ספירה ושבועות
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ספירה ושבועות
ליקוטי עצות · מועדי ה' · ספירה ושבועות · קטע ה׳
בְּשָׁבוּעוֹת מְקַבְּלִין הַתּוֹרָה, וְאָז יְכוֹלִין לְקַבֵּל חִיּוּת חָדָשׁ וּלְהַמְשִׁיךְ רְפוּאָה לְהָרֵאָה: (לק"א סי' רס"ז)
הלימוד ליום הזה
פותחים את היום עם תורת רבנו
שבת קודש, ט״ו באייר ה׳תשפ״ז · 22 במאי 2027
התקדמות הלימוד
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
לימוד היום
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה קפ״ה · אות א׳ – אות א׳
כ־8 דק׳ · כ־850 מילים · 63% מהספר עד סוף היום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה קפ״ה · אות א׳ · חלק 1 מתוך 2 (חלוקת האתר)אִיתָא בַּזֹּהַר (ויקרא דף ד:): כַּד יִשְׂרָאֵל אִשְׁתְּלִמוּ בְּעוֹבְדַיְהוּ, כִּבְיָכוֹל שְׁמָא קַדִּישָׁא אִשְׁתְּלִם וְכוּ'. וְעִקַּר הַשְּׁלֵמוּת הִיא הַיִּרְאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים י׳:י״ב): מָה ה' אֱלֹקֶיךָ שׁוֹאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה; וְעַל כֵּן נִקְרֵאת יִרְאָה סוֹף דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (סוף קהלת): סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע, אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא; כִּי הִיא שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים. וְיֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי יְרָאוֹת: יֵשׁ מִי שֶׁהוּא יָרֵא מֵה' מִגְּדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ בְּגִין דְּאִיהוּ רַב וְשַׁלִּיט, וְיֵשׁ יִרְאָה לְמַטָּה מִמֶּנָּה, הַיְנוּ שֶׁבָּא לְיִרְאָה עַל־יְדֵי יִרְאוֹת תַּחְתּוֹנוֹת, עַל־יְדֵי שֶׁיָּרֵא מֵחַיָּה אוֹ מִשַּׂר אוֹ מִפַּחַד אַחֵר, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא נִזְכָּר וּבָא לְיִרְאַת ה'. וְיִרְאָה הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁהִיא עַל יְדֵי הִתְבּוֹנְנוּת הַשֵּׂכֶל בִּגְדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ, הִיא בְּחִינוֹת א. כִּי הַיִּרְאָה הִיא בְּחִינַת מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (אבות פ"ג): אִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ שֶׁל מַלְכוּת וְכוּ'. וְהִיא בְּחִינוֹת דָּלֶת, בְּגִין דְּלֵית לָהּ מִגַּרְמַהּ כְּלוּם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְיִרְאָה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הִתְבּוֹנְנוּת הַשֵּׂכֶל בִּגְדֻלָּתוֹ, וְהַשֵּׂכֶל נִקְרָא יוּד, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַשִׁ"י: אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה, שֶׁרָאוּי לִכְתֹּב שָׁר מֹשֶׁה, אֶלָּא יוּד עַל שֵׁם הַמַּחֲשָׁבָה נֶאֶמְרָה, וְהַהַמְשָׁכָה מֵהַשֵּׂכֶל לְהַיִּרְאָה הוּא בְּחִינַת וָאו, וְזֶה א. וְהַיִּרְאָה הַשְּׁנִיָּה שֶׁהִיא בָּאָה מִדְּבָרִים תַּחְתּוֹנִים, הִיא בְּחִינַת אד, כִּי הִיא בְּחִינַת דַּלֵּי דָּלֶת, שֶׁאֵינָהּ נִמְשֶׁכֶת מֵהַשֵּׂכֶל, אֶלָּא מֵהַדְּבָרִים תַּחְתּוֹנִים, וְעַל־יְדֵי הַיִּרְאָה זוֹ אֵינוֹ נִמְשָׁךְ רַק הַשְׁפָּעוֹת בָּעוֹלָם, כִּי הוּא בְּחִינַת הַעֲלָאַת מַיִּין נֻקְבִּין, כְּמוֹ כְּשֶׁאֶחָד צָרִיךְ לַחֲבֵרוֹ וּמְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ, וְעַל־יְדֵי הַבַּקָּשָׁה פּוֹעֵל אֶצְלוֹ הַדָּבָר, מֵחֲמַת שֶׁדִּבּוּרָיו וּבַקָּשָׁתוֹ שֶׁהִכְנִיעַ עַצְמוֹ לַחֲבֵרוֹ וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ, נַעֲשׂוּ אֵלּוּ הַדִּבּוּרִים בְּחִינַת הַעֲלָאַת מַיִּין נֻקְבִּין, וּפוֹעֲלִים הַבַּקָּשָׁה אֵצֶל חֲבֵרוֹ לְהַשְׁפִּיעַ לוֹ מַה שֶּׁצָּרִיךְ. כֵּן מַה שֶּׁמַּעֲלָה הַיִּרְאָה מֵהַדְּבָרִים הַתַּחְתּוֹנִים, נַעֲשֶׂה מִזֶּה בְּחִינַת הַעֲלָאַת מַיִּין נֻקְבִּין, וְנִמְשָׁכִין הַשְׁפָּעוֹת בָּעוֹלָם. וְזֶה בְּחִינַת (בראשית ב׳:ו׳): וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ – עַל־יְדֵי הַיִּרְאָה הַתַּחְתּוֹנָה זוֹ, שֶׁהִיא בְּחִינַת אֵד כַּנַּ"ל, עַל יְדֵי זֶה: וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה – כִּי עַל יָדָהּ נִמְשָׁכִין הַשְׁפָּעוֹת כַּנַּ"ל. וּכְשֶׁנִּמְשָׁךְ הַשֶּׁפַע, צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, שֶׁלֹּא יִינְקוּ הַחִיצוֹנִים מִמֶּנּוּ, וְהַכְּלִי הִיא בְּחִינַת מֵם סְתוּמָה, וְזֶה אוֹתִיּוֹת אָדָם. וְעַל יְדֵי הַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהָרָצוֹן לִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק, נַעֲשֶׂה רֹשֶׁם הַכְּלִי, כְּמוֹ אֻמָּן כְּשֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת כְּלִי צָרִיךְ לְצַיֵּר וְלַחֲקֹק מִתְּחִלָּה רֹשֶׁם וְצִיּוּר הַכְּלִי, וְאַחַר־כָּךְ עוֹשֶׂה הַכְּלִי, כֵּן בְּזֶה הָרָצוֹן לִנְסֹעַ נַעֲשֶׂה הַצִּיּוּר וְרֹשֶׁם הַכְּלִי, וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁבָּא אֵלָיו נַעֲשֶׂה הַכְּלִי. וְזֶה (שמואל־א טז):
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה קפ״ה · אות א׳ · חלק 2 מתוך 2 (חלוקת האתר)אָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם – עַל־יְדֵי יִרְאָה לַעֵינַיִם, הַיְנוּ הַיִּרְאָה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁמְּקַבֵּל עַל־יְדֵי מַה שֶּׁרוֹאֶה בָּעֵינַיִם כַּנַּ"ל, עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת אָדָם, הַיְנוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין הַשְׁפָּעוֹת עַל יְדֵי אֵד שֶׁהוּא בְּחִינַת יִרְאָה זוֹ כַּנַּ"ל. וְהַמֵם הוּא הַכְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע כַּנַּ"ל, אֲבָל עַל יְדֵי הַיִּרְאָה הָעֶלְיוֹנָה הַנַּ"ל, שֶׁהִיא בָּאָה מֵהַשְׂכָּלַת הַלֵּב בְּרוֹמְמוּתוֹ, עַל יָדָהּ אִשְׁתְּלִם שְׁמָא קַדִּישָׁא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כַּנַּ"ל, וְזֶה: וַה' יִרְאֶה לַלֵּבָב – שֶׁעַל יְדֵי יִרְאָה לַלֵּבָב, שֶׁהוּא בְּחִינַת יִרְאָה עֶלְיוֹנָה, שֶׁהִיא בָּאָה מֵהַשְׂכָּלַת הַלֵּב בְּרוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל. עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁלָם שֵׁם ה'. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַנַּ"ל: כַּד יִשְׂרָאֵל אִשְׁתְּלִמוּ בְּעוֹבְדַיְהוּ שְׁמָא קַדִּישָׁא אִשְׁתְּלִם; וְעִקַּר הַשְּׁלֵמוּת הִיא הַיִּרְאָה כַּנַּ"ל, וְזֶהוּ: וַה' יִרְאֶה לַלֵּבָב – כִּי עַל יְדֵי יִרְאָה עֶלְיוֹנָה הַנַּ"ל, שֶׁהִיא בְּחִינוֹת יִרְאֶה לַלֵּבָב, נִשְׁלָם שֵׁם ה' כַּנַּ"ל: [זֶה הַמַּאֲמָר שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ, שֶׁהוּא שַׁיָּךְ עַל פָּסוּק: יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל חָיִל יֵרָאֶה אֶל אֱלֹקִים בְּצִיּוֹן (תהלים פד), וְאֵינִי יוֹדֵעַ הַפֵּרוּשׁ, אַךְ כְּפִי הַנִּרְאֶה, יֵשׁ שַׁיָּכוּת לְסוֹף הַמִּקְרָא לְעִנְיַן מַאֲמָר הַנַּ"ל; עַיֵּן שָׁם מַה שֶּׁכָּתוּב בְּסוֹפוֹ, שֶׁעַל יְדֵי הַהִשְׁתּוֹקְקוּת לִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק נַעֲשֶׂה צִיּוּר וְרֹשֶׁם הַכְּלִי וְכוּ'. וְזֶהוּ בְּחִינַת: יֵרָאֶה אֶל אֱלֹקִים בְּצִיּוֹן. צִיּוֹן זֶה בְּחִינַת צִיּוּן וְרֹשֶׁם הַכְּלִי, שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל יְדֵי הַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְכוּ' כַּנַּ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּחִינַת: יֵרָאֶה אֶל אֱלֹקִים בְּצִיּוֹן; הַיְנוּ עַל־יְדֵי צִיּוּן וְרֹשֶׁם הַכְּלִי, שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הִשְׁתּוֹקְקוּתוֹ הַגְּדוֹלָה בַּתְּחִלָּה. וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁכָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ יְגִיעוֹת וְטִרְחוֹת יוֹתֵר בִּתְחִלַּת הַהִתְקָרְבוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְנִיעוֹת רַבּוֹת וּגְדוֹלוֹת, כְּגוֹן מֵאָבִיו וְאִשְׁתּוֹ וְחוֹתְנוֹ אוֹ מִשְּׁאָר בְּנֵי אָדָם, שֶׁמּוֹנְעִים וּמְעַכְּבִים אוֹתוֹ מְאֹד, וּמְנִיעוֹת מֵחֲמַת מָמוֹן, וּשְׁאָרֵי מְנִיעוֹת וְעִכּוּבִים וּבִלְבּוּלִים, שֶׁמִּשְׁתַּטְּחִים לְפָנָיו וּמוֹנְעִים אוֹתוֹ מְאֹד, וְהוּא צָרִיךְ לְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרֹחַ מְאֹד לְשַׁבְּרָם – כָּל אֵלּוּ הַיְגִיעוֹת וְהַטְּרָחוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּתְחִלַּת הַהִתְקָרְבוּת, הֵם טוֹבָה גְּדוֹלָה לְהָאָדָם, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל הַרְבֵּה קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה, כִּי עַל־יְדֵי הַיְגִיעוֹת שֶׁבַּתְּחִלָּה נַעֲשֶׂה הַכְּלִי, וְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ יוֹתֵר יְגִיעוֹת וְטִרְחוֹת וְכוּ', יֵשׁ לוֹ כְּלִי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר לְקַבֵּל אַחַר כָּךְ בְּתוֹכוֹ שֶׁפַע קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְזֶה בְּחִינַת: יֵרָאֶה אֶל אֱלֹקִים בְּצִיּוֹן, כַּנַּ"ל].
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה קפ״ו · אות א׳מַה שֶּׁמְּסַפְּרִין מוֹפְתִים מֵהַצַּדִּיקִים שֶׁבִּמְדִינוֹת קיר"ה (דְּוִין), הוּא מֵחֲמַת שֶׁאַנְשֵׁיהֶם הֵם אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים וּמַאֲמִינִים בְּהַצַּדִּיקִים, כִּי עַל יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהֵם מַאֲמִינִים בְּדִבְרֵי הַצַּדִּיק, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלִּין מוֹפְתִים. כִּי בֶּאֱמֶת הַצַּדִּיק בְּוַדַּאי מָלֵא מוֹפְתִים, וּכְשֶׁהוּא מַאֲמִין בְּהַצַּדִּיק וְנוֹתֵן עֵינָיו וְלִבּוֹ עַל דִּבְרֵי הַצַּדִּיק, עַל כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר, כִּי מַאֲמִין שֶׁכָּל דְּבָרָיו אֱמֶת וָצֶדֶק וּבְכַוָּנָה מְכֻוֶּנֶת, אֲזַי אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁבָּא לְבֵיתוֹ, כָּל מַה שֶּׁיֶּאֱרַע אוֹתוֹ, הוּא מִסְתַּכֵּל הֵיטֵב עַל כָּל דָּבָר שֶׁיֶּאֱרַע לוֹ, וּמֵבִין לְמַפְרֵעַ בְּדִבְרֵי הַצַּדִּיק, שֶׁדִּבֵּר עִמּוֹ בִּהְיוֹתוֹ אֶצְלוֹ, שֶׁזֶּה הָיְתָה כַּוָּנַת הַצַּדִּיק שֶׁרָמַז לוֹ בְּתוֹךְ דְּבָרִים שֶׁדִּבֵּר עִמּוֹ, וְכֵן כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁיִּזְדַּמֵּן לוֹ, הוּא מוֹצֵא הַכֹּל בְּדִבְרֵי הַצַּדִּיק לְמַפְרֵעַ, שֶׁרָמַז לוֹ שֶׁיִּהְיֶה כֵּן, נִמְצָא שֶׁנַּעֲשֶׂה וְנִתְגַּלֶּה הַמּוֹפְתִים עַל־יְדֵי־זֶה. וְכֵן מָצִינוּ אֵצֶל הַנְּבִיאִים, שֶׁבְּעֵת שֶׁאָמַר הַנָּבִיא הַנְּבוּאָה הָיְתָה בְּרֶמֶז, וְלֹא הָיוּ מְבִינִים נְבוּאָתוֹ בְּפֵרוּשׁ עַל מָה מְרַמֵּז, וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁנִּתְקַיֵּם דִּבְרֵי הַנָּבִיא, הָיוּ יוֹדְעִין לְמַפְרֵעַ שֶׁנִּתְקַיֵּם דִּבְרֵי הַנָּבִיא שֶׁהִתְנַבֵּא וְרָמַז עַל זֶה מִקֹּדֶם, וְהֵבִינוּ דִּבְרֵי הַנָּבִיא לְמַפְרֵעַ, שֶׁהִתְכַּוֵּן עַל זֶה. וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּדָנִיֵּאל, שֶׁמְּרַמֵּז עַל סוֹף קֵץ הַגְּאֻלָּה, וְעַתָּה הַדְּבָרִים סְתוּמִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם (דניאל י״ב:ד׳): סְתֹם הַדְּבָרִים וַחֲתֹם, כִּי אֵין אָדָם יוֹדֵעַ עַתָּה אֵיךְ מְרֻמָּז שָׁם זְמַן הַגְּאֻלָּה; אֲבָל לֶעָתִיד, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, כְּשֶׁיְּקֻיַּם הַדְּבָרִים וְיַגִּיעַ קֵץ הָאֱמֶת וְיָבוֹא מְשִׁיחֵנוּ, אֲזַי יֵדְעוּ לְמַפְרֵעַ אֵיךְ שֶׁמְּרֻמָּז בִּדְבָרָיו זְמַן הַקֵּץ. וְכֵן מָצִינוּ בְּכַמָּה נְבִיאִים:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות קע״ג
כ־1 דק׳ · כ־120 מילים · 64% מהספר עד סוף היום
שיחות הר״ן · אות קע״ג · חלק 2 מתוך 4 (חלוקת האתר)וּמַה שֶּׁעָבַר עַל רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּאוֹתָן הַשָּׁנִים יִקְצְרוּ הֲמוֹן יְרִיעוֹת. כִּי הָיָה דָּר בֵּין הַגּוֹיִים כַּמָּה שָׁנִים וְכוּ’. וְהָיָה לְרַבִּי שִׁמְעוֹן שָׁם כַּמָּה נִסְיוֹנוֹת. וּבְתוֹךְ כָּךְ בְּאוֹתָן הַשָּׁנִים שֶׁהָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן שָׁם, בְּתוֹךְ כָּךְ יָצָא רַבֵּנוּ ז”ל מִזְּלַאטִיפָּאלֶע וְקָבַע דִּירָתוֹ פֹּה ״בְּרֶסְלַב״, וְיָשַׁב כָּאן לְעֵרֶךְ שְׁתַּיִם אוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים. וְאַחַר כָּךְ בָּא רַבִּי שִׁמְעוֹן לְכָאן. וְאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ ז”ל: “דַּע, שֶׁכְּמוֹ שֶׁהָיָה חִלּוּק אֶצְלִי מִיּוֹם לֵדָתִי עַד הַיּוֹם שֶׁיָּצָאתָ מִמֶּנִּי, כְּמוֹ כֵן יֵשׁ חִלּוּק עַכְשָׁו בֵּין הַיּוֹם שֶׁיָּצָאתָ מִמֶּנִּי לְבֵין הַיּוֹם הַזֶּה”, כְּלוֹמַר: כָּל כָּךְ עָלָה מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה וּמִשָּׁם לְהַלָּן יוֹתֵר, גָּבוֹהַּ מֵעַל גָּבוֹהַּ לְמַעְלָה, עַד שֶׁנֶּעְתַּק בְּאֵלּוּ הַשָּׁנִים מַדְרֵגוֹת רַבּוֹת כָּל כָּךְ עַד שֶׁיֵּשׁ חִלּוּק אֶצְלוֹ בֵּין אוֹתוֹ הַזְּמַן לְבֵין עַכְשָׁו, כְּמוֹ הַחִלּוּק שֶׁהָיָה בֵּין יוֹם לֵדָתוֹ לְאוֹתוֹ הַזְּמַן.
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות כ׳
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 65% מהספר עד סוף היום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות כ׳ · חלק 18 מתוך 40 (חלוקת האתר)ומי שימצא תוך העיר אחר שתי שעות ישחטו אותו שם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות כ׳ · חלק 19 מתוך 40 (חלוקת האתר)כי הישמעאלים של העיר היו רוצים לעשות הרחייבה בתוך העיר שלא יהיה להם דחק כל כך מאנשים הרבה, על כן רצו לשחט את הנמצאים שם לפנות להם מקום שלא יהיה להם דחק כל כך.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות של״ט – אות ש״מ
כ־4 דק׳ · כ־430 מילים · 57% מהספר עד סוף היום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות של״ט(מט) (נִשְׁמַט) אָמַר שֶׁלֶּעָתִיד יִהְיֶה כָּל הָעוֹלָם אַנְשֵׁי בְּרֶסְלֶב. וּבִלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז אָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: "לֶעָתִיד לָבוֹא וֶועט דִיא גַאנְצֶע וֶועלְט זַיין בְּרֶסְלֶבֶיר חֲסִידִים". דְּאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ עַל פָּסוּק וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר אַל תִּקְרֵי בָּשָׂר אֶלָּא בֹּסֵר, שֶׁיִּהְיֶה כָּל אֶחָד בּוֹסֵר בְּחֵלֶק שֶׁל חֲבֵרוֹ. לֵב בֹּסֵר אוֹתִיּוֹת בְּרֶסְלֶב. גַּם כְּשֶׁיָּצָא מִזְּלַאטִפָּאלְיֶע לִבְּרֶסְלֶב, חָלַם לוֹ לְהַמַּגִּיד מִטִּירָהאוִויצֶע בַּסֻּכָּה עִנְיַן יְצִיאָתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מִזְּלַאטִיפָּאלְיֶע לִבְּרֶסְלֶב, מְרֻמָּז בַּפָּסוּק הַנַּ"ל וַהֲסִירוֹתִי לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם לֵב הָאֶבֶן הוּא בְּחִינַת וַיִּתֵּן שְׁלֹמֹה אֶת הַכֶּסֶף כַּאֲבָנִים. כִּי שֵׁם הָעִיר זְלַאטִיפָּלֶע עַל שֵׁם רִבּוּי הַכֶּסֶף וְהַמָּמוֹן, וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר אוֹתִיּוֹת בְּרֶסְלֶב כַּנַּ"ל: מַעֲלַת תּוֹרָתוֹ וּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות ש״מ · חלק 1 מתוך 2 (חלוקת האתר)(א) אָמַר הָעוֹלָם לֹא טָעֲמוּ אוֹתִי כְּלוּם עֲדַיִן. אִלּוּ הָיוּ שׁוֹמְעִין רַק תּוֹרָה אַחַת שֶׁאֲנִי אוֹמֵר עִם הַנִּגּוּן וְהָרִקּוּד שֶׁלָּהּ, הָיוּ כֻּלָּם בְּטֵלִים בְּבִטּוּל גָּמוּר. הַיְנוּ כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אֲפִלּוּ חַיּוֹת וַעֲשָׂבִים וְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם, הַכֹּל הָיוּ מִתְבַּטְּלִין בִּכְלוֹת הַנֶּפֶשׁ מִגֹּדֶל עֹצֶם הַתַּעֲנוּג הַמֻּפְלָא וְהַמֻּפְלָג מְאֹד מְאֹד. וְאֶפְשָׁר לַהֲבִינוֹ כִּי מִי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ נִגּוּן וְרִקּוּד, הִנֵּה מִי שֶׁמְּנַגֵּן, מִטֶּבַע הַנִּגּוּן שֶׁנִּמְשָׁךְ נֶפֶשׁ הַשּׁוֹמֵעַ אַחַר הַנִּגּוּן וּמִתְבַּטֵּל בִּכְלוֹת הַנֶּפֶשׁ אַחַר תְּנוּעוֹת הַנִּגּוּן כְּפִי כָּל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה שֶׁל הַנִּגּוּן כְּפִי מַה שֶּׁיֵּשׁ כֹּחַ לְאוֹתָהּ הַתְּנוּעָה לְשַׁבֵּר וּלְעוֹרֵר הַנֶּפֶשׁ לְהַמְשִׁיכָהּ אַחֲרֶיהָ. מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁיָּכוֹל לְרַקֵּד שֶׁיִּהְיֶה הָרִקּוּד מְכֻוָּן מַמָּשׁ כְּפִי תְּנוּעַת הַנִּגּוּן. כִּי יֵשׁ תְּנוּעוֹת בְּכָל אֵיבָר וְאֵיבָר שֶׁשַּׁיָּךְ לִתְנוּעוֹת הַנִּגּוּן, שֶׁאֵצֶל זֹאת הַתְּנוּעָה צְרִיכִין לְנַעְנֵעַ בְּרֹאשׁוֹ אוֹ לִכְפֹּל עַצְמוֹ, וְכַיּוֹצֵא בִּשְׁאָר אֵיבָרִים וּבָרַגְלַיִם שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת תְּנוּעָה בְּגוּפוֹ וּבְרַגְלָיו כְּפִי תְּנוּעוֹת הַנִּגּוּן מְכֻוָּן מַמָּשׁ. וּבִפְרָט מִי שֶׁמְּנַגֵּן נִגּוּן עִם דִּבּוּרִים וְשִׁיר, שֶׁמְּסַדֵּר שִׁיר וְדִבּוּרִים עִם תְּנוּעַת הַנִּגּוּן, שֶׁהַשִּׁיר וְהַדִּבּוּרִים שַׁיָּכִים בְּכִוּוּן גָּדוֹל לְהַנִּגּוּן שֶׁמִּשְׁקַל הַשִּׁיר מְכֻוָּן מַמָּשׁ כְּפִי נְעִימוּת הַנִּגּוּן, וְגַם הָרִקּוּד מְכֻוָּן מַמָּשׁ כְּפִי נְעִימוּת הַנִּגּוּן וּמִשְׁקַל הַשִּׁיר כִּי כֻּלּוֹ אֶחָד, כְּשֶׁזּוֹכִין לִשְׁמֹעַ נִגּוּן כָּזֶה עִם שִׁיר וְדִבּוּרִים וְעִם רִקּוּד כָּזֶה שֶׁכֻּלָּם שַׁיָּכִים זֶה לָזֶה בְּכִוּוּן גָּדוֹל מַמָּשׁ, כִּי הַדִּבּוּרִים דְּהַיְנוּ הַשִּׁיר וְהַנִּגּוּן וְהָרִקּוּד כֻּלּוֹ אֶחָד מַמָּשׁ, כְּשֶׁזּוֹכִין לִשְׁמֹעַ זֹאת, אֲזַי מִתְבַּטְּלִים מַמָּשׁ בִּכְלוֹת הַנֶּפֶשׁ מִגֹּדֶל עֹצֶם הַתַּעֲנוּג הַמֻּפְלָא. וְזֶהוּ הַתַּעֲנוּג הַגָּדוֹל מִכָּל הַתַּעֲנוּגִים וְאֵין תַּעֲנוּג גָּדוֹל מִזֶּה, וּמִי שֶׁלֹּא טָעַם זֹאת אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל מִתַּעֲנוּג. אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה זֹאת, כִּי גַּם בָּעוֹלָם הַבָּא אֵין הַכֹּל זוֹכִין לִשְׁמֹעַ וְלִרְאוֹת זֹאת רַק מִי שֶׁטָּרַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְכוּ'. וְאֵלּוּ הָעוֹמְדִים סְבִיבוֹ אֵין יְכוֹלִין וְיוֹדְעִין מַה לַּעֲשׂוֹת, רַק יֵשׁ לָהֶם כְּלוֹת הַנֶּפֶשׁ וְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא מֵעֹצֶם הַתַּעֲנוּג, וְהוּא עוֹמֵד בְּאֶמְצַע וְעוֹשֶׂה כַּנַּ"ל, (וְהָבֵן הָעִנְיָן הֵיטֵב כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר זֹאת בִּכְתָב. וּמִי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ נִגּוּן וְרִקּוּד יוּכַל לִשְׁמֹעַ מְעַט בְּלִבּוֹ עֹצֶם נְעִימוּת עֹנֶג וְהִשְׁתּוֹקְקוּת הַנַּ"ל בִּכְלוֹת הַנֶּפֶשׁ מַמָּשׁ עַד שֶׁמִּתְבַּטְּלִים לְגַמְרֵי וְהָבֵן). גַּם כָּל מִי שֶׁסָּמוּךְ וּמְקֹרָב יוֹתֵר נַעֲשֶׂה אֶצְלוֹ כָּל הַתְּנוּעוֹת מִמֵּילָא, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ בַּמָּשָׁל הַנַּ"ל שֶׁמִּי שֶׁסָּמוּךְ יוֹתֵר אֶל הַנִּגּוּן וְהָרִקּוּד וּמֵבִין בְּיוֹתֵר, נַעֲשִׂין אֶצְלוֹ מִמֵּילָא כָּל הַתְּנוּעוֹת שֶׁל הַנִּגּוּן וְהָרִקּוּד מֵחֲמַת גֹּדֶל הַתַּעֲנוּג.
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · סגולה · אות י״א – אות ט׳
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 65% מהספר עד סוף היום
ספר המידות · ענוה · חלק ראשון · אות א׳א. מִי שֶׁמְּשַׁתֵּף אֶת עַצְמוֹ בְּצָרוֹת יִשְׂרָאֵל וּמִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם, עַל יְדֵי זֶה בָּא לַעֲנָוָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · ענוה · חלק ראשון · אות ב׳ב. עַל יְדֵי אֱמֶת יִזְכֶּה לַעֲנָוָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · ענוה · חלק ראשון · אות ג׳ג. עַל יְדֵי אֱמוּנָה בָּא הַכְנָעָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · ענוה · חלק ראשון · אות ד׳ד. עַל יְדֵי. קְבִיעוּת מָקוֹם לִתְפִלָּה בָּא לִידֵי עֲנָוָה וַחֲסִידוּת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · ענוה · חלק ראשון · אות ה׳ה. עַל יְדֵי עֲנָוָה תְּפִלָּתוֹ נִשְׁמַעַת, וּכְאִלּוּ הִקְרִיב כָּל הַקָּרְבָּנוֹת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · ענוה · חלק ראשון · אות ו׳ו. עַל יְדֵי עֲנָוָה מוֹסִיפִין לוֹ גְּדֻלָּה עַל גְּדֻלָּתוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · ענוה · חלק ראשון · אות ז׳ז. עַל יְדֵי עֲנָוָה מַאֲרִיךְ יָמִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · ענוה · חלק ראשון · אות ח׳ח. עַל יְדֵי עֲנָוָה אֵין מְדַקְדְּקִין אַחַר מַעֲשָׂיו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · ענוה · חלק ראשון · אות ט׳ט. יוֹם שֶׁאַתָּה מַקְטִין אֶת עַצְמְךָ, יוֹם הַזֶּה מוֹסִיף כֹּחַ וּגְבוּרָה וְהִתְרוֹמְמוּת בִּקְדֻשָּׁה שֶׁל מַעְלָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות ל״ד
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 67% מהספר עד סוף היום
סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות ל״דגַּם הָיָה נִרְשָׁם עַל הַיָּד כָּל דָּבָר וְדָבָר כְּפִי מַה שֶּׁהָיָה בְּעֵת בְּרִיאַת הָעוֹלָם, וּכְפִי הַהוֶה שֶׁלּוֹ, וּכְפִי מַה שֶּׁיִּהְיֶה אַחַר כָּךְ כְּגוֹן סְדוֹם הָיָה נִרְשָׁם שָׁם כְּפִי מַה שֶּׁהָיְתָה בְּעֵת יִשּׁוּבָהּ, קדֶם שֶׁנֶּהְפְּכָה גַּם הָיָה מְצֻיָּר שָׁם הֲפִיכַת סְדוֹם, כְּמוֹ שֶׁהָעִיר נֶהְפֶּכֶת וְגַם הָיָה מְצֻיָּר שָׁם צִיּוּר שֶׁל סְדוֹם, שֶׁיֵּשׁ לָהּ אַחַר הַהֲפִיכָה כִּי הָיָה נִרְשָׁם עַל הַיָּד מַה שֶּׁהָיָה וּמַה שֶּׁהוֶה וּמַה שֶּׁיִּהְיֶה וְשָׁם, בְּאוֹתוֹ הַיָּד, רָאִיתִי שֶׁאוֹתוֹ הַמְּדִינָה הַנַּ"ל, שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים עֲלֵיהֶם, שֶׁהֵם כֻּלָּם אֱלקוּת עִם כָּל הָאֲנָשִׁים הַבָּאִים אֲלֵיהֶם לְקַבֵּל עֵזֶר מֵהֶם כֻּלָּם יִהְיוּ נִכְלִין וְאוֹבְדִין [כָּל זֶה הֵשִׁיב לָהֶם הַבַּעַל תְּפִלָּה].
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · צדיק · אות מ״ה – אות נ׳
כ־2 דק׳ · כ־170 מילים · 65% מהספר עד סוף היום
ליקוטי עצות · צדיק · אות מ״הכְּשֶׁהַצַּדִּיק הָאֱמֶת מְגַלֶּה אֵיזֶה דְּבַר תּוֹרָה, אֲזַי מוֹרִיד נִשְׁמָתִין חֲדְתִּין לְכָל אֶחָד מֵהַשּׁוֹמְעִין הַתּוֹרָה לְפִי בְּחִינָתוֹ וּתְפִיסָתוֹ: (לק"א סי' לו אות ה')
ליקוטי עצות · צדיק · אות מ״וטוֹב מְאֹד לָאָדָם לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לִתֵּן בְּכָל פַּעַם עַל פִּדְיוֹן לְצַדִּיקִים וִירֵאִים כְּדֵי לְהַמְתִּיק וּלְבַטֵּל מִמֶּנּוּ כָּל הַדִּינִים. הַיְנוּ אֲפִלּוּ כְּשֶׁאֵין לוֹ צָרָה חַ"ו, אַף עַל פִּי כֵן יִתֵּן בְּכָל עֵת עַל פִּדְיוֹן, כְּדֵי לְהַמְתִּיק מֵעָלָיו הַדִּינִים שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי צָרָה חַ"ו: (חיי מוהר"ן סימן תקל"ט)
ליקוטי עצות · צדיק · אות מ״זכְּשֶׁמְּמַלֵּא גְּרוֹנָם שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים יַיִן הוּא בְּחִינַת פִּדְיוֹן וּמַמְתִּיק הַדִּינִים: (לק"א סי' מ"א)
ליקוטי עצות · צדיק · אות מ״חעַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט וְיֵשׁ בָּהֶם רָזִין, עַל־יְדֵי זֶה נִמְתָּקִין הַדִּינִים: (לק"א סי' מ"ב)
ליקוטי עצות · צדיק · אות מ״טגַּם מִי שֶׁעוֹשֶׂה לְבוּשׁ נָאֶה לַצַּדִּיק עַל־יְדֵי זֶה נִמְתָּקִין הַדִּינִים: (שם)
ליקוטי עצות · צדיק · אות נ׳הַכְּלָל וְהָעִקָּר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנַת חֲכָמִים, וּלְהִזָּהֵר בִּכְבוֹדָם וְלִירָא מֵהֶם מְאֹד. וְאַף אִם נִדְמֶה לוֹ שֶׁהֵם עוֹשִׂים חַ"ו כְּנֶגֶד הַתּוֹרָה, הוּא צָרִיךְ לְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי הֵם עוֹשִׂים נְכוֹנָה עַל פִּי הַתּוֹרָה, כִּי הַתּוֹרָה נִמְסְרָה לְחַכְמֵי הַדּוֹר לְדֹרְשָׁהּ כְּפִי מַה שֶּׁיּוֹדְעִים, עַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַשְׁלִיךְ שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ רַק לִסְמֹךְ עֲלֵיהֶם: (לק"א סי' נ"ז אות א')
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קמ״ג · קטע א׳ – קטע ג׳
כ־8 דק׳ · כ־790 מילים · 65% מהספר עד סוף היום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קמ״ג · קטע א׳"יָחִיד "הַמַּשְׁגִּיחַ "וּמַנְהִיג "הָעוֹלָם בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים גְּדוֹלִים, וְכָל אֲשֶׁר אַתָּה עוֹשֶׂה עִמָּנוּ בִּכְלָל וּבִפְרָט הַכּל לְטוֹבָה, וַאֲפִלּוּ כָּל הַגָּלֻיּוֹת וְהַצָּרוֹת וְכָל הַהַרְפַּתְקָאוֹת הָעוֹבְרִים עָלֵינוּ בִּכְלָלִיּוּת יִשְׂרָאֵל וּבִפְרָטִיּוּת עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד הַכּל לְטוֹבָה גְדוֹלָה, כִּי כַוָּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה לְטוֹבָה תָמִיד, אֲבָל בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים מֵעצֶם חֶשְׁכַּת הַגָּלוּת אֲשֶׁר אָנוּ שְׁרוּיִם בֵּין הָעֲכּוּ"ם, נִתְעַרְבֵּב וְנִתְבַּלְבֵּל דַּעְתֵּנוּ עַד אֲשֶׁר אֵין בָּנוּ דַעַת לְהָבִין וְלֵידַע שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֵינוּ הַכּל בָּא בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִיִּית מֵאִתְּךָ לְטוֹבָתֵנוּ וְעַל יְדֵי זֶה אָנוּ מַרְגִּישִׁין מְאד כְּאֵב וּמַכְאוֹב עצֶם רִבּוּי צָרוֹתֵינוּ וְגָלוּתֵנוּ וּמַה נַּעֲשֶׂה מָרָא דְּעָלְמָא כּלָּא, כִּי אֶחָד תָּלוּי בַּחֲבֵרוֹ כִּי הַגָּלוּת גּוֹרֵם הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת, וְהִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת גּוֹרֵם הַגָּלוּת כִּי עִקָּר הַגָּלוּת וְעִקַּר הַצָּרוֹת וְהַצַעַר שֶׁמַּרְגִּישִׁין מְרִירוּת הַגָּלוּת הַכּל הוּא מֵחֲמַת הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת מַה שֶּׁאֵין אָנוּ מְבִינִין וְיוֹדְעִין שֶׁהַכּל בְּהַשְׁגָּחָתְךָ לְבַד לְטוֹבוֹתֵינוּ הַנִּצְחִיוֹת, וּלְכַלֵּה הָרֶשַׁע וּלְהָתֵם חַטָּאוֹת וּלְהָבִיא צֶדֶק עוֹלָמִים כִּי אִם הָיִינוּ שְׁלֵמִים בְּדַעְתֵּנוּ לָדַעַת תָּמִיד בְּדַעַת שָׁלֵם שֶׁהַכּל בְּהַשְׁגָּחָתְךָ מֵאִתְּךָ, לֹא הָיִינוּ מַרְגִּישִׁים כְּלָל צַעַר הַגָּלוּת, וְאָז הָיִינוּ שָׁבִים אֵלֶיךָ וְהָיִינוּ מְמַהֲרִים לָצֵאת לְחֵרוּת מֵהַגָּלוּת אֲבָל מֵחֲמַת חֶשְׁכַּת הַגָּלוּת נִלְכְּדוּ כַּמָּה מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, שֶׁנִּדְמֶה לָהֶם כְּאִלּוּ יֵשׁ טֶבַע חַס וְשָׁלוֹם וְתוֹלִין בַּטֶּבַע וּמֵחֲמַת זֶה מַרְגִּישִׁין מְרִירוּת הַגָּלוּת, וְעַל יְדֵי זֶה מִתְאָרֵךְ הַגָּלוּת כָּל כָּךְ וְעַתָּה מַה נַּעֲשֶׂה אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם כִּי אָרַךְ עָלֵינוּ הַגָּלוּת וּמָשַׁךְ עָלֵינוּ הַשִּׁעְבּוּד מְאד מְאד יוֹם יוֹם נאמַר מַה יִּהְיֶה בְּסוֹפֵנוּ וְעַד מָתַי וְעַד מָתַי וְעַד מָתַי, קֵץ הַפְּלָאוֹת מָתַי תִּמְלֹךְ בְּצִיּוֹן מָתַי תָּשׁוּב הַמְּלוּכָה לְבֵית דָּוִד מָתַי תָּשִׁיב יִשְׂרָאֵל אֵלֶיךָ מָתַי תָּשׁוּב לְאַרְצֵנוּ וּלְבֵית מִקְדָּשֵׁנוּ עַד אָנָה בְּכִיָּה בְּצִיּוֹן וּמִסְפֵּד בִּירוּשָׁלָיִם מָתַי תְּרַחֵם עַל כָּל צָרוֹת נַפְשֵׁנוּ וּמְרִירוּתֵנוּ (וּבִפְרָט עַתָּה בְּעֵת צָרָה הַקָּשָׁה וְהַמָּרָה הַזּאת, אֲשֶׁר נִגְזְרָה עָלֵינוּ לִהְיוֹת יְהוּדִי יַעֲלֶה לַמִּלְחָמָה אוֹי מִי יָקוּם בָּזֶה, מִי יָכוֹל לְסַפֵּר צָרָה הַמָּרָה הַזּאת, כִּי רַע וָמָר, כִּי נָגַע עַד הַנָּפֶשׁ) תתשנב רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עֶזְרַת אֲבוֹתֵינוּ אַתָּה הוּא מֵעוֹלָם מָגֵן וּמוֹשִׁיעַ לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר תְּשׁוּעָתָם הָיִיתָ לָנֶצַח וְתִקְוָתָם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חוּס וַחֲמל וְרַחֵם עָלֵינוּ גַּם עַתָּה בְּעֵת צָרָה הַגְּדוֹלָה הַזּאת, וּתְשַׁבֵּר וּתְבַטֵּל אֶת כָּל הַגְּזֵרָה הַקָּשָׁה הַזּאת שֶׁנִּגְזְרָה עָלֵינוּ, וְכָל הַגְּזֵרוֹת קָשׁוֹת שֶׁרוֹצִים לִגְזר חַס וְשָׁלוֹם כִּי מִי יוּכַל לִסְבּל צָרוֹת כָּאֵלֶּה רַחֲמָנָא לִצְּלָן, כִּי כֻלָּם נוֹגְעִים בְּדַת תּוֹרַת יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה אוֹי מַה נַּעֲשֶׂה, לְהֵיכָן נִבְרַח, לְהֵיכָן נָנוּס לְעֶזְרָה, אוֹי אוֹי אוֹי וַאֲבוֹי מִי יִתֵּן ראשֵׁנוּ מַיִם וְעֵינֵינוּ מְקוֹר דִּמְעָה, וְנִבְכֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה עַל מְרִירוּת צָרוֹתֵינוּ אֲשֶׁר הִגִּיעָנוּ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר טוֹב מָוֶת מֵחַיִּים בַּבּקֶר נאמַר מִי יִתֵּן עֶרֶב, וּבָעֶרֶב נאמַר מִי יִתֵּן בּקֶר מִפַּחַד לְבָבֵנוּ אוֹי אוֹי וַאֲבוֹי אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ מַה נּאמַר מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק, הָאֱלֹהִים מָצָא אֶת עֲווֹנֵנוּ "צַדִּיק אַתָּה יְהוָה וְיָשָׁר מִשְׁפָּטֶיךָ", אֲבָל אַיֵּה רַחֲמָנוּתְךָ וַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים, וְאַיֵּה זְכוּת וְכחַ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה לַמְּדֵנוּ וְהוֹרֵנוּ אֵיךְ לְהַמְשִׁיךְ הַדַּעַת עָלֵינוּ גַּם עַתָּה לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁהַכּל בְּהַשְׁגָּחָתְךָ לְטוֹבָה [מֵאַחַר שֶׁלְּפִי קָט שִׂכְלֵנוּ נִרְאֶה שֶׁרוֹצִים לְהַעֲבִיר כָּל כָּךְ נְפָשׁוֹת עַל דַּת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הוּא חַיֵּינוּ וְכָל תִּקְוָתֵנוּ וּמִבְטָחֵנוּ בְכָל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים שֶׁעוֹבְרִים עָלֵינוּ רַחֲמָנָא לִצְּלָן מֵעַתָּה].
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קמ״ג · קטע ב׳מָלֵא רַחֲמִים הַבִּיטָה בְעָנְיֵנוּ כִּי רַבּוּ מַכְאוֹבֵנוּ וְצָרוֹת לְבָבֵנוּ הַבִּיטָה וּרְאֵה לְמִי עוֹלַלְתָּ כּה הַבִּיטָה וּרְאֵה כִּי אֵין בָּנוּ כחַ וָדַעַת אֲפִלּוּ לְסַדֵּר תְּפִלּוֹתֵינוּ לְפָנֶיךָ כָּרָאוּי, כִּי דַלִּים וְרֵקִים אֲנַחְנוּ דַּלִּים מִדַּעַת וּמִמַּעֲשִׂים טוֹבִים וּמְלֵאִים חֵטְא וְעָוֹן [אבל אף על פי כן אנו מרוצים למות וליהרג על קידוש שמך בכל יום ולא לבטל אחד מישראל ת תורתנו הקדושה, אוי לעינינו שיראו שמגלחין לאחד מישראל בעל כרחו פאות ראשו וזקנו ומוכרח אחר זה בעצמו לגלח אותם בכל עת, אוי לפה שיצטרך לאכול מאכלות אסורות, אוי לרגלי ישראל הקדושים שיצטרכו לילך בשבת ויום טוב קודש חוץ לתחום, אוי לידי ישראל הקדושים שיצטרכו לעשות מלאכה בשבת לצחצח כלי זיינם חס ושלום, ושארי מלאכות ושארי עבירות שיהיו מוכרחים לעשות חס ושלום, ומי יודע אם יוכלו לעמוד בנסיון לישאר בהאמונה הקדושה שהיא אמונת ישראל ולקיים על כל פנים מה שיוכלו לקיים, אוי מי יוכל לעמוד בזה, אוי לנו על נפשותינו, אוי על ימינו ושנותינו אלה, אוי לנו כִּי שדדנו אוי אוי אוי נבטוש רישא בכותלי דביתא, ושק ואפר יוצע לרבים, נתן בעפר פינו אולי יש תקוה אולי יש תקוה]
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קמ״ג · קטע ג׳רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מָלֵא רַחֲמִים "זְכר רַחֲמֶיךָ יְהוָה וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה" זְכר אֶת כָּל הַהַבְטָחוֹת שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ מִימוֹת אַבְרָהָם אָבִינוּ עַד הֵנָּה, זְכר אֶת כָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁהָיוּ בְּכָל הַדּוֹרוֹת מֵאָז וְעַד עַתָּה זְכר אֶת כָּל הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנֶּהֶרְגוּ עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ בְּיִסּוּרִים קָשִׁים וּמָרִים, זְכר וּרְאֵה אֶת כָּל הַדְּמָעוֹת שֶׁנִּשְׁפְּכוּ עַל צָרוֹת יִשְׂרָאֵל מֵאָז וְעַד עָתָּה, זְכר אֶת בָּנֶיךָ הַשְּׁרוּיִם בְּגָלוּת בֵּין הָעֲכּוּ"ם, וְהַמְשֵׁךְ עָלֵינוּ הַשְׁגָּחָתְךָ הַשְּׁלֵמָה וְהוֹצֵא אוֹתָנוּ מִדֶּרֶךְ הַטֶּבַע לְגַמְרֵי וְנִזְכֶּה כֻלָּנוּ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכּל בְּהַשְׁגָּחָתְךָ לְבַד וְתִמָּלֵא עָלֵינוּ רַחֲמִים, וְתוֹצִיאֵנוּ וְתִפְדֵּנוּ וְתִגְאָלֵנוּ מִכָּל הַצָּרוֹת וּמִכָּל הַגָּלֻיּוֹת, וְתַמְשִׁיךְ הַהַשְׁגָּחָה מִסּוֹף הָעוֹלָם וּמִקֵּץ הָאַחֲרוֹן, וְעַל יְדֵי זֶה תַּעֲשֶׂה סוֹף וָקֵץ וּגְמַר וְכִלָּיוֹן מִכָּל הָעֲכּוּ"ם הָרְשָׁעִים הַמְּצֵרִים לָנוּ וּתְשַׁבֵּר וּתְבַטֵּל כָּל הַגְּזֵרוֹת קָשׁוֹת מֵעָלֵינוּ הֵן אוֹתָן שֶׁכְּבָר נִגְזְרוּ הֵן אוֹתָן שֶׁרוֹצִים לִגְזר [בפרט עוצם הצרה הזאת שכבר נגזרה ליקח בני ישראל לאנשי חיל למלחמתם חס ושלום].
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות עא · פסקה 4
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 68% מהספר עד סוף היום
השתפכות הנפש · אות עא · פסקה 4וְאִיתָא בִּדְבָרָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בְּ"לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן" - תִּנְיָנָא סִימָן קכ"ב לְעִנְיַן הַמַּחֲשָׁבוֹת הַזָּרוֹת שֶׁבַּתְּפִלָּה, כִּי כָּל מַחֲשָׁבָה זָרָה הִיא קְלִפָּה וְקוֹמָה שְׁלֵמָה כַּמּוּבָא, וּכְשֶׁאָדָם עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל כְּסֵדֶר וְאֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ עַל הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת אָז בְּדֶרֶךְ הִלּוּכוּ בִּתְפִלָּתוֹ הוּא מַפִּיל אוֹתָם; לָזֶה חוֹתֵךְ יָד וְלָזֶה חוֹתֵךְ רֶגֶל וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָר הָאֵיבָרִים, כְּמוֹ לְמָשָׁל בְּעִנְיַן מִלְחָמָה כְּשֶׁצָּרִיךְ לֵילֵךְ וְלַעֲבֹר בֵּין הַרְבֵּה רוֹצְחִים וְאוֹרְבִים וּכְשֶׁהוּא גִּבּוֹר וְעוֹבֵר בֵּינֵיהֶם, אָז בְּדֶרֶךְ הִלּוּכוּ הוּא מַפִּיל אוֹתָם; לָזֶה חוֹתֵךְ יָד בְּדֶרֶךְ הִלּוּכוּ וּמַפִּילוֹ וְלָזֶה רֶגֶל וְכוּ' וְכֵן הוּא מַמָּשׁ בְּעִנְיַן הַתְּפִלָּה, כְּשֶׁמִּתְגַּבֵּר לְהִתְפַּלֵּל כְּסֵדֶר וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עַל הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת כְּלָל אָז הוֹרֵג אוֹתָם אוֹ חוֹתֵךְ מֵהֶם אֵיבָרִים אֵיבָרִים כַּנַּ"ל.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות עג · פסקה 3
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 68% מהספר עד סוף היום
משיבת נפש · רצף ג · אות עג · פסקה 3 · חלק 2 מתוך 6 (חלוקת האתר)כִּי אֲפִלּוּ גֵּר שֶׁנּוֹלָד מִזֻּהֲמַת הָעַכּוּ"ם וּכְשֶׁבָּא לְהִתְגַּיֵּר אָמְרוּ עָלָיו רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר כְּקָטָן שֶׁנּוֹלָד דָּמֵי בְּחִינַת אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ, מֵאַחַר שֶׁבָּא עַתָּה לִכְנֹס בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, מִכָּל שֶׁכֵּן הַבַּעַל תְּשׁוּבָה שֶׁנּוֹלַד בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל אַף־עַל־פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת עָבַר עָלָיו מַה שֶּׁעָבַר רַחֲמָנָא לִצְלָן.
משיבת נפש · רצף ג · אות עג · פסקה 3 · חלק 3 מתוך 6 (חלוקת האתר)אַף־עַל־פִּי־כֵן כְּשֶׁרוֹצֶה לָשׁוּב בֶּאֱמֶת וְלִכְנֹס בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, אֲזַי צָרִיךְ לַחֲשֹׁב בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה כְּאִלּוּ הַיּוֹם נוֹלַד מַמָּשׁ שֶׁזֶּה נִמְשָׁךְ מִקְּדֻשַּׁת הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם בְּחִינַת מָשִׁיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ, וְזֶה עִקַּר הַכְּנִיסָה לִתְשׁוּבָה וְלִקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · צדיק · אות א
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 71% מהספר עד סוף היום
עצות ישרות · צדיק · אות אצְרִיכִין לְנַדֵּד שֵׁנָה מֵעֵינָיו וּמְעַפְעַפָּיו - תְּנוּמָה לְשׁוֹטֵט וּלְבַקֵּשׁ וּלְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים, שֶׁיִּזְכֶּה לִמְצֹא הַצַּדִּיק, שֶׁיּוּכַל לְרַפְּאוֹתוֹ וּלְהַכְנִיס בּוֹ הַשָּׂגַת אֱלֹקוּת וּלְהַצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ מִנִּי שַׁחַת, וְעַל זֶה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַשֵּׁנָה וְלָקוּם בַּחֲצוֹת לַיְלָה וְלִבְכּוֹת וְלִצְעֹק מְאֹד עַל חֻרְבַּן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ וְעַל הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיקִים, שֶׁקָּשֶׁה כִּפְלַיִם כְּחֻרְבַּן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, עַד שֶׁיִּזְכֶּה גַּם עַתָּה לִמְצֹא הָרַבִּי וְהַמַּנְהִיג הָאֲמִתִּי, שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס בּוֹ יְדִיעַת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יִתְמַלְּאוּ לוֹ כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְיִתְבַּטְּלוּ כָּל הַצָּרוֹת וְיִתְתַּקֵּן הַכֹּל. (הִלְכוֹת הַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר, הֲלָכָה ד', אוֹת ז):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'א · מכתב שנג · פסקה 4 – פסקה 5
כ־6 דק׳ · כ־600 מילים · 68% מהספר עד סוף היום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'א · מכתב שנג · פסקה 4וְעַל יְדֵי שֶׁתִּתְחַזֵּק בְּשִׂמְחָה, וְגַם לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמְךָ לְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשְׁךָ בְּמִלֵּי דִּבְדִיחוּתָא וְכוּ', עַל יְדֵי זֶה תּוּכַל לִפְטֹר רִבּוּי הָרַעְיוֹנִים הַמְיַגְּעִים אוֹתְךָ כָּל כָּךְ שֶׁהֵם בְּחִינַת עֹל בַּרְזֶל וְתִמְהוֹן לֵבָב, שֶׁעַל זֶה צָעַק הַתַּנָּא (בְּרָכוֹת סא) 'אוֹי לִי מִיִּצְרִי אוֹי לִי מִיּוֹצְרִי' וּפֵרֵשׁ רַשִּׁ"י אוֹי לִי מִיִּצְרִי הַמְיַגְּעֵנִי בְּהִרְהוּרִים. נִמְצָא שֶׁגַּם הַתַּנָּא הַקָּדוֹשׁ הָיָה לוֹ יִסּוּרִים מִיגִיעַת הַמַּחֲשָׁבוֹת. וְאִם בְּוַדַּאי מַחְשְׁבוֹתֶיךָ גְּרוּעִים הַרְבֵּה, אֲבָל תּוֹדָה לָאֵל יֵשׁ לְךָ הַכֹּחַ שֶׁל זָקֵן דִּקְדֻשָּׁה לִסְמֹךְ עָלָיו שֶׁאָמַר בְּפֵרוּשׁ, מֶען זָאל דּוּפִין אוֹיף זַיין כֹּחַ [שֶׁנִּסְמוֹךְ עַל כֹּחוֹ]. וּכְבָר גִּלִּיתִי לְךָ בֶּאֱמֶת שֶׁכָּל הַדִּבּוּרִים הַנַּ"ל שֶׁאָמַר כֻּלָּם נֶאֱמָרִים גַּם עָלֶיךָ, וְעַל הַגְּרוּעִים מִמְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. כִּי אָמַר בְּפֵרוּשׁ שֶׁכָּל מַה שֶּׁאוֹמֵר וּמְגַלֶּה הֵם אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה וְאֶת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה. וְתַאֲמִין לִי שֶׁגַּם אֲנִי מְחַיֶּה עַצְמִי בְּדִבּוּרִים אֵלּוּ שֶׁאֲנִי כּוֹתֵב לְךָ. וּבְוַדַּאי יֵשׁ שִׁנּוּיִים רַבִּים בֵּינִי לְבֵינְךָ וּבֵין כָּל אָדָם וָאָדָם. כִּי אֵין אָדָם דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ. אַךְ דַּע וְהַאֲמֵן שֶׁדִּבּוּרִים הַנַּ"ל וְכָל דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים כֻּלָּם נֶאֶמְרוּ גַּם אֵלֶיךָ בִּפְרָטִיּוּת וְכַנּ"ל. אוּן טַאקֶי פָארְט הָאפּ [וּבְכָל זֹאת רַק שִׂמְחָה].
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'א · מכתב שנג · פסקה 5דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמִּשְׁתּוֹקֵק לְשַׂמֵּחַ נַפְשְׁךָ בְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'א · מכתב שנג · פסקה 6נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'א · מכתב שנד · פסקה 1בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם א' חֻקַּת רֹאשׁ חֹדֶשׁ תַּמּוּז תר"א בְּרֶסְלֶב.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'א · מכתב שנד · פסקה 2שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בְּנִי מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'א · מכתב שנד · פסקה 3מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי הַיּוֹם קֹדֶם תְּפִלַּת שַׁחֲרִית עִם הַסַּךְ אַרְבָּעָה זְהוּבִים כ"ג, וְעַתָּה תּוֹדָה לָאֵל כְּבָר הִתְפַּלַּלְתִּי בַּצִּבּוּר, וְהַיּוֹם רֹאשׁ חֹדֶשׁ תַּמּוּז, רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֹׁרֶשׁ הַתְּשׁוּבָה. תַּמֻּז רָאשֵׁי תֵּבוֹת זִ'כְרוּ תּ'וֹרַת מֹ'שֶׁה. זְ'מַן מַ'תַּן תּ'וֹרָתֵנוּ. וְהַוָּא"ו חֲסֵרָה, כִּי נִשְׁבְּרוּ הַלּוּחוֹת שֶׁאָרְכָּן וְרָחְבָּן וָא"ו. וּצְרִיכִין לִזְכֹּר כָּל זֶה הֵיטֵב כְּמוֹ שֶׁאָנוּ מֻזְהָרִין מִזֹּאת הַתּוֹרָה בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא רָאשֵׁי תֵּבוֹת תַּמּוּז שֶׁהוּא "זִכְרוּ" וְכוּ', כִּי כָּל דְּבָרֵינוּ אֵלֶּה הֵם תּוֹרַת מֹשֶׁה מַמָּשׁ, כִּי הֵם קִיּוּם הַתּוֹרָה. וְעַתָּה צְרִיכִין לַחֲזֹר עוֹד הַפַּעַם וְעוֹד הַפַּעַם וְכוּ' וְכוּ' זְכֹר זְכֹר הֵיטֵב הֵיטֵב אֶת כָּל הַטּוֹבוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִמָּנוּ מִימוֹת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, מִיּוֹם מַתַּן תּוֹרָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה. כְּמוֹ שֶׁהִזְהִירוּ אוֹתָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל הַרְבֵּה עַל זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים ק"ה) "זִכְרוּ נִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה", "זְכֹר אֶת יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בְּחוֹרֵב" וְכוּ', וַאֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּנוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר עַל יְדֵי כָּל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים בְּנֵי עֲלִיָּה שֶׁבְּכָל דּוֹר.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'א · מכתב שנד · פסקה 4וּבִפְרָט אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּנוּ בַּדּוֹר הַזֶּה, שֶׁאָנוּ בַּעֲנִיּוּתֵנוּ וְעַבְדוּתֵנוּ וְתַכְלִית תַּכְלִית שִׁפְלוּתֵנוּ אֲשֶׁר יָרַדְנוּ פְּלָאִים בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, הִפְלִיא ה' יִתְבָּרַךְ חַסְדּוֹ וִישׁוּעָתוֹ עִמָּנוּ לְהַשְׁמִיעֵנוּ כָּזֹאת, לְהַזְכִּירֵנוּ בְּכָל פַּעַם אֶת ה' אֱלֹקֵינוּ וְאֶת תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, עַד שֶׁגַּם אֲנַחְנוּ כֻּלָּנוּ אֵלֶּה פֹּה הַיּוֹם חַיִּים נוּכַל לְהַזְכִּיר עַצְמֵנוּ בְּכָל פַּעַם בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא הַיָּחִיד הַקַּדְמוֹן יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הַמַּשְׁגִּיחַ בְּכָל עֵת עָלֵינוּ, הַצּוֹפֶה בְּכָל עֵת לְהֵטִיב אַחֲרִיתֵנוּ כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִין בְּכָל פַּעַם בְּעֹצֶם שִׁפְלוּתֵנוּ שֶׁנִּדְמֶה בְּכָל פַּעַם שֶׁכִּמְעַט כִּמְעַט אָפֵס תִּקְוָה חַס וְשָׁלוֹם. (אֵיכָה ג) בִּבְחִינַת "וָאֹמַר אָבַד נִצְחִי וְתוֹחַלְתִּי מֵה' וְכוּ', זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל כֵּן אוֹחִיל, חַסְדֵי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו". וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים שְׁלשָׁה פְּעָמִים בְּכָל יוֹם וְעַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּנוּ וְכוּ', הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ וְכוּ'.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'א · מכתב שנד · פסקה 5וְתַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּנִי חֲבִיבִי חֶמְדַּת לְבָבִי שֶׁגַּם עָלֶיךָ נֶאֶמְרוּ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. וּכְבָר כָּתַבְתִּי לְךָ הַרְבֵּה בִּפְרָט בָּאִגֶּרֶת הַסָּמוּךְ בְּשָׁבוּעַ הֶעָבַר שֶׁתִּזָּהֵר וְתִזָּהֵר לַהֲפֹךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה. וְאַתָּה נוֹתֵן לִי תְּשׁוּאַת חֵן הַרְבֵּה עַל זֶה, וְאַף עַל פִּי כֵן אַתָּה כּוֹתֵב לִי מְרִירוּת בְּכָל פַּעַם שֶׁקָּשֶׁה לִי לִסְבֹּל. לֹא כָּךְ הִיא הַמִּדָּה בְּנִי יְדִידִי, כִּי אִם אָמְנָם לֵב נִשְׁבָּר יָקָר מְאֹד, אֲבָל בְּיוֹתֵר צְרִיכִין לְהִתְגַּבֵּר לַהֲפֹךְ הַכֹּל לְשִׂמְחָה. כִּי עֲדַיִן אֵינְךָ יוֹדֵעַ בְּנִי חֲבִיבִי עַד הֵיכָן עַד הֵיכָן מַגִּיעִין חַסְדֵי ה' וְנִפְלְאוֹתָיו לְכָל אֶחָד, בִּפְרָט הָאוֹחֲזִים עַצְמָם בְּקִשְׁרֵי חֶבְלֵי עֲבוֹתוֹת אַהֲבָה בְּהַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ הָאֱמֶת הַמַּמְשִׁיךְ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת חֲסָדִים חֲדָשִׁים בְּכָל פַּעַם. וּתְהִלָּה לָאֵל גַּם אַתָּה אֶחָד מֵהֶם מִן הָאוֹחֲזִים בּוֹ בֶּאֱמֶת לָנֶצַח בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק בַּל יִמּוֹט לְעוֹלָם. וְעַתָּה יֵשׁ לְךָ רַק לְרַקֵּד וּלְדַלֵּג עַל הֶהָרִים מִתּוֹךְ רֹב שִׂמְחָה שֶׁזָּכִיתָ לְהִמָּנוֹת עִם הָאוֹחֲזִים בּוֹ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות נ' · פסקה 2
כ־1 דק׳ · כ־30 מילים · 66% מהספר עד סוף היום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות נ' · פסקה 2 · חלק 1 מתוך 4 (חלוקת האתר)ר' נְחוּנְיָה בֶּן הַקָנָה. קָנָה אִבְּן גְּדוּד, בְּנוֹ נַחוּם. רַב נְחוּנְיָא הַגָּדוֹל.
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות נ' · פסקה 2 · חלק 2 מתוך 4 (חלוקת האתר)ר' נְחוּנְיָא בֶּן אֶלְנָתָן אִישׁ כְּפַר הַבַּבְלִי (נוּסַח אַחֵר: נְחֶמְיָה בֶּן אֶלְנָתָן אִישׁ כְּפַר הַבַּבְלִי). ר' נְחוּנְיָא בֶּן גּוּדְגַדָּא.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן קכ״ה · סעיף א׳ – סעיף ח׳
כ־4 דק׳ · כ־360 מילים · 64% מהספר עד סוף היום
קיצור שולחן ערוך · סימן קכ״ה · סעיף א׳תִּשְׁעָה בְּאָב שֶׁחַל בְּאֶחָד בַּשַׁבָּת אוֹ שֶׁחָל בַּשַׁבָּת וְנִדְחָה לְאֶחָד בַּשַׁבָּת, אוֹכְלִין בַּשַׁבָּת בָּשָׂר וְשׁוֹתִין יָיִן. וַאֲפִלּוּ בִּסְעוּדָה שְׁלִישִׁית שֶׁלְּאַחַר מִנְחָה, מֻתָּר בַּכֹּל, אַךְ לֹא יֵשֵׁב אָז בִּסְעוּדַת חֲבֵרִים. אִם חָל בְּרִית מִילָה, יַעֲשׂוּ הַסְּעוּדָה קֹדֶם מִנְחָה. אֲבָל מֻתָּר לֶאֱכוֹל עִם בְּנֵי בֵיתוֹ, וְיָכוֹל לְבָרֵךְ בְּזִמּוּן. וְצָרִיךְ לְהַפְסִיק מִבְּעוֹד יוֹם, כִּי בְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת אָסוּר בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּרְחִיצָה. אַךְ הַמִּנְעָלִים לֹא יַחֲלוֹץ עַד לְאַחַר בָּרְכוּ. וּשְּׁלִיחַ הַצִבּוּר חוֹלֵץ קֹדֶם שֶׁמַּתְחִיל וְהוּא רַחוּם, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְבַלְבֵּל דַּעְתּוֹ, וְיֹאמַר מִתְּחִלָּה בִּרְכַּת הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל בְּלֹא שֵׁם וּמַלְכוּת (תקנב תקנג).
קיצור שולחן ערוך · סימן קכ״ה · סעיף ב׳לֵיל שַׁבָּת שֶׁחָל בּוֹ תִּשְׁעָה בְּאָב, אָסוּר בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, אִם לֹא כְּשֶׁחָל אָז לֵיל טְבִילָתָהּ (תקנד).
קיצור שולחן ערוך · סימן קכ״ה · סעיף ג׳אוֹמְרִים אָב הָרַחֲמִים וּמַזְכִּירִין נְשָׁמוֹת בְּשַׁחֲרִית. אֲבָל בְּמִנְחָה אֵין אוֹמְרִים צִדְקָתְךָ צֶדֶק.
קיצור שולחן ערוך · סימן קכ״ה · סעיף ד׳תִּשְׁעָה בְּאָב שֶׁחָל בַּשַׁבָּת יֵשׁ לְהַחְמִיר שֶׁלֹּא לִלְמֹד כִּי אִם דְבָרִים הַמֻּתָּרִים לִלְמֹד בְּתִשְׁעָה בְּאָב, וְלָכֵן אֵין אוֹמְרִים פִּרְקֵי אָבוֹת. אֲבָל לִקְרוֹת הַסִּדְרָה שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם, מֻתָּר וּמִכָּל שֶׁכֵּן קֹדֶם חֲצוֹת הַיּוֹם. וְאִם חָל (בְּ) עֶרֶב תִּשְׁעָה בְּאָב [בַּשַׁבָּת] אָסוּר לְאַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם בְּלִמּוּד כְּמוֹ בִּשְׁאָר תִּשְׁעָה בְּאָב.
קיצור שולחן ערוך · סימן קכ״ה · סעיף ה׳קֹדֶם עַרְבִית אֵין אוֹמְרִים לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת. וְאֵין אוֹמְרִים וִיהִי נֹעַם קֹדֶם וְאַתָּה קָדוֹשׁ מִשּׁוּם דְּנִתְיַסֵּד עַל הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן וְעַתָּה נֶחְרָב. גַם אֵין אוֹמְרִים וְיִתֶּן לְךָ, וְאֵין מְבָרְכִין אֶת הַבָּנִים (תקנ"ט ובסד"ה).
קיצור שולחן ערוך · סימן קכ״ה · סעיף ו׳מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ, כְּשֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת הַנֵּר, מְבָרֵךְ בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ. וּבִשְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה, אוֹמְרִים אַתָּה חוֹנַנְתָּנוּ. אֲבָל אֵין מַבְדִּילִין עַל הַכּוֹס עַד מוֹצָאֵי תִּשְׁעָה בְּאָב, וְאָז הוּא מַבְדִּיל עַל הַכּוֹס. אֲבָל אֵינוֹ מְבָרֵךְ לֹא עַל הַבְּשָׂמִים וְלֹא עַל הַנֵּר, אֲפִלוּ לֹא בֵרַךְ עָלָיו בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת. וְיַזְהִיר לִבְנֵי בֵיתוֹ שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ מְלָאכָה עַד שֶׁיֹּאמְרוּ הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל בְּלֹא שֵׁם וּמַלְכוּת. וְאִם שָׁכַח לוֹמַר אַתָּה חוֹנַנְתָּנוּ, אֵין צָרִיךְ לַחֲזוֹר אֶלָּא גּוֹמֵר תְּפִלָּתוֹ (כְּמוֹ שֶכָּתַבְנוּ לְעֵיל סִימָן צו) שֶׁהֲרֵי יַבְדִּיל בְּמוֹצָאֵי תִּשְׁעָה בְּאָב עַל הַכּוֹס, וְלֹא יִטְעֹם קֹדֶם. וְאִם צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה, יֹאמַר תְּחִלָּה הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ וְכוּ' בְּלֹא שֵׁם וּמַלְכוּת.
קיצור שולחן ערוך · סימן קכ״ה · סעיף ז׳תִּשְׁעָה בְּאָב שֶׁחָל בַּשַׁבָּת וְנִדְחָה לְיוֹם רִאשׁוֹן, בַּלַּיְלָה שֶׁלְאַחַר הַתַּעֲנִית, אֲסוּרִים בְּבָשָׂר וָיָיִן כְּמוֹ בִּשְׁאָר תִּשְׁעָה בְּאָב, מִפְּנֵי אֲבֵלוּת הַיּוֹם. אֲבָל לְמָחָר, מֻתָּרִים מִיָּד בַּכֹּל (תקנ"ח).
קיצור שולחן ערוך · סימן קכ״ה · סעיף ח׳אִם יֵשׁ מִילָה בְּתִשְׁעָה בְּאָב שֶׁנִּדְחָה, מֻתָּר לְבַעֲלֵי הַבְּרִית דְּהַיְנוּ אֲבִי הַבֵּן וְאִמּוֹ וְהַמּוֹהֵל וְהַסַּנְדָּק לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה גְּדוֹלָה, הַיְנוּ חֲצִי שָׁעָה אַחַר הַצָהֳרַיִם, וְאָז מֻתָּר לְהַבְדִּיל עַל הַכּוֹס וְלֶאֱכוֹל וְלִרְחוֹץ, אֲבָל סְעוּדָה, לֹא יַעֲשוּ עַד הַלַּיְלָה. וְכֵן בְּפִדְיוֹן הַבֵּן בִּזְמַנּוֹ, הָאָב וְהַכֹּהֵן לֹא יַשְׁלִימוּ (תקנ"ט).
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
התפילה היומית
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
מסדר ליקוטי תפילות
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קמ״ג
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קמ״ג · קטע א׳
"יָחִיד "הַמַּשְׁגִּיחַ "וּמַנְהִיג "הָעוֹלָם בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים גְּדוֹלִים, וְכָל אֲשֶׁר אַתָּה עוֹשֶׂה עִמָּנוּ בִּכְלָל וּבִפְרָט הַכּל לְטוֹבָה, וַאֲפִלּוּ כָּל הַגָּלֻיּוֹת וְהַצָּרוֹת וְכָל הַהַרְפַּתְקָאוֹת הָעוֹבְרִים עָלֵינוּ בִּכְלָלִיּוּת יִשְׂרָאֵל וּבִפְרָטִיּוּת עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד הַכּל לְטוֹבָה גְדוֹלָה, כִּי כַוָּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה לְטוֹבָה תָמִיד, אֲבָל בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים מֵעצֶם חֶשְׁכַּת הַגָּלוּת אֲשֶׁר אָנוּ שְׁרוּיִם בֵּין הָעֲכּוּ"ם, נִתְעַרְבֵּב וְנִתְבַּלְבֵּל דַּעְתֵּנוּ עַד אֲשֶׁר אֵין בָּנוּ דַעַת לְהָבִין וְלֵידַע שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֵינוּ הַכּל בָּא בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִיִּית מֵאִתְּךָ לְטוֹבָתֵנוּ וְעַל יְדֵי זֶה אָנוּ מַרְגִּישִׁין מְאד כְּאֵב וּמַכְאוֹב עצֶם רִבּוּי צָרוֹתֵינוּ וְגָלוּתֵנוּ וּמַה נַּעֲשֶׂה מָרָא דְּעָלְמָא כּלָּא, כִּי אֶחָד תָּלוּי בַּחֲבֵרוֹ כִּי הַגָּלוּת גּוֹרֵם הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת, וְהִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת גּוֹרֵם הַגָּלוּת כִּי עִקָּר הַגָּלוּת וְעִקַּר הַצָּרוֹת וְהַצַעַר שֶׁמַּרְגִּישִׁין מְרִירוּת הַגָּלוּת הַכּל הוּא מֵחֲמַת הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת מַה שֶּׁאֵין אָנוּ מְבִינִין וְיוֹדְעִין שֶׁהַכּל בְּהַשְׁגָּחָתְךָ לְבַד לְטוֹבוֹתֵינוּ הַנִּצְחִיוֹת, וּלְכַלֵּה הָרֶשַׁע וּלְהָתֵם חַטָּאוֹת וּלְהָבִיא צֶדֶק עוֹלָמִים כִּי אִם הָיִינוּ שְׁלֵמִים בְּדַעְתֵּנוּ לָדַעַת תָּמִיד בְּדַעַת שָׁלֵם שֶׁהַכּל בְּהַשְׁגָּחָתְךָ מֵאִתְּךָ, לֹא הָיִינוּ מַרְגִּישִׁים כְּלָל צַעַר הַגָּלוּת, וְאָז הָיִינוּ שָׁבִים אֵלֶיךָ וְהָיִינוּ מְמַהֲרִים לָצֵאת לְחֵרוּת מֵהַגָּלוּת אֲבָל מֵחֲמַת חֶשְׁכַּת הַגָּלוּת נִלְכְּדוּ כַּמָּה מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, שֶׁנִּדְמֶה לָהֶם כְּאִלּוּ יֵשׁ טֶבַע חַס וְשָׁלוֹם וְתוֹלִין בַּטֶּבַע וּמֵחֲמַת זֶה מַרְגִּישִׁין מְרִירוּת הַגָּלוּת, וְעַל יְדֵי זֶה מִתְאָרֵךְ הַגָּלוּת כָּל כָּךְ וְעַתָּה מַה נַּעֲשֶׂה אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם כִּי אָרַךְ עָלֵינוּ הַגָּלוּת וּמָשַׁךְ עָלֵינוּ הַשִּׁעְבּוּד מְאד מְאד יוֹם יוֹם נאמַר מַה יִּהְיֶה בְּסוֹפֵנוּ וְעַד מָתַי וְעַד מָתַי וְעַד מָתַי, קֵץ הַפְּלָאוֹת מָתַי תִּמְלֹךְ בְּצִיּוֹן מָתַי תָּשׁוּב הַמְּלוּכָה לְבֵית דָּוִד מָתַי תָּשִׁיב יִשְׂרָאֵל אֵלֶיךָ מָתַי תָּשׁוּב לְאַרְצֵנוּ וּלְבֵית מִקְדָּשֵׁנוּ עַד אָנָה בְּכִיָּה בְּצִיּוֹן וּמִסְפֵּד בִּירוּשָׁלָיִם מָתַי תְּרַחֵם עַל כָּל צָרוֹת נַפְשֵׁנוּ וּמְרִירוּתֵנוּ (וּבִפְרָט עַתָּה בְּעֵת צָרָה הַקָּשָׁה וְהַמָּרָה הַזּאת, אֲשֶׁר נִגְזְרָה עָלֵינוּ לִהְיוֹת יְהוּדִי יַעֲלֶה לַמִּלְחָמָה אוֹי מִי יָקוּם בָּזֶה, מִי יָכוֹל לְסַפֵּר צָרָה הַמָּרָה הַזּאת, כִּי רַע וָמָר, כִּי נָגַע עַד הַנָּפֶשׁ) תתשנב רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עֶזְרַת אֲבוֹתֵינוּ אַתָּה הוּא מֵעוֹלָם מָגֵן וּמוֹשִׁיעַ לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר תְּשׁוּעָתָם הָיִיתָ לָנֶצַח וְתִקְוָתָם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חוּס וַחֲמל וְרַחֵם עָלֵינוּ גַּם עַתָּה בְּעֵת צָרָה הַגְּדוֹלָה הַזּאת, וּתְשַׁבֵּר וּתְבַטֵּל אֶת כָּל הַגְּזֵרָה הַקָּשָׁה הַזּאת שֶׁנִּגְזְרָה עָלֵינוּ, וְכָל הַגְּזֵרוֹת קָשׁוֹת שֶׁרוֹצִים לִגְזר חַס וְשָׁלוֹם כִּי מִי יוּכַל לִסְבּל צָרוֹת כָּאֵלֶּה רַחֲמָנָא לִצְּלָן, כִּי כֻלָּם נוֹגְעִים בְּדַת תּוֹרַת יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה אוֹי מַה נַּעֲשֶׂה, לְהֵיכָן נִבְרַח, לְהֵיכָן נָנוּס לְעֶזְרָה, אוֹי אוֹי אוֹי וַאֲבוֹי מִי יִתֵּן ראשֵׁנוּ מַיִם וְעֵינֵינוּ מְקוֹר דִּמְעָה, וְנִבְכֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה עַל מְרִירוּת צָרוֹתֵינוּ אֲשֶׁר הִגִּיעָנוּ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר טוֹב מָוֶת מֵחַיִּים בַּבּקֶר נאמַר מִי יִתֵּן עֶרֶב, וּבָעֶרֶב נאמַר מִי יִתֵּן בּקֶר מִפַּחַד לְבָבֵנוּ אוֹי אוֹי וַאֲבוֹי אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ מַה נּאמַר מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק, הָאֱלֹהִים מָצָא אֶת עֲווֹנֵנוּ "צַדִּיק אַתָּה יְהוָה וְיָשָׁר מִשְׁפָּטֶיךָ", אֲבָל אַיֵּה רַחֲמָנוּתְךָ וַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים, וְאַיֵּה זְכוּת וְכחַ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה לַמְּדֵנוּ וְהוֹרֵנוּ אֵיךְ לְהַמְשִׁיךְ הַדַּעַת עָלֵינוּ גַּם עַתָּה לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁהַכּל בְּהַשְׁגָּחָתְךָ לְטוֹבָה [מֵאַחַר שֶׁלְּפִי קָט שִׂכְלֵנוּ נִרְאֶה שֶׁרוֹצִים לְהַעֲבִיר כָּל כָּךְ נְפָשׁוֹת עַל דַּת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הוּא חַיֵּינוּ וְכָל תִּקְוָתֵנוּ וּמִבְטָחֵנוּ בְכָל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים שֶׁעוֹבְרִים עָלֵינוּ רַחֲמָנָא לִצְּלָן מֵעַתָּה].
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קמ״ג · קטע ב׳
מָלֵא רַחֲמִים הַבִּיטָה בְעָנְיֵנוּ כִּי רַבּוּ מַכְאוֹבֵנוּ וְצָרוֹת לְבָבֵנוּ הַבִּיטָה וּרְאֵה לְמִי עוֹלַלְתָּ כּה הַבִּיטָה וּרְאֵה כִּי אֵין בָּנוּ כחַ וָדַעַת אֲפִלּוּ לְסַדֵּר תְּפִלּוֹתֵינוּ לְפָנֶיךָ כָּרָאוּי, כִּי דַלִּים וְרֵקִים אֲנַחְנוּ דַּלִּים מִדַּעַת וּמִמַּעֲשִׂים טוֹבִים וּמְלֵאִים חֵטְא וְעָוֹן [אבל אף על פי כן אנו מרוצים למות וליהרג על קידוש שמך בכל יום ולא לבטל אחד מישראל ת תורתנו הקדושה, אוי לעינינו שיראו שמגלחין לאחד מישראל בעל כרחו פאות ראשו וזקנו ומוכרח אחר זה בעצמו לגלח אותם בכל עת, אוי לפה שיצטרך לאכול מאכלות אסורות, אוי לרגלי ישראל הקדושים שיצטרכו לילך בשבת ויום טוב קודש חוץ לתחום, אוי לידי ישראל הקדושים שיצטרכו לעשות מלאכה בשבת לצחצח כלי זיינם חס ושלום, ושארי מלאכות ושארי עבירות שיהיו מוכרחים לעשות חס ושלום, ומי יודע אם יוכלו לעמוד בנסיון לישאר בהאמונה הקדושה שהיא אמונת ישראל ולקיים על כל פנים מה שיוכלו לקיים, אוי מי יוכל לעמוד בזה, אוי לנו על נפשותינו, אוי על ימינו ושנותינו אלה, אוי לנו כִּי שדדנו אוי אוי אוי נבטוש רישא בכותלי דביתא, ושק ואפר יוצע לרבים, נתן בעפר פינו אולי יש תקוה אולי יש תקוה]
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קמ״ג · קטע ג׳
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מָלֵא רַחֲמִים "זְכר רַחֲמֶיךָ יְהוָה וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה" זְכר אֶת כָּל הַהַבְטָחוֹת שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ מִימוֹת אַבְרָהָם אָבִינוּ עַד הֵנָּה, זְכר אֶת כָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁהָיוּ בְּכָל הַדּוֹרוֹת מֵאָז וְעַד עַתָּה זְכר אֶת כָּל הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנֶּהֶרְגוּ עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ בְּיִסּוּרִים קָשִׁים וּמָרִים, זְכר וּרְאֵה אֶת כָּל הַדְּמָעוֹת שֶׁנִּשְׁפְּכוּ עַל צָרוֹת יִשְׂרָאֵל מֵאָז וְעַד עָתָּה, זְכר אֶת בָּנֶיךָ הַשְּׁרוּיִם בְּגָלוּת בֵּין הָעֲכּוּ"ם, וְהַמְשֵׁךְ עָלֵינוּ הַשְׁגָּחָתְךָ הַשְּׁלֵמָה וְהוֹצֵא אוֹתָנוּ מִדֶּרֶךְ הַטֶּבַע לְגַמְרֵי וְנִזְכֶּה כֻלָּנוּ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכּל בְּהַשְׁגָּחָתְךָ לְבַד וְתִמָּלֵא עָלֵינוּ רַחֲמִים, וְתוֹצִיאֵנוּ וְתִפְדֵּנוּ וְתִגְאָלֵנוּ מִכָּל הַצָּרוֹת וּמִכָּל הַגָּלֻיּוֹת, וְתַמְשִׁיךְ הַהַשְׁגָּחָה מִסּוֹף הָעוֹלָם וּמִקֵּץ הָאַחֲרוֹן, וְעַל יְדֵי זֶה תַּעֲשֶׂה סוֹף וָקֵץ וּגְמַר וְכִלָּיוֹן מִכָּל הָעֲכּוּ"ם הָרְשָׁעִים הַמְּצֵרִים לָנוּ וּתְשַׁבֵּר וּתְבַטֵּל כָּל הַגְּזֵרוֹת קָשׁוֹת מֵעָלֵינוּ הֵן אוֹתָן שֶׁכְּבָר נִגְזְרוּ הֵן אוֹתָן שֶׁרוֹצִים לִגְזר [בפרט עוצם הצרה הזאת שכבר נגזרה ליקח בני ישראל לאנשי חיל למלחמתם חס ושלום].
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗היום בלוח ובמחזור
סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 253 מתוך 385 במחזור של שנת ה׳תשפ״ז
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־38 דק׳
- שבת קודש
- ספירת העומר: היום ל׳ לעומר
פרשת השבוע: בהר
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־22 במאי 2027, בשעה 19:32 בערך.
עניינו של יום בתורת רבנו
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
שבת
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · שבת
ליקוטי עצות · מועדי ה' · שבת · אות ב׳
עַל־יְדֵי שְׁמִירַת שַׁבָּת זוֹכִין לֶאֱמוּנָה. וְכָל הַצְּדָקָה שֶׁעוֹשִׂין, אֵין לָהּ שְׁלֵמוּת אוֹר כִּי אִם עַל־יְדֵי שַׁבָּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה. וְכָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת הַנִּמְשָׁכִין עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה, אֵין לָהֶם שְׁלֵמוּת כִּי אִם בְּשַׁבָּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהִיא מְקוֹר הַבְּרָכוֹת, וְהִיא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם חֲסֵרִים וְאֵין לָהֶם שְׁלֵמוּת כִּי אִם בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ שֶׁהִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה. וְכֵן הַדַּעַת וְהַתּוֹרָה, כָּל שְׁלֵמוּתָם הוּא רַק עַל־יְדֵי שַׁבָּת וֶאֱמוּנָה: (לק"א סי' ל"א אות ב')
המחזור השנתי
שנה מעוברת: הסדר מחולק ל־385 ימים.
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
ההתקדמות שלך
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
התיקון הכללי
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
העמקה ומקורות
הספרים של היום בספרייה
- ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה קפ״ה
- ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה קפ״ו
- שיחות הר״ן · אות קע״ג
- שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל
- חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות של״ט
- חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות ש״מ
- ספר המידות · סגולה
- ספר המידות · ענוה
- סיפורי מעשיות · מעשה י״ב
- ליקוטי עצות · צדיק
- השתפכות הנפש · אות עא
- משיבת נפש · רצף ג · אות עג
- עצות ישרות · צדיק
- עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'א · מכתב שנג
- עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'א · מכתב שנד
- שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות נ'
- קיצור שולחן ערוך · סימן קכ״ה
איך נבנה הסדר
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.