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם א' וַיִּשְׁלַח תר"א.
אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי.
קִבַּלְתִּי מִכְתָּבְךָ עִם הַסַּךְ אֶחָד רוּבַּל כֶּסֶף. וְאִם שֶׁהִגִּיעַ תְּהִלָּה לָאֵל בְּמוֹעֲדוֹ וּבִזְמַנּוֹ, כִּי אֵין בְּבֵיתִי לְפָרְטָהּ, יְשַׁלֵּם ה' פָּעָלְךָ וְכוּ', עִם כָּל זֶה קָשֶׁה עָלַי לְקַבֵּל מֵאִתְּךָ כָּל כָּךְ, כִּי כָּבֵד עָלַי לָשֵׂאת מַה שֶּׁאַתָּה נוֹתֵן לִי יוֹתֵר מִכֹּחֲךָ. וְאֵינִי יוֹדֵעַ בְּעַצְמִי אֵיךְ לִכְתֹּב לְךָ מִזֶּה. וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם כַּאֲשֶׁר תִּהְיֶה פֹּה, אוּלַי נוּכַל לְדַבֵּר בָּזֶה בְּאֹפֶן שֶׁתִּזְכֶּה לִנְקֻדַּת הָאֱמֶת בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁתִּזְכֶּה לְקַיֵּם רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת. וּמַחֲמַת נְחִיצַת מוֹסֵר כְּתָב זֶה אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ, בִּפְרָט בְּעֵסֶק כָּזֶה שֶׁגַּם בְּעַצְמִי אֵינִי יוֹדֵעַ לְיַעֶצְךָ בָּזֶה לְעֵת עַתָּה אַל תְּבַלְבֵּל דַּעְתְּךָ הַרְבֵּה בָּזֶה, כִּי אֵיךְ שֶׁהוּא בְּוַדַּאי זֶה טוֹב יוֹתֵר מֵהַכֹּל, וַה' יִרְאֶה בְּתֹם לְבָבְךָ וְיוֹשִׁיעֲךָ בְּכָל מַה שֶּׁאַתָּה צָרִיךְ לְהִוָּשַׁע וּלְהִתְתַּקֵּן בְּכָל מַה שֶּׁחָסֵר לְךָ בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות מ' · פסקה 1
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 63% מהספר עד סוף היום
רַב מָארִי בַּר רָחֵל בַּת שְׁמוּאֵל. רַב מָרִי בְּרֵיהּ דְרַב כַּהֲנָא. מָרִי בַּר מַר עוּקְבָא. רַב מָרִי בְּרֵיהּ דְרַב אַשִׁי.
אַבָּא מַר בְּרֵיהּ דְרַב פָּפָּא. אַבָּא מָרִי רֵישׁ גָּלוּתָא. אַבָּא מָרִי. אַבָּא מָרִי אֲחוּהָ דְר' יוֹסֵי.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן קי״ח · סעיף ד׳ – סעיף י״א
כ־5 דק׳ · כ־500 מילים · 60% מהספר עד סוף היום
הַחֲרֹסֶת צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה עָבָה זֵכֶר לַטִּיט. וּבְשָׁעָה שֶׁהוּא צָרִיךְ לְטַבֵּל אֶת הַמָּרוֹר, יִשְׁפֹּךְ לְתוֹכָהּ יַיִן אוֹ חֹמֶץ, שֶׁתִּהְיֶה רַכָּה, זֵכֶר לַדָּם, וְגַם שֶׁתְּהֵא רְאוּיָה לְטַבֵּל בָּהּ. יֵשׁ לַעֲשׂוֹת אֶת הַחֲרֹסֶת מִפֵּרוֹת שֶׁנִּמְשְׁלָה בָּהֶם כְּנֶסֶת יִשְֹרָאֵל, כְּגוֹן תְּאֵנִים, שֶׁנֶּאֱמַר, הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַּגֶּיהָ. וֶאֱגוֹזִים, שֶׁנֶּאֱמַר, אֶל גִּנַּת אֱגוֹז. וּתְמָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר, אֶעֱלֶה בְתָמָר. וְרִמּוֹנִים, שֶׁנֶּאֱמַר, כְּפֶלַח הָרִמּוֹן. וְתַפּוּחִים, זֵכֶר לְמַה שֶׁכָּתוּב, תַּחַת הַתַּפּוּחַ עוֹרַרְתִּיךָ, שֶׁהָיוּ הַנָּשִׁים יוֹלְדוֹת שָׁם בְּנֵיהֶן בְּלֹא עֶצֶב. וּשְׁקֵדִים עַל שֵׁם שֶׁשָּׁקַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַקֵּץ לַעֲשׂוֹת. וְצָרִיךְ לִתֵּן בְּתוֹכָהּ תְּבָלִין הַדּוֹמִין לְתֶבֶן, כְּגוֹן קִנָּמוֹן וְזַנְגְּבִיל, שֶׁאֵינָן נִדּוֹכִין הָדֵק הֵיטֵב. וְיֵשׁ בָּהֶן חוּטִין כְּמוֹ תֶבֶן, זֵכֶר לַתֶּבֶן שֶׁהָיוּ מְגַבְּלִין בְּתוֹךְ הַטִּיט. בַּשַׁבָּת, לֹא יִשְׁפּוֹךְ אֶת הַיַּיִן אוֹ הַחֹמֶץ לְתוֹךְ הַחֲרֹסֶת, כִּי צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת בְּשִׁנּוּי, וְיִתֵּן אֲת הַחֲרֹסֶת לְתוֹךְ הַיַּיִן וְהַחֹמֶץ. וְאֶת מֵּי הַמֶלַח (אֲפִלּוּ כְּשֶׁלֹּא חָל יוֹם טוֹב בַּשַׁבָּת) יַעֲשֶׂה מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב וְאִם עוֹשֵׂהוּ בְּיוֹם טוֹב צָרִיךְ לַעֲשׂוֹתוֹ בְּשִׁנּוּי, שֶׁיִּתֵּן תְּחִלָּה אֶת הַמַּיִם וְאַחַר כָּךְ הַמֶּלַח.
מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָשׁ, תִּקְּנוּ חֲכָמִים שֶׁיִּהְיוּ עַל הַשֻּׁלְחָן בִּשְׁעַת אֲמִירַת הַהַגָּדָה שְׁנֵי מִינֵי תַּבְשִׁילִין, אֶחָד זֵכֶר לְקָרְבַּן פֶּסַח וְאֶחָד זֵכֶר לְקָרְבַּן חֲגִיגָה, שֶׁהָיוּ מַקְרִיבִין בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם. וְנָהֲגוּ שֶׁאֶחָד מִן הַתַּבְשִׁילִין יִהְיֶה בָּשָׂר, וְיִהְיֶה מִפֶּרֶק הַנִּקְרָא זְרוֹעַ, לְזֵכֶר שֶׁגְּאָלָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּזְרוֹע נְטוּיָה, וְיִהְיֶה נִצְלֶה עַל הַגֶּחָלִים, זֵכֶר לַפֶּסַח שֶׁהָיָה צְלִי אֵשׁ. וְהַשֵּׁנִי יִהְיֶה בֵּיצָה, מִשּׁוּם דְּבֵיצָה בְּלָשׁוֹן אֲרָמִי בֵּיעָה, כְּלוֹמַר, דְּבָעֵי רַחְמָנָא לְמִפְרַק יָתָנָא בִּדְרָעָא מְרוֹמְמָא, (שֶרָצָה ה' לִפְדּוֹת אוֹתָנוּ בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה). וְעוֹשִׂין הַבֵּיצָה, בֵּין צְלוּיָה בֵּין מְבֻשֶּׁלֶת. וְצָרִיךְ לִצְלֹתָן וּלְבַשְּׁלָן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב בְּעוֹד יוֹם. וְאִם שָׁכַח אוֹ שֶׁהָיָה שַׁבָּת, יִצְלֶה וִיבַשֵּׁל אוֹתָם בַּלַּיְלָה, אֲבָל צָרִיךְ לְאָכְלָן בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן. וְכֵן בְּלֵיל שֵׁנִי, יִצְלֵם וִיבַשְּׁלֵם וְיֹאכְלֵם בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי, כִּי אֵין מְבַשְּׁלִין מִיּוֹם טוֹב לַחֲבֵרוֹ, וְלֹא מִיּוֹם טוֹב לְחֹל. וּלְפִי שֶׁאֵין אוֹכְלִין בָּשָֹר צָלִי בִּשְׁנֵי לֵילוֹת אֵלּוּ, עַל כֵּן צָרִיךְ לֶאֱכוֹל אֶת הַזְּרוֹעַ דַּוְקָא בַּיּוֹם. וְאַף כְּשֶׁצּוֹלִין אוֹתָן בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב אֵין לְזָרְקָן אַחַר כָּךְ, אֶלָּא יִתְּנֵם בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי תּוֹךְ הַמַּאֲכָל שֶׁמְבַשְּׁלִין וְיֹאכְלֵם (תע"ג).
יָכִין מוֹשָׁבוֹ מִבְּעוֹד יוֹם בְּמַצָּעוֹת נָאִים כְּפִי יְכָלְתּוֹ, וּבְאֹפֶן שֶׁיּוּכַל לְהַטּוֹת וּלְהָסֵב בִּשְׂמֹאלוֹ. וַאֲפְלּוּ הוּא אִטֵּר, יָסֵב בַּשְּׂמֹאל שֶׁל כָּל אָדָם. גַּם אֶת הַקְּעָרָה יָכִין מִבְּעוֹד יוֹם, כְּדֵי שֶׁמִּיָּד בְּבוֹאוֹ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת יוּכַל לַעֲשׂוֹת אֶת הַסֵּדֶר בְּלִי עִכּוּב.
אַף עַל פִּי שֶׁבְּכָל הַשָּׁנָה טוֹב לְמַעֵט בְּכֵלִים נָאִים זֵכֶר לְחָרְבָּן, מִכָּל מָקוֹם בְּלֵיל פֶּסַח טוֹב לְהַרְבּוֹת בְּכֵלִים נָאִים כְּפִי כֹּחוֹ. וַאֲפִלּוּ הַכֵּלִים שֶׁאֵינָן צְרִיכִין לַסְּעֻדָּה, יְסַדְּרֵם יָפֶה עַל הַשֻּׁלְחָן לְנוֹי, זֵכֶר לְחֵרוּת (תע"ב).
סֵדֶר הַקְּעָרָה כָּךְ הוּא, מַנִּיחַ שָׁלֹשׁ מַצּוֹת עַל הַקְּעָרָה וּפוֹרֵס עֲלֵיהֶם מַפָּה נָאָה, וְעָלֶיהָ מַנִּיחַ אֶת הַזְּרוֹעַ נֶגֶד הַיָּמִין שֶׁלּוֹ, וְאֶת הַבֵּיצָה מִשְּׂמאֹל. הַמָּרוֹר לִבְרָכָה, בְּאֶמְצַע. חֲרֹסֶת תַּחַת הַזְּרוֹעַ. כַּרְפַּס, תַּחַת הַבֵּיצָה. וּמָרוֹר לִכְרִיכָה בְּאֶמְצַע כָּזֶה. זְרוֹעַ בֵּיצָה מָרוֹר (לברכה) חֲרֹסֶת כַּרְפַּס מָרוֹר (לִכְּרִיכָה)
הַכּוֹסוֹת יִהְיוּ שְׁלֵמִים בְּלִי שׁוּם פְּגִימָה, וּמוּדָחִים יָפֶה, וְיַחְזִיקוּ לְכָל הַפָּחוֹת רְבִיעִית (תע"ב תע"ט תפ"ו).
מִנְהָגֵנוּ לְלְבּוֹשׁ אֶת הַקִּיטֶל (חָלוּק לָבָן) וִיָכִינוֹ גַּם כֵּן מִבְּעוֹד יוֹם. וּמִי שֶׁהוּא אָבֵל, רַחְמָנָא לִצְלָן, אֵינוֹ לוֹבְשׁוֹ. אֲבָל בַּהֲסִבָּה, חַיָּב. רַק אִם לֹא נָהַג אֲבֵלוּת כְּלָל קֹדֶם יוֹם טוֹב, כְּגוֹן שֶׁקָּבַר מֵתוֹ בְּיוֹם טוֹב, נוֹהֲגִין שֶׁאֵינוֹ מֵיסֵב. וְהַלֵּל, אוֹמֵר, כִּי הַהַלֵּל הוּא חִיּוּב.
בֵּן אֵצֶל אָבִיו חַיָּב בַּהֲסִבָּה. אֲבָל תַּלְמִיד אֵצֶל רַבּוֹ אֵינוֹ צָרִיךְ (תע"ב).
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קכ״ו
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם זַכֵּנוּ לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים בֶּאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת, עָזְרֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת בְּדִבְרֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁאֶזְכֶּה לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט וְיֵשׁ בָּהֶם רָזִין וְסוֹדוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהֵם מְלֵאִים מוֹפְתִים כִּי נֶעְלַם בְּדִבְרֵיהֶם חִדּוּשִׁים וַעֲתִידוֹת נִפְלָאוֹת וְנוֹרָאוֹת עַד אֲשֶׁר אֶזְכֶּה לִרְאוֹת גְּבוּרוֹת יְהוָה וְנִפְלְאוֹתָיו עַל יְדֵי דִבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים לִרְאוֹת שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֵינוּ כָּל יָמֵינוּ הַכּל הָיָה מְרֻמָּז בְּדִבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים הַנֶּאֱמָרִים בֶּאֱמֶת וָצֶדֶק, בְּחָכְמָה נִפְלָאָה נוֹרָאָה וְנִשְׂגָּבָה שֶׁהָיוּ מְרַמְּזִים לָנוּ כָּל זֶה בְּדִבְרֵיהֶם וְשִׂיחָתָם שֶׁשָּׁמַעְנוּ מִפִּיהֶם אוֹ מִפִּי אֲחֵרִים בִּשְׁמָם, אוֹ מִפִּי סִפְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים וְהַנּוֹרָאִים מָלֵא רַחֲמִים זַכֵּנוּ לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַזּאת וּלְדַעַת וָשֵׂכֶל הַזֶּה עַד שֶׁאֶמְצָא בְּדִבְרֵיהֶם לְמַפְרֵעַ כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת מְקרָב וְדָבוּק תָּמִיד בְּצַדִּיקֵי אֱמֶת וְאַנְשֵׁיהֶם הַנֶּאֱמָנִים וְלֵילֵךְ בְּדַרְכֵיהֶם הַיְשָׁרִים וְהַתְּמִימִים וּלְהַאֲמִין בָּהֶם בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וְלִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב כָּל יְמֵי חַיַּי וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ, וְתָבִיא לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, וִיקֻיַּם מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי, בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ, וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם, וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כָּל הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קכ״ז
"נִשְׁכַּחְתִּי כְּמֵת מִלֵּב הָיִיתִי כִּכְלִי אבֵד "תָּעִיתִי כְּשֶׂה אבֵד בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ כִּי מִצְוֹתֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי", רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, "מִי יִתְּנֵנִי כְיַרְחֵי קֶדֶם כִּימֵי אֱלוֹהַּ יִשְׁמְרֵנִי, בְּהִלּוֹ נֵרוֹ עֲלֵי ראשִׁי לְאוֹרוֹ אֵלֶךְ חֹשֶׁךְ" מָלֵא רַחֲמִים אַתָּה יוֹדֵעַ כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת שֶׁיָּדְעָה וְהִשִּׂיגָה נִשְׁמָתִי קדֶם שֶׁיָּצְאָה לַאֲוִיר הָעוֹלָם הַזֶּה בְּעֵת שֶׁהָיִיתִי בִּמְעֵי אִמִּי בְּתִשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה, שֶׁהָיָה נֵר דּוֹלֵק עַל ראשִׁי וְהָיִיתִי מַבִּיט בָּהּ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, וְכֵיוָן שֶׁיָּצְאָה לַאֲוִיר הָעוֹלָם מִיָּד נִשְׁכַּח וְנֶאֱבַד מִמֶּנִּי כָּל הָאוֹר הַגָּדוֹל הַזֶּה, וַאֲנִי צָרִיךְ כָּל יְמֵי חַיַּי לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אַחַר זֶה לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ בְּכָל כּחִי אַחַר אֲבֵדָתִי שֶׁאִבַּדְתִּי וְשֶׁשָּׁכַחְתִּי וַאֲנִי בְעצֶם גַּשְׁמִיּוּתִי וְקַשְׁיּוּת עָרְפִּי, לֹא דַי שֶׁלֹא הִשְׁתַּדַּלְתִּי לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ כָּרָאוּי אַחַר אֲבֵדָתִי, אַף גַּם עָשִׂיתִי מֵהֵפֶךְ אֶל הֵפֶךְ, כִּי הָלַכְתִּי אַחַר תַּאֲוַת לִבִּי וְהִרְבֵּיתִי לַחֲטא וְלִפְשׁעַ נֶגְדְּךָ אֲשֶׁר עַל יָדָם הוֹסַפְתִּי לְאַבֵּד בְּיָדַיִם עוֹד הַרְבֵּה הַרְבֵּה עַד אֲשֶׁר נִתְרַחַקְתִּי מִמְּךָ כְּמוֹ שֶׁנִּתְרַחַקְתִּי, וְנִשְׁכַּח וְנֶאֱבַד מִמֶּנִּי כָּל טוּב נִשְׁמָתִי, כָּל טוּב הַנִּצְחִי, כָּל טוּב הָאֲמִתִּי וְאֵינִי יוֹדֵעַ שׁוּם דֶּרֶךְ אֵיךְ לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אַחַר אֲבֵדָתִי אֲבֵדוֹתַי הָרַבּוֹת מְאד מְאד אֲשֶׁר כִּמְעַט כִּמְעַט אִבַּדְתִּי אֶת עַצְמִי לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם "לוּלֵי יְהוָה עֶזְרָתָה לִּי כִּמְעַט שָׁכְנָה דוּמָה נַפְשִׁי לוּלֵי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשׁוּעָי אָז אָבַדְתִּי בְעָנְיִי" וְעַתָּה מָה אֶעֱשֶׂה וּמָה אֶפְעַל אות תתשה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת עַד אֵין חֵקֶר צוֹפֶה נִסְתָּרוֹת, צוֹפֶה וּמַבִּיט עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת, אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ כָּל אֲבֵדוֹתַי הָרַבִּים הֵיכָן הֵם, וּבְחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל חָמַלְתָּ עָלֵינוּ חֶמְלָה גְדוֹלָה וִיתֵרָה וְגִלִּיתָ לָנוּ שֶׁכָּל אֲבֵדוֹתֵינוּ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד הֵם אֵצֶל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, אֲבָל בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים מְאד, אָנוּ רְחוֹקִים מְאד מֵהַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר אֶצְלָם הֵם כָּל אֲבֵדוֹתֵינוּ, וְאֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ עַד מָה, מִי הוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת אֲשֶׁר אֶצְלוֹ כָּל אֲבֵדוֹתֵינוּ, מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִים שׁוּם דֶּרֶךְ אֵיךְ לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אֶצְלוֹ אַחַר כָּל אֲבֵדוֹתֵינוּ הָרַבּוֹת וְהָעֲצוּמוֹת שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אות תתשו מָלֵא רַחֲמִים פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שׁוֹמְמוֹתֵינוּ שֶׁאָנוּ הוֹלְכִים כְּתוֹעִים וְאֵין לְבַקֵּשׁ, כִּיתוֹמִים וְאֵין לָהֶם אָב, כִּטְמֵאִים וְאֵין לְטַהֵר, כְּדַלִּים וְאֵין לְחָנְנָם "אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבא עֶזְרִי" לְהֵיכָן אָנוּס לְעֶזְרָה, אֶל מִי מִקְּדוֹשִׁים אֶפְנֶה, "וָאמַר אָבַד נִצְחִי וְתוֹחַלְתִּי מֵיְהוָה זאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל כֵּן אוֹחִיל חַסְדֵי יְהוָה כִּי לֹא תָמְנוּ, כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו" אות תתשז עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ בַּעַל הָרַחֲמִים הָאֱמֶת, שֶׁתְּרַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְתָחוֹס וְתַחְמל עָלַי בְּעצֶם חֶמְלָתְךָ, יֶהֱמוּ וְיִכְמְרוּ מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ עָלַי, וְתִפְקַח אֶת עֵינַי מְהֵרָה שֶׁאֶזְכֶּה לִרְאוֹת וְלֵידַע אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת אֲשֶׁר כָּל אֲבֵדוֹתַי הֵם אֶצְלוֹ וְאֶזְכֶּה לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו מְהֵרָה, וּבְרַחֲמֶיךָ תְסַיְּעֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרחַ וּלְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל כּחִי כָּל יָמַי לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אֶצְלוֹ אַחַר כָּל אֲבֵדוֹתַי שֶׁאִבַּדְתִּי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, עַד אֲשֶׁר אֶזְכֶּה לְמָצְאָם בְּחַיַּי מְהֵרָה, בְאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וּלְהַכִּיר אוֹתְךָ וּלְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ וּלְהִתְדַּבֵּק בְּךָ בֶּאֱמֶת וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי מֵעַתָּה שֶׁלֹא אוֹבַד עוֹד שׁוּם אֲבֵדָה כְּלָל מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם רַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ, חֲמל עַל תְּפִלַּת הָעַרְעָר כָּמוֹנִי הַיּוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "פָּנָה אֶל תְּפִלַּת הָעַרְעָר וְלֹא בָזָה אֶת תְּפִלָּתָם", וּכְתִיב. "כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי, וְלֹא הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו שָׁמֵעַ תּוֹדִיעֵנִי ארַח חַיִּים שׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִימוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח, יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגאֲלִי" אָמֵן וְאָמֵן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 240 מתוך 385 במחזור של שנת ה׳תשפ״ז
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־2 דק׳ · לימוד מלא כ־35 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת ח׳ באייר): אמור
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־9 במאי 2027, בשעה 19:23 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ספירה ושבועות
כָּל מַה שֶּׁהָעוֹלָם מְדַבְּרִים בְּכָל יְמֵי הַסְּפִירָה, הֵם מְדַבְּרִים רַק מֵהַסְּפִירָה שֶׁל אוֹתוֹ הַיּוֹם. וּמִי שֶׁהוּא מֵבִין יוּכַל לִשְׁמֹעַ וְלֵידַע זֹאת, אִם יַטֶּה אָזְנוֹ הֵיטֵב לְסִפּוּרֵי דִּבְרֵיהֶם יִשְׁמַע שֶׁהֵם מְדַבְּרִים רַק מֵהַסְּפִירָה שֶׁל אוֹתוֹ הַיּוֹם: (לק"א סי' קפ"ב)
שנה מעוברת: הסדר מחולק ל־385 ימים.
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.