פותחים את היום עם תורת רבנו
יום ראשון, ל׳ בשבט ה׳תשפ״ח · 27 בפברואר 2028
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה נ״ט · אות ה׳ – אות ו׳
כ־8 דק׳ · כ־810 מילים · 39% מהספר עד סוף היום
ה וְזֶהוּ: וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמוֹתַי יָד וָשֵׁם טוֹב מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת (ישעיהו נ״ו:ה׳). יָד וָשֵׁם דַּיְקָא, בִּזְכוּת שְׁמִירַת שַׁבְּתוֹתַי הַנַּ"ל, הַיְנוּ עִגּוּלָא וְרִבּוּעָא הַנַּ"ל. יָד בְּחִינַת רִבּוּעָא, בְּחִינַת מִשְׁפָּט הַנַּ"ל, בִּבְחִינַת (דברים ל״ב:מ״א): וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי. שֵׁם זֶה בְּחִינַת עִגּוּלָא, בִּבְחִינַת (תהילים כ״ג:ג׳): יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ. וְיָד, הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לְהַעֲמִיד תַּלְמִידִים הֲגוּנִים, וּלְהַמְשִׁיךְ בָּהֶם רוּחַ חָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ל״ד:ט׳): וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מָלֵא רוּחַ חָכְמָה כִּי סָמַךְ מֹשֶׁה יָדָיו עָלָיו. וְכֹחַ הַזֶּה יִהְיֶה לוֹ מִבֵּית ה', שֶׁמַּעְיַן הַחָכְמָה יוֹצֵא מִבֵּית ה' (יואל ד), כִּי בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת (משלי כ״ד:ג׳). וְשֵׁם, הַיְנוּ שֶׁיִּזְכֶּה לְשֵׁם טוֹב, שֶׁכָּל הַנְּפָשׁוֹת יִתְאַוּוּ תַּאֲוָה לִהְיוֹת נִשְׁרָשִׁים בִּשְׁמוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא הַנֶּפֶשׁ, בִּבְחִינַת (בראשית ב׳:י״ט): נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ; וְיִתְאַוּוּ לִהְיוֹת נִשְׁרָשִׁים בְּנַפְשׁוֹ, בִּבְחִינַת (ישעיהו כ״ו:ח׳): לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ תַּאֲוַת נָפֶשׁ. וְלַשֵּׁם הַזֶּה יִזְכּוּ מֵחֲמַת בְּחִינַת חוֹמָה. וְזֶה בְּחִינוֹת חוֹמָה, בְּחִינַת מַאֲרִיךְ אַף, שֶׁיִּכְבֹּשׁ כַּעֲסוֹ. כִּי עֲשִׁירוּת וּכְבִישַׁת כַּעַס – בְּחִינָה אַחַת, וְנִקְרָאִים חוֹמָה, כִּי מִי שֶׁהוּא מְקַלְקֵל חוֹמָה שֶׁל עֲשִׁירוּת, וְלוֹקֵחַ לְעַצְמוֹ כַּעַס וְחֵמָה, וּמֵחוֹמָה עוֹשֶׂה חֵמָה, כִּי שְׁנֵיהֶם מִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיהו א׳:י״ד): מִצָפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה, וּכְתִיב (איוב ל״ז:כ״ב): מִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶה; וַעֲשִׁירוּת הִיא חוֹמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי י״ח:י״א): הוֹן עָשִׁיר קִרְיַת עֻזּוֹ וּכְחוֹמָה נִשְׂגָּבָה בְּמַשְׂכִּתוֹ; וּבְכַעַס כְּתִיב (שם כה): עִיר פְּרוּצָה אֵין חוֹמָה אִישׁ אֲשֶׁר אֵין מַעְצוֹר לְרוּחוֹ. וּכְשֶׁנִּמְשָׁךְ לָאִישׁ עֲשִׁירוּת, אֲזַי יֵשׁ לוֹ חוֹמָה, וְהַחוֹמָה שֶׁל עֲשִׁירוּת מַעֲצוֹר לְכַעֲסוֹ. וְלִפְעָמִים כְּשֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּכַעֲסוֹ, וּמְקַלְקֵל הַחוֹמָה שֶׁל עֲשִׁירוּת, נִמְצָא שֶׁהַכַּעַס מַזִּיק לָעֲשִׁירוּת. וּכְשֶׁהַיֵּצֶר מֵסִית לָאָדָם שֶׁיִּכְעוֹס, יֵדַע שֶׁבְּזֹאת הַשָּׁעָה יַשְׁפִּיעוּ לוֹ מִלְּמַעְלָה אֵיזֶה סַךְ מָמוֹן, וְהַיֵּצֶר רוֹצֶה לְקַלְקֵל זֹאת הַהַשְׁפָּעָה. וְעִקַּר שְׁמִירַת הַשֵּׁם, שְׁמִירַת הַנֶּפֶשׁ, אֵינוֹ אֶלָּא שֶׁיִּשְׁמֹר מִכַּעַס, כִּי הַכַּעַס פּוֹגֵם בְּנַפְשׁוֹ, בִּבְחִינַת (איוב י״ח:ד׳): טוֹרֵף נַפְשׁוֹ בְּאַפּוֹ. אֲבָל כְּשֶׁשּׁוֹמֵר אֶת עַצְמוֹ מִכַּעַס וּמַגְדִּיל הַחוֹמָה שֶׁל עֲשִׁירוּת, וּבָזֶה מַגְדִּיל נַפְשׁוֹ וּשְׁמוֹ, אֲזַי כָּל הַנְּפָשׁוֹת תְּאֵבִים לְהִכָּלֵל בְּנַפְשׁוֹ, כִּי כָּל הַנְּפָשׁוֹת שָׁרְשָׁם בַּעֲשִׁירוּת, בִּבְחִינַת (דברים כ״ד:ט״ו): וְאֵלָיו הוּא נוֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ. בִּשְׁבִיל זֶה, הַגּוֹזֵל מָמוֹן יִשְׂרָאֵל כְּאִלּוּ גּוֹזֵל אֶת נַפְשׁוֹ (ב"ק קיט), בִּבְחִינַת (משלי כ״ב:כ״ג): וְקָבַע אֶת קֹבְעֵיהֶם נָפֶשׁ. בִּשְׁבִיל זֶה הַכֹּל תְּאֵבִים לְקָרֵב אֶת עַצְמוֹ לְעָשִׁיר, כִּי שָׁם שֹׁרֶשׁ נַפְשָׁם.
נִמְצָא, זֶה שֶׁזָּכָה לְהַעֲמִיד תַּלְמִידִים חֲכָמִים, וְזָכָה שֶׁיִּכָּלְלוּ בְּנַפְשׁוֹ נְפָשׁוֹת שֶׁל רַבִּים, בְּוַדַּאי זֶה טוֹב מִבָּנִים וּבָנוֹת, כִּי בָּנִים וּבָנוֹת הֵם מֻעָטִים, וְאֵלּוּ הֵם מְרֻבִּים, וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חִיּוּת מִמֶּנּוּ, וּכְאִלּוּ יְלָדָם. וְזֶה פֵּרוּשׁ (בראשית י״ב:ב׳): וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: וַאֲבָרֶכְךָ – בְּמָמוֹן, כִּי עִקַּר גִּדּוּל הַשֵּׁם וְהַנֶּפֶשׁ, הוּא עַל־יְדֵי עֲשִׁירוּת כַּנַּ"ל. וְכָל זֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי כִּסֵּא וּמִשְׁפָּט הַנַּ"ל, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמְּכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט, עַל־יְדֵי־זֶה יָכוֹל לְלַמֵּד לְתַלְמִידִים חָכְמָתוֹ, וְלֹא יַזִּיק לָהֶם, כִּי עִקַּר הַלִּמּוּד תָּלוּי בָּזֶה, שֶׁיְּכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (אבות פ"א): חֲכָמִים הִזָּהֲרוּ בְּדִבְרֵיכֶם וְכוּ', וְיִשְׁתּוּ הַתַּלְמִידִים הַבָּאִים וְכוּ'. וְעַל־יְדֵי הַכָּבוֹד שֶׁנִּתְגַּדֵּל, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּדֵּל נֶפֶשׁ הַמְגַדֵּל אֶת הַכָּבוֹד, כִּי הַנֶּפֶשׁ בַּכָּבוֹד, בִּבְחִינַת (בראשית מ״ט:ו׳): בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי וְכוּ'. וּכְשֶׁנִּתְגַּדֵּל שְׁמוֹ וְנַפְשׁוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה כָּל הַנְּפָשׁוֹת תְּאֵבִים לְהִכָּלֵל בְּנַפְשׁוֹ וּבִשְׁמוֹ הַנַּ"ל. וְזֶה פֵּרוּשׁ: (משלי י״ט:י״ד): בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת. בַּיִת וָהוֹן זֶה בְּחִינַת: בְּבֵיתִי וּבְחוֹמוֹתַי וְכוּ'. זֶה הַכֹּחַ מְקַבֵּל מֵאָבוֹת, שֶׁהָאָבוֹת הָיוּ מְגַיְּרִים גֵּרִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב גַּבֵּי אַבְרָהָם (בראשית י״ב:ה׳): וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ; וּכְתִיב (שם לא): וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו, וְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (בראשית פרשה פד): מְלַמֵּד שֶׁיִּצְחָק גִּיֵּר גֵּרִים, וְזֶה: מְגוּרֵי אָבִיו; וְכְתִיב בְּיַעֲקֹב (שם לה): וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל בֵּיתוֹ וְלַאֲשֶׁר עִמּוֹ, הַיְנוּ הַגֵּרִים, הָסִירוּ אֶת אֱלֹקֵי הַנֵּכָר:
ו וְדַע, שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה רְשָׁעִים שֶׁאָסוּר לְקָרְבָם תַּחַת כַּנְפֵי עֲבוֹדָתוֹ, כִּי הֵם מוֹרִידִים אֶת הַמְקָרְבָם מִמַּדְרֵגָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ גַּבֵּי מֹשֶׁה, שֶׁקֵּרֵב אֶת הָעֵרֶב רַב, וְאַחַר־כָּךְ עַל־יְדֵי־זֶה אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ (שמות ל״ב:ז׳). וְאֵין כֹּחַ בַּמִּשְׁפָּט הַנַּ"ל לְהַכְנִיעַ הָרַע שֶׁלָּהֶם. וּכְשֶׁאֵין מִשְׁפָּט, אֲזַי בָּא קִלְקוּל גָּדוֹל, הֵן בַּמַּלְאָכִים הַנַּעֲשִׂים עַל־יְדֵי מִשְׁפָּט הַנַּ"ל, הֵן בָּעִגּוּלָא וְרִבּוּעָא הַנַּ"ל: וְזֶה פֵּרוּשׁ (שבת לא): מִפְּנֵי מָה עֵינֵיהֶם שֶׁל תַּרְמוּדִיִּים טְרוּטוֹת. תַּרְמוּד, זֶה בְּחִינַת רְשָׁעִים שֶׁאֵין מְקַבְּלִין גֵּרִים מֵהֶם (כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות טז): אֵין מְקַבְּלִין גֵּרִים מִן הַתַּרְמוּדִיִּים), וְכָל הַמְקָרְבָם עֵינֵיהֶם טְרוּטוֹת – זֶה בְּחִינַת קִלְקוּל שַׁבָּת. שִׁין – תְּלָת גַּוְנָא דְּעֵינָא; בַּת – בַּת עַיִן (תקונא שבעין), בְּחִינַת קִלְקוּל הַחוֹמָה וּבַיִת הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת עֵינַיִם, כִּי עַיִן עַל שֵׁם הַחָכְמָה נֶאֱמַר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ג׳:ז׳): וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם; וְעַל הַנֶּפֶשׁ נֶאֱמַר (קהלת ו׳:ט׳): טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם מֵהֲלָךְ נָפֶשׁ. וְזֶה בְּחִינַת פְּגַם הַכַּעַס, בְּחִינַת (תהילים ו׳:ח׳): עָשְׁשָׁה מִכַּעַס עֵינִי; וְזֶה בְּחִינַת עֲשִׁירוּת, בְּחִינַת (קהלת ה׳:י׳): בִּרְבוֹת הַטּוֹבָה רַבּוּ אוֹכְלֶיהָ, וּמַה כִּשְׁרוֹן לִבְעָלָיו כִּי אִם רְאוּת עֵינָיו. וְשָׁאֲלוּ אֶת הִלֵּל הַנָּשִׂיא: מִפְּנֵי מָה עֵינֵיהֶם טְרוּטוֹת – הַיְנוּ מְקֻלְקָלִין כָּל הַבְּחִינוֹת עֵינִין הַנַּ"ל, כְּשֶׁמְּקָרְבִין אֶת שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לְקָרְבָן, כְּגוֹן הַתַּרְמוּדִיִּים. וְהֵשִׁיב הִלֵּל: מִפְּנֵי שֶׁדָּרִין בֵּין הַחוֹלוֹת; הַיְנוּ שֶׁאֵלּוּ הָרְשָׁעִים הַצְלָחָתָן כָּל־כָּךְ חָזָק, עַד שֶׁאֵין יְכֹלֶת בְּכֹחַ הַמִּשְׁפָּט לְהַכְנִיעַ רִשְׁעָתָן. וְזֶה (תהילים י׳:ה׳): יָחִילוּ דְרָכָיו בְּכָל עֵת, מָרוֹם מִשְׁפָּטֶיךָ מִנֶּגְדּוֹ. וְזֶה: בֵּין הַחוֹלוֹת, בְּחִינַת יָחִילוּ, בְּחִינַת הַצְלָחָתָן, עַד שֶׁאֵין מִשְׁפָּט כְּנֶגְדָּם. וְזֶה יָדוּעַ שֶׁצָּרִיךְ מִשְׁפָּט כַּנַּ"ל, וּמֵחֲמַת שֶׁמָּרוֹם מִשְׁפָּט מִנֶּגְדָּם, עַל־יְדֵי־זֶה בְּחִינַת הָעֵינִין בְּקִלְקוּל: עַד כָּאן לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זַ"ל תְּלָת נָפְקִין מֵחַד שֶׁבְּסִימָן נ"ח, וְזֹאת הַתּוֹרָה שֶׁל הַהֵיכַל הַקֹּדֶשׁ, שְׁנֵיהֶם נֶאֶמְרוּ כְּאֶחָד בְּתוֹרָה אַחַת עַל פָּסוּק: אַשְׁרֵי הָעָם יֹדְעֵי תְרוּעָה. אַךְ אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁכְּתָבָם חִלְּקָם לִשְׁנֵי תּוֹרוֹת. וּכְשֶׁקִּבַּלְתִּי מֵאִתּוֹ תּוֹרוֹת אֵלּוּ בִּכְתָב, אָמַר לִי: חִלַּקְתִּים לִשְׁנַיִם. וְהֵבַנְתִּי שֶׁהָיָה לוֹ כַּוָּנָה בָּזֶה, וַה' יוֹדֵעַ כַּוָּנָתוֹ:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות ק״ב
כ־2 דק׳ · כ־230 מילים · 41% מהספר עד סוף היום
ואפלו היסורין שיש לאיש כשר מחמת הצער של החרטה כשנזדמן לו איזה פגם או איזה עברה חס ושלום אפלו אם חס ושלום עבר עברה ממש רחמנא לצלן, אחר כך כשזוכה להתחרט עליו אף על פי שיש לו צער גדול מאד ויסורים גדולים על שבא לידי מכשול או לידי עברה רחמנא לצלן, אף על פי כן גם אלו היסורין אינם יסורין כלל כי זה הצער והיסורין שיש לו על שעבר עברה חס ושלום אלו היסורין הם מוסיפים חיים להאדם בבחינת "יראת ה' תוסיף ימים" (משלי י', כ"ז). ותדע כלל זה כי כל היראות וכל היסורים שיש לאדם הם מקצרים ומכלים ימי חייו. ועל כן אלו הקלי עולם העוסקים בחקירות חייהם אינם חיים כלל כי היסורים והדאגות שלהם מכלים חייהם כנ"ל.
אבל כל היראות וכל היסורין שיש לאדם מחמת יראת ה' הם מוסיפים ימים וחיים בבחינת יראת ה' תוסיף ימים. וגם אלו היסורין שיש לאדם מחמת שעבר איזה פגם או עברה חס ושלום ומתחרט על זה ויש לו צער גדול מזה, אלו היסורים הם בחינת יראת ה' תוסיף ימים כי היסורין שלו הם מחמת שמתירא מהשם יתברך הן מחמת רוממותו יתברך או מחמת יראת הענש. ואיך שהוא על כל פנים הוא בכלל יראת ה', כי הכל מיראתו יתברך ועל כן היא מוספת ימים כנזכר לעיל: גם מי שהוא איש אמונה – התשובה שלו היא יותר קלה, כי התשובה צריכה להיות תשובת המשקל, דהינו שכפי התענוג שהיה לו מהעברה כן יהיה לו ממש צער ויסורין.
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות י׳
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 40% מהספר עד סוף היום
אחר כך ציוה רבנו, זכרונו לברכה, להאיש שהיה עמו שיתן להאנשים הנ"ל שבזו אותו כנ"ל, מהמאכלים ומשקאות ומיני מרקחת שלהם שהיה עימהם, לתן להם מהכל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ונסעו אלו האנשים לביתם, ולא רצו לקבל איגרת מרבנו לביתו, רק מהאיש שהיה עמו קבלו איגרת. ורבנו זכרונו לברכה, הניח איגרת שלו בתוך איגרת של האיש הנ"ל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קס״ז – אות קס״ח
כ־2 דק׳ · כ־210 מילים · 30% מהספר עד סוף היום
(א) שְׁנַת תקס"ח אַחַר סֻכּוֹת נָסַע לְלֶעמְבֶּרְג בְּחִפָּזוֹן גָּדוֹל וְרָדַפְתִּי וְרַצְתִּי אַחֲרָיו עַד קְרָאסְנֶע, אָז עָנָה וְאָמַר לִי "מִיר וֶועלִין זִיךְ זֶעהן אוּן זֶעהן אוּן זֶעהן" [אָנוּ נִתְרָאֶה וְנִתְרָאֶה וְנִתְרָאֶה] וְכָפַל הַדָּבָר כַּמָּה פְּעָמִים, וְאָמַר אִם אַתָּה רוֹצֶה לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר מָה אַתָּה דּוֹאֵג, כָּל הָעוֹלָם יְגֵעִים וְטוֹרְחִים בִּשְׁבִילְךָ, זֶה נוֹסֵעַ לִבְּרֶעְסְלָא, וְזֶה לְכָאן וְזֶה לְכָאן הַכֹּל בִּשְׁבִילְךָ. וְאַחַר־כָּךְ בַּיּוֹם הַשֵּׁנֵי בַּבֹּקֶר נָסַע פִּתְאוֹם מִקְּרָאסְנֶע וְרָדַפְתִּי אַחֲרָיו עַד שֶׁזָּכִינוּ לְהַשִּׂיגוֹ אֵצֶל הַגֶּשֶׁר וְכוּ' וְנֶהֱנָה קְצָת וְאָמַר אָז עַל עִנְיַן הַנְּסִיעָה שֶׁלּוֹ מֵעִנְיַן הַמִּשְׁכָּן שֶׁכָּל אֶחָד מֵהַצַּדִּיקִים בּוֹנִים וְכוּ' כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בְּלִקּוּטֵי א' בְּסִימָן רפ"ב בְּהַתּוֹרָה אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי:
(ב) כְּשֶׁהָיָה בְּלֶמְבֶּרְגְּ וְשָׁם הָיָה בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה כִּי עָסַק שָׁם בִּרְפוּאוֹת, וְהָיָה זְמַן רַב שֶׁהָיָה שׁוֹכֵב עַל צַד אֶחָד וְלֹא הָיָה יָכוֹל לִשְׁכַּב עַל צִדּוֹ הַשֵּׁנִי. אַחַר־כָּךְ עָשָׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִמּוֹ נִסִּים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים וְהִתְחִיל לָשׁוּב לְאֵיתָנוֹ קְצָת, וּפִתְאוֹם בַּלַּיְלָה הִתְהַפֵּךְ עַל צִדּוֹ הַשֵּׁנִי וְשָׁכַב עָלָיו וְאָמַר שֶׁהָרְפוּאָה שֶׁלּוֹ אֵינוֹ עַל־יְדֵי הַדָּאקְטֶיר רַק שֶׁבַּלַּיְלָה בָּא אֶחָד וְאָמַר לוֹ שֶׁהַמַּלְכוּת גָּזַר עָלֶיךָ לִשְׁכַּב עַל צַד יָמִין, וְשָׁכַב כְּדַרְכּוֹ עַל צַד יָמִין [אֲשֶׁר זְמַן רַב לֹא הָיָה יָכוֹל לִשְׁכַּב עַל אוֹתוֹ הַצַּד] וְאוֹתוֹ הָאֶחָד שֶׁבָּא אֵלָיו בַּלַּיְלָה הוּא הָיָה הָרַב הֶחָסִיד הַמְפֻרְסָם מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי אַהֲרֹן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מִטִּיטַיֶב נֶכֶד הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁעַכְשָׁו הָרַב הַנַּ"ל הוּא אוֹהֵב נֶאֱמָן אֵלָיו בְּאַהֲבָה גְּדוֹלָה מְאֹד:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · כעס · אות כ״א – אות כ״ח
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 43% מהספר עד סוף היום
כא. מִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל בִּפְנֵי שַׁקְרָן, בָּא לִידֵי כַּעַס.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗כג. עַל־יְדֵי כַּעַס מְגָרֶה עַל עַצְמוֹ דִּינִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗כז. כְּשֶׁלּא יִהְיֶה לְךָ כַּעַס, עַל־יְדֵי זֶה תּוּכַל בְּהִסְתַּכְּלוּתְךָ לְהַכְנִיעַ בַּעֲלֵי־גַּאֲוָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗כח. מִי שֶׁהוּא כַּעֲסָן, בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא אוֹהֵב כָּבוֹד, וַאֲפִלּוּ כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁעוֹשֶׂה, אֵינוֹ עוֹשֶׂה אֶלָּא בִּשְׁבִיל כָּבוֹד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י׳ · אות ל״א
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 43% מהספר עד סוף היום
אַחַר כָּךְ נִתְיַשֵּׁב בְּדַעְתּוֹ הַבָּחוּר הַנַּ"ל עַד מָתַי יִהְיוּ מְשַׁלְּחִין אוֹתוֹ בְּכָל פַּעַם לְהַלָּן יוֹתֵר ? עַל כֵּן יִשֵּׁב עַצְמוֹ, שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ יַנִּיחַ עַצְמוֹ לֵילֵךְ לְשָׁם, אוּלַי יִפְעל הוּא וְהָיָה הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב, עַד שֶׁבָּא לְשָׁם וְאָמַר, שֶׁהוּא יֵשׁ לוֹ דָּבָר וְכוּ' וּבָא וְהִגִּיד שִׁירוֹ וְנָתַן עוֹד יוֹתֵר וְיוֹתֵר סִימָנִים מֻבְהָקִים וְהִזְכִּיר אוֹתָהּ, שֶׁלָּמַד עִמָּהּ בְּחֶדֶר אֶחָד וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה וְסִפֵּר לָהּ הַכּל שֶׁהוּא שָׁלַח הַמְּלָכִים הַנַּ"ל וְשֶׁטָּמַן הַכְּתָב בָּאִילָן וְכָל מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · ליצנות · אות ג׳ – אות ד׳
כ־2 דק׳ · כ־170 מילים · 42% מהספר עד סוף היום
הַלֵּיצָנוּת הִיא שְׂחוֹק הַכְּסִיל וְנִתְבַּטֵּל עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית. עַיֵּן בְּרִית: (לק"ת סי' פ"ג)
בְּנֵי אָדָם הֵם מוֹנְעִים גְּדוֹלִים מְאֹד. וְהָעִקָּר הוּא הַלֵּיצָנוּת שֶׁלָּהֶם, שֶׁמּוֹנֵעַ מְאֹד מִן הָאֱמֶת, כַּיָּדוּעַ הֵיטֵב לְמִי שֶׁבָּקִי בְּחָכְמוֹת וְלֵיצָנוּת שֶׁלָּהֶם. לֹא מִבָּעֲיָא חָכְמוֹת וְלֵיצָנוּת שֶׁל קַלֵּי עוֹלָם הַהוֹלְכִים בְּדַרְכֵי הַמְחַקְּרִים, שֶׁמִּתְלוֹצְצִים הַרְבֵּה מִדַּת יִשְׂרָאֵל כַּמְפֻרְסָם, שֶׁזֶּה מַזִּיק וְעוֹקֵר אֶת הָאָדָם לְגַמְרֵי רַחֲמָנָא לִצְלַן, אֶלָּא אֲפִלּוּ הַחָכְמוֹת וְהַלֵּיצָנוּת שֶׁל הַנִּרְאִין כִּכְשֵׁרִים וַחֲסִידִים, וְעוֹשִׂים לֵיצָנוּת מִכַּמָּה דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, גַּם הֵם מַזִּיקִין הַרְבֵּה, וּמַרְחִיק הַרְבֵּה מְאֹד מֵעֲבוֹדַת ה' בֶּאֱמֶת. וּבְכַמָּה אוֹפַנִּים גָּרוּעַ יוֹתֵר הַלֵּיצָנוּת שֶׁלָּהֶם מֵהַלֵּיצָנוּת שֶׁל הַקַּלֵּי עוֹלָם. כִּי מֵהַקַּלִּים הַנַּ"ל בּוֹרְחִים רֹב הָעוֹלָם, כִּי הַכֹּל יוֹדְעִין שֶׁחָכְמַת הַפִילוֹסוֹפְיָא עוֹקֶרֶת אֶת הָאָדָם מִשְּׁנֵי עוֹלָמוֹת וּמוֹרֶדֶת אוֹתוֹ לִשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת רַחֲמָנָא לִצְלָן. אֲבָל זֹאת הַלֵּיצָנוּת וְהַחָכְמוֹת שֶׁל הַנִּרְאִין כִּכְשֵׁרִים הַנַּ"ל, אֵין הָאָדָם בּוֹרֵחַ מֵהֶם כָּל כָּךְ, מֵאַחַר שֶׁיּוֹצְאִים מִפִּי הַכְּשֵׁרִים קְצָת, וְהֵם מַלְבִּישִׁים הַכֹּל בְּדַרְכֵי אֱמֶת, וְהַכֹּל מַעֲשֵׂה בַּעַל דָּבָר. וְהוֹלֵךְ בְּתֹם יֵלֵךְ בֶּטַח. וְיִבְרַח מֵהֶם וּמֵהֲמוֹנָם, וְלֹא יִסְתַּכֵּל עַל כָּל מִינֵי חָכְמוֹת וְלֵיצָנוּת שֶׁלָּהֶם. וְיֵלֵךְ בִּתְמִימוּת וּפְשִׁיטוּת בְּדַרְכֵי אֲבוֹתֵינוּ אֲשֶׁר מֵעוֹלָם: (שיחות הר"ן סי' פ"א)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ס״ד · קטע י׳ – קטע ג׳
כ־8 דק׳ · כ־760 מילים · 46% מהספר עד סוף היום
וְזַכֵּנִי לְהִכָּלֵל בְּתוֹךְ נִשְׁמַת משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁהוּא בִּבְחִינַת שְׁתִיקָה, וְאֶזְכֶּה לְהַרְגִּיל עַצְמִי בִּשְׁתִיקָה, לְקַיֵּם דִּבְרֵי חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ סְיָג לְחָכְמָה שְׁתִיקָה, וְאָמְרוּ וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב מִשְּׁתִיקָה וְאֶזְכֶּה לִשְׁתּק גַּם בְּמַחֲשָׁבָה בְּכָל מָקוֹם שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לִשְׁתּק וּבְכָל עֵת שֶׁבָּאִים עָלַי מַחֲשָׁבוֹת הַמְּבַלְבְּלִים אֶת הַמּחַ, וּבִפְרָט בִּלְבּוּלֵי אֱמוּנָה, אֶזְכֶּה לַחֲרִישׁ וְלִשְׁתּק "וָאֱהִי כְּאִישׁ אֲשֶׁר לֹא שׁוֹמֵעַ וְאֵין בְּפִיו תּוֹכָחוֹת, כְּחֵרֵשׁ לֹא אֶשְׁמָע וּכְאִלֵּם לֹא יִפְתַּח פִּיו" וְלֹא אַתְחִיל לַהֲפךְ דַּעְתִּי וּלְהַטּוֹת מַחֲשַׁבְתִּי לְהָשִׁיב שׁוּם דָּבָר בְּמַחֲשָׁבָה עַל כָּל הַטָּעוּתִים וְהַבִּלְבּוּלִים וְהָעַקְמִימִיּוֹת וְהַמְּבוּכוֹת הָעוֹלִים עַל הַמּחַ וְהַלֵּב, רַק אֶזְכֶּה לַחֲרִישׁ וְלִשְׁתּק לְגַמְרֵי גַּם בְּמַחֲשַׁבְתִּי, וְלַעֲלוֹת וּלְהִכָּלֵל בַּשְּׁתִיקָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁלְּמַעְלָה שֶׁהִיא מְקוֹר הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה וְעַל יְדֵי זֶה תִּתְחַזֵּק אֱמוּנָתִי וְדַעְתִּי וּלְבָבִי בִשְׁלֵמוּת בְּהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה וְעַל יְדֵי זֶה יִתְבַּטְּלוּ מִמֵּילָא כָּל הַמְּבוּכוֹת וְכָל הַבִּלְבּוּלִים וְהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וְיִתְרַחֲקוּ מִמֶּנִּי כָּל מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְהִרְהוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם, עַל יְדֵי הַשְּׁתִיקָה הַקְּדוֹשָׁה לְבַד, הֵן הִרְהוּרִים שֶׁל פְּגַם אֱמוּנָה חַס וְשָׁלוֹם, וְהֵן הִרְהוּרֵי נִיאוּף וּשְׁאָר תַּאֲוֹת, וְהֵן מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁבַּתְפִילָּה וְעֵסֶק הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהֵן שְׁאָר כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְזָרוֹת וּבִלְבּוּלִים וְעַקְמִימִיּוֹת שֶׁבַּלֵּב הַמּוֹנְעִין מִן הַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת, כֻּלָּם יִתְרַחֲקוּ וְיִתְבַּטְּלוּ מִמֶּנִּי לְגַמְרֵי בְּבִטּוּל גָּמוּר עַל יְדֵי הַשְּׁתִיקָה הָאֲמִתִּיּית לְבַד כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ חֲלִישׁוּתֵנוּ כָּעֵת, שֶׁאֵין לָנוּ שׁוּם עֵצָה וְתַחְבּוּלָה נֶגְדָּם, וְאֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְהָשִׁיב שׁוּם תְּשׁוּבָה עַל כָּל הַבִּלְבּוּלִים הָרַבִּים הָאֵלֶּה לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן, שֶׁעוֹמְדִים עָלֵינוּ וּמְסַבְּבִים אוֹתָנוּ בְּכָל עֵת וָרֶגַע, רַק עָלֶיךָ לְבַד אָנוּ נִשְׁעָנִים וְנִסְמָכִים, וְעַל כּחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁהֵם בִּבְחִינַת שְׁתִיקָה זַכֵּנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְהִכָּלֵל בָּהֶם וְלֵילֵךְ בְּדַרְכֵיהֶם בֶּאֱמֶת, וּלְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ אוֹר קְדֻשַּׁת הַשְּׁתִיקָה שֶׁלָּהֶם, כִּי עֵינֵינוּ תְלוּיוֹת אֵלֶיךָ לְבָד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְנֵשֵׁב וּנְיַחֵל וּנְצַפֶּה לְרַחֲמֶיךָ, אֲשֶׁר טָמוּן לִבְרִיּוֹתֶיךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת יְהוָה אַךְ אֶל אֱלֹהִים דּוּמִיָּה נַפְשִׁי, מִמֶּנּוּ יְשׁוּעָתִי אַךְ לֵאלֹהִים דּוֹמִּי נַפְשִׁי כִּי מִמֶּנּוּ תִּקְוָתִי, כִּי אֵין מִלָּה בִּלְשׁוֹנִי הֵן יְהוָה יָדַעְתָּ כֻלָּהּ אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי, הַיּוֹשְׁבִי בַּשָּׁמַיִם אֵלֶיךָ יְהוָה נַפְשִׁי אֶשָּׂא פֵּרַשְׂתִּי יָדַי כָּל הַיּוֹם נַפְשִׁי כְּאֶרֶץ עֲיֵפָה לְךָ סֶלָה כִּי לְךָ יְהוָה הוֹחָלְתִּי, אַתָּה תַעֲנֶה יְהוָה אֱלֹהָי אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים, מֵאַיִן יָבא עֶזְרִי עֶזְרִי מֵעִם יְהוָה, עוֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ" וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וַיּאמֶר משֶׁה אֶל הָעָם אַל תִּירָאוּ, הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת יְהוָה, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לָכֶם הַיּוֹם, כִּי אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת מִצְרַיִם הַיּוֹם, לֹא תוֹסִיפוּ לִרְאוֹתָם עוֹד עַד עוֹלָם יְהוָה יִלָּחֵם לָכֶם, וְאַתֶּם תַּחֲרִישׁוּן אַל תַּעַזְבֵנִי יְהוָה, אֱלֹהַי אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי, חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי יְהוָה תְּשׁוּעָתִי יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי, וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי", אָמֵן וְאָמֵן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד, הָיָה הוֶֹה וְיִהְיֶה, זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לִכָּלֵל בְּאַחְדוּתְךָ בֶּאֱמֶת, אָנָּא מָלֵא רַחֲמִים זַכֵּנִי וְעָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר בְּכָל עז וְתַעֲצוּמוֹת, לִסְגּר וְלִסְתּם עֵינַי מֵחֵיזוּ דְּהַאי עָלְמָא לְגַמְרֵי, לְהַעֲצִים וְלִסְגּר עֵינַי בְּחָזְקָה מְאד, לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל הַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה וְתַאֲווֹתָיו וְאֶהְיֶה בָּזֶה הָעוֹלָם כְּעִוֵּר וְסוּמָא מַמָּשׁ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לִי שׁוּם רְאִיָּה וְהִסְתַּכְּלוּת וְהַבָּטָה בָּזֶה הָעוֹלָם כְּלָל, רַק אֶזְכֶּה לְכַוֵּן אֶת עֵינַי וְדַעְתִּי וְשִׂכְלִי לְהִסְתַּכֵּל תָּמִיד עַל הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי תַּכְלִית הַנִּצְחִי, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין בֶּאֱמֶת טוּבְךָ הָאֲמִתִּי, וְאֶזְכֶּה לָדַעַת בֶּאֱמֶת שֶׁאֵין שׁוּם רַע בָּעוֹלָם כְּלָל, רַק כֻּלּוֹ טוֹב וָחֶסֶד, וְאַתָּה מַרְבֶּה לְהֵטִיב עִם כָּל בָּשָׂר בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, כִּי כַּוָּנָתְךָ לְטוֹבָה תָמִיד, כִּי אַתָּה חָפֵץ לְזַכּוֹת אוֹתָנוּ לַהֲבִיאֵנוּ לַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי לְחַיִּים נִצְחִיִּים, וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת מָלֵא שִׂמְחָה תָּמִיד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אָנָּא נוֹרָא קָדוֹשׁ תַּצִּילֵנִי מִצָּרָה, וְתִהְיֶה עִמִּי תָמִיד בְּכָל עֵת וְתַעַזְרֵנִי וְתוֹשִׁיעֵנִי בְּכָל עֵת שֶׁתִּשְׁלַח עָלַי יִסּוּרִין חַס וְשָׁלוֹם עַל פִּי מִשְׁפָּטֶיךָ וּדְרָכֶיךָ הַטּוֹבִים, שֶׁתִּתֶּן לִי כחַ וָשֵׂכֶל לְהִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי עַל הַתַּכְלִית הַטּוֹב שֶׁל הַיִּסּוּרִין וְאֶזְכֶּה לְהִכָּלֵל בְּךָ בֶּאֱמֶת בִּשְׁעַת הַיִּסּוּרִין, וַאֲבַטֵּל עַצְמִי לְגַמְרֵי וְאֶסְתּם עֵינַי מֵחֵזוּ דְּהַאי עַלְמָא לְגַמְרֵי, שֶׁאֶזְכֶּה לִסְגּר וּלְהַעֲצִים עֵינַי מִתַּאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו בְּכחַ וּגְבוּרָה גְדוֹלָה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לִרְאוֹת לְמֵרָחוֹק לְהִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית הַטּוֹב הַנִּצְחִי שֶׁיַּגִּיעַ לִי עַל יְדֵי הַיִּסּוּרִין, עַד שֶׁיִּתְבַּטְּלוּ אֶצְלִי כָּל הַיִּסּוּרִין לְגַמְרֵי עַל יְדֵי זֶה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אָנָּא מָלֵא רַחֲמִים, אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת נִגְעֵי לְבָבִי וּמַכְאוֹבִי, אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת נִגְעֵי נַפְשִׁי, אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת אֲשֶׁר פָּגַמְתִּי בְּעֵינַי הַרְבֵּה מְאד בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, בְּעֵינֵי בָּשָׂר וּבְעֵינֵי הַשֵּׂכֶל, אֲשֶׁר הִסְתַּכַּלְתִּי בַּמֶּה שֶׁאָסוּר לְהִסְתַּכֵּל וּפָגַמְתִּי עֵינַי מְאד, וְעַל יְדֵי זֶה פָּגַמְתִּי אֶת נַפְשִׁי מְאד, וְהִרְהַרְתִּי הִרְהוּרִים רָעִים וְחָשַׁבְתִּי וְעִיַּנְתִּי בְּדַעְתִּי בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְרָעוֹת הַרְבֵּה מְאד, וְיָצָאתִי מִגְּבוּל הַקְּדוּשָׁה לִימִין וְלִשְׂמאל, כִּי הִסְתַּכַּלְתִּי וְהֵצַצְתִּי בְּדַעְתִּי לְמַעְלָה מִמַּדְרֵגָתִי בַּמֶּה שֶּׁאָסוּר לְהָצִיץ, וּלְהֶפֶךְ הִכְנַסְתִּי בְּדַעְתִּי מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְזָרוֹת וְעִיּוּנִים רָעִים, וְהִסְתַּכַּלְתִּי הַרְבֵּה מִן הַצַּד, מִגְּבוּל הַקְּדֻשָּׁה וְלַחוּץ, וְהִפְסַקְתִּי אֶת דַּעְתִּי וּמַחֲשַׁבְתִּי מִמְּךָ וּמִתּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה אֲלָפִים וּרְבָבוֹת פְּעָמִים עַד אֵין מִסְפָּר, עַד אֲשֶׁר הַהֶרְגֵּל נַעֲשָׂה טֶבַע אֶצְלִי, לִהְיוֹת רָגִיל מְאד בְּמַחֲשָׁבוֹת חוּץ, שֶׁיּוֹצְאִים מִגְּבוּל הַקְּדֻשָּׁה וְלַחוּץ, עַד אֲשֶׁר נִפְגַּם דַּעְתִּי וְנַפְשִׁי כָּל כָּךְ עַד אֲשֶׁר אֵינִי יָכל לְדַבֵּר כְּלָל, וְאֵינִי יוֹדֵעַ אֵיךְ לְסַדֵּר תְּפִלָּתִי לְפָנֶיךָ וַעֲדַיִן לֹא שַׁבְתִּי מִטָּעוּתִי, וְאֵינִי יוֹדֵעַ שׁוּם דֶּרֶךְ אֵיךְ לָשׁוּב אֵלֶיךָ בַּחֲלִישׁוּת כּחַ כָּזֶה, בְּבִלְבּוּל הַדַּעַת כָּזֶה בְּרִחוּק כָּזֶה, בְּסַכָּנוֹת וּרְדִיפוֹת כָּאֵלֶּה, שֶׁיֵּשׁ לִי מֵעַצְמִי וּמִשּׂוֹנְאִים וְאוֹיְבִים וְרוֹצְחִים הַרְבֵּה בְּלִי שִׁעוּר, בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת בְּכַמָּה אֳפָנִים וּבְחִינוֹת, מִצַּדִּיקִים וּבֵינוֹנִים וּרְשָׁעִים
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות יט
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 43% מהספר עד סוף היום
לֵב נִשְׁבָּר וְעַצְבוּת אֵינוֹ עִנְיָן אֶחָד כְּלָל, כִּי לֵב נִשְׁבָּר הוּא בַּלֵּב, אֲבָל עַצְבוּת הוא בָּא מִן הַטְּחוֹל וְהוּא סִטְרָא־אַחֲרָא וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שׂוֹנֵא אוֹתָהּ, אֲבָל לֵב נִשְׁבָּר הוּא חָבִיב לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיָקָר מְאֹד בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ.
וְהָיָה טוֹב שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם לֵב נִשְׁבָּר כָּל הַיּוֹם, אַךְ אֲנָשִׁים כְּעֶרְכְּכֶם אֵין יְכוֹלִים לְקַיֵּם זֹאת כִּי יְכוֹלִים לָבוֹא מִלֵּב נִשְׁבָּר לְעַצְבוּת חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה אָסוּר לְהָאָדָם לְגַמְרֵי. עַל כֵּן צְרִיכִין לְיַחֵד אֵיזֶה שָׁעָה בַּיּוֹם שֶׁיִּהְיֶה לוֹ לֵב נִשְׁבָּר, דְּהַיְנוּ לְהִתְבּוֹדֵד וּלְשַׁבֵּר לִבּוֹ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ אֲבָל שְׁאָר כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ יִהְיֶה רַק בְּשִׂמְחָה (שָׁם, סִימָן מ"א).
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות מא · פסקה 2
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 42% מהספר עד סוף היום
כִּי זֶה יָדוּעַ שֶׁהָאֶפִּיקוֹרְסִים וְהַמְחַקְּרִים אֵינָם מַאֲמִינִים כְּלָל שֶׁמְּקַלְקְלִים עַל־יְדֵי עֲבֵרָה בְּעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ מַה שֶּׁנּוֹתְנִים טְעָמִים שֶׁל הֶבֶל וָשֶׁקֶר לְמִצְווֹת וַעֲבֵרוֹת שֶׁל תּוֹרָה. אֲבָל אֲנַחְנוּ עַם קָדוֹשׁ שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהָעֲבֵרָה חַס וְשָׁלוֹם, הִיא פְּגַם גָּדוֹל מְאֹד בְּעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים וְכוּ' וּמֵחֲמַת זֶה רוֹצֶה הַבַּעַל דָּבָר לְהַפִּילוֹ חַס וְשָׁלוֹם.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · ממון · אות ב
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 47% מהספר עד סוף היום
וּצְרִיכִין לִזָּהֵר וְלִשְׁמֹר עַצְמוֹ מְאֹד, שֶׁלֹּא יִגְזֹל וְלֹא יַזִּיק אֶת חֲבֵרוֹ בְּמָמוֹנוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפְגֹּם בְּנַפְשׁוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הַמָּמוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא מִשֹּׁרֶשׁ אֶחָד עִם הַנֶּפֶשׁ, וְעַל־יְדֵי שֶׁנִּזְהָרִין מִלְּהַזִּיק אֶת חֲבֵרוֹ, וְאִם הִזִּיקוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, מֵשִׁיב לוֹ וּמְשַׁלֵּם אֶת נִזְקוֹ - עַל־יְדֵי־זֶה נִדְחֶה הַדִּין וְהַחֹשֶׁךְ וְהַכְּסִילוּת מִן הָעוֹלָם, וְנִתְעַלֶּה הַנֶּפֶשׁ וְהַזִּכָּרוֹן וְהַתּוֹרָה, וְנִמְשָׁךְ חֶסֶד בָּעוֹלָם (הִלְכוֹת בִּרְכוֹת הַפֵּרוֹת, הֲלָכָה ג', אוֹת ב):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ו · מכתב ריח · פסקה 1 – פסקה 6
כ־5 דק׳ · כ־470 מילים · 43% מהספר עד סוף היום
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ד' פָּרָשַׁת וַיִּקְרָא תקצ"ו.
שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה עִם כָּל בְּנֵי בֵיתוֹ שָׁלוֹם וְיֵשַׁע רַב.
מִכְתָּבוֹ הִגִּיעַנִי אֶתְמוֹל בִּיגִיעָה וְטִרְחָא, כָּעֵת אֵין כָּל חָדָשׁ לְהוֹדִיעוֹ. וְעַל צַעֲקָתְךָ בְּעִנְיַן יִסּוּרֶיךָ, נִפְלֵאתִי עָלֶיךָ בְּנִי חֲבִיבִי. הֲלֹא כְּבָר יָדַעְתָּ וְשָׁמַעְתָּ הַרְבֵּה שֶׁבְּהֶכְרֵחַ שֶׁיַּעֲבֹר עַל הָאָדָם מַה שֶּׁיַּעֲבֹר. וּכְבָר מְבֹאָר בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁכָּל אָדָם צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צַעַר בְּכָל יוֹם, וְכָל מִי שֶׁדַּעְתּוֹ גָּדוֹל, צַעֲרוֹ גָּדוֹל יוֹתֵר רַחֲמָנָא לִצְלַן וְכוּ' עַיֵּן שָׁם. וְאִם יִסּוּרִין כָּאֵלֶּה שֶׁכָּתַבְתָּ יִמְנְעוּ אֶת הָאָדָם מֵעֲבוֹדָתוֹ כִּמְעַט אֶפֶס תִּקְוָה חַס וְשָׁלוֹם. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִמָּלֵט מִיִּסּוּרִין כָּאֵלֶּה. הָאֱמֶת שֶׁהֵם בְּוַדַּאי מְנִיעָה וְעִכּוּב, אַךְ אַף עַל פִּי כֵן כְּבָר דִּבַּרְנוּ הַרְבֵּה שֶׁבְּכָל יוֹם יְכוֹלִין לַחֲטֹף טוֹב, כִּי לֵית יוֹם דְּלֵית בֵּהּ טוֹב, רַק כָּל יוֹמָא אִית לֵהּ גָּדֵר מִלְּבָר וְכוּ'. כַּאֲשֶׁר הֶאֱרַכְנוּ בָּזֶה בְּשָׁבוּעוֹת זֶה אֵיזֶה שָׁנִים. וְאִם הַמְּנִיעוֹת וְהַטְּרָדוֹת מִשְׁתַּטְּחִים שֶׁכִּמְעַט קָשֶׁה לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֲבוֹדַת ה', עַל זֶה כְּבָר הִקְדִּים לָנוּ הָרוֹעֵה יִשְׂרָאֵל וְהוֹדִיעָנוּ שֶׁהָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין בְּעַצְמָם טוֹבִים מְאֹד, וְשֶׁהָרָצוֹן בְּעַצְמוֹ נֶחֱשָׁב כְּאִלּוּ לוֹמְדִים בְּסֵפֶר וְכוּ'. וּצְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁכָּל מְאֹרְעוֹתָיו הַכֹּל לְטוֹבָה גְּדוֹלָה. וְכִי אֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ בְּסֵפֶר אוֹ בְּעַל פֶּה שֶׁאִם יִקְנֶה הַשֻּׁתָּף חֵלֶק בְּהַדִּירָה וְהוּא אֵינוֹ מְרוּצָה לְךָ מֵחֲמַת בָּנָיו וְכוּ' תַּאֲמִין שֶׁגַּם זֶה לְטוֹבָה. רַק הַתּוֹרָה הוֹדִיעָנוּ דֶּרֶךְ כְּלָל, שֶׁחַיָּב אָדָם לְהַאֲמִין שֶׁכָּל מְאוֹרְעוֹתָיו הֵם לְטוֹבָתוֹ אוֹ לְמָרֵק עֲווֹנוֹתָיו. אוֹ לְהַזְכִּירוֹ דַּיְקָא עַל יְדֵי זֶה שֶׁיָּשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אוֹ כְּדֵי שֶׁיִּתְפַּלֵּל עַל זֶה. כִּי יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁדַּיְקָא עַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה מֻכְרָח שֶׁיִּהְיֶה לוֹ הִתְבּוֹדְדוּת כְּדֵי שֶׁיְּפָרֵשׁ צַעֲרוֹ מֵעֵסֶק זֶה, וְעַל יְדֵי זֶה יָבוֹא מֵעִנְיָן לְעִנְיָן וְיִשְׁפֹּךְ כָּל שִׂיחוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. מִלְּבַד נִסְתָּרוֹת נִפְלְאוֹת ה' מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְכַוֵּן בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁמֵּבִיא עַל הָאָדָם בִּשְׁבִיל בְּחִירָתוֹ כְּדֵי שֶׁדַּיְקָא עַל יְדֵי זֶה יָבִין רְמָזִים לְהִתְחַזֵּק לְהִתְקָרֵב אֵלָיו מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא. וּכְבָר דִּבַּרְנוּ הַרְבֵּה בָּזֶה, וּמְבֹאָר בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים הַרְבֵּה מִזֶּה, אַךְ בְּכָל יוֹם צְרִיכִין לָשׂוּם לֵב לָזֶה וּלְהָבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר הַכֹּל בִּפְרָט. וְעַל כֻּלָּם כָּל סְמִיכָתֵנוּ וְתִקְוָתֵנוּ הוּא עַל כֹּחוֹ שֶׁל זָקֵן דִּקְדֻשָּׁה בְּעַצְמוֹ, וּתְהִלָּה לָאֵל יֵשׁ לָנוּ עַל מִי לִסְמֹךְ. בָּרוּךְ ה' בְּשָׁכְבֵנוּ וּבְקוּמֵנוּ וְכוּ' אֲשֶׁר זָכִינוּ לִהְיוֹת בְּחֶלְקוֹ וְכוּ'. וִימֵי הַפֶּסַח הַקְּדוֹשִׁים מְמַשְׁמְשִׁין וּבָאִין. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעְזֹר לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל שֶׁהַיָּמִין יַעֲבִיר הַחֹשֶׁךְ מֵעֵינֵינוּ, וְנִזְכֶּה לִרְאוֹת נִפְלָאוֹת אֶת כָּל הַחֶסֶד אֲשֶׁר הִפְלִיא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִמָּנוּ אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב וּבְעַל פֶּה וְכוּ'.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִישׁוּעָה
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹלִכֵנוּ בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת וְהַיָּשָׁר וְנִזְכֶּה לִזָּהֵר מִמַּשֶּׁהוּ חָמֵץ בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת. וְנִזְכֶּה לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת הֶחָג הַקָּדוֹשׁ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה. וְיִהְיֶה אֶצְלֵנוּ חָדָשׁ לְגַמְרֵי, וְנִרְאֶה אֶת עַצְמֵנוּ כְּאִלּוּ אֲנַחְנוּ בְּעַצְמֵנוּ יָצָאנוּ מִמִּצְרַיִם בַּשָּׁנָה הַזֹּאת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ וְכוּ'. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעַזְרֵנוּ לְקַיֵּם זֹאת בֶּאֱמֶת, בִּפְרָט נִרְדָּפִים כָּמוֹנוּ שֶׁאָנוּ רוֹאִים נִסִּים שֶׁל יְצִיאַת מִצְרַיִם וּקְרִיעַת יַם סוּף בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעַזְרֵנוּ לִרְאוֹת הַנִּסִּים בְּאִתְגַּלְיָא וְיִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת לְעֵין כֹּל וְיִרְאוּ שׂוֹנְאֵינוּ וְיֵבֹשׁוּ, וְנַפְשֵׁנוּ תָּגִיל בַּה' תָּשִׂישׂ בִּישׁוּעָתוֹ אָמֵן.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות ח' · פסקה 4
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 43% מהספר עד סוף היום
ר' חִיָיא דִכְּפַר תְּחוּמִין. ר' חִיָיא בַּר שַׁבְתַּי. רַב חִיָיא בַּר עַמְרָם. ר' חִיָיא בַּר אַחָא, אָבִיו שֶׁל ר' אַחָא.
ר' חִיָיא בְּרֵיהּ דְּרַב יֵיבָא. ר' חִיָיא בַּר זְעִירִי. ר' חִיָיא בַּר יַעֲקֹב. חִיָיא בַּר עוּקְבָא. ר' חִיָיא בַּר טִיטַס.
ר' חִיָיא קַרָא. ר' חִיָיא בַּר יַנַאי. ר' חִיָיא קַטּוּסְפָאָה. ר' חִיָיא בַּר גּוּרְיָא. ר' חִיָיא דְצִיפּוֹרִין. ר' חִיָיא בַּר תַּנְחוּם.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן ע״ז · סעיף י״ז – סעיף כ״ד
כ־4 דק׳ · כ־370 מילים · 39% מהספר עד סוף היום
וְחַיָּב לִבְצוֹעַ בְּכָל סְעוּדָּה עַל שְׁתֵּי כִּכָּרוֹת שְׁלמוֹת, וְאוֹחֵז שְׁתֵּיהֶן בְּיָדוֹ בִּשְׁעַת בִּרְכַּת הַמּוֹצִיא וּבוֹצֵעַ אַחַת מֵהֶן. וְנוֹהֲגִין לִרְשׁוֹם בַּסַכִּין עַל הַכִּכָּר בִּמְקוֹם שֶׁרוֹצֶה לִבְצוֹעַ, וְהַטַּעַם, מִפְּנֵי שֶׁבְּחֹל צְרִיכִין לַחְתֹּךְ קְצָת סְבִיב הַפַּת קֹדֶם בִּרְכַּת הַמּוֹצִיא, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בְּסִימָן מ"א סָעִיף גּ', וּבַשַׁבָּת אִי אֶפְשָׁר, מִשּׁוּם דִּבָעֵינָן שֶׁיִּהְיֶה הַפַּת שְׁלֵמָה בִּשְׁעַת הַבְּרָכָה, וְלָכֵן עַל כָּל פָּנִים רושְׁמִין מְקוֹם הַחֲתָךְ, כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ הֵיכָן יַחְתְּכוּ וְלֹא יִצְטָרְכוּ לְהַפְסִיק הַרְבֵּה וּלְעַיֵּן בְּאֵיזֶה מָקוֹם יַחְתְּכוּ. וְיֵשׁ לְהַנִּיחַ הַכִּכָּרוֹת שֶׁתְּהֵא זוֹ שֶׁהוּא רוֹצֶה לִבְצוֹעַ אוֹתָהּ לְפָנָיו, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לְהַעֲבִיר עַל הַמִּצְוָה. וַאֲפִלּוּ אוֹכֵל כַּמָּה סְעוּדּוֹת צָרִיךְ בְּכָל סְעוּדָּה שְׁתֵּי כִּכָּרוֹת שְׁלֵמוֹת. וְכֵן כְּשֶׁמְקַדֵּשׁ בַּיּוֹם בְּשַׁחֲרִית קֹדֶם הַסְּעוּדָּה הַקְּבוּעָה וְאוֹכֵל פַּת כִּיסָנִין, יֵשׁ לָקַחַת שְׁתַּיִם שְׁלֵמוֹת (כֵּן רָאִיתִי לִנְהוֹג אֵצֶל גָּדוֹל אֶחָד).
אִם אֵין לְכָל הַמְסֻבִּין בַּשֻּׁלְחָן לֶחֶם מִשְׁנֶה, אֶלָּא לִפְנֵי אֶחָד, יִבְצַע הוּא לְהוֹצִיא אֶת כֻּלָּם, וְגַם בְּבִרְכַּת הַמּוֹצִיא יֵצְאוּ בְּמַה שֶּׁבֵּרֵךְ הַבּוֹצֵע. וְקֹדֶם שֶׁיְבָרֵךְ הַמּוֹצִיא, יֹאמַר: בִּרְשׁוּת מוֹרַי וְרַבּוֹתַי, וּלְאַחַר שֶׁטָּעַם הוּא מִפְּרוּסַת הַמּוֹצִיא, נוֹתֵן לְכָל אֶחָד פְּרוּסָה וְאוֹכְלִים (רע"ד רצ"א).
אִם לֹא קָרָא הַפָּרָשָׁה בְּעֶרֶב שַׁבָּת, לֹא יֹאכַל שַׁבָּת בְּשַׁחֲרִית עַד שֶׁיִּקְרָאֶהָ, וְאִם לֹא קְרָאָהּ קֹדֶם הָאֲכִילָה, יִקְרָא עַל כָּל פָּנִים קֹדֶם מִנְחָה, וּבְדִיעֲבַד, עַד סוֹף יוֹם שְׁלִישִׁי (רפ"ה).
אָסוּר לְהִתְעַנּוֹת בַּשַׁבָּת לְשֵׁם תַּעֲנִית, אֲפִלּוּ זְמַן קָצָר. וַאֲפִלּוּ שֶׁלֹּא לְשֵׁם תַּעֲנִית, אָסוּר עַל כָּל פָּנִים לְהִתְעַנּוֹת עַד חֲצוֹת.
אָסוּר לְהִצְטַעֵר, חַס וְשָׁלוֹם, עַל אֵיזֶה צָרָה רַחֲמָנָא לִצְלָן, אֶלָּא יְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מִבַּעַל הָרַחֲמִים.
מִצְוָה לְהַרְבּוֹת בְּפֵרוֹת וּמִגְדָנוֹת וּמִינֵי רֵיחַ, כְּדֵי לְהַשְׁלִים מֵאָה בְּרָכוֹת וּמִצְוָה לְעַנְּגוֹ בְּכָל דָּבָר שֶׁהוּא לוֹ לְעֹנֶג, שֶׁנֶּאֱמַר, וְקָרָאתָ לַשַׁבָּת עֹנֶג.
אַחַר סְעוּדַּת שַׁחֲרִית, אִם רָגִיל לִישֹׁן, יִישַׁן. אֲבָל אַל יֹאמַר: אִישַׁן מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה אוֹ לָלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ בַּלַּיְלָה.
אַחַר כָּךְ קוֹבְעִים לִלְמוֹד תּוֹרָה. בְּפָרָשַׁת שַׁבָּת נֶאֱמַר, וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, לָמָּה נֶאֱמַר בְּפָרָשָׁה זוֹ וַיַּקְהֵל, וְלֹא נֶאֱמַר כֵּן בּבְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, רֵד וַעֲשֵׂה לִי קְהִלוֹת גְּדוֹלוֹת בַּשַׁבָּת, כְּדֵי שֶׁיִלְמְדוּ הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים אַחֲרֶיךָ לְהַקְהִיל קְהִלּוֹת בְּכָל שַׁבָּת לִלְמֹד תּוֹרָה בָּרַבִּים. עוֹד אָמְרוּ, לֹא נִתְּנוּ שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים לְיִשְֹרָאֵל אֶלָּא לַעֲסוֹק בָּהֶם בַּתּוֹרָה, כִּי הַרְבֵּה אֲנָשִׁים טְרוּדִים כָּל יְמִי הַחֹל בִּמְלַאכְתָּם וְאֵין לָהֶם פְּנַאי לַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה בִּקְבִיעוּת, וּבְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב שֶׁהֵם פְּנוּיִים מִמְּלַאכְתָּם, יְכוֹלִין לַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה כָּרָאוּי. לְפִיכָךְ בַּעֲלֵי מְלָאכָה וּבַעֲלֵי בָּתִּים שֶׁאֵינָם עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה כָּל יְמֵי הַשָּׁבוּעַ, הֵמָּה מְחֻיָּבִים יוֹתֵר לַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה בְּיוֹם שַׁבָּת קֹדֶשׁ, אִישׁ אִישׁ כְּפִי הַשָּׂגָתוֹ וִיכָלְתּוֹ (ר"צ).
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ס״ד
וְזַכֵּנִי לְהִכָּלֵל בְּתוֹךְ נִשְׁמַת משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁהוּא בִּבְחִינַת שְׁתִיקָה, וְאֶזְכֶּה לְהַרְגִּיל עַצְמִי בִּשְׁתִיקָה, לְקַיֵּם דִּבְרֵי חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ סְיָג לְחָכְמָה שְׁתִיקָה, וְאָמְרוּ וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב מִשְּׁתִיקָה וְאֶזְכֶּה לִשְׁתּק גַּם בְּמַחֲשָׁבָה בְּכָל מָקוֹם שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לִשְׁתּק וּבְכָל עֵת שֶׁבָּאִים עָלַי מַחֲשָׁבוֹת הַמְּבַלְבְּלִים אֶת הַמּחַ, וּבִפְרָט בִּלְבּוּלֵי אֱמוּנָה, אֶזְכֶּה לַחֲרִישׁ וְלִשְׁתּק "וָאֱהִי כְּאִישׁ אֲשֶׁר לֹא שׁוֹמֵעַ וְאֵין בְּפִיו תּוֹכָחוֹת, כְּחֵרֵשׁ לֹא אֶשְׁמָע וּכְאִלֵּם לֹא יִפְתַּח פִּיו" וְלֹא אַתְחִיל לַהֲפךְ דַּעְתִּי וּלְהַטּוֹת מַחֲשַׁבְתִּי לְהָשִׁיב שׁוּם דָּבָר בְּמַחֲשָׁבָה עַל כָּל הַטָּעוּתִים וְהַבִּלְבּוּלִים וְהָעַקְמִימִיּוֹת וְהַמְּבוּכוֹת הָעוֹלִים עַל הַמּחַ וְהַלֵּב, רַק אֶזְכֶּה לַחֲרִישׁ וְלִשְׁתּק לְגַמְרֵי גַּם בְּמַחֲשַׁבְתִּי, וְלַעֲלוֹת וּלְהִכָּלֵל בַּשְּׁתִיקָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁלְּמַעְלָה שֶׁהִיא מְקוֹר הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה וְעַל יְדֵי זֶה תִּתְחַזֵּק אֱמוּנָתִי וְדַעְתִּי וּלְבָבִי בִשְׁלֵמוּת בְּהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה וְעַל יְדֵי זֶה יִתְבַּטְּלוּ מִמֵּילָא כָּל הַמְּבוּכוֹת וְכָל הַבִּלְבּוּלִים וְהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וְיִתְרַחֲקוּ מִמֶּנִּי כָּל מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְהִרְהוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם, עַל יְדֵי הַשְּׁתִיקָה הַקְּדוֹשָׁה לְבַד, הֵן הִרְהוּרִים שֶׁל פְּגַם אֱמוּנָה חַס וְשָׁלוֹם, וְהֵן הִרְהוּרֵי נִיאוּף וּשְׁאָר תַּאֲוֹת, וְהֵן מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁבַּתְפִילָּה וְעֵסֶק הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהֵן שְׁאָר כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְזָרוֹת וּבִלְבּוּלִים וְעַקְמִימִיּוֹת שֶׁבַּלֵּב הַמּוֹנְעִין מִן הַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת, כֻּלָּם יִתְרַחֲקוּ וְיִתְבַּטְּלוּ מִמֶּנִּי לְגַמְרֵי בְּבִטּוּל גָּמוּר עַל יְדֵי הַשְּׁתִיקָה הָאֲמִתִּיּית לְבַד כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ חֲלִישׁוּתֵנוּ כָּעֵת, שֶׁאֵין לָנוּ שׁוּם עֵצָה וְתַחְבּוּלָה נֶגְדָּם, וְאֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְהָשִׁיב שׁוּם תְּשׁוּבָה עַל כָּל הַבִּלְבּוּלִים הָרַבִּים הָאֵלֶּה לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן, שֶׁעוֹמְדִים עָלֵינוּ וּמְסַבְּבִים אוֹתָנוּ בְּכָל עֵת וָרֶגַע, רַק עָלֶיךָ לְבַד אָנוּ נִשְׁעָנִים וְנִסְמָכִים, וְעַל כּחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁהֵם בִּבְחִינַת שְׁתִיקָה זַכֵּנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְהִכָּלֵל בָּהֶם וְלֵילֵךְ בְּדַרְכֵיהֶם בֶּאֱמֶת, וּלְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ אוֹר קְדֻשַּׁת הַשְּׁתִיקָה שֶׁלָּהֶם, כִּי עֵינֵינוּ תְלוּיוֹת אֵלֶיךָ לְבָד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְנֵשֵׁב וּנְיַחֵל וּנְצַפֶּה לְרַחֲמֶיךָ, אֲשֶׁר טָמוּן לִבְרִיּוֹתֶיךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת יְהוָה אַךְ אֶל אֱלֹהִים דּוּמִיָּה נַפְשִׁי, מִמֶּנּוּ יְשׁוּעָתִי אַךְ לֵאלֹהִים דּוֹמִּי נַפְשִׁי כִּי מִמֶּנּוּ תִּקְוָתִי, כִּי אֵין מִלָּה בִּלְשׁוֹנִי הֵן יְהוָה יָדַעְתָּ כֻלָּהּ אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי, הַיּוֹשְׁבִי בַּשָּׁמַיִם אֵלֶיךָ יְהוָה נַפְשִׁי אֶשָּׂא פֵּרַשְׂתִּי יָדַי כָּל הַיּוֹם נַפְשִׁי כְּאֶרֶץ עֲיֵפָה לְךָ סֶלָה כִּי לְךָ יְהוָה הוֹחָלְתִּי, אַתָּה תַעֲנֶה יְהוָה אֱלֹהָי אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים, מֵאַיִן יָבא עֶזְרִי עֶזְרִי מֵעִם יְהוָה, עוֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ" וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וַיּאמֶר משֶׁה אֶל הָעָם אַל תִּירָאוּ, הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת יְהוָה, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לָכֶם הַיּוֹם, כִּי אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת מִצְרַיִם הַיּוֹם, לֹא תוֹסִיפוּ לִרְאוֹתָם עוֹד עַד עוֹלָם יְהוָה יִלָּחֵם לָכֶם, וְאַתֶּם תַּחֲרִישׁוּן אַל תַּעַזְבֵנִי יְהוָה, אֱלֹהַי אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי, חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי יְהוָה תְּשׁוּעָתִי יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי, וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי", אָמֵן וְאָמֵן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ס״ה
אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד, הָיָה הוֶֹה וְיִהְיֶה, זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לִכָּלֵל בְּאַחְדוּתְךָ בֶּאֱמֶת, אָנָּא מָלֵא רַחֲמִים זַכֵּנִי וְעָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר בְּכָל עז וְתַעֲצוּמוֹת, לִסְגּר וְלִסְתּם עֵינַי מֵחֵיזוּ דְּהַאי עָלְמָא לְגַמְרֵי, לְהַעֲצִים וְלִסְגּר עֵינַי בְּחָזְקָה מְאד, לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל הַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה וְתַאֲווֹתָיו וְאֶהְיֶה בָּזֶה הָעוֹלָם כְּעִוֵּר וְסוּמָא מַמָּשׁ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לִי שׁוּם רְאִיָּה וְהִסְתַּכְּלוּת וְהַבָּטָה בָּזֶה הָעוֹלָם כְּלָל, רַק אֶזְכֶּה לְכַוֵּן אֶת עֵינַי וְדַעְתִּי וְשִׂכְלִי לְהִסְתַּכֵּל תָּמִיד עַל הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי תַּכְלִית הַנִּצְחִי, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין בֶּאֱמֶת טוּבְךָ הָאֲמִתִּי, וְאֶזְכֶּה לָדַעַת בֶּאֱמֶת שֶׁאֵין שׁוּם רַע בָּעוֹלָם כְּלָל, רַק כֻּלּוֹ טוֹב וָחֶסֶד, וְאַתָּה מַרְבֶּה לְהֵטִיב עִם כָּל בָּשָׂר בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, כִּי כַּוָּנָתְךָ לְטוֹבָה תָמִיד, כִּי אַתָּה חָפֵץ לְזַכּוֹת אוֹתָנוּ לַהֲבִיאֵנוּ לַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי לְחַיִּים נִצְחִיִּים, וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת מָלֵא שִׂמְחָה תָּמִיד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אָנָּא נוֹרָא קָדוֹשׁ תַּצִּילֵנִי מִצָּרָה, וְתִהְיֶה עִמִּי תָמִיד בְּכָל עֵת וְתַעַזְרֵנִי וְתוֹשִׁיעֵנִי בְּכָל עֵת שֶׁתִּשְׁלַח עָלַי יִסּוּרִין חַס וְשָׁלוֹם עַל פִּי מִשְׁפָּטֶיךָ וּדְרָכֶיךָ הַטּוֹבִים, שֶׁתִּתֶּן לִי כחַ וָשֵׂכֶל לְהִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי עַל הַתַּכְלִית הַטּוֹב שֶׁל הַיִּסּוּרִין וְאֶזְכֶּה לְהִכָּלֵל בְּךָ בֶּאֱמֶת בִּשְׁעַת הַיִּסּוּרִין, וַאֲבַטֵּל עַצְמִי לְגַמְרֵי וְאֶסְתּם עֵינַי מֵחֵזוּ דְּהַאי עַלְמָא לְגַמְרֵי, שֶׁאֶזְכֶּה לִסְגּר וּלְהַעֲצִים עֵינַי מִתַּאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו בְּכחַ וּגְבוּרָה גְדוֹלָה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לִרְאוֹת לְמֵרָחוֹק לְהִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית הַטּוֹב הַנִּצְחִי שֶׁיַּגִּיעַ לִי עַל יְדֵי הַיִּסּוּרִין, עַד שֶׁיִּתְבַּטְּלוּ אֶצְלִי כָּל הַיִּסּוּרִין לְגַמְרֵי עַל יְדֵי זֶה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אָנָּא מָלֵא רַחֲמִים, אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת נִגְעֵי לְבָבִי וּמַכְאוֹבִי, אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת נִגְעֵי נַפְשִׁי, אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת אֲשֶׁר פָּגַמְתִּי בְּעֵינַי הַרְבֵּה מְאד בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, בְּעֵינֵי בָּשָׂר וּבְעֵינֵי הַשֵּׂכֶל, אֲשֶׁר הִסְתַּכַּלְתִּי בַּמֶּה שֶׁאָסוּר לְהִסְתַּכֵּל וּפָגַמְתִּי עֵינַי מְאד, וְעַל יְדֵי זֶה פָּגַמְתִּי אֶת נַפְשִׁי מְאד, וְהִרְהַרְתִּי הִרְהוּרִים רָעִים וְחָשַׁבְתִּי וְעִיַּנְתִּי בְּדַעְתִּי בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְרָעוֹת הַרְבֵּה מְאד, וְיָצָאתִי מִגְּבוּל הַקְּדוּשָׁה לִימִין וְלִשְׂמאל, כִּי הִסְתַּכַּלְתִּי וְהֵצַצְתִּי בְּדַעְתִּי לְמַעְלָה מִמַּדְרֵגָתִי בַּמֶּה שֶּׁאָסוּר לְהָצִיץ, וּלְהֶפֶךְ הִכְנַסְתִּי בְּדַעְתִּי מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְזָרוֹת וְעִיּוּנִים רָעִים, וְהִסְתַּכַּלְתִּי הַרְבֵּה מִן הַצַּד, מִגְּבוּל הַקְּדֻשָּׁה וְלַחוּץ, וְהִפְסַקְתִּי אֶת דַּעְתִּי וּמַחֲשַׁבְתִּי מִמְּךָ וּמִתּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה אֲלָפִים וּרְבָבוֹת פְּעָמִים עַד אֵין מִסְפָּר, עַד אֲשֶׁר הַהֶרְגֵּל נַעֲשָׂה טֶבַע אֶצְלִי, לִהְיוֹת רָגִיל מְאד בְּמַחֲשָׁבוֹת חוּץ, שֶׁיּוֹצְאִים מִגְּבוּל הַקְּדֻשָּׁה וְלַחוּץ, עַד אֲשֶׁר נִפְגַּם דַּעְתִּי וְנַפְשִׁי כָּל כָּךְ עַד אֲשֶׁר אֵינִי יָכל לְדַבֵּר כְּלָל, וְאֵינִי יוֹדֵעַ אֵיךְ לְסַדֵּר תְּפִלָּתִי לְפָנֶיךָ וַעֲדַיִן לֹא שַׁבְתִּי מִטָּעוּתִי, וְאֵינִי יוֹדֵעַ שׁוּם דֶּרֶךְ אֵיךְ לָשׁוּב אֵלֶיךָ בַּחֲלִישׁוּת כּחַ כָּזֶה, בְּבִלְבּוּל הַדַּעַת כָּזֶה בְּרִחוּק כָּזֶה, בְּסַכָּנוֹת וּרְדִיפוֹת כָּאֵלֶּה, שֶׁיֵּשׁ לִי מֵעַצְמִי וּמִשּׂוֹנְאִים וְאוֹיְבִים וְרוֹצְחִים הַרְבֵּה בְּלִי שִׁעוּר, בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת בְּכַמָּה אֳפָנִים וּבְחִינוֹת, מִצַּדִּיקִים וּבֵינוֹנִים וּרְשָׁעִים
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ההתאמה בין התפילה לתורה מחושבת לפי דמיון לשוני בין הטקסטים, ולא לקוחה מהספר עצמו.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה נ״ט · התורה והתפילה זו לצד זו
סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 149 מתוך 355 במחזור של שנת ה׳תשפ״ח
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־2 דק׳ · לימוד מלא כ־35 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת ו׳ באדר): תרומה
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־27 בפברואר 2028, בשעה 17:34 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ראש חדש
שֹׁרֶשׁ הַתְּשׁוּבָה הוּא רֹאשׁ חֹדֶשׁ. עַל כֵּן בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ מִשְׁתַּלְשֶׁלֶת הַתְּשׁוּבָה בְּכָל הַנִּבְרָאִים וּמַגִּיעַ לָהֶם הִרְהוּר תְּשׁוּבָה. וַאֲפִלּוּ רְשָׁעִים שֶׁבַּגֵּיהִנֹּם מֻכְרָחִים לְאֵיזֶה חֲרָטָה בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, שֶׁשָּׁבִין וּמִתְחָרְטִין וּמוֹדִים וּמִתְבַּיְּשִׁים: (לק"א סי' י' אות ט')
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.