הלימוד ליום הזה
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום שלישי, י״ט בטבת ה׳תשפ״ח · 18 בינואר 2028
התקדמות הלימוד
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
לימוד היום
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל״ח · אות ג׳ – אות ה׳
כ־8 דק׳ · כ־770 מילים · 28% מהספר עד סוף היום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל״ח · אות ג׳ג וְצָרִיךְ לְהַעֲלוֹת אֶת הַדִּבּוּר לְשָׁרְשׁוֹ, שֶׁהוּא הַזְּרוֹעַ, שֶׁהֵם חָמֵשׁ אֶצְבָּעִין שֶׁבְּיַד שְׂמֹאל, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה גְּבוּרוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת חֲמֵשֶׁת מוֹצָאוֹת הַפֶּה. כִּי עִקַּר הַדִּבּוּר – עַל־יְדֵי חֲמֵשֶׁת מוֹצָאוֹת הַפֶּה, שֶׁהֵם הַגְּבוּרוֹת. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם קו): מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה'; שֶׁעַל יְדֵי גְּבוּרוֹת נַעֲשֶׂה הַדִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם קמה): וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ; וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיהו כ״ג:כ״ט): הֲלוֹא כֹּה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם ה': וְהַתְחָלַת עֲלִיּוֹת שֶׁל הַדִּבּוּר, הוּא מֵרֹאשׁוֹ, הַיְנוּ מֵהַמֻּבְחָר הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בְּהַדִּבּוּר, שֶׁהוּא נִקְרָא רֹאשׁ. כִּי יֵשׁ כַּמָּה אֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (סנהדרין צז): אֱמֶת נַעֲשֶׂה עֲדָרִים, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים קי״ט:ק״ס): רֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת. כִּי קֹדֶם תִּקּוּנוֹ, הָיָה בִּבְחִינוֹת (דניאל ח׳:י״ב): וַתַּשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה; וְלֹא הָיָה יָכוֹל לְדַבֵּר שׁוּם דְּבַר אֱמֶת, מֵחֲמַת שֶׁרוּחַ סְעָרָה בִּלְבֵּל אוֹתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ק״ז:כ״ו): יַעֲלוּ שָׁמַיִם יֵרְדוּ תְהוֹמוֹת; וּכְשֶׁמְּתַקְּנוֹ, אֲזַי אֵין לוֹ בִּלְבּוּל. וְזֶה בְּחִינוֹת (פסחים ג): עִקֵּם הַכָּתוּב תֵּשַׁע אוֹתִיּוֹת, שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא דָּבָר מְגֻנֶּה מִפִּיו. זֶה רֶמֶז, כְּשֶׁרוּחַ סְעָרָה שׁוֹלֵט, אֲזַי אֵין בִּיכֹלֶת לְדַבֵּר בְּדֶרֶךְ יֹשֶׁר, כִּי הָרוּחַ מְבַלְבֵּל אוֹתוֹ, וְצָרִיךְ לְעַקֵּם אֶת הַדֶּרֶךְ:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל״ח · אות ד׳ד וְתִקּוּן הַדִּבּוּר הוּא עַל יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹמְדִין בַּצַּר לָאָדָם, בַּעֲנִיּוּת וּבְדַחֲקוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת לַיְלָה*, שֶׁאָז שֻׁלְטְנוּתָא דְּקֵץ כָּל בָּשָׂר. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ, וּכְתִיב (בראשית א׳:ה׳): וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה. וַחֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (חגיגה יב:): הַלּוֹמֵד תּוֹרָה בַּלַּיְלָה, מוֹשְׁכִין עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד בַּיּוֹם. חֶסֶד, הוּא בְּחִינַת בֹּקֶר דְּאַבְרָהָם. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (מקץ דף רג.): הַבֹּקֶר אוֹר – דָּא בֹּקֶר דְּאַבְרָהָם; וְהָאֲנָשִׁים שֻׁלְּחוּ – אִנּוּן מָארֵי דְּדִינִין; הֵמָּה וַחֲמוֹרֵיהֶם – אִנּוּן וְכָל סְטָר מְסָאֳבָא. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (רות ג׳:י״ג): שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר. אֲזַי נוֹפְלִים כָּל הַמְקַטְרְגִים הַשּׁוֹלְטִים עַל הַדִּבּוּר, וְאָז הַדִּבּוּר יוֹצֵא בְּשִׁיר וָשֶׁבַח וְהַלֵּל לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים פג): אֱלֹקִים אַל דֳּמִי לָךְ; וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ל׳:י״ג): לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם; וְאָז: בְּרָן יַחַד כּוֹכְבֵי בֹּקֶר וְכוּ' (איוב ל״ח:ז׳). וְזֶהוּ (תהילים קכ״ב:ב׳): עוֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ; כִּי הַדִּבּוּר נִקְרָא רֶגֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו מ״א:ב׳): צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ; וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים נ״ח:ב׳): צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן. בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלָיִם – עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, כְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י (והוא מדברי רז"ל מכות י):
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל״ח · אות ה׳ · חלק 1 מתוך 2 (חלוקת האתר)ה וּכְשֶׁמַּעֲלֶה אֶת הַדִּבּוּר לְשָׁרְשׁוֹ, הַיְנוּ לִגְבוּרוֹת, וּמַתְחִיל לְדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ בְּשַׁלְהֶבֶת הַגְּבוּרוֹת, וּמְעוֹרֵר אֶת עַצְמוֹ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי נִכְנָס אוֹר שֹׁרֶשׁ שֶׁל הַגְּבוּרוֹת, הַיְנוּ חֲמִימוּת הַלֵּב*. כִּי שֹׁרֶשׁ הַגְּבוּרוֹת הֵם בַּלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ל״ט:ד׳): חַם לִבִּי בְּקִרְבִּי בַּהֲגִיגִי וְכוּ'. וְשָׁם שֹׁרֶשׁ אֲמִתִּי שֶׁל הָאֱמֶת שֶׁל הַדִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם טו): וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ; וּמַתְחִיל לְדַבֵּר בַּחֲמִימוּת שֶׁבַּלֵּב, דְּבַר אֱמֶת שֶׁבַּלֵּב. וּכְשֶׁמְּדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ דִּבְרֵי אֱמֶת שֶׁבְּלִבּוֹ, בְּהִתְעוֹרְרוּת בִּתְשׁוּבָה, וְרוֹאֶה פְּחִיתוּתָיו וּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא. כִּי עַד עַכְשָׁו הִשְׁלִיךְ חַטֹּאתָיו אַחַר כְּתֵפָיו וְלֹא עִיֵּן בָּהֶם, וְעַכְשָׁו כְּשֶׁיּוֹדֵעַ אוֹתָם, אֲזַי נִכְנָס בּוֹ בּוּשָׁה גְּדוֹלָה עַל גֹּדֶל פְּשָׁעָיו, כְּנֶגֶד רַב וְשַׁלִּיט עִקָּרָא וְשָׁרְשָׁא דְּכָל עָלְמִין. (י"א שבכאן צריכין להעתיק ההגה השלישית, וכן הוא בכת"י, והכל עולה בקנה אחד, ועיין פע"ח). וְהַבּוּשָׁה הַזֹּאת עֲדַיִן אֵינֶנָּה בְּפֹעַל, הַיְנוּ שֶׁהַבּוּשָׁה הוּא בַּפְּנִימִיּוּת, וְאֵין מִתְגַּלֶּה עַל פָּנָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ס״ט:ח׳): כִּסְּתָה כְלִמָּה פָנַי. כִּי זֹאת הַבּוּשָׁה הִיא קֹדֶם הַתְּשׁוּבָה, וְזֶה יָדוּעַ אֵין דּוֹמֶה בֶּן כְּפָר לְבֶן כְּרָךְ, כָּל מַה שֶּׁמְּקֹרָב בְּיוֹתֵר אֶל הַמֶּלֶךְ, בָּשְׁתּוֹ גָּדוֹל, וְכָל מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ בְּיוֹתֵר בִּכְבוֹד הַמֶּלֶךְ, הוּא בּוֹשׁ יוֹתֵר מֵהַמֶּלֶךְ. וְקֹדֶם הַתְּשׁוּבָה, עֲדַיִן יְדִיעָתוֹ בְּקַטְנּוּת, עַל־יְדֵי־זֶה בָּשְׁתּוֹ אֵינוֹ בְּפֹעַל עַל פָּנָיו, כִּי חַטֹּאתָיו מְטַמְטְמִין שִׂכְלוֹ וִידִיעָתוֹ, עַל־יְדֵי רוּחַ שְׁטוּת שֶׁבְּקִרְבּוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (סוטה ג): אֵין אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה וְכוּ'*. אֲבָל אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה, וּמֵסִיר מִמֶּנּוּ הַטִּפְּשׁוּת, וְנִתּוֹסֵף בּוֹ שִׂכְלוֹ – אֲזַי הוּא מִתְבַּיֵּשׁ בְּיוֹתֵר, וְנִתְגַּלֶּה הַבּוּשָׁה עַל פָּנָיו. וְהַבּוּשָׁה הַזֹּאת הוּא בְּחִינַת אוֹר הַתְּפִלִּין, * שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל פָּנָיו בְּמִצְחוֹ. וְעִקַּר הִתְגַּלּוּת הַבּוּשָׁה הִיא בַּמֵּצַח, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיהו ג׳:ג׳): וּמֵצַח אִשָּׁה זוֹנָה הָיָה לָךְ, מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם. וְזֶה פֵּרוּשׁ (משלי ב): אָז תָּבִין יִרְאַת ה', כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (בהקדמת התיקונים דף ט:): תְּפִלִּין הֵם בְּחִינַת אִמָּא עַל בְּרָא, וְאִם לַבִּינָה תִּקְרָא (משלי ב). וְזֶה פֵּרוּשׁ: אָז תָּבִין; הַיְנוּ עַל־יְדֵי בִּינָה יְתֵרָה שֶׁיִּהְיֶה בְּהַכָּרַת הַבּוֹרֵא, עַל־יְדֵי־זֶה: יִרְאַת ה', הַיְנוּ בְּחִינַת תְּפִלִּין, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ו): וְרָאוּ כָל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ, אֵלּוּ תְּפִלִּין. כִּי הַיִּרְאָה הוּא הַבּוּשָׁה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (נדרים כ): יִרְאַת ה' עַל פְּנֵיכֶם – זֶה הַבּוּשָׁה, שֶׁהִיא עַל הַפָּנִים, הַיְנוּ בְּחִינַת תְּפִלִּין עַל־יְדֵי בִּינָה, שֶׁהִיא אִמָּא עַל בְּרָא. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות יא): תְּפִלִּין נִקְרָאִין פְּאֵר, שֶׁנֶּאֱמַר:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל״ח · אות ה׳ · חלק 2 מתוך 2 (חלוקת האתר)פְּאֵרְךָ חֲבוֹשׁ עָלֶיךָ. וּפְאֵר הוּא כְּלָלִיּוּת הַגְּוָנִין, כִּי הַהִתְפָּאֲרוּת – עַל־יְדֵי כְּלָלִיּוּת הַגְּוָנִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו מ״ט:ג׳): יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר; כִּי הֵם כְּלוּלִין מִגְּוָנִין סַגִּיאִין. וְזֶה שֶׁאָנוּ רוֹאִים, כְּשֶׁאָדָם מִתְבַּיֵּשׁ נַעֲשֶׂה כַּמָּה גְּוָנִין. וּבָזֶה יְכוֹלִים אָנוּ לְהָבִין, אִם יֵשׁ לְאָדָם יִרְאַת שָׁמַיִם, הַיְנוּ בּוּשָׁה, לְאַחַר תִּקּוּן הַחֵטְא, כְּשֶׁאָנוּ מִסְתַּכְּלִין עַל פָּנָיו, וְנוֹפֵל עָלֵינוּ יִרְאָה וּבוּשָׁה, הַיְנוּ שֶׁנִּמְשָׁךְ עָלֵינוּ דַּעַת בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וְזֶה פֵּרוּשׁ: אָז תָּבִין יִרְאַת ה', פֵּרוּשׁ, בָּזֶה תָּבִין שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִרְאַת ה'. וְדַעַת אֱלֹקִים תִּמְצָא, הַיְנוּ כְּשֶׁיִּמָּצֵא גַּם לְךָ דֵּעָה בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא, הַיְנוּ בּוּשָׁה וְיִרְאָה. וְזֶה בְּחִינַת: וְרָאוּ כָל עַמֵּי הָאָרֶץ וְכוּ' וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ; הַיְנוּ שֶׁנִּמְשָׁךְ עֲלֵיהֶם גַּם כֵּן יִרְאָה:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות ע״ט
כ־2 דק׳ · כ־210 מילים · 30% מהספר עד סוף היום
שיחות הר״ן · אות ע״ט · חלק 1 מתוך 2 (חלוקת האתר)[מדוע באים בלבולים בתחילת ההתקרבות לעבודת השם] מה שכשאדם מתחיל ליכנס בעבודת השם ולהתקרב לצדיק האמת באים עליו הרהורים ובלבולים גדולים, זה כמו למשל כלי מים – שמתחילה נראה כאילו המים צלולים, ואחר כך כששופתין ומעמידין המים אצל האש ומתחיל להתבשל אזי מתבלבל המים ומעלה הרתיחה כל הפסולת שהיה במים, ועולה כל הפסולת למעלה. וצריך שיעמוד אחד להסיר חלאת ופסולת המים בכל פעם. ומתחילה נדמה כאילו המים צלולים לגמרי ואחר כך נראה הפסולת שבמים העולה בכל פעם למעלה ואזי כשמסירין בכל פעם חלאת ופסולת המים אזי אחר כך נשארין המים צלולים וזכים באמת כראוי.
שיחות הר״ן · אות ע״ט · חלק 2 מתוך 2 (חלוקת האתר)כמו כן ממש קודם שמתחיל האדם ליכנס בעבודת השם, אזי הטוב והרע מעורבין בו, ומחמת שהם מעורבים מאד אין נראה הפסולת והרע שבו כלל כי הם מעורבים יחד לגמרי הרע עם הטוב. אך אחר כך כשמתחיל ליכנס בעבודת השם ומתקרב לצדיק האמת, אזי מתחיל להזדכך ולהתברר, ואזי עולה הפסולת והרע בכל פעם למעלה, כמשל הנזכר לעיל. וצריך שיעמוד אחד שיסיר ממנו חלאתו ופסולתו בכל פעם, ואזי ישאר אחר כך זך וצלול לגמרי באמת כראוי: היה אפשר להוציא הפסולת והרפש מיד מהאנשים שהיו בגשמיות מתחילה ונתקרבו להשם יתברך. אך מה יהיה – אם יהיה מוציא הרפש, יוציא הרפש עם המח מאחר שמעורב הכל יחד; על כן ההכרח להיות מתון מתון עד שיזדכך מעט מעט:
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות א׳
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 28% מהספר עד סוף היום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות א׳ · חלק 9 מתוך 10 (חלוקת האתר)ואחר כך נכנס הוא זכרונו לברכה, עם האיש הנ"ל לתוך כמה וכמה בתים ועשו להם איזה שייכות לכנס שם, ובקצת בתים צוו לתן להם יין שרף וכיוצא בזה, והיו בתוך הרבה בתים מאד ואין שום אדם בעולם יודע כוונתו מה עשה שם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות א׳ · חלק 10 מתוך 10 (חלוקת האתר)ואחר כך נסע משם לביתו. ואחר כך, אחר שלן שם רבנו זכרונו לברכה, מאותו העת והלאה נתן רשות לאנשי קאמיניץ לדור בתוך העיר.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קי״ב
כ־4 דק׳ · כ־350 מילים · 21% מהספר עד סוף היום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קי״ב · חלק 3 מתוך 3 (חלוקת האתר)וּכְפִי הַנִּשְׁמָע מֵאַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁכָּל עִסְקוֹ עִמָּהֶם הָיָה בְּעִנְיַן מַרְאוֹת וְחֶזְיוֹנוֹת, כִּי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לֹא הָיָה דַּעְתּוֹ מַסְכִּים לְעִנְיַן הַמַּרְאוֹת וְהַחֶזְיוֹנוֹת שֶׁלָּהֶם, וְהָיוּ לוֹ וִכּוּחִים גְּדוֹלִים עִם הָרַב הַקָּדוֹשׁ מִנֶּסְכִיז שֶׁהָיָה מְפֻרְסָם גָּדוֹל בְּעִנְיָן זֶה, וְרַבֵּנוּ זַ"ל נִתְוַכַּח עִמּוֹ הַרְבֵּה בְּעִנְיָן זֶה. וְאֵינִי יוֹדֵעַ הֵיטֵב עִנְיַן הַוִּכּוּחִים, אַךְ הַכְּלָל שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל הָיָה אוֹמֵר, שֶׁלֹּא כָּךְ צְרִיכִין לִרְאוֹת חֶזְיוֹנוֹת כַּאֲשֶׁר הֵם רוֹאִים. וְהָרַב מִנֶּסְכִיז שָׁלַח אֵלָיו פַּעַם אַחַת. תֹּאמְרוּ לוֹ שֶׁקֹּדֶם שֶׁבָּא לְתוֹךְ הָעִיר רָאִיתִי אֶת הַמַּלְאָךְ מט"ט וְכָךְ וְכָךְ רְאִיתִיו. וְכִמְדֻמֶּה שֶׁשָּׁמַעְתִּי שֶׁאָמַר הָרַב הַקָּדוֹשׁ הַנַּ"ל שֶׁרָאָה אֶת מט"ט בִּרְאִיָּה מַמָּשׁ וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אָמַר שֶׁלֹּא כָּךְ רוֹאִין אוֹתוֹ. וְכִמְדֻמֶּה שֶׁעוֹד פַּעַם אַחַת טָעַן הָרַב הַקָּדוֹשׁ הַנַּ"ל עִם רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּעַצְמוֹ, כָּךְ רָאִיתִי וְכָךְ רָאִיתִי, וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לֹא רָצָה לְהַסְכִּים עַל זֶה, וְאָמַר לָהֶם רַבֵּנוּ לֹא כָּךְ רוֹאִין אֶת מט"ט, אֲנִי רְאִיתִיו כָּךְ וְכָךְ, וְזֶה הוּא בֶּאֱמֶת רְאִיַּת מט"ט. וְהָיָה בְּעִנְיָן זֶה כַּמָּה דְּבָרִים, אַךְ לֹא הָיִיתִי בְּכָל זֶה אֶצְלוֹ וְלֹא זָכִיתִי לִשְׁמֹעַ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ דָּבָר בְּעִנְיָן זֶה, רַק שָׁמַעְתִּי סְתָם מִמֶּנּוּ שֶׁהָיָה אֵצֶל הָרַב מִנֶּסְכִיז. וְסִפֵּר לִי מַעֲשִׂיּוֹת אֲחֵרִים שֶׁשָּׁמַע אָז מֵעִנְיַן הִתְקָרְבוּת הָרַב הַנַּ"ל לְרַבּוֹ מֻבְהָק הָרַב הַקָּדוֹשׁ מוֹרֵנוּ ר' מִיכְל זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה. וְאַחַר־כָּךְ בְּשׁוּבוֹ כְּשֶׁהָיָה אֵצֶל הָרַב מֵאֲלִיק הַנַּ"ל וּכְבָר שָׁמַע הָרַב מֵאֲלִיק אֶת כָּל טַעֲנוֹתָיו וּוִכּוּחָיו עִם הָרַב מִנֶּסְכִיז מֵעִנְיַן מַרְאוֹת, כִּי הָיָה הַדָּבָר מְפֻרְסָם וְנִשְׁמַע בִּסְבִיבוֹתָם, וּכְשֶׁבָּא רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אֵצֶל הָרַב מֵאֲלִיק עַל שַׁבַּת קֹדֶשׁ הָיָה גַּם הָרַב מֵאֲלִיק מְדַבֵּר הַרְבֵּה בְּכָל סְעֻדָּה מֵעִנְיַן מַרְאוֹת וְאָמַר בְּכָל סְעֻדָּה וּסְעֻדָּה בְּשַׁבָּת תּוֹרָה, וְכָל הַתּוֹרָה וְכָל הַסִּפּוּרִים כֻּלָּם הָיוּ מֵעִנְיַן מַרְאוֹת לְהוֹדִיעַ שֶׁהוּא רוֹאֶה בֶּאֱמֶת. וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לֹא הִסְכִּים עַל זֶה כְּלָל וְשָׁתַק לוֹ לְגַמְרֵי, כִּי קֹדֶם שֶׁנִּכְנַס לְהָרַב הַקָּדוֹשׁ מֵאֲלִיק הִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהִתְיַשֵּׁב אֵיךְ לְהִתְנַהֵג עִמּוֹ וְכוּ' עַל־כֵּן שָׁתַק לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לְגַמְרֵי בְּכָל הַשַּׁבָּת. וְאַחַר־כָּךְ בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת נִכְנַס רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לְחַדְרוֹ בְּתוֹךְ בֵּית הָרַב הַנַּ"ל וּבָא אֵלָיו הָרַב מוֹרֵנוּ ר' צְבִי אַרְיֵה זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּעַצְמוֹ וְאָמַר לוֹ עֲדַיִן אֵין אַתֶּם מַאֲמִינִים לִי שֶׁאֲנִי רוֹאֶה, אֶתֵּן לָכֶם מוֹפֵת חוֹתֵךְ שֶׁאֲנִי רוֹאֶה וְהִתְחִיל עוֹד הַפַּעַם לוֹמַר תּוֹרָה וּלְהוֹכִיחַ לוֹ שֶׁהוּא רוֹאֶה, וְאָז הֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הַרְבֵּה צָפוּ לִדְרֹשׁ בְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה וְלֹא רָאוּ אוֹתָהּ מִימֵיהֶם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מְגִלָּה כ"ד:):
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · הרהורים · חלק שני · אות ג׳ – אות ח׳
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 30% מהספר עד סוף היום
ספר המידות · הרהורים · חלק שני · אות ג׳ג. לְהִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה יַעֲלֶה עַל מַחֲשַׁבְתּוֹ וִיקַבֵּל עַל עַצְמוֹ, שֶׁיַּעֲסֹק בִּגְמִילוּת־חֲסָדִים וְעַל־יְדֵי זֶה יִתְבַּטֵּל מֵהִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · הרהורים · חלק שני · אות ד׳ד. עַל־יְדֵי הִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה נְשִׁימָתוֹ מִתְקַצֶּרֶת, וְאֵינוֹ נֶהֱנֶה מִבְּשֹוֹרוֹת טוֹבוֹת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · הרהורים · חלק שני · אות ה׳ה. כְּשֶׁבָּאִין לְאָדָם הִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה, יֵדַע שֶׁדָּנִין אוֹתוֹ לְמַעְלָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · הרהורים · חלק שני · אות ו׳ו. לִמּוּד הַפּוֹסְקִים מְבַטְּלִים הִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · הרהורים · חלק שני · אות ז׳ז. עַל־יְדֵי הַעֲמָדַת דַּיָּנִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים בָּא הִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · הרהורים · חלק שני · אות ח׳ח. כְּשֶׁבָּאִין לְאָדָם הִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה, יֵדַע שֶׁיָּבוֹא לִידֵי אֵיזֶהוּ חוֹלַאַת אוֹ לִידֵי אֵיזֶהוּ עֲלִילָה מֵהַשָּׂר.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה ט׳ · אות ל״א – אות ל״ב
כ־2 דק׳ · כ־170 מילים · 33% מהספר עד סוף היום
סיפורי מעשיות · מעשה ט׳ · אות ל״אבְּתוֹךְ כָּךְ נִשְׁלְחוּ מְסִירוֹת עַל מושל המחוז, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה עַוְלוֹת וְהֶעֱבִירוֹ הַמֶּלֶךְ וְנִתְיַעֵץ הַמֶּלֶךְ, שֶׁטּוֹב, שֶׁיִּהְיֶה מושל המחוז אִישׁ תָּם שֶׁהַתָּם יִנְהַג הַמְּדִינָה בֶּאֱמֶת וָישֶׁר מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ חָכְמוֹת וְהַמְצָאוֹת וְנִמְלַךְ הַמֶּלֶךְ לַעֲשׂוֹת אֶת הַתָּם הַנַּ"ל מושל המחוז וְשָׁלַח הַמֶּלֶךְ פְּקֻדָּתוֹ שֶׁהַתָּם הַנַּ"ל, שֶׁשָּׁלַח אַחֲרָיו, הוּא יִהְיֶה מושל המחוז וְהוּא צָרִיךְ לִנְסֹעַ דֶּרֶךְ הָעִיר שֶׁל הַממשל המחוזי וְיַעַמְדוּ עַל הַשְּׁעָרִים שֶׁל הָעִיר וְתֵכֶף בְּבוֹאוֹ, יְעַכְּבוּ אוֹתוֹ וְיַכְתִּירוּ אוֹתוֹ בַּהִתְמַנּוּת הַזּאת שֶׁיִּהְיֶה מושל המחוז וְכֵן עָשׂוּ וְעָמְדוּ עַל הַשְּׁעָרִים וְתֵכֶף בְּעָבְרוֹ שָׁם, עִכְּבוּ אוֹתוֹ וְאָמְרוּ לוֹ, שֶׁהוּא נַעֲשָׂה מושל המחוז וְשָׁאַל וְאָמַר: רַק בְּלִי לֵיצָנוּת! הֵשִׁיבוּ לוֹ: בְּוַדַּאי בְּלִי שׁוּם לֵיצָנוּת וְנַעֲשָׂה הַתָּם תֵּכֶף מושל המחוז בְּתֹקֶף וָעז וְעַתָּה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סיפורי מעשיות · מעשה ט׳ · אות ל״בשֶׁנִּתְרוֹמֵם מַזָּלוֹ וּמַזָּל מַחְכִּים וּבָא לוֹ קְצָת הֲבָנָה אַף עַל פִּי כֵן לא הִשְׁתַּמֵּשׁ כְּלָל בְחָכְמָתוֹ רַק נָהַג בִּתְמִימוּתוֹ כְּבָרִאשׁוֹנָה וְהִנְהִיג אֶת הַמְּדִינָה בִּתְמִימוּת, בֶּאֱמֶת וּבְישֶׁר, וְעַוְלָה לא נִמְצָא בּוֹ וְעַל הַנְהָגַת הַמְּדִינָה אֵין צְרִיכִין שֵׂכֶל גָּדוֹל וְחָכְמוֹת, רַק עַל פִּי הַיּשֶׁר בִּתְמִימוּת כְּשֶׁבָּאוּ לְפָנָיו שְׁנַיִם לְדִין הָיָה אוֹמֵר: אַתָּה זַכַּאי וְאַתָּה חַיָּב כְּפִי תְּמִימוּתוֹ בֶּאֱמֶת, בְּלִי שׁוּם עָרְמָה וּמִרְמָה וְכֵן נָהַג הַכּל בֶּאֱמֶת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · השגות והתנוצצות אלקות · אות ג׳ – אות ד׳
כ־2 דק׳ · כ־190 מילים · 30% מהספר עד סוף היום
ליקוטי עצות · השגות והתנוצצות אלקות · אות ג׳הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא כָּל יָמָיו בִּתְשׁוּבָה. כִּי אֲפִלּוּ כְּשֶׁיּוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה, עֲדַיִן הוּא עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה עַל הַשָּׂגָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁהִיא נֶחֱשֶׁבֶת אֶצְלוֹ עַתָּה גַּשְׁמִיּוּת כְּפִי הַהַשָּׂגָה שֶׁמַּשִּׂיג עַכְשָׁו רוֹמְמוּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְכֵן הוּא נוֹהֵג כָּל יְמֵי חַיָּיו, שֶׁהוֹלֵךְ בְּכָל פַּעַם מֵהַשָּׂגָה לְהַשָּׂגָה וְעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה עַל הַשָּׂגָה הָרִאשׁוֹנָה. וְזֶה בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא שֶׁיִּהְיֶה כֻּלּוֹ שַׁבָּת כֻּלּוֹ תְּשׁוּבָה. כִּי עִקַּר עוֹלָם הַבָּא הוּא הַשָּׂגַת אֱלֹקוּתוֹ, וּבְכָל עֵת שֶׁיַּשִּׂיגוּ הַשָּׂגָה יְתֵרָה יַעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה עַל הַשָּׂגָה הָרִאשׁוֹנָה. וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ בְּקָדְקֳדוֹ, יָכוֹל לְהָבִין עַל־יְדֵי זֶה גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּגְדֻלַּת הַצַּדִּיקִים, אַשְׁרֵי לָהֶם וּלְהַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם: (לק"א סי' ו' אות ג')
ליקוטי עצות · השגות והתנוצצות אלקות · אות ד׳דַּע, שֶׁיֵּשׁ אוֹר שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִנַּפְשִׁין רוּחִין וְנִשְׁמָתִין וְהוּא אוֹר אֵין סוֹף. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַשֵּׂכֶל מַשִּׂיג אוֹתוֹ, אַף עַל פִּי כֵן רְדִיפָה דְּמַחֲשָׁבָה לְמִרְדַּף אַבַּתְרֵיהּ. וְעַל יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה זוֹכִין לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ עַל־יְדֵי הָרְדִיפָה וְהַמְעַכֵּב, בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי. וְנַעֲשִׂין תִּשְׁעָה הֵיכָלִין דְּלָאו אִנּוּן נְהוֹרִין וְלָא רוּחִין וְלָא נִשְׁמָתִין וְלֵית מָאן דְּקַיְּמָא בְּהוּ וְלָא מִתְדַּבְּקִין וְלָא מִתְיַדְּעִין. אַשְׁרֵי מִי שֶׁזּוֹכֶה שֶׁיִּרְדֹּף מַחֲשַׁבְתּוֹ לְהַשִּׂיג הַשָּׂגוֹת אֵלּוּ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין יְכֹלֶת בְּיַד הַשֵּׂכֶל לְהַשִּׂיג אוֹתָם, כִּי לָא מִתְדַּבְּקִין וְלָא יְדִיעָן (וְעַיֵּן בִּפְנִים בְּסִימָן כ"ד): (לק"א סי' כ"ד)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה מ״ה · קטע א׳ – קטע ג׳
כ־4 דק׳ · כ־450 מילים · 35% מהספר עד סוף היום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה מ״ה · קטע א׳וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבתֵינוּ, שֶׁנִּזְכֶּה עַל יְדֵי מְחָאַת כַּפַּיִם בִּתְפִילָּה, לְעוֹרֵר עַל יְדֵי זֶה כְּנָפַיִם הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם כַּנְפֵי רֵאָה, לְהוֹצִיא דִבּוּרִים שְׁלֵמִים וּקְדוֹשִׁים לְפָנֶיךָ בִּתְפִלָּתִי וּתְחִנָּתִי וּבַקָּשָׁתִי וְעַל יְדֵי הַכָּאַת חֲמִשָּׁה אֶצְבְּעוֹת יַד יְמִין בַּחֲמִשָּׁה אֶצְבָּעוֹת שֶׁבְּיַד שְׂמאל, וַחֲמִשָּׁה אֶצְבָּעוֹת שֶׁבְּיַד שְׂמאל, בַּחֲמִשָּׁה שֶׁבְּיַד יְמִין, עַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לְעוֹרֵר לְמַעְלָה הַכָּאַת הָאוֹרוֹת זֶה בָזֶה, עַד שֶׁיִּהְיוּ נִכְלָלִים הָאוֹרוֹת יַחַד וְיִתְעוֹרְרוּ חֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי בִינָה שֶׁהוּא יוֹבֵל הַגָּדוֹל וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לִגְאֻלָּה שְׁלֵמָה, בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת וּלְהוֹצִיא הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה מֵהַגָּלוּת וְנִזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לַעֲשׂוֹת וּלְהָכִין וּלְתַקֵּן פֶּה קָדוֹשׁ לְקַבֵּל הַדִּבּוּרִים בְּתוֹכוֹ, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ תָּמִיד בְּפֶה מָלֵא וּבְדִבּוּרִים קְדוֹשִׁים וּשְׁלֵמִים, בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה וְיַעֲלוּ אֲמָרֵנוּ לְרָצוֹן לִפְנֵי כִסֵּא כְּבוֹדֶךָ וּתְמַלֵּא כָל מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ לְטוֹבָה בְּרַחֲמִים
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה מ״ו · קטע א׳וּתְזַכֵּנוּ עַל יְדֵי מְחָאַת כַּפַּיִם לְהַמְתִּיק כָּל הַדִּינִים שֶׁבָּעוֹלָם וְנִזְכֶּה לְעוֹרֵר שְׁלשָׁה הַיָּדַיִם הַקְּדוֹשִׁים שֶׁלְּמַעְלָה שֶׁהֵם יָד הַגְּדוֹלָה וְיָד הַחֲזָקָה וְיָד הָרָמָה שֶׁהֵם שְׁלשָׁה שְׁמוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים יקו"ק וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לְהַמְתִּיק וּלְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים הַיּוֹצְאִים מִשָּׁלֹשׁ אֱלֹהִים שֶׁבַּגָּרוֹן וְנִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ שְׁלשָׁה הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים יקו"ק אֶל הַשָּׁלֹשׁ אֱלֹהִים לְהַמְתִּיקָם עַל יְדֵי זֶה, וְעַל יְדֵי זֶה יֻמְתְּקוּ וְיִתְבַּטְּלוּ כָל הַדִּינִים מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם וְנִזְכֶּה לִדְחוֹת מחִין דְּקַטְנוּת מֵאִתָּנוּ וְתַעֲבִיר וּתְסַלֵּק הַשִּׁכְחָה מֵאִתָּנוּ וּתְזַכֵּנוּ לְמחִין קְדוֹשִׁים דְּגַדְלוּת וּלְזִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, לִזְכּר אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה תָמִיד, וְלֹא אֶשְׁכַּח דָּבָר מִמִּשְׁנָתִי לְעוֹלָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה מ״ו · קטע ב׳וְנִזְכֶּה לְבַטֵּל כָּל מִינֵי מַחֲלֹקֶת מִן הָעוֹלָם, וְיִהְיֶה נִכְלָל שְׂמאל בְּיָמִין, וְתַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם גָּדוֹל בָּעוֹלָם, וּתְבַטֵּל חֶרֶב וְהֶרֶג וַאֲבַדּוֹן מִן הָעוֹלָם וּתְקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וְחֶרֶב לֹא תַעֲבר בְּאַרְצְכֶם" חוּס וַחֲמל עָלֵינוּ וְזַכֵּנוּ לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתֵנוּ לְפָנֶיךָ בְּכַוָּנָה גְדוֹלָה בְּלֵב וָנֶפֶשׁ וּבְהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל, בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה גְדוֹלָה וּבִמְסִירַת נֶפֶשׁ מֵאַהֲבָה, וּבְשִׂמְחָה וְחֶדְוָה רַבָּה וַעֲצוּמָה, וּבְמַחֲשָׁבוֹת זַכּוֹת וּנְכוֹנוֹת וְתִגְעוֹר בְּכָל הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם שׁוּם שְׁלִיטָה לְבַלְבֵּל אֶת תְּפִלָּתֵנוּ חַס וְשָׁלוֹם מָלֵא רַחֲמִים, זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לִקְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה תָמִיד, וּבְיוֹתֵר בִּשְׁעַת תְּפִלּוֹתֵינוּ וּתְחִנּוֹתֵינוּ וּבַקָּשׁוֹתֵינוּ, כִּי אֵין כּחֵנוּ אֶלָּא בַּפֶּה וְאֵין לָנוּ עַכְשָׁו שׁוּם סְמִיכָה כִּי אִם עַל תְפִילָּה וְתַחֲנוּנִים, עָזְרֵנוּ לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ בְּהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל וּבְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב, עַד שֶׁיִּתְעוֹרְרוּ יָדַי לַיהוָה וְנִזְכֶּה לְהַמְחָאַת כַּף בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה בִּשְׁעַת הַתְפִילָּה "נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם אֶל אֵל בַּשָּׁמַיִם, פֵּרַשְׂתִּי יָדַי אֵלֶיךָ נַפְשִׁי כְּאֶרֶץ עֲיֵפָה לְךָ סֶלָה נַפְשִׁי בְכַפִּי תָמִיד וְתוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה מ״ו · קטע ג׳וְזַכֵּנוּ לִקְבּעַ מָקוֹם לִתְפִלָּתֵנוּ, וְעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם בְּעֶזְרֵנוּ, שֶׁנִּזְכֶּה בִּזְכוּתוֹ לְקַדֵּשׁ הַמָּקוֹם שֶׁאָנוּ עוֹמְדִים עָלָיו לְהִתְפַּלֵּל בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְיִהְיֶה מחֵנוּ וְשִׂכְלֵנוּ צַח וָזַךְ כַּכֶּסֶף הַטָּהוֹר בְּלִי שׁוּם תַּעֲרבֶת סִיג וּפְסֹלֶת וּבְלִי שׁוּם מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וּבִלְבּוּל הַדַּעַת כְּלָל כִּי בְיָדְךָ כּחַ וּגְבוּרָה וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכּל "וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כּחַ יְהוָה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לֵאמר" חַזְּקֵנוּ וְאַמְּצֵנוּ בְּכחֲךָ הַגָּדוֹל, שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר עַל מַלְכוּת אֱדוֹם הָרְשָׁעָה וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ וְנִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל חִישׁ קַל מְהֵרָה בְּשָׁלוֹם בְּלִי פֶגַע וְתָבִיא לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ וְיִגְאָלֵנוּ גְּאֻלַּת עוֹלָם לְחַבֵּר אֶת הָאהֶל לִהְיוֹת אֶחָד, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות א · פסקה 7 – פסקה 8
כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 29% מהספר עד סוף היום
השתפכות הנפש · אות א · פסקה 7 · חלק 2 מתוך 2 (חלוקת האתר)וְעַל כֵּן אַחַר שֶׁנִּזְדַּכְּכוּ שָׁם בְּמִצְרַיִם וְזָכוּ לָצֵאת מִשָּׁם. סָפְרוּ אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה יְמֵי הַסְּפִירָה, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד אַרְבָּעִים וְתֵשַׁע אוֹתִיּוֹת הַנַּ"ל, שֶׁהֵם אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה. וּבְיוֹם הַחֲמִשִּׁים אָז וַיֵּרֶד הַשֵּׁם עַל הַר סִינַי (שְׁמוֹת י"ט) זֶה בְּחִינַת וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם. בְּחִינַת הַתְּשׁוּבָה שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל, בְּחִינַת שַׁעַר הַחֲמִישִּׁים כַּנִּזְכָּר לְעֵיל.
השתפכות הנפש · אות א · פסקה 8וְזֶהוּ "וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים" - סוֹפֵי תֵּבוֹת הֵם אוֹתִיּוֹת תְּהִלִּים, "מִצְרָיְמָה אֶת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ" - סוֹפֵי תֵּבוֹת הֵם אוֹתִיּוֹת תְּשׁוּבָה, כִּי עַל־יְדֵי תְּהִלִּים זוֹכֶה לִתְשׁוּבָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרַיְמָה וְכוּ'. כִּי אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה הֵם בְּחִינַת אַרְבָּעִים וְתֵשַׁע אוֹתִיּוֹת שֶׁיֵּשׁ בִּשְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרַיְמָה לְהִזְדַּכֵּךְ שָׁם כַּנִּזְכָּר לְעֵיל.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות כח · פסקה 1
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 31% מהספר עד סוף היום
משיבת נפש · רצף ג · אות כח · פסקה 1 · חלק 2 מתוך 3 (חלוקת האתר)וְזֶה בְּחִינַת 'שַׁחֲרִית' שֶׁהוּא בְּחִינַת חֶסֶד וְאָז כָּל סֵדֶר הַתְּפִלָּה בַּאֲרִיכוּת קָרְבָּנוֹת וּקְטֹרֶת וְכוּ' וּקְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה וּכְמוֹ כֵן גַּם הוּא מַרְבֶּה אָז בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ, אֲבָל עַל־פִּי רֹב אַחַר־כָּךְ נוֹפֵל מֵעֲבוֹדָתוֹ וּמַתְחִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְנַסּוֹת אוֹתוֹ וּמִתְגָּרֶה בּוֹ הַבַּעַל דָּבָר כַּיָּדוּעַ לְכָל מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִכָּנֵס בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וַאֲזַי עִקַּר הַנִּסָּיוֹן שֶׁל הָאָדָם.
משיבת נפש · רצף ג · אות כח · פסקה 1 · חלק 3 מתוך 3 (חלוקת האתר)וַאֲזַי צְרִיכִין הִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר וְעֵרֶךְ וּמִסְפָּר לְהִתְחַזֵּק בְּכָל פַּעַם בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלִבְלִי לִפֹּל מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וְהָעִקָּר שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד בְּחִינַת הַמֹּחִין דְּקַטְנוּת שֶׁהֵם מִתְגַּבְּרִין אָז עַל הָאָדָם וְרוֹצִין לְהַפִּילוֹ בְּדַעְתּוֹ, כְּאִלּוּ אֵין לוֹ עוֹד תִּקְוָה חַס וְשָׁלוֹם, אוֹ לְמָנְעוֹ מִתְּפִלָּה בְּכַוָּנָה וְשִׂמְחָה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · התבודדות · אות ו
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 37% מהספר עד סוף היום
עצות ישרות · התבודדות · אות ו · חלק 2 מתוך 3 (חלוקת האתר)וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לְהִתְחַזֵּק הַרְבֵּה בִּתְפִלָּה וְשִׂיחָה תָּמִיד, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, עַד אֲשֶׁר עַל־יְדֵי רִבּוּי הַתְּפִלּוֹת יִהְיֶה נִשְׁלָם הַבִּנְיָן בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִכָּמְרוּ רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ, וִיקָרֵב אוֹתוֹ בִּשְׁלֵמוּת, וְיָשׁוּב אֶל הַשֵּׁם וִירַחֲמֵהוּ, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן כְּשֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֵיזֶה יְשׁוּעָה, אַל יִטְעֶה שֶׁעַל־יְדֵי תְּפִלּוֹתָיו וּמַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים פָּעַל זֹאת, רַק יֵדַע שֶׁהַכֹּל רַק בְּחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ וְאַף־עַל־פִּי שֶׁאָנוּ יוֹדְעִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לִפְעֹל הַיְשׁוּעָה הַשְּׁלֵמָה בִּתְפִלָּתֵנוּ לְבַד כַּנַּ"ל, אַף־עַל־פִּי־כֵן אָנוּ צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלָּנוּ לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה בְּכָל כֹּחֵנוּ, וְאָז יִכָּמְרוּ רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ, וְיַעֲשֶׂה בְּחַסְדּוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ בְּקָרוֹב לְמַעַן שְׁמוֹ.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קעא · פסקה 6 – פסקה 12
כ־8 דק׳ · כ־770 מילים · 33% מהספר עד סוף היום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קעא · פסקה 6וְהִנֵּה תְּהִלָּה לָאֵל בָּאתִי לְפֹה לְשָׁלוֹם עַל שַׁבָּת הַנַּ"ל, וּתְהִלָּה לָאֵל הַכֹּל עַל נָכוֹן פֹּה, וּבְכָל סְבִיבוֹת אֵלּוּ אֵין פּוֹצֶה פֶּה וּמְצַפְצֵף וְאֵין שׁוֹמְעִין כְּלָל רַעַשׁ הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבִּסְבִיבוֹתֵינוּ. וּכְפִי הַנִּשְׁמָע גַּם בִּזְלַאטֶעפָּאלְיֶע וּסְבִיבוֹתֶיהָ אֵין שׁוֹמְעִים כְּלָל מִזֶּה. וְעִקַּר הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבִּסְבִיבוֹתֵינוּ הוּא מֵחֲמַת שֶׁשָּׁם הִתְחִילוּ קְצָת לִכְנֹס דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים בְּלֵב כַּמָּה כְּשֵׁרִים וְכוּ' וּמֵחֲמַת זֶה הִתְגָּרוּ כָּל כָּךְ. וְהִנֵּה בִּטְנִי מָלֵא מִלִּין לְדַבֵּר עַל לִבְּכֶם, אַךְ אֵינִי יוֹדֵעַ מֵהֵיכָן לְהַתְחִיל כִּי כְּבָר הִקְדַּמְתִּי לְדַבֵּר עִמָּכֶם הַרְבֵּה הַרְבֵּה, אֵיךְ צְרִיכִין לְשַׁבֵּר מְנִיעוֹת, וְאֵיךְ כָּל הָעוֹלָם עוֹמְדִים נֶגֶד כָּל אֶחָד וְאֶחָד הָרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֵלֵינוּ וְלִהְיוֹת נִקְרָא עַל שְׁמוֹ הַגָּדוֹל זַ"ל, וּכְבָר סָבְלוּ כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַזְּקֵנִים וְהַנְּעָרִים צַעַר וּמְרִירוּת וְיִסּוּרִים הַרְבֵּה מְאֹד מְאֹד מֵעוֹדָם עַד הַיּוֹם הַזֶּה; וְכַמָּה נִדְּחוּ עַל יְדֵי זֶה רַחֲמָנָא לִצְלַן, אֲבָל אוֹתָן שֶׁנִּשְׁאֲרוּ עַל עָמְדָם אַשְׁרֵיהֶם אַשְׁרֵי חֶלְקָם.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קעא · פסקה 7וְאַתֶּם אַנְשֵׁי עִיר בְּרֶסְלֶב מַמָּשׁ, לֹא טְעַמְתֶּם עֲדַיִן צַעַר וּמְרִירוּת וּמְנִיעוֹת עַד הֵנָּה, וְעַתָּה מָה אֶעֱשֶׂה לָכֶם אַחַי וְרֵעַי, הַהֶכְרֵחַ שֶׁיַּעֲבֹר עַל כָּל אֶחָד מְנִיעוֹת וְנִסְיוֹנוֹת רַבּוֹת מֵעוֹדוֹ עַד זִקְנָתוֹ אַשְׁרֵי מִי שֶׁיַּעֲמֹד בָּהֶם, כַּאֲשֶׁר אַתֶּם רוֹאִים מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה עִם מֹשֶׁה חִנְקֶיס, אֲשֶׁר כָּל הָעוֹלָם אֲפִלּוּ מִתְנַגְּדִים, תְּמֵהִים וְשׂוֹחֲקִים מִמֶּנּוּ שֶׁנֶּחְלַק וְנָפַל כָּל כָּךְ כְּתוֹא מִכְמָר; הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם עָלָיו, וִיקִימוֹ וִישִׁיבוֹ אֶל הָאֱמֶת מְהֵרָה, אֲבָל לְעֵת עַתָּה צָרָתוֹ הִיא צָרָה אֲמִתִּית גְּדוֹלָה וּכְפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת מִכָּל צָרוֹתֵינוּ. אוֹי לְזִקְנָתוֹ שֶׁאוֹבֵד בְּחִנָּם בְּכָל יוֹם מַה שֶּׁאוֹבֵד. וּכְבָר הָיוּ לְעוֹלָמִים מַעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלֶּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל הַמִּשְׁנָה אַל תַּאֲמִין בְּעַצְמְךָ עַד יוֹם מוֹתְךָ שֶׁהֲרֵי וְכוּ'. וְגַם סָמוּךְ לְיָמֵינוּ אֵרַע עִם הָרַב מִבַּאלְפִיר וְכוּ' שֶׁנִּדְחָה בְּסוֹף יָמָיו כַּמְפֻרְסָם; בַּמֶּה נְקַדֵּם ה' כְּעַל כָּל אֲשֶׁר גְּמָלָנוּ שֶׁזָּכִינוּ לְהִנָּצֵל מִזֶּה, וְגַם עַד זִקְנָה וְשֵׂיבָה אֱלֹקִים אַל יַעַזְבֵנוּ עַד אַגִּיד וְכוּ', עַד שֶׁתֵּצֵא נַפְשׁוֹתֵינוּ בֵּין בְּרֶסְלְבֶר חֲסִידִים הָאֲמִתִּיִּים הַמְקֹרָבִים וּקְשׁוּרִים בִּשְׁמוֹ הַקָּדוֹשׁ זַ"ל.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קעא · פסקה 8וּבוֹחֵן לְבָבוֹת הוּא יוֹדֵעַ שֶׁרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ זַ"ל מוֹלִיךְ אוֹתָנוּ בַּדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר וְהָאֱמֶת בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת וּבְשֵׂכֶל נִפְלָא וְעֵצוֹת עֲמֻקּוֹת מְאֹד לְהִתְחַזֵּק עַל עָמְדוֹ תָּמִיד, לְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה כַּמְבֹאָר בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְּדַבֵּר מִכָּל הַמִּצְווֹת וּמִכָּל הַמִּדּוֹת וּמִכָּל הַדְּרָכִים הַקְּדוֹשִׁים בְּדֶרֶךְ נִפְלָא וֶאֱמֶת וְכוּ'. וְאֵין לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה כָּאן.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קעא · פסקה 9מַה נֹּאמַר וּמַה נְדַבֵּר, וַהֲלֹא אַתֶּם יְדַעְתֶּם שֶׁכְּבָר דִּבַּרְתִּי הַרְבֵּה מִזֶּה שֶׁכָּל הָעוֹלָם מָלֵא יִסּוּרִים וּמַכְאוֹבוֹת, כִּי אָדָם לְעָמָל יוּלָד, קְצַר יָמִים וּשְׂבַע רֹגֶז, כַּאֲשֶׁר כְּבָר דִּבַּרְתִּי הַרְבֵּה בָּזֶה.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קעא · פסקה 10וְהִנֵּה בְּכָל סְבִיבוֹת אֵלּוּ שֶׁעָבַרְתִּי אֵין שׁוֹמְעִים כְּלָל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁלָּנוּ, וְאַף עַל פִּי כֵן כֻּלָּם מְלֵאִים צַעַר וְצָרוֹת וְיִסּוּרִים וּטְרָדוֹת גְּדוֹלוֹת וְדַחֲקוּת הַפַּרְנָסָה הֵן הַמִּתְנַגְּדִים הֵן אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ; וּמָה עוֹשִׂים כָּל הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים שֶׁבְּכָל הָעֲיָרוֹת שֶׁאֵין חוֹלְקִים לָהֶם שׁוּם קֶמַח וְאֵין שָׁם קִצְבָּה כְּלָל וְאַף עַל פִּי כֵן הֵם חַיִּים וּמִתְקַיְּמִים. הֲיַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁאַחֲרֵי כָּל הַשִּׂיחוֹת שֶׁדִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם יִהְיֶה נֶחֱשָׁב לְנִסָּיוֹן מַה שֶּׁלָּקְחוּ הַקֶּמַח מֵהָעֲנִיִּים. וּבֶאֱמֶת יָדַעְתִּי שֶׁמִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׂכֶל קְצָת הוּא בְּוַדַּאי חָזָק עַל עָמְדוֹ וְאֵינוֹ נֶחֱשָׁב אֶצְלוֹ לְנִסָּיוֹן כְּלָל, רַק אֵיזֶה שׁוֹטִים שֶׁהֶעֱבִירוּ אוֹתָם (עַל דַּעְתָּם) הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם עֲלֵיהֶם וִישִׁיבֵם אֶל הָאֱמֶת.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קעא · פסקה 11וְגַם בְּעִנְיַן הַמְלַמְּדִים הֲלֹא כְּבָר יְדַעְתֶּם שֶׁרְצוֹן רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁלֹּא יִהְיֶה שׁוּם אֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ מְלַמֵּד. וַהֲלֹא יְדִידֵנוּ רַבִּי יוּדְל מִדָּאשׁוֹב וְרַבִּי שְׁמוּאֵל אַיְיזִיק זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וּשְׁאָר אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ סָבְלוּ בִּנְעוּרֵיהֶם עֲנִיּוּת וְדַחֲקוּת גָּדוֹל, וְלֹא הִשְׁגִּיחוּ בְּעִירָם עֲלֵיהֶם כְּלָל, וְאַף עַל פִּי כֵן נִתְקַיְּמוּ תְּהִלָּה לָאֵל. וְכֵן אָנֹכִי הֶעָנִי וְהָאֶבְיוֹן הִפְקַרְתִּי פַּרְנָסָתִי כְּשֶׁנִּתְקָרַבְתִּי אֵלָיו זַ"ל, וּבָרוּךְ הַשֵּׁם לֹא הִפְסַדְתִּי עַל יְדֵי זֶה כְּלָל גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קעא · פסקה 12וַאֲשֶׁר אַתֶּם דּוֹאֲגִים וּמִצְטַעֲרִים עַל צַעֲרִי מַה שֶּׁהֵם מִתְפָּאֲרִים וּמַפְחִידִים אוֹתִי, הָאֱמֶת שֶׁאַתֶּם צְרִיכִין לְהִצְטַעֵר בְּצָרָתִי, וּלְהִתְפַּלֵּל וְלִזְעֹק הַרְבֵּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּצִּילֵנִי מֵאוֹיְבַי וּמֵרוֹדְפַי, וּלְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל הַתַּחְבּוּלוֹת וּבְכָל הַכֹּחוֹת בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן בְּאֹפֶן שֶׁאוּכַל לֵישֵׁב בִּבְרֶסְלֶב בְּשָׁלוֹם. אֲבָל כְּפִי מִכְתַּבְכֶם אַתֶּם מִתְפַּחֲדִים יוֹתֵר מִדַּאי, וְאֵין אַתֶּם מַשְׁגִּיחִים כְּלָל עַל גֹּדֶל הַיְשׁוּעוֹת וְהַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה עִמִּי וְעִמָּכֶם מִכְּבָר, וּבִפְרָט עֹצֶם הַנִּסִּים הַגְּדוֹלִים וְהַנִּפְלָאוֹת וְהַטּוֹבוֹת שֶׁעָשָׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִמָּנוּ בַּיָּמִים הָאֵלּוּ דַּיְקָא בְּתוֹךְ מְעוֹף צָרָה וּמְצוּקָה הַזֹּאת, שֶׁזָּכִינוּ לְהוֹצִיא כָּל הַסְּפָרִים וּלְהַצִּיל הַנְּפָשׁוֹת מִבֵּית הָאֲסוּרִים, מִלְּבַד שְׁאָרֵי הַנִּסִּים וְהַיְשׁוּעוֹת בִּפְרָטִיּוּת שֶׁעָשָׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּיָּמִים הָאֵלּוּ מִדֵּי עָבְרִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה. כִּי כִּמְעַט בְּכָל יוֹם הָיָה לִי יִסּוּרִים וְסַכָּנוֹת בַּדֶּרֶךְ, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עָזַר לִי בְּכָל פַּעַם, זֶה עָנִי קָרָא וַה' שָׁמֵעַ. וּבְחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל קִוִּיתִי שֶׁבְּוַדַּאי אֵשֵׁב אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם בִּבְרֶסְלֶב וְלֹא יוּכְלוּ לַעֲשׂוֹת לִי דָּבָר. וּמִזְּרִיקַת אֲבָנִים אֵין פַּחַד כָּל כָּךְ וְכוּ' כִּי גַּם לָהֶם יֵשׁ חַלּוֹנוֹת, וְאִם הֻתַּר הַדָּבָר לִשְׁבֹּר חַלּוֹנוֹת לֹא יִהְיֶה נִשְׁאָר חַלּוֹן אֶחָד בִּבְרֶסְלֶב. אֲבָל בֶּאֱמֶת מֵחֹק הַקֵּיסָר יָרוּם הוֹדוֹ לִשְׁפֹּט עַל זֶה וּכְבָר אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אָבוֹת ג) אִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ שֶׁל מַלְכוּת אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ חַיִּים בְּלָעוֹ. וּבֶאֱמֶת אֵלּוּ הָרְשָׁעִים הַזּוֹרְקִים אֲבָנִים רוֹצִים לְהַחֲרִיב בְּרֶסְלֶב חַס וְשָׁלוֹם שֶׁהוּא הַהִפּוּךְ מֵאֲבָנִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְחֶזְקֵאל לו) וַהֲסִירוֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר. אֲבָל יֹאבְדוּ הֵם וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, וּבְרֶסְלֶב לֹא תֵּחָרֵב חַס וְשָׁלוֹם, וּדְבַר אֱלֹקֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם, וְיִתְקַיֵּם מִקְרָא הַנַּ"ל וַהֲסִירוֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן וְכוּ'. שִׁמְעוּ זֹאת וְהָבִינוּ כִּי ה' אִתָּנוּ וְעִמָּנוּ. וּבִפְרָט שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל אָמַר אֵלַי בִּפְרָטִיּוּת, "גָּאט אִיז מִיט דִּיר, בַּא דִּיר, שְׁרֶעק זִיךְ נִיט" [ה' אִתְּךָ אֶצְלְךָ אַל תְּפַחֵד].
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות א' · פסקה 24 – פסקה 25
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 31% מהספר עד סוף היום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות א' · פסקה 24 · חלק 2 מתוך 3 (חלוקת האתר)אֱלִישָׁע אָבִיו שֶׁל ר' יוֹסֵי. אֱלִישָׁע אָבִיו שֶׁל ר' יְהוֹשֻׁעַ. אֱלִישָׁע בַּעַל כְּנָפַיִם. ר' אֲלַכְסָא. ר' אַלֶכְּסַנְדְּרָא. ר' אַלֶכְּסַנְדְּרִי.
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות א' · פסקה 24 · חלק 3 מתוך 3 (חלוקת האתר)ר' אַלֶכְּסַנְדְּרִי בַּר חִגְרִי. ר' אַלֶכְּסַנְדְּרִי דִּצְדוּקִי. אֵלְנָתָן.
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות א' · פסקה 25 · חלק 1 מתוך 2 (חלוקת האתר)ר' אֶלְעָאי הַזָקֵן. ר' אֶלְעָאי. ר' אֶלְעָאי בֶּן אֶלְעָזָר. (נוּסַח אֲחֵר:
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות א' · פסקה 25 · חלק 2 מתוך 2 (חלוקת האתר)ר' אֶלְעָאי בֶּן אֱלִישָׁע) ר' אֶלְעָאי בַּר בֶּרֶכְיָה, (נוּסַח אַחֵר: ר' אֶלְעָזָר בַּר בֶּרֶכְיָה). ר' אֶלְעָאי בַּר מְנַחֵם.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן נ״ו · סעיף א׳ – סעיף ג׳
כ־6 דק׳ · כ־620 מילים · 29% מהספר עד סוף היום
קיצור שולחן ערוך · סימן נ״ו · סעיף א׳טָעָה וּבֵרַךְ עַל לֶחֶם גָּמוּר בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת אוֹ עַל פַּת כִּיסְנִין הַמּוֹצִיא, יָצָא. אֲבָל אִם בֵּרֵךְ עַל תַּבְשִׁיל אֲפִלּוּ מִמִּינֵי דָּגָן הַמּוֹצִיא, לֹא יָצָא (חיי"א כלל נ"ח) טָעָה וּבֵרַךְ עַל עֲנָבִים בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן, יָצָא. וְכֵן אִם טָעָה בִּבְרָכָה אַחֲרוֹנָה וּבֵרַךְ עַל הַגֶּפֶן, יָצָא. שֶׁהֲרֵי גַּם הָעֲנָבִים פְּרִי הַגֶּפֶן הֵם (ר"ח).
קיצור שולחן ערוך · סימן נ״ו · סעיף ב׳טָעָה וּבֵרַךְ עַל פְּרִי הָעֵץ בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה, אוֹ שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶם לְפָנָיו וְטָעָה וְהִקְדִּים לְבָרֵךְ עַל פְּרִי הָאֲדָמָה וְנִתְכַּוֵּן לִפְטוֹר בָּזֶה גַּם אֶת פְּרִי הָעֵץ, יָצָא, שֶׁהֲרֵי גַּם הָעֵץ יוֹנֵק מִן הָאֲדָמָה. אֲבָל אִם בֵּרֵךְ עַל פְּרִי הָאֲדָמָה בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ, לֹא יָצָא. וְלָכֵן אִם הוּא מְסֻפָּק בְּאֵיזֶה פְּרִי אִם הוּא פְּרִי הָעֵץ אוֹ פְּרִי הָאֲדָמָה וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְבָרֵר בְּשׁוּם אֹפֶן, יְבָרֵךְ עָלָיו בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה.
קיצור שולחן ערוך · סימן נ״ו · סעיף ג׳טָעָה וּבֵרַךְ עַל הַיַּיִן בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ, אִם נִזְכַּר מִיָּד, יֹאמַר תּוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן. וְאִם לֹא נִזְכַּר מִיָּד יָצָא בְּדִיעֲבַד (ר"ח).
קיצור שולחן ערוך · סימן נ״ו · סעיף ד׳עַל כָּל דָּבָר אֲפִלּוּ עַל הַפַּת וְעַל הַיַּיִן, אִם טָעָה וּבֵרַךְ שֶׁהַכֹּל יָצָא (וְעַיֵּן לעיל סִימָן נ' ס"ב).
קיצור שולחן ערוך · סימן נ״ו · סעיף ה׳אַף עַל פִּי שֶׁלְּכַתְּחִלָּה צָרִיךְ לְדַקְדֵק וּלְכַוֵּן עַל מַה שֶּׁהוּא מְבָרֵךְ (כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בְּסִימָן נ' סָעִיף ג') מִכָּל מָקוֹם בְּדִיעֲבַד אִם טָעָה בַּכַּוָּנָה, כְּגוֹן שֶׁלָּקַח בְּיָדוֹ כּוֹס קָסָבַר שֶׁהוּא יַיִן, וּבֵרַךְ עַל דַּעַת, שֶׁהוּא יַיִן, וְקֹדֶם שֶׁאָמַר בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן נִזְכַּר שֶׁהוּא מַיִם אוֹ שֵׁכָר וְסִיֵּם שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ, אֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְבָרֵךְ, דְּמִשּׁוּם טָעוּת בְּכַּוָּנָה אֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְבָרֵךְ. וְכָל שֶׁכֵּן אִם טָעָה בְּהִפּוּךְ, שֶׁהָיָה סָבוּר שֶׁהוּא שֵׁכָר אוֹ מַיִם וּבֵרַךְ עַל דַּעַת לוֹמַר שֶׁהַכֹּל, וְקֹדֶם שֶׁאָמַר שֶׁהַכֹּל נִזְכַּר שֶׁהוּא יַיִן, וְסִיֵּם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן, שֶׁיָּצָא. שֶׁהֲרֵי אֲפִלּוּ אִם הָיָה מְסַיֵּם כְּפִי הַכַּוָּנָה הָיָה יוֹצֵא.
קיצור שולחן ערוך · סימן נ״ו · סעיף ו׳אֲפִלּוּ אִם סִיֵּם כָּל הַבְּרָכָה בְּטָעוּת, אֶלָּא שֶׁנִּזְכַּר תּוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר וְתִקֵּן אֲמִירָתוֹ, כְּגוֹן שֶׁלָּקַח כּוֹס מַיִם אוֹ שֵׁכָר קָסָבַר שֶׁהוּא יַיִן וּבֵרַךְ בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן, וְנִזְכַּר מִיָּד שֶׁהוּא מַיִם אוֹ שֵׁכָר וְסִיֵּם שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ, וְכָךְ הָיְתָה אֲמִירָתוֹ, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ, יָצָא.
קיצור שולחן ערוך · סימן נ״ו · סעיף ז׳וְאִם לֹא נִזְכַּר תּוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר, צָרִיךְ לְבָרֵךְ מֵחָדָשׁ בִּרְכַּת שֶׁהַכֹּל אִם הוּא רוֹצֶה לִשְׁתֹּת כּוֹס זֶה. וְאִם הָיָה בְּדַעְתּוֹ לִשְׁתּוֹת גַּם יַיִן אַחֵר, יִקַּח יַיִן וְיִשְׁתֶּה מִיָד, וְאֵינוֹ צָרִיךְ בְּרָכָה שְׁנִיָּה כֹּל שֶׁלֹּא הִפְסִיק בְּדִבּוּר (עַיֵן לְעֵיל סִימָן נ' סָעִיף ד' וְסָעִיף ה'). וַאֲפִלּוּ טָעַם תְּחִלָּה מִן הַכּוֹס וְעַל יְדֵי טְעִימָתוֹ נוֹדַע לוֹ שֶׁהוּא מַיִם אוֹ שֵׁכָר מִכָּל מָקוֹם לֹא הֲוֵי הֶפְסֵק בְּדִיעֲבַד (ולענין קידוש ע"ל ס' עז ס' יב).
קיצור שולחן ערוך · סימן נ״ז · סעיף א׳בֵּרֵךְ עַל הַלֶּחֶם וְלֹא הָיָה בְּדַעְתּוֹ לֶאֱכוֹל יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהֵכִין לוֹ, כְּגוֹן שֶׁקָּנָה לוֹ לֶחֶם אוֹ גְּלֻסְקָא וְסָבַר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ דַּי, וְשׁוּב נִתְאַוָּה לֶאֱכוֹל יוֹתֵר וְשָׁלַח לִקְנוֹת לוֹ עוֹד, אֲפִלּוּ יֵשׁ לְפָנָיו עוֹד מִמַּה שֶׁהֵכִין לוֹ בַּתְחִלָּה, מִכָּל מָקוֹם, צָרִיךְ לְבָרֵךְ שֵׁנִית הַמּוֹצִיא עַל מַה שֶּׁהֵבִיאו לוֹ, מִשּׁוּם דַּהֲוֵי נִמְלַךְ. אֲבָל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ לֶחֶם בְּבֵיתוֹ וְחָתַךְ לְעַצְמוֹ חֲתִיכָה, שֶׁהָיָה סָבוּר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ דַּי וְאַחַר כָּךְ נִתְאַוָּה לְיוֹתֵר וְחָתַךְ לוֹ עוֹד, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ עוֹד מִן הָרִאשׁוֹן, אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ שֵׁנִית, דְּזֶה לֹא מִקְרֵי נִמְלַךְ, כִּי הַדֶּרֶךְ הוּא כָּךְ.
קיצור שולחן ערוך · סימן נ״ז · סעיף ב׳בֵּרַךְ עַל הַפֵּרוֹת שֶׁהוּא אוֹכֵל וְהֵבִיאוּ לוֹ אַחַר כָּךְ עוֹד פֵּרוֹת, אִם בִּשְׁעַת הַבְּרָכָה הָיְתָה דַּעְתּוֹ עַל כָּל מַה שֶּׁיָּבִיאוּ לוֹ, אַזַי אֲפִלּוּ אִם אֵין לוֹ עוֹד מֵהָרִאשׁוֹנִים, וַאֲפִלּוּ אֵינָן מִמִּין הָרִאשׁוֹן אֶלָּא שֶׁבִּרְכוֹתֵיהֶן שָׁווֹת, אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ שֵׁנִית עַל אֵלּוּ שֶׁהֵבִיאוּ לוֹ. וְאִם הוּא נִמְלָךְ מַמָּשׁ, דִּהַיְנוּ שֶׁמִּתְּחִלָּה לֹא הָיְתָה דַּעְתּוֹ לֶאֱכוֹל רַק אֵלּוּ שֶׁהֵם לְפָנָיו, וְאַחַר כָּךְ נִמְלַךְ לֶאֱכוֹל יוֹתֵר, אַזַי אֲפִלּוּ הֵם מִמִּין הָרִאשׁוֹן וְגַם יֵשׁ לְפָנָיו עוֹד גַּם מֵהָרִאשׁוֹנים, מִכָּל מָקוֹם צָרִיךְ לְבָרֵךְ עַל אֵלּוּ שֶׁהֵבִיאוּ לוֹ.
קיצור שולחן ערוך · סימן נ״ז · סעיף ג׳וְאִם בִּתְחִלָּה הָיְתָה דַּעְתּוֹ סְתָם לֹא כָּךְ וְלֹא כָּךְ, אֲזַי יֵשׁ חִלּוּק, שֶׁאִם בְּשָׁעָה שֶׁהֵבִיאוּ לוֹ הַשְּׁנִיִים לֹא הָיָה לוֹ עוֹד מֵהָרִאשׁוֹנִים צָרִיךְ לְבָרֵךְ שֵׁנִית. אֲבָל אִם הָיָה לוֹ אָז עוֹד מֵהָרִאשׁוֹנוֹת, יֵשׁ סָפֵק אִם צָרִיךְ לְבָרֵךְ שֵׁנִית עַל הַשְּׁנִיִים אוֹ אֵינוֹ צָרִיךְ. לָכֵן טוֹב לִזָּהֵר שֶׁכְּשֶׁהוּא מְבָרֵךְ, תְּהֵא דַּעְתּוֹ עַל כָּל מַה שֶּׁיָּבִיאוּ לוֹ. וְאִם לֹא הָיְתָה דַּעְתּוֹ כָּךְ אֶלָּא בִּסְּתָמָא, כֵּיוָן דְּאִכָּא סְפֵקָא בִּבְּרָכָה, יֵשׁ לוֹ לִמְנוֹעַ אֶת עַצְמוֹ מִלְּאָכְלָם.
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
התפילה היומית
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
מסדר ליקוטי תפילות
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה מ״ה
וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבתֵינוּ, שֶׁנִּזְכֶּה עַל יְדֵי מְחָאַת כַּפַּיִם בִּתְפִילָּה, לְעוֹרֵר עַל יְדֵי זֶה כְּנָפַיִם הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם כַּנְפֵי רֵאָה, לְהוֹצִיא דִבּוּרִים שְׁלֵמִים וּקְדוֹשִׁים לְפָנֶיךָ בִּתְפִלָּתִי וּתְחִנָּתִי וּבַקָּשָׁתִי וְעַל יְדֵי הַכָּאַת חֲמִשָּׁה אֶצְבְּעוֹת יַד יְמִין בַּחֲמִשָּׁה אֶצְבָּעוֹת שֶׁבְּיַד שְׂמאל, וַחֲמִשָּׁה אֶצְבָּעוֹת שֶׁבְּיַד שְׂמאל, בַּחֲמִשָּׁה שֶׁבְּיַד יְמִין, עַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לְעוֹרֵר לְמַעְלָה הַכָּאַת הָאוֹרוֹת זֶה בָזֶה, עַד שֶׁיִּהְיוּ נִכְלָלִים הָאוֹרוֹת יַחַד וְיִתְעוֹרְרוּ חֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי בִינָה שֶׁהוּא יוֹבֵל הַגָּדוֹל וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לִגְאֻלָּה שְׁלֵמָה, בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת וּלְהוֹצִיא הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה מֵהַגָּלוּת וְנִזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לַעֲשׂוֹת וּלְהָכִין וּלְתַקֵּן פֶּה קָדוֹשׁ לְקַבֵּל הַדִּבּוּרִים בְּתוֹכוֹ, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ תָּמִיד בְּפֶה מָלֵא וּבְדִבּוּרִים קְדוֹשִׁים וּשְׁלֵמִים, בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה וְיַעֲלוּ אֲמָרֵנוּ לְרָצוֹן לִפְנֵי כִסֵּא כְּבוֹדֶךָ וּתְמַלֵּא כָל מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ לְטוֹבָה בְּרַחֲמִים
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה מ״ו
וּתְזַכֵּנוּ עַל יְדֵי מְחָאַת כַּפַּיִם לְהַמְתִּיק כָּל הַדִּינִים שֶׁבָּעוֹלָם וְנִזְכֶּה לְעוֹרֵר שְׁלשָׁה הַיָּדַיִם הַקְּדוֹשִׁים שֶׁלְּמַעְלָה שֶׁהֵם יָד הַגְּדוֹלָה וְיָד הַחֲזָקָה וְיָד הָרָמָה שֶׁהֵם שְׁלשָׁה שְׁמוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים יקו"ק וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לְהַמְתִּיק וּלְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים הַיּוֹצְאִים מִשָּׁלֹשׁ אֱלֹהִים שֶׁבַּגָּרוֹן וְנִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ שְׁלשָׁה הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים יקו"ק אֶל הַשָּׁלֹשׁ אֱלֹהִים לְהַמְתִּיקָם עַל יְדֵי זֶה, וְעַל יְדֵי זֶה יֻמְתְּקוּ וְיִתְבַּטְּלוּ כָל הַדִּינִים מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם וְנִזְכֶּה לִדְחוֹת מחִין דְּקַטְנוּת מֵאִתָּנוּ וְתַעֲבִיר וּתְסַלֵּק הַשִּׁכְחָה מֵאִתָּנוּ וּתְזַכֵּנוּ לְמחִין קְדוֹשִׁים דְּגַדְלוּת וּלְזִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, לִזְכּר אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה תָמִיד, וְלֹא אֶשְׁכַּח דָּבָר מִמִּשְׁנָתִי לְעוֹלָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְנִזְכֶּה לְבַטֵּל כָּל מִינֵי מַחֲלֹקֶת מִן הָעוֹלָם, וְיִהְיֶה נִכְלָל שְׂמאל בְּיָמִין, וְתַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם גָּדוֹל בָּעוֹלָם, וּתְבַטֵּל חֶרֶב וְהֶרֶג וַאֲבַדּוֹן מִן הָעוֹלָם וּתְקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וְחֶרֶב לֹא תַעֲבר בְּאַרְצְכֶם" חוּס וַחֲמל עָלֵינוּ וְזַכֵּנוּ לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתֵנוּ לְפָנֶיךָ בְּכַוָּנָה גְדוֹלָה בְּלֵב וָנֶפֶשׁ וּבְהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל, בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה גְדוֹלָה וּבִמְסִירַת נֶפֶשׁ מֵאַהֲבָה, וּבְשִׂמְחָה וְחֶדְוָה רַבָּה וַעֲצוּמָה, וּבְמַחֲשָׁבוֹת זַכּוֹת וּנְכוֹנוֹת וְתִגְעוֹר בְּכָל הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם שׁוּם שְׁלִיטָה לְבַלְבֵּל אֶת תְּפִלָּתֵנוּ חַס וְשָׁלוֹם מָלֵא רַחֲמִים, זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לִקְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה תָמִיד, וּבְיוֹתֵר בִּשְׁעַת תְּפִלּוֹתֵינוּ וּתְחִנּוֹתֵינוּ וּבַקָּשׁוֹתֵינוּ, כִּי אֵין כּחֵנוּ אֶלָּא בַּפֶּה וְאֵין לָנוּ עַכְשָׁו שׁוּם סְמִיכָה כִּי אִם עַל תְפִילָּה וְתַחֲנוּנִים, עָזְרֵנוּ לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ בְּהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל וּבְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב, עַד שֶׁיִּתְעוֹרְרוּ יָדַי לַיהוָה וְנִזְכֶּה לְהַמְחָאַת כַּף בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה בִּשְׁעַת הַתְפִילָּה "נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם אֶל אֵל בַּשָּׁמַיִם, פֵּרַשְׂתִּי יָדַי אֵלֶיךָ נַפְשִׁי כְּאֶרֶץ עֲיֵפָה לְךָ סֶלָה נַפְשִׁי בְכַפִּי תָמִיד וְתוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְזַכֵּנוּ לִקְבּעַ מָקוֹם לִתְפִלָּתֵנוּ, וְעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם בְּעֶזְרֵנוּ, שֶׁנִּזְכֶּה בִּזְכוּתוֹ לְקַדֵּשׁ הַמָּקוֹם שֶׁאָנוּ עוֹמְדִים עָלָיו לְהִתְפַּלֵּל בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְיִהְיֶה מחֵנוּ וְשִׂכְלֵנוּ צַח וָזַךְ כַּכֶּסֶף הַטָּהוֹר בְּלִי שׁוּם תַּעֲרבֶת סִיג וּפְסֹלֶת וּבְלִי שׁוּם מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וּבִלְבּוּל הַדַּעַת כְּלָל כִּי בְיָדְךָ כּחַ וּגְבוּרָה וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכּל "וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כּחַ יְהוָה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לֵאמר" חַזְּקֵנוּ וְאַמְּצֵנוּ בְּכחֲךָ הַגָּדוֹל, שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר עַל מַלְכוּת אֱדוֹם הָרְשָׁעָה וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ וְנִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל חִישׁ קַל מְהֵרָה בְּשָׁלוֹם בְּלִי פֶגַע וְתָבִיא לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ וְיִגְאָלֵנוּ גְּאֻלַּת עוֹלָם לְחַבֵּר אֶת הָאהֶל לִהְיוֹת אֶחָד, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗התפילה על התורה שנלמדה היום בליקוטי מוהר״ן
ההתאמה בין התפילה לתורה מחושבת לפי דמיון לשוני בין הטקסטים, ולא לקוחה מהספר עצמו.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ל״ח · התורה והתפילה זו לצד זו
היום בלוח ובמחזור
סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 109 מתוך 355 במחזור של שנת ה׳תשפ״ח
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־40 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת כ״ג בטבת): שמות
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־18 בינואר 2028, בשעה 16:58 בערך.
המחזור השנתי
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
ההתקדמות שלך
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
התיקון הכללי
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
העמקה ומקורות
הספרים של היום בספרייה
- ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל״ח
- שיחות הר״ן · אות ע״ט
- שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל
- חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קי״ב
- ספר המידות · הרהורים
- סיפורי מעשיות · מעשה ט׳
- ליקוטי עצות · השגות והתנוצצות אלקות
- השתפכות הנפש · אות א
- משיבת נפש · רצף ג · אות כח
- עצות ישרות · התבודדות
- עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קעא
- שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות א'
- קיצור שולחן ערוך · סימן נ״ו
- קיצור שולחן ערוך · סימן נ״ז
איך נבנה הסדר
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.