פותחים את היום עם תורת רבנו
שבת קודש, א׳ בשבט ה׳תשפ״ח · 29 בינואר 2028
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה מ״ט · אות ב׳ – אות ד׳
כ־8 דק׳ · כ־800 מילים · 32% מהספר עד סוף היום
ב וְזֶה בְּחִינַת (דברים י״א:י״ג): וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם; אֵיזֶהוּ עֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב זֶה תְּפִלָּה (תענית ב). כִּי תְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת דָּוִד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ק״ט:ד׳): וַאֲנִי תְּפִלָּה. וְעִקַּר הַתְּפִלָּה תָּלוּי בַּלֵּב, שֶׁיָּשִׂים כָּל לִבּוֹ עָלֶיהָ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בִּבְחִינַת (ישעיהו כ״ט:י״ג): בִּשְׂפָתָם כִּבְּדוּנִי וְלִבָּם רִחַק מִמֶּנִּי. כִּי תְּפִלָּה שֶׁבַּלֵּב הִיא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ בְּתוֹךְ הֶחָלָל הַפָּנוּי, בְּתוֹךְ הַמִּדּוֹת, בְּתוֹךְ הָעוֹלָמוֹת:
ג וְזֶה בְּחִינַת הֵ"א, כִּי דָּלֶ"ת הָיְתָה, וְאִתְחַזְרַת וְנַעֲשֵׂית הֵ"א.. כִּי דָּלֶת הֲוַיְת – לְשׁוֹן דַּלָּה וַעֲנִיָּה. הַיְנוּ כְּשֶׁמְּטַמְטֵם לִבּוֹ בְּטִפְּשׁוּת, וְאֵין עָנִי אֶלָּא בְּדַעַת (נדרים מא), וְאָז הִיא בְּחִינַת דָלֶ"ת. וּכְשֶׁמְּקַדֵּשׁ מַחֲשַׁבְתּוֹ, וְלֵית קְדֻשָּׁה פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה (מגילה כג:), וְהִיא בְּחִינַת יוּ"ד (תיקון י) שֶׁמַּמְשִׁיךְ לְתוֹךְ הַדָּלֶ"ת, וְנַעֲשֵׂית ה':
ד וּכְשֶׁמֵּקִים הַתְּפִלָּה אֶת בְּחִינַת מַלְכוּת, בִּבְחִינַת: וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם, זֶה בְּחִינַת: הִיא הָעוֹלָה (ויקרא ו׳:ב׳); בְּחִינַת (שיר השירים ח׳:ה׳): מִי זֹאת עוֹלָה – מִי עִם זֹאת עוֹלָה (הקדמת הזוהר דף י ותיקון כא ל לח סט). וְהֵם שְׁנֵי בָּתִּים: בֵּיתָא עִלָּאָה וּבֵיתָא תַּתָּאָה, שֶׁיֵּשׁ לִשְׁנֵיהֶם עֲלִיָּה, כִּי לֹא אָבוֹא בְּעִיר עַד דִּבְקִרְבְּךָ קָדוֹשׁ: [פֵּרוּשׁ, כִּי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּרְשׁוּ (תענית ה) עַל פָּסוּק זֶה (הושע י״א:ט׳): בְּקִרְבְּךָ קָדוֹשׁ וְלֹא אָבוֹא בְּעִיר – נִשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא שֶׁלֹּא יִכְנֹס בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁלְּמַעְלָה, עַד שֶׁיִּבְנֶה יְרוּשָׁלַיִם שֶׁלְּמַטָּה. וְאִיתָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל, שֶׁהַכַּוָּנָה עַל־פִּי סוֹד הוּא, שֶׁבִּינָה אִמָּא עִלָּאָה, בֵּיתָא עִלָּאָה, הִיא בְּחִינַת יְרוּשָׁלַיִם שֶׁלְּמַעְלָה. וּמַלְכוּת, בֵּיתָא תַּתָּאָה, הִיא בְּחִינַת יְרוּשָׁלַיִם שֶׁלְּמַטָּה. שֶׁאֵין הַיִּחוּד שֶׁלְּמַעְלָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲלִיַּת בֵּיתָא עִלָּאָה נִשְׁלָם, עַד שֶׁנִּבְנֶה וְנִשְׁלָם בְּחִינַת מַלְכוּת בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת עֲלִיַּת בֵּיתָא תַּתָּאָה וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. וְזֶהוּ מַה שֶּׁכָּתַב רַבֵּנוּ זַ"ל: מִי עִם זֹאת עוֹלָה וְכוּ'; כִּי בִּינָה לִבָּא הִיא בְּחִינַת בֵּיתָא עִלָּאָה, בְּחִינַת מִי. וּמַלְכוּת, הִיא בְּחִינַת בֵּיתָא תַּתָּאָה, בְּחִינַת זֹאת. וְעַל־יְדֵי בְּחִינוֹת אֵלּוּ הַנַּ"ל הַנֶּאֱמָרִים בַּתּוֹרָה הַזֹּאת, עַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ לִשְׁנֵי בָּתִּים אֵלּוּ עֲלִיָּה, שֶׁהֵם בֵּיתָא עִלָּאָה וּבֵיתָא תַּתָּאָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת: מִי עִם זֹאת, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמְּצַמְצֵם אוֹר הִתְלַהֲבוּת לִבּוֹ, שֶׁלֹּא יִתְלַהֵב יוֹתֵר מִדַּי, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה, וּמְקַדֵּשׁ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ לִבְלִי לַחֲשֹׁב שׁוּם מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, רַק לַחֲשֹׁב תָּמִיד מַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת יֵצֶר טוֹב, בְּחִינַת חָכְמָה שֶׁבַּלֵּב, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְצַיֵּר הַמִּדּוֹת טוֹבוֹת, וְזוֹכֶה לַעֲשׂוֹת פְּעֻלּוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים וּמִדּוֹת טוֹבוֹת. וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלֶּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי נִתְגַּלֶּה שֶׁהוּא מְקַבֵּל עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם שְׁלֵמָה, וְאָז יֵשׁ עֲלִיָּה לִבְחִינַת מַלְכוּת, שֶׁהִיא בֵּיתָא תַּתָּאָה. אֲזַי דַּיְקָא עוֹלֶה גַּם בֵּיתָא עִלָּאָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת בִּינָה לִבָּא. כִּי בֶּאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, וְאַחַת תְּלוּיָה בַּחֲבֶרְתָּה: וּלְבָאֵר הָעִנְיָן קְצָת, צְרִיכִין לַחֲזֹר וּלְבָאֵר עִנְיַן הַתּוֹרָה הַזֹּאת. וּכְלַל הַתּוֹרָה הִיא, כִּי מְבֹאָר בְּ"עֵץ־חַיִּים" בִּתְחִלָּתוֹ, שֶׁכְּשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רָצָה לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם, הָיָה אוֹר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֵין סוֹף, וְלֹא הָיָה מָקוֹם לִבְרִיאַת הָעוֹלָמוֹת, וְהֻצְרַךְ כִּבְיָכוֹל לְצַמְצֵם אוֹר הָאֵין סוֹף לִצְדָדִין, וְנַעֲשָׂה חָלָל הַפָּנוּי, וּבְתוֹךְ הֶחָלָל הַפָּנוּי הַזֶּה בָּרָא כָּל הָעוֹלָמוֹת. וְכָל הָעוֹלָמוֹת נִבְרְאוּ עַל־יְדֵי חָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ. וְעִקַּר תַּכְלִית בְּרִיאַת הָעוֹלָמוֹת הָיָה בִּשְׁבִיל הַמַּלְכוּת, הַיְנוּ כְּדֵי לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ, שֶׁזֶּה אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל־יְדֵי הָעוֹלָמוֹת, כִּי אֵין מֶלֶךְ בְּלֹא עָם.
וּבִשְׁבִיל זֶה הָיָה הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מָקוֹם לִבְרִיאַת הָעוֹלָמוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. כָּל זֶה מְבֹאָר בַּזֹּהַר וּבַכְּתָבִים. וְרַבֵּנוּ זַ"ל מְבָאֵר כָּל זֶה בְּכָל אָדָם. כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל הוּא חֵלֶק אֱלוֹקַּ מִמַּעַל, וְעִקַּר הָאֱלֹקוּת – בַּלֵּב, וְהָאֱלֹקוּת שֶׁבְּלֵב אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי הוּא בְּחִינַת אֵין סוֹף, כִּי אוֹר לַהֲבִיּוּתוֹ הוּא עַד אֵין סוֹף, הַיְנוּ אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית לִתְשׁוּקָתוֹ. וּלְפִי גֹּדֶל הַהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי שֶׁהוּא עַד אֵין סוֹף, לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֲבוֹדָה, וְלֹא הָיָה יָכוֹל לְגַלּוֹת שׁוּם מִדָּה טוֹבָה, כִּי מִגֹּדֶל הִתְלַהֲבוּתוֹ עַד אֵין סוֹף, אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁבִּתְחִלַּת הַבְּרִיאָה לֹא הָיָה מָקוֹם לַבְּרִיאָה, מֵחֲמַת שֶׁהָיָה הַכֹּל אֵין סוֹף כַּנַּ"ל, כִּי בְּרִיאַת הָעוֹלָמוֹת, הֵן הֵן הַמִּדּוֹת כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּהֶכְרֵחַ צָרִיךְ הָאָדָם לְצַמְצֵם אוֹר הִתְלַהֲבוּת לִבּוֹ שֶׁהוּא עַד אֵין סוֹף, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה בַּעֲבוֹדָתֵנוּ, שֶׁנַּעֲבֹד אוֹתוֹ בְּעֻבְדּוֹת וּבְמִדּוֹת טוֹבוֹת, שֶׁזֶּה אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל־יְדֵי הַצִּמְצוּם כַּנַּ"ל. וּכְשֶׁמְּצַמְּצֵם אֶת אוֹר לַהֲבִיּוּת לִבּוֹ, אֲזַי נִשְׁאָר חָלָל פָּנוּי בַּלֵּב, בְּחִינַת: וְלִבִּי חָלָל בְּקִרְבִּי, (שֶׁזֶּהוּ סוֹד חָלָל הַפָּנוּי שֶׁהָיָה בִּתְחִלַּת הַבְּרִיאָה), וּבְתוֹךְ זֶה הֶחָלָל הַפָּנוּי נִתְגַּלִּין מִדּוֹתָיו הַטּוֹבוֹת, שֶׁהֵם סוֹד בְּרִיאַת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁהָיָה בְּתוֹךְ חָלָל הַפָּנוּי הַנַּ"ל. כִּי הַמִּדּוֹת הֵן הֵן הָעוֹלָמוֹת כַּנַּ"ל, הַיְנוּ כִּי עַל־יְדֵי הַצִּמְצוּם שֶׁמְּצַמְצֵם אֶת אוֹר הַהִתְלַהֲבוּת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, בְּחִינַת: וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא עוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה, וְעוֹשֶׂה מַעֲשִׂים טוֹבִים וּמִדּוֹת טוֹבוֹת, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הַמִּדּוֹת, שֶׁהֵן הָעוֹלָמוֹת, בְּתוֹךְ חָלָל הַפָּנוּי שֶׁבַּלֵּב. וְעִקַּר בְּרִיאַת הָעוֹלָמוֹת הָיָה עַל־יְדֵי חָכְמָה כַּנַּ"ל, וְזֶה הוּא בְּחִינַת מַה שֶּׁעִקַּר עֲבוֹדַת הַשֵּׁם לִזְכּוֹת לְמִדּוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, הוּא עַל־יְדֵי שֶׁשּׁוֹמֵר הַחָכְמָה שֶׁבַּלֵּב, שֶׁהוּא הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁבַּלֵּב, שֶׁצְּרִיכִין לִשְׁמֹר מְאֹד הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁבַּלֵּב, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמַת לֵב, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַיְצָרִין, כִּי מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת הֵם יֵצֶר טוֹב, וּמַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת הֵם יֵצֶר הָרָע. הַיְנוּ כְּשֶׁחוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת חָכְמָה שֶׁבַּלֵּב, אֲזַי עַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לִפְעֻלּוֹת וּמִדּוֹת טוֹבוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הַבְּרִיאָה, שֶׁהִיא הַמִּדּוֹת, בְּתוֹךְ חָלָל הַפָּנוּי, עַל־יְדֵי הַחָכְמָה שֶׁבַּלֵּב, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת שֶׁבַּלֵּב כַּנַּ"ל. אֲבָל כְּשֶׁחוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי הוּא מְקַלְקֵל הֶחָלָל שֶׁבַּלֵּב, שֶׁהוּא סוֹד חָלָל הַפָּנוּי, וַאֲזַי הוּא מְטַמְטֵם הֶחָלָל שֶׁבַּלֵּב, בִּבְחִינַת עָרְלַת לֵב וְכַנַּ"ל.
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות פ״ז
כ־2 דק׳ · כ־210 מילים · 33% מהספר עד סוף היום
לפי בחינת הימים נוראים ראוי שיהיה לנו אתרוג נאה. כי אמרי אנשי, כל נער יש לו אשה נאה. והאתרוג הוא בחינת אשה כמו שכתוב בזהר (תקונים נו:) שהאתרוג הוא בחינת "כלך יפה רעיתי ומום אין בך" (שיר השירים ד', ז'). ובימים נוראים ישראל הם בבחינת נער, כי אזי הם בבחינת "והנה נער בוכה, מיד ותחמל עליו" (שמות ב', ו'), כמו שכתוב בתקונים (דף כז.). ועל כן ראוי שיהיה לישראל אתרוג נאה כנ"ל. ומי שבוכה ביותר ונכנס ביותר בבחינת נער בוכה ראוי שיהיה לו אתרוג נאה ביותר כנ"ל. כי זה שאומרים העולם שכל נער יש לו אשה נאה, זה יש להבין. כי עקר השכל הוא מהמח.
והמח שואב ממח שבעצמות, שהוא נשקה על ידי לחות ושמנונית הגוף בבחינת "ומח עצמותיו ישקה" (איוב כ"א, כ"ד). כי על ידי לחות ושמנונית הגוף נשקה המח שבעצמות וזהו עקר קיום השכל כי עקר קיום השכל על ידי לחות ושמנונית הגוף כמובא במקום אחר (לקוטי מוהר"ן, חלק א', סימן ס'). ועל כן מי שהוא נער ואין שכלו בשלמות ונשאר מחו כנוס בעצמות כי אין שואב מחו ממח שבעצמות ומחמת זה אין שכלו בשלמות כנ"ל נמצא שנשאר המח כנוס בעצמות, ועל כן בת זוגו שנלקחה מן העצמות כמו שכתוב (בראשית ב', כ"ד): "ויקח אחת מצלעותיו" וכו' נמשך אליה רבוי המח שנשאר כנוס בעצמותיו אשר משם נלקחה כנ"ל.
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות ח׳
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 31% מהספר עד סוף היום
והוא בחכמתו הגדולה הבין תכף שטוב יותר מכמה טעמים לנסוע על הספינה מאדס כי מקצרים את הדרך הרבה שיש ממדינתנו לגלץ גם יוצאים מן הסכנה שיש כשנוסעים מגלץ, שיש סכנה גדולה כשיורדים מהנהר טונא על הים כמפורסם. על כן לא השגיח כלל על דברי העולם ונסע מניקולייב דרך אדס לסטנבול.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קכ״ג
כ־2 דק׳ · כ־180 מילים · 22% מהספר עד סוף היום
(כ) קֹדֶם שֶׁנָּסַע לְבַּרְדִּיטְשׁוֹב קִבֵּץ מִנְיָן עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים וְטָעַן לִפְנֵיהֶם עִם הַבַּעַל דָּבָר, וְאֵינִי יוֹדֵעַ הֵיטֵב עִנְיָן זֶה עַל בֻּרְיוֹ. וְאָמַר שֶׁמֵּאָז וָהָלְאָה כָּל מַה שֶּׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת מַנִּיחַ עַצְמוֹ הַבַּעַל דָּבָר לְאָרְכּוֹ וּלְרָחְבּוֹ לְקַלְקְלוֹ, וּמֵחֲמַת זֶה כָּבֵד מְאֹד לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁהוּא מְצַוֶּה, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעֶזְרוֹ. וּמִי שֶׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו הָיָה רוֹאֶה קְצָת מֵעִנְיָן זֶה. וְלֹא הָיָה לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שׁוּם מְנוּחָה כָּל יָמָיו, אֲפִלּוּ רֶגַע אַחַת. כִּי תָּמִיד הָיָה לוֹחֵם מִלְחֶמֶת הַשֵּׁם בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע וְכוּ', שֶׁאֲנִי זָקֵן שֶׁבִּקְדֻשָּׁה וְכוּ': כְּשֶׁהִתְחִיל הַזָּקֵן הַנַּ"ל לַחֲלֹק עָלָיו אָמַר: יָדַעְתִּי שֶׁיַּעֲמֹד עָלַי הַס"מ וְכוּ' אֲבָל תְּמִיָה לִי עַל שֶׁמָּסְרוּ זֹאת לְיָדוֹ. וְאָמַר דִּבְרֵי צַחוּת כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל מוּטָב שֶׁיַּפִּיל אָדָם עַצְמוֹ לְגוּב הָאֲרָיוֹת וְאַל יֻמְּסַר בְּיַד שׂוֹנְאָי, אֲבָל מַה עוֹשִׂים כְּשֶׁהַשּׂוֹנֶא בְּעַצְמוֹ הוּא אַרְיֵה כִּי וְכוּ'. אַךְ רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֵבּוּשׁ וַעֲצַת ה' הִיא תָקוּם. וְאָמַר שֶׁלְּעָתִיד לָבוֹא יִהְיֶה צְחוֹק נָאֶה עִמּוֹ אוֹיף יֶענֶער וֶועלְט וֶועט זַיין אַשֵׁיין שְׁפִּילְכֶען מִיט אִיהם. אֲחַר־כָּךְ אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל כַּמָּה תּוֹרוֹת הַנּוֹגְעִין לְעִנְיָן הַמַּחֲלוֹקֶת שֶׁל הַזָּקֵן הַנַּ"ל עַיֵּן שָׁם וְתָּבִין. בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר הִצִּילָנוּ מִמֶּנּוּ וְלִהְיוֹת בְּחֶלְקוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ זַ"ל:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · הצלחה · חלק ראשון · אות א׳ – אות י״ב
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 33% מהספר עד סוף היום
א. כָּל הַמּוֹצִיא מַעַשְׂרוֹתָיו כָּרָאוּי, אֵינוֹ מַפְסִיד כְּלוּם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ב. תִּתְחַבֵּר לְמַצְלִיחַ וְתַצְלִיחַ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ג. אֵין הַבְּרָכָה מְצוּיָה אֶלָּא בְּדָבָר הַסָּמוּי מִן הָעַיִן.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ד. הַצְלָחָה – סִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא הִיא.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ה. מִי שֶׁנִּפְסְקָה לוֹ הַהַצְלָחָה וְאֵינוֹ מַצְלִיחַ, לא בִּמְהֵרָה יַצְלִיחַ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ו. תֵּכֶף לְתַלְמִידֵי־חֲכָמִים בְּרָכָה בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ז. עֵסֶק הַתּוֹרָה הִיא סְגֻלָּה לְהַצְלָחָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ח. מִי שֶׁאֵינוֹ מְשַׁיֵּר פַּת עַל שֻׁלְחָנוֹ, אֵינוֹ רוֹאֶה סִימַן בְּרָכָה לְעוֹלָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ט. כֵּיוָן שֶׁלּא הִזְכִּיר אֶלָּא צַד אֶחָד הַטּוֹב וְלא הַהֵפֶךְ, אֵין זֶה נִחוּשׁ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗י. בַּיִת, תִּינוֹק וְאִשָּׁה הֵם סִימָן לְהַצְלָחָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יא. מִי שֶׁמְּגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ, אֵינוֹ מַצְלִיחַ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יב. מִי שֶׁהַשָּׁעָה מַצְלַחַת לוֹ, לִבּוֹ רָם עָלָיו גַּם אֵימָתוֹ מֻטֶּלֶת עַל הַבְּרִיּוֹת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה ט׳ · אות מ״ג
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 35% מהספר עד סוף היום
בִּשְׁעַת אֲכִילָתָם הִתְחִילוּ לְדַבֵּר יַחַד הִתְחִיל הֶחָכָם לְהוֹכִיחַ לוֹ דַּעְתּוֹ הַנַּ"ל, שֶׁאֵין מֶלֶךְ כְּלָל גָּעַר בּוֹ הַתָּם הַשר: הֲלּא אֲנִי בְּעַצְמִי רָאִיתִי אֶת הַמֶּלֶךְ! הֵשִׁיב לוֹ הֶחָכָם בִּשְׂחוֹק אַתָּה יוֹדֵעַ בְּעַצְמְךָ, שֶׁזֶּה הָיָה הַמֶּלֶךְ? אַתָּה מַכִּיר אוֹתוֹ וְאֶת אָבִיו וְאֶת זְקֵנוֹ שֶׁהָיוּ מְלָכִים? מֵאַיִן אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה מֶלֶךְ? אֲנָשִׁים הִגִּידוּ לְךָ שֶׁזֶּה מֶלֶךְ, וְרִמּוּ אוֹתְךָ בְּשֶׁקֶר וְחָרָה לְהַתָּם מְאד מְאד עַל דְּבַר הַמֶּלֶךְ עַל שֶׁהוּא כּוֹפֵר בַּמֶּלֶךְ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · חקירות וחכמות חיצוניות · אות ח׳ – אות ט׳
כ־2 דק׳ · כ־170 מילים · 33% מהספר עד סוף היום
עַל־יְדֵי דִּבּוּרִים רָעִים מִתְגַּבֶּרֶת וּמִתְפַּשֶּׁטֶת חָכְמוֹת הַפִילוֹסוֹפְיָא בָּעוֹלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, וּמַזֶּקֶת מְאֹד לְהָעוֹלָם רַחֲמָנָא לִצְלָן: (לק"א סי' ס"ג)
אִסּוּר גָּדוֹל לְעַיֵּן בְּסִפְרֵי הַמְחַקְּרִים. כִּי יֵשׁ כַּמָּה קֻשְׁיוֹת שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא עֲלֵיהֶם תֵּרוּץ בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק לֶעָתִיד לָבוֹא יִתְגַּלֶּה הַתֵּרוּץ, אֲבָל בְּזֶה הָעוֹלָם אִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָם בְּשׁוּם שֵׂכֶל. וּמִי שֶׁמְּעַיֵּן בְּאֵלּוּ הַחָכְמוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם, יִהְיֶה נִשְׁקָע וְנֶאֱבָד שָׁם לְעוֹלָם, כִּי עָלֶיהָ נֶאֱמַר: "כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן". כִּי אִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא בָּהֶם אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהָשִׁיב עַל הַקֻּשְׁיוֹת וְהַמְּבוּכוֹת שֶׁבָּהֶם בְּשׁוּם שֵׂכֶל. רַק יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי אֱמוּנָה עוֹבְרִים עַל כָּל הַחָכְמוֹת וְעַל כָּל הַמְּבוּכוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. כִּי הֵם מַאֲמִינִים בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה בְּלִי שׁוּם חֲקִירָה וְחָכְמָה, רַק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָאִים יִשְׂרָאֵל "עִבְרִים", עַל שֶׁעַל־יְדֵי אֱמוּנָתָם הֵם עוֹבְרִים וְעוֹלִים עַל כָּל מִינֵי חָכְמוֹת וַחֲקִירוֹת. כִּי אֵינָם צְרִיכִים לַחֲקֹר אַחַר הָאֱמֶת כְּלָל, כִּי הֵם יוֹדְעִים הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ עַל־יְדֵי אֱמוּנָתָם הַשְּׁלֵמָה, שֶׁמַּאֲמִינִים בְּהָאֱמֶת כְּפִי מַה שֶּׁקִּבְּלוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְעַל־יְדֵי זֶה הֵם עוֹבְרִים וְעוֹלִים עַל כָּל הַחָכְמוֹת כֻּלָּם: (לק"א סי' ס"ד אות ב')
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה נ״ד · קטע ג׳ – קטע ו׳
כ־5 דק׳ · כ־540 מילים · 38% מהספר עד סוף היום
וּתְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְמִדַּת הַהִסְתַּפְּקוּת, שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת מִסְתַּפֵּק בַּמֻּעָט מֵהָעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא אֶשְׁתַּמֵּשׁ בְּעִסְקֵי הָעוֹלָם הַזֶּה כִּי אִם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לְבַד בְּתַכְלִית הַצִּמְצוּם וְהַהִסְתַּפְּקוּת, בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ לְבַד וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁתְּזַכֵּנִי לְהַגְדָּלַת הַדַּעַת בֶּאֱמֶת, שֶׁאֶזְכֶּה לְהָבִין מִכָּל הַדְּבָרִים אֶת הָרְמָזִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם, אַף עַל פִּי כֵן, לֹא אֶהְיֶה נוֹטֶה כְּלָל לְהַרְבּוֹת חַס וְשָׁלוֹם בְּעִסְקֵי הָעוֹלָם הַזֶּה רַק לְהִסְתַּפֵּק בְּמוּעָט מְאד בְּצִמְצוּם גָּדוֹל בְּהֶכְרֵחִיּוּת לְבַד, וּבִקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה לְשִׁמְךָ לְבַד בֶּאֱמֶת וְעִקַּר עִסְקִי יִהְיֶה רַק בַּעֲבוֹדַת יְהוָה לַעֲסֹק כָּל יָמַי בַּתּוֹרָה וּתְפִילָּה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים וְתַעַזְרֵנִי שֶׁאֲפִלּוּ מִזֶּה הַהִסְתַּפְּקוּת וְהַהֶכְרֵחִיּוּת שֶׁתַּשְׁפִּיעַ לִי אֶזְכֶּה לְהַפְרִישׁ מִמֶּנּוּ לִצְדָקָה וְאֶזְכֶּה לְקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "טוֹב אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט" וְאֶזְכֶּה לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים הַרְבֵּה וְעַל יְדֵי הַצְּדָקָה שֶׁלִּי אֶזְכֶּה לְיַחֵד קֻדְּשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם "יְהוָה אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְאד הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ עטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה" אַתָּה יָדַעְתָּ "כִּי בַעַר אָנכִי מֵאִישׁ וְלֹא בִינַת אָדָם לִי", וְאֵין לִי שׁוּם שֵׂכֶל לְהַגְדִּיל דַּעְתִּי בְּכָל זֶה עַל כֵּן בָּאתִי לִפְרשׂ כַּפַּי אֵלֶיךָ מַלְכִּי וֵאלֹהָי, שֶׁתְּזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ שֶׁיִּהְיוּ נַעֲשִׂים אֶצְלֵנוּ כָּל הַתִּקּוּנִים הָאֵלֶּה מִמֵּילָא עַל יְדֵי הָעֲסָקִים וְהַמִּצְוֹת שֶׁאָנוּ עוֹסְקִים בְּכָל יוֹם, וְתִהְיֶה בְעֶזְרִי וּתְזַכֵּנִי לְהַמְשִׁיךְ עָלַי קְדֻשָּׁה גְדוֹלָה קדֶם הַשֵּׁנָה עַד שֶׁאֶזְכֶּה לִישַׁן בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה, וּשְׁנָתִי תֶּעֱרַב לִי עַד שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי הַשֵּׁנָה שֶׁתַּעֲלֶה נִשְׁמָתִי וְתִתְדַּבֵּק בְּעָלְמָא דְאָתֵי, עַד שֶׁתִּהְיֶה מַחֲשַׁבְתִּי דְּבוּקָה בְּעָלְמָא דְאָתֵי תָּמִיד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְתַעַזְרֵנִי וּתְזַכֵּנִי לְקַיֵּם בְּכָל יוֹם מִצְוַת צִיצִית וּתְפִלִּין וּקְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִילָּה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, בְּלֵב טוֹב וּבְשִׂמְחָה גְדוֹלָה, וּבִמְסִירַת נֶפֶשׁ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, וּבְכַוָּנָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה, עִם כָּל פְּרָטֵיהֶם וְדִקְדּוּקֵיהֶם וְכַוָּנוֹתֵיהֶם וְתַרְיַ"ג מִצְוֹת הַתְּלוּיִם בָּהֶם וּתְזַכֵּנִי לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה בְּכָל יוֹם וָיוֹם בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה וּבְשִׂמְחָה רַבָּה וְאַחַר כַּךְ תַּנְחֵנִי בְּצִדְקָתֶךָ לַעֲסֹק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְבָרֵר בֵּרוּרִים קְדוֹשִׁים, וּלְהַשְׁלִים נַפְשִׁי וְרוּחִי וְנִשְׁמָתִי עַל יְדֵי כָל הַדְּבָרִים שֶׁאֶקְנֶה וְאֶמְכּר, וְאֶזְכֶּה לֵידַע וּלְכַוֵּן לִקְנוֹת וְלִמְכּוֹר כָּל דָּבָר בְּעִתּוֹ בְּמוֹעֲדוֹ וּבִזְמַנּוֹ, בָּעֵת שֶׁהִגִּיעַ הַשָּׁעָה שֶׁיֵּצֵא הַדָּבָר מֵרְשׁוּתִי לִרְשׁוּת אַחֵר, אוֹ לְהֵפֶךְ כְּפִי הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּאוֹתוֹ הַדָּבָר וּכְפִי חֶלְקֵי נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁלִּי, בְּאפֶן שֶׁיֻּשְׁלְמוּ חֶלְקֵי נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁלִּי עַל יְדֵי הַמַּשָּׂא וּמַתָּן עַד שֶׁאֶזְכֶּה לַעֲשׂוֹת יִחוּד קֻדְּשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ עַל יְדֵי הַמַּשָּׂא וּמַתָּן שֶׁלִּי וְעַל יְדֵי כָל הָעֲסָקִים שֶׁלִּי וְנִזְכֶּה שֶׁיִּהְיוּ נַעֲשִׂין אֶצְלֵנוּ מִמֵּילָא כָּל הַתִּקּוּנִים וְהַיִּחוּדִים הָעֶלְיוֹנִים, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְזִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, לְאַדְבָּקָא מַחֲשַׁבְתָּא בְּעָלְמָא דְאָתֵי תָמִיד בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי מִשִּׁכְחָה שֶׁהִיא מִיתַת הַלֵּב, שֶׁלֹּא אֶשְׁכַּח אֶת תַּכְלִיתִי וְסוֹפִי וְלֹא אַסִּיחַ דַּעְתִּי לְעוֹלָם מִזִּכְרוֹן עָלְמָא דְאָתֵי.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתִּרְאֶה בְּעָנְיֵנוּ וְדָחֳקֵנוּ וַעֲמָלֵינוּ, וְתָשׁוּר בְּעָנְיֵנוּ וְתַבִּיט בַּעֲמָלֵנוּ וְתָצִיץ עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ, וְתַשְׁגִּיחַ עָלֵינוּ בְּעֵין חֶמְלָתֶךָ וְתִשְׁמְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הַטּוֹבִים, וְתַצִּילֵנוּ תָמִיד מֵרַע עַיִן, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָנוּ שׁוּם עַיִן רָעָה עַל שׁוּם אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם רַק נִסְתַּכֵּל תָּמִיד עַל כָּל אֶחָד בְּעַיִן טוֹבָה, וְנִזְכֶּה לִהְיוֹת מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם שְׁלשָׁה מִדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁהֵם עַיִן טוֹבָה וְנֶפֶשׁ שְׁפָלָה וְרוּחַ נְמוּכָה וְתִשְׁמְרֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ מִתַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע שֶׁיֵּשׁ לָהֶם שָׁלֹשׁ מִדּוֹת רָעוֹת שֶׁהֵם עַיִן רָעָה וְרוּחַ גְּבוֹהָה וְנֶפֶשׁ רְחָבָה אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, אַדִּירֵנוּ, בּוֹרְאֵנוּ, גּוֹאֲלֵנוּ, יוֹצְרֵנוּ, קְדוֹשֵׁנוּ, קְדוֹשׁ יַעֲקב רוֹעֵנוּ, רוֹעֵה יִשְׂרָאֵל, הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב לַכּל, טוֹב עַיִן בֶּאֱמֶת, זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְדַבֵּק בְּמִדּוֹתֶיךָ הַטּוֹבִים לִהְיוֹת טוֹב עַיִן בֶּאֱמֶת תָּמִיד וְתַצִּילֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מֵעַיִן רָעָה שֶׁלֹּא יִשְׁלֹט בָּנוּ שׁוּם עַיִן רָעָה מִשּׁוּם אָדָם וּמִשּׁוּם נִבְרָא שֶׁבָּעוֹלָם וְלֹא יִהְיֶה לְהָרַע עַיִן שׁוּם כּחַ וְשׁוּם שְׁלִיטָה וְלֹא יוּכַל לְהַזִּיק לָנוּ כְּלָל חַס וְשָׁלוֹם לֹא בְּגַשְׁמִיּוּת וְלֹא בְּרוּחָנִיּוּת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות ד · פסקה 1
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 33% מהספר עד סוף היום
עוֹד אָמַר לְעִנְיַן הִתְבּוֹדְדוּת שֶׁהָיָה דַּרְכּוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, לְזָרֵז מְאֹד בָּזֶה: לִהְיוֹת רָגִיל מְאֹד בְּהִתְבּוֹדְדוּת לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם וָיוֹם. וְאָמַר שֶׁאֲפִלּוּ אִם אֵין יְכוֹלִין לְדַבֵּר כְּלָל. אֲפִלּוּ כְּשֶׁמְדַבְּרִין רַק דִּבּוּר אֶחָד גַּם כֵּן טוֹב מְאֹד.
וְאָמַר שֶׁאֲפִלּוּ אִם אֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר רַק דִּבּוּר אֶחָד יִהְיֶה חָזָק בְּדַעְתּוֹ וִידַבֵּר אוֹתוֹ הַדִּבּוּר כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ. וַאֲפִלּוּ אִם יְבַלֶּה כַּמָּה וְכַמָּה יָמִים בְּדִבּוּר זֶה לְבַד גַּם זֶה טוֹב.
וְיִהְיֶה חָזָק וְאַמִּיץ וְיַרְבֶּה לְדַבֵּר אוֹתוֹ הַדִּבּוּר פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר. עַד שֶׁיְּרַחֵם עָלָיו הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיִפְתַּח פִּיו וְיוּכַל לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות ל · פסקה 1
כ־1 דק׳ · כ־130 מילים · 34% מהספר עד סוף היום
אֲבָל עִקַּר הַכֹּל הָיָה תָּלוּי בְּהָאָדָם הַבַּעַל בְּחִירָה, כִּי הוּא הָיָה צָרִיךְ לְתַקֵּן הַכֹּל עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִלְתַתָּא, וְעַל כֵּן עַתָּה גַּם כֵּן הָעִקָּר תָּלוּי בִּתְשׁוּבָה שֶׁל הָאָדָם. כִּי בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה עַל כָּל פָּנִים אֵיזֶה הִתְעוֹרְרוּת בְּעָלְמָא שֶׁהוּא בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא וְעַל כֵּן אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁעוֹמֵד בִּפְנֵי הַתְּשׁוּבָה וְ'עַד יוֹם מוֹתוֹ תְּחַכֶּה לוֹ' וְכוּ'.
כִּי אֲפִלּוּ אִם חָטָא כְּמוֹ שֶׁחָטָא אֲלָפִים פְּעָמִים עִם כָּל זֶה בְּכָל פַּעַם שֶׁמִּתְעוֹרֵר בְּאֵיזֶה הִתְעוֹרְרוּת לָשׁוּב אֶל הַשֵּׁם אֵין שׁוּם הִתְעוֹרְרוּת נֶאֱבָד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ:
'לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאָבִיד', כִּי עַל־יְדֵי הַתְּשׁוּבָה נִתְהַפְּכִין הָעֲווֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת, כִּי נַעֲשֶׂה תִּקּוּן עַל־יְדֵי הַקִּלְקוּלִים, כִּי כָּל מַה שֶּׁקִּלְקֵל וְהִמְשִׁיךְ הָאוֹר לְמָקוֹם שֶׁהִמְשִׁיךְ שֶׁזֶּה עִקַּר הַקִּלְקוּל, אֲבָל אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁנִּתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה הוּא מְקַיֵּם הַכֹּל וַאֲזַי נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא כֵּלִים חֲדָשִׁים וְנִמְשָׁךְ לְתוֹכָן אוֹר חָדָשׁ וְנִפְלָא.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · התחזקות · אות ג
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 40% מהספר עד סוף היום
כִּי בַעַר אָנֹכִי מֵאִישׁ וְלֹא בִינַת אָדָם לִי, וְכֵן בִּתְהִלִּים נֶאֱמַר: וַאֲנִי בַעַר וְלֹא אֵדָע, בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ מִכָּל שֶׁכֵּן אֶלֶף אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת קַל וָחֹמֶר אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים בִּפְרָט בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ. וְהַכְּלָל - שֶׁאֵין הָאָדָם יוֹדֵעַ כְּלָל, רַק צָרִיךְ לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, וְכָל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ - עֲשֵׂה, וְאָז טוֹב לְךָ לְעוֹלָם, וְסוֹף כָּל סוֹף תַּגִּיעַ לַתַּכְלִית הַטּוֹב וְהַנִּצְחִי בָּזֶה וּבַבָּא (הִלְכוֹת בָּשָׂר בְּחָלָב, הֲלָכָה ד', אוֹת י"ב):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קעו · פסקה 4 – פסקה 7
כ־6 דק׳ · כ־620 מילים · 35% מהספר עד סוף היום
אֲבָל לְעֵת עַתָּה אָנוּ צְרִיכִין יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים רַבִּים, כִּי צָרוֹת רַבּוֹת סְבָבוּנוּ מִכָּל צַד וּבִכְלָל וּבִפְרָט. וּמֵאֲלֵיכֶם תָּבִינוּ גֹּדֶל הַנַּחַת שֶׁהָיָה לָנוּ בְּיוֹם פּוּרִים בַּבֹּקֶר עַד שֶׁבָּכִיתִי בִּדְמָעוֹת מִגֹּדֶל הַצַּעַר שֶׁנָּגַע עַד הַנֶּפֶשׁ, אַךְ חַסְדֵי ה' לֹא תָמְנוּ שֶׁנָּתַן לִי כֹּחַ לְהִתְחַזֵּק עַל פִּי דַּרְכֵי עֲצוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת, עַד שֶׁהָפַכְתִּי קְצָת הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, וְהָלַכְתִּי בְּתֻמִּי וְאָמַרְתִּי: 'בָּרוּךְ הַשֵּׁם שֶׁאֲנִי לֹא שָׁבַרְתִּי הַחַלּוֹנוֹת בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ קָדוֹשׁ כָּזֶה הַנִּקְרָא עַל שֵׁם אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ הַנּוֹרָא מְאֹד זְצוּקַ"ל', וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הָיָה בְּעֶזְרִי שֶׁהִתְפַּלַּלְתִּי קְצָת בְּשִׂמְחָה וְקָרִינוּ הַמְגִלָּה כָּרָאוּי וְאַחַר כָּךְ הִתְחַלְנוּ לִשְׂמֹחַ קְצָת וְהָלַכְתִּי לְאָבִיו נֵרוֹ יָאִיר לְהוֹדִיעַ לוֹ כָּל זֶה. בְּתוֹךְ כָּךְ קִבַּלְתִּי מִשָּׁם הַמִּכְתָּבִים הַנַּ"ל, וְהָיָה לִי פַּחַד קְצָת לִקְרוֹתָם כִּי מִי יוֹדֵעַ מַה כָּתוּב בָּהֶם שֶׁלֹּא יְעַרְבְּבוּ לָנוּ חַס וְשָׁלוֹם שִׂמְחַת פּוּרִים, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ שֶׁהָיָה כָּתוּב בָּהֶם קְצָת יְשׁוּעוֹת, וְעַל יְדֵי זֶה נִתּוֹסֵף לָנוּ כֹּחַ בְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל, וּתְהִלָּה לָאֵל הָיִינוּ שְׂמֵחִים מְאֹד כַּמָּה שָׁעוֹת בְּיוֹם הַפּוּרִים הַקָּדוֹשׁ, וְרָקַדְנוּ הַרְבֵּה. וְגַם אָנֹכִי רָקַדְתִּי הַרְבֵּה בְּעֶזְרַת ה' יִתְבָּרַךְ, וְהַשִּׂמְחָה שֶׁלָּנוּ עַתָּה בְּפוּרִים הוּא חִדּוּשׁ וִישׁוּעַת ה' שֶׁנִּזְכֶּה לִשְׂמֹחַ בָּעֵת כָּזֹאת ה' יִגְמֹר בַּעַדֵנוּ שֶׁיִּהְיֶה סִימָן יְשׁוּעָה לָנוּ. וּלְעֵת עֶרֶב הָלַכְנוּ לְבֵית הַנְּגִידִים אֲנִי וְרַבִּי נַפְתָּלִי נֵרוֹ יָאִיר, וְנִתְעַכַּבְנוּ אֶצְלָם וְלֹא אָכַלְנוּ סְעוּדַת הַלַּיְלָה כְּלָל כִּי זֶה הָיָה מֻכְרָח לָנוּ יוֹתֵר לְדַבֵּר עִמָּם כַּאֲשֶׁר תָּבִינוּ מֵעַצְמְכֶם. כָּתַבְתִּי זֹאת לְמַעַן יִהְיֶה לָכֶם לְזִכָּרוֹן וּלְסַפֵּר לְדוֹר אַחֲרוֹן אֶת כָּל אֲשֶׁר עָבַר עָלֵינוּ בַּחֹרֶף הַזֶּה, וּבִפְרָט בִּימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה, וּבְוַדַּאי הַכֹּל לְטוֹבָה.
וְהִנֵּה כְּבָר הָיִיתִי מוּכָן לִנְסֹעַ לְבֵיתִי הַיּוֹם אוֹ מָחָר, אַךְ מֵחֲמַת עִנְיַן הַפִּרְצָה שֶׁעָשׂוּ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ שֶׁלָּנוּ אֲנִי מֻכְרָח לְהִתְעַכֵּב עוֹד פֹּה אֵיזֶה יָמִים, וּכְפִי הַנִּרְאֶה אֶתְעַכֵּב פֹּה עַד אַחַר שַׁבָּת הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה. עַל כֵּן תִּרְאֶה לִכְתֹּב לִי מִיָּד עַל יְדֵי הַפָּאסְט [הַדֹּאַר] אֶת כָּל אֲשֶׁר נִתְחַדֵּשׁ שָׁם אַחַר כְּתִיבַת מִכְתָּבָם הַנַּ"ל, גַּם יִכְתֹּב לִי בְּפֵרוּשׁ מִימֵי הַפּוּרִים הֶעָבַר אִם לֹא הָיָה חַס וְשָׁלוֹם אֵיזֶה הֶזֵּק בְּבֵיתִי אוֹ אֵצֶל אֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַכֹּל יוֹדִיעַ לִי בַּאֵר הֵיטֵב; גַם יוֹדִיעַ לִי תְּשׁוּבָה עַל מַה שֶּׁלִּבּוֹ נוֹקְפוֹ מֵחֲמַת שֶׁסִּפְּרוּ לָנוּ בְּנֵי הַנְּעוּרִים שֶׁבָּאוּ לְפֹה בְּעֶרֶב שַׁבָּת הֶעָבַר הֲלֹא הֵם רַבִּי יוֹסֵף בר"י וְהַבָּחוּר לֵייזֶיר שֶׁיִּחְיֶה שֶׁהַזַּאסַאדַאטִיל טַאמַאשֶׁעוֶוסְקֶע עִם הַדִּיסַאטְנִיקֶיס [שֶׁהַקָּצִּין וְחַיָלָיו] חִפְּשׂוּ אוֹתִי בְּבֵית הָרַב יִשְׂרָאֵל בֶּן אִיצֶיא פִיטְשֶׁערִיר, עַל כֵּן יִרְאֶה בְּחָכְמָתוֹ לִשְׁאֹל אֶת הָאָדוֹן הַגַּרַדַנְטְשִׁיק אִם הָיָה עַל פִּי יְדִיעָתוֹ. וְאִם לֹא הָיָה עַל פִּי יְדִיעָתוֹ, יִרְאֶה לְהַזְהִיר אֶת טַאמַאשֶׁעוֶוסְקֶע הַנַּ"ל, וְכָל הַמּוֹשְׁלִים הַקְּטַנִּים שֶׁתַּחְתָּיו שֶׁיִּהְיוּ נִזְהָרִים שֶׁלֹּא לֵילֵךְ חַס וְשָׁלוֹם אֵלַי בְּלִי רְשׁוּתוֹ שֶׁלֹּא לְהַפְחִידֵנִי חַס וְשָׁלוֹם. וּמֵאֵלָיו יָבִין אֵיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל בָּזֶה לְטוֹבָתִי, וְלִכְתֹּב לִי תֵּכֶף תְּשׁוּבָה בְּרוּרָה בְּאֵיזֶה כֹּחַ הָלְכוּ הַנַּ"ל לְחַפֵּשׂ אוֹתִי.
וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם עָלַי וְעַל כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁבִּסְבִיבוֹתֵינוּ וְיוֹצִיאֵנוּ מְהֵרָה מִכָּל צָרוֹתֵינוּ וְיַפִּיל שׂוֹנְאֵינוּ תַחְתֵּינוּ מְהֵרָה, וְאֶזְכֶּה לָשׁוּב לְבֵיתִי לְשָׁלוֹם מְהֵרָה עַל כָּל פָּנִים אַחַר שַׁבָּת הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, וְנִזְכֶּה שֶׁיִּתְקַיֵּם עַל תִּילָהּ הַבֵּית הַמִּדְרָשׁ שֶׁלָּנוּ וְלִגְמֹר הַבִּנְיָן בִּשְׁלֵמוּת בַּשָּׁנָה הַזֹּאת; וַאֲנַחְנוּ צְרִיכִין לְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל מַה שֶּׁאָנוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל תֹּקֶף עַל יְדֵי מִשְׁפָּט הַקֵּיסָר יָרוּם הוֹדוּ, כִּי מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ בְּוַדַּאי אֵינוֹ מַסְכִּים עַל הַגְּזֵלוֹת וְהָרְצִיחוֹת שֶׁעוֹשִׂין לָנוּ. אֲבָל עִקַּר תִּקְווֹתֵינוּ הוּא רַק עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, כִּי אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. אַתּוּן מֵהָתָם וַאֲנַן מֵהָכָא, קִרְאוּ אֶל ה' וְהִתְחַנְּנוּ אֵלָיו, בִּבְכִי וּבְתַחֲנוּנִים נָבוֹא לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ כְּבֵן לִפְנֵי אָבִיו וּכְעֵין עֶבֶד אֶל אֲדוֹנָיו, אִם כְּבָנִים אִם כַּעֲבָדִים הִשְׁתַּדְּלוּ וְהַרְבּוּ תְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא ה' מִשָּׁמַיִם.
וְגַם צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק וּלְשַׂמֵּחַ נַפְשֵׁנוּ בְּכָל יוֹם, כִּי הַמִּלְחָמָה הַזֹּאת לֹא לְיוֹם אֶחָד. וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁיַּעֲזֹר לָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהִנָּצֵל מֵהֶם כַּאֲשֶׁר בִּטְחוֹנֵנוּ חָזָק בְּגֹדֶל כֹּחוֹ שֶׁל זָקֵן דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יוּכְלוּ לָנוּ בְּעֶזְרַת ה' יִתְבָּרַךְ, אַף עַל פִּי כֵן אִי אֶפְשָׁר לְכָל אֶחָד לְהִנָּצֵל מִמְּנִיעוֹת וְיִסּוּרִים וּמִלְחָמוֹת. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל בְּחֶסֶד גָּדוֹל, עַל כֵּן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיֵּלֵךְ כָּל אֶחָד עִם מַה שֶּׁלִּמֵד אוֹתָנוּ הוּא זַ"ל לְיַחֵד שָׁעָה אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם, וִיפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּשְׁאָר הַיּוֹם יִהְיֶה בְּשִׂמְחָה כִּי חֶדְוַת ה' הִוא מָעֻזְּכֶם, וּבָעִתִּים הַלָּלוּ צְרִיכִין לֵילֵךְ בָּזֶה יוֹתֵר וְיוֹתֵר.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות א' · פסקה 31 – פסקה 1
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 34% מהספר עד סוף היום
רַב אַשִׁי שֶׁחִבֵּר הַתַּלְמוּד בַּבְלִי. רַב אַשִׁי בַּר נָתָן. אַשִׁיאָן. אַשִׁיאָן בַּר נִדְבָּךְ. אַשְׁייָן בַּר נִידְבָּה. אַשְׁיָין נַגְרָאִי.
ר' אַשְׁיָין בְּר' יָקִים. אֵשִׁיאֵל.
בַּאלִי. בָּבָא בֶּן בּוּטָא. רַב בִּבִי. בֶּן בַּג בַּג. בְּהֵא. רַב בּוּדְיָא. ר' בּוּרְקִי. בַּטִיטֵיי.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן ס״ב · סעיף י״ז – סעיף ה׳
כ־6 דק׳ · כ־590 מילים · 32% מהספר עד סוף היום
וְכֵן מִי שֶׁאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ, לִתֵּן לוֹ אֵיזֶה מַתָּנָה קְטַנָּה, שֶׁזֶּה סָמַךְ בְּדַּעְתּוֹ שֶׁבְּוַדַּאי יִתֵּן לוֹ, אִם חָזַר וְלֹא נָתַן לוֹ, הֲרֵי זֶה מִמְחֻסְּרֵי אֲמָנָה. אֲבָל בְּמַתָּנָה מְרֻבָּה אֵין בָּהּ חֶסְרוֹן אֲמָנָה, שֶׁהֲרֵי זֶה לֹא סָמַךְ דַּעְתּוֹ עַל זֶה. וּמִכָּל מָקוֹם בְּשָׁעָה שֶׁהוּא אוֹמֵר לִתֵּן לוֹ, צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּדַעַת גְּמוּרָה, וְלֹא יְהֵא בְּדַעְתּוֹ לְשַׁנּוֹת, כִּי לְדַבֵּר אֶחָד בַּפֶּה וְאֶחָד בַּלֵּב, אָסוּר מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר הִין צֶדֶק, וַהֲלֹא הִין בִּכְלָל אֵיפָה הוּא, אֶלָּא שֶׁיְהֵא הֵן שֶׁלְּךָ וְלָאו שֶׁלְּךָ צֶדֶק. וְכָל זֹאת לֶעָשִׁיר. אֲבָל הָאוֹמֵר לִתֵּן לֶעָנִי, בֵּין מַתָּנָה מֻעֶטֶת בֵּין מַתָּנָה מְרֻבָּה, אֵינוֹ יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ מִן הַדִּין, מִפְּנֵי שֶׁנַּעֲשֶׂה כְּמוֹ נֵדֶר. וַאֲפִלּוּ גָּמַר בְּלִבּוֹ לִתֵּן, צָרִיךְ לְקַיֵּם מַחְשַׁבְתּוֹ (סִימָן ר"ד רי"ב רמ"ט. וביורה דעה סִימָן רנ"ח וז"ש).
הָרוֹצֶה לִמְכֹּר קַרְקַע אוֹ בַּיִת, וּבָאוּ שְׁנַיִם, כָּל אֶחָד אוֹמֵר: אֲנִי אֶקַּח בְּדָמִים אֵלּוּ, וְאֵין אֶחָד מֵהֶם בַּעַל הַמֶּצֶר, אִם הָיָה אֶחָד מֵהֶם מִיּושְׁבֵי עִירוֹ וְהַשֵּׁנִי מֵעִיר אַחֶרֶת, בֶּן עִירוֹ קוֹדֵם. הָיוּ שְׁנֵיהֶם מִיּושְׁבֵי עִירוֹ וְאֶחָד מֵהֶם שְׁכֵנוֹ, שְׁכֵנוֹ קוֹדֵם. וְאִם הַשֵּׁנִי הוּא חֲבֵרוֹ הָרָגִיל עִמּוֹ וּשְׁכֵנוֹ אֵינוֹ רָגִיל עִמּוֹ כְּלָל, חֲבֵרוֹ קוֹדֵם. הָיָה אֶחָד מֵהֶם חֲבֵרוֹ וְאֶחָד מֵהֶם קְרוֹבוֹ, חֲבֵרוֹ קוֹדֵם, שֶׁנֶּאֱמַר טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב מֵאָח רָחוֹק. אֲבָל לִשְׁאָר כָּל אָדָם, קְרוֹבוֹ קוֹדֵם, חוּץ מִתַּלְמִיד חָכָם שֶׁקוֹדֵם וַאֲפִלּוּ לִשְׁכֵנוֹ וַחֲבֵרוֹ הָרָגִיל אֶצְלוֹ. אֲבָל אִם הָיָה אֶחָד מֵהֶם בַּעַל הַמֶּצֶר, הוּא קוֹדֵם לְכֻלָּם. וַאֲפִלּוּ לְאֶחָד שֶׁמְּכָרוֹ לְאַחֵר, יָכוֹל בַּעַל הַמֶּצֶר לִתֵּן אֶת הַדָּמִים לְהַלּוֹקֵחַ וּלְסַלֵּק אוֹתוֹ. וַאֲפִלּוּ לְאַחַר שֶׁמְּכָרוֹ לְאַחֵר, יָכוֹל בַּעַל הַמֶּצֶר לִתֵּן אֶת הַדָּמִים לְהַלּוֹקֵחַ וּלְסַלֵּק אוֹתוֹ. וַאֲפִלּוּ הַלּוֹקֵחַ הוּא תַּלְמִיד חָכָם וְשָׁכֵן וְקָרוֹב לַמּוֹכֵר, וְהַמִּצְרָן הוּא עַם הָאָרֶץ וְרָחוֹק מִן הַמּוֹכֵר, הַמִּצְרָן קוֹדֵם וּמְסַלֵּק אֶת הַלּוֹקֵחַ. וְכָל קְדִימוֹת אֵלּוּ, מִצְוַת חֲכָמִים הֵם, לְקַיֵּם מַה שֶׁנֶּאֱמַר וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב בְּעֵינֵי ה' (סִימָן קע"ה ורז"ש).
כְּשֵׁם שֶׁאוֹנָאָה אֲסוּרָה בְּמִקָּח וּמִמְכָּר, כָּךְ אֲסוּרָה אוֹנָאָה בִּדְבָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ, זוֹ אוֹנָאַת דְּבָרִים. וּגְדוֹלָה אוֹנָאַת דְּבָרִים מֵאוֹנָאַת מָמוֹן, שֶׁזֶה נִתָּן לְהִשָּׁבוֹן וְזֶה לֹא נִתָּן לְהִשָּׁבוֹן, זֶה בְּמָמוֹנוֹ וְזֶה בְּגוּפוֹ. וְהַצּוֹעֵק עַל אוֹנָאַת דְּבָרִים, נַעֲנָה מִיָּד. וְצָרִיךְ לִזָּהֵר בְּיוֹתֵר מֵאוֹנָאַת אִשְׁתּוֹ, שֶׁלֹּא לְצַעֲרָהּ בִּדְבָרִים, לְפִי שֶׁהָאִשָּׁה רַכָּה בַּטֶּבַע, וְעַל צַעַר מְעַט הִיא בּוֹכָה, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַקְפִּיד עַל הַדְּמָעוֹת, וְשַׁעֲרֵי דְּמָעוֹת לֹא נִנְעֲלוּ.
כֵּיצַד הוּא אוֹנָאַת דְּבָרִים. לֹא יֹאמַר לַחֲבֵרוֹ, בְּכַמָּה אַתָּה רוֹצֶה לִתֵּן חֵפֶץ זֶה, וְהוּא אֵינוֹ רוֹצֶה לִקְנֹתוֹ. הָיָה אֶחָד מְבַקֵּשׁ לִקְנֹת תְּבוּאָה, לֹא יֹאמַר לוֹ, לֵךְ אֵצֶל פְּלוֹנִי, וְהוּא יוֹדֵעַ שֶׁאֵין לוֹ לִמְכֹּר. אִם הָיָה חֲבֵרוֹ בַּעַל תְּשׁוּבָה לֹא יֹאמַר לוֹ, זְכוֹר מַעֲשֶׂיךָ הָרִאשׁוֹנִים. אִם בָּאוּ יִסּוּרִים עַל חֲבֵרוֹ, רַחְמָנָא לִצְלָן, לֹא יֹאמַר לוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ חַבְרֵי אִיּוֹב לְאִיּוֹב, הֲלֹא יִרְאָתְךָ כִּסְלָתֶךָ וְגוֹ', זְכֹר נָא מִי הוּא נָקִי אָבָד, (וְהֵם שֶׁאָמְרוּ לוֹ כֵּן, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה מְעַוֵּת דְּבָרִים כְּלַפֵּי הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמִדּוֹתָיו). אִם שָׁאֲלוּ מֵאִתּוֹ אֵיזֶה דְּבַר חָכְמָה, לֹא יֹאמַר לְמִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אוֹתָהּ חָכְמָה, מָה אַתָּה תָּשִׁיב בַּדָּבָר הַזֶּה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ שֶׁהֵם צַעַר הַלֵּב.
מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׁם כִּנּוּי לִגְנַאי, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא רָגִיל בְּאוֹתוֹ כִּנּוּי, וְאֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ בּוֹ, אִם זֶה כַּוָּנָתוֹ לְבַיְשׁוֹ, אָסוּר לִקְרֹתוֹ בְּכִנּוּי זֶה, מִשּׁוּם אוֹנָאַת דְּבָרִים.
אָסוּר לִגְנֹב דַּעַת הַבְּרִיּוֹת (פֵּרוּשׁ לְרַמּוֹת בִּדְבָרִים, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ חֶסְרוֹן מָמוֹן), אֲפִלּוּ דַּעַת עוֹבֵד כּוֹכָבִים. וְלָכֵן אָסוּר לִמְכֹּר לוֹ בְּשַׂר נְבֵלָה בְּחֶזְקַת שְׁחוּטָה. אִם מוֹכֵר אֵיזֶה דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מוּם, אַף עַל פִּי שֶׁהַדָּבָר שָׁוֶה כְּמוֹ שֶׁהוּא מוֹכְרוֹ לוֹ, מִכָּל מָקוֹם צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ לְהַלּוֹקֵחַ אֶת הַמּוּם (וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן קפ"ב סָעִיף ד') (וּבְמַתָּנָה לֵכָּא מִשּׁוּם גְּנֵבַת דַּעַת).
לֹא יְבַקֵּשׁ מֵחֲבֵרוֹ שֶׁיֹּאכַל אֶצְלוֹ כְּשֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא יֹאכֵל. לֹא יִתֵּן לוֹ מַתָּנָה כְּשֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא יְקַבֵּל, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, שֶׁהוּא אֶחָד בַּפֶּה וְאֶחָד בַּלֵּב, יַרְאֶה לַחֲבֵרוֹ שֶׁהוּא מְכַבְּדוֹ, וְאֵין כַּוָּנָתוֹ שְׁלֵמָה, אָסוּר, אֶלָּא יְהֵא תָּמִיד פִּיו וְלִבּוֹ שָׁוִים, וְיִנְהַג בִּשְׂפַת אֱמֶת וְרוּחַ נָכוֹן וְלֵב טָהוֹר.
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה נ״ד
וּתְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְמִדַּת הַהִסְתַּפְּקוּת, שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת מִסְתַּפֵּק בַּמֻּעָט מֵהָעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא אֶשְׁתַּמֵּשׁ בְּעִסְקֵי הָעוֹלָם הַזֶּה כִּי אִם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לְבַד בְּתַכְלִית הַצִּמְצוּם וְהַהִסְתַּפְּקוּת, בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ לְבַד וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁתְּזַכֵּנִי לְהַגְדָּלַת הַדַּעַת בֶּאֱמֶת, שֶׁאֶזְכֶּה לְהָבִין מִכָּל הַדְּבָרִים אֶת הָרְמָזִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם, אַף עַל פִּי כֵן, לֹא אֶהְיֶה נוֹטֶה כְּלָל לְהַרְבּוֹת חַס וְשָׁלוֹם בְּעִסְקֵי הָעוֹלָם הַזֶּה רַק לְהִסְתַּפֵּק בְּמוּעָט מְאד בְּצִמְצוּם גָּדוֹל בְּהֶכְרֵחִיּוּת לְבַד, וּבִקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה לְשִׁמְךָ לְבַד בֶּאֱמֶת וְעִקַּר עִסְקִי יִהְיֶה רַק בַּעֲבוֹדַת יְהוָה לַעֲסֹק כָּל יָמַי בַּתּוֹרָה וּתְפִילָּה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים וְתַעַזְרֵנִי שֶׁאֲפִלּוּ מִזֶּה הַהִסְתַּפְּקוּת וְהַהֶכְרֵחִיּוּת שֶׁתַּשְׁפִּיעַ לִי אֶזְכֶּה לְהַפְרִישׁ מִמֶּנּוּ לִצְדָקָה וְאֶזְכֶּה לְקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "טוֹב אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט" וְאֶזְכֶּה לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים הַרְבֵּה וְעַל יְדֵי הַצְּדָקָה שֶׁלִּי אֶזְכֶּה לְיַחֵד קֻדְּשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם "יְהוָה אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְאד הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ עטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה" אַתָּה יָדַעְתָּ "כִּי בַעַר אָנכִי מֵאִישׁ וְלֹא בִינַת אָדָם לִי", וְאֵין לִי שׁוּם שֵׂכֶל לְהַגְדִּיל דַּעְתִּי בְּכָל זֶה עַל כֵּן בָּאתִי לִפְרשׂ כַּפַּי אֵלֶיךָ מַלְכִּי וֵאלֹהָי, שֶׁתְּזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ שֶׁיִּהְיוּ נַעֲשִׂים אֶצְלֵנוּ כָּל הַתִּקּוּנִים הָאֵלֶּה מִמֵּילָא עַל יְדֵי הָעֲסָקִים וְהַמִּצְוֹת שֶׁאָנוּ עוֹסְקִים בְּכָל יוֹם, וְתִהְיֶה בְעֶזְרִי וּתְזַכֵּנִי לְהַמְשִׁיךְ עָלַי קְדֻשָּׁה גְדוֹלָה קדֶם הַשֵּׁנָה עַד שֶׁאֶזְכֶּה לִישַׁן בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה, וּשְׁנָתִי תֶּעֱרַב לִי עַד שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי הַשֵּׁנָה שֶׁתַּעֲלֶה נִשְׁמָתִי וְתִתְדַּבֵּק בְּעָלְמָא דְאָתֵי, עַד שֶׁתִּהְיֶה מַחֲשַׁבְתִּי דְּבוּקָה בְּעָלְמָא דְאָתֵי תָּמִיד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְתַעַזְרֵנִי וּתְזַכֵּנִי לְקַיֵּם בְּכָל יוֹם מִצְוַת צִיצִית וּתְפִלִּין וּקְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִילָּה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, בְּלֵב טוֹב וּבְשִׂמְחָה גְדוֹלָה, וּבִמְסִירַת נֶפֶשׁ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, וּבְכַוָּנָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה, עִם כָּל פְּרָטֵיהֶם וְדִקְדּוּקֵיהֶם וְכַוָּנוֹתֵיהֶם וְתַרְיַ"ג מִצְוֹת הַתְּלוּיִם בָּהֶם וּתְזַכֵּנִי לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה בְּכָל יוֹם וָיוֹם בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה וּבְשִׂמְחָה רַבָּה וְאַחַר כַּךְ תַּנְחֵנִי בְּצִדְקָתֶךָ לַעֲסֹק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְבָרֵר בֵּרוּרִים קְדוֹשִׁים, וּלְהַשְׁלִים נַפְשִׁי וְרוּחִי וְנִשְׁמָתִי עַל יְדֵי כָל הַדְּבָרִים שֶׁאֶקְנֶה וְאֶמְכּר, וְאֶזְכֶּה לֵידַע וּלְכַוֵּן לִקְנוֹת וְלִמְכּוֹר כָּל דָּבָר בְּעִתּוֹ בְּמוֹעֲדוֹ וּבִזְמַנּוֹ, בָּעֵת שֶׁהִגִּיעַ הַשָּׁעָה שֶׁיֵּצֵא הַדָּבָר מֵרְשׁוּתִי לִרְשׁוּת אַחֵר, אוֹ לְהֵפֶךְ כְּפִי הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּאוֹתוֹ הַדָּבָר וּכְפִי חֶלְקֵי נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁלִּי, בְּאפֶן שֶׁיֻּשְׁלְמוּ חֶלְקֵי נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁלִּי עַל יְדֵי הַמַּשָּׂא וּמַתָּן עַד שֶׁאֶזְכֶּה לַעֲשׂוֹת יִחוּד קֻדְּשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ עַל יְדֵי הַמַּשָּׂא וּמַתָּן שֶׁלִּי וְעַל יְדֵי כָל הָעֲסָקִים שֶׁלִּי וְנִזְכֶּה שֶׁיִּהְיוּ נַעֲשִׂין אֶצְלֵנוּ מִמֵּילָא כָּל הַתִּקּוּנִים וְהַיִּחוּדִים הָעֶלְיוֹנִים, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְזִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, לְאַדְבָּקָא מַחֲשַׁבְתָּא בְּעָלְמָא דְאָתֵי תָמִיד בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי מִשִּׁכְחָה שֶׁהִיא מִיתַת הַלֵּב, שֶׁלֹּא אֶשְׁכַּח אֶת תַּכְלִיתִי וְסוֹפִי וְלֹא אַסִּיחַ דַּעְתִּי לְעוֹלָם מִזִּכְרוֹן עָלְמָא דְאָתֵי.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתִּרְאֶה בְּעָנְיֵנוּ וְדָחֳקֵנוּ וַעֲמָלֵינוּ, וְתָשׁוּר בְּעָנְיֵנוּ וְתַבִּיט בַּעֲמָלֵנוּ וְתָצִיץ עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ, וְתַשְׁגִּיחַ עָלֵינוּ בְּעֵין חֶמְלָתֶךָ וְתִשְׁמְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הַטּוֹבִים, וְתַצִּילֵנוּ תָמִיד מֵרַע עַיִן, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָנוּ שׁוּם עַיִן רָעָה עַל שׁוּם אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם רַק נִסְתַּכֵּל תָּמִיד עַל כָּל אֶחָד בְּעַיִן טוֹבָה, וְנִזְכֶּה לִהְיוֹת מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם שְׁלשָׁה מִדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁהֵם עַיִן טוֹבָה וְנֶפֶשׁ שְׁפָלָה וְרוּחַ נְמוּכָה וְתִשְׁמְרֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ מִתַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע שֶׁיֵּשׁ לָהֶם שָׁלֹשׁ מִדּוֹת רָעוֹת שֶׁהֵם עַיִן רָעָה וְרוּחַ גְּבוֹהָה וְנֶפֶשׁ רְחָבָה אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, אַדִּירֵנוּ, בּוֹרְאֵנוּ, גּוֹאֲלֵנוּ, יוֹצְרֵנוּ, קְדוֹשֵׁנוּ, קְדוֹשׁ יַעֲקב רוֹעֵנוּ, רוֹעֵה יִשְׂרָאֵל, הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב לַכּל, טוֹב עַיִן בֶּאֱמֶת, זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְדַבֵּק בְּמִדּוֹתֶיךָ הַטּוֹבִים לִהְיוֹת טוֹב עַיִן בֶּאֱמֶת תָּמִיד וְתַצִּילֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מֵעַיִן רָעָה שֶׁלֹּא יִשְׁלֹט בָּנוּ שׁוּם עַיִן רָעָה מִשּׁוּם אָדָם וּמִשּׁוּם נִבְרָא שֶׁבָּעוֹלָם וְלֹא יִהְיֶה לְהָרַע עַיִן שׁוּם כּחַ וְשׁוּם שְׁלִיטָה וְלֹא יוּכַל לְהַזִּיק לָנוּ כְּלָל חַס וְשָׁלוֹם לֹא בְּגַשְׁמִיּוּת וְלֹא בְּרוּחָנִיּוּת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ההתאמה בין התפילה לתורה מחושבת לפי דמיון לשוני בין הטקסטים, ולא לקוחה מהספר עצמו.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה מ״ט · התורה והתפילה זו לצד זו
סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 120 מתוך 355 במחזור של שנת ה׳תשפ״ח
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־37 דק׳
פרשת השבוע: וארא
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־29 בינואר 2028, בשעה 17:09 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ראש חדש
שֹׁרֶשׁ הַתְּשׁוּבָה הוּא רֹאשׁ חֹדֶשׁ. עַל כֵּן בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ מִשְׁתַּלְשֶׁלֶת הַתְּשׁוּבָה בְּכָל הַנִּבְרָאִים וּמַגִּיעַ לָהֶם הִרְהוּר תְּשׁוּבָה. וַאֲפִלּוּ רְשָׁעִים שֶׁבַּגֵּיהִנֹּם מֻכְרָחִים לְאֵיזֶה חֲרָטָה בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, שֶׁשָּׁבִין וּמִתְחָרְטִין וּמוֹדִים וּמִתְבַּיְּשִׁים: (לק"א סי' י' אות ט')
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · שבת
שַׁבָּת הוּא בְּחִינַת בֵּן, בְּחִינַת נֹחַ, נַיְחָא דְּעִלָּאִין וְתַתָּאִין שֶׁהוּא מְנַחֵם וּמְשַׂמֵּחַ הַכֹּל מִן הָעַצְבוּת, וְאָז נִתְרוֹמְמִין וְנִתְעַלִּין כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁל שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל מִן הָעַצְבוּת וְנִמְשָׁךְ עֲלֵיהֶם שִׂמְחָה. וְעַל־יְדֵי הַלֵּל וְהוֹדָאָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי לִמּוּד הֲלָכוֹת, זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ הַקְּדֻשָּׁה וְהַשִּׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, שֶׁנִּזְכֶּה גַּם בִּימֵי הַחֹל לְשִׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת, לִשְׂמֹחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְלַעֲשׂוֹת כָּל הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה גַּם בִּימֵי הַחֹל. וְעַל־יְדֵי זֶה נִתְגַּלֶּה אַחְדוּת הַפָּשׁוּט מִתּוֹךְ פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת, שֶׁיּוֹדְעִין שֶׁכָּל הַפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת נִמְשָׁכִין מֵאֶחָד הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֹּאת הַבְּחִינָה יְקָרָה מְאֹד לְמַעְלָה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת אֲפִלּוּ אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ: (לק"ת סי' ב' אות ה' ו')
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.