ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה מ״ב · אות א׳לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וַיַּרְא בַּצַּר לָהֶם בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם וְכוּ': (תהילים ק״ו:מ״ד).
הִנֵּה עַל־יְדֵי נְגִינָה נִמְתָּקִין הַדִּינִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (פנחס דף רטו): הַקֶּשֶׁת הִיא הַשְּׁכִינָה, וּתְלָת גְּוָנִין דְּקֶשֶׁת הֵם הָאָבוֹת, וְהֵם לְבוּשִׁין דִּשְׁכִינְתָּא,
וּכְשֶׁהִיא מִתְלַבֶּשֶׁת בִּלְבוּשִׁין דִּנְהִירִין, אֲזַי: וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם, אֲזַי: וַחֲמַת הַמֶּלֶךְ שָׁכָכָה. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁכָּעַס עַל בְּנוֹ, וּכְשֶׁהַמֶּלֶךְ רוֹאֶה הַמַּלְכָּה בִּלְבוּשִׁין דִּנְהִירִין, אֲזַי מְרַחֵם עַל בְּנוֹ.
וְאוֹתִיּוֹת הַתְּפִלָּה הִיא הַשְּׁכִינָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים נ״א:י״ז): אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח – שֶׁהַדִּבּוּר הוּא שֵׁם אֲדֹנָי. וְנִקְרָא קֶשֶׁת, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י (בראשית מח): בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי – לְשׁוֹן תְּפִלָּה.
וְקוֹל הַנְּגִינָה הֵם תְּלָת גְּוָנִין דְּקֶשֶׁת, שֶׁיֵּשׁ בַּקּוֹל, אֵשׁ, מַיִם, רוּחַ, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה אָבוֹת, שֶׁהָאָבוֹת הֵם שְׁלֹשָׁה גְּוָנִין דִּנְהִירִין, שֶׁבָּהֶם וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר וְכוּ'.
נִמְצָא מִי שֶׁמְּנַגֵּן אוֹתִיּוֹת הַתְּפִלָּה, וְקוֹל הַנְּגִינָה הֵם בְּזַכּוּת וּבִבְהִירוּת גָּדוֹל, אֲזַי מַלְבִּישׁ אֶת הַשְּׁכִינָה, הַיְנוּ הָאוֹתִיּוֹת, בִּלְבוּשִׁין דִּנְהִירִין, וְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא רוֹאֶה אוֹתָהּ, אֲזַי: וַחֲמַת הַמֶּלֶךְ שָׁכָכָה.
וְזֶהוּ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם, בִּזְכוּת אָבוֹת, הַיְנוּ כְּשֶׁהַנְּגִינָה, שֶׁהֵם תְּלָת גְּוָנִין דְּקֶשֶׁת כַּנַּ"ל, בִּבְהִירוּת וּבְזַכּוּת גָּדוֹל. כִּי הַתְּלָת גְּוָנִין הֵם הָאָבוֹת כַּנַּ"ל, וְהֵם לְבוּשִׁין דִּשְׁכִינְתָּא. וּכְשֶׁהַלְּבוּשִׁין נְהִירִין בְּזַכּוּת וּבִבְהִירוּת, נִקְרָא זְכוּת הָאָבוֹת. אֲזַי: וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם, אֲזַי: וַיִּנָּחֶם כְּרֹב חֲסָדָיו. הַיְנוּ: וַחֲמַת הַמֶּלֶךְ שָׁכָכָה, וְנִמְתָּק הַדִּינִין:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה מ״ב · אות ב׳גַּם עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט, וְיֵשׁ בָּהֶם רָזִין, עַל־יְדֵי־כֵן מַלְבִּישׁ אֶת הַקֶּשֶׁת בִּלְבוּשִׁין דִּנְהִירִין, אֲזַי: וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם. כִּי הַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת קֶשֶׁת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: הֲנִרְאָה קֶשֶׁת בְּיָמֶיךָ וְכוּ' (כתובות עז:).
וְאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (פ' פנחס דף רטו): מִי שֶׁעוּבְדוֹי לְאַנְהָרָא בְּהוֹן מַטְרוֹנִיתָא, וּלְמִפְשַׁט מִנַּהּ לְבוּשִׁין דְּקַדְרוּנִיתָא דְּפָשְׁטִין, וּלְקַשְּׁטָא בִּלְבוּשִׁין דִּגְוָנִין נְהִירִין דְּרָזִין דְּאוֹרַיְתָא, מָה כְּתִיב בֵּהּ: וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם, דְּאוֹר רָז אִתְקְרִי, וּבְהַהִיא זִמְנָא סָלֵק מִנֵּהּ רֻגְזָא דִּבְּרֵיהּ, וַחֲמַת הַמֶּלֶךְ שָׁכָכָה:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה מ״ב · אות ד׳גַּם זֶה בְּחִינוֹת תְּקִיעוֹת, כִּי תְּקִיעָה שְׁבָרִים תְּרוּעָה, הֵם הָאָבוֹת אַבְרָהָם יִצְחָק יַעֲקֹב, וְסִימָנָךְ "קֶשֶׁת", הַיְנוּ תְּקִיעָה וְכוּ' (זוהר פנחס דף ר"ל:).
וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ: (איוב כ״ב:כ״ה): וְהָיָה שַׁדַּי בְּצָרֶיךָ. כִּי שֵׁם שַׁדַּי הֵם הָאָבוֹת (זוהר שם רלא), כִּי שׁ' תְּלָת עַנְפֵי הָאִילָן, שֶׁהֵם הָאָבוֹת. וְהֵם שְׁלֹשָׁה שְׁמוֹת הַיִּחוּד: ה', אֱלֹקֵינוּ, ה', שֶׁהֵם י"ד אוֹתִיּוֹת, וְהֵם י"ד שֶׁל שַׁדַּי. וְרָאשֵׁי־תֵּבוֹת שֶׁל אַבְרָהָם יִצְחָק יַעֲקֹב, הֵם הָרָאשֵׁי־תֵּבוֹת שֶׁל יְיָ אֱלֹקֵינוּ יְיָ:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה מ״ג · אות א׳לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה דַּע, כִּי הַדִּבּוּרִים שֶׁל הָרָשָׁע שֶׁהוּא בַּר דַּעַת מוֹלִידִים נִאוּף בְּהַשּׁוֹמֵעַ, כִּי הַזִּוּוּגִים נִמְשָׁכִים מֵהַדַּעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ד): וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ; וּכְתִיב (במדבר לא): כָּל אִשָּׁה יֹדַעַת אִישׁ.
אַךְ יֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי זִוּוּגִים, הַיְנוּ זִוּוּג דִּקְדֻשָּׁה, הוּא הִתְקַשְּׁרוּת לְצַדִּיקִים וְאֶל הַתּוֹרָה וְאֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, זֶה נִמְשָׁךְ מִדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה. וְזִוּוּגִים שֶׁל עֲבֵרָה, נִמְשָׁכִים מִדַּעַת דִּקְלִפָּה.
וְהַדִּבּוּר הוּא הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת, כִּי אֵין יוֹדְעִים מַה שֶּׁבַּדַּעַת אֶלָּא עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים י״ט:ג׳): וְלַיְלָה לְלַיְלָה יְחַוֶּה דָּעַת. יְחַוֶּה מִלְּשׁוֹן דִּבּוּר, שֶׁהַדִּבּוּר מְדַבֵּר מַה שֶּׁבַּדַּעַת. וּכְשֶׁרָשָׁע מְדַבֵּר וּמוֹצִיא מִפִּיו הֲבָלִים, מוֹלִיד אֲוִירִים אַרְסִיִּים שֶׁל נִאוּף, וְהַשּׁוֹמֵעַ מִמֶּנּוּ הַדִּבּוּרִים, וְנוֹשֵׁם נְשִׁימוֹת, מַכְנִיס בְּגוּפוֹ אֵלּוּ הָאֲוִירִים.
וּלְפִיכָךְ, בְּבִלְעָם, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת דַּעַת דִּקְלִפָּה, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי פ' וזאת הברכה, ובזוהר שמות דף כא: בלק דף קצג:): עַל פָּסוּק: לֹא קָם כְּמֹשֶׁה וְכוּ' – בְּיִשְׂרָאֵל לֹא קָם, אֲבָל בָּאֻמּוֹת קָם, וּמָנוּ בִּלְעָם. כִּי מֹשֶׁה הוּא דַּעַת, וְלָזֶה נִקְרָא דּוֹרוֹ דּוֹר דֵּעָה (ויקרא רבה פ"ט).
וּלְכָךְ כְּשֶׁנָּטְלוּ מוֹאָב עֵצָה מִמִּדְיָן, אָמְרוּ לָהֶם: אֵין כֹּחוֹ אֶלָּא בַּפֶּה, כִּי הַפֶּה הוּא הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת. אָמַר מוֹאָב: אַף אָנוּ נָבוֹא עֲלֵיהֶם בְּאָדָם שֶׁכֹּחוֹ בַּפֶּה. כִּי הוּא גַּם כֵּן דַּעַת דִּקְלִפָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ז׳:י״ד): אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹקִים.
וְזֶה שֶׁכָּתוּב (במדבר כ״ד:ט״ז): וְיוֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן; וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ז): שֶׁיָּדַע מָתַי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כּוֹעֵס.
כִּי כְּשֶׁהַדַּעַת אֵינוֹ בְּיִשּׁוּב, אֲזַי יֵשׁ כַּעַס, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים סו:): כָּל הַכּוֹעֵס חָכְמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ. וּלְפִיכָךְ כְּשֶׁכָּעַס מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל אַנְשֵׁי הַצָּבָא כְּשֶׁבָּאוּ מִמִּדְיָן, נִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ הַדַּעַת, וְהֻצְרַךְ אֶלְעָזָר לוֹמַר הִלְכוֹת טְבִילוֹת כֵּלִים. וּכְשֶׁהַדַּעַת שָׁלֵם, אֲזַי אֵין כַּעַס, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו י״א:ט׳): לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי, כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה.
וּבִלְעָם הָיָה מִסְתַּכֵּל בְּדַעַת דִּקְלִפָּה, שֶׁהוּא מוֹתָרוֹת שֶׁל דַּעַת עֶלְיוֹן, וּכְשֶׁמִּשְׁתַּנֶּה, יָדַע שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּכַעַס.
נִמְצָא שֶׁבִּלְעָם הוּא דַּעַת דִּקְלִפָּה, וְעַל־יְדֵי דִּבּוּרָיו הוֹלִיד אֲוִירִים אַרְסִיִּים שֶׁל נִאוּף. לָזֶה כְּשֶׁבָּאוּ מִמִּלְחֶמֶת מִדְיָן, נֶאֱמַר (במדבר ל״א:ט״ו-ט״ז): וַיִּקְצֹף מֹשֶׁה עַל פְּקוּדֵי הֶחָיִל, וַיֹּאמֶר הַחִיִּיתֶם כָּל נְקֵבָה, הֵן הֵנָּה הָיוּ בִּדְבַר בִּלְעָם. בִּדְבַר דַּיְקָא, כִּי עַל־יְדֵי דְּבָרָיו, שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁלּוֹ, הוֹלִיד נִאוּף בְּמִדְיָן.
וּלְפִיכָךְ כְּשֶׁבָּאוּ מִמִּלְחֲמוֹת מִדְיָן כְּתִיב (שם): וַיִּקְרְבוּ אֶל מֹשֶׁה רָאשֵׁי הַפְּקֻדִים וְכוּ', וַיֹּאמְרוּ וַנַּקְרֵב אֶת קָרְבָּן ה' וְכוּ', לְכַפֵּר עַל נַפְשׁוֹתֵינוּ לִפְנֵי ה'. וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת סד), שֶׁכָּךְ אָמְרוּ: אַף־עַל־פִּי שֶׁמִּידֵי עֲבֵרָה יָצָאנוּ, מִידֵי הִרְהוּר לֹא יָצָאנוּ: