ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ר״ז · אות א׳ · חלק 1 מתוך 2 (חלוקת האתר)כָּל הַדִּבּוּרִים הֵם בְּחִינַת גְּבוּרוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ (תהילים קמ״ה:י״א), וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּכְּתָבִים, שֶׁהַה' גְּבוּרוֹת שֶׁבַּדַּעַת בּוֹקְעִין וְיוֹצְאִין בְּהַפֶּה, וְנַעֲשֶׂה מֵהֶם ה' מוֹצָאוֹת הַפֶּה; נִמְצָא שֶׁכָּל הַדִּבּוּרִים הֵם בְּחִינַת גְּבוּרוֹת, וְצָרִיךְ לְהַמְתִּיקָם. וְהַהַמְתָּקָה הוּא עַל־יְדֵי לִמּוּד הַתּוֹרָה וְדִבּוּרִים טוֹבִים שֶׁמְּדַבְּרִים, עַל־יְדֵי־זֶה מַמְתִּיקִין הַדִּבּוּרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַגְּבוּרוֹת:
וְדַע, שֶׁלִּפְעָמִים יוֹצְאִין גְּבוּרוֹת קָשׁוֹת, רַחֲמָנָא לִצְלָן, וְהֵם בָּאִים בְּזֶה הָעוֹלָם לִגְדוֹלֵי הַדּוֹר מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם דַּעַת גָּדוֹל, עַל כֵּן כְּשֶׁיּוֹצְאִין, חַס וְשָׁלוֹם, גְּבוּרוֹת קָשׁוֹת, בָּאִים בְּדַעַת הַגְּדוֹלִים, וְשָׁם בּוֹקְעִין וְיוֹצְאִין מֵהַפֶּה, וְנַעֲשֶׂה מֵהֶם דִּבּוּרִים כַּנַּ"ל. וַאֲזַי הַדִּבּוּרִים הֵם בְּחִינַת גְּבוּרוֹת קָשׁוֹת, וְצָרִיךְ לִרְאוֹת לְהַמְתִּיקָם,
וּכְשֶׁאֵין מַמְתִּיקִים הַגְּבוּרוֹת הַקָּשׁוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לָהֶם כֹּחַ לְהַמְתִּיקָם, אוֹ שֶׁהֵם אָז בְּמַדְרֵגָה קְטַנָּה, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַמְתִּיקָם, מֵחֲמַת שֶׁפָּגְמוּ אָז בְּאֵיזֶה פְּגָם וָחֵטְא, כִּי אַפִלּוּ צַדִּיקִים וּגְדוֹלִים לִפְעָמִים הֵם פּוֹגְמִים וְשׁוֹגִים בְּאֵיזֶה דָּבָר, כִּי אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ וְכוּ' (קהלת ז׳:כ׳), וּמֵחֲמַת שֶׁהֵם אָז בִּבְחִינָה זוֹ, אֵינָם מַמְתִּיקִים הַגְּבוּרוֹת הַקָּשׁוֹת, שֶׁהֵם הַדִּבּוּרִים,
וַאֲזַי כְּשֶׁאֵינָם מַמְתִּיקִים הַדִּבּוּרִים, שֶׁהֵם גְּבוּרוֹת קָשׁוֹת, אֲזַי מַתְחִילִין לְדַבֵּר בְּאֵלּוּ הַדִּבּוּרִים דִּבּוּרִים רָעִים עַל הַכְּלָל אוֹ עַל הַפְּרָט, אוֹ שֶׁמְּדַבְּרִין עַל צַדִּיק הַדּוֹר, וַאֲזַי כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁלָּהֶם, שֶׁהֵם גְּבוּרוֹת קָשׁוֹת, בָּאִים וְנוֹפְלִים עַל צַדִּיק הַדּוֹר, חַס וְשָׁלוֹם.
וְהַצַּדִּיק הַדּוֹר צָרִיךְ לִרְאוֹת לְהַמְתִּיק אֵלּוּ הַגְּבוּרוֹת קָשׁוֹת, שֶׁהֵם הַדִּבּוּרִים הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוּא דָּן אוֹתָם לְכַף זְכוּת בָּזֶה שֶׁמְּדַבְּרִים עָלָיו, נִמְצָא שֶׁהוּא מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד וּבָזֶה מַמְתִּיקָם, אוֹ עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַבֵּל הַיִּסּוּרִים שֶׁהֵם מְדַבְּרִים עָלָיו, מְקַבְּלָם בְּאַהֲבָה, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מַמְתִּיק גַּם כֵּן דִּבּוּרִים שֶׁלָּהֶם, שֶׁהֵם הַגְּבוּרוֹת הַקָּשׁוֹת כַּנַּ"ל.
אֲבָל אִם אֵין כֹּחַ, חַס וְשָׁלוֹם, בְּצַדִּיק הַדּוֹר לְהַמְתִּיקָם, אֲזַי יוּכַל לִפֹּל מִמַּדְרֵגָתוֹ מְאֹד, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי אֵלּוּ הַגְּבוּרוֹת הַנַּ"ל שֶׁבָּאִים עָלָיו, אוֹ שֶׁיִּסְתַּלֵּק, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי־זֶה, וְאָז עַל־יְדֵי הִסְתַּלְּקוּתוֹ נִשְׁמָתוֹ מַמְתֶּקֶת אֵלּוּ הַגְּבוּרוֹת הַקָּשׁוֹת הַנַּ"ל.
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ר״ז · אות א׳ · חלק 2 מתוך 2 (חלוקת האתר)וּמִזֶּה הָיָה הִסְתַּלְּקוּת הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב, כִּי אָמַר שֶׁיִּסְתַּלֵּק מִמַּעֲשֵׂה הַשַּׁ"צ יִמַּח שְׁמוֹ, כִּי אֵצֶל הַשַּׁ"צ יִמַּח שְׁמוֹ הָיוּ כַּמָּה גְּדוֹלֵי הַדּוֹר וְלוֹמְדִים מֻפְלָגִים, שֶׁהִטְעָה אוֹתָם, כַּמְפֻרְסָם, וְהֵם יָצְאוּ מִן הַכְּלָל וְדִבְּרוּ רָעוֹת עַל כְּלַל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, וְזֶה הָיָה מֵחֲמַת שֶׁבָּא לָהֶם גְּבוּרוֹת קָשׁוֹת וְלֹא הִמְתִּיקוּ אוֹתָם מֵחֲמַת בְּחִינָה הַנַּ"ל, וְעַל כֵּן דִּבְּרוּ דִּבּוּרִים רָעִים עַל הַכְּלָל, וְאֵלּוּ הַדִּבּוּרִים נָפְלוּ עַל גְּדוֹל הַדּוֹר, וְהַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הוּא הָיָה אָז הַגְּדוֹל הַדּוֹר, וּמִזֶּה נִסְתַּלֵּק, וּכְמוֹ שֶׁאוֹמְרִים בְּשֵׁם הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁאָמַר, שֶׁנַּעֲשׂוּ לוֹ שְׁנֵי נְקָבִים בְּלִבּוֹ עַל־יְדֵי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַשַּׁ"צ יִמַּח שְׁמוֹ, וּמִזֶּה נִסְתַּלֵּק וְכַנַּ"ל.
כִּי כְּשֶׁמְּדַבְּרִים עַל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, אוֹ כְּשֶׁמְּדַבְּרִים עַל הַצַּדִּיק הַדּוֹר בְּעַצְמוֹ, הוּא דָּבָר אֶחָד מַמָּשׁ, כִּי עִקַּר תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הוּא תָּלוּי בְּצַדִּיק הַדּוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (זוהר ויצא דף קנג:): שְׁכִינְתָּא בֵּין תְּרֵין צַדִּיקַיָּא יָתֵבָא, שֶׁהוּא הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (עיין בהתורה תהילה לדוד בסימן י"ב). וְכֵן הַתַּלְמִיד־חָכָם הוּא בְּעַצְמוֹ הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכות כב:): כַּמָּה טִפְּשָׁאֵי וְכוּ דְּקָיְמִי מִקַּמֵּי אוֹרַיְתָא וְכוּ';
אֲבָל כְּשֶׁהַצַּדִּיק מַמְתִּיק דִּבּוּרִים שֶׁלָּהֶם, אֲזַי הוּא חוֹזֵר וְעוֹשֶׂה מֵהַדִּבּוּרִים תּוֹרָה, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (שם בסימן י"ב), וַאֲזַי עוֹשֶׂה תּוֹרַת חֶסֶד, הַיְנוּ לְלַמֵּד לַאֲחֵרִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוכה מט:) עַל פָּסוּק: וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ – זֶה הַלּוֹמֵד עַל־מְנָת לְלַמְּדָהּ, כִּי בְּוַדַּאי כְּשֶׁעוֹשִׂים תּוֹרָה מִדִּבּוּרִים אֵלּוּ, אֶפְשָׁר לוֹ לְלַמֵּד אֲחֵרִים עִמָּהּ, וְנִמְצָא שֶׁהוּא תּוֹרַת חֶסֶד, וּבָזֶה מַמְתִּיקָם:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ר״ח · אות א׳לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק וּמְבַקֵּשׁ וְכוּ' (תהילים ל״ז:ל״ב):
פֵּרוּשׁ: מַה שֶּׁרְשָׁעִים עוֹשִׂים יִסּוּרִים לְצַדִּיקִים וְרוֹדְפִים אֶת הַצַּדִּיקִים, זֶה סִבָּה מֵאֵת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּדֵי שֶׁיִּתְבוֹנֵן הַצַּדִּיק וִיפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו. נִמְצָא שֶׁהָרָשָׁע הוּא כְּמוֹ צוֹפֶה, כְּשׁוֹמֵר הָעִיר שֶׁנִּקְרָא צוֹפֶה, כֵּן הָרָשָׁע הוּא שׁוֹמֵר אֶת הַצַּדִּיק מִלִּפֹּל בְּגַשְׁמִיּוּת:
פֵּרוּשׁ אַחֵר: מְעַט הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁיֵּשׁ עַל צַדִּיקִים הִיא טוֹבָה לָהֶם, כִּי הַמַּחֲלֹקֶת הִיא כְּמוֹ מִכְסֶה לָהֶם, שֶׁלֹּא יִתְגַּלּוּ וְיִתְפַּרְסְמוּ בְּיוֹתֵר מִכְּדֵי הַצֹּרֶךְ, וְזֶה פֵּרוּשׁ:
צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק – צוֹפֶה לְשׁוֹן מִכְסֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כ״ה:י״א): וְצִפִּיתָ אוֹתוֹ זָהָב, אֲבָל אֵלּוּ הָרְשָׁעִים מַרְבִּים בְּמַחֲלֹקֶת, מַרְבִּים בְּמִכְסֶה, עַד שֶׁאֵין כֹּחַ בַּצַּדִּיקִים לִסְבֹּל מַחֲלָקְתָּם וְשִׂנְאָתָם שֶׁל הָרְשָׁעִים, וְזֶהוּ:
וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ – כְּמוֹ שֶׁמְּכַסִּין אֶת אָדָם מֵרֹאשׁוֹ וְעַד רַגְלָיו עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַנְשִׁים, כֵּן אֵלּוּ הָרְשָׁעִים הֵן מְכַסִּין וּמַרְבִּים בְּצִפּוּיִים בְּמַחֲלֹקֶת וּמְבַקְשִׁין לַהֲמִיתוֹ, אֲבָל: וַה' לֹא יַעַזְבֶנּוּ בְיָדוֹ:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ר״ט · אות א׳לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה תְּפִלּוֹת כְּנֶגֶד תְּמִידִין תִּקְּנוּם (ברכות כו:):
כִּי יָדוּע,ַ שֶׁיֵּשׁ לְכָל אָדָם תְּפִלּוֹת רָעוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות סג לפי נוסחת העין יעקב): גַּנָּבָא עַל מַחְתַּרְתָּא רַחֲמָנָא קַרְיָא. נִמְצָא אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁעוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה הָרָאוּי לְהִתְפַּלֵּל, אֲזַי בָּא הַתְּפִלָּה רָעָה וּמְבַלְבֶלֶת אוֹתוֹ, וְזֶה בְּחִינַת תְּפִלּוֹת כְּנֶגֶד, שֶׁהִיא מִתְנַגֶּדֶת לוֹ,
וְהַתִּקּוּן לָזֶה – הַכְנָסַת אוֹרֵחַ תַּלְמִיד־חָכָם, כִּי אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: אוֹרֵחַ מְבָרֵךְ (ברכות מו), וְאוֹרֵחַ הוּא בְּחִינַת (משלי ד׳:י״ח): וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ; וּכְתִיב (שם י): בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת שֶׁבַּתְּפִלָּה (זוהר פנחס רמד ובתיקון מז). נִמְצָא, שֶׁעַל־יָדוֹ בָּא הַתִּקּוּן הַתְּפִלָּה,
וְזֶה פֵּרוּשׁ: תְּמִידִין תִּקְּנוּם – זֶה בְּחִינַת הַכְנָסַת אוֹרֵחַ תַּלְמִיד־חָכָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות י:): הַמְאָרֵחַ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, כְּאִלּוּ הִקְרִיב תְּמִידִין:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ר״י · אות א׳לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עַל־יְדֵי מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה הוּא מְקַיֵּם וְאָהַבְתָּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא פו): וְאָהַבְתָּ – שֶׁיְּהֵא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְאַהֵב עַל יָדֶיךָ וְכוּ'.
וּכְשֶׁמְּקַיֵּם וְאָהַבְתָּ, עַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה לוֹ פַּרְנָסָה בְּלֹא יְגִיעָה וָטֹרַח, כִּי אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים קיח): קָשִׁין מְזוֹנוֹתָיו כִּקְרִיעַת יַם־סוּף, וּקְרִיעַת יַם סוּף הָיָה עַל־יְדֵי זְכוּת אַבְרָהָם, בְּחִינַת וְאָהַבְתָּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר – דָּא בֹּקֶר דְּאַבְרָהָם.
נִמְצָא כְּשֶׁהִגִּיעַ עֵת הַבֹּקֶר בְּחִינַת אַבְרָהָם, אֲזַי יָצָא מִקִּשּׁוּי לְקַל, כִּי עַד הַבֹּקֶר הָיָה קָשֶׁה לְפָנָיו קְרִיעַת יַם סוּף, נִמְצָא עַל יְדֵי מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה אָחוּז בִּבְחִינַת וְאָהַבְתָּ, בְּחִינַת אַבְרָהָם, אֲזַי אֵין קָשִׁין לוֹ מְזוֹנוֹתָיו: לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה רי״א · אות א׳מַה שֶּׁהָעוֹלָם נוֹסְעִין עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה לְצַדִּיקִים – כִּי עִקַּר הַמְתָּקַת הַדִּינִין אֵינוֹ אֶלָּא עַל יְדֵי קְדֻשַּׁת וְטָהֳרַת הַמַּחֲשָׁבוֹת, כִּי שָׁם שָׁרְשָׁם. (כמ"ש) [כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר]: כֹּלָּא בְּמַחֲשָׁבָה אִתְבְּרִרוּ.
וְאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְמֹחִין זַכִּים אֶלָּא עַל־יְדֵי הִתְקַשְּׁרוּת לְצַדִּיקִים, (כמובא בזוהר) [כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב]: וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף, מֹשֶׁה הוּא בְּחִינַת מֹחִין, וְיוֹסֵף הוּא בְּחִינַת צַדִּיק, הַיְנוּ שֶׁאֵין שְׁלֵמוּת לְמֹחִין אֶלָּא עַל־יְדֵי הִתְקַשְּׁרוּת לְצַדִּיקִים.
וְרֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא מְקוֹר הַדִּינִים שֶׁל כָּל הַשָּׁנָה, וְצָרִיךְ לְטַהֵר אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ כְּדֵי לְהַמְתִּיקָם, וּבִשְׁבִיל זֶה נוֹסְעִין לְצַדִּיקִים, כְּדֵי לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה: