בין המצרים
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: ימים שבין המצרים
"קִנּוֹ"ת" יִתְהַפְּכוּ לֶעָתִיד לְ"תִקּוּ"ן". בְּסִימָן רמ"ז בְּלִקּוּטֵי חֵלֶק א':
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום שלישי, כ״ב בתמוז ה׳תשפ״ז · 27 ביולי 2027
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ח׳ · אות א׳
כ־8 דק׳ · כ־820 מילים · 81% מהספר עד סוף היום
תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֶּסֶא לְיוֹם חַגֵּנוּ, כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹקֵי יַעֲקֹב (תהלים פ"א): א אַף־עַל־פִּי שֶׁתּוֹכָחָה הוּא דָּבָר גָּדוֹל, וּמֻטָּל עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְהוֹכִיחַ אֶת חֲבֵרוֹ, כְּשֶׁרוֹאֶה בּוֹ שֶׁאֵינוֹ מִתְנַהֵג כַּשּׁוּרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ויקרא י״ט:י״ז): הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ, אַף־עַל־פִּי־כֵן לָאו כָּל אָדָם רָאוּי לְהוֹכִיחַ. כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא (ערכין טז:): תָּמֵהַּ אֲנִי, אִם יֵשׁ בַּדּוֹר הַזֶּה מִי שֶׁיָּכוֹל לְהוֹכִיחַ. וְאִם רַבִּי עֲקִיבָא אָמַר זֹאת בְּדוֹרוֹ, כָּל־שֶׁכֵּן בַּדּוֹר הַזֶּה שֶׁל עַכְשָׁו. כִּי כְּשֶׁהַמּוֹכִיחַ אֵינוֹ רָאוּי לְהוֹכִיחַ, אֲזַי לֹא דַּי שֶׁאֵינוֹ מוֹעִיל בְּתוֹכַחְתּוֹ, אַף גַּם הוּא מַבְאִישׁ רֵיחַ שֶׁל הַנְּשָׁמוֹת הַשּׁוֹמְעִים תּוֹכַחְתּוֹ. כִּי עַל־יְדֵי תּוֹכַחְתּוֹ הוּא מְעוֹרֵר הָרֵיחַ רַע שֶׁל הַמַּעֲשִׂים רָעִים וּמִדּוֹת רָעוֹת שֶׁל הָאֲנָשִׁים שֶׁהוּא מוֹכִיחָם. כְּמוֹ כְּשֶׁמֻּנָּח אֵיזֶה דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ רֵיחַ שֶׁאֵינוֹ טוֹב, כָּל זְמַן שֶׁאֵין מְזִיזִין אוֹתוֹ הַדָּבָר, אֵין מַרְגִּישִׁין הָרֵיחַ רַע, אֲבָל כְּשֶׁמַּתְחִילִין לְהָזִיז אוֹתוֹ הַדָּבָר, אֲזַי מְעוֹרְרִין הָרֵיחַ רַע; כְּמוֹ־כֵן עַל־יְדֵי תּוֹכָחָה שֶׁל מִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְהוֹכִיחַ, עַל־יְדֵי־זֶה מְזִיזִין וּמְעוֹרְרִין הָרֵיחַ רַע שֶׁל הַמַּעֲשִׂים רָעִים וּמִדּוֹת רָעוֹת שֶׁל הָאֲנָשִׁים שֶׁמּוֹכִיחָם, וְעַל־כֵּן הוּא מַבְאִישׁ רֵיחָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא מַחֲלִישׁ אֶת הַנְּשָׁמוֹת שֶׁלָּהֶם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִפְסָק הַשֶּׁפַע מִכָּל הָעוֹלָמוֹת הַתְּלוּיִים בְּאֵלּוּ הַנְּשָׁמוֹת. כִּי עִקָּר יְנִיקַת הַנְּשָׁמָה הוּא מֵהָרֵיחַ. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות מג:): מִנַּיִן שֶׁמְּבָרְכִין עַל הָרֵיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ. אֵיזֶהוּ דָּבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה נֶהֱנֵית מִמֶּנּוּ וְלֹא הַגּוּף, הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה הָרֵיחַ. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי זֶה הַמּוֹכִיחַ, שֶׁהוּא מַבְאִישׁ רֵיחָם, עַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלֶשֶׁת הַנְּשָׁמָה, שֶׁיְּנִיקָתָהּ מֵהָרֵיחַ כַּנַּ"ל, וּמִמֵּילָא נִפְסָק הַשֶּׁפַע מִכָּל הָעוֹלָמוֹת הַתְּלוּיִים בָּהֶם. אֲבָל כְּשֶׁהַמּוֹכִיחַ רָאוּי לְהוֹכִיחַ, אֲזַי אַדְּרַבָּא, הוּא מוֹסִיף וְנוֹתֵן רֵיחַ טוֹב בְּהַנְּשָׁמוֹת עַל־יְדֵי תּוֹכַחְתּוֹ. כִּי הַתּוֹכָחָה צְרִיכָה לִהְיוֹת בִּבְחִינַת הַתּוֹכָחָה שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁהוֹכִיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, שֶׁעַל־יְדֵי תּוֹכַחְתּוֹ נָתַן בָּהֶם רֵיחַ טוֹב, בִּבְחִינַת (שיר השירים א׳:י״ב): נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ, הַנֶּאֱמָר עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל. עָזַב לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא נָתַן, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּגְּמָרָא (שבת פח:). כִּי עַל־יְדֵי תּוֹכָחָה שֶׁל מֹשֶׁה עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל הוֹסִיף וְנָתַן בָּהֶם רֵיחַ טוֹב, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְזוֹנָא דְּנִשְׁמָתָא. כִּי עִקָּר יְנִיקַת הַנְּשָׁמָה הִיא מֵהָרֵיחַ כַּנַּ"ל, כִּי עַל־יְדֵי קוֹל הַמּוֹכִיחַ שֶׁהוּא רָאוּי, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא נוֹתֵן רֵיחַ טוֹב בְּהַנְּשָׁמוֹת, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְזוֹנָא דְּנִשְׁמָתָא כַּנַּ"ל:
כִּי יֵשׁ מְזוֹנָא דְּנִשְׁמָתָא וּמְזוֹנָא דְּגוּפָא, וְעַל־יְדֵי מְזוֹנָא דְּגוּפָא נֶחֱלָשׁ מְזוֹנָא דְּנִשְׁמָתָא, כִּי עַל־יְדֵי מְזוֹנָא דְּגוּפָא, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, עַל־יְדֵי־זֶה מַגְדִּילִין אֶת בְּחִינַת עָקֵב דְּסִטְרָא־אַחֲרָא, בִּבְחִינַת (תהילים מ״א:י׳): אוֹכֵל לַחְמִי הִגְדִּיל עָלַי עָקֵב. כִּי עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה נִתְחַזְּקִין הָעֲקֵבִים וְהָרַגְלִין, בִּבְחִינַת (שבת קנב): דֹּק בְּכַכֵּי וְתִשְׁכַּח בְּנַגְרֵי. וְאָז כְּשֶׁנִּתְגַּדֵּל, חַס וְשָׁלוֹם, עָקֶב דְּסִטְרָא־אָחָרֳא, עַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלָשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת עָקֶב דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת (משלי כ״ב:ד׳): עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת ה', שֶׁהִיא בְּחִינַת רֵיחַ, בִּבְחִינַת (ישעיהו י״א:ג׳): וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה', שֶׁהוּא מְזוֹנָא דְּנִשְׁמָתָא. וְהַתִּקּוּן לָזֶה הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת קוֹל, כִּי בְּחִינַת קוֹל הוּא מַשְׁקֶה אֶת הַגָּן, שֶׁשָּׁם גְּדֵלִים כָּל הָרֵיחוֹת וְהַיְרָאוֹת, בִּבְחִינַת (בראשית ב׳:י׳): וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן. נָהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן וְכוּ' – זֶה בְּחִינַת קוֹל, בִּבְחִינַת (תהילים צ״ג:ג׳): נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם; וְזֶה בְּחִינַת (בראשית ג׳:י׳): אֶת קֹלְךָ שָׁמַעְתִּי בַּגָּן וָאִירָא. כִּי זֶה הַקּוֹל מַשְׁקֶה אֶת הַגָּן, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה גְּדֵלִים שָׁם כָּל הָרֵיחוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת יִרְאָה כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מְזוֹנָא דְּנִשְׁמָתָא כַּנַּ"ל. כִּי עַל־יְדֵי זֶה הַקּוֹל נִכְנָע בְּחִינַת עָקֵב דְּסִטְרָא־אָחָרֳא, כִּי זֶה הַקּוֹל הוּא בְּחִינַת (שם כז): הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב. וְעַל־כֵּן זָכָה יַעֲקֹב לִבְחִינַת הָרֵיחַ, בִּבְחִינַת (שם): רְאֵה רֵיחַ בְּנִי כְּרֵיחַ שָׂדֶה, הַנֶּאֱמָר בְּיַעֲקֹב, וְהוּא מַכְנִיעַ עָקֵב דְּסִטְרָא־אָחָרֳא, בִּבְחִינַת (שם כה): וְיָדוֹ אוֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו. וְזֶה הַקּוֹל הוּא בְּחִינַת קוֹל הַמּוֹכִיחַ הָרָאוּי, בִּבְחִינַת (ישעיהו נ״ח:א׳): הָרֵם כַּשּׁוֹפָר קוֹלֶךָ וְהַגֵּד לְעַמִּי פִּשְׁעָם וְכוּ'. כִּי הַמּוֹכִיחַ שֶׁרוֹצֶה לְהוֹכִיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל וּלְהַגִּיד לָהֶם פִּשְׁעָם וְחַטָּאתָם, הוּא צָרִיךְ לְזֶה הַקּוֹל, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַבְאִישׁ רֵיחָם עַל־יְדֵי שֶׁמְּעוֹרֵר עֲוֹונוֹתֵיהֶם כַּנַּ"ל. עַל־כֵּן צָרִיךְ לְזֶה הַקּוֹל, כִּי עַל־יְדֵי זֶה הַקּוֹל הוּא מוֹסִיף וְנוֹתֵן בָּהֶם רֵיחַ טוֹב, כִּי עַל־יְדֵי זֶה הַקּוֹל גְּדֵלִים כָּל הָרֵיחוֹת, כִּי זֶה הַקּוֹל מַשְׁקֶה אֶת הַגָּן וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: הָרֵם כַּשּׁוֹפָר קוֹלֶךָ – כַּשֹּׁפָר דַּיְקָא, כִּי זֶה הַקּוֹל הַמַּשְׁקֶה אֶת הַגָּן, שֶׁהוּא בְּחִינַת: וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן, הוּא בְּחִינַת קוֹל הַנִּגּוּן שֶׁל הַשִּׁיר שֶׁיִּתְעַר לֶעָתִיד, כְּשֶׁיְּחַדֵּשׁ אֶת עוֹלָמוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׁיר פָּשׁוּט, כָּפוּל, מְשֻׁלָּשׁ, מְרֻבָּע. וְזֶהוּ כַּשֹּׁפָר – רָאשֵׁי־תֵבוֹת: פָּשׁוּט, כָּפוּל, שָׁלוּשׁ, רָבוּעַ – שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשִּׁיר שֶׁלֶּעָתִיד, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַקּוֹל הַמַּשְׁקֶה אֶת הַגָּן, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה הַקּוֹל דַיְקָא הוּא יָכוֹל לְהוֹכִיחַ. וְזֶהוּ: הָרֵם כַּשֹּׁפָר קוֹלֶךָ – כַּשֹּׁפָר דַיְקָא, כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת: מוֹשְׁכִין עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד, הַנֶּאֱמָר בַּמּוֹכִיחַ הָרָאוּי, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תמיד כח):
הַמּוֹכִיחַ אֶת חֲבֵרוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם, מוֹשְׁכִין עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד, שֶׁנֶּאֱמַר: מוֹכִיחַ אָדָם אַחֲרַי חֵן יִמְצָא, כִּי חוּט שֶׁל חֶסֶד זֶה בְּחִינַת שֶׁנִּקְלַע וְנִשְׁזָר וְנַעֲשָׂה חוּט מֵהַנִּימִין, שֶׁעַל אֵלּוּ הַנִּימִין (שֶׁקּוֹרִין סְטְרִינֶיס) יִתְנַגֵּן הַנִּגּוּן וְהַשִּׁיר הַזֶּה שֶׁל לֶעָתִיד, שֶׁהֵם ע"ב נִימִין כְּנֶגֶד שֵׁם י' י"ק יק"ו יקו"ק, שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׁיר פָּשׁוּט כָּפוּל וְכוּ', כַּמּוּבָא בַּתִּקּוּנִים (תי' כ"א), שֶׁהוּא עוֹלֶה כֻּלּוֹ ע"ב. וְעַל אֵלּוּ הַנִּימִין יִתְנַגֵּן הַשִּׁיר הַזֶּה שֶׁלֶּעָתִיד כְּשֶׁיְּחַדֵּשׁ אֶת עוֹלָמוֹ, בִּבְחִינַת (תהלים פט): עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה, שֶׁאָז יִתְעַר שִׁיר פָּשׁוּט וְכוּ'. וְזֶהוּ בְּחִינַת חוּט שֶׁל חֶסֶד הַנַּ"ל, הַנֶּאֱמָר בַּמּוֹכִיחַ הָרָאוּי, הַיְנוּ בְּחִינַת הַחוּט הַנַּעֲשֶׂה מֵהַנִּימִין הַנַּ"ל, שֶׁעֲלֵיהֶם יִתְנַגֵּן הַשִּׁיר הַזֶּה כְּשֶׁיִּהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, בְּחִינַת: עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה, כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: מוֹשְׁכִין עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד – זֶה בְּחִינַת הַהַמְשָׁכָה, שֶׁמּוֹשְׁכִין וּפוֹשְׁטִין אֶת הַנִּימִין, כְּדֵי לְנַגֵּן עֲלֵיהֶם שִׁיר הַנַּ"ל. נִמְצָא שֶׁעַל־יְדֵי קוֹל הַמּוֹכִיחַ הָרָאוּי, הוּא נוֹתֵן רֵיחַ טוֹב בְּהַנְּשָׁמוֹת כַּנַּ"ל:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות רל״ה
כ־2 דק׳ · כ־160 מילים · 81% מהספר עד סוף היום
וְגַם בְּעִנְיַן הַחֻמְרוֹת יְתֵרוֹת בְּפֶסַח לֹא הָיָה מַסְכִּים כְּלָל עַל הַמַּרְבִּים לְדַקְדֵּק יוֹתֵר מִדַּאי וְנִכְנָסִים בְּמָרָה שְׁחוֹרוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהֶאֶרִיךְ בְּשִׂיחָה זוֹ אָז כִּי אִישׁ אֶחָד מֵאֲנָשֵׁינוּ שָׁאַל לוֹ ז”ל שְׁאֵלָה אַחַת בְּעִנְיַן אֵיזֶה חֻמְרָה בְּפֶסַח אֵיךְ לְהִתְנַהֵג, וְאָז הִתְלוֹצֵץ מִמֶּנּוּ מְאֹד. וְהִרְבָּה לְדַבֵּר מֵעִנְיַן זֶה שֶׁאֵין צְרִיכִין לְחַפֵּשׂ אַחַר חֻמְרוֹת יְתֵרוֹת וְשִׁגָּעוֹן וּבִלְבּוּלִים.
וְאָמַר שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ גַּם כֵּן כְּבָר הָיָה שָׁקוּעַ בְּעִנְיָן זֶה מְאֹד שֶׁהָיוּ עוֹלִים עַל דַּעְתּוֹ חֻמְרוֹת יְתֵרוֹת מְאֹד מְאֹד, וּפַעַם אֶחָד הָיָה חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת בְּעִנְיַן הַמַּיִם עַל פֶּסַח, שֶׁחָשַׁשׁ שֶׁמָּא יֵשׁ אֵיזֶה מַשֶּׁהוּ בַּמַּיִם שֶׁשּׁוֹאֲבִין, וְאִם יָכִין לוֹ מַיִם עַל כָּל יְמֵי הַפֶּסַח כְּמוֹ שֶׁנּוֹהֲגִין קְצָת – גַּם זֶה לֹא הוּטַב בְּעֵינָיו, כִּי קָשֶׁה לִשְׁמֹר הֵיטֵב הַמַּיִם מֵעֶרֶב פֶּסַח עַל כָּל יְמֵי הַפֶּסַח, וְלֹא הוּטַב בְּעֵינָיו שׁוּם מַיִם, רַק מֵי מַעְיָן הַנּוֹבְעִים וְיוֹצְאִים וְהוֹלְכִים וּבָאִים מַיִם חֲדָשִׁים בְּכָל עֵת. אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁהוּא ז”ל הָיָה יוֹשֵׁב לֹא הָיָה שׁוּם מַעְיָן כָּזֶה, וְהָיָה בְּדַעְתּוֹ לִנְסֹעַ עַל פֶּסַח לְמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ שָׁם מֵי מַעְיָן כָּזֶה, כָּל כָּךְ נִכְנַס בְּחֻמְרוֹת וּמָרָה שְׁחוֹרוֹת וְדִקְדּוּקִים יְתֵרִים.
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות כ״ג
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 83% מהספר עד סוף היום
וכראות אותו רבנו זכרונו לברכה, נדמה לו שמוכרח להיות שנתהפך הדבר ומי יודע מה נולד היום ולא יכול לאכל מחמת צער.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ובאמת, היה מחמת שהחכם אנס אותו שם לשתות יין הרבה, ונשתכר, ומחמת זה היו נראין פניו זועפות כשבא אל רבנו. ורבנו שאל אותו והוא לא השיב כלום. רק אחר כך הניח עצמו האיש לישן איזה שעות.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות תנ״ח – אות תנ״ט
כ־3 דק׳ · כ־310 מילים · 76% מהספר עד סוף היום
(טו) אָמַר מִי שֶׁבָּקִי בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ כָּל דִּבְרֵי הַזֹּהַר הֵם אֶחָד. הַיְנוּ לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע. לְהַמְשִׁיךְ מְשַׁח רְבוּת קֻדְשָׁא, וּלְקַשֵּׁר הָעוֹלָמוֹת. וְלִפְעָמִים מְחַבֵּר שְׁנֵי דְּבָרִים אֵלּוּ, וְלִפְעָמִים שְׁנֵי דְּבָרִים אֲחֵרִים כְּפִי הָעִנְיָן: וְיֵשׁ כַּמָּה דְּבָרִים שֶׁהָיוּ לָהֶם בְּקַבָּלָה אִישׁ מִפִּי אִישׁ. כִּי כָּל דִּבְרֵי הַקַּבָּלָה הֵם בְּקַבָּלָה אִישׁ מִפִּי אִישׁ עַד מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, גַּם הָיָה לָהֶם סְפָרִים סִפְרָא דְרַב הַמְנוּנָא וְכוּ'. גַּם יֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה דְּבָרִים שֶׁגִּלּוּ הֵם. גַּם כָּל הָעִנְיָנִים הַמְבֹאָרִים בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בַּמִּסְפָּר בְּמִנְיָן כְּגוֹן בְּעִנְיְנֵי הַהֵיכָלוֹת וְכַיּוֹצֵא, שֶׁנֶּאֱמַר בַּזֹּהַר שֶׁיֵּשׁ כָּךְ וְכָךְ פְּתָחִים וְכַיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים בַּזֹּהַר בַּמִּסְפָּר בְּמִנְיָן וּמְדַקְדֵּק בְּמִנְיָן בְּדִקְדּוּק גָּדוֹל, כְּגוֹן כָּךְ וְכָךְ אֲלָפִים וְשִׁבְעִים וְאַרְבַּע וְכַיּוֹצֵא, כָּל זֶה הָיָה עַל־פִּי שֵׁמוֹת שֶׁהָיָה קַבָּלָה בְּיָדָם שֶׁהָיוּ לָהֶם כְּלָלִים וְלִמּוּד יָדוּעַ עַל זֶה, כְּגוֹן שֵׁם שֶׁל מ"ב וְכוּ'. וְכָל אֵלּוּ הַמִּסְפָּרִים הַנֶּאֱמָרִים בַּזֹּהַר הֵם כְּפִי אוֹתָהּ הַבְּחִינָה שֶׁל אוֹתוֹ הָעִנְיָן שֶׁהָיוּ יוֹדְעִין שֶׁהוּא עַל־פִּי שֵׁם זֶה, אוֹ עַל־פִּי כְּלָלִיּוּת שֶׁלִּפְעָמִים נִכְלָלִין וְנִצְטָרְפִין הַשֵּׁמוֹת אֵלּוּ בְּאֵלּוּ, וְעַל־פִּי מִסְפַּר הַשֵּׁמוֹת וּכְלָלוּתָן הֵם הַמִּסְפָּרִים הַנַּ"ל:
(טז) מִכְּבָר אָמַר לִפְעָמִים יוֹצֵא חוֹלַאַת חַס וְשָׁלוֹם בָּעוֹלָם וַאֲזַי הוֹלֶכֶת וּמִתְפַּשֶּׁטֶת מֵאֶחָד לַחֲבֵרוֹ שֶׁקּוֹרִין אוּנְטֶר גַאנְג. וְיֵשׁ חִלּוּק בְּעִנְיָן זֶה, כִּי יֵשׁ אֶחָד שֶׁמַּגִּיעַ לוֹ הַחוֹלַאַת מִן הַשָּׁמַיִם אֵלָיו בְּעַצְמוֹ, וְיֵשׁ אֶחָד שֶׁאֵין מַגִּיעַ לוֹ הַחוֹלַאַת בְּעַצְמוֹ, רַק שֶׁהוּא מְקַבֵּל חַס וְשָׁלוֹם הַחוֹלַאַת מֵחֲבֵרוֹ. וְיֵשׁ חִלּוּק בֵּינֵיהֶם, כִּי זֶה שֶׁשּׁוֹלְחִין לוֹ בְּעַצְמוֹ הַחוֹלַאַת יֵשׁ לוֹ זֹאת הַחוֹלַאַת עִם כָּל הַסִּימָנִים וְהַדִּקְדּוּקִים שֶׁל הַחוֹלַאַת הַזֹּאת, כִּי יֵשׁ כַּמָּה סִימָנִים לְכָל מִין חוֹלַאַת רַחֲמָנָא לִצְלַן, כְּגוֹן הַחוֹלַאַת שֶׁקּוֹרִין קַאטֶער [נַזֶּלֶת] הָעִקָּר הַחוֹלַאַת הוּא כְּאֵב הָרֹאשׁ, אֲבָל יֵשׁ עוֹד סִימָנִים דְּהַיְנוּ חִכּוּךְ הַחֹטֶם וַעֲטִישׁוֹת וְעוֹד כַּמָּה סִימָנִים, וְכָל סִימָן וְסִימָן שֶׁל הַחוֹלַאַת הוּא גַּם־כֵּן חוֹלַאַת בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וּמִי שֶׁנִּשְׁלַח אֵלָיו בְּעַצְמוֹ הַחוֹלַאַת, הַיְנוּ שֶׁהוּא מִן הָאֲנָשִׁים שֶׁאֶצְלָם הִתְחִילָה הַחוֹלַאַת מֵעַצְמָם וְלֹא קִבְּלוּ מֵחַבְרֵיהֶם, אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים יֵשׁ לָהֶם הַחוֹלַאַת בִּשְׁלֵמוּת עִם כָּל הַדִּקְדּוּקִים וְהַסִּימָנִים הַנַּ"ל, אֲבָל אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁמְּקַבְּלִין הַחוֹלַאַת מֵחַבְרֵיהֶם אֵין לָהֶם כָּל הַחוֹלַאַת עִם כָּל הַסִּימָנִים וְעוֹד דִּבֵּר מֵעִנְיָן זֶה:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · צדיק · חלק שני · אות ח׳ – אות י״ג
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 83% מהספר עד סוף היום
ח. מִי שֶׁיּוֹדֵעַ שֵׁמוֹת שֶׁל בְּנֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁבַּדּוֹר, הוּא יוֹדֵעַ כָּל הַמְּאֹרָעוֹת שֶׁיִּהְיוּ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ט. מִי שֶׁמַּצְדִּיק אֶת הַבְּרִיּוֹת, כָּל חֲפָצָיו נַעֲשִׂים בְּלִי שׁוּם מוֹנֵעַ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗י. כְּשֶׁהַצַּדִּיק נֶחֱלָשׁ כֹּחוֹ, שֶׁאֵין יָכֹל לַעֲשׂוֹת רָצוֹן קוֹנוֹ כְּמִקֹּדֶם, יֵדַע, שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה עוֹד, שֶׁיּוֹרֶה דֶּרֶךְ תְּשׁוּבָה לָרְשָׁעִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יא. עִקֵּר כֹּחַ הַצַּדִּיקִים הוּא כְּשֶׁהַדִּין נִמְתָּק, הַיְנוּ: עַל יְדֵי אַחְדוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יב. כְּשֶׁהַצַּדִּיקִים נִתְפַּרְסְמִים בָּעוֹלָם עַל יְדֵי זֶה נִתְחַדְּשִׁים נִגּוּנִים בָּעוֹלָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יג. מִי שֶׁמּוֹסֵר נַפְשׁוֹ בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, דִּינָיו אֵינָם בְּטֵלִים, וְכַאֲשֶׁר יִגְזֹר כֵּן יָקוּם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״ג · אות ה׳
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 83% מהספר עד סוף היום
וְהַבֶּן מֶלֶךְ, מֵחֲמַת שֶׁהָיָה בּוֹ טוֹב כִּי נוֹלַד עִם טוֹב וְהָיוּ לוֹ מִדּוֹת טוֹבוֹת וִישָׁרוֹת הָיָה נִזְכָּר לִפְעָמִים: הֵיכָן הוּא בָּעוֹלָם, וּמַה הוּא עוֹשֶׂה וְכוּ' וְהָיָה גּוֹנֵחַ וּמִתְאַנֵּחַ עַל זֶה עַל שֶׁנָּפַל לִמְבוּכוֹת כָּאֵלּוּ וְנִתְעָה כָּל כָּךְ וְהָיָה מִתְאַנֵּחַ מְאד אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁהָיָה מַתְחִיל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל חָזַר וְנִתְחַזֵּק אֶצְלוֹ הַחָכְמוֹת שֶׁל אֶפִּיקוֹרְסִית הַנַּ"ל וְכֵן הָיָה כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהָיָה נִזְכָּר כַּנַּ"ל וְהָיָה גּוֹנֵחַ וּמִתְאַנֵּחַ וְתֵכֶף כְּשֶׁהִתְחִיל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל חָזַר וְנִתְחַזֵּק אֶצְלוֹ הָאֶפִּיקוֹרְסוּת כַּנַּ"ל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · תלמוד תורה · קטע נ״א – קטע נ״ד
כ־2 דק׳ · כ־200 מילים · 84% מהספר עד סוף היום
בְּלֹא עֵסֶק הַתּוֹרָה אִי אֶפְשָׁר לִחְיוֹת. כִּי לִפְעָמִים בּוֹעֵר הָאָדָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲבָל הוּא יוֹתֵר מִדַּאי, עַד שֶׁהָיָה אֶפְשָׁר לִהְיוֹת נִשְׂרָף לְגַמְרֵי חַ"ו מִגֹּדֶל הַתַּבְעֵרָה חוּץ מֵהַמִּדָּה. וְעַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה מְקָרֵר אֵשׁ הַתַּבְעֵרָה, שֶׁיִּהְיֶה בְּמִדָּה כָּרָאוּי וְיָכוֹל לְהִתְקַיֵּם. וְכֵן לְהֵפֶךְ חַ"ו, שֶׁלִּפְעָמִים בּוֹעֵר הָאָדָם אֶל תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁהָיָה אֶפְשָׁר לִשְׂרֹף כָּל הַגּוּף חַ"ו מֵעֹצֶם תַּבְעֵרַת אֵשׁ הַתַּאֲווֹת, אֲבָל כְּשֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה מַגֶּנֶת עָלָיו וּמַצֶּלֶת אוֹתוֹ וּמְכַבֵּית הָאֵשׁ הַבּוֹעֵר בּוֹ, וְיָכוֹל לִחְיוֹת. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַחִיּוּת עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה: (לק"א סי' ע"ח)
עִקַּר הַתְּשׁוּבָה תָּלוּי בַּתּוֹרָה, הַיְנוּ כְּשֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה וּמִתְיַגֵּעַ בָּהּ, עַד שֶׁזּוֹכֶה לְהָבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר וּלְחַדֵּשׁ בָּהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, זֶהוּ תְּשׁוּבָה גְּמוּרָה. וַאֲזַי מַחֲזִיר וּמְקַשֵּׁר כָּל הָאוֹתִיּוֹת וְהַצֵּרוּפִים שֶׁבְּחֶלְקוֹ מִכְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת אֶל שָׁרְשָׁן וְאֶל מְקוֹמָן, וּמֵשִׁיב אוֹתָם כֻּלָּם מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁנִּדְחוּ וְנִתְפַּזְּרוּ לְשָׁם, וְנַעֲשָׂה בְּרִיָּה חֲדָשָׁה. וְאָז הַדַּעַת מְיֻשָּׁב, וְזוֹכֶה לְעוֹרֵר רַחֲמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁזּוֹכֶה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ יִתְפַּלֵּל עָלָיו, דְּהַיְנוּ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְעוֹרֵר בְּרַחֲמָיו הַפְּשׁוּטִים אֶת רַחֲמָיו הַמְרֻבִּים וְהַגְּדוֹלִים, וְאָז יִהְיֶה לוֹ יְשׁוּעָה גְּדוֹלָה בִּשְׁלֵמוּת, אָמֵן: (לק"א סי' ק"ה)
כְּשֶׁלּוֹמֵד טוֹב לְפָרֵשׁ הַדָּבָר בְּלָשׁוֹן שֶׁמֵּבִין, וְהוּא טוֹבָה לְהָעוֹלָם: (לק"א סי' קי"ח)
בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא רוֹאֶה וְלוֹמֵד בְּאֵיזֶה סֵפֶר, יִמְצָא אֶת עַצְמוֹ, הַיְנוּ שֶׁיִּקַּח לְעַצְמוֹ מוּסָר וְיִרְאֶה פְּחִיתוּתוֹ וְשִׁפְלוּתוֹ, וְזֶה סִימָן שֶׁהוּא חָפֵץ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ: (לק"א סי' קכ"א)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה י״ח · קטע א׳ – קטע ד׳
כ־5 דק׳ · כ־490 מילים · 83% מהספר עד סוף היום
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וְהִיא תְהִלָּתֶךָ מָלֵא רַחֲמִים טוֹב וּמֵטִיב לַכּל, אֲשֶׁר דַּרְכְּךָ לְהֵיטִיב לִבְרִיּוֹתֶיךָ, וְאַתָּה מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד תָּמִיד, וְאֵין אַתָּה חָפֵץ לְהַבִּיט וּלְהִסְתַּכֵּל עַל הָרַע וְהָאָוֶן שֶׁאָנוּ עוֹשִׂין חַס וְשָׁלוֹם, רַק אַתָּה מַבִּיט וּמַשְׁגִּיחַ עַל מְעַט הַטּוֹב שֶׁאַתָּה מוֹצֵא בְּקִרְבֵּנוּ בַּחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל, יְהוָה אֱלֹהָיו עִמּוֹ, וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ" וְנֶאֱמַר. "אָוֶן אִם רָאִיתִי בְלִבִּי לֹא יִשְׁמַע יְהוָה, אָכֵן שָׁמַע אֱלֹהִים, הִקְשִׁיב בְּקוֹל תְּפִלָּתִי"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗עַל כֵּן מָצָא עַבְדְּךָ אֶת לִבּוֹ עֲדַיִן לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ, וַעֲדַיִן עֲדַיִן עַל מִשְׁמַרְתִּי אֶעֱמדָה וַאֲצַפֶּה לִישׁוּעָתְךָ הָאֲמִתִּיִּית, מָתַי תָּבא אֵלַי שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, אֲשֶׁר עַל זֶה בִּקַּשְׁתִּי מִלְּפָנֶיךָ זֶה כַמָּה, בְּכַמָּה לְשׁוֹנוֹת שֶׁל תְפִילָּה וְתַחֲנוּנִים וַעֲדַיִן לֹא נוֹשַׁעְתִּי וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהַמְּנִיעָה מִמֶּנִּי, אֲבָל עַל טוּבְךָ הַגָּדוֹל אֲנִי נִשְׁעָן, עֲדַיִן שֶׁתָּצִיץ וְתַבִּיט וְתַשְׁגִּיחַ עַל מְעַט דִּמְעַט נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת הַנִּמְצָאִים בִּי עֲדַיִן, וְתַעְלִים עֵינֶיךָ מִלִּרְאוֹת וּלְהִסְתַּכֵּל עַל רִבּוּי וְעצֶם הָרַע שֶׁבִּי, בְּאפֶן שֶׁתַּכְנִיעַ וּתְבַטֵּל רִבּוּי הָרַע לְגַבֵּי מְעַט הַטּוֹב שֶׁבִּי וּבְכחֲךָ הַגָּדוֹל תִּתֵּן כּחַ לִמְעַט הַטּוֹב שֶׁבִּי שֶׁיִּתְגַּבֵּר עַל הָרַע שֶׁבִּי, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְתֵטִיב עִמִּי בְּחַסְדְּךָ בְּכָל עֵת בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, לֹא כִגְמוּלִי וּכְמַעֲשֵׂי יָדַי הַפְּגוּמִים חַס וְשָׁלוֹם, רַק כְּחַסְדְּךָ וּכְטוּבְךָ הַגָּדוֹל וּכְרַחֲמָנוּתְךָ הֶעָצוּם, אֲשֶׁר אֵין אַתָּה מַבִּיט עַל הָרַע כִּי אִם עַל מְעַט הַטּוֹב וְאַל תִּמְנַע טוֹב מִמֶּנִּי מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּתְרַחֵם עָלַי וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְתִתֶּן לִי דַעַת שָׁלֵם דִּקְדֻשָּׁה, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְדַבֵּק בִּדְרָכֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים, לְבַל אֶסְתַּכֵּל וְאַבִּיט עַל הָרַע שֶׁל שׁוּם בַּר יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּעוֹלָם, וְלֹא אָשִׂים עֵינַי כְּלָל עַל מַעֲשָׂיו וּמִדּוֹתָיו שֶׁאֵינָם טוֹבִים, רַק אֶזְכֶּה לָדוּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת, וּלְהִסְתַּכֵּל רַק עַל הַטּוֹב שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, וְלֹא אֶסְתַּכֵּל עַל הָרַע שֶׁלּוֹ כְּלָל וּבְרַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים תִּפְקַח אֶת עֵינֵי דַעְתִּי, וְתִתֶּן לִי דַּעַת שָׁלֵם דִּקְדֻשָּׁה, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ וְלִמְצא זְכוּת וָטוֹב בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ בְּהַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים וְאֶזְכֶּה לִרְאוֹת וּלְהַבִּיט רַק עַל הַטּוֹב שֶׁבְּכָל אֶחָד, וְלֹא אַבִּיט וְאֶסְתַּכֵּל עַל הָרַע שֶׁבָּהֶם כְּלָל וְתִתֶּן לִי עַיִן יָפָה וְטוֹבָה לְהַבִּיט עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְטוֹבָה, אֶת הַטּוֹב שֶׁבּוֹ אֲקַבֵּל בְּדַעְתִּי לְהִסְתַּכֵּל עָלָיו, וְאֶת הָרַע לֹא אֲקַבֵּל, וְלֹא אָשִׁית עֵינַי עָלָיו כְּלָל, לְמַעַן אֶזְכֶּה לִהְיוֹת טוֹב וְיָשָׁר גַּם עִם יְהוָה וְעִם אֲנָשִׁים, וְאֶמְצָא "חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם", בְּאפֶן שֶׁאוּכַל לְהִתְוָעֵד עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְדַבֵּר עִמָּהֶם בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ מֵהַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי, וּלְקַבֵּל מִנְּקֻדָּתָם הַטּוֹבָה לְהִתְעוֹרֵר וְלָשׁוּב לַיהוָה, וּלְהָאִיר בָּהֶם מִנְּקֻדָּתִי הַטּוֹבָה, וּלְחוֹנֵן אוֹתָם בַּאֲמִתַּת הַדַּעַת שֶׁל נְקֻדָּתִי הַטּוֹבָה, לְהוֹדִיעָם אֶת כָּל הַטּוֹב הַנִּצְפָּן בִּי מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗חוּס וַחֲמל עָלַי וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל לְמַעַן שִׁמְךָ וּלְמַעַן צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים וּלְמַעַן תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, עֲשֵׂה לְמַעַנְךָ וְלֹא לְמַעֲנֵנוּ, עֲשֵׂה לְמַעַנְךָ וְהוֹשִׁיעֵנוּ, וְהַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ חוּסָה עָלַי כָּל עוֹד נַפְשִׁי בִּי, כִּי כְבָר פָּנָה יוֹם, וּכְבָר עָבְרוּ מִשְּׁנוֹתַי מַה שֶּׁעָבְרוּ, וַעֲדַיִן לֹא עָבַר עָלַי שָׁנָה אַחַת וְלֹא יוֹם אֶחָד בְּלִי פְגָמִים הַרְבֵּה רַחֵם עָלַי מֵעַתָּה לְהַחֲיוֹת מְעַט פְּלֵטָתִי הַנִּשְׁאֶרֶת, שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה בְּכחֲךָ לְהַגְבִּיר הַטּוֹב עַל הָרָע, כִּי מְעַט מִן הָאוֹר דּוֹחֶה הַרְבֵּה מִן הַחֹשֶׁךְ "אַל תִּטְּשֵׁנִי וְאַל תַּעַזְבֵנִי אֱלֹהֵי יִשְׁעִי, אַל תֶּאֱסֹף עִם חַטָּאִים נַפְשִׁי וְעִם אַנְשֵׁי דָמִים חַיָּי, אַל תַּעַזְבֵנִי יְהוָה, אֱלֹהַי אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי, חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי אֲדנָי תְּשׁוּעָתִי"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות פה
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 83% מהספר עד סוף היום
אֲבָל אִם הָאָדָם חָזָק בְּדַעְתּוֹ שֶׁאֲפִלּוּ אִם חַס וְשָׁלוֹם, לֹא יַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן וַאֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה חַס וְשָׁלוֹם, אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה אַף־עַל־פִּי־כֵן יְקַוֶּה תָּמִיד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת: "וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ". אָז הוּא בָּטוּחַ בְּוַדַּאי שֶׁבְּוַדַּאי יִזְכֶּה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה.
כִּי סוֹף כָּל סוֹף יָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵאַחַר שֶׁחָזָק בְּדַעְתּוֹ שֶׁלֹּא יִפֹּל מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. (שָׁם, הִלְכוֹת אוֹנָאָה, הֲלָכָה ג):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · חלק שני · אות ק · פסקה 2
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 81% מהספר עד סוף היום
"גִּיוַואלְד זַייט אַיְיךְ נִיט מְיָאֵשׁ" וּמָשַׁךְ מְאֹד תֵּיבַת גִּיוַואלְד, כִּי בֶּאֱמֶת הַכֹּל יְכוֹלִין לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי עֵצָה זוֹ לְבַד, דְּהַיְנוּ שֶׁיְּחַפְּשׂוּ וִיבַקְּשׁוּ וְיִצְטַעֲרוּ וְיִתְגַּעְגְּעוּ לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְסוֹף כָּל סוֹף יִתְקָרְבוּ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה, וְאָז יִרְאוּ שֶׁאֵין שׁוּם תְּנוּעָה דִּקְדֻשָּׁה נֶאֱבֶדֶת חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־יְדֵי כָּל תְּנוּעָה וּבַקָּשָׁה שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ אֶת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ זוֹכֶה לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה תִּקּוּן, עַד אֲשֶׁר יִזְכֶּה לַעֲלוֹת בְּתַכְלִית הָעֲלִיָּה (הִלְכוֹת גְּבִיַּת חוֹב מֵהַיְתוֹמִים הֲלָכָה ג' אוֹת י"ז):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · תפלה · אות ה
כ־1 דק׳ · כ־20 מילים · 86% מהספר עד סוף היום
עִבְדוּ אֶת הַשֵּׁם בְּשִׂמְחָה, וְהַתְּפִלָּה הוּא בְּחִינַת דְּבֵקוּת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כַּיָּדוּעַ, שֶׁזֶּהוּ תַּכְלִית הַשִּׂמְחָה לִשְׂמֹחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְהִדָּבֵק בּוֹ בִּדְבֵקוּת עָצוּם וְנִפְלָא.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ד · מכתב תמג · פסקה 3 – פסקה 5
כ־7 דק׳ · כ־730 מילים · 85% מהספר עד סוף היום
מִכְתָּבוֹ קִבַּלְתִּי בְּיוֹם ו' הֶעָבַר עִם הַסַּךְ שְׁלֹשִׁים רוּבַּל־כֶּסֶף. יְשַׁלֵּם ה' פָּעָלְךָ וּתְהִי מִשְׂכֻּרְתְּךָ שְׁלֵמָה, אֲשֶׁר טָרַחְתָּ בִּשְׁבִילִי וּבִשְׁבִיל עֵסֶק קָדוֹשׁ וּזְכוּת הָרַבִּים לָנֶצַח כָּזֶה, כֵּן תִּזְכֶּה לְהִתְאַמֵּץ וּלְהִשְׁתַּדֵּל יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכָל עֵת, בְּעוּבְדָא וּבְמִלּוּלָא, וּבְיוֹתֵר בְּרָצוֹן חָזָק וְכִסּוּפִין גְּדוֹלִים לִכְסֹף לַטּוֹב הַכְּלָלִי בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה לְךָ גַּם חֵלֶק גָּדוֹל בְּעִסְקֵנוּ בִּישׁוּעָתוֹ יִתְבָּרַךְ לְהָפִיץ מַעְיְנוֹתָיו חוּצָה לְהָאִיר אוֹר הָאֱמֶת, שֶׁהוּא אוֹר הַמְּנוֹרָה הַטְּהוֹרָה, אוֹר חֲנֻכָּה הַקָּדוֹשׁ, הַמְמַשְׁמֵשׁ לָבוֹא עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, עֵינֵינוּ תְּלוּיוֹת אֶל ה'; שְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ וְכוּ', וְקֹוֵי ה' יַחֲלִיפוּ כֹּחַ וְכוּ', וַאֲשֶׁר לוֹ הַכֹּחַ וְהַמֶּמְשָׁלָה וְכוּ' יִתֵּן לַיָּעֵף כֹּחַ וּלְאֵין אוֹנִים עָצְמָה יַרְבֶּה לְהַתְחִיל וְלִגְמֹר כָּל יָמֵינוּ מְלֶאכֶת שָׁמַיִם זְכוּת הָרַבִּים כָּזֶה. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ כַּוָּנָתִי לְטוֹבָה, וּבְוַדַּאי אֵינִי שׁוֹגֶה, חַס וְשָׁלוֹם, בָּזֶה כְּלָל מַה שֶּׁאֲנִי כּוֹסֵף לְכָל זֶה וְכוּ', אַךְ כָּשַׁל כֹּחַ הַסֵּבֶל, וִימֵי זִקְנָה וְשֵׂיבָה מְמַשְׁמְשִׁים וּבָאִים, וְהָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת מְאֹד, וַאֲפִלּוּ אַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ הַיְקָרִים הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִים, נְדִיבֵי עַם ה' הַחֲרֵדִים לִדְבָרָיו וּמִתְנַדְּבִים כָּרָאוּי יְשַׁלֵּם ה' שְׂכָרָם, אַךְ גַּם הֵם עֲדַיִן אֵינָם יוֹדְעִים אֶת אֲשֶׁר בִּלְבָבִי בָּזֶה, מִכָּל־שֶׁכֵּן וְכָל־שֶׁכֵּן מַה שֶּׁאֲנִי רוֹאֶה מֵרָחוֹק וְכוּ', עַל־כֵּן עַתָּה אַתָּה בָּרוּךְ ה' עָלֶיךָ וְעַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתְּכֶם הָאוֹחֲזִים בְּאַהֲבָתֵנוּ וּבְאַהֲבַת אֲמִתַּת אֵיתָן אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ, לִכְסֹף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק בְּכָל עֵת לְכָל הַנַּ"ל וּלְהוֹצִיא הַכִּסּוּפִין בַּפֶּה, וַאֲגַב עַל־יְדֵי זֶה תּוּכַל לְפָרֵשׁ שִׂיחָתְךָ עַל חֶסְרוֹנוֹתֶיךָ בְּגוּף וְנֶפֶשׁ וּמָמוֹן, וְה' יוֹשִׁיעֲךָ; וּלְהִשְׁתַּדֵּל בָּזֶה בְּכָל כֹּחֲךָ וְלַה' הַיְשׁוּעָה. וְעַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר יוֹתֵר. וְהִנֵּה גַם אָנֹכִי נִכְסַפְתִּי מְאֹד לִרְאוֹת פָּנֶיךָ בְּשִׂמְחָה, אַךְ רַב הַדֶּרֶךְ בֵּינֵינוּ.
וְהִנֵּה עַתָּה כָּל עִסְקִי בְּהַתּוֹרָה, "תִּשְׁעָה הֵיכָלִין דְּלָאו אִנּוּן נְהוֹרִין" וְכוּ', וְהָעִקָּר שֶׁאֶזְכֶּה אֲנִי וְכֻלָּנוּ לְקַיֵּם מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם, שֶׁהָעִקָּר הוּא שִׂמְחַת הַמִּצְוָה שֶׁעַל יָדָהּ מְבָרְרִין מֵהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת וְכוּ' וְהוֹלְכִין וְעוֹלִין וּמְקַבְּלִין בִּרְכַּת הַשֵּׂכֶל וְהַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב, עִם הַמְשָׁכַת הָאֱמוּנָה לְהַמֹּחִין וּלְהַמְסַדֵּר, עַד שֶׁהַמֹּחִין מַכִּין בְּהַפְּרִיסָא, וְנַעֲשִׂין תִּשְׁעָה הֵיכָלִין; אַשְׁרֵי מִי שֶׁיִּרְדֹּף מַחֲשַׁבְתּוֹ לְהַשִּׂיג הַשָּׂגוֹת אֵלּוּ וְכוּ'. אַשְׁרֵינוּ, אַשְׁרֵינוּ אֶלֶף אֲלָפִים וְרִבּוֹא רִבְבוֹת פְּעָמִים בְּכָל עֵת וָרֶגַע, שֶׁזָּכִינוּ לִשְׁמֹעַ וְלִרְאוֹת בְּסֵפֶר דְּבָרִים כָּאֵלּוּ, וְכַמָּה וְכַמָּה הָיָה הָעוֹלָם מִתְמוֹטֵט (חסר) הַחֻרְבָּן עַד שֶׁבְּחֶמְלָתוֹ עִיר וְקַדִּישׁ מִן שְׁמַיָּא נָחֵת לְגַלּוֹת בִּקְדֻשָּׁתוֹ דְּבָרִים הָאֵלּוּ, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין מְבִינִים אוֹתָם, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא צְמִיחַת קֶרֶן יְשׁוּעָה מַה שֶּׁגִּלָּה הַתַּנָּא הָאֱלֹקִי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאִי, זַ"ל, דְּבָרִים הָאֵלּוּ, שֶׁלֹּא נִתְגַּלּוּ מִימוֹת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְאַחַר־כָּךְ עוֹד כַּמָּה וָכַמָּה הָיָה הָעוֹלָם מִתְמוֹטֵט, עַד שֶׁזָּכִינוּ בַּדּוֹר הַזֶּה לִשְׁמֹעַ מִפִּי הַנַּ'חַל נ'וֹבֵעַ מְ'קוֹר חָ'כְמָה הָעֵצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת וְהַנּוֹרָאוֹת לִזְכּוֹת לָזֶה עַל־יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה בְּשִׂמְחָה. וּתְהִלָּה לָאֵל, בְּחַסְדּוֹ הַנִּפְלָא כְּבָר עֲזָרָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבָאֵר וּלְחַדֵּשׁ בָּזֶה נִפְלָא בְּכֹחוֹ שֶׁל זָקֵן דִּקְדֻשָּׁה וְכוּ', אַךְ עֲדַיִן צְרִיכִין יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים רַבִּים לְקַיְּמָם וְלַעֲשׂוֹת הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה לִזְכּוֹת לְכָל מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם, אַךְ זֹאת נֶחָמָתִי בְעָנְיִי, שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ עַל־כָּל־פָּנִים מִזֶּה וְאֵינִי חוֹלֵק חַס וְשָׁלוֹם, עַל אֱמֶת נוֹרָא וְנִפְלָא כָּזֶה. וְגַם... לְבָבִי אֲנִי שָׂמֵחַ הַרְבֵּה בָּזֶה, שֶׁשָּׁפָל כָּמוֹנִי זוֹכֶה בְּעוֹד רֶגַע... לְהִתְעַטֵּף בְּצִיצִית בְּטַלִּית גָּדוֹל וְטַלִּית קָטָן וּלְהַנִּיחַ תְּפִלִּין כִּתְרֵי דְּמַלְכָּא וְלוֹמַר כָּל סֵדֶר הַתְּפִלָּה, בִּרְכַּת הַשַּׁחַר וְקָרְבָּנוֹת וּפְסוּקֵי דְּזִמְרָה וּקְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה וְאַשְׁרֵי וּבָא לְצִיּוֹן וְכוּ', וְאוּלַי אֶזְכֶּה לוֹמַר אֵיזֶה דִּבּוּרִים אֲמִתִּיִּים בְּתוֹכָם, שֶׁיָּאִירוּ לִי בְּכֹחוֹ הַגָּדוֹל לִרְאוֹת הַפְּתָחִים וְכוּ' לְקַיֵּם: תַּחְתִּיִּים שְׁנִיִּים וּשְׁלִישִׁיִּים תַּעֲשֶׂהָ, אַתְיָא וְנִמְהַיָּא דִּי עֲבַד עִמָּנָא אֱלָקָא שְׁמַיָּא, הֲנִשְׁמָע כָּזֹאת אוֹ הֲנִרְאֶה כָּמוֹהוּ וְכוּ'.
גַּם יָדוּעַ לְךָ יְדִידִי, שֶׁיְּמֵי חֲתֻנַּת בְּנִי נַחְמָן שֶׁיִּחְיֶה מְמַשְׁמְשִׁים לָבוֹא, עַל־כֵּן תִּשְׁתַּדֵּל גַּם בָּזֶה בְּחָכְמָתְךָ לְדַבֵּר עִם מִי שֶׁתֵּדַע לְדַבֵּר לַעֲזֹר לִי עַל הוֹצָאוֹת צָרְכֵי הַנִּשּׂוּאִין לְמַזָּל טוֹב. גַּם תְּדַבֵּר עִם מְחוּתָנְתִּי אֵשֶׁת הַגְּבִיר רַבִּי יַעֲקֹב יְרַאוְוסְקֶא שֶׁתִּתֵּן כָּרָאוּי, וְעַל־כָּל־פָּנִים תִּשְׁלַח דְּרָשָׁה־גִּישַׁאנְק, כִּי גַּם בָּזֶה צְרִיכִים לְהִשְׁתַּדֵּל, שֶׁיִּהְיֶה עַל־כָּל־פָּנִים דְּרָשָׁה גִּישַׁאנְק כָּרָאוּי, כַּנָּהוּג עַתָּה, בִּפְרָט כִּי יָדַעְתָּ מַה שֶּׁעָבַר עַל מְחֻתָּנִי נֵרוֹ יָאִיר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַצִּילֵהוּ בִּשְׁלֵמוּת מְהֵרָה עַל־כָּל־פָּנִים אֵינוֹ יָכוֹל לְסַלֵּק כָּרָאוּי, וּמֵחֲמַת זֶה הָעֹל כָּבֵד עָלָי בְּיוֹתֵר, וְגַם צְרִיכִים עַל־כָּל־פָּנִים שֶׁיִּתְרַבֶּה הַדְּרָשָׁה־גִּישַׁאנְק, גַּם הִצְטָרְכוּת הַנִּשּׂוּאִין רַבִּים מְאֹד וְצָרְכֵי פַּרְנָסָתִי, כִּי טַפְלֵי תָּלוּ בִי וְכוּ', וַעֲנִיֵּי אַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ נִכְנָסִים וְיוֹצְאִים הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם; וְאֵין לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה, כִּי מֵאֵלָיו יִזְדָּרֵז בָּזֶה, וְקַמָּא קַמָּא דְּמָטֵי לָךְ תִּשְׁלַח לִי, הֵן עַל הָעֵסֶק הֵן עַל כָּל הַנַּ"ל, וְה' הַטּוֹב יִגְמֹר הַכֹּל לְטוֹבָה מְהֵרָה, וְאוֹר הַשַּׁחַר בּוֹקֵעַ, וַאֲרוּכָתְךָ מְהֵרָה תִּצְמַח. וּזְמַן הַתְּפִלָּה מְמַשְׁמֵשׁ לָבוֹא, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ יוֹתֵר. יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ, וְכִימוֹת עִנִּיתָנוּ יְשַׂמְּחֵנוּ, וּבְחַסְדּוֹ הַנִּפְלָא יְקֻיַּם: "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ". וְעַיֵּן מַה שֶּׁכָּתוּב בְּמִדְרַשׁ־רַבָּה פָּרָשָׁה זֹאת עַל פָּסוּק "כִּי עָלָה הַשַּׁחַר", עַיֵּן שָׁם פָּסוּק זֶה חֲדָשִׁים וְכוּ': עַל־יְדֵי שֶׁאַתָּה מְחַדְּשֵׁנוּ בְּכָל בֹּקֶר וְאַתָּה מְחַדְּשֵׁנוּ בְּבָקְרָן שֶׁל מַלְכֻיּוֹת, רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ לְגָאֳלֵנוּ וְכוּ'. וְיֵשׁ בָּזֶה הַרְבֵּה לְדַבֵּר לְשַׂמֵּחַ נַפְשֵׁנוּ בְּכָל הַחֲסָדִים שֶׁכְּבָר עָשָׂה עִמָּנוּ לְקָרְבֵנוּ וּלְהַטְעִימֵנוּ מִזִּיו נֹעַם תּוֹרוֹת כָּאֵלֶּה וְכוּ' וְלִהְיוֹת בָּטוּחַ שֶׁלֹּא יַעֲזֹב חַסְדּוֹ מֵאִתָּנוּ, וּכְאָב אֶת בֵּן יְרַחֲמֵנוּ וִישַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתוֹ לָנֶצַח. וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · גאונים · פסקה 5
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 84% מהספר עד סוף היום
רַב שְׁרִירָא. רַב משֶׁה וּבְנוֹ רַב חֲנוֹךְ, שֶׁנִשְׁבּוּ עִם רַב חוּשִׁיאֵל, אָבִיו שֶׁל רַב חֲנַנְאֵל וְרַב שְׁמַרְיָה בַּר אֶלְחָנָן.
רַב נָתָן דַּיָּין וְחָסִיד גָּדוֹל. רַב יוֹסֵף בַּר יִצְחָק שִׁטַאנְשׁ בֶּן אַבִיתּוּר. [ר' יִשְׂרָאֵל גָּאוֹן]. רַב הַאי גָּאוֹן בְּרַב שְׁרִירָא - הוּא סוֹף הַגְּאוֹנִים.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן קס״א · סעיף ט׳ – סעיף י״ד
כ־5 דק׳ · כ־470 מילים · 80% מהספר עד סוף היום
תִּזָּהֵר לְהָסִיר קֹדֶם טְבִילָה, הַנְּזָמִים וְהַטַּבָּעוֹת.
צְרִיכָה לְנַקֵּר שִׁנֶּיהָ קֹדֶם טְבִילָה, מִשּׁוּם דְּמָצוּי הוּא שֶׁיִמָצְאוּ בֵּין שִׁנֶּיהָ שִׁיוּרֵי מַאֲכָל. וְאִם טָבְלָה וְנִמְצָא אֵיזֶה דָבָר בֵּינֵיהֶן אוֹ דָבוּק בָּהֶן, לֹא עָלְתָה לָהּ טְבִילָה. וְיֵשׁ נוֹהֲגוֹת שֶלֹּא לֶאֱכֹל בָּשָׂר בְּיוֹם לֶכְתָּן לְבֵית הַטְּבִילָה, מִפְּנֵי שֶהַבָּשָׂר נִכְנָס בֵּין הַשִּׁנַיִם יוֹתֵר מִשְּׁאָר אֹכֶל, וְיֵשׁ לָחוּשׁ, שֶׁאֲפִלּוֹ תְּנַקֵּר שִנֶּיהָ, שֶׁמָּא יִשָּׁאֵר מִמֶּנוּ, וּמִנְהָג יָפֶה הוּא. וּבְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב שֶׁאוֹכְלִין בָּשָׂר, תִּזָּהֵר לְנַקֵּר בְּיוֹתֵר. וּצְרִיכָה כָּל אִשָּׁה לִזָּהֵר, שֶׁלֹּא תֹאכַל שׁוּם מַאֲכָל בֵּין הַחֲפִיפָה לַטְּבִילָה. וְכָל יוֹם הַטְּבִילָה לֹא תַעֲסֹק בְּבָצֵק אוֹ בְּנֵרוֹת שֶׁל שַׁעֲוָה, שֶׁלֹּא יִדָּבֵק בָּהּ שׁוּם דָּבָר. אַךְ בְּעֶרֶב שַׁבָּת, אִם דַּרְכָּהּ לָלוּשׁ בְּעַצְמָהּ לִכְבוֹד שַׁבָּת, אַל תִּמָּנַע, רַק תִּזָּהֵר לִרְחוֹץ אַחַר כָּךְ יָדֶיהָ יָפֶה יָפֶה.
אִשָּׁה שֶׁיֵשׁ לָהּ שֵׁן תּוֹתֶבֶת, תִּשְׁאַל לְמוֹרֵה הוֹרָאָה אֵיךְ תִּתְנַהֵג בַּטְּבִילָה. (עַיֵן בְסֵפֶר גִּדּוּלֵי טָהֳרָה שְׁאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת אִמְרֵי אֵשׁ סִימָן עה עו, וּבְסֵפֶר חָכְמַת אָדָם, וְעַיֵּן שָׁם בְּאִשָּׁה שֶׁיֵשׁ לָהּ סְתִימַת אֲבָר [מַתֶּכֶת] (פְּלָאמְבֶּע) בְּנִקְבֵי שִׁנֶיהָ. וְעַיֵּן בְּסֵפֶר מֵי נִדָּה סִימָן קצח, וּבְסֵפֶר שְׁאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת בִּנְיַן צִיוֹן הַחֲדָשׁוֹת סִימָן נז). וְכֵן אִשָּׁה שֶׁהִיא מֻכָּה בְּשֶּׁבֶר וְנוֹשֵׂאת טַבַּעַת בְּרַחְמָהּ, תַּעֲשֶׂה שְׁאֵלַת חָכָם. (עַיֵן נוֹדָע בִּיהוּדָה קַמָּא סִימָן סד, וְתִנְיָנָא סִימָן קלה, וְסִדְרֵי טָהֳרָה סִימָן קצח סָעִיף קָטָן כג).
לֹא תֹאחַז בָּהּ חֲבֶרְתָּהּ בִּשְׁעַת טְבִילָה, לְפִי שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ הַמַּיִם בִּמְקוֹם הָאֲחִיזָה. וּבִשְׁעַת הַדְּחָק, תַּטְבִּיל הָאִשָּׁה, שֶׁהִיא רוֹצָה לֶאֱחוֹז אוֹתָהּ, תְּחִלָּה יָדֶיהָ בַּמִּקְוֶה, וְאַחַר כָּךְ תֹּאחַז אוֹתָהּ, לֹא בְכֹחַ וּבְדִבּוּק חָזָק. אֶלָּא בְּדִבּוּק בֵּינוֹנִי כְּדֶרֶךְ כָּל אָדָם.
הֵיכָא דְאֶפְשָׁר, אֵין לִטְבֹּל בְּמָקוֹם שֶׁיֵשׁ בְּקַרְקָעִיתוֹ טִיט, מִשּׁוּם חֲשַׁשׁ חֲצִיצָה. וּבִשְׁעַת הַדְחָק נוֹהֲגִין לְהָקֵל, מִשּׁוּם דִּסְתָם טִיט שֶׁבַּמַּיִם אֵינוֹ עָב כָּל כָּךְ. אֲבָל הַטִּיט שֶׁעַל שְׂפַת הַנָּהָר שֶׁמִּתְדַּבֵּק בְּרַגְלֶיהָ, הֲוֵי חֲצִיצָה. וְלָכֵן צְרִיכָה לִזָּהֵר, שֶׁבְּבוֹאָהּ אֶל תּוֹךְ הַנָּהָר, קֹדֶם שֶׁתִּטְבֹּל, תָּדִיחַ הֵיטֵב רַגְלֶיהָ מִן הַטִּיט שֶׁנִּדְבַּק בָּהּ בִּשְּׂפַת הַנָּהָר. אִם תִּרְצֶה לְהַנִּיחַ בְּתוֹךְ הַנָּהָר תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֶיהָ אֵיזֶה דָבָר שֶׁתַּעֲמֹד עָלָיו בִּשְׁעַת טְבִילָה, צְרִיכָה לִשְׁאֹל לְמוֹרֵה הוֹרָאָה כִּי יֵשׁ הַרְבֵּה דְבָרִים שֶׁאָסוּר לַעֲמֹד עֲלֵיהֶם בִּשְׁעַת טְבִילָה.
לֹא תִטְבֹּל בְקוֹמָה זְקוּפָה, מִפְּנֵי שֶׁיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁמִּסְתַּתְּרִים בָּהּ עַל יְדֵי כָּךְ. וְאַל תִּשְׁחֶה הַרְבֵּה עַד שֶיִדְבְּקו סְתָרֶיהָ זֶה בָזֶה, אֶלָּא שׁוֹחָה מְעַט, עַד שֶׁיִהְיוּ סִתְרֵי בֵית הָעֶרְוָה נִרְאִים, כְּדֶרֶךְ שֶנִּרְאִים בְּשָׁעָה שֶׁהִיא לָשָׁה אֶת הַפַּת שֶׁמְּפַסֶּקֶת רַגְלֶיהָ מְעַט לְהִתְחַזֵק וְלָלוּשׁ בְּחֹזֶק. וְתַחַת דַּדֶּיהָ יְהֵא נִרְאֶה, כְּדֶרֶךְ שֶׁנִּרְאֶה בְּשָׁעָה שֶׁהִיא מֵינִיקָה אֶת הַתִּינוֹק. וְאֵינָהּ צְרִיכָה לְהַרְחִיק יַרְכוֹתֶיהָ זֶה מִזֶּה יוֹתֵר מִדַּי, וְגַם לֹא לְהַרְחִיק זְרוֹעוֹתֶיהָ מֵהַגּוּף יוֹתֵר מִדַּי, אֶלָּא יִהְיוּ כְּדֶרֶךְ שֶׁהֵם בְּעֵת הִלּוּכָהּ. וְאִם שָׁחָה בְיוֹתֵר אוֹ זָקְפָה בְיוֹתֵר, לֹא עָלְתָה לָּהּ טְבִילָה, מִפְּנֵי שֶׁנַעֲשִֹים קְמָטִים בְּגוּפָה וְאֵין הַמַּיִם בָּאִים שָׁמָּה. וְלָכֵן צְרִיכִין לְהַשְׁגִּיחַ שֶׁיִהְיוּ הַמַּיִם לְמַעְלָה מִטַּבּוּרָהּ שְׁלשָׁה טְפָחִים, דְּבְעִנְיָן זֶה יְכוֹלָה לִטְבּוֹל כָּרָאוּי. וּבִשְׁעַת הַדְּחָק שֶׁאֵין הַמַּיִם גְבוֹהִים כָּל כָּךְ, תֵּשֵׁב מִּתְּחִלָּה לְאַט לְאַט בַּמַּיִם עַד צַוָּארָהּ וְאַחַר כָּךְ תִּטְבֹּל, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יִתְהַוֶּה תְחִלָּה בְגוּפָהּ שֶׁחוּץ לַמַּיִם שׁוּם קֶמֶט. וּמַה שֶּׁנַּעֲשָֹה אַחַר כָּךְ אֵיזֶה קֶמֶט בְּגוּפָהּ שֶׁבְּתוֹךְ הַמַּיִם, אֵינוֹ מַזִּיק, מִפְּנֵי שֶׁכְּבָר קָדְמוּ הַמַּיִם שָׁם. וְאִם הַמִַּיִם נְמוּכִים מְאֹד, בִּשְׁעַת הַדְּחָק תִּטְבֹּל בִּשְׁכִיבָה כְּמוֹ דָג, רַק שֶׁיִתְכַּסֶּה כָּל גוּפָהּ עִם שַׂעֲרוֹתֶיהָ בְּפַעַם אַחַת בַּמָּיִם.
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה י״ח
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וְהִיא תְהִלָּתֶךָ מָלֵא רַחֲמִים טוֹב וּמֵטִיב לַכּל, אֲשֶׁר דַּרְכְּךָ לְהֵיטִיב לִבְרִיּוֹתֶיךָ, וְאַתָּה מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד תָּמִיד, וְאֵין אַתָּה חָפֵץ לְהַבִּיט וּלְהִסְתַּכֵּל עַל הָרַע וְהָאָוֶן שֶׁאָנוּ עוֹשִׂין חַס וְשָׁלוֹם, רַק אַתָּה מַבִּיט וּמַשְׁגִּיחַ עַל מְעַט הַטּוֹב שֶׁאַתָּה מוֹצֵא בְּקִרְבֵּנוּ בַּחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל, יְהוָה אֱלֹהָיו עִמּוֹ, וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ" וְנֶאֱמַר. "אָוֶן אִם רָאִיתִי בְלִבִּי לֹא יִשְׁמַע יְהוָה, אָכֵן שָׁמַע אֱלֹהִים, הִקְשִׁיב בְּקוֹל תְּפִלָּתִי"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗עַל כֵּן מָצָא עַבְדְּךָ אֶת לִבּוֹ עֲדַיִן לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ, וַעֲדַיִן עֲדַיִן עַל מִשְׁמַרְתִּי אֶעֱמדָה וַאֲצַפֶּה לִישׁוּעָתְךָ הָאֲמִתִּיִּית, מָתַי תָּבא אֵלַי שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, אֲשֶׁר עַל זֶה בִּקַּשְׁתִּי מִלְּפָנֶיךָ זֶה כַמָּה, בְּכַמָּה לְשׁוֹנוֹת שֶׁל תְפִילָּה וְתַחֲנוּנִים וַעֲדַיִן לֹא נוֹשַׁעְתִּי וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהַמְּנִיעָה מִמֶּנִּי, אֲבָל עַל טוּבְךָ הַגָּדוֹל אֲנִי נִשְׁעָן, עֲדַיִן שֶׁתָּצִיץ וְתַבִּיט וְתַשְׁגִּיחַ עַל מְעַט דִּמְעַט נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת הַנִּמְצָאִים בִּי עֲדַיִן, וְתַעְלִים עֵינֶיךָ מִלִּרְאוֹת וּלְהִסְתַּכֵּל עַל רִבּוּי וְעצֶם הָרַע שֶׁבִּי, בְּאפֶן שֶׁתַּכְנִיעַ וּתְבַטֵּל רִבּוּי הָרַע לְגַבֵּי מְעַט הַטּוֹב שֶׁבִּי וּבְכחֲךָ הַגָּדוֹל תִּתֵּן כּחַ לִמְעַט הַטּוֹב שֶׁבִּי שֶׁיִּתְגַּבֵּר עַל הָרַע שֶׁבִּי, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְתֵטִיב עִמִּי בְּחַסְדְּךָ בְּכָל עֵת בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, לֹא כִגְמוּלִי וּכְמַעֲשֵׂי יָדַי הַפְּגוּמִים חַס וְשָׁלוֹם, רַק כְּחַסְדְּךָ וּכְטוּבְךָ הַגָּדוֹל וּכְרַחֲמָנוּתְךָ הֶעָצוּם, אֲשֶׁר אֵין אַתָּה מַבִּיט עַל הָרַע כִּי אִם עַל מְעַט הַטּוֹב וְאַל תִּמְנַע טוֹב מִמֶּנִּי מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּתְרַחֵם עָלַי וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְתִתֶּן לִי דַעַת שָׁלֵם דִּקְדֻשָּׁה, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְדַבֵּק בִּדְרָכֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים, לְבַל אֶסְתַּכֵּל וְאַבִּיט עַל הָרַע שֶׁל שׁוּם בַּר יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּעוֹלָם, וְלֹא אָשִׂים עֵינַי כְּלָל עַל מַעֲשָׂיו וּמִדּוֹתָיו שֶׁאֵינָם טוֹבִים, רַק אֶזְכֶּה לָדוּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת, וּלְהִסְתַּכֵּל רַק עַל הַטּוֹב שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, וְלֹא אֶסְתַּכֵּל עַל הָרַע שֶׁלּוֹ כְּלָל וּבְרַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים תִּפְקַח אֶת עֵינֵי דַעְתִּי, וְתִתֶּן לִי דַּעַת שָׁלֵם דִּקְדֻשָּׁה, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ וְלִמְצא זְכוּת וָטוֹב בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ בְּהַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים וְאֶזְכֶּה לִרְאוֹת וּלְהַבִּיט רַק עַל הַטּוֹב שֶׁבְּכָל אֶחָד, וְלֹא אַבִּיט וְאֶסְתַּכֵּל עַל הָרַע שֶׁבָּהֶם כְּלָל וְתִתֶּן לִי עַיִן יָפָה וְטוֹבָה לְהַבִּיט עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְטוֹבָה, אֶת הַטּוֹב שֶׁבּוֹ אֲקַבֵּל בְּדַעְתִּי לְהִסְתַּכֵּל עָלָיו, וְאֶת הָרַע לֹא אֲקַבֵּל, וְלֹא אָשִׁית עֵינַי עָלָיו כְּלָל, לְמַעַן אֶזְכֶּה לִהְיוֹת טוֹב וְיָשָׁר גַּם עִם יְהוָה וְעִם אֲנָשִׁים, וְאֶמְצָא "חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם", בְּאפֶן שֶׁאוּכַל לְהִתְוָעֵד עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְדַבֵּר עִמָּהֶם בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ מֵהַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי, וּלְקַבֵּל מִנְּקֻדָּתָם הַטּוֹבָה לְהִתְעוֹרֵר וְלָשׁוּב לַיהוָה, וּלְהָאִיר בָּהֶם מִנְּקֻדָּתִי הַטּוֹבָה, וּלְחוֹנֵן אוֹתָם בַּאֲמִתַּת הַדַּעַת שֶׁל נְקֻדָּתִי הַטּוֹבָה, לְהוֹדִיעָם אֶת כָּל הַטּוֹב הַנִּצְפָּן בִּי מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗חוּס וַחֲמל עָלַי וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל לְמַעַן שִׁמְךָ וּלְמַעַן צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים וּלְמַעַן תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, עֲשֵׂה לְמַעַנְךָ וְלֹא לְמַעֲנֵנוּ, עֲשֵׂה לְמַעַנְךָ וְהוֹשִׁיעֵנוּ, וְהַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ חוּסָה עָלַי כָּל עוֹד נַפְשִׁי בִּי, כִּי כְבָר פָּנָה יוֹם, וּכְבָר עָבְרוּ מִשְּׁנוֹתַי מַה שֶּׁעָבְרוּ, וַעֲדַיִן לֹא עָבַר עָלַי שָׁנָה אַחַת וְלֹא יוֹם אֶחָד בְּלִי פְגָמִים הַרְבֵּה רַחֵם עָלַי מֵעַתָּה לְהַחֲיוֹת מְעַט פְּלֵטָתִי הַנִּשְׁאֶרֶת, שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה בְּכחֲךָ לְהַגְבִּיר הַטּוֹב עַל הָרָע, כִּי מְעַט מִן הָאוֹר דּוֹחֶה הַרְבֵּה מִן הַחֹשֶׁךְ "אַל תִּטְּשֵׁנִי וְאַל תַּעַזְבֵנִי אֱלֹהֵי יִשְׁעִי, אַל תֶּאֱסֹף עִם חַטָּאִים נַפְשִׁי וְעִם אַנְשֵׁי דָמִים חַיָּי, אַל תַּעַזְבֵנִי יְהוָה, אֱלֹהַי אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי, חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי אֲדנָי תְּשׁוּעָתִי"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ההתאמה בין התפילה לתורה מחושבת לפי דמיון לשוני בין הטקסטים, ולא לקוחה מהספר עצמו.
סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 319 מתוך 385 במחזור של שנת ה׳תשפ״ז
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־36 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת כ״ו בתמוז): מטות־מסעי
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־27 ביולי 2027, בשעה 19:40 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: ימים שבין המצרים
"קִנּוֹ"ת" יִתְהַפְּכוּ לֶעָתִיד לְ"תִקּוּ"ן". בְּסִימָן רמ"ז בְּלִקּוּטֵי חֵלֶק א':
שנה מעוברת: הסדר מחולק ל־385 ימים.
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.