פותחים את היום עם תורת רבנו
יום שלישי, י״א באייר ה׳תשפ״ז · 18 במאי 2027
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה קע״ד · אות א׳ – אות ד׳
כ־8 דק׳ · כ־810 מילים · 62% מהספר עד סוף היום
כְּשֶׁהַדִּינִין, חַס וְשָׁלוֹם, גּוֹבְרִים עַל הָאָדָם, אֵין לְהַמִּתְפַּלֵּל עֲבוּרוֹ לְהַזְכִּיר שְׁמוֹ, שֶׁלֹּא יִתְגַּבְּרוּ הַדִּינִין, חַס וְשָׁלוֹם, וּכְמוֹ דְּאִיתָא, שֶׁנֹּחַ לֹא קָרָא לוֹ אָבִיו שֵׁם בְּעֵת לֵדָתוֹ מִשּׁוּם שֶׁהָיָה אָז הָעוֹלָם בְּדִינִין, וְעַל־כֵּן לֹא רָצָה אָבִיו לִתֵּן לוֹ שֵׁם, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יִהְיֶה נִכָּר וּמְסֻיָּם בֵּין הַמְקַטְרְגִים, וְיוּכְלוּ הַדִּינִים לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו. וְזֶהוּ כְּשֶׁהִתְפַּלֵּל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם עַל מִרְיָם, לֹא הִזְכִּיר שְׁמָהּ, רַק אָמַר סְתָם: אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ (במדבר י״ב:י״ג); כִּי מֵחֲמַת שֶׁהָיוּ הַדִּינִין גּוֹבְרִים עָלֶיהָ, לֹא רָצָה לְהַזְכִּיר שְׁמָהּ בְּפֵרוּשׁ כַּנַּ"ל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הֶעֱלִים שְׁמָהּ בְּרֶמֶז נִפְלָא בְּתוֹךְ תְּפִלָּתוֹ. כִּי נָא רְפָא בְּגִימַטְרִיָּא מִרְיָם יוֹכֶבֶד, מְכֻוָּן מַמָּשׁ, הַיְנוּ שֵׁם הַחוֹלָה וְשֵׁם אִמָּהּ, שֶׁצָּרִיךְ לְהַזְכִּיר עַל הַחוֹלֶה כְּשֶׁמִּתְפַּלְּלִין עָלָיו, אַךְ לֹא רָצָה לְהַזְכִּיר בְּפֵרוּשׁ, כַּנַּ"ל:
עִקַּר מַעֲלַת הַבְּכִיָה הוּא כְּשֶׁהִיא מֵחֲמַת שִׂמְחָה וְחֶדְוָה, וַאֲפִלּוּ הַחֲרָטָה טוֹב מְאֹד שֶׁתִּהְיֶה מֵחֲמַת שִׂמְחָה, שֶׁמֵּרֹב שִׂמְחָתוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא מִתְחָרֵט וּמִתְגַּעְגֵּעַ מְאֹד עַל שֶׁמָּרַד נֶגְדּוֹ בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים, וּמִתְעוֹרֵר לוֹ בְּכִיָּה מֵחֲמַת רֹב הַשִּׂמְחָה, וְזֶה עִקַּר מַעֲלַת הַבְּכִיָּה, שֶׁתִּהְיֶה מֵחֲמַת שִׂמְחָה. וְזֶה בְּכִיָּה הוּא רָאשֵׁי־תֵּבוֹת: בְּשִׁמְךָ יְגִילוּן כָּל הַיּוֹם (תהלים פט) – שֶׁעִקַּר הַבְּכִיָּה שֶׁתִּהְיֶה מֵחֲמַת שִׂמְחָה בִּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ. כִּי בְּכִיָּה הוּא מִתְעוֹרֵר מִשֵּׁם ס"ג, שֶׁהוּא בְּבִינָה, וְעַל־כֵּן בְּכִיָּה בְּגִימַטְרִיָּא הַמִּלּוּי שֶׁל ס"ג, כַּמּוּבָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י, הַיְנוּ שֶׁהִתְעוֹרְרוּת הַבְּכִיָּה תִּהְיֶה מִשִּׂמְחָה, כִּי בִּינָה – לִבָּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: הַלֵּב מֵבִין; וְעִקַּר הַשִּׂמְחָה הִיא בַּלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ד׳:ח׳): נָתַתָּ שִׂמְחָה בְלִבִּי; וּמִשָּׁם צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה הִתְעוֹרְרוּת הַבְּכִיָּה כַּנַּ"ל, וְעַל יְדֵי זֶה נִמְתָּק הַבְּכִיָּה. וְהָבֵן:
צָרִיךְ הָאָדָם לְמַהֵר מְאֹד לְגָרֵשׁ מִקִּרְבּוֹ הָרוּחַ שְׁטוּת, מַה שֶּׁלִּבּוֹ מָלֵא מֵרוּחַ שְׁטוּת הַדָּבוּק בּוֹ, וְזֶה עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְקַשֵּׁר לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת. וְהִתְקַשְּׁרוּת הַיְנוּ אַהֲבַת נֶפֶשׁ, מַה שֶּׁאוֹהֵב לְהַצַּדִּיק מְאֹד, וְעַל יְדֵי זֶה נִכְלָל לִבּוֹ בְּלֵב הַצַּדִּיק. וּלְפִי שֶׁלִּבּוֹ מָלֵא מֵרוּחַ שְׁטוּת, וְהָרוּחַ הוּא הָאֲוִיר, וְטֶבַע הָאֲוִיר לְבַקֵּשׁ לוֹ מָקוֹם פָּנוּי לָצֵאת שָׁם, כַּמְבֹאָר אֵצֶל הַמְחַקְּרִים, וּכְשֶׁמּוֹצֵא הָאֲוִיר מָקוֹם פָּנוּי לָצֵאת שָׁם, הוּא בּוֹקֵעַ וְשׁוֹבֵר בִּמְהִירוּת וּבְבֶהָלָה, וְעַל כֵּן כְּשֶׁנִּכְלָל לִבּוֹ בְּלֵב הַצַּדִּיק, וְלֵב הַצַּדִּיק הוּא חָלָל, בִּבְחִינַת: וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי (תהלים קט). וְעַל כֵּן הָאֲוִיר שֶׁל הָרוּחַ שְׁטוּת הַדָּבוּק בְּלִבּוֹ, שֶׁלִּבּוֹ מָלֵא מִזֶּה הָאֲוִיר, הוּא בּוֹקֵעַ וְשׁוֹבֵר לִבּוֹ בְּבֶהָלָה וּבוֹרֵחַ לַחוּץ, מֵחֲמַת שֶׁמָּצָא מָקוֹם פָּנוּי בְּלֵב הַצַּדִּיק, וְעַל־כֵּן עַל יְדֵי שֶׁמְּגָרֵשׁ בִּמְהִירוּת הָרוּחַ שְׁטוּת מִקִּרְבּוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ לוֹ לֵב נִשְׁבָּר, כִּי נִשְׁבָּר לִבּוֹ עַל יְדֵי מְהִירוּת וּבַהֲלוּת הָרוּחַ שְׁטוּת לָצֵאת כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן לֹא מָצָא לְפִי שָׁעָה מָקוֹם לָצֵאת, וְעַל־כֵּן נִשְׁבָּר הַלֵּב:
וַ'יֹּאמֶר יְיָ סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ (במדבר י״ד:כ׳) – רָאשֵׁי־תֵּבוֹת כּוֹסִי. כִּדְבָרֶךָ – דָּבָר רָאשֵׁי תֵּבוֹת: דִּשַׁנְתָּ בַּשֶּׁמֶן רֹאשִׁי. כִּי יֵשׁ צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ, כְּשֶׁשׁוֹתִין יַיִּן לִפְעָמִים, לִמְחֹל עֲווֹנוֹת עַל יְדֵי זֶה. כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא עו), שֶׁיַּיִן יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי בְּחִינוֹת: זָכָה – נַעֲשֶׂה רֹאשׁ, וּכְשֶׁנַּעֲשֶׂה רֹאשׁ שֶׁהוּא בְּחִינוֹת מֹחִין, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא יָכוֹל לְכַפֵּר עֲווֹנוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ט״ז:י״ד): וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה, וְזֶהוּ: וַיֹּאמֶר ה' סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ, כִּי "דָּבָר" הוּא רָאשֵׁי־תֵּבוֹת: דִּ'שַּׁנְתָּ בַּ'שֶּׁמֶן רֹ'אשִׁי כַּנַּ"ל, שֶׁהִיא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַמֹּחִין, (שֶׁהֵם בְּחִינַת (שמות ל׳:כ״ה): שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ, בְּחִינַת (תהילים קל״ג:ב׳): כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ, כַּיָּדוּעַ). וְזֶה: וַיֹּאמֶר ה' סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ, שֶׁהוּא רָאשֵׁי־תֵּבוֹת כּוֹסִי כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ, שֶׁהַסְּלִיחָה כִּדְּ'בָ'רֶ'ךָ דַּיְקָא. כְּפִי בְּחִינַת דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי שֶׁאַתָּה זוֹכֶה, הַיְנוּ כְּפִי הַמֹּחִין שֶׁזּוֹכֶה הַצַּדִּיק הָאֱמֶת עַל־יְדֵי שְׁתִיַּת הַיַּיִן, כְּמוֹ כֵן זוֹכֶה לִסְלִיחוֹת עֲווֹנוֹת, כִּי עִקַּר הַסְּלִיחָה – עַל־יְדֵי הַחָכְמָה וְהַמֹּחִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁמְּקַבֵּל בִּבְחִינַת: וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: דִּשַּׁנְתָּ בַּשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה (תהילים כ״ג:ה׳), בְּחִינַת: בָּאנוּ בָאֵשׁ וּבַמַּיִם וַתּוֹצִיאֵנוּ לָרְוָיָה (שם סו); כִּי כֵן הָיָה אֵצֶל הָעֵגֶל (שמות ל״ב:כ׳): וַיִּשְׂרֹף אֶת הָעֵגֶל וְכוּ' וַיִּזֶּר עַל פְּנֵי הַמָּיִם:
הַאֻמְנָם אֵלֶם (תהילים נ״ח:ב׳) – שֶׁנַּעֲשֶׂה הָאֻמָּנוּת אִלֵּם, שֶׁאֵין לוֹ דִּבּוּר לְהִתְפָּאֵר, כִּי צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת דִּבּוּר לְהָאֻמָּנוּת, שֶׁיּוּכַל לְהִתְפָּאֵר לְמַעְלָה, וְנַעֲשֶׂה אֱלֹקִים. כִּי י"ה הֵם הַמּוֹחִין, וְזֶה תָּלוּי בִּשְׁמִירַת הַבְּרִית, כִּי שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל – עַל פְּגַם הַבְּרִית, (כַּמּוּבָא בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י פָּרָשַׁת פִּינְחָס):
בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִּרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ. מַלְכוּת הוּא בְּחִינַת כָּבוֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים קמ״ה:י״א): כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמְרוּ; וְהוּא בְּחִינַת רָצוֹן, כִּי רְצוֹנוֹ שֶׁל אָדָם זֶהוּ כְּבוֹדוֹ (ירושלמי פאה פ"א). וּכְשֶׁהָאָדָם מִסְתַּפֵּק וּמִתְרַצֶּה בִּרְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, רַק כְּמוֹ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה, אֲזַי מַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ, כִּי עִקַּר הַמַּלְכוּת – מֵהָרָצוֹן כַּנַּ"ל, וְזֶהוּ: בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִּרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ – כִּי עִקַּר הַמַּלְכוּת הוּא מֵהָרָצוֹן כַּנַּ"ל. אֲבָל כְּשֶׁרוֹצֶה הָאָדָם אֵיזֶה רָצוֹן אַחֵר חוּץ מֵרְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה מַלְכוּת אֲחֵרִים שֶׁל הָעַכּוּ"ם, וּכְפִי הָרָצוֹן הָאַחֵר, כֵּן נַעֲשֶׂה אֵיזֶה מַלְכוּת לְאֵיזֶה עַכּוּ"ם, כִּי צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל רְצוֹנוֹ לְגַמְרֵי נֶגֶד רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ שׁוּם רָצוֹן אַחֵר, רַק כְּמוֹ שֶׁרוֹצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הֵן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מָמוֹן וּבָנִים, הֵן לָאו חַס וְשָׁלוֹם, וְהֵן כָּל שְׁאָר הָרְצוֹנוֹת, לֹא יִרְצֶה שׁוּם רָצוֹן אַחֵר, רַק כְּמוֹ שֶׁרוֹצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ:
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. יִתְגַּדַּל – תָּגֵי דַּל, שֶׁהוּא: תָּגֵי, כֶּתֶר. דַּל, בְּחִינַת יַעֲקֹב שֶׁהוּא עָקֵב בְּחִינַת דַּל. וּבְחִינַת יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת תָּגֵי, כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹקִים וְכוּ (בראשית ל״ב:כ״ט). וְיִתְקַדַּשׁ – ת"ק שַׁדַּי. רַבָּא – בְּאֵר. וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן: (כָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים לֹא נִכְתְּבוּ מֵהֶם כִּי אִם רָאשֵׁי פְּרָקִים, כִּי בִּשְׁעַת אֲמִירַת אֵלּוּ הַדְּבָרִים הַנּוֹרָאִים, לֹא זָכִינוּ שֶׁיְּבָאֲרֵם לָנוּ הֵיטֵב, כְּדַרְכּוֹ תָּמִיד, רַק אֲמָרָם בִּמְהִירוּת בְּדֶרֶךְ רֶמֶז בְּעָלְמָא, וְרָמַז לָנוּ כָּאן כָּל הַכַּוָּנוֹת שֶׁל קַדִּישׁ הַמְבֹאָרִים בְּכַוָּנוֹת הָאֲרִ"י זַ"ל וְכַנַּ"ל. וְאֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ עַד מָה בֵּאוּר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה):
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות קס״ח – אות קס״ט
כ־2 דק׳ · כ־200 מילים · 63% מהספר עד סוף היום
גַּם סִפֵּר מִגֹּדֶל הַבּוּשָׁה שֶׁהָיָה לוֹ - שֶׁהָיָה מִתְבַּיֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָיָה מַרְגִּישׁ מַמָּשׁ הַבּוּשָׁה עַל פָּנָיו. וְהָיָה מַרְגִּישׁ כְּמוֹ מִי שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מֵחֲבֵרוֹ מְאֹד. כִּי הָיָה מַרְגִּישׁ שֶׁמַּתְחִילִין מַרְאֵה פָּנָיו לְהִשְׁתַּנּוֹת לְכַמָּה גְּוָנִין, כְּדֶרֶךְ הַמִּתְבַּיְּשִׁין, מַמָּש בְּלִי שׁוּם שִׁנּוּי. וּכְבָר נִתְבָּאֵר מִגֹּדֶל הַבּוּשָׁה וְהַיִּרְאָה שֶׁהָיְתָה מֻנַּחַת עַל פָּנָיו תָּמִיד, אֲשֶׁר לֹא נִרְאָה כָּזֹאת. וְהָרַב הַקָּדוֹשׁ מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי נַחוּם ז”ל מִטְּשֶׁארְנָבִּיל רָאָה אוֹתוֹ בִּימֵי נְעוּרָיו בִּקְהִלַּת מֶעדְוֶועדִוְוקֶע, וְנִתְבַּהֵל מֵעֹצֶם הַיִּרְאָה שֶׁהָיָה עַל פָּנָיו אָז, וְאָמַר שֶׁמַּה שֶּׁנֶּאֱמַר (שְׁמוֹת כ): “לְמַעַן תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ”, זֶה רוֹאִין בְּחוּשׁ אֶצְלוֹ.
וְעֵינָיו הָיוּ מְאִירוֹת כַּשֶּׁמֶשׁ וְכַיָּרֵחַ מַמָּשׁ; בִּפְרָט בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ, הָיוּ עֵינָיו מְאִירוֹת מְאֹד מְאֹד, וּפָנָיו הָיוּ מְאִירוֹת וּמַאֲדִּימוֹת מְאֹד בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ. וּמִי שֶׁלֹּא רָאָה עֹצֶם קְדֻשָּׁתוֹ וְרִשְׁפֵּי שַׁלְהֶבֶת דְּבֵקוּתוֹ בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ, וְסֵדֶר הַקִּדּוּשׁ שֶׁלּוֹ בְּלֵיל שַׁבָּת עִם סֵדֶר הַשֻּׁלְחָן, וְהַנִּגּוּן שֶׁהָיָה מְזַמֵּר “אַתְקִינוּ סְעוּדָתָא”, “אֲזַמֵּר בִּשְׁבָחִין”, וְאֵיךְ שֶׁהָיָה מְזַמֵּר שְׁאָר הַזְּמִירוֹת: “כָּל מְקַדֵּשׁ”, “מְנוּחָה וְשִׂמְחָה”, וְ”אֵשֶׁת חַיִל” וּ”מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא”, וּמִי שֶׁלֹּא רָאָה זֹאת - לֹא רָאָה טוֹב מֵעוֹלָם. וְכָל מִי שֶׁעָמַד אָז בְּאוֹתוֹ מַעֲמָד, הָיָה מֵעִיד שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִרְאֶה כָּזֹאת עַד שֶׁיָּבוֹא מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. וְאִלּוּ כָּל הַיַּמִּים דְּיוֹ וְכוּ’ אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר אֶפֶס קָצֶה וְעֹצֶם הַיֹּפִי וְהַקְּדֻשָּׁה הַנּוֹרָאָה וְהַיִּרְאָה הָעֲצוּמָה וַעֲרִיבַת נְעִימַת דְּבֵקוּת הַנִּפְלָא שֶׁהָיָה אָז, בַּעֲנָוָה בֶּאֱמֶת, אֲשֶׁר לֹא נִרְאָה כָּזֹאת בָּעוֹלָם.
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות כ׳
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 64% מהספר עד סוף היום
ובתוך כך באו עוד הרבה ספינות עם אנשי חיל מענגלנד גם כן לעכו, ונתרבה שם עוד הפחד יותר ויותר. והיה דחק גדול בעיר, כי היה המקום צר להם להכיל ריבוי אוכלוסין כל כך.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗והיה פחד גדול שם באותו השבת (וכל בני הבית שעמד שם רבנו זכרונו לברכה, כולם פרשו כפיהם). אך אף על פי כן היה להם לרבנו זכרונו לברכה, ולהאיש שהיה עמו קצת נחמה, מה שכבר שכרו ספינה בשבילם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות של״א – אות של״ג
כ־4 דק׳ · כ־370 מילים · 56% מהספר עד סוף היום
(מא) דִּבְרֵי הַמַּעְתִּיק אָמַר עַל דְּבַר הַמִּנְיָן מְיֻחָד שֶׁהָיָה לָהֶם לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּנֶעמְרוֹב לְהִתְפַּלֵּל שָׁם בְּיַחַד וְאַחַר־כָּךְ נִתְבַּטֵּל, אָמַר מִי יוֹדֵעַ מֶה הָיָה אִם הָיָה מִתְקַיֵּם דְּבַר הַמִּנְיָן שֶׁלָּכֶם, הַמִּנְיָן שֶׁלָּכֶם הָיָה בּוֹקֵעַ רְקִיעִים. גַּם פַּעַם אַחַת הָיָה רַבִּי נַפְתָּלִי זַ"ל מְנַגֵּן אֵיזֶה מִזְמוֹר בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ בַּלַּיְלָה עִם עוֹד אֲנָשִׁים מֵאַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ, וְרַבֵּנוּ זַ"ל שָׁכַב כְּבָר עַל מִטָּתוֹ וְקָם רַבֵּנוּ זַ"ל מִמִּטָּתוֹ וְנִכְנַס אֲלֵיהֶם לִשְׁמֹעַ אֶת נְגִינָתָם. וְאַחַר־כָּךְ אָמַר לָהֶם תֵּדְעוּ שֶׁהַנְּגִינָה שֶׁלָּכֶם הָיְתָה בּוֹקַעַת רְקִיעִים וְכוּ', תּוּכְלוּ לְשַׁעֵר עַצְמְכֶם אֲשֶׁר כְּבָר שָׁכַבְתִּי עַל מִטָּתִי, וְהַנְּגִינָה שֶׁלָּכֶם מָשְׁכָה אוֹתִי מִמִּטָּתִי לִכְנֹס אֲלֵיכֶם וְכוּ':
(מב) אָמַר אֲנִי נָהָר הַמְטַהֵר מִכָּל הַכְּתָמִים:
(מג) אָמַר עַל רַבִּי נָתָן וְרַבִּי נַפְתָּלִי "זֵייא זֶענֶען זִיךְ גָאר דִימִיטְן" [הֵם יַהֲלוֹמִים] גַּם פַּעַם אַחַת אָמַר לְאֶחָד שֶׁהָיָה אוֹמֵר לְפָנָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עַל הָרַב רַבִּי נָתָן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁיּוֹדֵעַ בְּבֵרוּר שֶׁבְּוַדַּאי יִהְיֶה צַדִּיק גָּמוּר "גוּטֶער יוּד", וְהִקְפִּיד עָלָיו רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְאָמַר לוֹ אֲנִי אוֹמֵר לְךָ שֶׁהוּא כְּבָר צַדִּיק "עֶר אִיז שׁוֹין אַ גוּטֶער יוּד". גַּם אָמַר לְהָרַב רַבִּי נָתָן וְהָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּעֵת שֶׁנִּתְקָרְבוּ אֵלָיו, הֲלֹא יֵשׁ לִי עִמָּכֶם הֶכֵּרוּת מִכְּבָר, רַק שֶׁזֶּה זְמַן כַּבִּיר אֲשֶׁר לֹא הִתְרָאִינוּ פָּנִים זֶה עִם זֶה, וְעַכְשָׁו אָנוּ רוֹאִין עַצְמֵנוּ זֶה עִם זֶה. "מִיר קֶענֶען זִיךְ שׁוֹין פוּן לַאנְג, נָאר סֶע שׁוֹין אַלַאנְגֶע צַייט אַז מִיר הָאבְּן זִיךְ שׁוֹין נִיט גִּיזֶעהן, אוּן הַיינְט זֶעהֶין מִיר זִיךְ": אָמַר הַמַּעְתִּיק שָׁמַעְתִּי שֶׁפַּעַם אַחַת הָיָה הָרַב הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ מִבַּרְדִּיטְשׁוֹב בְּטִירָהאוִויצֶע, וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה מֵסֵב עַל הַסְּעֻדָּה עִם קְהַל עָם וְעֵדָה גְּדוֹלָה, הִפְלִיג מְאֹד בְּמַעֲלַת קְדֻשַּׁת רַבֵּנוּ זַ"ל מִצַּד עַצְמוֹ, לְבַד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת זְכוּת אֲבוֹתָיו זַ"ל. וְאַחַר־כָּךְ הִפְלִיג מְאֹד בְּמַעֲלַת הַמְקֹרָבִים שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל, וְאָמַר, שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁרֻבָּם כְּכֻלָּם הֵם לוֹמְדִים מֻפְלָגִים, יְרֵאִים וּשְׁלֵמִים וְאַנְשֵׁי־מַעֲשֶׂה וְכוּ'. וְאָז אָמַר עַל הָרַב רַבִּי נָתָן זַ"ל, שֶׁהוּא צַדִּיק. וְאַחַר־כָּךְ בְּנָסְעוֹ מִשָּׁם וְיָשַׁב עִמּוֹ בַּעֲגָלָה שֶׁלּוֹ הָרַב רַבִּי שְׁמוּאֵל יִצְחָק זַ"ל מִטְּשֶׁעהרִין, וְאָז אָמַר לוֹ הָרַב הַקָּדוֹשׁ הַנַּ"ל: תַּאֲמִין לִי, אִם הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁהָעוֹלָם יִשְׁמְעוּ בְּקוֹלִי, אָז הָיִיתִי צוֹעֵק בְּקוֹל גָּדוֹל מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, שֶׁכָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר וְצַדִּיק וְעוֹבֵד הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת, יִהְיֶה זָהִיר וְזָרִיז לְהִתְקָרֵב לְהָרַב הַקָּדוֹשׁ הָרַב רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב, אַךְ יָדַעְתִּי נֶאֱמָנָה כִּי לֹא דַּי לִי שֶׁלֹּא יִשְׁמְעוּ בְּקוֹלִי, אַף גַּם יִתְעוֹרֵר עַל־יְדֵי־זֶה מַחֲלֹקֶת גָּדוֹל גַּם עָלַי. וְאוּלַי יֵשׁ אֶחָד שֶׁמְּהַרְהֵר בִּתְשׁוּבָה עַל־יָדִי, וְאַפְסִיד גַּם אֶת זֹאת עַל־כֵּן אֲנִי מֻכְרָח לִשְׁתֹּק בְּעִנְיָן זֶה:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · ספר · אות א׳ – אות ג׳
כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 65% מהספר עד סוף היום
א. מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לְחַבֵּר אֵיזֶהוּ סֵפֶר וְאֵינוֹ מְחַבְּרוֹ, זֶה כְּמוֹ שִׁכּוּל בָּנִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ב. אֵלּוּ הַמְחַבְּרֵי הַסְּפָרִים – צָרִיךְ לָהֶם לִשְׁקל בַּמִּשְׁקָל אֶת דִּבְרֵי הַסֵּפֶר, אִם יֵשׁ בָּהֶם כְּדֵי סֵפֶר, כִּי עִקַּר הַסֵּפֶר אֵינוֹ אֶלָּא אֵלּוּ הַדְּבָרִים, הַנֶּאֱמָרִים בְּהִתְקַשְּׁרוּת הַנְּשָׁמוֹת בִּבְחִינַת: "זֶה סֵפֶר תּוֹלְדוֹת אָדָם", וְאִם יֵשׁ בּוֹ מְעַט בְּהִתְקַשְּׁרוּת הַנִּזְכָּר לְעֵיל, אֵין בּוֹ כְּדֵי סֵפֶר.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ג. מְבִינֵי מַדָּע יְכוֹלִים לְהָבִין, כְּשֶׁרוֹאִים בְּסֵפֶר חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא, אִם בַּעַל הַמְחַבֵּר חִדֵּשׁ אֵלּוּ הַחִדּוּשִׁין בְּעַצְמוֹ, אוֹ שֶׁכְּבָר הָיָה לְעוֹלָמִים שֶׁחִדֵּשׁ אֵלּוּ הַחִדּוּשִׁין. וּמֵחֲמַת שֶׁלּא הָיָה בָּהֶם כְּדֵי סֵפֶר, נִתְגַּלָּה לְבַעַל הַמְחַבֵּר אֵלּוּ הַחִדּוּשִׁין, כְּדֵי לְחַבְּרָם בְּסִפְרוֹ, אֲבָל בֶּאֱמֶת לא טָרַח עַל אֵלּוּ הַחִדּוּשִׁין, כִּי בָּא לוֹ בְּנָקֵל, כִּי כְּבָר הָיָה מִי שֶׁטָּרַח בִּשְׁבִילָם וְהֵבִיא אוֹתָם לְגִלּוּי.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות כ״ח – אות כ״ט
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 66% מהספר עד סוף היום
וְהִתְחִילוּ לְדַבֵּר עִמּוֹ וְאָמַר לָהֶם גַּם כֵּן כַּנַּ"ל בַּאֲשֶׁר שֶׁכֻּלָּם בְּטָעוּת וּשְׁטוּת גָּדוֹל, וְאֵין זֶה תַּכְלִית כְּלָל [הַיְנוּ שֶׁהַמָּמוֹן אֵינוֹ הַתַּכְלִית כְּלָל] רַק שֶׁיֵּשׁ יָחִיד, שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְכוּ' וּבְנֵי אוֹתָהּ מְדִינָה שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים, שֶׁהֵם כֻּלָּם אֱלקוּת לא יוּכְלוּ לַעֲזר לָכֶם כְּלָל, כִּי הֵם רַק בְּנֵי אָדָם וְכוּ'.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְנֶחֱשָׁב אֶצְלָם לִמְשֻׁגָּע כִּי כָּל בְּנֵי הַמְּדִינָה הָיוּ שְׁקוּעִים בְּטָעוּת שֶׁל הַמָּמוֹן כָּל כָּךְ כַּנַּ"ל עַד שֶׁזֶּה שֶׁדִּבֵּר כְּנֶגֶד דַּעְתָּם וְטָעוּתָם, הָיָה נֶחֱשָׁב לִמְשֻׁגָּע.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · צדיק · אות ל״ז – אות ל״ח
כ־2 דק׳ · כ־210 מילים · 64% מהספר עד סוף היום
צָרִיךְ כָּל אֶחָד לַחֲזֹר וּלְבַקֵּשׁ מְאֹד וּלְהִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַרְבֵּה שֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק אֱמֶת שֶׁיִּהְיֶה גָּדוֹל בְּמַעֲלָה כָּל כָּךְ, שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס בּוֹ הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית. כִּי הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כִּי אִם עַל־יְדֵי כַּמָּה צִמְצוּמִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְדָּמוֹת וְסִבּוּבִים נִפְלָאִים שֶׁהַצַּדִּיק הָאֱמֶת מְסַבֵּב עִם כָּל אֶחָד כְּפִי עֶרְכּוֹ עַד שֶׁיָּבוֹא לְהַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת. עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לָזֶה כִּי אִם עַל־יְדֵי רַבִּי אֲמִתִּי הַמֻּפְלָג בְּמַעֲלָה מְאֹד: (לק"א סי' ל' אות א' ב')
וְצָרִיךְ לְבַקֵּשׁ אַחַר הָרַבִּי הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר, כִּי צְרִיכִין לָזֶה רַבִּי גָּדוֹל מְאֹד, שֶׁיּוּכַל לְהָאִיר גַּם בְּךָ הַשָּׂגַת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְכָל מַה שֶּׁהוּא קָטָן בְּיוֹתֵר, צָרִיךְ רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, שֶׁיִּהְיֶה אֻמָּן נִפְלָא כָּזֶה, שֶׁיּוּכַל לְהַלְבִּישׁ שֵׂכֶל עֶלְיוֹן כָּזֶה, דְּהַיְנוּ הַשָּׂגָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, לְקָטָן וּמְרֻחָק כְּמוֹתוֹ. כִּי כָּל מַה שֶּׁהַחוֹלֶה נֶחֱלָשׁ בְּיוֹתֵר, הוּא צָרִיךְ רוֹפֵא גָּדוֹל בְּיוֹתֵר. עַל־כֵּן אַל תִּטְעֶה לוֹמַר, דַּי לִּי אִם אֶהְיֶה מְקֹרָב אֵצֶל אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט הַמֻּחְזָק בְּיִרְאַת ה' וְנִכְבָּד קְצָת, וְלָמָּה לִי לְבַקֵּשׁ גְּדוֹלוֹת וְלַחֲזֹר אַחַר הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל דַּיְקָא, הַלְוַאי שֶׁאֶהְיֶה מִתְּחִלָּה כְּמוֹ אִישׁ כָּשֵׁר הַזֶּה (כְּמוֹ שֶׁטּוֹעִין בָּזֶה כַּמָּה אֲנָשִׁים), אַל תִּטְעֶה לוֹמַר כֵּן, כִּי אַדְּרַבָּא, כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ בְּנַפְשׁוֹ גֹּדֶל פְּחִיתוּתוֹ וְגֹדֶל רִחוּקוֹ שֶׁנִּתְרַחֵק מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ כֵן הוּא צָרִיךְ דַּוְקָא לְהִתְקָרֵב לְהָרַבִּי הָאֱמֶת הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה מְאֹד מְאֹד, כִּי כָּל מַה שֶּׁהוּא קָטָן בְּיוֹתֵר הוּא צָרִיךְ רַבִּי אֲמִתִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל: (שם)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קל״ח · קטע א׳
כ־3 דק׳ · כ־320 מילים · 64% מהספר עד סוף היום
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, שׁוֹמֵר עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לָעַד, שָׁמְרֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ שֶׁלֹּא נִהְיֶה נִמְשָׁכִים כְּלָל אַחֲרֵי נִגּוּנִים שֶׁל יְלָלָה וְעַצְבוּת שֶׁמְּזַמְּרִין הָרְשָׁעִים בְּרב הָעִתִּים, שֶׁדֶּרֶךְ הָעוֹלָם לְהִמָּשֵׁךְ אַחֲרֵיהֶן מְאד רַחֵם עָלֵינוּ וְשָׁמְרֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מֵהֶם, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה וְכַמָּה קִלְקוּלִים וּפְגָמִים הֵם גּוֹרְמִים עַל יְדֵי הַנִּגּוּנִים שֶׁלָּהֶם, וְכַמָּה הֵם מַזִּיקִים לְיִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרִים רַחֲמָנָא לִצְּלָן רַחֵם עָלֵינוּ בְּכחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, וֶהְיֵה בְּעֶזְרֵנוּ וְשָׁמְרֵנוּ בְּכָל עֵת שֶׁנִּזְכֶּה לְהִנָּצֵל מֵהֶם זַכֵּנוּ לְשַׂמֵּחַ נַפְשֵׁנוּ תָמִיד בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה בְּנִגּוּנִים וּזְמִירוֹת שֶׁל שִׂמְחָה הַמַּמְשִׁיכִים אֶת הַלֵּב אֵלֶיךָ וְלַעֲבוֹדָתְךָ וּלְתוֹרָתְךָ וּלְצַדִּיקֶיךָ בֶּאֱמֶת וְעָזְרֵנוּ בְּכחַ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁנִּזְכֶּה לְהַעֲלוֹת כָּל אֵלּוּ הַנִּגּוּנִים שֶׁל הָרְשָׁעִים עַל יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁתִּתֶּן לָנוּ כּחַ לְהַעֲלוֹתָם וּלְהָפְכָם לְשִׂמְחָה כְּשֶׁנְּזַמֵּר אוֹתָם בְּשַׁבָּת קדֶשׁ וּזְכוּת הַשַּׁבָּת קדֶשׁ יָגֵן עָלֵינוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם שׁוּם כּחַ לְהַמְשִׁיךְ עַצְבוּת וְיָגוֹן וַאֲנָחָה חַס וְשָׁלוֹם, רַק אַדְרַבָּא נִזְכֶּה לְבָרְרָם וּלְהַעֲלוֹתָם וּלְהָפְכָם מִיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, וְנִתְקָרֵב אֵלֶיךָ וְנִהְיֶה נִמְשָׁכִים אַחֲרֶיךָ, וְנָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ ארַח לֵילֵךְ בִּדְרָכֶיךָ וְלַעֲסֹק בְּתוֹרָתֶךָ וּלְקַיֵּם מִצְוֹתֶיךָ, וּלְהִתְדַּבֵּק וּלְהִתְקַשֵּׁר אֵלֶיךָ וּלְצַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים תתשלז מָלֵא רַחֲמִים, שִׂמְחַת יִשְׂרָאֵל רַחֵם עָלֵינוּ, וְשָׁמְרֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ תָמִיד בְּכָל עֵת מִכָּל מִינֵי עַצְבוּת וּמִכָּל הַדְּבָרִים הַמְּבִיאִים וּמַמְשִׁיכִים לִידֵי עַצְבוּת וְיָגוֹן וַאֲנָחָה חַס וְשָׁלוֹם זַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ וְסַבֵּב סִבּוֹת לְטוֹבָה בְּאפֶן שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ עָלֵינוּ שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה עז וְחֶדְוָה תָמִיד, כִּי בְשֵׁם קָדְשְׁךָ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא בָּטָחְנוּ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתֶךָ וּבִפְרָט בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים תְּזַכֵּנוּ בְּרב חֶמְלָתְךָ וַחֲנִינוֹתֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים לִשְׂמחַ בָּהֶם תָּמִיד בְּשִׂמְחָה גְדוֹלָה וּבְחֶדְוָה רַבָּה בְּיוֹתֵר, כָּרָאוּי לָגִיל וְלָשׂוּשׂ בְּיָמִים קְדוֹשִׁים כָּאֵלֶּה "אָגִילָה וְאֶשְׂמְחָה בְּחַסְדֶּךָ אֲשֶׁר רָאִיתָ אֶת עָנְיִי יָדַעְתָּ בְּצָרוֹת נַפְשִׁי אֶשְׂמְחָה וְאֶעֶלְצָה בָךְ אֲזַמְּרָה שִׁמְךָ עֶלְיוֹן" וְאֶזְכֶּה לְהַרְבּוֹת בִּזְמִירוֹת וְשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים בְּשִׂמְחָה וְחֶדְוָה גְדוֹלָה בְּקוֹל שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה בְּנִגּוּנִים שֶׁל חֶדְוָה וְצָהֳלָה בְּלִי שׁוּם אֲחִיזַת עַצְבוּת וּדְאָגָה וּמָרָה שְׁחוֹרָה כְּלָל שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמַּח נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת וִיקֻיַּם בָּנוּ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְנַפְשִׁי תָּגִיל בַּיהוָה תָּשִׂישׂ בִּישׁוּעָתוֹ אָשִׁירָה לַיהוָה בְּחַיָּי אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי, יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי אָנכִי אֶשְׂמַח בַּיהוָה יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי", אָמֵן סֶלָה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות ע
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 67% מהספר עד סוף היום
כִּי מְקָרֵר אֶת חֲמִימוּתוֹ בְּדִבּוּר שֶׁל לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ הַנַּ"ל בִּבְחִינַת חַם לִבִּי בְּקִרְבִּי וְכוּ' דִּבַּרְתִּי בִּלְשׁוֹנִי, אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ מְקָרֵר אֶת חֲמִימוּתוֹ בְּדִבּוּר שֶׁל לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ הַנַּ"ל אָז הָרוּחַ סְעָרָה מְקָרֵר אוֹתוֹ בִּמִקְרֵה לַיְלָה רַחֲמָנָא לִצְלָן. וְכֵן לְהִפּוּךְ עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית זוֹכִין לִשְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ הַנַּ"ל, כִּי הֵם תְּלוּיִים זֶה בָּזֶה וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה הָאָדָם לְזַכֵּךְ אֶת פָּנָיו שֶׁיִּהְיוּ פָּנָיו מְאִירוֹת כָּל כָּךְ, עַד שֶׁיּוּכַל כָּל אֶחָד לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ בְּפָנָיו שֶׁל זֶה הָאִישׁ שֶׁזּוֹכֶה לְתִקּוּן הַבְּרִית וְלִשְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ הַנַּ"ל כְּמוֹ בְּמַרְאָה אֵיךְ פָּנָיו מְשֻׁקָּע בַּחֹשֶךְ וְיָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲפִלּוּ בְּלֹא תּוֹכָחָה וּבְלֹא מוּסָר וְרַק עַל־יְדֵי הַהַבָּטָה בְּפָנָיו לְבַד (שָׁם, סִימָן י"ט).
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות עא – אות עב
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 67% מהספר עד סוף היום
עַל־יְדֵי שֶׁהַצַּדִּיק הַגָּדוֹל יָכוֹל לְהָאִיר לַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה בְּחִינַת "דָּרֵי מַעְלָה" וּלְהוֹדִיעַ לָהֶם כִּי עֲדַיִן אֵינָם יוֹדְעִין כְּלָל מִגְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ. עַל־יְדֵי־זֶה בְעַצְמוֹ יָכוֹל לְקָרֵב הָרְחוֹקִים וְהַנְּמוֹכִים מְאֹד וּלְחַזֵּק אֶת לְבָבָם לְבַל יִתְיָאֲשׁוּ מִן הָרַחֲמִים חַס וְשָׁלוֹם, כִּי עֲדַיִן הַשֵּׁם אִתָּם וְעִמָּם כִּי "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" (שָׁם אוֹת י"ד ט"ו ט"ז וְעַיֵּן גֵּרִים אוֹת י"ד):
מֵעִנְיַן הִתְחַזְּקוּת לְהָאָדָם מֵחֲמַת שֶׁצָּרִיךְ לֵידַע, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן לֵידַע בְּזֶה הָעוֹלָם הֵיכָן הוּא עוֹמֵד וְאוֹחֵז וְזֶה עִקַּר בְּחִירָתוֹ וְנִסְיוֹנוֹ, רַק שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְהַאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ שֶׁאֵין שׁוּם תְּנוּעָה טוֹבָה שֶׁלּוֹ נֶאֱבֶדֶת חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, (עַיֵּן אֱמוּנָה אוֹת ק"א):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · עצה · אות ג
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 70% מהספר עד סוף היום
יָדוּעַ מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: בְּדֶרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ מוֹלִיכִין אוֹתוֹ, וּמִזֶּה בָּאִים כָּל הָעֵצוֹת הַמְקֻלְקָלוֹת, שֶׁנִּדְמֶה לוֹ כִּי מֵאֵת הַשֵּׁם הֵם אוֹ שֶׁהַצַּדִּיק יָעַץ לוֹ כָּךְ, וּבֶאֱמֶת הַכֹּל מִמֶּנּוּ בְּעַצְמוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: אִוֶּלֶת אָדָם תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ וְכוּ', כִּי כְּמוֹ שֶׁשּׁוֹאֲלִין אֶת הַצַּדִּיק, כֵּן הוּא מֵשִׁיב, עַל כֵּן מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל עַצְמוֹ בֶּאֱמֶת, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מְאֹד בְּתַחֲנוּנִים רַבִּים אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֶת הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, שֶׁיָּשִׂימוּ לִבָּם הֵיטֵב עַל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה עִמּוֹ וִירַחֲמוּ עָלָיו בֶּאֱמֶת בְּאֹפֶן שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ עֵצָה אֲמִתִּית, שֶׁיַּצְלִיחַ עַל־יָדָהּ לָנֶצַח בֶּאֱמֶת (הִלְכוֹת תַּעֲנִית, הֲלָכָה ד', אוֹת ח):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'א · מכתב שמח · פסקה 1 – פסקה 8
כ־6 דק׳ · כ־610 מילים · 67% מהספר עד סוף היום
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם א' בַּמִּדְבָּר תר"א בְּרֶסְלֶב.
שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי כַּנָּהוּג.
מִכְתָּבוֹ קִבַּלְתִּי הַיּוֹם וְהָיָה לִי לְנַחַת, וְכָעֵת אֵין מַה לִּכְתֹּב. וִיקַבֵּל רָצוּף פֹּה מִכְתָּב לִלְבוֹב וִיזָרֵז לְשָׁלְחוֹ מִיָּד בְּלִי עִכּוּב, כִּי נָחוּץ הוּא כַּיָּדוּעַ לוֹ. וְאִם בְּתוֹךְ כָּךְ יַגִּיעַ לוֹ מִכְתָּב מִשָּׁם יִכְתֹּב עַל מִכְתָּבִי שֶׁכְּבָר קִבֵּל הָאִגֶּרֶת. וּבְוַדַּאי תַּעֲשֶׂה כָּרָאוּי. וּמֵאֵלֶיךָ תָּבִין כִּי צַעֲרִי גָּדוֹל מְאֹד מֵעִכּוּב הָאִגֶּרֶת מִשָּׁם, וּבְוַדַּאי כָּל מַה דְּעָבֵד רַחֲמָנָא לְטָב, וּבִפְרָט עִסְקֵנוּ שֶׁתָּמִיד בָּא בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם. וְסוֹף כָּל סוֹף הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מוֹשִׁיעַ תָּמִיד, כִּי חַסְדֵי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ וְכוּ'. וַאֲנִי חַי רַק בָּזֶה תָּמִיד בְּכָל הָעֲסָקִים מִגָּדוֹל וְעַד קָטָן, בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן. מָה אֲנִי, כֻּלָּנוּ אֲנִי וְיוֹצְאֵי חֲלָצַי וְכָל הַתְּלוּיִים בָּנוּ כֻּלָּם תְּלוּיִים בְּחַסְדּוֹ. לְךָ ה' קִוִּינוּ, לַחֲסָדָיו וְרַחֲמָיו הַפְּשׁוּטִים שֶׁאֵינָם כָּלִים לְעוֹלָם. וְאֵין פְּנַאי לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְרַמֵּז לְךָ לְצַפּוֹת לִישׁוּעָתוֹ תָּמִיד וְלִשְׂמֹחַ בְּחַסְדּוֹ.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
אוּן טַאקֶי פָארְט הָאפּ [וּבֶאֱמֶת בְּכָל זֹאת שִׂמְחָה].
נִכְתַּב לְאֶחָד מֵאַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ וְחָסֵר הַהַתְחָלָה.
גַּם אָנֹכִי פּוֹרֵס שְׁלוֹמְךָ בְּאַהֲבָה רַבָּה, קֹדֶם פֶּסַח שָׁלַחְתִּי אֵלֶיךָ בַּאֲרִיכוּת קְצָת וְאַחַר־כָּךְ קִבַּלְתִּי מִכְתָּבְךָ מֵחֻתֶּנְךָ רַבִּי יוֹאֵל, נֵרוֹ־יָאִיר, וְתָמַהְתִי שֶׁלֹּא קִבַּלְתָּ מִכְתָּבִי, וְיוֹתֵר מִזֶּה אֲנִי מִתְפַּלֵּא עָלֶיךָ שֶׁלֹּא קִבַּלְתִּי מִכְתָּבְךָ כִּי־אִם פַּעַם אַחַת, וּמֵחֲמַת זֶה מָנַעְתָּ הַטּוֹב מִלִּנְטוֹת יָדִי אֵלֶיךָ, וְגַם מֵחֲמַת שֶׁבַּחֹרֶף הֶעָבַר הָיִיתִי מוּטָל עַל עֶרֶשׂ־דְּוַי בְּאוּמַאן וְנִתְעַכַּבְתִּי שָׁם מֵחֲמַת זֶה יוֹתֵר מֵחֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת, וְאַחַר־כָּךְ הָיִיתִי בְּטִירָהאוִויצֶע וְנִתְמַהְמַהְתִּי בְּהַדֶּרֶךְ יוֹתֵר מִשִּׁבְעָה שָׁבוּעוֹת, וְלֹא רָאִיתִי שָׁם שׁוּב מִכְתָּב מֵאִתְּךָ, וְאָבִיךָ יְדִידֵנוּ נֵרוֹ יָאִיר, כָּלוּ עֵינָיו מִיַּחֵל לְמִכְתָּבֶיךָ וְתוֹחַלְתּוֹ נִכְזְבָה, וּבֶאֱמֶת אֵין אַתָּה יוֹצֵא יְדֵי חוֹבַת אָבִיךָ בְּעִנְיָן זֶה כְּלָל.
וְאַחַר כָּךְ בָּאתִי לְבֵיתִי בַּחֲלִישׁוּת כֹּחַ וּמָצָאתִי מִכְתָּבְךָ בְּיַד רַבִּי נָתָן בֶּן רַבִּי לֵיבּ שֶׁנִּכְתַּב לִפְנֵי כַּמָּה שָׁבוּעוֹת וְלֹא יָדַעְתִּי אָז הֵיכָן אַתָּה, וַאֲנִי בָּאתִי לְבֵיתִי סָמוּךְ לְפוּרִים, וּבֵין פּוּרִים לְפֶסַח שָׁלַחְתִּי לְךָ מִכְתָּבִי הַנַּ"ל וַעֲדַיִן אֵינִי יוֹדֵעַ אִם הִגִּיעַ לְיָדְךָ, וְכָעֵת אֵין לְהוֹסִיף עַל אִגֶּרֶת הַנַּ"ל רַק לְקַיֵּם מַה שֶׁכָּתַבְתִּי שָׁם לִשְׁלֹחַ לִי מֵאִתְּךָ כַּאֲשֶׁר הִבְטַחְתָּ בְּמִכְתָּבְךָ עַל־יְדֵי רַבִּי נָתָן הַנַּ"ל, וְגַם לְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר לְקַבֵּל אֵצֶל אַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ וּבִפְרָט אֵצֶל יְדִידִי רַבִּי צְבִי בר"מ בֶּערְגֶּער וְאֵצֶל יְדִידִי רַבִּי לֶיבְּלֶי בֶּן רַבִּי חַייקְל, וּמֻבְטְחַנִי שֶׁתִּשְׁתַּדֵּל לְטוֹבָתִי עַל צַד הַיּוֹתֵר טוֹב בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר, וְה' הַטּוֹב יִגְמֹר בַּעַדְךָ לְטוֹבָה.
וְאוֹדוֹת מַה שֶּׁכָּתַבְתָּ לִמְחוּתָּנְךָ שֶׁיִּחְיֶה, שֶׁיַּקְדִּים הַנִּשּׂוּאִין מֵהַזְּמַן הֻגְבָּל בְּהַתְּנָאִים, כְּבָר הֵשִׁיב לְךָ שֶׁהוּא דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר, וּכְבָר הָיָה בְּבֵיתִי וְהִתְנַצֵּל עַצְמוֹ הַרְבֵּה, וְאָמַר שֶׁבַּזְּמַן הַמֻגְבָּל יַעֲשֶׂה הַנִּשּׂוּאִין בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאֶפְשָׁר יַקְדִּים עַצְמוֹ שֶׁיִּהְיֶה בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, וְדַעְתִי הוּא שֶׁתָּבוֹא בְּלִי תֵּרוּץ לְפֹה עַל חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, וְאָז יֻגְמַר הַכֹּל בְּכִי טוֹבָה, וְגַם הַסַּךְ חֲמִשִּׁים רוּבָּל שֶׁכְּבָר סִלֵּק מֻנָּח הַשְּׁלִישׁוּת בִּידֵי מִבְטוֹחַ גָּדוֹל, אַךְ כְּבָר הִגִּיעַ הַזְמַן פֵּרָעוֹן וַאֲנִי אֵינִי רוֹצֶה עוֹד לַעֲסֹק בָּזֶה וְאֵינִי רוֹצֶה לְהַשְׁלִישׁ הַשְּׁלִישׁוּת, עַד שֶׁתָּבוֹא בְּעַצְמְךָ וְתַשְׁלִישׁ אֵצֶל מִי שֶׁתִּרְצֶה, הֵן עַל כָּל אֵלֶּה אֵין מִלָּה בִּלְשׁוֹנִי עַתָּה לְהַרְחִיב הַדִּבּוּר רַק תִּרְאֶה לְקַיֵּם דְּבָרַי הַנַּ"ל, לִשְׁלֹחַ לִי מָעוֹת מֵאִתְּךָ אוֹ מֵאֲחֵרִים כְּפִי מַה שֶּׁתּוּכַל, וְאַחַר־כָּךְ תְּזָרֵז עַצְמְךָ לְהָכִין עַצְמֶךָ בְּאֹפֶן שֶׁתָּבוֹא לְפֹה עַל חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה וְיִהְיֶה טוֹב לְפָנֶיךָ בְּכָל הָאֳפָנִים בְּגוּף וְנֶפֶשׁ וּמָמוֹן. וּבְעִנְיַן טוֹבַת הַזּוּג שֶׁיִּחְיוּ, וּבַעַל הַיְשׁוּעוֹת וְהַנֶּחָמוֹת יְנַחֵם וְיוֹשִׁיעַ אוֹתְךָ בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת בְּאֹפֶן שֶׁתִּזְכֶּה לִבְרֹחַ וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ מִכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֶיךָ עַד שֶׁיִּתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה.
וְיֵשׁ בָּזֶה הַרְבֵּה הַרְבֵּה לְדַבֵּר אַךְ אֵין הַזְּמַן וְהַיְרִיעָה מַסְפֶּקֶת, וְגַם כִּי אֲנִי מְצַפֶּה שֶׁתָּבוֹא בְּעַצְמְךָ אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם כַּנַּ"ל, וְאָז פָּנִים אֶל פָּנִים נְדַבֵּר בִּישׁוּעוֹת ה' כְּכָל אֲשֶׁר יַעֲמֹס לָנוּ חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר לֹא תָמְנוּ וְכוּ' נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ.
דִּבְרֵי אוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת לָנֶצַח וּמְצַפֶּה לִתְשׁוּבָתוֹ תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ לִרְאוֹתוֹ מְהֵרָה בְּשִׂמְחָה.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם רַב לְכָל בְּנֵי־בֵיתוֹ וְלִבְנוֹ הֶחָתָן שֶׁיִּחְיֶה, וּלְחוֹתְנוֹ יְדִידִי נֵרוֹ יָאִיר, גַּם הוּא יְקַיֵּם לִשְׁלֹחַ אֵיזֶה סַךְ כַּאֲשֶׁר כָּתַבְתִּי בָּאִגֶּרֶת הַקָּדוּם, וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ הַיְקָרִים בְּאַהֲבָה רַבָּה, כָּל מַה שֶּׁיִּשְׁלַח יִשְׁלַח רַק לִקְהִלַּת טוּלְטְשִׁין לִבְנִי רַבִּי יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה, וְגַם הָאִגֶּרֶת הַזֶּה אָנוּ שׁוֹלְחִים לְטוּלְטְשִׁין בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיֶה בָּטוּחַ שֶׁיַּגִּיעַ לְיָדָם בְּעֶזְרַת ה' יִתְבָּרַךְ.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות מ' · פסקה 7
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 66% מהספר עד סוף היום
רַב מְשַׁרְשְׁיָא בַּר רַב. רַב מְשַׁרְשְׁיָא בֶּן בְּנוֹ שֶׁל רַב אַחָא בַּר רַב. רַב מְשַׁרְשְׁיָא בְּרֵיהּ דְרַב חִיָיא.
רַב מְשַׁרְשְׁיָא בְּרַב אַמִי. רַב מְשַׁרְשְׁיָא בְּרֵיהּ דְרַב נָתָן. רַב מְשַׁרְשְׁיָא בְּרֵיהּ דְרַב אִידִי. רַב מְשַׁרְשְׁיָא בְּרַב דִימִי.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן קכ״ב · סעיף י״ג – סעיף ה׳
כ־4 דק׳ · כ־410 מילים · 62% מהספר עד סוף היום
רֹאשׁ חֹדֶשׁ אָב שֶׁחָל בְּעֶרֶב שַׁבָּת, מִי שֶׁרָגִיל לִרְחוֹץ בְּחַמִּין בְּכָל עֶרֶב שַׁבָּת, מֻתָּר גַּם עַתָּה לִרְחוֹץ אֲפִלּוּ בְּחַמִּין. אֲבָל בְּעֶרֶב שַׁבָּת חֲזוֹן, אָסוּר לִרְחוֹץ בְּחַמִּין אֲפִלּוּ לְמִי שֶׁרָגִיל בְּכָךְ, כִּי אִם פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו. וְכֵן מִי שֶׁרָגִיל בַּחֲפִיפַת הָרֹאשׁ כָּל עֶרֶב שַׁבָּת, מֻתָּר לוֹ גַּם עַתָּה, אַךְ לֹא בְּבוֹרִית [בְּסַבּוֹן] (זייף), וְלֹא בְּמֵי אֵפֶר (לויג). וּמִי שֶׁרָגִיל לִטְבּוֹל כָּל עֶרֶב שַׁבָּת, מֻתָּר לוֹ גַּם עַתָּה לִטְבּוֹל בְצוֹנֵן. אֲבָל מִי שֶׁמְבַטְּלָהּ לִפְעָמִים, אָסוּר לוֹ.
אָבֵל שֶׁחָל יוֹם שְׁלֹשִׁים שֶׁלּוֹ בְּי"ח בְּתַמּוּז אוֹ אַחַר כָּךְ עַד עֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ אָב, מֻתָּר לוֹ לְהִסְתַּפֵּר. אֲבָל מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ וָאֵילָךְ, גַּם בִּכְהַאי גַּוְנָא, אָסוּר בְּכִבּוּס וּבְתִסְפֹּרֶת (עַיֵּן אליהו רבא סִימָן תקנ"א סָעִיף קטן ל"ב).
מִילָה שֶׁהִיא בְּתִשְׁעָה יָמִים אֵלּוּ, נוֹהֲגִין שֶׁהַמּוֹהֵל וְהַסַנְדָּק וַאֲבִי הַבֵּן וְאִמוֹ לוֹבְשִׁין בִּגְדֵי שַׁבָּת. אֲבָל הַמַּכְנִיס אֶת הַתִּינוֹק (געפאטער), אָסוּר. אַךְ הָאִשָּׁה הַמַּכְנֶסֶת אֶת הַתִּינוֹק, נוֹהֶגֶת לִלְבּוֹשׁ בִּגְדֵי שַׁבָּת, כֵּיוָן שֶׁזּוֹהִי כָּל מִצְוָתָהּ. וְגִלּוּחַ, יֵשׁ לְהַתִּיר לָהֶם קֹדֶם שַׁבָּת חֲזוֹן. אֲבָל אַחַר כָּךְ אָסוּר.
כְּבָר כָּתַבְנוּ בְּסָעִיף ט', כִּי בְּשַׁבָּת חֲזוֹן לוֹבְשִׁין בִּגְדֵי פִּשְׁתָּן לָבָן, דְּהַיְנוּ הַכְּתֹנֶת וּפוּזְמְקָאוֹת [וְהַגַּרְבַּיִם], שֶׁאֵינָן אֶלָּא מִפְּנֵי הַזֵּעָה. אֲבָל שְׁאָר בִּגְדֵי שַׁבָּת, תַּלְיָא בְּמִנְהַג הַמְּקוֹמוֹת אִם לְהַחְלִיפָן אוֹ לֹא. וּבְבֵית הַכְּנֶסֶת מַחְלִיפִין אֶת הַפָּרֹכֶת וְהַמַּפּוֹת וְהַמְּעִילִים בְּשַׁבָּת חֲזוֹן, אַךְ לֹא בְּשַׁבָּת שֶׁחָל בּוֹ תִּשְׁעָה בְּאָב.
נוֹהֲגִין בְּשַׁבָּת חֲזוֹן לִקְרוֹת לְמַפְטִיר אֶת הָרַב שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לְקוֹנֵן, וְלֹא יַעֲלֶה אָז לִשְׁלִישִׁי (מגן אברהם סִימָן רפב סָעִיף קטן יד).
בְּרִית מִילָה וְכֵן פִּדְיוֹן הַבֵּן שֶׁחָל בְּעֶרֶב תִּשְׁעָה בְּאָב, עוֹשִׂין הַסְּעוּדָּה קֹדֶם חֲצוֹת הַיּוֹם (וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן קכב סָעִיף ח) (תקנא).
לֹא יְטַיֵּל בְּעֶרֶב תִּשְׁעָה בְּאָב. וְנוֹהֲגִין שֶׁלֹּא לִלְמֹד אַחַר צָהֳרַיִם, כִּי אִם בִּדְבָרִים שֶׁמֻּתָּרִים לִלְמֹד בְּתִשְׁעָה בְּאָב (תקנג).
בְּעִנְיַן סְעוּדָה הַמַּפְסֶקֶת יֵשׁ כַּמָּה דִּינִים, וְהַמִּנְהָג הַיָּשָׁר הוּא לֶאֱכֹל קֹדֶם מִנְחָה סְעוּדַּת קֶבַע, וְאַחַר כָּךְ מִתְפַּלְּלִין מִנְחָה, וְאֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן, מִשּׁוּם דְּתִשְׁעָה בְּאָב אִקְרֵי מוֹעֵד, דִּכְתִיב, קָרָא עָלַי מוֹעֵד. וְסָמוּךְ לָעֶרֶב, יוֹשְׁבִין עַל הָאָרֶץ וְאֵין צְרִיכִים לַחֲלֹץ הַמִּנְעָלִים. וְלֹא יֵשְׁבוּ שְׁלשָׁה בְּיַחַד, שֶׁלֹּא יִתְחַיְבוּ בְּזִמּוּן. וְאוֹכְלִין רַק פַּת עִם בֵּיצָה מְבֻשֶּׁלֶת קָשָׁה וְקָרָה. וְטוֹבְלִין קְצָת פַּת בְּאֵפֶר וְאוֹכְלִין. וְצָרִיךְ לִזָהֵר לְהַפְסִיק מִבְּעוֹד יוֹם (אִם מֻתָּר לֶאֱכֹל אַחַר כָּךְ, עַיֵן לְקַמָּן סִימָן קלא סָעִיף יב) (תקנב תקנג).
מִי שֶׁמִּתְעַנֶּה כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה שֵׁנִי וַחֲמִישִּׁי וְאֵרַע בּוֹ עֶרֶב תִּשְׁעָה בְּאָב, יִשְׁאַל עַל נִדְרוֹ. וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ יָאר צֵייט [יוֹם זִכָּרוֹן לְהוֹרָיו] בְּעֶרֶב תִּשְׁעָה בְּאָב, יַתְנֶה בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלֹּא לְהִתְעַנּוֹת רַק עַד אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם, וְיִתְפַּלֵּל מִנְחָה גְּדוֹלָה, דְּהַיְנוּ חֲצִי שָׁעָה לְאַחַר הַצָהֳרַיִם, וְיֹאכַל סְעוּדָה, וְאַחַר כָּךְ סָמוּךְ לָעֶרֶב יֹאכַל סְעוּדָה הַמַּפְסֶקֶת (תקנב).
בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, אָסוּר בְּכָל מַה שֶּׁאָסוּר בְּתִשְׁעָה בְּאָב, וְלָכֵן צְרִיכִין לַחֲלֹץ אֶת הַמִּנְעָלִים קֹדֶם בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת.
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קל״ח
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, שׁוֹמֵר עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לָעַד, שָׁמְרֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ שֶׁלֹּא נִהְיֶה נִמְשָׁכִים כְּלָל אַחֲרֵי נִגּוּנִים שֶׁל יְלָלָה וְעַצְבוּת שֶׁמְּזַמְּרִין הָרְשָׁעִים בְּרב הָעִתִּים, שֶׁדֶּרֶךְ הָעוֹלָם לְהִמָּשֵׁךְ אַחֲרֵיהֶן מְאד רַחֵם עָלֵינוּ וְשָׁמְרֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מֵהֶם, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה וְכַמָּה קִלְקוּלִים וּפְגָמִים הֵם גּוֹרְמִים עַל יְדֵי הַנִּגּוּנִים שֶׁלָּהֶם, וְכַמָּה הֵם מַזִּיקִים לְיִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרִים רַחֲמָנָא לִצְּלָן רַחֵם עָלֵינוּ בְּכחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, וֶהְיֵה בְּעֶזְרֵנוּ וְשָׁמְרֵנוּ בְּכָל עֵת שֶׁנִּזְכֶּה לְהִנָּצֵל מֵהֶם זַכֵּנוּ לְשַׂמֵּחַ נַפְשֵׁנוּ תָמִיד בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה בְּנִגּוּנִים וּזְמִירוֹת שֶׁל שִׂמְחָה הַמַּמְשִׁיכִים אֶת הַלֵּב אֵלֶיךָ וְלַעֲבוֹדָתְךָ וּלְתוֹרָתְךָ וּלְצַדִּיקֶיךָ בֶּאֱמֶת וְעָזְרֵנוּ בְּכחַ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁנִּזְכֶּה לְהַעֲלוֹת כָּל אֵלּוּ הַנִּגּוּנִים שֶׁל הָרְשָׁעִים עַל יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁתִּתֶּן לָנוּ כּחַ לְהַעֲלוֹתָם וּלְהָפְכָם לְשִׂמְחָה כְּשֶׁנְּזַמֵּר אוֹתָם בְּשַׁבָּת קדֶשׁ וּזְכוּת הַשַּׁבָּת קדֶשׁ יָגֵן עָלֵינוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם שׁוּם כּחַ לְהַמְשִׁיךְ עַצְבוּת וְיָגוֹן וַאֲנָחָה חַס וְשָׁלוֹם, רַק אַדְרַבָּא נִזְכֶּה לְבָרְרָם וּלְהַעֲלוֹתָם וּלְהָפְכָם מִיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, וְנִתְקָרֵב אֵלֶיךָ וְנִהְיֶה נִמְשָׁכִים אַחֲרֶיךָ, וְנָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ ארַח לֵילֵךְ בִּדְרָכֶיךָ וְלַעֲסֹק בְּתוֹרָתֶךָ וּלְקַיֵּם מִצְוֹתֶיךָ, וּלְהִתְדַּבֵּק וּלְהִתְקַשֵּׁר אֵלֶיךָ וּלְצַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים תתשלז מָלֵא רַחֲמִים, שִׂמְחַת יִשְׂרָאֵל רַחֵם עָלֵינוּ, וְשָׁמְרֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ תָמִיד בְּכָל עֵת מִכָּל מִינֵי עַצְבוּת וּמִכָּל הַדְּבָרִים הַמְּבִיאִים וּמַמְשִׁיכִים לִידֵי עַצְבוּת וְיָגוֹן וַאֲנָחָה חַס וְשָׁלוֹם זַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ וְסַבֵּב סִבּוֹת לְטוֹבָה בְּאפֶן שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ עָלֵינוּ שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה עז וְחֶדְוָה תָמִיד, כִּי בְשֵׁם קָדְשְׁךָ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא בָּטָחְנוּ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתֶךָ וּבִפְרָט בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים תְּזַכֵּנוּ בְּרב חֶמְלָתְךָ וַחֲנִינוֹתֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים לִשְׂמחַ בָּהֶם תָּמִיד בְּשִׂמְחָה גְדוֹלָה וּבְחֶדְוָה רַבָּה בְּיוֹתֵר, כָּרָאוּי לָגִיל וְלָשׂוּשׂ בְּיָמִים קְדוֹשִׁים כָּאֵלֶּה "אָגִילָה וְאֶשְׂמְחָה בְּחַסְדֶּךָ אֲשֶׁר רָאִיתָ אֶת עָנְיִי יָדַעְתָּ בְּצָרוֹת נַפְשִׁי אֶשְׂמְחָה וְאֶעֶלְצָה בָךְ אֲזַמְּרָה שִׁמְךָ עֶלְיוֹן" וְאֶזְכֶּה לְהַרְבּוֹת בִּזְמִירוֹת וְשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים בְּשִׂמְחָה וְחֶדְוָה גְדוֹלָה בְּקוֹל שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה בְּנִגּוּנִים שֶׁל חֶדְוָה וְצָהֳלָה בְּלִי שׁוּם אֲחִיזַת עַצְבוּת וּדְאָגָה וּמָרָה שְׁחוֹרָה כְּלָל שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמַּח נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת וִיקֻיַּם בָּנוּ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְנַפְשִׁי תָּגִיל בַּיהוָה תָּשִׂישׂ בִּישׁוּעָתוֹ אָשִׁירָה לַיהוָה בְּחַיָּי אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי, יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי אָנכִי אֶשְׂמַח בַּיהוָה יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי", אָמֵן סֶלָה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 249 מתוך 385 במחזור של שנת ה׳תשפ״ז
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־35 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת ט״ו באייר): בהר
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־18 במאי 2027, בשעה 19:29 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ספירה ושבועות
עַל־יְדֵי שִׂמְחַת פּוּרִים בְּהַמְחָאַת כַּף וְרִקּוּדִין, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְקַיֵּם מִצְוַת סְפִירַת הָעֹמֶר בִּשְׁלֵמוּת, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה בְּנִגְלֶה וְנִסְתָּר: (לק"א סי' י' אות ח')
שנה מעוברת: הסדר מחולק ל־385 ימים.
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.