בין המצרים
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: ימים שבין המצרים
"קִנּוֹ"ת" יִתְהַפְּכוּ לֶעָתִיד לְ"תִקּוּ"ן". בְּסִימָן רמ"ז בְּלִקּוּטֵי חֵלֶק א':
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום שלישי, ז׳ באב ה׳תשפ״ז · 10 באוגוסט 2027
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה י״ח · אות א׳ – אות ג׳
כ־8 דק׳ · כ־820 מילים · 85% מהספר עד סוף היום
סַכָּנָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת מְפֻרְסָם וּלְהַנְהִיג הָעוֹלָם. לָא מִבָּעֲיָא כְּשֶׁאֵינוֹ רָאוּי כְּלָל, וְלוֹבֵשׁ טַלִית שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, רַק אֲפִלּוּ עוֹבְדֵי הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת, גְּדוֹלֵי הַדּוֹר, יֵשׁ עֲלֵיהֶם סַכָּנוֹת נוֹרָאוֹת בְּהַנְהָגַת הָעוֹלָם. כִּי אִישׁ פָּשׁוּט, רָחוֹק מְאֹד שֶׁיַּעֲבֹר עַל רְצִיחָה, אֲפִלּוּ אִם אֵינוֹ אִישׁ כָּשֵׁר, כִּי אֵין לוֹ תַּאֲוָה לָזֶה. וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ, חַס וְשָׁלוֹם, לְתַאֲוָה כָּזוֹ, רַחֲמָנָא לִצְלָן, אֵינוֹ בָּא לְיָדוֹ, וְיֵשׁ לוֹ כַּמָּה מְנִיעוֹת לָזֶה; וַאֲפִלּוּ אִם יַעֲבֹר, לֹא יַעֲבֹר כִּי־אִם לְעִתִּים רְחוֹקוֹת, וְקָרוֹב שֶׁלֹּא יַעֲבֹר רַק פַּעַם אַחַת כָּל יָמָיו. אֲבָל בְּהַנְהָגַת הָעוֹלָם וּבְחִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא שֶׁמְּחַדְּשִׁין, יְכוֹלִים לַעֲבֹר מַמָּשׁ גָנֹב וְנָאֹף וְרָצֹחַ בְּכָל פַּעַם, בְכָל רֶגַע, רַחֲמָנָא לִצְלָן:
עִקָּר הַתַּכְלִית וְהַשְּׁלֵמוּת הוּא רַק לַעֲבֹד הַשֵּׁם בִּתְמִימוּת גָּמוּר, בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת כְּלָל. כִּי יֵשׁ מְחַקְּרִים שֶׁאוֹמְרִים, שֶׁעִקָּר הַתַּכְלִית וְהָעוֹלָם הַבָּא הוּא רַק לָדַעַת כָּל דָּבָר כְּמוֹת שֶׁהוּא, כְּגוֹן לֵידַע הַכּוֹכָב כְּמוֹ שֶׁהוּא, לֵידַע מַהוּתוֹ וּמִפְּנֵי מָה עוֹמֵד בַּמָּקוֹם הַהוּא. כִּי יֵשׁ מַשְׂכִּיל וּמֻשְׂכָּל וְשֵׁכֶל, דְּהַיְנוּ הַכֹּחַ הַמַּשְׂכִּיל, וְהַשֵּׂכֶל בְּעַצְמוֹ, וְהַדָּבָר הַמֻּשְׂכָּל, וְזֶהוּ הַתַּכְלִית וְהָעוֹלָם הַבָּא אֶצְלָם, שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה אֶחָד מֵהַמַּשְׂכִּיל וְהַמֻשְׂכָּל וְהַשֵּׂכֶל, וְהֵם מְבַלִּים יְמֵיהֶם עַל זֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה לַחֲקֹר וּלְהַשִּׂיג הַמֻּשְׂכָּלוֹת, שֶׁזֶּהוּ הַתַּכְלִית אֶצְלָם, וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ הָעוֹלָם הַבָּא לְדַעְתָּם. רַק שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁמְּלֻבָּשִׁין בְּגוּף, אֵין לָהֶם תַּעֲנוּג כָּל־כָּךְ מִן הַחֲקִירוֹת, וּבָעוֹלָם הַבָּא שֶׁיִּתְפַּשְּׁטוּ מֵהַגּוּף, יִתְעַנְּגוּ מְאֹד מִזֶּה. וּלְדַעְתָּם הָרָעָה, עִקָּר הַשָּׂגַת הַתַּכְלִית הוּא עַל־יְדֵי חֲקִירוֹת וְחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת שֶׁלָּהֶם. אֲבָל בֶּאֱמֶת אֶצְלֵנוּ עִקָּר הַשָּׂגַת הַתַּכְלִית הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּמִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת, לַעֲבֹד הַשֵּׁם עַל־פִּי הַתּוֹרָה בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת. וְעַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכִין לְמַה שֶּׁזּוֹכִין, עַיִן לֹא רָאָתָה וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים קי״א:י׳): רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה' – שֶׁעִקָּר רֵאשִׁית וּקְדִימַת הַחָכְמָה הוּא רַק יִרְאַת ה', שֶׁצָּרִיךְ לְהַקְדִּים הַיִּרְאָה לְהַחָכְמָה. וְתֵדַע שֶׁאֵין הַדָּבָר כְּדַעְתָּם, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי אִם־כֵּן לֹא יַשִּׂיגוּ הַתַּכְלִית, רַק מְתֵי מְעַט מְעַט מְאֹד, דְּהַיְנוּ הַבַּעֲלֵי־שֵׂכֶל פִילוֹסוֹפִים, וּמַה יַּעֲשׂוּ קְטַנֵּי הָעֵרֶךְ, שֶׁאֵין לָהֶם שֵׂכֶל כָּזֶה לַחֲקֹר חֲקִירוֹת, לָדַעַת הַמֻּשְׂכָּלוֹת, שֶׁהֵם רֹב וְעִקָּר הָעוֹלָם, אֵיךְ יַשִּׂיגוּ הֵם אֶת הַתַּכְלִית. אֲבָל בֶּאֱמֶת עִקָּר הַשָּׂגַת הַתַּכְלִית הוּא רַק עַל־יְדֵי תְּמִימוּת דַּיְקָא, דְּהַיְנוּ יִרְאַת־הַשֵּׁם וּמִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת בִּפְשִׁיטוּת גָּמוּר. וְזֶהוּ (סוף קהלת): סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע, אֶת הָאֱלֹֹקִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר, כִּי זֶה כָּל הָאָדָם; הַיְנוּ שֶׁשְּׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, מְלַמֵּד אוֹתָנוּ, שֶׁעִקָּר הַשָּׂגַת הַתַּכְלִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹף דָּבָר, הוּא רַק עַל־יְדֵי תְּמִימוּת וּפְשִׁיטוּת, לְיִרְאָה אֶת ה' וְלִשְׁמֹר מִצְווֹתָיו בִּפְשִׁיטוּת. וְזֶהוּ: סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע, אֶת הָאֱלֹֹקִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר; שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תְּמִימוּת וּפְשִׁיטוּת, לְיִרְאָה אֶת ה' וּלְקַיֵּם מִצְווֹתָיו בְּעֻבְדָּא וְכוּ' בִּפְשִׁיטוּת כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁסִּיֵּם: כִּי זֶה כָּל הָאָדָם – הַיְנוּ כִּי זֶה יָכוֹל כָּל אָדָם לְקַיֵּם וּלְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי־זֶה אֶת הַתַּכְלִית, מֵאַחַר שֶׁעִקָּר הוּא אֶת הָאֱלֹקִים יְרָא וְכוּ'. עַל־כֵּן יָכוֹל כָּל אָדָם לְהַשִּׂיג הַתַּכְלִית, כִּי זֶה כָּל אָדָם יָכוֹל לְקַיֵּם:
וּבֶאֱמֶת הוּא אִסּוּר גָּדוֹל מְאֹד לִהְיוֹת מְחַקֵּר, חַס וְשָׁלוֹם, וְלִלְמֹד סִפְרֵי הַחָכְמוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. רַק הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל מְאֹד, הוּא יָכוֹל לְהַכְנִיס עַצְמוֹ בָּזֶה, לִלְּמֹד הַשֶּׁבַע חָכְמוֹת. כִּי מִי שֶׁנִּכְנַס בְּתוֹךְ הַחָכְמוֹת הַלָּלוּ, חַס וְשָׁלוֹם, יָכוֹל לִפֹּל שָׁם. כִּי יֵשׁ אֶבֶן נֶגֶף בְּכָל חָכְמָה וְחָכְמָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת עֲמָלֵק, שֶׁעַל־יְדֵי הָאֶבֶן הַנֶּגֶף הַזֶּה יְכוֹלִין לִפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי עֲמָלֵק הָיָה פִילוֹסוֹף וּמְחַקֵּר וְכָפַר בָּעִקָּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים כ״ה:י״ח): וְלֹא יָרֵא אֱלֹקִים, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא רַק נוֹהֵג עַל־פִּי חָכְמוֹת, וְאֵין לוֹ יִרְאָה כְּלָל. אֲבָל הַצַּדִּיק כְּשֶׁנִּכְנָס בְּאֵלּוּ הַשֶּׁבַע חָכְמוֹת, הוּא מַחֲזִיק עַצְמוֹ וְנִשְׁאָר קַיָּם עַל עָמְדוֹ עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת (חבקוק ב׳:ד׳-ה׳): וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה. כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם (משלי כ״ד:ט״ז) הַיְנוּ שֶׁהַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הוֹלֵךְ דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַשֶּׁבַע חָכְמוֹת, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁשָּׁם יְכוֹלִין לְהַחֲלִיק וְלִפֹּל עַל־יְדֵי הָאֶבֶן נֶגֶף, בְּחִינַת עֲמָלֵק כַּנַּ"ל, אֲבָל הַצַּדִּיק – שֶׁבַע יִפֹּל, וָקָם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה: שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם – סוֹפֵי־תֵבוֹת "עֲמָלֵק", שֶׁהוּא הָאֶבֶן נֶגֶף שֶׁל הַשֶּׁבַע חָכְמוֹת, שֶׁעַל־יָדוֹ נוֹפְלִין, חַס וְשָׁלוֹם, אַךְ הַצַּדִּיק שֶׁבַע יִפּוֹל, וָקָם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ (שמות י״ז:י״ב): וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה, בְּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה הֶחֱלִישׁ אֶת עֲמָלֵק, דְּהַיְנוּ הַחָכְמוֹת וְהַחֲקִירוֹת כַּנַּ"ל. וְזֶה: וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה. יָדָיו – הַיְנוּ בְּחִינַת מִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים קי״ט:פ״ו): כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה. שֶׁעַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּמִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת, שֶׁהֵם הֶפֶךְ בְּחִינַת עֲמָלֵק, הֶחֱלִישׁוֹ כַּנַּ"ל. וֶאֱמוּנָה זֶה תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁתִּרְגֵּם: פְּרִישָׂן בִּצְלּוֹ; כִּי הַתְּפִלָּה מְשַׁנָּה הַטֶּבַע, וְנִתְבַּטְּלִין הַחָכְמוֹת וְהַחֲקִירוֹת, שֶׁהֵם הוֹלְכִים עַל־פִּי הַטֶּבַע. וְזֶהוּ עִקָּר הַתַּכְלִית אֶצְלֵנוּ, שֶׁתִּהְיֶה הַתְּפִלָּה נִכְלֶלֶת בְּאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת (דברים י): הוּא תְהִלָּתְךָ וְהוּא אֱלֹקֶיךָ, שֶׁהַתְּפִלָּה וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶחָד, כִּבְיָכוֹל, וְזֶהוּ עִקָּר הַתַּכְלִית בֶּאֱמֶת:
וְהַמְחַקְּרִים וְהַכּוֹפְרִים מְפָרְשִׁים כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ עַל־פִּי חָכְמוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁלָּהֶם, שֶׁכָּל הַתּוֹרָה, וַאֲפִלּוּ מִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת הַכְּתוּבִים בַּתּוֹרָה, מְפָרְשִׁים הַכֹּל עַל־פִּי צוּרָה וָשֵׂכֶל; לָא מִבָּעֲיָא מַעֲשִׂיּוֹת הַכְּתוּבִים בַּתּוֹרָה, אוֹמְרִים שֶׁהֵם מְרַמְּזִים רַק עַל הַנִּמְשָׁל וְהַצּוּרָה לְבַד, דְּהַיְנוּ שִׂכְלִיּוּת שֶׁלָּהֶם, אֶלָּא אֲפִלּוּ מִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת הַמְפֹרָשִׁים בַּתּוֹרָה, מְפָרְשִׁים הַכֹּל שֶׁהֵם מְרַמְּזִים רַק עַל שִׂכְלִיּוּת וְחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם, וְכוֹפְרִים בִּפְשׁוּטוֹ לְגַמְרֵי. וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא והובא ברש"י תצא), שֶׁהָיָה עֲמָלֵק חוֹתֵךְ מִילוֹת וְזוֹרֵק כְּלַפֵּי מַעְלָה. כִּי מִילָה הִיא מִצְוָה רִאשׁוֹנָה, שֶׁנִּצְטַוָּה בָּהּ אַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁהָיָה רֹאשׁ לַמַּאֲמִינִים. וַעֲמָלֵק, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַפִילוֹסוֹפִים וְהַכּוֹפְרִים, הוּא כּוֹפֵר בְּכָל הַמִּצְווֹת וּמְפָרֵשׁ הַכֹּל עַל שִׂכְלִיּוּת לְבַד כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: חוֹתֵךְ מִילוֹת וְזוֹרֵק כְּלַפֵּי מַעְלָה – שֶׁכּוֹפֵר בְּמִצְוַת מִילָה, וְזוֹרְקָהּ כְּלַפֵּי מַעְלָה אֶל הַשֵּׂכֶל. כִּי הֵם מְפָרְשִׁים הַכֹּל רַק עַל שִׂכְלִיּוּת לְבַד, וְכוֹפְרִים בַּעֲשִׂיּוֹת הַמִּצְווֹת כַּנַּ"ל. אַשְׁרֵי מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵהֶם כְּלָל. וְעַל־כֵּן עִקָּר הַכְנָעָתוֹ – עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בְּחִינַת: וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה וְכוּ', כַּנַּ"ל: (זֹאת הַתּוֹרָה לֹא שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ, וְעַיֵּן בַּהַשְׁמָטוֹת מִזֶּה)..
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות רמ״ט
כ־1 דק׳ · כ־130 מילים · 85% מהספר עד סוף היום
וּבֶאֱמֶת אִם נִרְצֶה לְסַפֵּר מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁעָבְרוּ אֵצֶל רַבֵּנוּ ז”ל עִם אֲנָשָׁיו, אֲפִלּוּ מַה שֶּׁעָבַר עִם הַקָּטָן שֶׁבַּקְּטַנִּים, יִכְלוּ הֲמוֹן יְרִיעוֹת וְלֹא תִּמָּלֵא הָאֹזֶן מִשְּׁמוֹעַ. וּכְבָר אָמַר רַבֵּנוּ ז”ל שֶׁיִּהְיֶה כַּמָּה מַעֲשִׂיּוֹת מֵאֲנָשָׁיו, שֶׁמִּכָּל אֶחָד וְאֶחָד יְסַפְּרוּ הַרְבֵּה מַעֲשִׂיּוֹת. וּמִי שֶׁהָיָה רָגִיל לִפְנֵי קְדֻשָּׁתוֹ הַנּוֹרָאָה, הָיָה יָכוֹל לִרְאוֹת מוֹפְתִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע. וְעִקַּר הַחִדּוּשִׁים וְהַמּוֹפְתִים הַנּוֹרָאִים שֶׁרָאִינוּ מִמֶּנּוּ ז”ל הוּא רַק בְּעִנְיַן הִתְקָרְבוּת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁנִּכְנַס אֶחָד אֶצְלוֹ וְרָצָה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, תֵּכֶף נֶהְפַּךְ מִיָּד לְאִישׁ אַחֵר מַמָּשׁ. וְעֹצֶם הַיִּרְאָה וְהַהִתְעוֹרְרוּת וְהַהִתְלַהֲבוּת וְהַהִרְהוּרֵי־תְּשׁוּבָה בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁהִכְנִיס בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁזָּכָה לַעֲמֹד לְפָנָיו, אִי־אֶפְשָׁר לְבָאֵר וּלְסַפֵּר, אִלּוּ כָּל הַיַּמִים דְּיוֹ וְכוּ’ (סנהדרין קו.), כִּי לֹא נִרְאָה כָּזֹאת וְלֹא נִשְׁמַע בָּעוֹלָם – שֶׁיְּעוֹרֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּל כָּךְ בְּהִתְעוֹרְרוּת כָּזֶה לְכָל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם מִגָּדוֹל וְעַד קָטֹן:
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות כ״ו
כ־1 דק׳ · כ־20 מילים · 87% מהספר עד סוף היום
ובנסיעתם מגלץ לביתם נסעו דרך קהלת קדש יאס והיה שם עיפוש גדול והיה להם ייסורים גדולים בכל עיר ועיר ובכל כפר וכפר.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות תצ״ב
כ־3 דק׳ · כ־270 מילים · 81% מהספר עד סוף היום
(מט) כְּשֶׁנָּתַן הַצֶּעטְלִיךְ הַנַּ"ל פַּעַם אַחַת נָתַן לְאֶחָד הַצֶּעטְל וְאָמַר לוֹ זֶה שֶׁקִּבֵּל הַצֶּעטְל לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הָעוֹלֶה עַל דַּעְתֵּנוּ לֹא הָיָה כָּךְ. כִּי הָיִינוּ סְבוּרִים שֶׁתְּצַוּוּ לָנוּ לְהִתְעַנּוֹת הַרְבֵּה יָמִים בַּשָּׁנָה וְעַכְשָׁו אָנוּ רוֹאִים שֶׁאֵינָם רַק יָמִים מֻעָטִים מְאֹד בַּשָּׁנָה. הֵשִׁיב, הֲלֹא אֱלִישָׁע אָמַר לְנַעֲמָן (מְלָכִים־ב ה) רְחַץ וּטְהָר וְלֹא רָצָה לְהַאֲמִין שֶׁבַּדָּבָר הַקַּל הַזֶּה יִהְיֶה לוֹ רְפוּאָה, וְאָמַר הֲלֹא טוֹב אֲמָנָה וּפַרְפַּר וְנַהֲרוֹת דַּמֶּשֶׂק הֲלֹא רָחַצְתִּי בָּהֶם וְטָהָרְתִּי, עַד אֲשֶׁר אָמְרוּ לוֹ עֲבָדָיו, אָבִי דָּבָר גָּדוֹל דִּבֶּר אֵלֶיךָ הֲלוֹא תַעֲשֶׂה אַף כִּי אָמַר אֵלֶיךָ רְחַץ וּטְהָר. וְאָז שָׁמַע לַעֲבָדָיו וְרָחַץ בַּיַּרְדֵּן שֶׁבַע פְּעָמִים וַיָּשָׁב בְּשָׂרוֹ וַיִּטְהָר. כֵּן אַתֶּם נִדְמֶה לָכֶם שֶׁצְּרִיכִין דַּוְקָא לוֹמַר לִרְפוּאַתְכֶם דְּבָרִים כְּבֵדִים, וְאֵין אַתֶּם מַאֲמִינִים שֶׁבַּדָּבָר קַל שֶׁאֲנִי מְצַוֶּה לָכֶם לַעֲשׂוֹת יִהְיֶה לָכֶם רְפוּאָה שְׁלֵמָה רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ בֶּאֱמֶת. וְדָבָר זֶה נִצְרָךְ מְאֹד כַּמָּה פְּעָמִים כִּי לִפְעָמִים אָדָם מוֹנֵעַ עַצְמוֹ מִלַּעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה מֵחֲמַת כְּבֵדוּת מֵחֲמַת רִבּוּי הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אוֹתוֹ מִלַּעֲשׂוֹתוֹ וְהוּא אֵינוֹ מִתְגַּבֵּר לְשַׁבְּרָם. וְלִפְעָמִים לְהִפּוּךְ, שֶׁהוּא נִמְנָע מִדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה מֵעֹצֶם קַלּוּתוֹ שֶׁהַדָּבָר הַזֶּה קַל בְּעֵינָיו מְאֹד לַעֲשׂוֹתוֹ וּמֵחֲמַת זֶה אֵינוֹ מַאֲמִין שֶׁחַיֵּי נַפְשׁוֹ יִהְיוּ תְּלוּיִים בְּדָבָר קַל כָּזֶה. וּבֶאֱמֶת צְרִיכִין לִזָּהֵר בְּמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה וְאֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס, וְכָל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ עֲשֵׂה. כִּי עִקַּר הֲסָתוֹת וּמְנִיעוֹת הַבַּעַל דָּבָר הוּא רַק מְנִיעוֹת הַמֹּחַ שֶׁלִּפְעָמִים מַכְנִיס בְּמֹחַ הָאָדָם שֶׁכָּבֵד עָלָיו מְאֹד לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר, וּמֵחֲמַת זֶה רוֹצֶה לְמָנְעוֹ. וְלִפְעָמִים לְהֶפֶךְ שֶׁמֵּקֵל עָלָיו וּמַקְטִין בְּעֵינָיו אוֹתוֹ הַדָּבָר מְאֹד, עַד שֶׁאֵינוֹ עוֹלֶה עַל לֵב הָאָדָם שֶׁחַיֵּי נַפְשׁוֹ תְּלוּיִים בָּזֶה, וְהַכֹּל כְּדֵי לְמָנְעוֹ חַס וְשָׁלוֹם. וְלִפְעָמִים זֹאת הַמְּנִיעָה גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר מִמְּנִיעָה מַמָּשׁ. אֲבָל הוֹלֵךְ בְּתֹם יֵלֵךְ בֶּטַח, וְאֵינוֹ מִסְתַּכֵּל עַל שׁוּם מְנִיעָה וּבִלְבּוּל שֶׁבָּעוֹלָם כְּלָל. וְכָל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ עֲשֵׂה:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · הרחקת רשעים · חלק ראשון · אות ט״ו – אות ג׳
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 86% מהספר עד סוף היום
טו. הַפִּזּוּר שֶׁיֵּשׁ בֵּין הָרְשָׁעִים סִימָן לִישׁוּעָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗טז. תַּרְחִיק מִלָּדוּר בְּבַיִת, שֶׁדָּר בּוֹ רָשָׁע.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יז. אַל תְּדַבֵּר עִם הַמְּסִיתִים אֲפִילּוּ לְהוֹכִיחָם וּלְקָרְבָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יח. הִתְחַבְּרוּת רְשָׁעִים מַזִּיק לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יט. נָאֶה וּמִתְקַבֵּל לִקְדוֹשֵׁי ה', שֶׁיַּעֲשֹוּ מָסָךְ וּמָגֵן, עַד. שֶׁמִּמֶּנּוּ יִבְרַח כָּל אִישׁ מֵצִיק וְרָשָׁע.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗א. מִי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין רִשְׁעַת הָרְשָׁעִים הַצְּבוּעִים, הוּא מְתֹעָב.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ב. הַצְּבוּעִים גּוֹרְמִים כְּאֵב עֵינַיִם לַהֲמוֹן עַם, הַטּוֹעִים בָּם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ג. צָרִיךְ אָדָם לִשְׁמר אֶת עַצְמוֹ, מִלְּנַשֵּׁק אֶת עַצְמוֹ עִם רְשָׁעִים, כִּי עַל יְדֵי הַנְּשִׁיקָה נַעֲשֲׂה בֵּינֵיהֶם הִתְקַשְּׁרוּת גַּם לְאַחַר מִיתָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״ג · אות כ״א
כ־1 דק׳ · כ־120 מילים · 86% מהספר עד סוף היום
וְעָנִיתִי וְאָמַרְתִּי לָהֶם אֲנִי חַי חַיִּים טוֹבִים, שֶׁהֵם טוֹבִים יוֹתֵר מֵחַיִּים טוֹבִים שֶׁלָּכֶם וְהָא רְאָיָה – כִּי אִם אַתֶּם חַיִּים חַיִּים טוֹבִים אֶרְאֶה אִם תּוּכְלוּ לְהוֹשִׁיעַ אֶת מְדִינָה פְּלוֹנִית הֱיוֹת שֶׁיֵּשׁ מְדִינָה שֶׁהָיָה לָהֶם גַּן וְהָיָה בְּאוֹתוֹ הַגָּן פֵּרוֹת, שֶׁהָיָה לָהֶם כָּל מִינֵי טְעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם גַּם הָיָה שָׁם כָּל מִינֵי רֵיחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם גַּם הָיוּ שָׁם כָּל מִינֵי מַרְאֵה כָּל הַגְּוָנִין וְכָל הפרחים שֶׁבָּעוֹלָם הַכּל הָיָה שָׁם בְּאוֹתוֹ הַגָּן וְהָיָה עַל הַגָּן גַּנָּנִי אֶחָד וְהָיוּ בְּנֵי אוֹתוֹ הַמְּדִינָה חַיִּים חַיִּים טוֹבִים עַל יְדֵי אוֹתוֹ הַגָּן וְנֶאֱבַד שָׁם הַגַּנָּנִי וְכָל מַה שֶּׁהָיָה שָׁם בְּאוֹתוֹ הַגָּן, בְּוַדַּאי מֻכְרָח לִהְיוֹת כָּלֶה וְנִפְסָד מֵאַחַר שֶׁאֵין שָׁם הַמְמֻנֶּה, דְּהַיְנוּ הַגַּנָּנִי אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן הָיוּ יְכוֹלִים לִחְיוֹת מִן הַסְּפִיחִים שֶׁבַּגָּן.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · תפלה · קטע כ״ז – קטע כ״ט
כ־2 דק׳ · כ־160 מילים · 88% מהספר עד סוף היום
בְּחִינַת נָחָשׁ מֵסִית אֶת הָאָדָם שֶׁיִּתְפַּלֵּל לְתוֹעֶלֶת עַצְמוֹ, כְּמוֹ "הַב לָנוּ חַיֵּי וּמְזוֹנֵי" אוֹ שְׁאָר תּוֹעֶלֶת. וְצָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּלְהִשְׁתַּדֵּל לִזְכּוֹת שֶׁיִּתְפַּלֵּל בְּלִי שׁוּם כַּוָּנַת תּוֹעֶלֶת עַצְמוֹ, כְּאִלּוּ אֵינוֹ בָּעוֹלָם כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לָאוֹר הַגָּנוּז לַצַּדִּיקִים כַּנַּ"ל: (שם אות ה')
הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וּכְשֶׁיִּשְׂרָאֵל מִתְפַּלְּלִין לְפָנָיו הֵם מְמַלְּאִים תַּאֲוָתוֹ, וְהוּא מְקַבֵּל תַּעֲנוּג מֵאִתָּנוּ: (שם)
כְּשֶׁאָנוּ קוֹרְאִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְאָרִים שֶׁל בָּשָׂר־וָדָם בִּתְפִלּוֹת וּבְרָכוֹת, וְהוּא נִמְצָא לָנוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו, זֶה חֶסֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי־אִם לֹא הָיָה חַסְדֵּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא הָיָה כְּדַאי לִקְרֹא וּלְכַנּוֹת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּתְאָרִים וּשְׁבָחִים וְתֵבוֹת וְאוֹתִיּוֹת, אֲבָל זֶה הַכֹּל חֶסֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וּמִזֶּה רָאוּי לָאָדָם לְהִתְעוֹרֵר וּלְהִתְלַהֵב מְאֹד בַּתְּפִלָּה, כְּשֶׁיִּזְכֹּר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, כְּפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא מְאֹד מִכָּל אֵלּוּ הַשְּׁבָחִים וְהַתְּאָרִים, רַק מֵאַהֲבָתוֹ וְחֶמְלָתוֹ וְחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל נָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹת אוֹתוֹ בִּתְאָרִים אֵלּוּ וּלְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו, כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְדַבֵּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ. עַל־כֵּן רָאוּי לוֹמַר עַל־כָּל־פָּנִים אֵלּוּ הַתֵּבוֹת וְהַתְּאָרִים בְּלֵב שָׁלֵם וּבְכַוָּנָה גְּדוֹלָה בִּמְסִירַת־נֶפֶשׁ, מֵאַחַר שֶׁאָנוּ זוֹכִין בְּחַסְדּוֹ לִקְרוֹת אוֹתוֹ בִּתְאָרִים אֵלּוּ: (שם)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה כ״ט · קטע א׳ – קטע ג׳
כ־5 דק׳ · כ־520 מילים · 87% מהספר עד סוף היום
"עֵינַי תָּמִיד אֶל יְהוָה כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי, אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם, הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ, חָנֵּנוּ יְהוָה חָנֵּנוּ, כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז" אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם מָלֵא רַחֲמִים רַב חֶסֶד וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב, טוֹב לַכּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו, הַמְרַחֵם עַל הָאָרֶץ וּמְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת רִבּוֹנוֹ דְעַלְמָא כּלָּא, אַתָּה בָּרָאתָ עוֹלָמְךָ בִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, כְּדֵי לְהִתְפָּאֵר עִמָּהֶם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וּבְטוּבְךָ הַגָּדוֹל בָּחַרְתָּ יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ מִכָּל הָעַמִּים וְאֶת אֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה מִכָּל הָאֲרָצוֹת, לִהְיוֹת לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה כִּי יָדַעְתָּ שֶׁשָּׁם אֲוִיר הַקָּדוֹשׁ הַמַּחְכִּים וְשָׁם מָקוֹם מוּכָן לִקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, לְהַשִּׂיג שָׁם חָכְמָה הָאֲמִתִּיִּית, לְהַכִּיר אוֹתְךָ בְּדַעַת נִפְלָא וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ, אֱלוֹהַּ כָּל הַבְּרִיּוֹת, מָה אוֹמַר וּמָה אֲדַבֵּר, אַתָּה יוֹדֵעַ מַעֲלַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּקְדֻשָּׁתָהּ הָעוֹלָה עַד אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית וְאָנכִי הַבָּזוּי וְהַנִּמְאָס אֲשֶׁר הִרְבֵּיתִי לִפְשׁעַ נֶגְדְּךָ, וּפָגַמְתִּי וְקִלְקַלְתִּי הַרְבֵּה מְאד, עַד אֲשֶׁר עַל יְדֵי רִבּוּי עֲווֹנוֹתַי וּפְשָׁעַי הָעֲצוּמִים, וּבִפְרָט עַל יְדֵי כָּל מַה שֶּׁפָּגַמְתִּי בִּפְגַם הַבְּרִית מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, עַל יְדֵי כָּל זֶה טָרַפְתִּי אֶת דַּעְתִּי וּפָגַמְתִּי אֶת מחִי, וַאֲפִלּוּ מְעַט הָרְשִׁימוּ שֶׁנִּשְׁאֲרָה מִדַּעְתִּי הִיא גַּם כֵּן מְבֻלְבֶּלֶת וַעֲכוּרָה מְאד אַךְ עִם כָּל זֶה גַּם זאת הָרְשִׁימוּ הַמְּעוּטָה שֶׁל אֲמִתַּת דַּעְתִּי, רוֹאָה מֵרָחוֹק וּמֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים מִבֵּין זִכָּרוֹן דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר חוֹנַנְתָּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, עַד אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִין מֵרָחוֹק גּדֶל עצֶם מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ וְכַאֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ מִפִּי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים וְרָאִינוּ בְּסִפְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים שֶׁכָּל קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי תְּלוּיָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְהִנֵּה עַתָּה, אַחֲרֵי כָּל מַה שֶּׁעָבַר עָלַי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וְכַמָּה סִבּוֹת סִבַּבְתָּ עִמִּי, וּבְכַמָּה גִּלְגּוּלִים גִּלְגַּלְתָּ עִמִּי כְּדֵי לְקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ וּלְהַחֲזִירֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, וַעֲדַיִן לֹא עָלְתָה בְּיָדִי לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה כָּרָאוּי, וְלֹא דַי שֶׁלֹּא זָכִיתִי לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אַף גַּם פָּגַמְתִּי הַרְבֵּה מְאד בְּכָל עֵת וְעַתָּה אַחֲרֵי כָּל אֵלֶּה, אֵינִי יוֹדֵעַ עַתָּה שׁוּם דֶּרֶךְ בֵּית מָנוֹס מִמֶּנִּי, וְלֹא שׁוּם עֵצָה וְתַחְבּוּלָה, כִּי אִם עוֹד רוּחִי מְקַשְׁקֵשׁ בְּקִרְבִּי, עוֹד קוֹל דּוֹדִי דּוֹפֵק בִּי, וּמְעוֹרְרֵנִי וּמְזָרְזֵנִי בְּתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה לִנְסֹעַ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אוּלַי אֶזְכֶּה לָשׁוּב מִכְּסִילָתִי וּמִמַּעֲשַׂי הַפְּגוּמִים, אוּלַי אֶזְכֶּה לְהַתְחִיל לִחְיוֹת חַיִּים אֲמִתִּיִּים, אוּלַי יָחוֹס אוּלַי יְרַחֵם וְאַתָּה יוֹדֵעַ עצֶם רִבּוּי הַסְּפֵקוֹת שֶׁיֵּשׁ לִי בָזֶה בְּלִי שִׁעוּר וְזֶה עִקָּר הַמְּנִיעָה שֶׁלִּי, בְּצֵרוּף שַׁאֲרֵי מְנִיעוֹת מֵחֲמַת מָמוֹן וְרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְשַׁאֲרֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת אֲבָל בֶּאֱמֶת אֲנִי מוֹדֶה לְפָנֶיךָ בּוֹחֵן לִבּוֹת וּכְלָיוֹת, שֶׁעִקַּר הַמְּנִיעָה הִיא מְנִיעַת הַמּחַ מֵחֲמַת כַּמָּה סְפֵקוֹת וּבִלְבּוּלִים, שֶׁמְּבַלְבְּלִין אֶת דַּעְתִּי וּמוֹנְעִים אוֹתִי מִלְּהִתְגַּבֵּר וּלְהִתְחַזֵּק לַעֲסוֹק בָּזֶה לְהָכִין לִי הַדֶּרֶךְ לִנְסֹעַ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְאַף עַל פִּי כֵן בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אַתָּה מְרַמֵּז לִי בְּכָל עֵת לְהִשְׁתּוֹקֵק לָזֶה לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עַד אֲשֶׁר לֹא אוּכַל לָנוּחַ וְלִשְׁקט מִלִּכְסֹף לָזֶה לֵילֵךְ וְלָבא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כִּי יָדַעְתִּי כִּי רַחֲמֶיךָ לֹא כָלִים, כֻּלֵּי הַאי וְאוּלַי תְזַכֵּנִי לָבא לְשָׁם בְּשָׁלוֹם, וּלְהַמְשִׁיךְ עָלַי שָׁם קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְחַכֵּם מֵעַתָּה וּלְהַשְׂכִּיל עַל דְּרָכַי, וּלְבַעֵר הָרָע מִקִּרְבִּי, וּלְבַטֵּל הָרוּחַ שְׁטוּת מִמֶּנִּי, וְלִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, אֲשֶׁר לָזֶה לְבַד כָּלְתָה נַפְשִׁי, כִּי זֶה כַּמָּה נִכְסוֹף נִכְסַפְתִּי לָשׁוּב אֵלֶיךָ, וּכְבָר גִּלִּיתָ לָנוּ גדֶל רַחֲמֶיךָ וְעצֶם חֲנִינוּתֶיךָ בְּכָל עֵת, וְרַב טוּבְךָ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, אֲשֶׁר אַתָּה צוֹפֶה לָרָשָׁע וְחָפֵץ בְּהִצָּדְקוֹ, כִּי לֹא תַחְפּץ בְּמוֹת הַמֵּת כִּי אִם בְּשׁוּבוֹ מִדְּרָכָיו וְחָיָה, וְעַד יוֹם מוֹתוֹ תְּחַכֶּה לוֹ, "תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא" עַד דִּכְדּוּכָהּ שֶׁל נָפֶשׁ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות צא · פסקה 4
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 87% מהספר עד סוף היום
וְזֶה בְּחִינַת "וַיָּשָׁב מָרְדְּכֳי" וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, 'שֶׁשָּׁב לְשַׂקּוֹ וּלְתַעֲנִיתוֹ' כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁכְּבָר רָאָה יְשׁוּעָה נִפְלָאָה כָּזֹאת, שֶׁהִרְכִּיבוּהוּ עַל סוּס הַמֶּלֶךְ וְקָרְאוּ לְפָנָיו וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא נִתְרַשֵּׁל עַל־יְדֵי־זֶה מִתְּפִלָּתוֹ, וְכֵן אֵצֶל אֶסְתֵּר כְּתִיב "וַתּוֹסֶף אֶסְתֵּר וַתְּדַבֵּר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְכוּ' וַתֵּבְךְּ וַתִּתְחַנֶּן לוֹ לְהַעֲבִיר אֶת רָעַת הָמָן" וְכוּ'.
וְזֶה מְרַמֵּז עַל כְּלַל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בְּחִינַת אֶסְתֵּר, שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁרוֹאִין יְשׁוּעוֹת וְנִסִּים גְּדוֹלִים וְנִפְלָאִים שֶׁהַסִּטְרָא אַחֲרָא בְּחִינַת הָמָן עֲמָלֵק כְּבָר נָפְלָה מְאֹד וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינָם מִסְתַּפְּקִים בָּזֶה וַעֲדַיִן הֵם עוֹמְדִים וּמִתְפַּלְּלִים וּבוֹכִים וּמִתְחַנְּנִים לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ כְּבֵן הַמִּתְחַטֵּא לִפְנֵי אָבִיו, לְהַעֲבִיר אֶת רָעַת הָמָן שֶׁהוּא סִטְרָא־אַחֲרָא לְגַמְרֵי, שֶׁיִּזְכּוּ לְהִטָּהֵר לְהִתְקַדֵּשׁ לְגַמְרֵי.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · חלק שני · אות קו
כ־1 דק׳ · כ־150 מילים · 85% מהספר עד סוף היום
וְהָעִקָּר הוּא הִתְחַזְּקוּת לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד אַף אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁאֵין שׁוּם יְרִידָה בָּעוֹלָם, כִּי בְּכָל מָקוֹם יְכוֹלִין לִמְצֹא אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אַתָּה וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ, כִּי אֲפִלּוּ כְּשֶׁנּוֹפֵל לִשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת רַחֲמָנָא לִצְלָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד וְלִבְלִי לְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ לְעוֹלָם, כִּי גַּם שָׁם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִמְצָא בְּחִינַת וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ.
וְזֶה עִקַּר הַכְּלָל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וְהַיְסוֹד שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בּוֹ לִבְלִי לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ לְעוֹלָם, אַף אִם יַעֲבֹר עָלָיו מָה.
וְכָל הַצַּדִּיקִים שֶׁהָיוּ מִימוֹת עוֹלָם שֶׁזָּכוּ לְמַה שֶּׁזָּכוּ - אַשְׁרֵי לָהֶם אַשְׁרֵי חֶלְקָם, כֻּלָּם לֹא בָּאוּ לִשְׁלֵמוּתָם כִּי אִם עַל־יְדֵי בְּחִינָה זוֹ עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא הָיוּ מְיָאֲשִׁין עַצְמָן לְעוֹלָם, כִּי גַּם עֲלֵיהֶם עָבְרוּ יְרִידוֹת וּנְפִילוֹת הַרְבֵּה, רַק שֶׁהֵם הִתְחַזְּקוּ עַצְמָן בְּכָל פַּעַם אַף־עַל־פִּי שֶׁעָבַר עֲלֵיהֶם מַה שֶּׁעָבַר. וְעַל־יְדֵי הִתְחַזְּקוּת שֶׁלָּהֶם (שֶׁקּוֹרִין דֶער הַאלְטִין זִיךְ) זָכוּ לְמַה שֶּׁזָּכוּ - אֲשְׁרֵי לָהֶם (הִלְכוֹת אוֹנָאָה הֲלָכָה ג' א):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · תפלה · אות יב
כ־1 דק׳ · כ־20 מילים · 88% מהספר עד סוף היום
בֶּאֱמֶת כָּל מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה עִם הָאָדָם, הַכֹּל הוּא לְטוֹבָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לוֹמַר:
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ד · מכתב תנד · פסקה 3 – פסקה 10
כ־4 דק׳ · כ־420 מילים · 88% מהספר עד סוף היום
עַד עַתָּה הָיִיתִי עוֹמֵד וּמְצַפֶּה מְאֹד לְמִכְתָּבוֹ. וְכָעֵת בָּא מוֹסֵר כְּתָב זֶה לְבֵיתִי עִם מִכְתָּבוֹ הַטּוֹב וְעִם יֵין-גֶּפֶן לְפֶסַח. תְּשׁוּאַת חֵן לָכֶם וּבִפְרָט מַה שֶּׁזֵּרַזְתָּ עַצְמְךָ לִשְׁלֹחַ עַל יְדֵי צִיר מְיֻחָד. יְשַׁלֵּם ה' פָּעָלְךָ וּתְהִי מַשְׂכֻּרְתְּךָ שְׁלֵמָה מֵאֵת ה', וְתִזְכֶּה לְקַבֵּל הַפֶּסַח הַקָּדוֹשׁ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, וּלְהִתְחַדֵּשׁ מֵעַתָּה לְהַרְגִּיל עַצְמְךָ לִשְׁכֹּחַ לְגַמְרֵי מַה שֶּׁעָבַר עַד הֵנָּה, רַק לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כְּאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל. וְהַמַּחֲשָׁבָה בְּיַד הָאָדָם לְהַטּוֹתָהּ כִּרְצוֹנוֹ, וְתִתְחַזֵּק בְּכָל עֹז לְהַחֲזִיק הַמַּחֲשָׁבָה בְּיָדְךָ לִגְנֹב עַצְמוֹ מִמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת בְּשֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה. וְאִם חַס וְשָׁלוֹם אַף עַל פִּי כֵן הֵם מִתְגַּבְּרִים יְקַיֵּם "גְּעַר חַיַּת קָנֶה" לִגְעֹר בָּהֶם. וְהָעִקָּר לִשְׁמֹר מֵחָמֵץ, שֶׁעַל כָּל פָּנִים לֹא יַחְמִיץ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ בָּהֶם חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּהַתּוֹרָה בַּחֲצֹצְרוֹת סִימָן ה'.
וּבִפְרָט עַתָּה בָּעֵת הַזֹּאת שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל וַאֲנַחְנוּ בְּתוֹכָם עוֹסְקִים לְבַעֵר הֶחָמֵץ מֵרְשׁוּתֵנוּ וּגְבוּלֵנוּ בְּכָל כֹּחֵנוּ, כְּמוֹ כֵן אָנוּ צְרִיכִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר לְבַעֵר חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַשֶּׁהוּ מִגְּבוּלֵנוּ בְּכֹחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁהֵם בְּחִינַת מַצָּה דְּעָבְדִין מַצּוּתָא בְּסִטְרָא אַחְרָא דְּלָא יִתְקָרְבוּ לְמִשְׁכָּנָא דִּקְדֻשָּׁה. עַד שֶׁנִּזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לְפַשֵּׁט עַקְמִימִיּוּת שֶׁבִּלְבָבֵנוּ עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְיַשְׁרוּת לֵב וּלְשִׂמְחָה אֲמִתִּית וְכוּ'. אַשְׁרֵינוּ שֶׁזָּכִינוּ לִשְׁמֹעַ כָּל זֶה. וּמְעַט דִּמְעַט שֶׁזָּכִינוּ לְקַיֵּם מִזֶּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים. עֵינַי תָּמִיד אֶל ה' וְכוּ' שֶׁנִּזְכֶּה לְקַיֵּם בִּשְׁלֵמוּת כָּל זֶה. נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ.
וְהִנֵּה מִכְתָּבוֹ הֶחֱיָה נַפְשִׁי מְאֹד בִּרְאוֹתִי כִּי דְּבָרַי נִכְנָסִים בְּלִבּוֹ, וַאֲנִי מְקַיֵּם בָּזֶה "וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ". מִי יִתֵּן שֶׁבִּנְךָ הוּא נֶכְדִּי דָּוִד צְבִי שֶׁיִּחְיֶה יִהְיֶה גַּם כֵּן רָגִיל לָבוֹא אֵלֵינוּ לִשְׁמֹעַ וּלְקַבֵּל דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים הַנּוֹבְעִים מֵהַנַּחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה. אִם אֶפְשָׁר שֶׁיָּבוֹא עַל יָמִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל פֶּסַח הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה מַה טּוֹב, כִּי כְּפִי הַנִּשְׁמָע קָרוֹב שֶׁיִּהְיוּ אוֹרְחִים עַל יְמֵי הֶחָג הָאַחֲרוֹנִים וְיִהְיֶה גַּם הוּא נִמְנֶה עִמָּהֶם, מִי יִתֵּן שֶׁנִּזְכֶּה לְדַבֵּר וְלָשׂוּחַ בְּכָל נִפְלְאוֹתָיו. "רַבּוֹת עָשִׂיתָ אַתָּה ה' אֱלֹקַי, נִפְלְאוֹתֶיךָ וּמַחְשְׁבוֹתֶיךָ אֵלֵינוּ" וְכוּ'. אֶתְמוֹל כָּתַבְתִּי לִטְשֶׁעהרִין שֶׁרָאוּי לָנוּ לְכָל אֶחָד, שֶׁיִּתֵּן אֶל לִבּוֹ וְיָבִין כִּי לֹא דָּבָר רֵיק הוּא מַה שֶּׁזָּכִינוּ בַּדּוֹר הַזֶּה לְאוֹר כָּזֶה. וְכָל חַד כְּפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, רָאוּי לוֹ לוֹמַר לְעַצְמוֹ: "נוֹרָאוֹת נִפְלֵאתִי, נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ וְנַפְשִׁי יוֹדַעַת מְאֹד". וּזְמַן הַמִּנְחָה הִגִּיעַ וְגַם הֻכְרַחְתִּי לִכְתֹּב אִגֶּרֶת הָרָצוּף פֹּה לִטְשֶׁעהרִין. עַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ יוֹתֵר וְיֶעֱרַב לָכֶם שִׂמְחַת הֶחָג הַקָּדוֹשׁ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִישׁוּעָה
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה, וּבִפְרָט לְר' נַחְמָן נֶכֶד אֲדְמוֹ"ר זַ"ל. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לִי אֲפִלּוּ פְּרִישַׂת שָׁלוֹם מִמֶּנּוּ אַף עַל פִּי כֵן אַהֲבָתוֹ תְּקוּעָה בְּלִבִּי וַאֲנִי מְחַכֶּה לִרְאוֹתוֹ פֹּה בְּקָרוֹב וְהוּא לְטוֹבָתוֹ.
וְשָׁלוֹם לִידִידִי הָרַבָּנִי מוֹרֵנוּ הָרַב יַעֲקֹב חרמ"ח תְּשׁוּאַת חֵן עַל הַיַּיִן גֶּפֶן שֶׁשָּׁלַח. ה' יִתְבָּרַךְ יְזַכֶּה אֶתְכֶם לְאַרְבַּע כּוֹסוֹת שֶׁל יְשׁוּעָה וּגְאֻלָּה וְלִשְׂמֹחַ בִּישׁוּעָתוֹ בֶּאֱמֶת אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · ראשונים ואחרונים · פסקה 5
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 88% מהספר עד סוף היום
ר' שְׁלֹמֹה אַלְקַבֵּץ. ר' מֹשֶׁה אַלְשֵׁיךְ בְּר' חַיִים. ר' שְׁמוּאֵל קַלָעֵי, בַּעַל "מִשְׁפְּטֵי שְׁמוּאֵל". ר' יוֹסֵף בֶּן לֵב. ר' שַׁכְנָא.
ר' אֱלִיעֶזֶר אַזְקָרִי. ר' יוֹסֵף סַרַגוֹסִי. ר' דָּוִד בֶּן זִימְרָא. ר' שְׁלֹמֹה לוּרְיָא. ר' אֵלִיָהוּ, בַּעַל שֵׁם. ר' יִצְחָק בְּר' בְּצַלְאֵל.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן קע״ו · סעיף א׳ – סעיף ח׳
כ־4 דק׳ · כ־370 מילים · 84% מהספר עד סוף היום
צֶמֶר רְחֵלִים וְאֵילִים עִם פִּשְׁתָּן, אָסוּר מִשוּם כִּלְאַיִם, בֵּין שֶׁתָּפַר בֶּגֶד צֶמֶר עִם בֶּגֶד פִּשְׁתָן אֲפִלּוּ בְחוּטֵי מֶשִׁי אוֹ בְּחוּטֵי קַנַבּוֹס, בֵּין שֶׁתָּפַר בֶּגֶד צֶמֶר בְּחוּטֵי פִֹשְתָּן אוֹ בְּהִפּוּךְ, בֵּין שֶׁקָּשַר חוּטֵי פִשְׁתָּן עִם חוּטֵי צֶמֶר אוֹ שֶׁקְּלָעָן יַחַד, כָּל אֵלּוּ אֲסוּרִין מִשּׁוּם כִּלְאָיִם. הַתּוֹכֵף תְּכִיפָה אַחַת וְקָשָׁר אוֹ שֶׁתָּכַף שְׁתֵּי תְכִיפוֹת אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא קָשַׁר, הֲוֵי חִבּוּר לְכִלְאָיִם. וְעַל כֵּן אָסוּר לְחַבֵּר בֶּגֶד צֶמֶר בְּבֶגֶד פִּשְׁתָּן אֲפִלּוּ עַל יְדֵי מַחַט (שפיננאדל) בְּלֹא חוּט (חוות יאיר קמג).
עוֹרוֹת הַכְּבָשִׂים שֶׁעוֹשִׂין מֵהֶן בְּגָדִים, מֻתָּר לְתָפְרָן בְּחוּטֵי פִשְׁתָּן וְאֵין חוֹשְׁשִׁין לְנִימוֹת שֶל הַצֶמֶר אַף עַל פִּי שֶׁמִּתְחַבְּרִין בְּחוּט הַפִּשְׁתָּן, מִשּׁוּם דְּאֵלוֹ הַנִּימוֹת שֶׁל הַצֶּמֶר אֵינָן חוּטִין, וְלָא חֲשִׁיבֵי, וּבָטְלֵי.
לְחַבֵּר צֶמֶר וּפִשְׁתָּן עַל יְדֵי אֶמְצָעִי, דְּהַיְנוּ חֲתִיכַת עוֹר, לִתְפֹּר אוֹ לִקְשֹׁר מִצִּדּוֹ הָאֶחָד צֶמֶר וּמִצִּדּוֹ הַשֵּׁנִי פִּשְׁתָּן, לְהָרַמְבַּ"ם אָסוּר מִן הַתּוֹרָה, וְיֵשׁ מְקִלִּין. וְלָכֵן לְדִידְהוּ עוֹרוֹת הַתְּפוּרִין יַחַד בְּחוּטֵי פִשְׁתָּן, מְֻתָּר לְחַבְּרָם תַּחַת בֶּגֶד צֶמֶר, (וְאַף עַל פִּי שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁהַחוּט שֶׁל קַנַּבּוֹס, שֶׁהוּא תוֹפֵר אֶת הָעוֹרוֹת תַּחַת הַבֶּגֶד שֶׁל צֶמֶר, יִכָּנֵס בְּתוֹךְ חוּטֵי פִשְׁתָּן שֶׁתְּפוּרִין בָהֶן הָעוֹרוֹת, לֵית לָן בָּהּ), וְהָכִי נוֹהֲגִין. אֲבָל בַּעַל נֶפֶשׁ, יֵשׁ לוֹ לְהַחְמִיר כְּדַעַת הָרַמְבַּ"ם.
אֲפִלּוּ עֲשָׂרָה מַצָּעוֹת זֶה עַל גַּב זֶה, וְהַתַּחְתּוֹן כִּלְאַיִם, אָסוּר לֵישֵׁב עַל הָעֶלְיוֹן.
בֶּגֶד גָּדוֹל, שֶׁכִּלְאַיִם בְּקָצֶה אֶחָד מִמֶּנוּ, אָסוּר לְכַסּוֹת עַצְמוֹ בּוֹ אֲפִלּוּ בַּקָּצֶה הַשֵּׁנִי, אַף עַל פִּי שֶׁהַכִּלְאַיִם מֻנָּחִים עַל הָאָרֶץ.
הַתּוֹפֵר כְּסוּת כִּלְאַיִם בִּשְׁבִיל גּוֹי, תּוֹפְרוֹ כְּדַרְכּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהַכְּסוּת מֻנַּחַת עַל אַרְכּוּבוֹתָיו, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְכַוֵּן לֵהָנוֹת מִמַּה שֶׁמֻּנַּחַת עָלָיו. וְכֵן מוֹכְרֵי כְסֻיוֹת שֶׁנּוֹשְׂאִין אוֹתָן עַל כִּתְפֵיהֶן לְמָכְרָן, מֻתָּר, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְכַוְּנוּ שֶׁיָגֵנוּ עֲלֵיהֶם מִפְּנֵי הַצִּנָה אוֹ מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים. וּמִכָּל מָקוֹם, הַיְרֵאִים נוֹשְׂאִין אוֹתָן עַל גַּבֵּי מַקֵּל.
מִטְפַּחַת הַיָדַיִם, וְכֵן מִטְפַּחַת שֶׁמְּקַנְחִין בָּהּ אַחַר הָרְחִיצָה, וּמִטְפַּחַת הַשֻׁלְחָן שֶׁאוֹכְלִין עָלָיו וְכַיּוֹצֵא בָזֶה, וְכֵן מַפָּה שֶׁעַל הַשֻּׁלְחָן בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁקּוֹרִין עָלָיו, אֲסוּרוֹת מִשּׁוּם כִּלְאָיִם. וְכֵן וִילוֹן, אָסוּר לַעֲשׂוֹת מִכִּלְאָיִם. אֲבָל פָּרֹכֶת שֶׁלִּפְנֵי אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ, מֻתָּר.
עֲגָלוֹת (קוטש, קאללעס) שׁיֵשׁ לָהֶן מִכְסֶה שֶׁהַשָׂרִים הוֹלְכִין בָּהֶן, וְיֵשׁ מֵהֶן מְחֻפּוֹת מִבִּפְנִים בְּבִגְדֵי צֶמֶר שֶׁהֵם כִּלְאַיִם, כִּי מִסְּתָמָא נִתְפְּרוּ בְּחוּטֵי פִשְתָן, מֻתָּר לָלֶכֶת בָּהֶם, וּבִלְבַד שֶׁיִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְהִשָּׁעֵן בַּצְּדָדִים שֶׁיֵשׁ שָׁם כִּלְאָיִם. וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁיִזָּהֵר שֶׁלֹּא לָשֶׁבֶת עַל הַכָּרִים, שֶׁהֵן כִּלְאָיִם (עַיֵּן באר היטב סִימָן שא סָעִיף קטן ב). וְיֵשׁ מַתִּירִין אֲפִלּוּ לֵישֵׁב עַל הַכָּרִים, כֵּיוָן שֶׁעֲשׂוּיִים בְּאֹפֶן שֶׁאֵינָם נִכְפָּפִים עַל צְדָדֵי הָאָדָם (עַיֵּן פתחי תשובה בשם פנים מאירות).
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה כ״ט
"עֵינַי תָּמִיד אֶל יְהוָה כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי, אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם, הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ, חָנֵּנוּ יְהוָה חָנֵּנוּ, כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז" אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם מָלֵא רַחֲמִים רַב חֶסֶד וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב, טוֹב לַכּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו, הַמְרַחֵם עַל הָאָרֶץ וּמְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת רִבּוֹנוֹ דְעַלְמָא כּלָּא, אַתָּה בָּרָאתָ עוֹלָמְךָ בִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, כְּדֵי לְהִתְפָּאֵר עִמָּהֶם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וּבְטוּבְךָ הַגָּדוֹל בָּחַרְתָּ יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ מִכָּל הָעַמִּים וְאֶת אֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה מִכָּל הָאֲרָצוֹת, לִהְיוֹת לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה כִּי יָדַעְתָּ שֶׁשָּׁם אֲוִיר הַקָּדוֹשׁ הַמַּחְכִּים וְשָׁם מָקוֹם מוּכָן לִקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, לְהַשִּׂיג שָׁם חָכְמָה הָאֲמִתִּיִּית, לְהַכִּיר אוֹתְךָ בְּדַעַת נִפְלָא וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ, אֱלוֹהַּ כָּל הַבְּרִיּוֹת, מָה אוֹמַר וּמָה אֲדַבֵּר, אַתָּה יוֹדֵעַ מַעֲלַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּקְדֻשָּׁתָהּ הָעוֹלָה עַד אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית וְאָנכִי הַבָּזוּי וְהַנִּמְאָס אֲשֶׁר הִרְבֵּיתִי לִפְשׁעַ נֶגְדְּךָ, וּפָגַמְתִּי וְקִלְקַלְתִּי הַרְבֵּה מְאד, עַד אֲשֶׁר עַל יְדֵי רִבּוּי עֲווֹנוֹתַי וּפְשָׁעַי הָעֲצוּמִים, וּבִפְרָט עַל יְדֵי כָּל מַה שֶּׁפָּגַמְתִּי בִּפְגַם הַבְּרִית מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, עַל יְדֵי כָּל זֶה טָרַפְתִּי אֶת דַּעְתִּי וּפָגַמְתִּי אֶת מחִי, וַאֲפִלּוּ מְעַט הָרְשִׁימוּ שֶׁנִּשְׁאֲרָה מִדַּעְתִּי הִיא גַּם כֵּן מְבֻלְבֶּלֶת וַעֲכוּרָה מְאד אַךְ עִם כָּל זֶה גַּם זאת הָרְשִׁימוּ הַמְּעוּטָה שֶׁל אֲמִתַּת דַּעְתִּי, רוֹאָה מֵרָחוֹק וּמֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים מִבֵּין זִכָּרוֹן דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר חוֹנַנְתָּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, עַד אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִין מֵרָחוֹק גּדֶל עצֶם מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ וְכַאֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ מִפִּי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים וְרָאִינוּ בְּסִפְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים שֶׁכָּל קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי תְּלוּיָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְהִנֵּה עַתָּה, אַחֲרֵי כָּל מַה שֶּׁעָבַר עָלַי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וְכַמָּה סִבּוֹת סִבַּבְתָּ עִמִּי, וּבְכַמָּה גִּלְגּוּלִים גִּלְגַּלְתָּ עִמִּי כְּדֵי לְקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ וּלְהַחֲזִירֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, וַעֲדַיִן לֹא עָלְתָה בְּיָדִי לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה כָּרָאוּי, וְלֹא דַי שֶׁלֹּא זָכִיתִי לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אַף גַּם פָּגַמְתִּי הַרְבֵּה מְאד בְּכָל עֵת וְעַתָּה אַחֲרֵי כָּל אֵלֶּה, אֵינִי יוֹדֵעַ עַתָּה שׁוּם דֶּרֶךְ בֵּית מָנוֹס מִמֶּנִּי, וְלֹא שׁוּם עֵצָה וְתַחְבּוּלָה, כִּי אִם עוֹד רוּחִי מְקַשְׁקֵשׁ בְּקִרְבִּי, עוֹד קוֹל דּוֹדִי דּוֹפֵק בִּי, וּמְעוֹרְרֵנִי וּמְזָרְזֵנִי בְּתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה לִנְסֹעַ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אוּלַי אֶזְכֶּה לָשׁוּב מִכְּסִילָתִי וּמִמַּעֲשַׂי הַפְּגוּמִים, אוּלַי אֶזְכֶּה לְהַתְחִיל לִחְיוֹת חַיִּים אֲמִתִּיִּים, אוּלַי יָחוֹס אוּלַי יְרַחֵם וְאַתָּה יוֹדֵעַ עצֶם רִבּוּי הַסְּפֵקוֹת שֶׁיֵּשׁ לִי בָזֶה בְּלִי שִׁעוּר וְזֶה עִקָּר הַמְּנִיעָה שֶׁלִּי, בְּצֵרוּף שַׁאֲרֵי מְנִיעוֹת מֵחֲמַת מָמוֹן וְרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְשַׁאֲרֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת אֲבָל בֶּאֱמֶת אֲנִי מוֹדֶה לְפָנֶיךָ בּוֹחֵן לִבּוֹת וּכְלָיוֹת, שֶׁעִקַּר הַמְּנִיעָה הִיא מְנִיעַת הַמּחַ מֵחֲמַת כַּמָּה סְפֵקוֹת וּבִלְבּוּלִים, שֶׁמְּבַלְבְּלִין אֶת דַּעְתִּי וּמוֹנְעִים אוֹתִי מִלְּהִתְגַּבֵּר וּלְהִתְחַזֵּק לַעֲסוֹק בָּזֶה לְהָכִין לִי הַדֶּרֶךְ לִנְסֹעַ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְאַף עַל פִּי כֵן בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אַתָּה מְרַמֵּז לִי בְּכָל עֵת לְהִשְׁתּוֹקֵק לָזֶה לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עַד אֲשֶׁר לֹא אוּכַל לָנוּחַ וְלִשְׁקט מִלִּכְסֹף לָזֶה לֵילֵךְ וְלָבא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כִּי יָדַעְתִּי כִּי רַחֲמֶיךָ לֹא כָלִים, כֻּלֵּי הַאי וְאוּלַי תְזַכֵּנִי לָבא לְשָׁם בְּשָׁלוֹם, וּלְהַמְשִׁיךְ עָלַי שָׁם קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְחַכֵּם מֵעַתָּה וּלְהַשְׂכִּיל עַל דְּרָכַי, וּלְבַעֵר הָרָע מִקִּרְבִּי, וּלְבַטֵּל הָרוּחַ שְׁטוּת מִמֶּנִּי, וְלִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, אֲשֶׁר לָזֶה לְבַד כָּלְתָה נַפְשִׁי, כִּי זֶה כַּמָּה נִכְסוֹף נִכְסַפְתִּי לָשׁוּב אֵלֶיךָ, וּכְבָר גִּלִּיתָ לָנוּ גדֶל רַחֲמֶיךָ וְעצֶם חֲנִינוּתֶיךָ בְּכָל עֵת, וְרַב טוּבְךָ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, אֲשֶׁר אַתָּה צוֹפֶה לָרָשָׁע וְחָפֵץ בְּהִצָּדְקוֹ, כִּי לֹא תַחְפּץ בְּמוֹת הַמֵּת כִּי אִם בְּשׁוּבוֹ מִדְּרָכָיו וְחָיָה, וְעַד יוֹם מוֹתוֹ תְּחַכֶּה לוֹ, "תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא" עַד דִּכְדּוּכָהּ שֶׁל נָפֶשׁ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 333 מתוך 385 במחזור של שנת ה׳תשפ״ז
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־2 דק׳ · לימוד מלא כ־32 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת י״א באב): ואתחנן
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־10 באוגוסט 2027, בשעה 19:29 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: ימים שבין המצרים
"קִנּוֹ"ת" יִתְהַפְּכוּ לֶעָתִיד לְ"תִקּוּ"ן". בְּסִימָן רמ"ז בְּלִקּוּטֵי חֵלֶק א':
שנה מעוברת: הסדר מחולק ל־385 ימים.
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.